פרופ' יוסף לוין

שיחה 12: הפנמת הרודן הפוליטי במסגרת העצמי

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב,

זוהי שיחתנו ה-12.

נפתח ונאמר כי בני האדם הינם חיה חברתית החיים במשפחות לסוגיהן [ולעיתים אף בחמולות או בשבטים].

אך אפילו משפחות אלו, יהיו מורחבות כאשר יהיו, הרי הן נמצאות במטריקס חברתי מקיף וגדול יותר [למשל המדינה בה שוהים]. אמנם בחוויתנו המיידית אנו חווים בדרך כלל כי נורמות המשפחה הן המקיפות אותנו וקובעות לא פעם את עמדותינו והתנהגותנו, אך אנו טוענים כי אם בודקים לעומק את הדבר, הרי נורמות הקבוצה החברתית הגדולה יותר הן שמכתיבות לא פעם את עמדותינו ופעולותינו וגוברות בדרך כלל על העמדות והנורמות המשפחתיות.

האם אפוא נכון הדבר כי הנורמות של הקבוצה החברתית הגדולה יותר [אם בימנו ואם בימי קדם] גוברות בדרך כלל על נורמות הקבוצה הקטנה יותר? אם הדבר נכון הרי שאולי מכאן ניתן לצאת לכלל רחב כי ככל שהקבוצה גדולה יותר הנורמות שלה מכתיבות את הנורמות והעמדות לקבוצות קטנות ממנה המוכלות בתוכה.

אף אם נקבל כלל זה, הרי זה אינו תמיד נכון, והדברים אמורים במיוחד לגבי קבוצות בדלניות, אנרכיסטיות או אוונגרדיות. עם זאת גם בקבוצות אחרונות אלו לצד העמדות המנהגים והנורמות החריגות, קיימות עדיין עמדות ונורמות הקבוצה הגדולה יותר לאחר שאלו עברו סינון על ידי נורמות הקבוצה החריגה.

נציין כי נושא זה של קבלת הנורמות החברתיות של הקבוצה הרחבה הינו קריטי להישרדות החברתית של הקבוצה הרחבה ובשעה שאינו מתקיים החברה הרחבה עלולה להגיע להתפרקות.

נראה אם כן כי בדרך כלל ישנה היררכיה של הקבוצות החברתיות הקשורה בגדלן [אך כאמור אין הדבר תופס לקבוצות חריגות] כשבראש בדרך כלל ניצבת הקבוצה החברתית הגדולה יותר כמו המדינה למשל אשר הנורמות והעמדות שלה בדרך כלל דומיננטיות יחסית לאלו של הקבוצות הקטנות יותר המוכלות בתוכה. נראה גם כי אנו כחיות חברתיות נוטים לסמן מי הקבוצה הגבוהה יותר בהיררכיה ונענים לנורמות שלה אף אם איננו מודעים לכך.

כלומר נראה אפוא כי העקרון ההיררכי חשוב ביותר. אכן ממצאים מוחיים בבני אדם מראים כי קיימים ייצוגים מוחיים להיררכיה חברתית.

אנו בוחרים הפעם לשתף אתכם תחילה במאמר מסקרן שתרגמנו לעברית הדן בנושא ההבדל בין אנשים שונים במידה שבה הם מעדיפים היררכיית דומיננטיות חברתית על פני שוויוניות כעיקרון מנחה של מבנה חברתי, תופעה המכונה 'אוריינטציה של דומיננטיות' חברתית.

כך, ב2009 הדגימו ג'ואן אי צ'יאו ואחרים [ג'ואן אי צ'יאו ¹, וני א מת'ור, טוקיקו הראדה, טריקסי ליפקה. בסיס עצבי להעדפה להיררכיה חברתית אנושית לעומת שוויוניות. Ann N Y Acad Sci . 2009 יוני;1167:174-81.] כי ההעדפה ליחסים חברתיים היררכיים ולא שוויוניים משתנה כפונקציה של תגובות עצביות בתוךאיזור מוחי המכונה האינסולה הקדמית השמאלית ופיתולי הסינגולאטים הקדמיים במוח. הממצאים הללו מספקים ראיות חדשות לכך שהעדפה להיררכיית דומיננטיות חברתית קשורה לתפקוד עצבי בתוך אזורים במוח הקשורים ליכולת לשתף ולחוש דאגה לכאבם של אחרים; דבר המצביע על בסיס נוירוביולוגי לעמדות חברתיות ופוליטיות. לדבר גם השלכות של ממצאים אלה על מחקר מדעי המוח החברתיים הקשורים בהגינות, בצדק וביחסים בין-קבוצתיים.

מחברים אלו כותבים במבוא למאמרם כי "אחת הדוגמות העתיקות והשנויות ביותר במחלוקת לאורך ההיסטוריה האנושית הינה הרעיון כי קבוצות חברתיות מסוימות עדיפות ביסודן על אחרות. ההיסטוריה האנושית רצופה בדוגמאות לקונפליקט בין-קבוצתי המונע על ידי אמונה פנימית בהיררכיית הדומיננטיות החברתית בין קבוצות ויחידים. מתיאוריית האאוגניקה של סר פרנסיס גאלטון ועד למלחמות הקודש הדתיות שהתנהלו בתחילת האלף הראשון לספירה. עם זאת, המאות האחרונות הדגימו גם את הופעתן של פילוסופיות שוויוניות בולטות, כגון הסוציאליזם המרקסיסטי והליברליזם הרולסיאני. אלו קוראות תיגר על הרעיון של ההיררכיה הדומיננטיות החברתית האנושית כמצב ברירת מחדל שבאמצעותו קבוצות ויחידים צריכים להתארגן ולתפקד. הטרוגניות כזו של השקפות חושפת ספקטרום של אידיאלים הנוגעים לשאלות יסוד אודות המידה שבה היררכיית דומיננטיות חברתית או שוויוניות עדיפה כעיקרון מנחה בחיי החברה הקולקטיביים שלנו.

"היררכיית הדומיננטיות החברתית הינה עיקרון מרכזי העומד בבסיס המבנה החברתי ברחבי ממלכת החיות. במינים רבים ותרבויות אנושיות, לקבוצות חברתיות דומיננטיות וליחידים בהיררכיה יש לעתים קרובות גישה ראשונית למשאבים יקרי ערך (למשל, טריטוריה, מזון, בני זוג) ביחס לאלה של דרגות חברתיות נמוכות יותר. פסיכולוגים חברתיים מודרניים גילו כי אנשים שונים במידה שבה הם מתעדפים את הקבוצה החברתית שלהם בכדי לשלוט באחרים, תופעה המכונה 'אוריינטציה דומיננטית חברתית' . על פני תרבויות אנושיות נרחבות, 'אוריינטציה דומיננטית חברתית' היא תכונת אישיות יציבה וייחודית המנבאת מגוון רחב של עמדות חברתיות ופוליטיות. לדוגמה, אנשים שמעדיפים היררכיה חברתית (ומקלים ציון גבוה יותר ב- 'אוריינטציה דומיננטית חברתית') הוכחו כמי שתומכים באידיאולוגיות פוליטיות המקדמות היררכיה חברתית שאינה שוויוניות (למשל, שמרנות פוליטית-כלכלית), מתנגדים למדיניות ציבורית שנועדה להחליש את אי השוויון החברתי בין קבוצות (למשל, זכויות אזרח, זכויות נשים, זכויות הומואים ולסביות), ומחפשים תפקידים חברתיים המחזירים את היררכיית הדומיננטיות בתוך המוסדות החברתיים (למשל, אכיפת החוק כנגד עבודה סוציאלית). יש לציין כי דאגה אמפתית היא גורם מנחה חשוב לאי העדפת היררכיה חברתית. אנשים המפגינים דאגה אמפתית חזקה, יכולת לחלוק ולחוש דאגה לרגש של אנשים אחרים, נוטים להעדיף יחסים חברתיים שוויוניים ולא היררכיים בין קבוצות. עם זאת למרות הבנה מוצקה של האופן שבו 'אוריינטציה דומיננטית חברתית' משפיעה על מגוון רחב של קוגניציה והתנהגות חברתית, ידוע אך מעט על המנגנונים הנוירוביולוגיים העומדים בבסיס העדפתו של הפרט היררכיית דומיננטיות חברתית לעומת שוויון."

המחברים ממשיכים ומציינים כי :בגלל הנוכחות הנפוצה מאוד של היררכיה חברתית בין מינים ותרבויות, סביר להניח שהיכולת האנושית לנווט בהצלחה באינטראקציה חברתית היררכית נובעת ממנגנוני הסתגלות במוח התומכים בהופעתן ובתחזוקתן של היררכיות חברתיות בתוך ובין קבוצות חברתיות. בהתחשב בראיות הפסיכולוגיות החברתיות המדגימות כי דאגה אמפתית קשורה באופן הפוך להעדפת היררכיה חברתית, בחנו חוקרים אלו את האפשרות שאזורים עצביים הקשורים לאמפתיה קשורים לההעדפה או אי העדפה של היררכיה חברתית אנושית."

ככלל מציינים החוקרים כי "אמפטיה נתמכת על ידי מטריצה עצבית מובחנת של אזורי מוח לימביים ופאראלימביים, כולל האינסולה קדמית (AI), קליפת המוח הסינגולרית הקדמית (ACC), המוח הקטן וגזע המוח. נציין כי האינסולה הקדמית (AI), וקליפת המוח הסינגולרית הקדמית (ACC), אלו שני אזורים עיקריים הקשורים במטריצת הכאב שנמצאו כקודדים את הממד האוטונומי והרגשי של הכאב, ובמיוחד את החוויה הסובייקטיבית של אמפתיה כאשר תופסים כאב או מצוקה אצל אחרים. האינסולה הקדמית נחשבת כמסייעת לחוויה של רגשות חברתיים בעוד ש- קליפת המוח הסינגולרית הקדמית נחשב כמקודד את המרכיבים הרגשיים של הכאב. עדויות קודמות מצביעות על כך שתגובות עצביות אמפתיות בתוך האינסולה קדמית (AI), וקליפת המוח הסינגולרית הקדמית (ACC) יכולות להשתנות כפונקציה של מספר גורמים מווסתים של האמפתיה, כגון המגדר, הגיל והאמפתיה הטבעית שלהם. למרות שהקשר בין פעילות באינסולה הקדמית ובקליפת המוח הסינגולרית הקדמית לבין המרכיבים הרגשיים של דאגה אמפתית מבוססים היטב, הבסיס העצבי של העדפה להיררכיית דומיננטיות חברתית או שוויוניות עדיין אינו ידוע."

החוקרים השתמשנו בהדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) בכדי לבחון את הקשר בין 'אוריינטציה דומיננטית חברתית' לתגובות עצביות אמפתיות במהלך תפיסת כאב אצל אחרים. הם שיערנו שמידת ההעדפה להיררכיית דומיננטיות חברתית תשתנה באופן משמעותי כפונקציה של תגובות עצביות הקשורות לאמפתיה בעת שליטה בגורמים מווסתים ידועים אחרים, כגון מגדר, גיל ואמפתיה טבעית.

בדיון המאמר טוענים החוקרים כי "הממצאים שלהם מראים לראשונה שהבדלים אינדיבידואליים בהעדפה להיררכיית דומיננטיות חברתית מנבאים תגובה עצבית בתוך האינסולה הקדמית השמאלית וקליפות המוח הסינגולריות הקדמיות. אנשים שהצביעו על רצון גדול יותר להיררכיית דומיננטיות חברתית הראו פחות תגובה בתפיסת הכאב אצל אחרים בתוך אזורים מוחיים קדמיים-אינסולריים הקריטיים ליכולת לחלוק ולחוש דאגה לבולטות הרגשית של חוסר המזל של אדם אחר. אפנון זה של תגובות עצביות בתוך אזורים מוחיים קדמיים-אינסולריים על ידי העדפת היררכיה חברתית ושוויון אינו ניתן להסבר על ידי מאפיינים אחרים של האמפתיה, כגון מגדר, גיל או אמפתיה טבעית."

הפעלת קליפת המוח הסינגולרית הקדמית בתגובה לכאב של אנשים אחרים שנצפתה במחקר הנוכחי עולה בקנה אחד עם מספר מחקרים קודמים המראים כי קליפת המוח הסינגולרית הקדמית מגיבה לחוויית הכאב של האדם עצמו, כמו גם לידיעה שאדם אחר סובל מכאבים, תהליך שנחשב כמשקף סימולציה עצבית של הכאב שלו. בנוסף לקידוד התכונות הרגשיות של הכאב, קליפת המוח הסינגולרית הקדמית נקשרה בעבר גם לוויסות עצמי ולניטור קונפליקטים, תהליך שבו אנשים מזהים מתי התגובה הרגילה שלהם אינה תואמת את התגובה המתאימה בהתחשב במצב הנוכחי. מחקר שנערך לאחרונה הראה כי שמרנות חזקה יותר קשורה לרגישות נוירו-קוגניטיבית פחותה בתגובה לקונפליקטים ולהתמדה רבה יותר בדפוסי תגובה רגילים. במחקר הנוכחי, החוקרים מראים כי אנשים המעדיפים היררכיה חברתית בקבוצות חברתיות ויחידים (למשל, שמרנות פוליטית-כלכלית) מראים פחות רגישות נוירו-רגשית לכאבם של אנשים אחרים. לפיכך, הפעילות בתוך קליפת המוח הסינגולרית הקדמית משקפת תהליכים רגשיים וקוגניטיביים כאחד התורמים לבסיס הנוירוביולוגי של עמדות פוליטיות.

התוצאות הללו בנוסף לממצאים קודמים טוענים החוקרים " מראות שפעילות האינסולה קשורה לא רק לסלידה מאי-שוויון במהלך חילופים כלכליים (למשל, האם אדם מקבל הקצאה כספית הוגנת או לא הוגנת עבור עצמו או אדם אחר)המדווחת במחקרים אחרים, אלא באופן כללי יותר לגבי סלידה מכל סוג של אי-שוויון חברתי ברמת הקבוצה (למשל, האם לקבוצות חברתיות שונות צריכה להיות זכות שווה להצביע או לגישה שוויונית להזדמנויות חינוכיות). מכיוון שהוכח כי 'אוריינטציה של דומיננטיות חברתית' קשורה באופן מהימן להעדפת היררכיה חברתית בסוגים רבים ושונים של מערכות חברתיות (למשל, כלכליות, פוליטיות, דתיות, חינוכיות), הקשר ההופכי בין תגובה עצבית אמפתית ל'אוריינטציה דומיננטית חברתית' שנצפה במחקר הנוכחי מצביע על כך שקליפת המוח האינסולרית מקודדת לסלידה מאי-שוויון במגוון רחב של מצבים חברתיים, מהחלטות שהתקבלו במהלך אינטראקציות כלכליות בקנה מידה קטן ועד להחלטות הכרוכות בתמיכה בעמדות חברתיות ופוליטיות המעצבות מערכות חברתיות ופוליטיות בקנה מידה גדול. המידה שבה אדם מסוגל לחלוק את התגובה הרגשית של כאבו או אסונו של אדם אחר עשויה להנחות לאחר מכן את העדפתו לאידיאולוגיות פוליטיות, מדיניות ציבורית ותפקידים חברתיים המקדמים או מחלישים היררכיה חברתית קבוצתית וקונפליקט בין-קבוצתי"

עד כאן לגבי מאמר זה.

נאמר כעת כי בחברה [למשל מדינה] דיקטטורית אמיתית והיררכית במובהק, בראש הפירמידה ניצב המנהיג הדיקטטורי. דמות זו של הדיקטטור הפוליטי [ראש המדינה למשל] מופנמת על ידי היחיד. דמות זו דוחקת לא פעם את הדיקטטור העצמי הקודם של האדם [ראה שיחה קודמת] ומשפיעה על עמדותיו ופעולותיו. במקרים קיצוניים הדבר משפיע על התנהגות האדם עד אפילו יציאה נגד משפחתו שלו [ראה כדוגמא ילדים שיצאו נגד הוריהם במשטר הנאצי].

במקרה כזה לכל אדם מחד, העמדות שמחזיק בהן, ומאידך עם עליית הרודן לשלטון, אף אנשים המחשיבים עצמם ליברלים, משנים לא פעם עמדות ומאמצים את עמדות הרודן. נשאלת השאלה מדוע הדבר קורה? האם עקב דיסוננס קוגניטיבי? האם קיימת נטיה מולדת [אולי ארכיטיפית לפי גוסטב יונג] ללכת בעקבות המנהיג כנהוג בשבט או אף אם נרחיק לכת לבעלי חיים החיים בלהקות הרי שבראשן המנהיג ההיררכי. כאן יתכן נגרוס כי יתכן ומדובר בתגובה אבולוציונית הישרדותית.

האם תופעה כזו ניתנת לשינוי? האם הפרט בחברה האנושית יכול לפתח שיפוט וביקורת לגבי תפיסותיו החברתיות ? לגבי ציותו במציאות למנהיג הדיקטטורי? לגבי הפנמת דמות המנהיג ההופך דומיננטי בשולחן הדמויות הפנימיות של ה"עצמי"? אולי תתכן הוספת דמות פנימית מופנמת שנקרא לה ה"מעריך" היושבת בשולחן הדמויות המופנמות שתפקידה להעריך תפיסות חברתיות ועמדות ?

נשאלת השאלה כיצד מחסנים בני אדם כנגד אימוץ והזדהות עם משטרים דיקטטוריים.

אם ניקח דוגמא קונקרטית הרי שאולי ניתן ללמוד מקבוצת של אנשים שהיגרו מסיבות של התנגדות למשטר הרודני ומהווים בעצם קבוצה בדלנית. חשוב להבין מה מאפיין אותם לעומת הציבור שקיבל את עמדות המשטר הרודני ואף הפנים את דמות המנהיג הדיקטטורי. נציין כי אנשים אלו נמצאים תחת אותן ההשפעות של המשטר ככלל הציבור ולעיתם אף יותר, שכן חלקם נמצאים תחת לחצים יתרים, מאסרים וכו' של המשטר . בדלנים אלו לא מושפעים ככלל האוכלוסייה מן הדיקטטורה. אצלם הדבר לא קורה. האם הבדלנים הללו נושאים עמם גרעין עצמאי משלהם המעריך ושוקל את האירועים ? האם חלקם אופוזיציונרים בגישתם למוסדות המדינה בכלל בלא קשר לסוג המשטר? נראה כי רובם חשופים ואף חשוב להם להיחשף למקורות חוץ כאלו שאינם של של המשטר. האם קבוצת תמיכה חוץ משטרית יכולה לעזור בכך. ברוך שפינוזה למשל שנודה מהקהילה היהודית באמסטרדם ואיבד את הקשר עם החברה אליה היה שייך. הדבר שעזר לו לשרוד הייתה קבוצת תמיכה של נוצרים ובעצם התחברות לקבוצה תמיכה אחרת. נשאלת השאלה אם קבוצת תמיכה כזו תתכן גם כקבוצה עתידית דמיונית. איגור מעלה את ההשערה כי גורדנו ברונו וקופרניקוס שנרדפו על ידי בני דורם בשל דעותיהם יתכן והתחברו לקבוצה עתידית דמיונית שחיזקה אותם.

לפי האמור למעלה יש לפתח קבוצת תמיכה מחוץ למשטר שתתכן אף עתידית ודמיונית למשל כזו המדמיינת משטר אחר שוויוני יותר. יש גם להיחשף למקורות אינפורמציה חיצוניים.

ניתן אולי אף להפנים דמויות של מנהיגים ודמויות מקבוצות אלטרנטיביות שהתנגדו למשטרים דיקטטוריים כדמות פנימית מופנמת מעריכה. נראה כי צריך תמיד להיות חשופים לקבוצת על נוספת למשל מדינה או ישות אחרת עם גישה שונה בתכלית נוסף לצד קבוצת העל של הדיקטטורה הפוליטית שחשופים לדעותיה,

כמובן שלא תמיד הדבר פשוט שכן לעיתים השלטון הדיקטטורי חוסם גישה למקורות אחרים.

אנו מציעים:

1] ראשית מתן תובנה למערך הדמויות הפנימיות הבונות את העצמי.

2] לאור כך ניסוח עמדות ברורות הכוללות הסתמכות על מקורות אינפורמציה נוספים ופתיחות אליהם ואי קבלה ואף הסתייגות ממצב בו מקורות אלו נחסמים.

3] להיות חשופים לקבוצת על נוספת למשל מדינה או ישות אחרת עם גישה שונה בתכלית נוסף לצד קבוצת העל של המדינה הפוליטית שחשופים לדעותיה.

4] כמו כן לאור האמור למעלה שימוש במגוון אמצעים להגברת האמפטיה לקבוצות הנמצאות בתחתית הסולם ההיררכי של החברה.

מה דעתכם ?

בברכה ולהתראות בשיחה הבאה,

דר איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין