פרופ' יוסף לוין

Thought Blocking

נכתב ע"י פרופ' לוין

קיימת תופעה הנקראת THOUGHT  BLOCKING או בתרגום חופשי לעברית ,"בלוקינג של חשיבה" או "עצירת חשיבה". מעט יחסית ידוע עליה בחוגים הפסיכיאטרים הרגילים לבד מהגדרתה, כמה ממאפייניה והעובדה שמופיעה במצבים פסיכיאטרים מסוימים כולל במחלת הסכיזופרניה. דווקא בשל כך מצאתי לנכון להרחיב ולכתוב עליה מספר מילים.

לשם תיאור התופעה, תאר לך הקורא מצב שאישון (איש קטן)  קטן במוחך (מין הומונקלוס) באחת ומבלי כל אזהרה, לפתע  ובפתאומיות נוטל את מחשבותיך, הרגשותיך ופנימיותך לזמן קצר ומשאיר אותך בפרק זמן זה כמין גולם ריק …. חסר כל מחשבה והרגשה… אתה חש שאינך שולט על נפשך… שאתה מרוקן…. אין לך הסבר….

משהו דומה, ללא כל אישון או מפעיל נסתר, קורה לעיתים בנפשם של חלק מן החולים בסכיזופרניה בשלב הפעיל של מחלתם ומכונה THOUGHT BLOCKING. במצב זה נחסמת או נעצרת בדרך כלל החשיבה אך תתכן גם חסימה או עצירה של תפקודים נפשיים נוספים כפי שנראה בהמשך.

ככלל, המושג "בלוקינג" שאפשר אולי לתרגמו בעברית למילים "חסימה" או "עצירה" אינו מיוחד לתחומי הפסיכיאטריה ומצוי בשימוש במגוון רחב של תחומים. כך בתחום המחשוב הכוונה לעצירת מטלה עד להתרחשותו של אירוע מסוים, ואילו בתחום אחר לחלוטין, תחום אומנויות הלחימה הכוונה לטכניקת הגנה חסימתית בתגובה לפעולת היריב.

בתחום הפסיכולוגיה נחקר הנושא של "בלוקינג" בהקשרים מספר. באחד ההקשרים המושג התייחס להפסקות או חסימות קצרות בעת ביצוע מטלות שונות (למשל: ציון שמות צבע או צורה, ציון שמות הפכים וכדומה) המופיעות במהלך ביצוע מטלות אלו בנבדקים נורמלייםץ הנושא נחקר על ידי ארתור בילס ואחרים  בשנות ה30 של המאה העשרים.

(Arthur G. Bills. A New Principle of Mental Fatigue, The American Journal of Psychology: Vol. 43, No. 2 (Apr., 1931), pp. 230-245)

החסימות הללו הוגדרו על ידי ארתור בילס כבעלות משך של לפחות 2 זמני תגובה למטלה נתונה. וגורמים שונים כמו עייפות, קצב העבודה וההספק של הנבדק ועוד השפיעו על תדירותם ומשכן. העובדה כי יש חסימות כאלו בתפקוד הנמשכות חלק קטן של שניה באופן מובנה במהלך ביצוע מטלות שונות שימש להסביר מדוע התעייפות הביצוע במטלות מנטליות קטן משמעותית לעומת התעייפות הביצוע בפעילויות פיזיות שריריות למשל, שכן הפסקות או חסימות קצרות אלו המובנות בתוך רצף הפעילות מקטינות משמעותית את ההתעייפות של הנבדקים במטלות מטליות מתמשכות.

ארתור ג. בילס, המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו, 1930

בכתבה שלפנינו נייחד את הדיון לתופעת עצירת או חסימת המחשבות המופיעה במיוחד בהפרעת הסכיזופרניה אך גם לעיתים בהפרעות פסיכוטיות אחרות בתחום הפסיכאטריה.

לשם הקיצור מכאן ואילך נכנה את תופעת עצירת או חסימת מחשבות זו בשם "בלוקיג".

לתיאור התופעה והיבטיה הבה נחזור תחילה אחורה בזמן אל תחילת המאה העשרים, לכתביו של רופא ופסיכיאטר שוויצרי נכבד : דר' אויגן בלוילר.

דר' אויגן בלוילר כתב את ספרו הקלאסי אודות סכיזופרניה "דמנציה פרקוקס או קבוצת הסכיזופרניות"  בתחילת המאה העשרים.

בספרייתי מצוי עותק מתורגם של סיפרו,  עותק שיצא בניו יורק במחצית המאה העשרים (1950) בתרגום לאנגלית על ידי ג'וסף זינקין.  בלוילר מתאר ארוכות בעמוד 33 עד 37 בספר זה את תופעת ה"בלוקינג" בחשיבתו של החולה הסכיזופרני.

דר' אויגן בלוילר, 1857 –‏ 1939

מחבר חד עין ומעמיק זה פותח במילים הבאות (תרגום חופשי) : "האלמנט הפורמלי היוצא דופן ביותר בחשיבת החולה הסכיזופרני הינו….תופעת ה"בלוקינג"….. "במצב זה התהליך האסוציאטיבי (רצף האסוציאציות) בחשיבת החולה מגיע לעיתים קרובות לעצירה פתאומית, חדה ושלמה…. כאשר התהליך מתחדש… עולות אצל החולה רעיונות שאינם קשורים או בעלי קישור רופף למדי לתהליך שקדם לעצירה."

בלוילר מציין כי בשעת שיחה עם החולה יתכן מצב בו רצף הרעיונות בשיחתו של החולה יראה תחילה תקין על פניו. השיחה תזרום באופן תקין אך באופן פתאומי… באמצע משפט…. או במעבר לרעיון חדש……החולה יפסיק לפתע בדיבורו ובחשיבתו…… ופשוט, כן פשוט… לא יוכל להמשיך…

לעיתים טוען בלוילר, החולה מסוגל להתגבר על חסימה זו על ידי ניסיונות חוזרים. לעיתים הוא מצליח רק לחשוב בכיוון חדש ואחר, אך בדרך כלל אינו יכול להתגבר על חסימה זו לפרק זמן ארוך באופן יחסי. בפרק זמן זה מציין בלוילר, תופעת ה"בלוקינג" יכולה להתפשט…. על פני הנפש (פסיכה במילותיו של בלוילר) כולה….כאשר החולה נותר דומם… ללא תנועה…. וללא מחשבות…

מושג זה של "בלוקינג" מציין בלוילר אנו חבים לדר' אמיל קרפלין  [1856-1926] |(פסיכיאטר הנחשב לאבי הסיווג הפסיכיאטרי אשר הבחין בין דמנציה פרקוקס או דמנציה מוקדמת (אשר אנו מכנים כיום סכיזופרניה) אשר סבר שהיא מחלת ניוון של המוח המופיעה בגיל מוקדם  לבין מניה דפרסיה (אשר אנו מכנים כיום מחלה ביפולרית).

דר' אמיל קרפלין

תסמין (סימפטום) זה  (אם כי יש הטוענים שמדובר בסימן) טוען בלוילר, הינו בסיסי בחשיבותו באיבחון מחלת הסכיזופרניה. אנו פוגשים תסמין זה  מוסיף בלוילר לא רק בפאן החשיבה, אלא גם בפאן ("ספירה" במילותיו של קרפלין) המוטורי – בעצירת פעולות החולה, כמו גם בעצירת היזכרויותיו, ואפילו בתחום עצירת הקליטה החושית ("פרצפציה" במילותיו של קרפלין). "בלוקינג" מציין בלוילר שונה מהותית מ"עכבה" ("אינהיביציה" במילותיו של קרפלין) שכן חשיבה מעוכבת ופעולות מעוכבות לא נעצרות כליל כמו "בלוקינג", אלא ממשיכות לאיטן תוך קשיים ודורשות השקעת אנרגיה נפשית רבה.

כאן עובר בלוילר להסביר את "מודל האנרגיה הנפשית" שלטענתו נוהגת כמו נוזל סמיך במערכת צינורות. במצב של "בלוקינג" האנרגיה הזו –הזורמת בדרך כלל באופן חופשי— נעצרת לפתע בגלל שבאיזשהו מקום טוען בלוילר הופעל שסתום כדורי במערכת זו באופן פתאומי וחסם את הזרימה (אגב מודלים כאלו של מערכת נוזלים הידראולית היו נפוצים באותה תקופה להבנת המנגנון הנפשי ואף פרויד עשה בהם שימוש להבנת מושג האנרגיה הנפשית. ככלל מודלים כאלו אינם מקובלים יותר בימנו).

ניתן אף להשוות את המכניזם הנפשי טוען בלוילר לפעולתו של שעון, במקרה זה "עיכוב"  או "איהיביציה" ייתפסו כחיכוך יתר במערכת המביא להאטת פעולת השעון ואילו "בלוקינג" ייתפס כעצירת מנגנון השעון.

השוואות אלו מעניינות למדי שכן בלוילר השתמש במנגנונים שהיו ידועים בזמנו להבנת פעולת הנפש  כפי שבעשורים מתקדמים יותר של המאה העשרים לאחר הופעת המחשב יש שהשוו את פעולת המנגנון הנפשי לפעולתו של מחשב, השוואה שכיום חוקרים חולקים  גם עליה.

הבדל זה בין עיכוב ל"בלוקינג" (עצירה) ניתן להדגמה יפה במישור המוטורי (מישור התנועה) טוען בלוילר. כך חולה שמתבקש להניע את ידיו באופן חוזר או לספור במהירות מאחד עד עשר, אם מדובר בעיכוב (איהיביציה) בפעולותיו, יבצע זאת לאט ובמאמץ רב ואילו חולה במצב של "בלוקינג" יתחיל לספור או להניע ידיו ולפתע פעולתו תיעצר לחלוטין.

תופעת ה"בלוקינג" מציין בלוילר נתפסת ברוב המקרים על ידי החולים כבלתי נעימה, כמלחיצה, והתבטאותה מגוונת. כך חולה קטטונית מדגיש בלוילר היתה צריכה לשבת לאחר "בלוקינג" שגרם לה לתחושת מצוקה שעות ללא נוע על מנת "למצוא שוב את מחשבותיה". חולה אחר לא יכול היה להגיד על התופעה מאום אלא: "לעיתים אני יכול לדבר ולעיתים לא". הפסיכואנליטיקאי קארל אברהם (1877-1925) דיווח כי אחד מחוליו התבטא כי בעת ה"בלוקינג", "הוא מת, מתרחק מעצמו".

תמונת מפגש של בכירי התנועה הפסיכואנליטית עם מורם פרויד ב1922, קארל אברהם עומד שני משמאל ואילו פרויד יושב ראשון משמאל

אחרים מתלוננים על "קושי לחשוב" או על "לחץ בראש" או אף כאילו "הראש שוקע וטובע במים עמוקים". חולה נוסף מציין בלוילר  דיווח כאילו בעת עצירת המחשבות "הונח שק גומי הדוק על ראשו" ואילו איכרה אחת דיווחה "כאילו משהו לוחץ על פניה וחזה וכמו מישהו אומר לה סיתמי את פיך!" במקרה זה מציין בלוילר הופיעה גם חסימת התפקוד המוטורי של פעולת הדיבור שחולה אחר תיאר אותה כ" יכולות הדיבור ניטלו ממני".

בלוילר מציין כי התופעה בה עצירת החשיבה מיוחסת לכוחות חיצוניים כלשהם הינה נפוצה בקרב חולי הסכיזופרניה. כך כאשר חולה של בלוילר נתבקש לשיר שיר מסוים נשתתק לפתע ולא יכל להמשיך לשיר. קולות לחשו לו "אתה רואה שכחת שוב!" קולות שלהם גם יחס החולה את מקרי ה"בלוקינג" שלו.

חולים אחרים שנתקלתי בהם דיווחו כי מישהו "גונב להם את המחשבות" בעת הופעת מצבי "בלוקינג".

בלוילר ממשיך ומזכיר את הפסיכואנליטיקאי הידוע, תלמידו של פרויד, קארל יונג (1875-1961) אשר שמע מפי אחד מחוליו את הביטוי THOUGHT DEPRIVATION אשר ניתן אולי לתרגמו ל"חסר של או מניעה של מחשבה" ביטוי זה מציין בלוילר מצלצל מוכר ומתאים לחולים סכיזופרניים רבים לתיאור תופעת ה"בלוקינג".

דר קארל יונג

כך טוען בלוילר כי אם חולה עונה לך מידית  "כן!" לשאלה אם חווה " חסר, או מניעת מחשבה " ועובר לתאר את התופעה או כיצד הוא מבין אותה הרי טוען בלוילר האבחנה של סכיזופרניה קרוב לודאי נכונה. זוהי כמובן מסקנתו של בלוילר וספק אם תתקבל כיום כנכונה. עם זאת בלוילר מציין בעת כתיבת הדברים כי לא מצא עדיין יוצא מן הכלל לכך. כלומר לדעתו מדובר בתסמין או סימן פתוגנומוני לסכיזופרניה.

אפילו חולים שהשתמשו במילות תיאור אחרות לתופעת ה"בלוקינג", מדגיש בלוילר,  יודעים מה זה " חסר, או מניעת מחשבה " כשמזכירים זאת. חולה אחד הגיב מידית ליונג כשהזכיר ביטוי זה של " חסר, או מניעת מחשבה "אהה אתה קורא לזה "חסר, או מניעת מחשבה "עד כה קראתי לזה "חסימת חשיבה", THOUGHT OBSTRACTION. חולה נוסף של קרפלין מציין בלוילר קרא לכך "לקיחת או נסיגת מחשבות", WITHDRAWAL OF THE THOUGHTS.

בלוילר מדגיש כי לתופעת ה"בלוקינג" הופעה קפריזית מבחינת הצופה החיצוני ואף מבחינתו הסובייקטיבית של החולה. לעיתים החולה ידבר בקלות ובחופשיות, ינוע באופן חופשי ואז לפתע חשיבתו ו/או תנועתו תעצר, תקפא.

עם זאת במבט מעמיק נראה שהבסיס לבלוקיג קשור בחשיבות התוכנית (מלשון תוכן) של הרצף המחשבתי המסוים של החולה. נטען גם בהקשר זה שלגבי חולה לא מוכר שאין יודעים עליו דבר או הידע לגביו מועט,  הרי שהופעת "בלוקינג" בהקשר לתוכן שיחה מסוים יכולה לרמוז על קומפלקס  רגשי חשוב בחייו של החולה.

כך כשבדקו בלוילר ועמיתיו נערה צעירה וזו תיארה באופן כרונולוגי את עברה, עצרה לפתע מתיאורה ולא יכלה כלל להמשיך. כשביקשו לברר מה קרה העלו חרס בידם ולא קיבלו מענה. רק יותר מאוחר, הרבה יותר מאוחר, תוך שימוש בכל מיני דרכים לעקיפת הנושא גילתה הצעירה שבתקופת החיים אליה הגיעה כאשר חשיבתה נעצרה הכירה את בחיר ליבה, אהובה, שהיה מורה שניסה לשפר את מעמדו והשתכרותו כמורה. בתשובה לשאלה מה זה ל"לשפר מעמד" לא יכלה כלל לענות שכן כל הנושא נחסם  ממנה כולל המושג של "לשפר מעמד" ועל כן לא יכלה כלל להתייחס אליו.

חולים רבים מציין בלוילר מבקשים שיחה עם המטפלים אודות נושא חשוב ובהגיעם לשיחה לא יודעים מה לאמר. כמו הנושא נחסם לחלוטין ממחשבתם…..
כך  חולה נבון ומשכיל שר שיר אהבה לאהובתו… אבל בשלב מאוחר יותר הצהיר כי השיר הוא רק תיאור של נופי כפר…טען  הוא אינו יכול או מסוגל לשיר אותו יותר … והתעקש כי כלל לא שר אותו בעבר. כל החוויה נחסמה ממנו מציין בלוילר.

נראה איפוא שבלוילר מרחיב ומתייחס כאן לא רק להפרעה הפורמלית של עצירת חשיבה (ולעיתים אף תנועה ועוד) אלא גם לכך שלעיתים מקטע מסוים של חוויה והיזכרויות הקשורים בקומפלקס נפשי רגשי אינם זמינים ונגישים לחולה.

אצל החולים הסכיזופרניים מדגיש בלוילר הקומפלקסים הטעונים רגשית קשורים לא פעם גם בדלוזיות ובהלוצינציות. לכן לעיתים נקבל מעט מאוד אינפורמציה מן החולים על חוויות וזיכרונות אישיים של החולים שיכולים לשמש כטריגרים או מרכזי התגבשות לדלוזיות או להלוצינציות.

תופעת ה"בלוקינג" מדגיש בלוילר  אינה אבסולוטית בכל מקרה. אם על ידי שאלות חוזרות ונשנות ואם על ידי שימוש בגירויים שונים ובעיקר על ידי הסחת דעת ניתן לעיתים לעקוף אותה או להתגבר עליה. החולה עם זאת חש שלא בנעימות ומגיב לא פעם במתח למניפולציות כאלו. כך חולה הפכה מפוחדת לאחר שהצליחו להתגבר על ה"בלוקינג" שלה ולהביאה לתשובה תוך שהיא חשה שעשתה משהו שלא כשורה.

בלוילר מדגיש כי  גם לרצון החולה ולמשאלותיו יתכן חלק בתופעת ה"בלוקינג", כך חולה הביפרני קרא ל"בלוקינג" שהופיע אצלו לצד דלוזיות ופתולוגיה נפשית אחרת "תמרור דרכים" הרומז על רצונו. במקרה שלו ה"בלוקינג" הופיע כאשר מישהו רצה להביאו לעשות דבר מה או לעבוד באיזשהו דבר בניגוד לרצונו. במקרה זה היה משתתק, הופיע "בלוקינג" וחוסר תנועה לזמן מה ולא היה ניתן לעקוף זאת. כמובן מוסיף בלוילר שיש מצבי ביניים אצל החולים הסכיזופרניים בין "בלוקינג" לחוסר רצון והתחזות. נראה לדעתו כי הגבול בין "בלוקינג" ונגטיביזם אינו חד לא מהבחינה התיאורטית ולא מהבחינה הסימפטומטית. תופעות אלו טוען בלוילר מתמזגות זו לתוך זו ונגטיביזם פסיבי יכול לכלול גם "בלוקינג" לצד נגטיביזם. בלוילר מתאר חולה שענתה באיטיות בהיסוס ובלחישה לשאלות . לעיתים קולה לא נשמע כלל והופיע "בלוקינג", במיוחד כאשר נשאלה בתקיפות. ניתן היה לעקוף את ה"בלוקינג" במקרה שלה אם היתה נשאלת שוב ושוב באופן עקיף ולא ישיר. במקרים מסוימים לא היה ניתן להבחין אצלה בין "בלוקינג" ונגטיביזם במיוחד כשהחולה השתמשה לאחר מה שנראה כ"בלוקינג" בתשובות עקיפות או בתשובות על יד הנושא. כך היה במקרה של חולה שבבדיקה לא גילתה "בלוקינג", נגטיביזם או תשובות על יד  הנושא מלבד כאשר נשאלה מתי התקבלה לבית החולים? לשאלה חוזרת זו ענתה לאחר עצירה בדיבור ("בלוקינג) "באמבולנס"  או "אחות X הביאה אותי לכאן" או "אני כאן שלש/ה ימים ולילות ארוכים" (למעשה התקבלה ביום הקודם).

"בלוקינג" חלקי כפי שתואר בדוגמא האחרונה, ממשיך קרפלין, יכול להתבטא גם בדרכים אחרות. אין זה נדיר כי הדיבור נעצר בעוד מהלך החשיבה ממשיך להתבטא על ידי מחוות תנועתיות המשמשות להשלים את המשפט שהותחל בדיבור ונעצר. מנסיונו של בלוילר, רצף החשיבה פוסק עם השלמת המשפט על ידי המחוות. קיים גם  "בלוקינג" חלקי אשר אחד מחולי יונג קרא לו "פיקסציה" או קיבעון, במקרה זה כאשר המחשבות  נעצרות נשאר עדיין רישום חושי באחד החושים שרק הוא נשאר בתודעת החולה כאשר יתר תהליכי הנפש אינם פעילים. כך תיאר המחבר סומרס פיקסציה ויזואלית במקרה של השארות רישום חושי אחד בלבד בתודעה, במקרה זה ויזואלי.

עד כאן פכים מכתביו של בלוילר חד העין על תופעת ה"בלוקינג" כמבטאת העלמות שלמה או חלקית של מקטעי מחשבה ולעיתים גם תנועה או פונקציות נפשיות אחרות מן המודעות.
מה כותבים מחברים בני זמננו על התופעה?

ככלל מחברים בני זמננו כותבים כי חסימת חשיבה הינה תופעה המתרחשת אצל אנשים עם מחלות פסיכיאטריות (בדרך כלל סכיזופרניה). האנשים החווים תופעה זו מדווחים כי הם מרגישים כי "המחשבה הוסרה מהמוח שלהם". התופעה  מתרחשת כאשר החשיבה והדיבור של אדם נקטעים לפתע על ידי שתיקות שעשויות להימשך כמה שניות  חצי דקה, דקה ואף יותר. חסימת מחשבה  יכולה להתרחש בכל זמן במהלך שיחה, אך נפוצה במיוחד כאשר אדם דן בנושא רגיש עבורו במיוחד מבחינה פסיכולוגית. לדוגמא, אדם עשוי להתחיל לדבר על התאכזרות של אחד מהוריו בילדות  ולאחר מכן להפסיק לדבר בפתאומיות באמצע המשפט. כאשר יתבקש האדם להמשיך, יגיד לא פעם כי  שכח לגמרי מה ברצונו להגיד. כך החסימה מופיעה לעתים קרובות בתגובה לשאלה המעוררת קונפליקט כלשהו או בהקשר לדבר  בעל משמעות אישית ניכרת לחולה. כאשר האדם מתחיל לדבר שוב, אחרי הבלוק, לעתים קרובות ידבר על נושא שאינו קשור לנושא הנידון בטרם החסימה. החסימה נחווית כהתרוקנות בלתי צפויה, מהירה וכוללת של המוח. אנשים עם סכיזופרניה החווים חסימה עלולים להבין את החוויה בדרכים מוזרות כולל האפשרות שאדם אחר "לקח את מחשבותיהם" "השתלט על מוחם ועוד"

חסימת מחשבה מציינים מחברים אחרים שונה מנסיגות בזיכרון (לפסוסים בלעז) אשר אנשים רבים חווים. נסיגות קצרות בזיכרון יכולות בדרך כלל להיות מופעלות על ידי שאלות הדורשות חשיבה ומאמץ אינטלקטואלי  או על ידי הצורך במיקוד מחדש של הנושא. לעומת זאת אנשים החווים חסימת מחשבה לא יוכלו כלל לזכור מה הם הולכים להגיד. אמנם זה דומה לתהליך מכוון של הימנעות ממחשבות או מדיבור על נושאים מסוימים, אך עצירת או חסימת מחשבות אינה בחירה מודעת ואנשים שחווים זאת חשים לא פעם כאילו המחשבות שלהם נעלמו.

הסיבה השכיחה ביותר לחסימת מחשבה היא סכיזופרניה, לעיתים לא קרובות תופיע גם במצבים פסיכוטיים פסיכיאטרים אחרים (הפרעה סכיזואפקטיבית, דיכאון פסיכוטי, מצבים פסיכוטיים פסיכיאטרים קצרים ועוד) אבל ראוי לציין כי גם טראומה, פגיעה מוחית ומצבים אורגניים אחרים, תרופות מסוימות ונטילת סמים מסוימים, התקפי אפילפסיה מסוג פטיט מאל,  אפזיה, היסוס בדיבור בעקבות חרדה, או תהליכי חשיבה איטיים מאוד כגון בדיכאון קשה עלולים לגרום לחסימת מחשבה (עם זאת נראה לדעתי שיש עדיין הבדל בין "בלוקינג" של חולה סכייזופרני שמודע בעת ה"בלוקינג" כי " חשיבתו נעצרה", ל"בלוקינג" למשל של חולה עם פטיט מאל שאינו מודע למה שקרה בעת ההתקף האפילפטי הקצר). טיפול ב"בלוקינג" בדרך כלל דורש טיפול תרופתי בסימפטומים של המחלה או ההפרעה הבסיסית, ובמקרה של סכיזופרניה תרופות אנטיפסיכוטיות, אך יתכן שאנשים בהם התופעה מתמשכת כמו חולים עם מצב אורגני מוחי, יכולים גם ללמוד מיומנויות התמודדות בכדי לעזור להם להתמקד ולנהל את המחשבות שלהם.

מעט מאוד מחקר נעשה בהקשר ל"בלוקינג" ובמיוחד אודות התופעות המוחיות המלוות אותו או הקשורות בו.

דבר זה מצער מאוד. עם זאת נציין כאן חלק מן המחקרים הבודדים שנערכו. נביא תחילה את תקציר מחקרם של אליאס אנגלופולוס וחבריו מיוון שפורסם לאחרונה (2014) ואשר תקצירו תורגם על ידי באופן חופשי מאנגלית לעברית.

אליאס אנגלופולוס

שם המאמר: קישוריות תפקודית של המוח תוך התנסות  במצבי עצירת מחשבה בחולי סכיזופרניה עם הזיות שמיעה מילוליות מתמשכות: מחקר EEG.

Schizophr Res. 2014 Mar;153(1-3):109-12.
Brain functional connectivity during the experience of thought blocks in schizophrenic patients with persistent auditory verbal hallucinations: an EEG study. Angelopoulos E., Koutsoukos E., Maillis A., Papadimitriou G.N., Stefanis C.

תקציר
בלוקים במחשבה (TBs) מתאפיינים בהפרעות חוזרות בזרם המחשבה. הסימנים החיצוניים הינם הפרעות פתאומיות וחוזרות (עצירות) בזרימתה של שיחה או הפרעות פתאומיות (עצירה) בפעולות החולה  תוך חוויה הסובייקטיבית של התרוקנות מוחלטת ובלתי נשלטת של המוח. הספרות המקצועית לגבי TBs, דלה ועל פיה התופעה נתפסת כהפרעה של התודעה שניתן ליחסה להפסקות בעיבוד מידע רציף הנובעות מגידול בהיקף המידע שיש לעבד. בניסיון לחקור את ביטויי התופעה על המאפיינים הפונקציונליים של התרשים החשמלי של המוח electroencephalographic (EEG)  נערך מחקר EEG בחולי סכיזופרניה עם הזיות שמיעה מילוליות מתמידות (AVHs)  שהציגו גם TBs   .   במקרה זה, המחברים  שיערו כי  ההזיות המילוליות המתמשכות  יכולות לשרת את התפקיד של זרימה מוגברת של מידע שהמוח אינו מסוגל לעבד, מצב הנתפס על ידי האדם כעצירת חשיבה.
סנכרון שלב הניתוחים שבוצעו במגזרי EEG במהלך חווית עצירת החשיבה   הראה מצב של צימוד בין אזור הרקה השמאלי ואזורי המוח המרכזיים והקדמיים. התצפית הייתה בתדר מוחי מסוים ומזוהה באזור האלפא הרחב ( (6-12 Hz ניתוח הנתונים הראה כי מצבי עצירת חשיבה התאפיינו בהעדפה מפורשת של המערכת המוחית לתפקד בערכים נמוכים של תיאום (קישוריות), בעוד שערכי התיאום (קישוריות) מופיעים באופן נרחב (מקישוריות נמוכה לגבוהה) בעת ההתאוששות מעצירת החשיבה. התוצאות שלנו אומרים המחברים מצביעות על כך שבחלון הזמן של מצבי עצירת חשיבה, מספר  אזורי מוח מתכנסים באופן אחיד לערכי תיאום (קישוריות)  נמוכים, ובכך מונעים את היכולת של המערכת לגיוס ולעבד מידע בחלון זמן זה .

אם כך טוענים מחברי המאמר בעת תופעת ה"בלוקינג" מספר  אזורי מוח מתכנסים באופן אחיד לערכי תיאום (קישוריות)  נמוכים.

מאמר אחר בעל עניין רב הינו זה של אלכס מנדל וחבריו. להלן הפרטים אודותיו באנגלית

Mandell A. J., Selz K. A., Aven J., Holroyd T., Coppola R. (2011a). Daydreaming, thought blocking and strudels in the taskless, resting human brain's magnetic fields, in International Conference on Applications in Nonlinear Dynamics (ICAND 2010), eds In V., Longhini P., Palacios A., editors. (Lake Louise; Melville: American Institute of Physics; ), 7–24

אלכס מנדל

מאמר זה המאחד בין היבטים פסיכולוגיים לשיטה פיזיקלית חקר  נבדקים בשעה שלא ביצעו כל פעולה או במצב של TASK FREE או חופש ממשימות ועיניים עצומות.

מצב זה בו מתרחש בין היתר חלום בהקיץ, כמו גם מצב של שטף של אסוציאציות חופשיות מקביל כפי הנראה למצב אותו תיאר RAICHLE  כמצב של "פעילות ברירת המחדל של המוח" או DEFAULT MODE . במצב זה יש הפעלה "פרדוקסלית" של המוח במנוחה תוך דיכוי מנגנוני תשומת לב (ATTENTION) וחשיבה ופעולה המכוונות למטרה (GOAL DIRECTED ).

תומס רייכל (נולד ב-1937)

המחברים בדקו במצב זה אצל הנבדקים את השדות המגנטיים מעל המוח באמצעות MEG (MAGNETO-ENCEPHALO-GRAPHY) שזוהי שיטה לדימות בה בודקים שדות מגנטיים מעל המוח.

הנבדקים הדגימו במצב זה הופעת מערבולות (STRUDELS) בשדה המגנטי שנמדד מעל המוח. המחברים בדקו גם נבדקים עם מחלת הסכיזופרניה וחולים אפילפטיים הסובלים מפטיט מאל, סוג של אפילפסיה המתאפיין באובדן רגעי של ההכרה בו החולה מתנתק מסביבתו. בשני מקרים אלו יכולה להופיע התופעה של "בלוקינג" או עצירת חשיבה.

המחברים מדגימים כי בעוד במצב בו לא ניתנת לנבדקים כל משימה והם חופשיים לחלום בהקיץ מופיעות מערבולות בשדה המגנטי הנקלט מעל המוח הרי ששיעור ומשך היארעות מערבולות אלו יורד משמעותית ואף נעלם לכ10 עד 15 שניות  בעת הופעת ה"בלוקינג" תוך ירידה באנטרופיה (אנטרופיה הינו מושג המבטא את אי הסדר במערכת פיזיקלית).

נאמר איפוא שבעת הופעת "בלוקינג" פעילות המוח משתנה, נראה כי הקישוריות של מספר איזורי מפתח יורדת, חלים שינויים בשדות המגנטי מעל המוח בהשוואה למצב של חלום בהקיץ דבר המצביע אולי על כך שמצב זה שונה במובהק ממה שכונה "פעילות מחדל הברירה" של המוח.

לבסוף ניתן לשאול בנושא זה שלא נחקר כמעט שאלות רבות ביניהן:

1] מה ההבדל בין תופעת ה"בלוקינג" בסכיזופרניה לזו המופיעה בהפרעות אחרות (בכתבה רמזנו על הבדל אפשרי בין בלוקינג בחולה סכיזופרני לזה של חולה אפילפטי עם פטיט מאל) ?

2] האם תופעת ה"בלוקינג" משרתת צורך הגנתי נפשי מסוים או אין לה כלל תפקיד כזה?

3] האם תופעת ה"בלוקינג" משרתת צורך ביולוגי מסוים כמו למנוע הצפת המערכת, חסכון בהשקעת אנרגיה וכד? כלומר, האם לה תפקיד קומפנסטורי (פיצויי) כלשהו?

4] במקרה ולתופעת ה"בלוקינג" אין תפקיד קומפנסטורי והיא תוצאת פגם פתולוגי כלשהו בפעילות המערכת המוחית האם ניתן לבחור בתופעת ה"בלוקינג" במחלת הסכיזופרניה כיעד למציאת תרופות חדשות, כלומר כאלו המשפרות ספציפית  "בלוקינג" ? בדרך כלל כשמעריכים השפעת תרופה חדשה מתייחסים לסימפטומטולוגיה של הפרעת הסכיזופרניה כולה או לכל הפחות לאוסף הסימפטומים החיוביים לחוד (למשל הזיות ומחשבות שווא), הסימפטומים השלילים לחוד (למשל דלות חשיבתית, נסיגה חברתית ועוד) והסימפטומים בתחום הקוגניטיבי. הדבר יצריך כמובן ידיעה של המנגנונים ההמוחיים והביוכימיים המעורבים בתופעה.

5] ובהמשך לשאלה הקודמת, האם ניתן לבחור בתופעת ה"בלוקינג" כיעד למציאת התערבויות ביולוגיות חדשות, כלומר כאלו המשפרות ספציפית  "בלוקינג" בחולים סכיזופרניים למשל על ידי אמצעים כגון גירוי חשמלי או מגנטי באיזורי מוח מסוימים?

6] לבסוף שאלה מעניינת היא, האם ניתן לעשות שימוש מועיל כלשהו בתופעה לכאורה פתולוגית זו. תאר לך הקורא למשל חולה הסובל מתסמונת אובססיבית קומפולסיבית. אם ניתן יהיה בדרך כלשהי להשרות "בלוקינג" מיד בעת או מיד לפני הופעת אובססיות לא רק שיעצר שטף החשיבה האובססיבית אלא החולה לא יוכל לחזור לאובססיות אלו לפחות לפרק זמן מסוים.

בהקשר לכך נציין כי קיימת שיטת טיפול בשם טכניקת עצור (STOP TECHNIQUE) בטיפול בהפרעה האובססיבית קומפולסיבית (טורדנית-כפייתית). בשיטה זו החולה או הסובבים זועקים עצור בקול רם. החולה נזעק נדרך, והמחשבה האובססיבית חולפת לפרק זמן קצר. קיימות לשיטה וריאציות רבות. אלא שכאן מדובר בפעולה מודעת ומכוונת בה תשומת הלב כפי הנראה מוסטת לכיוון איתות האזעקה במילה עצור והלאה מן המחשבה הטורדנית.

האם ניתן יהיה ללמד מצב של יצירת "בלוקינג" כפי שניתן ללמד מצב של חשיבה בהקיץ או "מיינדפולנס" ולעשות בו שימוש טיפולי? יתכן והצעה אחרונה זו עדיין ספקולטיבית למדי.