פרופ' יוסף לוין

שיחה 10: הפנמתן של דמויות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

הפנמה בכלל קשורה לתהליכי למידה והזכרות. בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה, הפנמה כרוכה בשילוב של עמדות, ערכים, סטנדרטים ודעות של אחרים לתוך הזהות או תחושת העצמי של האדם.

הפנמה פירושה קבלה של הפרט מערכת של נורמות וערכים (שנקבעו על ידי אחרים) הקורית לא פעם באמצעות סוציאליזציה. במילים אחרות רעיון או פעולה וכד הנעים מחוצה לנו אל תוכנו.

יש הטוענים כי תהליך ההפנמה מתחיל 1] בלמידת דבר מה (עמדות או התנהגות),

בהמשך 2] תהליך של הבנה מדוע הלמידה הינה בעלת הגיון ו/או ערך,

עד 3] קבלת הלמידה כנקודת המבט או המוצא של הלומד.

הפנמה מסייעת לאדם להגדיר מי הוא וליצור זהות וערכים משלו.

הפנמה מוגדרת על ידי מילון אוקספורד האמריקאי כ"להפוך (עמדות או התנהגות) לחלק מטבעו של האדם על ידי למידה או הטמעה לא מודעת:.

לב ויגוצקי, הגדיר הפנמה כשחזור פנימי של פעולה חיצונית. ומנה שלושה שלבים של הפנמה:

1] שחזור או חיקוי של פעילות חיצונית, ספציפית אשר בהדרגה מתחילה לפעול באופן פנימי.

2] תהליך בין-אישי [שהינו מורכב וכולל שורת פעילויות ותגובות] המתחיל והופך לתהליך פנימי תוך-אישי.

3] סדרה ארוכה של אירועים התפתחותיים התורמים להפיכת של התהליך בין-אישי לתהליך תוך-אישי במובהק

נציין כאן גם כי יש גם המבדילים בין הפנמת ידע של מה [מהם הדברים, מה מהותם וכו], לבין ידע איך [איך דברים נעשים איך לפעול וכדומה]

במסגרת מושג ההפנמה אנו נדון ספציפית בהפנמתן של דמויות משמעותיות.

בדמויות משמעותיות אנו מתכוונים לאדם מסוים או לקבוצת אנשים מסוימת אשר יש להם השפעה משמעותית על מכלול עמדותיו, ביטוייו הרגשיים, והתנהגותו של האדם שהפנים דמויות אלו.

נשאלת השאלה מהו המנגנון של הפנמת הדמיות הללו? כלומר, איך מתבצעת הפנמת הדמויות המשמעותית והאם להפנמה זו שלבים מספר

על פי תיאוריית יחסי האובייקט במסגרת השיטה הפסיכואנליטית הפנמה מתרחשת כאשר אובייקטים [בני אדם דמויות, חלקים מדמויות, אך לא אלו בלבד] מובנים אל תוך העצמי , כך שהם כך שהם הופכים חלק מתחושת העצמי אך עדיין נחווים כאובייקטים פנימיים.

ככלל ניתן לטעון כי ניתן להכניס לתוכנו ולהפנים את העולם החיצוני במספר אפשרויות המצוינות כאן מן הדרגה הנמוכה לגבוהה.

1] הכלה שהינה שילוב כמו פיזי של האובייקט לתוך העולם הפנימי כאשר הוא מופרד ולא עובר אינטגרציה לעצמי [incorporation]

2] הכנסת רעיונותיו מאפייניו ו"קולו" של האחר לתוך העולם הפנימי [introjection ]

3] הפנמה המביאה להזדהות עם האחר [identification].

תתכן גם הפנמת חלק ממאפייני האובייקט כמו מאפייניו השליליים או לחלופין החיוביים. וכך למשל אובייקט זה יחווה כשני אוביקטים. ככלל אובייקטים עשויים לקיים יחסים זה עם זה, אף הצלה או תקיפה זה את זה.

תיאוריה זו ותיאוריות פסיכודינמיות אחרות הניחו קיומן של מנגנוני הגנה בנפש כולל אלו של השלכה והפנמה. השלכה הינו מנגנון הגנה פסיכולוגי, בו מפורש בטעות חומר בתוך הנפש כמתרחש מחוצה לה ואילו בהפנמה נתפס חומר מן החוץ כמתרחש בנפש פנימה.

במסגרת זו דיברו תיאוריות אלו גם על הזדהות השלכתית בה חלק מסוים מעולמו הפנימי של אדם אחד מושלך על האחר המפנימו וזה מופיע בעולמו הנפשי של האחר כאשר הוא חווה אותו כבא ממנו כלומר מזדהה איתן..

בעצם התיאוריות הפסיכואנליטיות השתמשו במושגי ההפנמה וההשלכה וניסו לקדם רקע תיאורטי להסבירם. משום מה השתמשו במילה אובייקט או חפץ בעברית כאשר בדרך כלל התכוונו להפנמת דמויות אנושיות. נודה על האמת אין אנו יודעים אם שלבי ההפנמה שהציעו נכונים. מחברים אלו הציעו גם הפנמת חלקי דמויות [טובים או רעים] במיוחד במסגרת התהליך ההתפתחותי אצל התינוק של הפנמה והשלכה של אובייקטים עד הגעה לרמה גבוהה של הפנמת אובייקטים.

יש לזכור גם שבשעה שאדם בא במגע עם דמות חיצונית משמעותית ממשיך במידה כזו או אחרת תהליך של הפנמת מאפייני הדמות ויש יחסי גומלין לא מודעים בין הדמות המופנמת בעולמו הפנימי של האדם והדמות החיצונית.

נקודה מעניינת בהקשר אחרון זה היא היא זו של שימור ההזדהות עם דמות שהופנמו בעת שהדמות המציאותית אובדת [נפטרת, נוטשת, או נעלמת ]. שימור כזה מאפשר התמודדות עם החרדה שעולה מול האובדן.

פרויד טען כי אובדן במציאות של דמות חיצונית משמעותית שהופנמה עשוי לעורר תחושות של פגיעה בשלמות העצמי, תחושות אשמה וביקורת עצמי ואילו תהליך האבל, כפי שפרויד ראה זאת, מאפשר לאנשים להגיע בהדרגה לידי פרידה פנימית מהאנשים או האובייקטים שאבדו.

,

בשאלת השאלה מה בדבר עדויות הקשורות להפנמת דמויות משמעותיות במוח ?

להלן נביא כאן ממצאים ממחקרם של אליאן הלבן ופרנק ואן אוברוול מהמחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת ורייה בריסל משנת 2015.

[Elien Heleven, Frank Van Overwalle. The person within: memory codes for persons and traits using fMRI repetition suppression. Social Cognitive and Affective Neuroscience, Volume 11, Issue 1, January 2016, Pages 159–171].

מחברים אלו מציינים כי מחקרי הדמיית תהודה (fMRI) קודמים מציעים כי רשת הממוקמת בקליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית (mPFC) מעורבת בעיבוד

ושילוב של מידע אישי, כחלק מתהליך של מנטליזציה. רשת זו מגוייסת כאשר אנו מייחסים אמונות, תכונות או מאפיינים אחרים לאנשים . ראה מראי המקום הבאים:

(Mitchell et al., 2006; Todorov et al., 2007; Ma et al., 2011, 2012b; for a review see Van Overwalle, 2009).

במחקר הנוכחי מצאו מחברים אלו כי לא רק לתכונות אלא גם לאנשים מוכרים יש קוד עצבי ב- mPFC [קליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית או הגחונית].

הנה אפוא לפנינו עדות כי רשת עצבית בקליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית מעורבת ומגוייסת כפי הנראה בהפנמת דמויות מוכרות / משמעותיות.

להלן מיקום קליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית (mPFC) במוח:

נדון כעת בקצרה בהמשגת הדמות המופנמת על פי RGFT [הטיפול המבוסס על קבוצות ייחוס פנימיות]

נזכיר תחילה מאפיינים למודל לחיי הנפש עליהם מתבססת ה RGFT כפי שהובאו בשיחה השניה.

במודל שאנו מציעים לעצמי יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות כפי שמופיע באיור מספר 1 ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני] אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר ממיתוס מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה [ראה איור 1] קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל העצמי החברתי וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית של סטרוקטורות אלו.

העצמי הגופני מוגדר כמכלול החוויות הקשורות בתפיסת הגוף גבולותיו ותחושותיו וכולל גם מחשבות עמדות ורגשות כלפי הגוף ואשר ראשיתו בעצמי הגופני המולד אשר כאמור הולך ומתפתח בחיי האדם

העצמיים המשניים כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

ולבסוף את האני הרפלקטיבי המוגדר כמבנה שמתפתח בעקבות התפתחות העצמי החברתי ומאפשר ראייה כוללנית [אף ראיית-על] של מצב המודעות וההתבטאויות הנפשיות של היחיד

.

להלן המודל המוצע לחיי הנפש [ראה שיחה 2 לפירוט]:

 ­­

כך על פי ה RGFTהעצמי המשני הינו בדרך כלל השתקפות מנטלית פנימית של אובייקט הקיים במציאות אך יתכן גם כסובייקט המובנה נפשית בלבד (מפונטז)

הגדרה זו מרמזת כי חייב להיות חלק תופס הממלא את המשימה של העברת תכונות של אובייקט כלשהו לנמען. במקרה של אובייקט הקיים במציאות, החלק התופס הזה יכלול את חמשת איברי החושים.

ההשערה לגבי תהליך יצירת דימוי העצמי המשני הינה כי זה נבנה על ידי קיום של:

1. מידע ראשוני (הקשור באמיתיות חברתיות)

2. רושם ראשוני

3. תקופת היכרות

4. סיום יצירת הדימוי עם כל התכונות הנלוות: היררכיה, תפיסה, תכונות רגשיות, עמדות, התנהגות

נציין כי ניתן עדיין לשנות את הדימוי גם לאחר שלבים אלו בתוך "חלונות הזמן" מסוימים.

עוד נציין כי ניתן ליצור את הדימוי החדש לאותו אובייקט חיצוני בנוסף לראשון – לאחר "אירוע משמעותי קריטי" עם אותו אובייקט.

וכי הדימוי החדש שנוצר יהיה בדרך כלל ממוקם באופן היררכי גבוה יותר מהראשון (עד להחלפתו למעשה)

אחרת, ייצוגי הדימוי האחרים יכולים להתקיים זה לצד זה, אם כי עשויים להיות בעלי ערכים היררכיים שונים

בהקשר לתהליך יצירת דימוי הרי שתהליך ההפנמה של ההתנהגות עשוי להתרחש גם באופן לא מילולי ולא קוגניטיבי.

כמו כן נציין כי התפתחות המשמעות האישית והגישה היחסית האישית הם השלבים האחרונים ביצירת הסלפים או העצמיים המשניים.

ההשערות לגבי מאפייני הדימוי העצמי המשני כוללים:

נקודת זמן של יצירה

תפיסה חושית של הדמות

רפרטואר רגשי, הקשור בדמות טמפרמנט, מאפיין בציר אקטיביות-פסיביות, מוחצן-מופנם, רמת אנרגיה סובייקטיבית

עמדות הדמות

התנהגות, יכולות מיוחדות, כישרונות

ערכיות רגשית

משמעות עבור העצמי הראשוני

עמדה היררכית כלפי העצמי הראשוני

מידת הקרבה (שייכות) כלפי העצמי הראשוני

יחסים ורגשיים כלפי העצמי הראשוני

הסקה קטגוריאלית כלפי העצמי הראשוני (מאהב, קריירה, מגן, קרוב משפחה, מתחרה, מנטור (בתחום מיוחד), קורבן, טורף וכו ')

סדר היררכי בתוך קבוצת האני המשני

עמדות יחסיות ורגשיות כלפי האני המשני האחר

הסקה קטגוריאלית כלפי עצמיוים משניים אחרים (מאהב, קריירה, מגן, קרוב משפחה, מתחרה, מנטור (בתחום מיוחד), קורבן, טורף וכו ')

יחסיים ורגשיים כלפי העצמי המשני מצד של העצמי הראשוני

הסקה קטגוריאלית כלפי העצמי המשני מצדו של העצמי הראשוני (מאהב, מגן, קרוב משפחה, מתחרה, מנטור (בתחום מיוחד), קורבן, טורף וכו '.

ואילו ההשערות לגבי האינטראקציות בין העצמיים המשניים כוללות:

מיקום בציר משיכה כללי: משיכה – ניטרליות – דחייה

מיקום בציר שליטה: דומיננטיות – שוויון – כניעה

מיקום בציר עמדות: התאמה- דמיון-סכסוך

מיקום בציר מיקום היררכי: משלים-תואם-סותר

מיקום בציר אידיוסינקרטיות: "מידת תאימות תוך-אניות לא מילולית"

מיקום בציר חבר-אויב: ידידותיות-נייטרליות – איבה

מיקום בציר תוקפנות: התוקפן- נייטרליות -קורבן

מיקום בציר תוך-דורי: הורה-מבוגר – ילד

מיקום בציר ההגנה: קריירה- ניטרליות – אכפתיות

מיקום בציר "ליבידו" מיני: אהבה-משיכה מינית-אדישות-דחייה

מיקום בציר זרימה אינפורמטיבי: מנטור – לא מעורב – לומד

מיקום בציר קרבה רגשית (שייכות): קרוב – ביניים – רחוק

מיקום בציר קרבה פונקציונלי: סגירה – ביניים – רחוק

מיקום בציר תחרות (קולובורציה): מתחרה – נייטרלי – שותף

מיקום בציר תפקיד קבוצתי: תפקיד בתוך הקבוצה של העצמיים המשניים

עד כאן להפעם

בברכה

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין