פרופ' יוסף לוין

שיחה רביעית: REFERENCE GROUP FOCUSED TREATMENT

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

"כי האדם עולם ומלואו" – אין כמו המשפט הזה כדי להבליט את הקשר בין הסביבה שבה חי האדם ועולמו הפנימי. מרגע היוולדו של האדם ועד מותו הוא נתון להשפעה סביבתית. בדומה לספוג, הוא סופג את הדמויות של האנשים המשמעותיים בחייו. כל אחת מהדמויות האלה המכונה קבוצת השתייכות, למעשה מעצבת אותנו, את עמדותינו, את עולמנו הרגשי ובסופו של דבר –  גם את התנהגותנו.

הקבוצות הללו משפיעות הן באופן ישיר, עם השפעה חברתית גדולה יותר ככל שהקבוצה המשפיעה נתפסת כחשובה יותר, והן באופן מורכב יותר שלא ניתן לזהותו מיידית: קבוצות ההשתייכות החשובות עוברות תהליך הפנמה והופכות להיות חלק בלתי נפרד מהאדם ופועלות בתוכו גם כאשר קבוצות המקור כבר אינן קיימות יותר. חלק מההשפעות הללו, מבלי שזה מחלחל לתודעת האדם,  הופכות אותו לעיתים למעין "רובוט" המבצע מלאכה שלא לו, וזאת על פי ה"תוכנה" שנכתבה על ידי אנשים אחרים שעכשיו הפכו לדמויות הפנימיות שלו ונהיו חלק מעולמו.

הקונפליקטים הרבים  המתרחשים  בין הדמויות הפנימיות האלה בינן לביו עצמן ולבין הקבוצות ההשתייכות העכשוויות של האדם עלולים במקרה הגרוע לגרום לאדם לעבור משברים נפשיים עד לדרגה של הפרעות נפשיות של ממש.

רוב ההפרעות הנפשיות מתחילות או מחמירות בעקבות מצבי דחק. התברר שחלק ניכר ממצבים אלה מתרחש על רקע של קבוצות החברתיות אליהן האדם משתייך.

הטיפול ב RGFT [REFERENCE GROUP FOCUSED TREATMENT] [ראה שיחות קודמות] מציב כאחת ממטרותיו החשובות להעלות לתודעה את ההשפעות החברתיות שהאדם נתון להן ושבחלקן לא מודעות. הטיפול מאפשר למטופל להבין בצורה טובה יותר את כוחות הנפש הפועלים בתוכו ולעזור להסתגלות טובה יותר לחברה שבה הוא חי. הטיפול מתבסס על מספר תיאוריות שמקורן בפסיכולוגיה החברתית ובנוסף לכך תיאוריות של יחסי אובייקט, ותיאוריות אחרות שנפרט בהמשך.

הטיפול ניתן ליישום בחולים עם בעיות נפשיות שונות ומגוונות לדוגמא, הפרעה הסתגלותית, פוביות, הפרעה כפייתית ואחרות,. השיטה מתאימה לקבוצות גיל שונות, כולל גם גיל השלישי שבו התמוטטות של מערכת התמיכה קרי, קבוצות השתייכות, הופכת לבעיה מרכזית.

לאחר הקדמה כללית זו נשאל תחילה בשיחה זו מה היה המניע לפיתוח שיטת – ה RGFT?

כאן נציין ראשית כי פיתוח גישה זו נבעה מתוך חיפוש אחר שיטת טיפול הוליסטית, אינטגרטיבית שתיקח בחשבון לא רק את הפרמטרים האישיים של המטופל (כפי שנהוג בפסיכותרפיה פרטנית), או של היחיד, או אלו הרלוונטיים לקבוצת מטופלים (כפי שהיא מתרחשת בטיפולים משפחתיים זוגיים וקבוצתיים), אלא תתייחס לכלל המטריצה החברתית של המטופל, כולל הרקע התת-תרבותי שלו.

כשיוצאים מתוך הנחה כזו הרי שלצד תיאוריות פסיכולוגיות של היחיד ניצבת הפסיכולוגיה החברתית עם התמקדותה בהשפעות חברתיות ומגוון התיאוריות הקשורות בה ומציעה את עצמה כנקודת מוצא טבעית להתפתחותה של גישה כזו. כאן נציין בלא להיכנס לפירוט יתר שאינו נחוץ להבנה בשלב זה כי מאפייניהם של 6 תיאוריות גישות ורקעים הקשורים בפסיכולוגיה האישית והחברתית נלקחו בחשבון בעת פיתוח השיטה:

Reference Group Theory (Hyman)

המונח "קבוצת ייחוס" שימש לראשונה את היימן, שהרחיב את המושג ובחן כמה מתכונותיו ב"הפסיכולוגיה של המעמד " (1942). בניסיון להבין את הדרכים שבהן אנשים דירגו את עצמם במונחים של בחירתם במסגרת חברתית מסויימת על מנת להשוותם אליה. היימן בחן תחילה, באמצעות ראיון, את קבוצות הייחוס ואת אנשי ההתייחסות שהנבדקים השתמשו בהן וחלק מהדינמיקות העומדות בבסיס בחירה כזו, ולאחר מכן השתמש במניפולציה ניסיונית בכדי לקבוע את ההשפעות של קבוצות התייחסות מסוימות על ההערכה עצמית של האדם

Self-Categorization Theory (Turner)

תיאוריית הסיווג העצמי היא תיאוריה בפסיכולוגיה חברתית המתארת את הנסיבות שבהן אדם יתפוס אוסף של אנשים (כולל את עצמו) כקבוצה, כמו גם את ההשלכות של תפיסתם של אנשים במונחים קבוצתיים. אף על פי שהתיאוריה מוצגת לעתים קרובות כהסבר להיווצרותה של קבוצה פסיכולוגית (שהייתה אחת ממטרותיה המוקדמות של תיאוריה זו), היא נחשבת באופן מדויק יותר כניתוח כללי של תפקודם של תהליכי סיווג בחקר התפיסה החברתית וכאינטראקציה המדברת על סוגיות של זהות אינדיבידואלית לא פחות מאשר על תופעות קבוצתיות

Field Theory (Kurt Lewin)

במשפט אחד, תורת השדות של קורט לוין טוענת שההתנהגות נגזרת ממכלול מארג הכוחות הקיימים המשפיעים וקיימים במרחב החיים של האדם או הקבוצה (Lewin 1942)

קורט לוין

Conformity Experiments (Milgram, Asch, Zimbardo

הממצאים הקולקטיביים של ניסויי הקונפורמיות של אש מילגרם וזימברדו מראים ממצאים סנסציוניים – שכן בין 61% ל-66% מכלל המשתתפים, ללא קשר לזמן או למקום או למתודולגיית המחקר, היו מוכנים לגרום לסבל רב למשתתף אחר כאשר הורו להם על כך

Behaviorism: ▪Social Learning Theory (Bandura)

תיאוריית הלמידה החברתית, שהוצעה על ידי אלברט בנדורה, מדגישה את החשיבות של התבוננות, מידול וחיקוי ההתנהגויות, העמדות והתגובות הרגשיות של אחרים. תיאוריית הלמידה החברתית בוחנת כיצד גורמים סביבתיים וקוגניטיביים כאחד נקשרים זה עם זה בכדי להשפיע על הלמידה וההתנהגות האנושית

Developmental Psychology: ▪Attachment Theory

תיאוריית ההתקשרות, בפסיכולוגיה התפתחותית, גורסת בין השאר כי בני אדם נולדים עם צורך ליצור קשר רגשי הדוק עם דמות מטפלת וכי קשר כזה יתפתח במהלך ששת החודשים הראשונים לחייו של הילד אם המטפל מגיב כראוי.

לצד אלו נלקחו בחשבון גם מאפיינים הגזורים מן השיטות הגישות והרקעים התיאורטיים הללו:

▪Gestalt Theoretical Therapy (Walter) ▪

Multiple Self Theories: ▪

Object Relations (Independent Group – Fairbairn, Guntrip) ▪

Voice Dialogue (Hal & Sidra Stone) ▪

Transactional Analysis (Eric Berne) ▪

Transactional analysis (TA)

Psychosynthesis (Roberto Assagioli)

להלן פירוט קצר אודותן:

פסיכולוגיית הגשטאלט: תורת הגשטאלט (ורטהיימר)

תיאוריית הגשטאלט מדגישה כי השלם של כל דבר גדול מחלקיו. כלומר, התכונות של השלם אינן ניתנות להסקה מניתוח החלקים בבידוד. המילה גשטאלט משמשת בגרמנית המודרנית בכדי לתאר את האופן שבו דבר מסוים "הוצב", או "הורכב"

.גשטאלט טיפול תיאורטי (וולטר)

הפסיכותרפיה התיאורטית של הגשטאלט פועלת מתוך אמונה שגילויים ותובנות אבחוניים מחד, ותהליכי שינוי טיפוליים מאידך, הם בלתי נפרדים גם אם כל אחד מהם קשור לתפקודים שונים ולכן לדרישות מסוימות. תמיכה יעילה בחולה דורשת אפוא יחסי גומלין מקצועיים ונכונים של תהליכי גילוי אלו ותהליכי שינוי לאורך הטיפול הנפשי. כל גילוי איבחוני חדש קשור כשלעצמו לשינוי ועשוי להניע סדרה של שינויים נוספים, שעשויים שוב לגרום לגילויים איבחוניים חדשים.

תיאוריות עצמיות מרובות

תפיסה פסיכואנליטית של העצמי כמורכב ממצבים עצמיים רבים ושונים בעלי תכונות רגשיות, תפיסתיות וקוגניטיביות שונות. בהתפתחות נורמלית, המצבים העצמיים הללו תואמים דיים בכדי לאפשר קיומם של קונפליקטים פנימיים של רצונות ושאיפות בתוך נפשו של האדם.

יחסי אובייקט (– Fairbairn, Guntrip)

בפסיכולוגיה הפסיכואנליטית תיאוריית יחסי האובייקט היא תהליך של ההתפתחות הנפשית ביחס לאחרים בתקופת הילדות. גוף תיאורטי רחב זה מכיל תיאוריות או היבטים של תיאוריות העוסקות בחקר היחסים בין אנשים אמיתיים וחיצוניים, כמו גם בדימויים פנימיים של דמויות חיצוניות אלו והיחסים בין אלו לבין אלו. התיאוריה טוענת כי מערכת היחסים של התינוק עם האם קובעת בעיקר את היווצרות אישיותו בחיים הבוגרים. במיוחד מדגישות תיאוריות אלו כי הצורך בהתקשרות הוא סלע היסוד של התפתחות העצמי או הארגון הנפשי שיוצר את תחושת הזהות.

דיאלוג קולי (האל וסידרה סטון)

(Voice Dialogue) היא גישה פסיכותרפוייטית שפותחה בשנות ה-70 של המאה העשרים, על ידי זוג פסיכולוגים אמריקאים עם אוריינטציה יונגיאנית ד"ר האל סטון וד"ר סידרה סטון בהשראת האסכולה של קרל גוסטב יונג וגישות נוספות.

הגישה רואה את הנפש האנושית כמורכבת באופן טבעי מדמויות רבות שניתן לכנותן גם ׳חלקים׳, ׳קולות׳, ׳דמויות-משנה׳ ועוד. לכל דמות אישיות מובחנת משלה הכוללת רצונות, דחפים, צרכים, יכולות, זווית ראייה ורגישויות.

על פי גישה זו, כל הדמויות קיימות אצל כל בני האדם ולו כגרעיני התהוות או כחלק ממעין דנ״א נפשי, אולם אצל כל אדם וכן בתרבויות שונות, יבואו לידי ביטוי דמויות שונות בדרכים ובעוצמות שונות.

העבודה עם אנשים ב ׳ דיאלוג קולי ׳ מצטיינת בגישה לא פתולוגית לנפש האדם ובקבלה של כל הדמויות באשר הן. תהליך העבודה מאפשר לאדם להכיר את הדמויות ולקבל אותן מבלי להזדהות אתן, עם עמדותיהן, או עם חוויית החיים שלהן.

איור כפי שתפס המאייר את "הדיאלוג הקולי"

ניתוח עסקאות (אריק ברן)

ניתוח טרנזקציות (TA) או עיסקאות, היא תיאוריה פסיכואנליטית ושיטת טיפול שבה אינטראקציות חברתיות (או "עסקאות") מנותחות בכדי לקבוע את מצב האגו של המתקשר (בין אם הוא דמוי הורה, ילדותי או דמוי מבוגר) כבסיס להבנת התנהגות ושיטת טיפול.

אריק ברן

פסיכוסינתזה (רוברטו אסגיולי)

פסיכוסינתזה היא גישה לפסיכולוגיה המרחיבה את גבולות השדה על ידי זיהוי מרכז עמוק יותר של זהות עצמית, כבסיס היסוד של העצמי. היא רואה בכל אדם אינדיבידואל ייחודי מבחינת התכלית בחיים, ומייחסת ערך לחקר הפוטנציאל האנושי. הגישה משלבת התפתחות רוחנית עם ריפוי פסיכולוגי על ידי חקר למידת ופיתוח מסע חייו של האדם או דרכו הייחודית להגשמה עצמית

נציין גם כי ניכר כי על שיטת טיפול כ RGFT לקחת בחשבון לא רק את קבוצות התייחסות של בני אדם חיצוניים (כגון משפחה, מקום עבודה, חברים, קבוצה דתית, קבוצות הקשורות לתחביבים וכו ') אלא גם את הקבוצות והדמויות המופנמות של המטופל שהינן לרוב בני אדם שהשפיעו על עולמו הפנימי של המטופל.

נקודה מעניינת היא שלמרות שהדמות או הדמויות המופנמות הן בדרך כלל או כמעט תמיד ממוצא אנושי, כלומר בני אדם מציאותיים, הן לא חייבות להיות כאלה; הן יכולות להתפתח מתוך ספר או סרט שהשאיר השפעה ארוכה על אדם, זה יכול להיות אפילו חיית מחמד אהובה מאוד.

בהקשר זה של הפנמת דמויות שאינן בני אדם ניתן אולי להזכיר את סיפורו של קפקא "הגלגול". סיפור קצר זה יצא לאור בלייפציג ב1915 ובו מתואר כי גיבור הסיפור גרגור סמסא מגלה שהפך לחרק ולו שריון מעוגל, רגלי חרק וחיספוס דוחה.

לסיפור זה פרשנויות רבות. האם ניתן לפרשו גם באופן המציע כי בעולמו הפנימי של הגיבור דמות מופנמת של חרק דוחה עם מאפייניו ?

פרנץ קפקא: הגלגול

עם זאת נדגיש שוב כי בדרך כלל או לרוב הדמויות הפנימיות הינן של בני אדם וכאלה שהיו קיימים במציאות . כמו כן נציין כי ניתן להפנים קבוצה אנושית חיצונית שתיוצג כדמות עם מאפיינים הדומים לאדם בודד.

חשוב להזכיר שבמסגרת כל ההפנמות ישנה גם הפנמה של תת התרבות של המטופל. תת-תרבות היא משהו שלא ניתן לייחס לאדם או לקבוצה מסוימת, אלא מתייחס לכמה מאפיינים ייחודיים של תרבות נתונה: האופן שבו אנשים מברכים זה את זה, שפת גוף אופיינית לאזור זה של העולם, האופן שבו גבר מחזר אחרי אישה. בדרך כלל לא נוכל לדעת מהיכן זה הגיע. כך אפשר לדבר על "ישראלי טיפוסי", "אמריקאי טיפוסי", "יפני טיפוסי " כשאנחנו מדברים על כמה מאפיינים באופן שבו אדם חושב, מתנהג, מתלבש, המקובלים בתרבות הרלוונטית.

לבסוף, יש הפנמה של ה"אני-עצמי" המתייחסת לתקופת חיים מסוימת. בדרך כלל יש יותר מגרסה אחת של "אני עצמי" בתוכנו, ייתכן שיש לנו "אני עצמי" הקשור לילדות המוקדמת שלנו, "אני עצמי" הקשור לגיל ההתבגרות שלנו, "אני עצמי" הקשור למבוגר המוקדם שלנו וכן הלאה. למעשה, לכל אירוע רב משמעות עבור האדם בחייו יש פוטנציאל לייצר "אני עצמי" חדש. אירוע כזה יכול להיות סיום בית ספר או אוניברסיטה, חתונה, להפוך להיות הורה, גיוס לצבא או איזה אירוע טראומטי ביותר וכו'. חשוב להזכיר שה"אני-עצמי" שהתפתחו בעבר לא נעלמים, הם פשוט הופכים בדרך כלל פחות משמעותיים.

בברכה ולהתראות בשיחה הבאה,

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין