פרופ' יוסף לוין

שיחה 17: שיחה אודות "ערוצי רגישות" ואודות טיבם של אירועי חיים הכרוכים בלחץ נפשי ניכר

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

אנו יודעים כי מתח מוגזם יכול להוביל לשינויים בעלי משמעות שלילית ברווחתנו ולעיתים לא שכיחות אפילו להתפרצות של הפרעה פסיכיאטרית. בשנת 1967, הפסיכיאטרים תומאס הולמס וריצ'רד רהה [Thomas Holmes & Richard Rahe ] בחנו יותר מ-5,000 רשומות רפואיות של מטופלים כדי לקבוע באם אירועים הכרוכים בלחץ נפשי גורמים או משרים מצבי מחלה. הנחת היסוד שלהם הייתה שניתן לדרג גורמי לחץ לפי מידת השינוי או הטלטלה שהם גורמים בדרך כלל בחייהם של אנשים. הסולם מפרט אירועים מלחיצים נפוצים ומקצה באופן שרירותי ערך של 50 יחידות ללחץ הנגרם על ידי נישואין ו100 יחידות למוות של בן זוג. המטופלים דירגו רשימה של 43 אירועי חיים על סמך ציון יחסי [סקלת אירועי חיים של הולמס ורהה ( Holmes and Rahe scale)]. כמה מחברים מתחו ביקורת על סולם הלחץ של הולמס ורהה בכך שלא לקחו בחשבון שקבוצות תרבותיות שונות מגיבות באופן שונה לאירועי חיים שונים. כמו כן, הסולם אינו לוקח בחשבון סטייה אינדיבידואלית של מטופל נתון מסקלה זו . להלן טבלה המפרטת מספר אירועי חיים בסקלת הולמס ורהה הכרוכים בלחץ נפשי, מקומם בדירוג והניקוד שהסקלה נותנת לעוצמת הלחץ של אירוע כזה.

דַרגָת האירוע [מ1 עד 43]

האירוע [הטריגר] המשמעותי

הניקוד לעוצמת האירוע

—————————-

1

מוות של בן זוג

100

2

גירושים

73

3

פרידה זוגית

65

4

מאסר

63

7

נישואין

50

12

הֵרָיוֹן

40

16

שינוי במצב הפיננסי

38

32

שינוי מגורים

20

16

חוּפשָׁה

13

מניסיון אישי למדנו כי התחשבות בסטייה אינדיבידואלית של מטופל מסוים היא חיונית על מנת לחזות את תגובת המטופל לגורמי הלחץ או, כפי שאנו מכנים זאת, "טריגרים". לדוגמא, בני (שם בדוי) עבד בתפקיד מוביל בעירייה. בני חווה בחייו שני אירועים טראומטיים משמעותיים: האחד היה מותו בנו בן ה-21 שנים בתאונת דרכים והשני היה העברתו לתפקיד אחר בעירייה העברה שלא גרמה לו כל שינוי פיננסי אלא נחוותה על ידו כירידה משמעותית במעמדו החברתי. לאחר האירוע הראשון הוא הגיב בתגובת אבל נורמטיבית. אחרי האירוע השני לעומת זאת הוא נכנס לדיכאון קשה וביצע ניסיון התאבדות רציני בקפיצה מהקומה הרביעית שלמזלו לא הביאה למותו. מטופל זה הבהיר לנו כי אדם מגיב לכל הטריגרים האפשריים בדרך ייחודית וספציפית עבורו. נטייה זו אפשר והיא מולדת בחלקה והינה חלק מ"העצמי הראשוני" של האדם ובחלקה נלמדת בעקבות נסיבות חייו גידולו וחינוכו של האדם. כך אותו טריגר שעלול להשפיע עמוקות על אדם מסוים אחד עשוי להשאיר אדם אחר די ניטרלי. נציין כי הרגישות האישית לטריגרים ספציפיים מסווגת בדיוק באותו אופן כמו הטריגרים עצמם. משמעות הדבר היא שכל אדם יפגין רגישות (או היעדרה) באופן ספציפי עבורו לנושאים כגון, שינויים בסטטוס, שינויים בנורמות קבוצות הייחוס שלו, שינויים בהתקשרויות [רגשיות] לאחרים, איומים כלפיו, ושינויים בשגרת חייו או במשאבי האנרגיה שלו. אנו מכנים את הרגישויות האישיות המתאימות – ערוצי רגישות.

לדוגמה, אם אדם רגיש לשינויים במעמדו (כפי שהמטופל שלנו דיברנו עליו קודם) ושינויים במעמדו נכפים עליו על ידי הסביבה החברתית, תהיה סבירות גבוהה לתגובה נפשית קשה במקרה שהסטטוס שלו יושפע לרעה ולהיפך תהיה סבירות גבוהה לתגובה נפשית חיובית אם הסטטוס שלו יעלה. דבר ה יהיה נכון לגבי אדם עם זיקה גבוהה לשינויי סטטוס, אך ייתכנו גם מקרים שאינם שכיחים בהם העלאת הסטטוס משפיעה לרעה על אדם. במקרים כאלה ניתן לצפות שהתגובה תהיה הפוכה בהשוואה לתיאור הקודם.

אנו יכולים למצוא את המיקום של ערוצי הרגישות (כחלק מהעצמי הראשוני) באיור למעלה המסכם את המודל התיאורטי שלנו של הנפש [ראה שיחות קודמות] : להלן הסברים לאיור:

העצמי הראשוני [PRIMARY SELF]: זהו מבנה נפשי המתפתח לפני החיברות [סוציאליזציה] . סוציאליזציה במובן של הטיפול הממוקד בקבוצת הייחוס [RGFT (REFERENCE GROUP FOCUSED THERAPY)] חופפת במידה רבה למונח החיברות בפסיכולוגיה חברתית ולכן אינה כוללת את השנתיים הראשונות לחיים לפני רכישת השפה ולפני היכולת המוחית להפנים היבטים אינטגרטיביים של האובייקט [האדם בדרך כלל] האחר (או אף את מאפייני האדם עצמו), כולל היבטים של תפיסה, קוגניציה, רגש והתנהגות.

העצמי המשני [SECONDARY SELF]: הוא מבנה נפשי המתפתח בתהליך של סוציאליזציה. הוא תוצאה של הפנמה של קבוצת הייחוס המתאימה (מאדם אחד ועד לקבוצה של אנשים). העצמי המשני כולל את המאפיינים הבאים (הדומים במובן מסוים למאפייני אדם/קבוצה במציאות החיצונית): דפוסים תפיסתיים, קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים.

העצמי הדיקטטורי [DICTATOR SELF] : זהו תת-סוג של "עצמי משני" שהעצמי הרפלקטיבי מזדהה אתו באופן הדוק. לפיכך, זו הדמות המופנמת הדומיננטית ביותר בקרב ה"עצמי המשניים" המשפיעה רבות על הדפוס התפיסתי, הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי של האדם.

העצמי הרפלקטיבי [REFLECTIVE SELF] : הוא מבנה נפשי המייצג את יכולתו האוטונומית של האדם להתבונן פנימה ולהעריך מצב נתון.

העצמי המשני של תת-התרבות [[SUBCULTURE: זה מייצג תוצאה של השפעה אינטגרטיבית של סביבה חברתית מסוימת בכללותה.

חומת מגן [DEFENSIVE SHIELD]: מגוון של מנגנוני הסתגלות לא מודעים בעיקרם, שהאדם מפתח על מנת להפחית השפעה שלילית על ערוצי הרגישות שלו.

ניתוח אירועי טריגר [TRIGGER EVENT ANALYSIS]

אחת ההרחבות התיאורטיות החשובות ב-טיפול הממוקד בקבוצות הייחוס היא "ניתוח אירועי טריגר" . [TEA] "ניתוח אירועי טריגר" הוא ניתוח טיב האירועים העלולים להשפיע [בדרך כלל לרעה] על האדם. "ניתוח אירועי טריגר" מחלק את כל הטריגרים המובילים להשפעה מנטלית שלילית ל-6 קטגוריות: אלו הקשורות ל: סטטוס, נורמות, התקשרות לאחרים, איום, רוטינות השגרה, ורמת האנרגיה (במקביל לערוצי הרגישות הקיימים).

לטריגרים אלו ישנם מאפיינים חברתיים מפורשים או מרומזים, כלומר הם קשורים ל- קבוצות הייחוס של המטופלים (פנימיות או חיצוניות). ככלל אלו טריגרים שליליים או במילים אחרות אירועים המזרזים הידרדרות במצב הנפשי.

ניתוח אירועי טריגר (סיווג הטריגרים)

טריגר שלילי מוגדר כאירוע המזרז הידרדרות נפשית העומד עם ההידרדרות בקשר סיבתי ואשר ההידרדרות מופיעה בהקשר זמנים עימו. אנו מסווגים טריגרים כאלו כשייכים לאחד מהסוגים הבאים:

1] שינוי סטטוס בתוך קבוצת הייחוס

2] התנגשות עם נורמות הקשורות לקבוצת הייחוס

3] שינוי (או איום בשינוי) ברמת או טיב ההתקשרות לדמויות משמעותיות בקבוצת הייחוס

4] איום על הישרדותו של האדם (פיזית או כלכלית)

5] שינוי משמעותי בשגרת היומיום

6] שינויים (בדרך כלל הידרדרות) במשאבים האנרגטיים של האדם

שינוי סטטוס בתוך קבוצת הייחוס

דוגמאות לטריגר כזה עלולות להיות שינויים במעמד בעבודה, הידרדרות ביחסים הזוגיים, זכייה משמעותית בלוטו ועוד.

התנגשות עם נורמות הקשורות קבוצת הייחוס

דוגמאות לטריגר כזה עלולות להיות : לחץ של קבוצת הייחוס על האדם לבצע פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הנורמות המוסריות של האדם, חוסר יכולת לציית לנורמות קבוצת הייחוס (בשל שיפוטו האינטלקטואלי של האדם,), חוסר נכונות לקבל את נורמות קבוצת הייחוס, השלכות של הפרת נורמות קבוצת הייחוס (המביאות לתגובה עונשין כלשהי מצד קבוצת הייחוס)

שינוי (או איום בשינוי) במערכת ההתקשרויות עם דמויות משמעותיות לאדם

מוות של אחר משמעותי, ניתוק יחסים עם מאהב, הפרעה למגע פיזי עם אחר משמעותי (גיוס לצבא, כניסה לפנימייה). מצד שני יש אירועים כמו לידת ילדים, נישואין, כניסה לקבוצת ייחוס חדשה (עבודה חדשה, תחילת לימודים) וכו'. שינוי כזה כולל גם שינוי במערכת של קשרים אישיים לחיית מחמד או לחפץ בעל ערך רב לאדם(למשל פריט אספנות).

איום על הישרדותו של האדם (פיזית או כלכלית)

לקטגוריה זו שייכות בעיות כלכליות, מחלות קשות מסכנות חיים וכו'.

שינוי משמעותי בשגרת החיים

כאן ניתן להזכיר דוגמאות כמו מעבר למקום חדש, חופשה, שינוי בשגרת העבודה, שינוי תפקיד (להיות הורה, יציאה לפנסיה, גיוס לצבא ועוד).

הידרדרות המשאבים האנרגטיים של האדם

כתוצאה מ: עבודת יתר, מניעת שינה, ארוחות לא מאוזנות או תת אכילה, מחלות נלוות ועוד.

ככלל "ניתוח אירועי טריגר" עוזר לנו לזהות את בעיות הליבה של המטופל שיש לטפל בהן. הטריגרים מושווים מול ה- קבוצת הייחוס הרלוונטיות. אם טריגרים משויכים למספר מוגבל של קבוצת ייחוס חיצוניות ספציפיות, סביר להניח שהבעיה תהיה קשורה לאותן קבוצות חיצוניות – כאן מומלץ להשתמש בשיטת "הטיפול הממוקד בקבוצות הייחוס" עבור קבוצות חיצוניות (שנכנהו "הטיפול הממוקד בקבוצות ייחוס חיצוניות"). אם הטריגרים מתחלקים פחות או יותר באופן שווה בין קבוצת ייחוס חיצונות שונות – כנראה הבעיה הינה עם המטופל עצמו. במקרה זה, מומלץ "הטיפול הממוקד בקבוצות הייחוס לקבוצות מופנמות" (טיפול הממוקד בקבוצות הייחוס הפנימיות). תיאור המפורט יותר של התערבויות הטיפול המתאימות יופיע בבלוגים הבאים.

להתראות בשיחות הבאות

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסף לוין