פרופ' יוסף לוין

שיחה 22: קבוצת האויבים המופנמת [הנפרדת מקבוצת דמויות העצמי המופנמות]

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

בהמשך לשיחות הבלוג הקודמות אנו מניחים כאן גם את קיומה של "קבוצת אויבים" מופנמת בנפשנו שהינה נפרדת מקבוצת דמויות העצמי החברתי המופנמת שנכנה כאן "דירקטוריון הדמויות המופנמות" או בקיצור "הדירקטוריון".

נביא לכך מספר נימוקים.

ראשית, כפי שהזכרנו בעבר אנו מניחים כי הכללים החלים על קבוצה או קבוצות חיצוניות ריאליות חלים גם על קבוצה המופנמת בתוך היחיד. אם נתבונן במבנה קבוצות בעולם החיצוני נבחין במהרה אודות קיום קבוצות אופוזיציונריות לקבוצה נתונה כמעט בכל תחום חברתי שנבחר. הדבר כה מושרש עד כי במערכת הפוליטית הפרלמנטרית הקבוצה או הקבוצות האופוזיציונריות מוכרות, יש להן מקום, ואף נבחר לאוסף קבוצות או קבוצה זו יושב ראש עם זכויות מוסכמות. ואם אנו טוענים כי הכללים החלים על קבוצה או קבוצות חיצוניות ריאליות חלים גם על קבוצה המופנמת בתוך היחיד, הרי שיש מקום לשער בדבר קיום קבוצה מופנמת של המתנגדים או האויבים.

שנית, בקבוצת הדירקטוריון המופנמת הבונה את העצמי החברתי יש מנהיג או מנהיגים שאף כינינו "הרודן העצמי" המטיל צנזורה על קבלת עמדות וערכים מסוימים ודמויות הדוגלות בהן, אף אם הן משמעותיות ליחיד ואלו מודרות לקבוצה אחרת, קרי קבוצת האויבים או המתנגדים.

שלישית , דיברנו על קיומם של ערוצי רגישות. גם אלו עשויים למלא תפקיד בבניית הקבוצה של האויבים. למשל באם ליחיד יש ערוץ רגישות לסטטוס גבוה הרי במידה ודמות מסוימת מפריעה לכך או מאיימת על כך הרי זו לא תיכלל בקבוצת הדירקטוריון אלא בקבוצת המתנגדים.

רביעית, קיימים מחקרי הדמיה של דמות האויב-ים המדגימים כי ייצוגו או ייצוגם במוח שונה מזה של אנשים מוכרים אחרים. במאמר סקירה מקיף פותח מוטואקי סוגיארה באמרו כי אויב נחשב כמי שאנו מחזיקים נגדו בעמדות חברתיות שליליות ובתגובה להתקרבותו אנו נכנסים להתנהגות של "הילחם או ברח".

Motoaki Sugiura. Neuroimaging studies on recognition of personally familiar people;Frontiers in Bioscience 19, 672-686, January 1, 2014

מוטואקי סוגיארה – אוניברסיטת טוקיו

חוקר זה מזכיר שני מחקרי הדמיה מוחית שהצביעו על הפעלה באזורים דומים בתגובה לאויב בקרב נבדקים שהביעו סלידה חזקה מאדם מסוים, כגו מאהב לשעבר או מתחרה בעבודה. נבדקים כאלו נבחרו ונסרקו תוך כדי צפייה בפניו של האויב האישי (1). ההפעלה הייתה גבוהה משמעותית באזורים המוחיים הקדמיים המדיאליים המקבילים ככל הנראה לאזור המוטורי המשלים (supplementary motor area – SMA), האזור הקדם-מוטורי הדו-צדדי בקליפת המוח, הקוטב המוחי הקדמי, האינסולה הדו-צדדית והגרעין המוחי המכונה הפוטמן הימני בהשוואה להפעלה בעת צפייה בפרצוף של בקרה. ההפעלה בקליפת המוח הפרה-מוטורית הקדמית המדיאלית מימין ואזורי האינסולה היו במתאם חיובי עם הציון שניתן למידת הסלידה. הפעלה זו מציין המחבר חופפת במידה רבה אזורים שדווחו בעת צפייה בפניו של מועמד לנשיאות השייך למפלגה יריבה תוך צפייה מקבילה במועמד השייך למפלגה שאליה נרשם הנבדק (2). למרות שהמועמדים לנשיאות הם "מפורסמים", הרי שאינטראקציה במונחים של הצבעה וקביעת מדיניות עשויה לגרום ביניהם למערכת יחסים של שחור לבן ובכך להפוך את המועמד מהמפלגה היריבה לסוג של אוייב, לפחות עבור מצביעים נלהבים. הוצע שהמעורבות של קליפות המוח הקשורות למוטוריקה משקפת גיוס המערכת המוטורית להתנהגות של "הלחם או ברח", וזו של גרעיני האינסולה והפוטמן משקפת תגובות רגשיות שליליות כגון גועל ופחד (1).

1.] S. Zeki, J. P. Romaya: Neural correlates of hate. PLoS One,

3(10), e3556 (2008)

Semir Zeki – Franklin Humanities Institute

סמיר זקי – נאורו-ביולוג

2.] J. T. Kaplan, J. Freedman, M. Iacoboni: Us versus them: Political attitudes and party affiliation influence neural response to faces of presidential candidates.

Neuropsychologia, 45(1), 55-64 (2007)

חמישית, לקיום קבוצת האויבים כקבוצה נפרדת יתרונות הישרדותיים. שכן זיהוי האויבים כלא קשורים ליחיד, כאחרים כנפרדים, מעודד התרחקות מהם או מלחמה בהם [מנגנון "הילחם או ברח"] וניתן לשער שזיהוי אויבים וקיומם כקבוצה מופנמת נפרדת יתכן וקיים אף בפרימטים ואפשר גם בבעלי חוליות מסוימים אחרים.

לבסוף, קיימים מצבים פתולוגיים בהם קבוצת האויבים מקבלת משמעות ניכרת. למשל בחולים פרנואידלים קבוצה מופנמת זו נתפסת כמו הייתה ריאלית בעולם, או מציאותית. דבר המלווה בחרדה ופחד. או למשל בהפרעת אישיות המכונה הפרעה גבולית שם דמויות מופנמות השייכות לדירקטוריון הבונה את העצמי נעות אל עבר קבוצת האויבים ולהפך על פי נסיבות חיצוניות ומצבים רגשיים. נציין שקיים גם מנגנון הגנה במערך הנפשי המכונה פיצול או ספליט בלעז [SPLIT], מנגנון זה יוצר חוויה מובחנת בין "טוב" ל"רע". לדוגמא, תפיסת קבוצת מיעוט מסויימת כמרושעת ומסוכנת בלבד, מבלי להתייחס למורכבותה והשונות בה, דבר מאפשרת לצאת נגדה ביחס למצב בו הייתה נתפסת באופן שלם ומורכב יותר. מנגנון זה מאפשר העברת דמויות אל קבוצת האויבים שאז ייתפסו כרעות ומאיימות.

נציין כי קבוצת האויבים המופנמת הינה בדרך כלל יציבה יחסית, אך הגבול בינה ובין הדירקטוריון של הדמויות המופנמות הבונה את העצמי החברתי, יכול להיפרץ בעקבות אירוע טראומטי המלווה ברגשות עזים או במקרה של שינוי עמדות משמעותי [למשל בעקבות הצטרפות לכת מסוימת עם מערכת ערכים חדשה] שאז יתכן מעבר של דמויות בין שתי קבוצות אלו.

אנו משערים כי תחילת היוצרות קבוצת האויבים מתרחשת כבר בגיל צעיר מאוד כאשר דמויות המאיימות על הקיום וקשורות ברגש שלילי [פחד גועל חרדה שנאה] נספחות לקבוצת האויבים ואילו אלו התורמות להישרדות או עונות לצרכים וקשורות ברגש חיובי נספחות לדירקטוריון.

יתכן גם שהדמויות בקבוצת האויבים נתפסות באופן היולי יותר עם פחות דקויות לעומת הדמויות בדירקטוריון. ונראה גם שתפיסתן גם מושפעת מתת התרבות של היחיד ומערוצי הרגישות שלו.

לבסוף נציין שיתכנו גם בדירקטוריון דמויות המכילות היבטים שליליים אך נראה כי אלה דמויות המכילות בעת ובעונה אחת גם היבטים חיוביים כמו למשל של סיפוק צרכים מסוימים [למשל אם שמסרסת את ילדה או ילדתה אך גם ממלאת צרכים בסיסיים] כך שהיחס כלפיהן אמביוולנטי. לעומת זאת היחס אל דמויות בקבוצת האויבים הינו בדרך כלל שלילי במובהק.

עד כאן לפעם זו.

בברכה.

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין