ארכיון

את/ה כרגע מעיינ/ת בארכיון של הקטגוריה חדשות ועדכונים

יונ

4

2015

מתן תוסף קראטין לחולי סכיזופרניה

נכתב ע"י פרופ. לוין

במחקר פיילוט חדש ומצומצם בהיקפו, מצאנו שמתן תוסף קראטין במינון גבוה לחולי סכיזופרניה לאורך תקופה של חצי שנה, שיפר במידה מתונה כמה מהסימפטומים הנלווים של מחלת הסכיזופרניה.

לקריאת המאמר המלא, לחצו על הקישור: מחקר פיילוט על מתן קראטין בסכיזופרניה.

מרץ

12

2014

רגשות עוצמתיים בהפרעות נפשיות

נכתב ע"י פרופ. לוין

מצגת שהועברה בכנס "רגש, מוח, ומה שביניהם" שנערך באוניברסיטת תל אביב במרץ 2014, מטעם העמותה הישראלית למדעי המוח (ISFN), עמותת "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל", מרכז העל לחקר המוח ע"ש אדמס, ואוניברסיטת תל אביב, לרגל שבוע המוח הבינלאומי.

נקודת הראות של פסיכיאטר אודות רגשות ותחלואה פסיכיאטרית

ינו

11

2014

חשיפה של מנגנון ביולוגי נוסף הקשור להופעתה של מחלת הסכיזופרניה

נכתב ע"י פרופ. לוין

מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Molecular Psychiatry מקבוצת Nature, נערך בידי פרופסור אילנה גוזס, הדוקטורנטים אביה מרנלנדר-וגנר, אנה מלשקביץ וזאב שמר מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פרופסור גלילה אגם ופרופסור יוסף לוין מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופסור בריאן דין, מנהל בנק המוח במדינת ויקטוריה, שבאוסטרליה:

חוקרים ישראלים מציעים כיוון חדש לאבחון ולטיפול בסכיזופרניה – כתבה באתר DoctorsOnly

ספט

22

2011

הפרעות דלוזיונליות ופסיכוזות בזקנה

נכתב ע"י פרופ. לוין

דר' אלכס אודסקי, דר' ואדים גילר, דר' אלכס פלטניק

ופרופ' לוין יוסף

בהדרכת פרופ יוסי לוין וכמו כן תודה מיוחדת לאילונה גילר על עריכת מראי המקום.

 

הקדמה

מספר אבחנות במסגרת DSM-4 כרוכות בקיומם של סימנים פסיכוטיים. הקטגוריות האבחנתיות הללו כוללות מצב קונפוזיונלי או מצב דליראנטי אקוטי, הפרעות דלוזיונליות, מצבים פסיכוטיים על רקע שימוש בתרופות או/ו סמים, הפרעות אפקטיביות, סכיזופרניה וגם מצבים נוירולוגיים מסוימים (American Psychiatric Association, 1994).

בפרק זה נדון במגוון המצבים הפסיכוטיים המופיעים בזקנה. את המצבים הכוללים סכיזופרניה לסוגיה, והמחלות האפקטיביות כולל הדיכאון המגורי והמחלה הביפולרית נזכיר בקצרה ובתמצית בלבד שכן אלו ידונו בפרק אחר בספר זה.

שאלה מרכזית בהקשר לנושא שלפנינו הינה הגדרת המושג פסיכוזה. האם עלינו להגדיר מושג זה באופן מרחיב או מצמצם יחסית? הבה ונפרט במה הדברים אמורים. נתחיל ונציין כי ככלל אין הגדרה ברורה וחד משמעית למושג פסיכוזה . בהגדרה הרחבה יותר, פסיכוזה הינה הפרעה בשיפוט המציאות אשר מובילה להפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות ואשר לעיתים קרובות מתבטאות במחשבות והזיות שווא. בהגדרה רחבה יחסית זו גם אגיטציה ותוקפנות והפרעות התנהגות קשות אחרות יכולות להיות קשורות לפסיכוזה אם מאחוריהן עומדת הפרעה בשיפוט. כך לפי הסיווג בין-לאומי המכונה  ICD-10  פסיכוזה הינה  מצב בו אדם חווה מחשבות שווא, הזיות או אף הפרעות בהתנהגות בצורה קשה כגון אקסיטאציה ופעילות יתר ניכרות, האטה פסיכומטורית משמעותית או התנהגות קטטונית. לחלופין בהגדרה צרה יותר, מצב פסיכוטי הינו מצב בו בהכרח מופיעות מחשבות שווא או הזיות שווא. אנו נגדיר בפרק שלפנינו פסיכוזה על פי ההגדרה הצרה המחייבת כאמור הופעה של מחשבות או הזיות שווא.

שאלה מרכזית אחרת הינה, מהי ההגדרה של גיל זיקנה? האם זו חלה מגיל 60 והלאה או אולי מגיל 65 והלאה או שמא מדובר בגילאים מתקדמים יותר. תשובה לשאלה זו מחייבת מתן קריטריונים לזיקנה, תוך התחשבות במגוון רחב של גורמים, ביניהם  התקופה ההיסטורית הנידונה  ותוחלת החיים הקשורה בה, תחום שהינו מעבר לדיון בפרק זה. מעניינת בהקשר זה הגישה שמייצגה הינו מריאן רבינוביץ (רבינוביץ, 1985) המעלה טענה מעניינת כי זיקנה יכולה להיות מוגדרת לאו דווקא על פי הגיל הכרונולוגי אלא ניתן לדבר גם על גיל הכרתי, גיל רגשי, גיל חברתי וגיל ביולוגי. בפרק שלפנינו נתייחס לזיקנה כאל החלק השלישי הכרונולוגי בחיי האדם ומכאן כי כל עוד לא נציין אחרת גיל זיקנה יהיה זה מעל גיל  60 שנה. כמו כן הביטויים קשיש, זקן, בן הגיל השלישי ונגזרותיהם יתייחסו כולם לבני 60 ומעלה.

ככלל, מחלות נפש  אינן חלק של "הזדקנות תקינה" או נורמטיבית. יחד עם זאת הכמות של הפרעות נפשיות באוכלוסיית האנשים בגילאי  55+ מגיעה עד לכ20% (Faison & Armstrong, 2003).  בין ההפרעות הללו ניתן למצוא את המצבים הפסיכוטיים אשר לגביהם מדווח כי באנשים בני הגיל השלישי הסיכוי לפתח סימנים פסיכוטיים גבוה יותר בהשוואה לאכלוסיה רגילה. ככלל נציין כי מצבים פסיכוטיים בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי יכולים להתחיל מחד בגיל צעיר יותר ולהמשיך ולהתבטא בגיל זיקנה או לחילופין להופיע לראשונה בגיל השלישי.

קרא עוד »