ארכיון

את/ה כרגע מעיינ/ת בארכיון של פרופ' יוסף לוין לחודש אפריל, 2017.

אפר

28

2017

פרופ' סימור אנטלמן ותיאוריית התהליכים ההולכים וגוברים בחלוף הזמן (TDS): השלכות לפתולוגיה נפשית ופסיכותרפיה

נכתב ע"י פרופ' לוין

פגשתי את פרופ' סימור (סיי) אנטלמן [Seymour (Sy) M Antelman] לראשונה ב-1997 ביום אפור וגשום בחדרו הצנוע בבניין רב קומות באוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה ארה"ב. איש גבה קומה וגדל מידות , עבדקן מזוקן ששיבה זורקת בזקנו ובשערו הפרוע, מבע עז בעיניו, סקרן ואינטלקטואל, בטוח בדעותיו, זוקר לעומתך תדיר את אצבעו המורה תוך דיבור, רגליו עטורות מגפי בוקרים מאדימות, יושב על כיסא מנהלים ישן משנות השמונים שהפלסטיק השחור שעוטפו נסדק משנים של שימוש.

פרופ סימור (סיי) אנטלמן (1938-2011)

פרופ סימור (סיי) אנטלמן (1938-2011)   (צילום: יוסי לוין)

 

שולחן העבודה שלו עמוס מאמרים מסמכים וניירות מסוכסכים לעייפה, מפוזרים בערמות וחצאי ערמות ללא סדר על שולחנו, על כסאות סמוכים ואף על הרצפה, כשניכר שהוא עצמו מתמצא במיקום כל מסמך ודף. באותה עת נזכרתי בדברי הפסיכולוג הצרפתי זאן פ'יאזה לעוזרת הבית שלו שהתלוננה מרות על ספריו ומסמכיו המפוזרים בחדרו וביקשה לסדרם ואילו פיאזה בקולו הרועם פנה אליה ואמר "גבירתי יש סדר ויש סדר, זה (בהצביעו על המסמכים והספרים)….סדר של החיים" באותה עת כשנכנסתי לחדרו סיי היה מעיין במאמר מדעי ובאותה עת שולח הוראות לקניית מניות מתגאה במחשב קטן שאחז ביד אחת. על שולחנו עמד פסל ברונזה של דמות איש בגיל העמידה פניו לאות ועייפות ועל גבו אבן ענקית למידותיו מחוברת בחוטי ברזל משל לדמות סיזיפית שמשא כבד על כתפיה והיא מעלה אותו אל ראש ההר שוב ושוב. עם הזמן משלמדתי על אמונתו ב TDS (TIME DEPENDENT SENSITIZATION) (תיאוריה אודות תהליכים ביולוגיים, המושרים על ידי טריגר ביולוגי סטרסוגני, שעוצמתם ורגישותם הולכת ומתעצמת עם הזמן הרבה מעבר לנוכחותו של הטריגר– תיאוריה שסיי נטה להאמין בכוליותה ולעיתים אף נתפתה לדמיין כי יתכנו לה יישומים אף בתחומי החברה), ראיתי בדמות המפוסלת את דמותו שלו הנושאת על כתפיה משא הTDS אל מול עולם ספקן, מנוכר.

סיי הדגים את תופעת הTDS בחיות מעבדה במספר לא מבוטל של מערכות ביולוגיות, בהדגימו כי חומר או תרופה יכולים להשרות תהליכים ביולוגיים ההולכים וגוברים גם כאשר כמות או ריכוז החומר יורדת באופן משמעותי או כבר לא ניתנת להדגמה ברקמות, משל החומר או התרופה שימשו כטריגר לתחילתו של תהליך ביולוגי שרגישותו הולכת וגוברת עם הזמן.

קרא עוד »

אפר

28

2017

לשאלת היחסים האפשריים בין הנוירולוגיה לפסיכיאטריה

נכתב ע"י פרופ' לוין

פרופ' יוסף לוין, דר' דורון תודר, פרופ' זאב קפלן

 

האם עיסוק הפסיכיאטריה הינו בהפרעות פונקציונליות כאלו שלא נמצא להן בסיס אתיולוגי ו/או נאורופתולוגי ואילו הנוירולוגיה בהפרעות אורגניות מוחיות להן נמצא בסיס כזה, או שמא עיסוק הפסיכיאטריה בהפרעות נפשיות ואילו עיסוק הנוירולוגיה בהפרעות מוחיות. האם הבסיס לפסיכיאטריה קשור במבנה הנפש ואילו הבסיס לנארולוגיה קשור במדעי המוח?

אין לברוח מכך כי בבואנו לדון ביחסים בין הנוירולוגיה והפסיכיאטריה אנו נוגעים בבעיה הפסיכופיזית או ביחסים אשר בין  הגוף והנפש. יחסים אותם חווה כל אחד מאיתנו בעצם הווייתו. המבקש לתור אחרי היחסים בין גוף ונפש או מוח ונפש יכול לעיין בספרו של ישעיהו ליבוביץ. גוף ונפש: הבעיה הפסיכו פיזית (לייבוביץ, 1982). ככלל טוען ליבוביץ כי "…הבעיה הפסיכופיזית מורכבת לאמיתו של דבר משתי בעיות: האחת— האומנם קיימים שני עולמות שונים (בהקשרנו: עולם הנפש ועולם המוח) שקיימת ביניהם קורלציה? והשנייה אם אכן קיימים שני עולמות כאלו מה טיבה של אותה קורלציה…". בספר זה מחדד ישעיהו ליבוביץ כי "השאלה אינה (רק) כיצד פועל המוח אלא (גם) כיצד פועל בעל המוח, וכיצד יתכן שתהליך פיסי במוח הנתון לתצפית ברשות הרבים מתגלגל באירוע תודעתי (נפשי) ברשות היחיד".

מגוון פתרונות הוצעו לבעיית יחסי הגוף והנפש. ביניהם הפתרונות המוניסטיים המניחים קיומה של ישות אחת. כך ניתן לטעון כי הכול "גופני" או "מוחי" ואילו ההיבט הנפשי הוא סוג של תופעה נגזרת או מן מוצר של העולם הגופני או לטעון כי הכול "נפשי" ואילו ההיבטים הגופניים הם רק סוג של השתקפות או נגזרות של העולם הנפשי או לחילופין קיימת אפשרות מוניסטית נוספת והיא להניח קיומה של ישות רחבה הן מן הגוף והן מן הנפש אשר הן הגוף והן הנפש הם שני היבטים שלה.

מאידך קיימים הפתרונות הדואליסטיים המניחים את  קיומם הן של עולם פיזי והן של עולם נפשי כאשר קיים ביניהם או קשר סיבתי הדדי כך שאחד יכול להיות סיבתו של השני או לטעון כי אין אנו יכולים להבין באם קיים (או לא) קשר סיבתי (ואף את טיבו) ואף על פי כן יש ביניהם מן מקביליות או סוג כלשהו של מתאם.

בשנת 2009 נערך במסגרת הכנס הבינתחומי ה-2 לפסיכיאטריה ונוירולוגיה (יו"ר פרופ' עמוס קורצין ופרופ' מיכאל דוידסון ראשי הקתדרות באותה תקופה ללימודי נוירולוגיה ופסיכיאטריה בהתאמה) דיון בשאלה: המקום של הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. והאם הפסיכיאטריה הינה ענף בנוירולוגיה?

קרא עוד »