נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום לקוראנו
הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא מצב נפשי המאופיין בדפוס נפוץ של חוסר יציבות במצבי רוח, בהתנהגות, בדימוי עצמי ובתפקוד. דפוסים אלה גורמים לעיתים קרובות לפעולות אימפולסיביות ולמערכות יחסים לא יציבות. אנשים עם BPD עשויים לחוות פרקים אינטנסיביים של כעס, דיכאון, וחרדה שיכולים להימשך בין כמה שעות לכמה ימים.
תכונות עיקריות של BPD:
חוסר יציבות רגשית: אנשים עם BPD חווים לעתים קרובות תנודות מהירות ואינטנסיביות במצב הרוח. הרגשות שלהם יכולים להיות קיצוניים ולהשתנות במהירות בתגובה ללחץ או איומים נתפסים על הדימוי העצמי שלהם.
דימוי עצמי מעוות: אנשים עם BPD עשויים להיות בעלי תחושת עצמי לא יציבה או מעוותת, מה שמוביל לשינויים תכופים במטרות, ערכים ושאיפות. הם עשויים להרגיש חסרי ערך, ריקים או לא מובנים.
פחד נטישה: מאפיין משמעותי של BPD הוא פחד עז מנטישה או דחייה. פחד זה יכול להוביל למאמצים קדחתניים להימנע מלהישאר לבד או לשמור על מערכות יחסים, גם אם זה אומר לסבול מצבים לא בריאים.
מערכות יחסים לא יציבות: מערכות יחסים עם אחרים יכולות להיות אינטנסיביות וכאוטיות. אנשים עם BPD עשויים להעריץ מישהו רגע אחד ולהפחית מערכו ברגע הבא, דבר המשקף את הקושי שלהם לשמור על מערכות יחסים יציבות.
התנהגות אימפולסיבית: BPD יכול להוביל להתנהגויות מסוכנות, כגון שימוש בסמים, נהיגה פזיזה, אכילה מוגזמת או פגיעה עצמית. פעולות אלה הן לעתים קרובות ניסיונות להתמודד עם כאב רגשי או מתח.
תחושות כרוניות של ריקנות: אנשים רבים עם BPD מדווחים על תחושת ריקנות או ריקנות מבפנים, מה שמוביל לחיפוש מתמיד אחר משהו או מישהו שימלא את הריקנות הנתפסת הזו.
כעס בלתי הולם: כעס עז או קושי לשלוט בכעס נפוץ בהפרעת אישיות גבולית. זה יכול להתבטא בהתפרצויות מילוליות, מריבות פיזיות או טינה עמוקה כלפי אחרים.
מחשבות פרנואידיות ודיסוציאציה: בזמנים של לחץ קיצוני, אנשים עם BPD עשויים לחוות מחשבות פרנואידיות חולפות, הקשורות ללחץ או סימפטומים דיסוציאטיביים (תחושת ניתוק מעצמם או מהמציאות).
תפיסת ייצוג האני ואף הזולת כטוב או כרע בהפרעת אישיות גבולית: איור בעזרת AI
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לקוראנו
הפעם נדון בעיקר באפשריות לשלב טיפול ב RGFT עם טיפולים פסיכותרפויטיים אחרים.
נעיר תחילה כי עד כה רוב מאמרי הספרות הדנים בשילובים של טיפולים בהקשר למצבים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים מתייחסים בעיקר לשילוב גישה פסיכותרפאוטית נתונה עם טיפול תרופתי, אך כאמור למעלה זו אינה עיקר כוונתנו כאן.
על מנת לקפוץ למים, נפתח תחילה במאמרם של כריסטינה ז'רבו וחבריה הדנים בשילובן של שיטות פסיכותרפאוטיות שונות.
כריסטינה ז'רבו
המחלקה למדעי האדם והחברה, אוניברסיטת ברגמו, ברגמו, איטליה
Zarbo C, Tasca GA, Cattafi F and Compare A (2016) Integrative Psychotherapy Works. Front. Psychol. 6:2021.
מאמר ארבעת מחברים אלו דן ביעילותה של פסיכותרפיה אינטגרטיבית שזו בעצם פסיכותרפיה המשלבת טיפולים או אלמנטים מטיפולים פסיכותרפויטיים ואף לעיתים גם פרמקותרפיה או טיפול תרופתי., המאמר מדגיש את ההכרה בפסיכותרפיה אינטגרטיבית כטיפול בעל ערך במצבים פסיכיאטריים שונים תוך הדגשת המורכבות של בחירת הגישה הפסיכותרפית הנכונה בשל המספר העצום של מעל 400 ויותר שיטות פסיכותרפויטיות שונות זמינות, כאשר כל אחת מוגדרת על ידי מודלים תיאורטיים שונים ופורמטים שונים. מטרת המחברים היא לטפח דיאלוג בין מודלים מגוונים אלה בכדי לשפר את הפרקטיקה הקלינית.
איור בעזרת AI : שילובם של מספר אלמנטים
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לקוראנו
ככלל, מושג הלא-מודע שבה את ליבם של חוקרים וקלינאים במשך למעלה ממאה שנה, החל מתיאוריות פסיכואנליטיות מוקדמות וכלה במחקר מדעי המוח המודרני. נראה כי הבנת הלא מודע חיונית להבנת הספקטרום המלא של החוויה האנושית, כולל התנהגויות, מחשבות ורגשות הפועלים מתחת לרמת המודעת.
ככלל, מושג הלא מודע כולל סוגים שונים, שכל אחד מהם מוגדר על ידי מסגרות תיאורטיות שונות. להלן הצעה לסוגים מספר של תהליכים לא מודעים:
תת-מודע דינמי: מקורו בפסיכואנליזה הפרוידיאנית, והוא כולל דחפים, רצונות, זיכרונות וקונפליקטים מודחקים.
זיגמונד שלמה פרויד [1856-1939]
תת-מודע קולקטיבי: הוצג על ידי קארל יונג, זה מתייחס לארכיטיפים וסמלים משותפים ואוניברסליים ברחבי האנושות.
קרל יונג [1875-1961]
לא מודע קוגניטיבי: נקודת המבט של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הכוללת מחשבות אוטומטיות, זיכרונות מרומזים ועיבוד סאבלימינלי.
לא מודע פרוצדורלי: קשור לזיכרון פרוצדורלי, שליטה במיומנויות והרגלים שנלמדו ללא מודעות מודעת.
תת-מודע עצבי: ההשקפה של מדעי המוח, הכוללת פעילויות מוחיות המתרחשות ללא מודעות מודעת, כגון אלה המנוהלות על ידי האמיגדלה וגרעיני הבסיס.
כל סוג מדגיש היבטים ותפקודים שונים של תהליכים לא מודעים בקוגניציה ובהתנהגות האנושית.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לקוראנו,
זיגמונד שלמה פרויד מתואר בהקדמה לספר ד"ר פרויד ביוגרפיה מאת פול פריס " כאדם בעל יצרים גועשים, שגדל בתרבות מדכאת יצרים ושאף בכל מאודו להבין את אותם יצרים המניעים אותו…. גאון אחוז אובססיה, מרושע לפעמים, נדיב לפעמים, פה ושם גם שובב. ופריס משוכנע כי כמו חוקרים אחרים פורצי דרך, פרויד רתם לא אחת את העגלה לפני הסוסים….כדי להסיק את המסקנות שנראו לו נכונות ברגע נתון."
האמנם?
הפעם נדון בהרחבה בדמויות שליוו את חייו של פרויד והשפיעו על אישיותו וההגות הפסיכואנליטית שיצר ואשר הופנמו בדירקטוריון הדמויות המופנמות שלו. נשתדל גם לעמוד על ההיררכיה של דמיות אלו בעולמו הפנימי. כמו כן, נוסיף שהשתמשנו במקורות שונים כולל אנציקלופדיה בריטניקה, הערך על פרויד חייו והגותו בויקיפדיה וכתביו של אריך פרום על פרויד לצד מקורות אחרים . נעיר גם כי בשל העובדה שנאיר זוויות שונות תהיינה חזרות מספר של אותן דמויות משמעותיות, בכל פעם בהקשר אחר.
זיגמונד (שלמה) פרויד נולד ב-6 במאי 1856 להורים יהודים אוקראינים, עמליה ויעקב פרויד, בפרייבורג שבמורביה, עיירה קטנה שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרית. בילדותו המוקדמת עברו פרויד ומשפחתו ללייפציג ולאחר מכן לווינה. פרויד היה תלמיד מבריק, למד ספרות, ביולוגיה ורפואה, וסיים תואר ברפואה באוניברסיטת וינה בשנת 1881.
זיגמונד שלמה פרויד [ 1939- 1856]
פרויד הרבה לקרוא כסטודנט צעיר, והתיאוריות המאוחרות שלו הושפעו ככל הנראה ממדענים וחוקרים בני זמנו, כמו גם מפילוסופים קונטיננטליים בולטים, כמו ניטשה ושופנהאואר. פרויד היה גם קורא מסור של שייקספיר, שהשפעתו הספרותית ניכרת ברבות מיצירותיו של פרויד.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
הפרעת אישיות אנטי-חברתית (ASPD) מסווגת תחת אשכול B של הפרעות אישיות בשיטת האבחון והקלסיפיקציה האמריקאית המכונה- DSM-5. היא מאובחנת יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. הבדל מגדרי זה עשוי לנבוע משילוב של גורמים ביולוגיים, חברתיים ותרבותיים.
הפרעת אישיות אנטי-חברתית מאופיינת בדפוס ארוך טווח של מניפולציה, ניצול או הפרה של זכויותיהם של אחרים. הפרעה זו קשורה לעתים קרובות להתנהגות פלילית ושימוש בסמים, מה שהופך אותה לדאגה משמעותית הן במסגרות קליניות והן במסגרות משפטיות.
ASPD אינו מצב מונוליטי והוא יכול להתבטא בצורות שונות, לעתים קרובות בחפיפה להפרעות אישיות אחרות. חלק מהחוקרים מציעים תת-סוגים שונים המבוססים על תכונות והתנהגויות ספציפיות:
סוג תוקפני/עוין: מאופיין בתוקפנות גלויה, עצבנות ועימותים פיזיים תכופים.
סוג רמאי/מניפולטיבי: מפגין שקרים כרוניים, מניפולציות והתנהגויות ערמומיות כדי לנצל אחרים.
טיפוס אימפולסיבי/לקיחת סיכונים: מפגין אימפולסיביות גבוהה, חוסר ראיית הנולד ומעורבות בהתנהגויות מסוכנות מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות.
טיפוס קשוח/לא רגשי: מאופיין בחוסר אמפתיה עמוק, רגשות רדודים והתנהגות קרה ומנותקת.
הדגמה בעזרת AI
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לקוראנו
אנו מניחים ש"העצמי החברתי" של הפרט מורכב מהפנמה של דמויות משפיעות בחייו, המסודרות בסדר היררכי [קבוצת הפנמות אלו כינינו במטפורה דירקטוריון או מנהלת הדמויות הפנימיות] , כאשר לדמות מופנמת אחת או יותר יש את ההשפעה הגדולה ביותר על עמדותיו, רגשותיו והתנהגותו של הפרט, שקראנו לה או להם "המנהיג/ים העצמי/ים" [ דמות שבעבר כונתה גם "הדיקטטור העצמי," ראו שיחות קודמות]. יתכן שבדומה לזיכרון קצר מועד שחלקים ממנו מועברים לזיכרון ארוך טווח אף לגבי הפנמת דמויות קיימת הפנמה קצרת טווח שבתלות בנסיבות, בחשיבות ומשך זמן השפעת הדמות, זו תועבר להפנמה ארוכת טווח בדירקטוריון הדמויות.
להלן נדון במבנה העצמי החברתי: הוא מורכב מ"עצמיים משניים" הכוללים את הסוגים הבאים: 1) מגוון "יצוגיי האני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן בדמויות המשמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אבל כאמור ייתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' 'שהשפיעו מאוד על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה בה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].
איור בעזרת AI: דירקטוריון הדמויות המופנמות. הדמות הגדולה מבטאת את המנהיג הפנימי המופנם
רקע תיאורטי כזה שבו "העצמי החברתי" של הפרט מורכב מהפנמות של דמויות משפיעות המסודרות בסדר היררכי, יכול אולי להסביר תהליכים בהליך היצירה של הסופר, כתהליך המושפע מהדינמיקה של היררכיה מופנמת כזו של דמויות בנפשו של הסופר, שכינינו אותה כאמור במטפורה "דירקטוריון הדמויות המופנמות" או "מנהלת הדמויות המופנמות".
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של סיפורים ושירים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת, ועוסקים בעיקר בעלילותיהם של בני אנוש אלים ובני אלים חיות ומגוון יצורים דמיוניים.
מיתולוגיה- איור בעזרת AI
אפשר והחשיבה המיתולוגית נולדה בשל הצורך להתמודד עם החרדה הנגרמת ע"י אירועי הטבע והחיים הנתפסים כלא מובנים כחסרי הגיון. המיתוסים נוצרו כנראה בכדי להסביר אותם, למצוא בהם משמעות כיוון ואף הדרכה. כך, החל מהאדם הקדמון הטבע הואנש ונתפס כדמויות מאיימות. בעצם ניתן לומר כי חלה האנשה והשלכה מן הנפש החוצה של כוחות הטבע כדמויות מאיימות הרסניות וקשות. כשהדבר הועלה תחילה באמצעות סיפורים המהווים ראשיתו של המיתוס, נוצר צורך כנראה לאזנן על מנת להפחית את החרדה ולהתמודד עם הייצוגים הסיפוריים ההרסניים והמאיימים של כוחות הטבע. סיפור המיתוס התרחב כעת לכלול גם דמויות חיוביות, גיבורי עלילות שהיו אף כל יכולים, כאשר הנרטיב של סיפור המיתוס מקשר ביניהן.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
היום אנחנו רוצים לדבר על נושא שהוא חשוב ללא מעט אנשים. הרבה אנשים רוצים לרזות, לא מעט אנשים רוצים להתחיל לאכול בריא או יכול להיות מישהו שרוצה להתחיל דיאטה צמחונית או טבעונית, לא מעט אנשים רוצים להתחייב לעצמם ולהתחיל לעשות ספורט, לא מעט אנשים מבטיחים לעצמם שהם יצטרפו לסדנה מסוימת, או רוצים להפסיק לעשן או לשנות הרגלים מסוימים ועל פי רוב או לא פעם הדברים לא עולים יפה ואם כן אז רק לתקופה קצרה.
מצד שני, אבל באופן מעניין, יש אנשים שמדווחים שהנה יש מצבים מסוימים שהם הצליחו לשנות איזה הרגל כמו הפסקת עישון וכך הלאה.
אזי ונשארת כאן שאלה מעניינת: מה עומד מאחורי היכולת או אי היכולת לשנות הרגלים?
נגדיר תחילה הרגל מהו: הרגל הוא תרגול קבוע או שגרה המבוצעת לעתים קרובות, ובמקרים רבים, באופן אוטומטי. זהו דפוס התנהגות המתפתח באמצעות חזרה והופך מושרש, לעתים קרובות עד לנקודה שבה הוא מתבצע ללא מחשבה מודעת. הרגלים יכולים להיות חיוביים, כגון פעילות גופנית באופן קבוע או צחצוח שיניים, או שליליים, כגון עישון או דחיינות. הם נוצרים בתהליך שבו התנהגות מתחזקת שוב ושוב עד שהיא הופכת לחלק טבעי מחיי היומיום.
איור: "ירמיהו…רוצה לשנות הרגל? הנה לך ספר הדרכה…."
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפש האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות גוברת במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים האינסטינקטיביים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. המבנה המדויק של העצמי הראשוני והיחסים בין חלקיו עדיין דורשים הבהרה [ראו שיחות קודמות]. העצמי הראשוני משתמש במאגרי הזיכרון וביכולות הקוגניציה, הרגש ועוד. מצד שני, "העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"] נבנה במהלך כל החיים, ומייצג מבנה על ההולך ומתפתח מתוך האני הראשוני במהלך חשיפת האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או אפילו קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו') אשר השפיעו מאוד על האדם. ייתכן כי עצמי חברתי זה יכלול גם האנשה של חפצים וסוכנויות החשובים ביותר לאדם. נציין כאן שחלקים בלבד של העצמי הם מודעים, בעוד שחלקים אחרים אינם מודעים.
בדרך כלל אין האדם מודע להיותו של העצמי החברתי מורכב מדמויות מופנמות משפיעות המכתיבות את עמדותיו והתנהגותו ומזהה את אלו כנובעות מרצונו שלו.
להלן נדון במבנה העצמי החברתי: הוא מורכב מ"עצמיים משניים" הכוללים את הסוגים הבאים: 1) מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן בדמויות המשמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אבל כאמור ייתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו 'שהשפיעו מאוד על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה בה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].
איור בעזרת AI: דירקטוריון הדמויות המופנמות. הדמות הגדולה מבטאת את הדיקטטור העצמי המופנם
אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי כ"דירקטוריון הדמויות" או ליתר דיוק "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי בדירקטוריון מופנם זה יש בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן באופן מטאפורי "המנהיג/ים הפנימי/ים או "הדיקטטור/ים הפנימי/ים" או "הרודנ/ים הפנימי/ים" ודמויות אלה נותנות את הטון ואף מצנזרות וקובעות אילו תכנים, עמדות והתנהגויות לא ניתן לכלול בדירקטוריון הדמויות המופנמות. כאמור נציין שוב כי האדם בכללותו אינו מודע בדרך כלל להשפעתו של לוח הדמויות המופנמות ומכיר בהשפעתו כנובעת מרצונותיו ועמדותיו שלו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד וקיימים מאבקים ויחסי כוח בלתי פוסקים בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו לגבי העמדות שיביעו, כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים בדרך כלל מכתיבים את הטון. כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם ב"דירקטוריון הדמויות המופנמות", אך נדגיש שוב כי בדרך כלל ההפנמה החשובה ביותר היא זו של מה שקראנו לו "העצמי הדיקטטורי". כאן מדובר בהפנמת דמות שיש לה השפעה רבה ומעצבת את האדם לטוב ו/או לרע, שיש לה השפעה רבה על פאנל הדמויות הפנימיות שבונות את האני החברתי.
עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות על הפנמת מידע ודמויות. הוא מחליט אם לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות, במובן מסוים, אנחנו מניחים שהדמות המשפיעה הזאת היא גם סוג של צנזורה פנימית. יש להדגיש כי אין מדובר בהשערות קונקרטיות בדבר נוכחותן של דמויות מופנמות בעולמו הפנימי של הפרט כמעין "אנשים קטנים בתוך המוח", אלא בייצוגן באזורי מוח שונים שאופיים ואופן ייצוגם עדיין דורש מחקר נוסף. עוד נציין כי למרות שאנו מכנים דמות זו "דיקטטור", למעט סוג מסוים, מאפייניו אינם זהים לאלה של שליט דיקטטורי במדינה מסוימת, אלא שדמות זו דומיננטית ומשפיעה בקרב "מנהל הדמויות" או "מנהל הדמויות".
מודל זה גורס אפוא כי העצמי החברתי מורכב מ"דמויות מפתח מופנמות [בדרך כלל אנושיות], המתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים בחייו של אדם אשר מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר רושם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים, אלה יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות ואחרות שהטביעו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו. וכפי שנראה בהמשך גם תתכנה דמויות של ידוענים משפיעים. המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט וגישות מסוימות לחיים המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות. דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות יכולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
עמדות משפיעות על האופן שבו אנו תופסים ומגיבים לעולם הסובב אותנו. עמדות יכולות להשפיע על ההחלטות, הפעולות, ההעדפות וההערכות שלנו.
עמדות נוצרות באמצעות משחק גומלין מורכב של גורמים שונים, כולל:
סוציאליזציה: עמדות מעוצבות לעתים קרובות במהלך תהליך החיברות, המתרחש בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות. בני משפחה, עמיתים, מורים ואנשים משמעותיים אחרים משפיעים על התפתחות עמדות באמצעות הוראה ישירה, התבוננות וחיזוק.
תהליכים קוגניטיביים: עמדות יכולות להיווצר באמצעות תהליכים קוגנטיבים כגון הנמקה, הערכה ושיפוט. אנשים עשויים לפתח עמדות המבוססות על אמונות, ערכים ופרשנויות של מידע.
חוויות אישיות: חוויות אישיות משחקות תפקיד משמעותי בעיצוב עמדות. חוויות חיוביות או שליליות עם חפצים, אנשים או מצבים מסוימים יכולות להשפיע על היווצרות עמדות כלפיהם.
מדיה ותקשורת: תקשורת המונים, כולל טלוויזיה, סרטים, אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית, יכולה לעצב עמדות על ידי חשיפת אנשים לרעיונות, ערכים ופרספקטיבות מסוימים.
השפעות תרבותיות וחברתיות: נורמות תרבותיות, מסורות וציפיות חברתיות תורמות להיווצרות עמדות. אנשים מאמצים לעתים קרובות עמדות העולות בקנה אחד עם הערכים והאמונות של תרבותם או של הקבוצה החברתית שלהם.
תגובות רגשיות: תגובות רגשיות לגירויים יכולות להשפיע גם על עיצוב עמדות. אנשים עשויים לפתח עמדות חיוביות או שליליות המבוססות על תגובותיהם הרגשיות לחפצים, אנשים או מצבים ספציפיים.
מאפיינים אישיים: הבדלים אישיים, כגון תכונות אישיות, הערכה עצמית ויכולות קוגניטיביות, יכולים להשפיע על היווצרות עמדות. לדוגמה, אנשים עם רמות גבוהות של פתיחות להתנסות עשויים להיות פתוחים יותר ליצירת עמדות חדשות, בעוד שאלו עם הערכה עצמית נמוכה עשויים להיות עמידים יותר לשינוי גישה.
באופן כללי, עמדות הן דינמיות ויכולות להתפתח עם הזמן בתגובה למידע חדש, חוויות והשפעות חברתיות. בנוסף, גישות יכולות להשתנות בחוזק וביציבות, החל מדעות חולפות ועד אמונות עמוקות.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
