פרופ' יוסף לוין

ביצת פברז'ה של העצמי החברתי

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

ביצת פברז'ה הראשונה, המכונה "התרנגולת" נוצרה על ידי האומן והצורף קרל פברז'ה בשנת  1885, לבקשתו המפורשת של הצאר הרוסי אלכסנדר השלישי. הביצה הייתה ביצת זהב המצופה אמייל, בתוכה היה חלמון מוזהב, בתוכו תרנגולת זהב, ובתוכה כתר מאבני אודם. בהמשך יצר פברזה ביצים נוספות המבטאות עולם סימלי רבגוני. עבורנו תסמל הביצה את ה"עצמי” ובתוכו את ה”עצמי החברתי”, מרכיב חיוני של העצמי או ה"אני" המגדיר את היותנו בני אנוש. בפגישה זו ננסה לפתוח את הביצה ולאפיין לתפיסתנו את מרכיביה הייחודיים בתקווה לספק תובנות חדשות על עצמי חברתי זה ולהתוות בהמשך דרכים חדשות להעצימו.

בעולם קיימות מספר גדול של תיאוריות פסיכולוגיות המנסות לספק הסבר נאות לדעתן לחייו הפנימיים הסובייקטיביים של האדם. עצם עובדת היות המספר גדול אפשר ומעיד על כך כי יש קושי רב להסביר ולהקיף את מכלול חיי הנפש באמצעות תיאוריה אחת. חלק מתיאוריות אלו מנסות להקיף תחומים רחבים של חיי הנפש בעוד אחרות עסוקות בהסברים חלקיים למגוון התופעות הנפשיות.

אחת מהתיאוריות הבולטות המשתייכות לקטגוריה הראשונה הינה הפסיכואנליזה משל בית היוצר של הפסיכיאטר, הנאורולוג וההוגה האוסטרי היהודי זיגמונד פרויד. תיאוריה זו ניסתה לתת הסבר לא רק לרבגוניות של התופעות הנפשיות האינטרא-פסיכיות [תוך נפשיות] אלא גם ניסתה להסביר מגוון תופעות חברתיות ותרבותיות.

זיגמונד פרויד

תיאוריות אחרות במסגרת הקטגוריה השנייה, ניסו להסביר את מגוון התופעות הנפשיות באופן חלקי כמו למשל התיאוריה ההתנהגותית מבית מדרשם של ווטסון, איוואן פבלוב, פרדריק סקינר ואחרים, שהתמקדה לא בחלק הסובייקטיבי של חיי הנפש אלא בביטוי ההתנהגותי בתגובה לגירויי הסביבה. או למשל תיאוריות קוגניטיביות שניסו להסביר תחומים מוגדרים של חיי הנפש באמצעות אלגוריתמים קוגניטיביים שונים.

איוון פבלוב

למרות תרומתן של תיאוריות אלו להבנת המנגנונים הנפשיים והתופעות ההתנהגותיות, הועלו כנגדן צרור טענות שהלכו והצטברו.

כך למשל התיאוריה הפסיכואנליטית הכוללנית של פרויד לא נבנתה כתיאוריה מדעית קלסית עם אפשרות מובנית להפרכה, הסטרוקטורות והמודלים המשמשים אותה לא גובו דיין בנתונים ועובדות מדעיות [אם כי לאחרונה מנסים לפתח את התחום של נאורופסיכואנליזה] ומודל חיי הנפש המשמש אותה ואשר נבנה סביב סטרוקטורות האיד [מקום היצרים והדחפים] , האגו [באופן פשטני החלק המכיל את המודעות העצמית וההתנהלות בעולם] והסופר אגו [מקום המצפון והביקורת] עשה שימוש פשטני במטפורת מנוע הקיטור שאדיו פורצים ועולים [משל לדחפים] ומפעילים את פעולת מנוע זה [האגו למשל] בלא כל הוכחה עובדה או בסיס מספקים.

ואילו הטענות הלא רבות שאכן נתנו להפרכה בתיאוריה זו כמו לדוגמא הטריגרים התורמים ליצירת החלומות נתבררו רובן כלא נכונות.

כך למשל נטען כנגד התיאוריה ההתנהגותית כי זו התעלמה לחלוטין מהתהליכים הנפשיים הסובייקטיביים שבין הגירוי החיצוני לתגובה ההתנהגותית [אולי כתגובת נגד לחוסר המדעיות של התיאוריה הפסיכואנליטית] ובכך השמיטה חלק משמעותי מחיי הנפש.

גם תיאוריות אחרות כמו מגוון התיאוריות הקוגניטיביות והטיפוליות לחיי הנפש לנשל מבית מדרשו של אהרון בק עושות שימוש בדרך כלל במודל המתקרב למודל המחשב להסבר חיי הנפש בהתעלמן מהעובדה כי המחשב וחלקיו נוצר על ידי המוח האנושי ואינו בהכרח מהווה מודל אמין ומוכח למוח האנושי עצמו ונגזרותיו הנפשיות.

עובדה זו של העדר מודלים מספקים לחיי הנפש מביאה אותנו למסקנה כמעט בלתי נמנעת כי יש להמשיך את החיפש אחר מודלים נוספים לחיי הנפש.

כאן נטען כי: א] לאור מצב הדברים ומורכבות הנפש יש להמשיך ולהציע תחילה מודלים חלקיים לחיי הנפש

ב] מוטב כי מודלים אלו יהיו פשוטים ונהירים ככל האפשר [כאן נזכיר את הכלל המכונה "תערו של אוקם"[ Occam's razor]  המיוחס  לנזיר פרנציסקני אנגלי בשם זה בן המאה ה-14. על פי כלל זה אין להרבות בישויות הסברים מושגים או חוקים יותר מכפי הצורך ולהעדיף את הפשוט או הפשוטים מביניהם עם המספר המועט ביותר של רכיבים, בעצם זו קריאה לאי שימוש במודלים מורכבים בשעה שניתן להסביר תהליכים במודלים פשוטים יותר]

ג] רצוי שמודלים אלו ישתנו ויתפתחו על פי נתונים עובדתיים מצטברים ככל הניתן.

על פי סעיפים א' ו ב' אנו מציעים כאן מודל ל"עצמי החברתי", מרכיב חיוני במסגרת ה"עצמי" אותו חלק מרכזי שלנו שהינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר ממיתוס מסרט ועוד שהיו בעלות השפעה ניכרת על האדם.

. מודל זה יכונה להלן מודל ביצת פברז'ה. אנו מקוים לשנותו ולשכללו על פי סעיף ג' .

להלן איורי המודל המוצע בעת הלידה ומאוחר יותר במהלך החיים באיור 1:

איור 1

­­

איור 2

נדגיש כי איור 1 ו2 מציגים את אותו המודל המוצע ומדגישים באופן אחר את אותן הסטרוקטורות או המבנים. יש לציין כי החלקים השונים במודלים נבדלים מהותית זה מזה וכי קיימת השפעה הדדית ביניהם המוצגת יותר באיור מס 2 ולשם פשטות אינה מוצגת באיור 1. נציין כי העצמי החברתי מושפע בעיקר מקבוצות ההתייחסות החיצוניות [במציאות החיצונית] ואף מקרין עליהן דבר הבא לידי ביטוי באיור 2 והושמט מאיור 1 לשם הפשטות.

להלן הגדרות של הסטרוקטורות והמושגים המופיעים באיורי המודל.

נאמר תחילה כי סטרוקטורה מוגדרת כמבנה נפשי המבטא תפקוד או תפקודים מוגדרים

קבוצות חיצוניות מוגדרות כקבוצת אנשים במציאות החיצונית שיש להם מכנה משותף כלשהו ואינטרקציות הדדיות

דחפים מוגדרים כהיבט ביולוגי נפשי המבטא דחיפות למילוי צורך השרדותי וכוללים את הדחף לאכילה לשתיה למיניות לחיברות להמנעות מסיכונים כקור וחום המסכנים את בריאות האדם ועוד

ערוצי רגישות (ISCINTERNAL SENSITIVITY CHANNELS – ) מוגדרים כמבנים היפותטיים הכלולים בתוך מושג הRGFT [GROUP FOCUED THERAPY REFERENCE ] , אינדיבידואליים בטבעם ופוטנציאל התבטאותם ומשקפים את התגובה האישית שלנו למגוון גורמי לחץ (חיצוניים ופנימיים כאחד, דיון בהם יובא בהמשך). מתח ספציפי לאדם מסוים יכול לגרום להפעלתם. מבנם ופעילותם משתנה לאורך ציר הזמן במהלך החיים במיוחד בעת חלונות התפתחותיים אך גם בעקבות תהליכי הזדקנות, תרופות מסוימות, טראומה, מחלות וכו '.

RGFT מניח שניתן לסווג ערוצי רגישות אלו לשש קטגוריות. שיחה מפרטת על ערוצי הרגישות תובא בבלוג עתידי.

באיור מס 2 מופיע המונח DEFENSIVE SHEILD או מיסוך הגנתי והכוונה לתגובות הגנתיות של האדם בעקבות החרדה המתעוררת על ידי ערוצי הרגישות לאיום נתפס.

במודל שאנו מציעים לעצמי יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות כפי שמופיע באיור מספר 1 ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני] אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר ממיתוס מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה [ראה איור 1] קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל העצמי החברתי וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית של סטרוקטורות אלו.

העצמי הגופני מוגדר כמכלול החוויות הקשורות בתפיסת הגוף גבולותיו ותחושותיו וכולל גם מחשבות עמדות ורגשות כלפי הגוף ואשר ראשיתו בעצמי הגופני המולד אשר כאמור הולך ומתפתח בחיי האדם

העצמיים המשניים כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

ולבסוף את האני הרפלקטיבי המוגדר כמבנה שמתפתח בעקבות התפתחות העצמי החברתי ומאפשר ראייה כוללנית [אף ראיית-על] של מצב המודעות וההתבטאויות הנפשיות של היחיד

כעת נדון בקצרה בניתוח גורמי לחץ

להלן נציין כי ניתוח של גורמי הלחץ של האדם המפעילים את ערוצי הרגישות יכונה ניתוח אירועי טריגר

טריגר שלילי מוגדר כאירוע המזרז הידרדרות נפשית. טריגר כזה צריך לעמוד בציר הזמן ביחס סיבתי עם הידרדרות כלומר קודם להדרדרות. ניתן לסווג גורמי לחץ כאלו כשייכים לאחד מהסוגים הבאים:

1. שינוי מעמד בתוך קבוצת ההתייחסות [RG]

דוגמאות לטריגר כזה הינם למשל שינויים בסטטוס בעבודה, הידרדרות ביחסי הנישואין, זכייה משמעותית בלוטו וכו '.

2. התנגשות עם נורמות הקשורות בקבוצת ההתייחסות לדוגמא: לחץ קבוצת ההתייחסות על אדם לבצע פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הנורמות המוסריות של האדם, חוסר יכולת לציית לנורמות קבוצת ההתייחסות (בגלל שיפוט אינטלקטואלי, למשל), חוסר רצון לקבל את נורמות קבוצת ההתייחסות, השלכות לאי קבלה של נורמות קבוצת ההתייחסות (הגורמת לתגובה עונשין כלשהי מצד קבוצת ההתייחסות), וכו' .

3. שינוי (או איום בשינוי) במהותם של קשרים אישיים חשובים
כמו מוות של אדם משמעותי, ניתוק יחסים עם מאהב או אחר משמעותי (בעקבות למשל גיוס לצבא, כניסה לפנימייה), מצד שני ייתכנו אירועים כגון לידת ילד, נישואים שאף יכולים להוות גורם לחץ, כניסה לקבוצת ההתייחסות חדשה (לעבודה חדשה, תחילת לימודים), וכו". שינוי בהקשר לחיית מחמד או לאובייקט מוערך מאוד (למשל פריט אספנות) מהווה אף הוא איום דומה.

4. איום על הישרדותו של האדם (פיזי, או נפשי) – איום הקשור בקבוצת ההתייחסות כמו פחד משינוי עמדה כלפי האדם עצמו בקבוצת ההתייחסות או החשש לאבד את קבוצת ההתייחסות לחלוטין. כאן כלול גם איום שאינו קשור לקבוצת ההתייחסות כגון חשש מפגיעה פיזית או חיסול

5. שינוי משמעותי בשגרת היומיום, ברוטינות. כאן ניתן להזכיר דוגמאות כגון מעבר למקום חדש, חופשה, שינוי בשגרת העבודה, שינוי תפקידים (להיות הורה, לצאת לפנסיה, להתגייס לצבא למשל) וכו '.

6. הידרדרות המשאבים האנרגטיים של האדם
עבודת יתר, מניעת שינה, ארוחות לא מאוזנות או מיעוט אכילה, מחלות נלוות.

בשיחתנו הבאה נשתדל להסביר באופן ראשוני מדוע בחרנו דווקא במודל זה וכיצד מצבים טיפוליים ומקרים בקליניקה [בעיקר] לצד נתונים מחקריים מוחיים הביאו אותנו לבחור במודל כזה. נוסיף גם שהפתעתנו מהטבות במצבם של מדוון מטופלים בטיפול בשיטת RGFT המתבססת על עבודה עם דמויות מופנמות תרמה לנסיוננו זה לפתח את המודל המוצע לחיי הנפש.

להשתמע בשיחה הבאה

איגור סלגניק ויוסף לוין