נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר כי הנחנו שהגרעין הליבה ליצירת הדמויות המופנמות בבני אדם הינם האזורים שהתמחו בזיהוי הפנים ובמיוחד אזור גרעין הפיוזיפורם.
הפעם נשאל מה קורה אצל מגוון בעלי חיים מהאדם דרך פרימטים ובעלי חוליות?
האם גם להן דמויות מופנמות של בני המין שלהם ואולי של אחרים משמעותיים [למשל פני בני אדם אצל חיות מבויתות]?
בכדי להתמודד עם שאלה קשה זו ננסה לעבור על מחקרים שבררו את הגרעין להשערתנו ליצירת דמויות מופנמות [אם ראשוניות ודיפוזיות ואם מורכבות ] והוא יכולת זיהוי הפנים שלהם
נעלה את השאלה האם קיימים איורים המשקפים את עיבוד נתוני הפנים החשובים ביותר לפרט אם זה אדם ואם חיה, כאלו שהפרט נחשף אליהם יותר. האם אלו איורים בהם העיבוד נעשה באופן איכותי יותר ואולי מהיר יותר וברזולוציה גבוהה יותר? האם אלו דומים או שונים בין בני האדם והפרימטים ובין בני האדם ובעלי חוליות אחרים?
הקבוצה העליונה הינה קבוצת הפרימטים
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
בשיחה זו נדון תחילה בהתפתחות השפה אצל הילד הרך בהמשך נפרוס בקצרה את שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית בילדים על פי הפסיכולוג פיאז'ה ואת התפתחות התיאוריה של התודעה או המוח [THEORY OF MIND] ובהקשר לכך נזכיר את תרומתו של ברון-כהן. בהמשך נביא שני מאמרים הקשורים בהתפתחות השפה האחד של ברוק פרגוסון וסנדרה וקסמן מ2017 אודות הקישור שבין שפה וקטגוריזציה בינקות ואילו השני זה של הקר רזורי וחבריה מאותה שנה [2017] אודות התפתחות השפה לתיאור המצב הנפשי של התינוק: התפקידים האורכיים של התקשרות [ATTACHMENT] ושפה אימהית. יש לציין כי לא תמיד יש תמימות דעים בהקשר למועדי שלבי ההתפתחות השונים בין הגישות השונות.
לאחר פריסת מערכי נתונים והשקפות אלו ננסה לפתח בקצרה את הנושא של השפעת התפתחות השפה על יצירת הדמויות המופנמות.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
בשיחה קודמת שיערנו כי פנים משמשות כעוגן או כגרעין להתגבשותה של דמות מופנמת. הדבר לא נבדק לצערנו מחקרית. עם זאת נפתח הפעם עם סקירתם של אלינור מקקהון וחבריה משנת 2012 המדגימה כי הנתונים כבר לא תומכים בתיאוריה שבה ייצוג הפנים היחיד שנוכח בלידה הוא כעין סכימה מולדת בלבד, ואילו אבחנת פנים טובה ברמת הפרט דורשת שנים רבות של תרגול כדי להשיגה. במקום זאת, כיום נראה כי תינוקות נולדים עם יכולת עשירה לייצג את המבנה של פנים זקופות [שאינם הפוכות], דבר התומך באינדיבידואציה של פנים, וביכולת לעיבוד הוליסטי [שלם, כוללני], ולא רק בהפניית תשומת לב לפנים.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
אנו יודעים כי מתח מוגזם יכול להוביל לשינויים בעלי משמעות שלילית ברווחתנו ולעיתים לא שכיחות אפילו להתפרצות של הפרעה פסיכיאטרית. בשנת 1967, הפסיכיאטרים תומאס הולמס וריצ'רד רהה [Thomas Holmes & Richard Rahe ] בחנו יותר מ-5,000 רשומות רפואיות של מטופלים כדי לקבוע באם אירועים הכרוכים בלחץ נפשי גורמים או משרים מצבי מחלה. הנחת היסוד שלהם הייתה שניתן לדרג גורמי לחץ לפי מידת השינוי או הטלטלה שהם גורמים בדרך כלל בחייהם של אנשים. הסולם מפרט אירועים מלחיצים נפוצים ומקצה באופן שרירותי ערך של 50 יחידות ללחץ הנגרם על ידי נישואין ו100 יחידות למוות של בן זוג. המטופלים דירגו רשימה של 43 אירועי חיים על סמך ציון יחסי [סקלת אירועי חיים של הולמס ורהה ( Holmes and Rahe scale)]. כמה מחברים מתחו ביקורת על סולם הלחץ של הולמס ורהה בכך שלא לקחו בחשבון שקבוצות תרבותיות שונות מגיבות באופן שונה לאירועי חיים שונים. כמו כן, הסולם אינו לוקח בחשבון סטייה אינדיבידואלית של מטופל נתון מסקלה זו . להלן טבלה המפרטת מספר אירועי חיים בסקלת הולמס ורהה הכרוכים בלחץ נפשי, מקומם בדירוג והניקוד שהסקלה נותנת לעוצמת הלחץ של אירוע כזה.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר שוב לאלו המצטרפים לבלוג כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות כפי שמופיע באיור מספר 1 ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה [ראה איור 1] קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.
העצמי הגופני מוגדר כמכלול החוויות הקשורות בתפיסת הגוף, גבולותיו ותחושותיו, וכולל גם מחשבות, עמדות ורגשות כלפי הגוף, ואשר ראשיתו בעצמי הגופני המולד אשר כאמור הולך ומתפתח בחיי האדם
ה"עצמיים המשניים" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]
ולבסוף נזכיר את ה"עצמי הרפלקטיבי" או ה"אני הרפלקטיבי", המוגדר כמבנה שמתפתח בעקבות התפתחות העצמי החברתי ומאפשר ראייה כוללנית של מצב המודעות וההתבטאויות הנפשיות של היחיד.
להוסיף פסקה המסבירה שוב לקורא מהו דיקטטור מופנם.
הפעם בדון בשאלה האם לדעתנו יש שלבים בהפנמת הדמויות ולאחר מכן נציע היכן בשלבים אלו קיימת הפרעה אצל הסובלים מאוטיזם. נציין כי מדובר עדיין במודל ראשוני ושלבים אלו יעברו חשיבה נוספת בהמשך.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב,
כבר כתבנו כי "כי האדם עולם ומלואו" – אין כמו המשפט הזה כדי להבליט את הקשר בין הסביבה שבה חי האדם ועולמו הפנימי. מרגע היוולדו של האדם ועד מותו הוא נתון להשפעה סביבתית. בדומה לספוג, הוא סופג את הדמויות של האנשים המשמעותיים בחייו. את הדמויות הללו ניתן לכנות "קבוצת או קבוצות השתייכות". אלו למעשה מעצבות אותנו, את עמדותינו, את עולמנו הרגשי ובסופו של דבר – גם את התנהגותנו. הקבוצות הללו משפיעות הן באופן ישיר, עם השפעה חברתית גדולה יותר ככל שהקבוצה המשפיעה נתפסת כחשובה יותר, והן באופן מורכב יותר שלא ניתן לזהותו מיידית. קבוצות ההשתייכות החשובות עוברות תהליך הפנמה והופכות להיות חלק בלתי נפרד מהאדם ופועלות בתוכו גם כאשר קבוצות המקור כבר אינן קיימות יותר. חלק מההשפעות הללו מתקיים מבלי שהדבר מחלחל לתודעת האדם, והופכות אותו במובן מסוים למעין "רובוט" המבצע מלאכה לא לו, וזאת על פי ה"תוכנה" שהוכתבה על ידי אנשים אחרים שעכשיו הפכו לדמויות מופנמות שלו והפכו חלק מעולמו הפנימי. הקונפליקטים הרבים המתרחשים בין הדמויות הפנימיות הללו, בינן לביו עצמן ולבין הקבוצות ההשתייכות העכשוויות במציאות החיצונית של האדם עלולים לגרום לאדם לעבור משברים נפשיים עד לרמה של הפרעות נפשיות של ממש. נציין כי רוב ההפרעות הנפשיות מתחילות או מחמירות בעקבות מצבי דחק. התברר שחלק ניכר ממצבים אלה מתרחש על רקע של הקבוצות החברתיות החיצוניות [בעולם החיצוני] והמופנמות אליהן האדם משתייך.
במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות כפי שמופיע באיור מספר 1 ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה [ראה איור 1] קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר תחילה כי במודל שהצענו ל"עצמי" בשיחה ה2 וה13 בבלוג, הדגשנו כי יש תחילה להבדיל בין ה"עצמי הראשוני", שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. וה"עצמי החברתי" , אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם [הנכללות במסגרת ה"עצמיים המשניים"], שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם.
ה"עצמיים המשניים" המוכלים במסגרת העצמי החברתי כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]. ניתן לתאר מגוון יצוגיי דמויות מופנמות אלו במטפורות שונות שאחת מהן הינה "דירקטוריון של דמויות".
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
ברוכים הבאים: "כי האדם עולם ומלואו" – אין כמו המשפט הזה כדי להבליט את הקשר בין הסביבה שבה חי האדם ועולמו הפנימי. מרגע היוולדו של האדם ועד מותו הוא נתון להשפעה סביבתית. בדומה לספוג, הוא סופג את הדמויות של האנשים המשמעותיים בחייו. את הדמויות הללו ניתן לכנות "קבוצת או קבוצות השתייכות". אלו למעשה מעצבות אותנו, את עמדותינו, את עולמנו הרגשי ובסופו של דבר – גם את התנהגותנו. הקבוצות הללו משפיעות הן באופן ישיר, עם השפעה חברתית גדולה יותר ככל שהקבוצה המשפיעה נתפסת כחשובה יותר, והן באופן מורכב יותר שלא ניתן לזהותו מיידית. קבוצות ההשתייכות החשובות עוברות תהליך הפנמה והופכות להיות חלק בלתי נפרד מהאדם ופועלות בתוכו גם כאשר קבוצות המקור כבר אינן קיימות יותר. חלק מההשפעות הללו מתקיים מבלי שהדבר מחלחל לתודעת האדם, והופכות אותו במובן מסוים למעין "רובוט" המבצע מלאכה לא לו, וזאת על פי ה"תוכנה" שהוכתבה על ידי אנשים אחרים שעכשיו הפכו לדמויות מופנמות שלו והפכו חלק מעולמו הפנימי. ניתן לכנות קבוצת דמויות זו במטפורות שונות למשל "דירקטוריון הדמויות" "חבר המושבעים המופנם" ועוד.
במודל שהצענו ל"עצמי" בשיחה השנייה בבלוג, הדגשנו כי יש תחילה להבדיל בין ה"עצמי הראשוני", שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. וה"עצמי החברתי" , אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם [הנכללות במסגרת ה"עצמיים המשניים"], שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם.
ה"עצמיים המשניים" המוכלים במסגרת העצמי החברתי כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]
הטיפול עצמו הממוקד בקבוצת הייחוס מציב כאחת ממטרותיו החשובות להעלות לתודעת האדם השפעות חברתיות שהינו נתון להן ושבחלקן הגדול אינן מודעות. בעצם הטיפול מאפשר למטופל להבין בצורה טובה יותר את ייצוגי הדמויות המשמעותיות המופנמות בתוכו ולעזור לו להגיע להסתגלות טובה יותר לחברה בה הינו חי.
בהתחשב שהמודל ל"עצמי החברתי" מבוסס על שורת דמויות משמעותיות מופנמות ואילו השחקן בהדרכת הבמאי בונה דמות האמורה להיות אמינה, נשאל בבלוג זה במה יכולה השיטה הממוקדת בקבוצת הייחוס והעוסקת כאמור בדמויות מופנמות לתרום לשחקנים ?
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב,
זוהי שיחתנו ה-12.
נפתח ונאמר כי בני האדם הינם חיה חברתית החיים במשפחות לסוגיהן [ולעיתים אף בחמולות או בשבטים].
אך אפילו משפחות אלו, יהיו מורחבות כאשר יהיו, הרי הן נמצאות במטריקס חברתי מקיף וגדול יותר [למשל המדינה בה שוהים]. אמנם בחוויתנו המיידית אנו חווים בדרך כלל כי נורמות המשפחה הן המקיפות אותנו וקובעות לא פעם את עמדותינו והתנהגותנו, אך אנו טוענים כי אם בודקים לעומק את הדבר, הרי נורמות הקבוצה החברתית הגדולה יותר הן שמכתיבות לא פעם את עמדותינו ופעולותינו וגוברות בדרך כלל על העמדות והנורמות המשפחתיות.
האם אפוא נכון הדבר כי הנורמות של הקבוצה החברתית הגדולה יותר [אם בימנו ואם בימי קדם] גוברות בדרך כלל על נורמות הקבוצה הקטנה יותר? אם הדבר נכון הרי שאולי מכאן ניתן לצאת לכלל רחב כי ככל שהקבוצה גדולה יותר הנורמות שלה מכתיבות את הנורמות והעמדות לקבוצות קטנות ממנה המוכלות בתוכה.
אף אם נקבל כלל זה, הרי זה אינו תמיד נכון, והדברים אמורים במיוחד לגבי קבוצות בדלניות, אנרכיסטיות או אוונגרדיות. עם זאת גם בקבוצות אחרונות אלו לצד העמדות המנהגים והנורמות החריגות, קיימות עדיין עמדות ונורמות הקבוצה הגדולה יותר לאחר שאלו עברו סינון על ידי נורמות הקבוצה החריגה.
נציין כי נושא זה של קבלת הנורמות החברתיות של הקבוצה הרחבה הינו קריטי להישרדות החברתית של הקבוצה הרחבה ובשעה שאינו מתקיים החברה הרחבה עלולה להגיע להתפרקות.
נראה אם כן כי בדרך כלל ישנה היררכיה של הקבוצות החברתיות הקשורה בגדלן [אך כאמור אין הדבר תופס לקבוצות חריגות] כשבראש בדרך כלל ניצבת הקבוצה החברתית הגדולה יותר כמו המדינה למשל אשר הנורמות והעמדות שלה בדרך כלל דומיננטיות יחסית לאלו של הקבוצות הקטנות יותר המוכלות בתוכה. נראה גם כי אנו כחיות חברתיות נוטים לסמן מי הקבוצה הגבוהה יותר בהיררכיה ונענים לנורמות שלה אף אם איננו מודעים לכך.
כלומר נראה אפוא כי העקרון ההיררכי חשוב ביותר. אכן ממצאים מוחיים בבני אדם מראים כי קיימים ייצוגים מוחיים להיררכיה חברתית.
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב,
אנו בשיחתנו האחת עשר.
נפתח הפעם ונזכיר כי המוח בנוי לזיהוי פנים, פנים של דמויות אנוש. נראה גם כי המוח מחוייט לייצג תופעות מגוונות שהינן אנושיות כדמויות.
רמזים לכך ניתן למצוא למשל בייצוגי תופעות טבע כדמויות במיתולוגיה האנושית [שנהגתה ונכתבה בידי בני אנוש]. כך תופעות טבע כרוח, גשם, ברק, וים מיוצגות על ידי דמויות של אלים.
אנו גורסים גם כי בתוכנו פנימה, בנפשנו, ה"עצמי" החברתי מיוצג על ידי "חבר מושבעים" או "דירקטוריון" של דמויות מופנמות.
הדמויות הפנימיות הללו שברובן הינן הפנמות של דמויות משפיעות במציאות החיצונית מעוצבות במשך החיים, ולעתים בעקבות משבר או טראומה או אירועים הקשורים באותה דמות [או לחלופין בעת התפתחות משמעותית כמו יצירת משמעות חדשה לחיים והערכה מחדש של עמדות], יתכנו במהלך החיים אף גרסאות מספר של אותה דמות.
כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם, אך ההפנמה הפנימית החשובה ביותר, הינה זו של מה שנכנה "הדיקטטור" העצמי. כאן מדובר על הפנמת דמות בעלת השפעה גדולה ומעצבת על האדם לטובה ו/או לרעה, שלה השפעה גדולה על דירקטוריון הדמויות הפנימיות הבונות את ה"עצמי" החברתי. לדיקטטור פנימי זה אנו מניחים תפקיד מכריע והשפעה עמוקה על הפנמת דמויות חיצוניות [או בלשון מקצועית אובייקטים חיצוניים]. עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות אודות הפנמות של דמויות. הוא מחליט האם יש לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות במובן מסוים אנו מניחים כי דמות משפיעה זו הינה גם כמעין צנזור פנימי. יש להדגיש כי אין אנו מדברים או משערים קונקרטית על נוכחות דמויות בעולם הפנימי כמעין אנשים קטנים אלא בייצוגים שלהן שטיבם ואפן ייצוגם במוח דורש עדיין מחקר. כמו כן נציין שאומנם אנו קוראים לדמות זו "דיקטטור" אך להוציא סוג מסוים אין מאפייניו זהים לזה של שליט דיקטטורי על מדינה מסוימת, אלא שדמות זו הינה דומיננטית ומשפיעה בקרב "דירקטוריון הדמויות".
לחצו כאן לקריאת הפוסט המלא »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
