נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
הפרעת אישיות אנטי-חברתית (ASPD) מסווגת תחת אשכול B של הפרעות אישיות בשיטת האבחון והקלסיפיקציה האמריקאית המכונה- DSM-5. היא מאובחנת יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. הבדל מגדרי זה עשוי לנבוע משילוב של גורמים ביולוגיים, חברתיים ותרבותיים.
הפרעת אישיות אנטי-חברתית מאופיינת בדפוס ארוך טווח של מניפולציה, ניצול או הפרה של זכויותיהם של אחרים. הפרעה זו קשורה לעתים קרובות להתנהגות פלילית ושימוש בסמים, מה שהופך אותה לדאגה משמעותית הן במסגרות קליניות והן במסגרות משפטיות.
ASPD אינו מצב מונוליטי והוא יכול להתבטא בצורות שונות, לעתים קרובות בחפיפה להפרעות אישיות אחרות. חלק מהחוקרים מציעים תת-סוגים שונים המבוססים על תכונות והתנהגויות ספציפיות:
סוג תוקפני/עוין: מאופיין בתוקפנות גלויה, עצבנות ועימותים פיזיים תכופים.
סוג רמאי/מניפולטיבי: מפגין שקרים כרוניים, מניפולציות והתנהגויות ערמומיות כדי לנצל אחרים.
טיפוס אימפולסיבי/לקיחת סיכונים: מפגין אימפולסיביות גבוהה, חוסר ראיית הנולד ומעורבות בהתנהגויות מסוכנות מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות.
טיפוס קשוח/לא רגשי: מאופיין בחוסר אמפתיה עמוק, רגשות רדודים והתנהגות קרה ומנותקת.
הדגמה בעזרת AI
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לקוראנו
אנו מניחים ש"העצמי החברתי" של הפרט מורכב מהפנמה של דמויות משפיעות בחייו, המסודרות בסדר היררכי [קבוצת הפנמות אלו כינינו במטפורה דירקטוריון או מנהלת הדמויות הפנימיות] , כאשר לדמות מופנמת אחת או יותר יש את ההשפעה הגדולה ביותר על עמדותיו, רגשותיו והתנהגותו של הפרט, שקראנו לה או להם "המנהיג/ים העצמי/ים" [ דמות שבעבר כונתה גם "הדיקטטור העצמי," ראו שיחות קודמות]. יתכן שבדומה לזיכרון קצר מועד שחלקים ממנו מועברים לזיכרון ארוך טווח אף לגבי הפנמת דמויות קיימת הפנמה קצרת טווח שבתלות בנסיבות, בחשיבות ומשך זמן השפעת הדמות, זו תועבר להפנמה ארוכת טווח בדירקטוריון הדמויות.
להלן נדון במבנה העצמי החברתי: הוא מורכב מ"עצמיים משניים" הכוללים את הסוגים הבאים: 1) מגוון "יצוגיי האני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן בדמויות המשמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אבל כאמור ייתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' 'שהשפיעו מאוד על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה בה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].
איור בעזרת AI: דירקטוריון הדמויות המופנמות. הדמות הגדולה מבטאת את המנהיג הפנימי המופנם
רקע תיאורטי כזה שבו "העצמי החברתי" של הפרט מורכב מהפנמות של דמויות משפיעות המסודרות בסדר היררכי, יכול אולי להסביר תהליכים בהליך היצירה של הסופר, כתהליך המושפע מהדינמיקה של היררכיה מופנמת כזו של דמויות בנפשו של הסופר, שכינינו אותה כאמור במטפורה "דירקטוריון הדמויות המופנמות" או "מנהלת הדמויות המופנמות".
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של סיפורים ושירים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת, ועוסקים בעיקר בעלילותיהם של בני אנוש אלים ובני אלים חיות ומגוון יצורים דמיוניים.
מיתולוגיה- איור בעזרת AI
אפשר והחשיבה המיתולוגית נולדה בשל הצורך להתמודד עם החרדה הנגרמת ע"י אירועי הטבע והחיים הנתפסים כלא מובנים כחסרי הגיון. המיתוסים נוצרו כנראה בכדי להסביר אותם, למצוא בהם משמעות כיוון ואף הדרכה. כך, החל מהאדם הקדמון הטבע הואנש ונתפס כדמויות מאיימות. בעצם ניתן לומר כי חלה האנשה והשלכה מן הנפש החוצה של כוחות הטבע כדמויות מאיימות הרסניות וקשות. כשהדבר הועלה תחילה באמצעות סיפורים המהווים ראשיתו של המיתוס, נוצר צורך כנראה לאזנן על מנת להפחית את החרדה ולהתמודד עם הייצוגים הסיפוריים ההרסניים והמאיימים של כוחות הטבע. סיפור המיתוס התרחב כעת לכלול גם דמויות חיוביות, גיבורי עלילות שהיו אף כל יכולים, כאשר הנרטיב של סיפור המיתוס מקשר ביניהן.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
היום אנחנו רוצים לדבר על נושא שהוא חשוב ללא מעט אנשים. הרבה אנשים רוצים לרזות, לא מעט אנשים רוצים להתחיל לאכול בריא או יכול להיות מישהו שרוצה להתחיל דיאטה צמחונית או טבעונית, לא מעט אנשים רוצים להתחייב לעצמם ולהתחיל לעשות ספורט, לא מעט אנשים מבטיחים לעצמם שהם יצטרפו לסדנה מסוימת, או רוצים להפסיק לעשן או לשנות הרגלים מסוימים ועל פי רוב או לא פעם הדברים לא עולים יפה ואם כן אז רק לתקופה קצרה.
מצד שני, אבל באופן מעניין, יש אנשים שמדווחים שהנה יש מצבים מסוימים שהם הצליחו לשנות איזה הרגל כמו הפסקת עישון וכך הלאה.
אזי ונשארת כאן שאלה מעניינת: מה עומד מאחורי היכולת או אי היכולת לשנות הרגלים?
נגדיר תחילה הרגל מהו: הרגל הוא תרגול קבוע או שגרה המבוצעת לעתים קרובות, ובמקרים רבים, באופן אוטומטי. זהו דפוס התנהגות המתפתח באמצעות חזרה והופך מושרש, לעתים קרובות עד לנקודה שבה הוא מתבצע ללא מחשבה מודעת. הרגלים יכולים להיות חיוביים, כגון פעילות גופנית באופן קבוע או צחצוח שיניים, או שליליים, כגון עישון או דחיינות. הם נוצרים בתהליך שבו התנהגות מתחזקת שוב ושוב עד שהיא הופכת לחלק טבעי מחיי היומיום.
איור: "ירמיהו…רוצה לשנות הרגל? הנה לך ספר הדרכה…."
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפש האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות גוברת במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים האינסטינקטיביים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. המבנה המדויק של העצמי הראשוני והיחסים בין חלקיו עדיין דורשים הבהרה [ראו שיחות קודמות]. העצמי הראשוני משתמש במאגרי הזיכרון וביכולות הקוגניציה, הרגש ועוד. מצד שני, "העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"] נבנה במהלך כל החיים, ומייצג מבנה על ההולך ומתפתח מתוך האני הראשוני במהלך חשיפת האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או אפילו קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו') אשר השפיעו מאוד על האדם. ייתכן כי עצמי חברתי זה יכלול גם האנשה של חפצים וסוכנויות החשובים ביותר לאדם. נציין כאן שחלקים בלבד של העצמי הם מודעים, בעוד שחלקים אחרים אינם מודעים.
בדרך כלל אין האדם מודע להיותו של העצמי החברתי מורכב מדמויות מופנמות משפיעות המכתיבות את עמדותיו והתנהגותו ומזהה את אלו כנובעות מרצונו שלו.
להלן נדון במבנה העצמי החברתי: הוא מורכב מ"עצמיים משניים" הכוללים את הסוגים הבאים: 1) מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן בדמויות המשמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אבל כאמור ייתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו 'שהשפיעו מאוד על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה בה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].
איור בעזרת AI: דירקטוריון הדמויות המופנמות. הדמות הגדולה מבטאת את הדיקטטור העצמי המופנם
אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי כ"דירקטוריון הדמויות" או ליתר דיוק "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי בדירקטוריון מופנם זה יש בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן באופן מטאפורי "המנהיג/ים הפנימי/ים או "הדיקטטור/ים הפנימי/ים" או "הרודנ/ים הפנימי/ים" ודמויות אלה נותנות את הטון ואף מצנזרות וקובעות אילו תכנים, עמדות והתנהגויות לא ניתן לכלול בדירקטוריון הדמויות המופנמות. כאמור נציין שוב כי האדם בכללותו אינו מודע בדרך כלל להשפעתו של לוח הדמויות המופנמות ומכיר בהשפעתו כנובעת מרצונותיו ועמדותיו שלו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד וקיימים מאבקים ויחסי כוח בלתי פוסקים בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו לגבי העמדות שיביעו, כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים בדרך כלל מכתיבים את הטון. כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם ב"דירקטוריון הדמויות המופנמות", אך נדגיש שוב כי בדרך כלל ההפנמה החשובה ביותר היא זו של מה שקראנו לו "העצמי הדיקטטורי". כאן מדובר בהפנמת דמות שיש לה השפעה רבה ומעצבת את האדם לטוב ו/או לרע, שיש לה השפעה רבה על פאנל הדמויות הפנימיות שבונות את האני החברתי.
עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות על הפנמת מידע ודמויות. הוא מחליט אם לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות, במובן מסוים, אנחנו מניחים שהדמות המשפיעה הזאת היא גם סוג של צנזורה פנימית. יש להדגיש כי אין מדובר בהשערות קונקרטיות בדבר נוכחותן של דמויות מופנמות בעולמו הפנימי של הפרט כמעין "אנשים קטנים בתוך המוח", אלא בייצוגן באזורי מוח שונים שאופיים ואופן ייצוגם עדיין דורש מחקר נוסף. עוד נציין כי למרות שאנו מכנים דמות זו "דיקטטור", למעט סוג מסוים, מאפייניו אינם זהים לאלה של שליט דיקטטורי במדינה מסוימת, אלא שדמות זו דומיננטית ומשפיעה בקרב "מנהל הדמויות" או "מנהל הדמויות".
מודל זה גורס אפוא כי העצמי החברתי מורכב מ"דמויות מפתח מופנמות [בדרך כלל אנושיות], המתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים בחייו של אדם אשר מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר רושם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים, אלה יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות ואחרות שהטביעו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו. וכפי שנראה בהמשך גם תתכנה דמויות של ידוענים משפיעים. המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט וגישות מסוימות לחיים המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות. דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות יכולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
עמדות משפיעות על האופן שבו אנו תופסים ומגיבים לעולם הסובב אותנו. עמדות יכולות להשפיע על ההחלטות, הפעולות, ההעדפות וההערכות שלנו.
עמדות נוצרות באמצעות משחק גומלין מורכב של גורמים שונים, כולל:
סוציאליזציה: עמדות מעוצבות לעתים קרובות במהלך תהליך החיברות, המתרחש בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות. בני משפחה, עמיתים, מורים ואנשים משמעותיים אחרים משפיעים על התפתחות עמדות באמצעות הוראה ישירה, התבוננות וחיזוק.
תהליכים קוגניטיביים: עמדות יכולות להיווצר באמצעות תהליכים קוגנטיבים כגון הנמקה, הערכה ושיפוט. אנשים עשויים לפתח עמדות המבוססות על אמונות, ערכים ופרשנויות של מידע.
חוויות אישיות: חוויות אישיות משחקות תפקיד משמעותי בעיצוב עמדות. חוויות חיוביות או שליליות עם חפצים, אנשים או מצבים מסוימים יכולות להשפיע על היווצרות עמדות כלפיהם.
מדיה ותקשורת: תקשורת המונים, כולל טלוויזיה, סרטים, אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית, יכולה לעצב עמדות על ידי חשיפת אנשים לרעיונות, ערכים ופרספקטיבות מסוימים.
השפעות תרבותיות וחברתיות: נורמות תרבותיות, מסורות וציפיות חברתיות תורמות להיווצרות עמדות. אנשים מאמצים לעתים קרובות עמדות העולות בקנה אחד עם הערכים והאמונות של תרבותם או של הקבוצה החברתית שלהם.
תגובות רגשיות: תגובות רגשיות לגירויים יכולות להשפיע גם על עיצוב עמדות. אנשים עשויים לפתח עמדות חיוביות או שליליות המבוססות על תגובותיהם הרגשיות לחפצים, אנשים או מצבים ספציפיים.
מאפיינים אישיים: הבדלים אישיים, כגון תכונות אישיות, הערכה עצמית ויכולות קוגניטיביות, יכולים להשפיע על היווצרות עמדות. לדוגמה, אנשים עם רמות גבוהות של פתיחות להתנסות עשויים להיות פתוחים יותר ליצירת עמדות חדשות, בעוד שאלו עם הערכה עצמית נמוכה עשויים להיות עמידים יותר לשינוי גישה.
באופן כללי, עמדות הן דינמיות ויכולות להתפתח עם הזמן בתגובה למידע חדש, חוויות והשפעות חברתיות. בנוסף, גישות יכולות להשתנות בחוזק וביציבות, החל מדעות חולפות ועד אמונות עמוקות.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לקוראנו,
האבולוציה של הדת בחברה האנושית היא תופעה מורכבת ורבת פנים שנחקרה על ידי חוקרים מדיסציפלינות שונות כולל אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה. למרות שזה מאתגר לאתר מקורות מדויקים ולהתחקות אחר התקדמות ליניארית, ישנם כמה שלבים והתפתחויות מרכזיים שניתן לראות באבולוציה של הדת [נכתב בעזרת GPT CHAT לאחר שבדקנו וידאנו ערכנו והוספנו רבות לטקסט]:
- אנימיזם ושאמאניזם: אנימיזם נחשב לעתים קרובות לאחת הצורות המוקדמות ביותר של אמונה דתית, שבה אנשים מייחסים משמעות רוחנית לאלמנטים טבעיים כגון בעלי חיים, צמחים, נהרות והרים. בחברות אנימיסטיות, יש דגש חזק על הקשר ההדדי של כל היצורים החיים והעולם הטבעי. שמאניזם, שככל הנראה צמח בתוך תרבויות אנימיסטיות, כולל את האמונה בישויות או כוחות רוחניים ואת התרגול של טקסים שמאניים על ידי אנשים שמאמינים שיש להם כוחות מיוחדים לתקשר עם רוחות אלה או לחצות בין הממלכות הפיזיות והרוחניות.
- פוליתאיזם: דתות פוליתיאיסטיות התפתחו ככל שהחברות האנושיות נעשו מורכבות ומאורגנות יותר. דתות אלה כוללות אלים ואלות מרובים, שכל אחד מהם קשור לתחומים ספציפיים כגון פוריות, מלחמה, חקלאות או אומנות. מערכות אמונה פוליתיאיסטיות כוללות לעתים קרובות מיתולוגיות וטקסים מורכבים שמטרתם לפייס או לכבד אלוהויות שונות. דוגמאות לכך כוללות את הפנתיאון של מצרים העתיקה, יוון, רומא, מסופוטמיה והאלים הנורדים של סקנדינביה.
- מונותאיזם: הדתות המונותאיסטיות מתרכזות סביב סגידה לאל עליון יחיד. התפתחות זו מייצגת שינוי משמעותי מהפוליתאיזם וקשורה לעיתים קרובות להופעתו של המונותיאיזם האתי, המדגיש קודים מוסריים ואת היחסים בין בני האדם לאלוהי. היהדות, שנוסדה על ידי העם העברי, היא אחת הדתות המונותאיסטיות המוקדמות ביותר, עם האמונה ביהוה כאל האמיתי האחד. הנצרות צמחה מתוך היהדות, כאשר תורתו של ישוע המשיח הדגישה את המונותיאיזם ואת האהבה לאלוהים ולאנושות. האסלאם, שנוסד על ידי הנביא מוחמד במאה ה-7 לספירה, מקדם גם הוא מונותאיזם, כאשר אללה הוא האל היחיד.
הדמיה בעזרת AI
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נבחין תחילה בין ציווילזציה מחד ואימפריות ומדינות מאידך. על-פי סמואל הנטינגטון [מחבר הספר "התנגשות הציוויליזציות",] "ציוויליזציה היא הישות התרבותית הרחבה ביותר. ציוויליזציה היא דרגת הזהות הגבוהה ביותר של האדם המבדילה בין קבוצות שונות של בני אדם. כפי שההיסטוריה מראה לנו הוא סבור ,ציוויליזציות הן "כוח על" בהיסטוריה ששורד את שלל המהפכים שתרבויות, עמים ומדינות יכולים לעבור – אידאולוגיים, התנהגותיים, שלטוניים וכו'. ציוויליזציות נבדלות זו מזו בערכיהן הבסיסיים ובהשקפותיהן הבסיסיות והנחות היסוד במגוון שאלות ורעיונות [ראה ויקיפדיה].
אימפריה או קיסרות מאידך מוגדרת כריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני [ראה ויקיפדיה]
בבלוג זה נדון בעלייתן ובעיקר בנפילתן של אימפריות ומדינות וננסה גם לבחון זאת דרך העדשה של דירקטוריון הדמויות המופנמות אצל היחיד הבונה את האני החברתי שלו והדמויות הדומיננטיות בדירקטוריון זה.
נזכיר תחילה כבכל שיחה את המודל שאנו מציעים ל"עצמי" או . ראשית נציין כי במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפשו של האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות הולכת וגדלה במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים היצריים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. המבנה המדויק של האני הראשוני והקשר בין חלקיו דורש עדיין בירור [ראה שיחות קודמות]..
על רקע ומעל [כמטפורה] האני הראשוני תוך שימוש במאגרי ויכולות הזיכרון הקוגניציה הרגש ועוד שלו הולך ונבנה במהלך החיים מבנה על של "העצמי החברתי" או ה"אני החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או אף קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו' ) שהשפיעו מאוד על האדם. יתכן שאני חברתי זה יכול לכלול גם האנשה לדמויות של חפצים ואמצעים בעלי חשיבות יתרה לאדם.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
להלן נפרט את המודל שאנו מציעים ל"עצמי". ראשית נציין כי במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפשו של האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות הולכת וגדלה במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים היצריים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. במסגרת האני הראשוני נבחין במבנה המכיל את ששת "ערוצי הרגישות" של היחיד. אלו הקשורים ל: סטטוס, נורמות, התקשרות לאחרים [ATTACHMENT], איום, רוטינות ושגרה, רמת האנרגיה. המבנה המדויק של האני הראשוני והקשר בין חלקיו דורש עדיין בירור ונראה כי שערוצי הרגישות הינו מבנה המוכל באני הראשוני.
על רקע ומעל [כמטפורה] האני הראשוני תוך שימוש במאגרי ויכולות הזיכרון הקוגניציה הרגש ועוד שלו הולך ונבנה מבנה על של "העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו' ) שהשפיעו מאוד על האדם. יתכן שהוא יכול לכלול גם האנשה לדמויות של חפצים ואמצעים בעלי חשיבות יתרה לאדם.
נציין כאן כי חלקים מהעצמי הינם מודעים ואילו חלקים אחרים יכולים להיות כאלו שאינם מודעים.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לקוראנו.
תחילה נגדיר שוב מהן דמויות מופנמות:
דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.
המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.
דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.
הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.
להלן, נזכיר שוב את המודל שאנו מציעים ל"עצמי":
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
