By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings
Axel [Martin Frederik] Munthe (1857 – 1949)
In Wikipedia and in a contemporary exhibition [February March, 2023] in honor of his archaeological activity at the Historical Museum of Archeology in Naples Italy it is stated that Axel [Martin Frederik] Munthe (1857 – 1949) was a Swedish physician and psychiatrist, the author of the book "The Story of San Michele", a book describing his life and work . Munthe grew up in Sweden, studied medicine there, and later studied medicine in Paris (where he was a student of Charcot with whom he had a conflict).
Munthe opened his first clinic in France but spent most of his adult life in Italy at his home on the island of Capri known as San Michele.
Villa San Michele on the island of Capri
Axel Munthe . The story of San Michele. 1929
As mentioned, after finishing his studies, Munthe opened a clinic in Paris, mainly to serve the members of the Scandinavian art colony there. In 1884 he traveled to Naples to offer medical aid during a cholera epidemic. In 1887 he moved to Capri, bought the Villa San Michele and began its restoration, in 1890, when the money for restoration began to run out, he opened a clinic in Rome and from that point on divided his time between Rome and Capri. During the First World War he volunteered for the Red Cross and cared for the war wounded
Apparently he had a complex personality, one that could connect with the aristocracy [he treated royals from Sweden and England] on the one hand and the common man on the other. We note that there are some critics who tend to attribute exaggerations to some of his writings, especially in his book "The Story of San Michele".
Munthe tried to avoid giving medication as much as possible, especially in his psychological therapeutic cases, and often recommended hypnosis, music, walking, sailing and a variety of other alternative medical approaches.
Below we will bring you a therapeutic case from his writings. We will analyze it later according to our assumption that the "SOCIAL SELF" of the person, which includes its perceptions, actions and views, consists of a "board" of internalized figures, while the person itself is not aware of this.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב
אקסל [מרטין פרדריק] מונתה (1857 – 1949)
בערך בוויקיפדיה ובתערוכה עכשווית [פברואר מרץ, 2023] לכבוד פעילותו הארכאולוגית במוזיאון ההיסטורי לארכאולוגיה בנאפולי איטליה מצוין כי אקסל [מרטין פרדריק] מונתה (1857 – 1949) היה רופא ופסיכיאטר שבדי, מחבר הספר "הסיפור של סן מיקלה", ספר המתאר את חייו ויצירתו. מונתה גדל בשוודיה, למד שם לרפואה, ובהמשך למד רפואה בפריז (שם היה תלמידו של שארקו אשר עימו הסתכסך)
מונתה פתח את הקליניקה הראשונה שלו בצרפת אך את רוב חייו הבוגרים העביר באיטליה ובביתו באי קאפרי המכונה סן מיקלה.
הווילה סאן מיקלה באי קאפרי
Munthe Axel. The story of San Michele. 1929.
כאמור לאחר סיום לימודיו, מונתה פתח מרפאה בפריז, בעיקר בכדי לשרת את חברי מושבת האמנות הסקנדינבית שם. בשנת 1884 הוא נסע לנאפולי בכדי להציע סיוע רפואי במגפת כולרה. ב-1887 הוא עבר לקאפרי, קנה את וילה סן מיקלה והחל בשיקומה, ב-1890, כשהחל אוזל הכסף לשיקום, פתח מרפאה ברומא ומנקודה זו ואילך חילק את זמנו בין רומא לקאפרי. בעת מלחמת העולם הראשונה התנדב לצלב האדום וטיפל בפצועי המלחמה
כפי הנראה הייתה לו אישיות מורכבת, כזו היכולה להתחבר לבני האצולה [טיפל בבני מלוכה משבדיה ומאנגליה] מחד ולאדם הפשוט מאידך. נציין שיש הנוטים לייחס הגזמות לחלק מכתביו במיוחד בספרו "הסיפור של סן מיקלה".
מונתה ניסה להימנע ככל האפשר מטיפול תרופתי במיוחד במקרים הטיפוליים הפסיכולוגיים שלו, והמליץ לעתים קרובות על היפנוזה, מוזיקה, צעדות, שיט ומגוון גישות רפואיות אלטרנטיביות אחרות.
להלן נביא לכם מקרה טיפולי מתוך כתביו. אותו ננתח בהמשך על פי הנחתנו כי ה"אני החברתי" [SOCIAL SELF] של האדם הכולל את ,תפיסותיו, פעולותיו והשקפותיו מורכב מ"דירקטוריון" של דמויות מופנמות, בעוד הוא עצמו אינו מודע לכך.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
פרננדו אנטוניו נוגיירה פסואה (1888 – 1935) מתוך ויקיפדיה ומתוך ספרו המתורגם לעברית של ז'וזה פאולו קוולקטי [פרננדו פסואה, מעין אוטוביוגרפיה, הוצאת רימונים] היה משורר, סופר, , מתרגם ופילוסוף פורטוגזי ,אחת הדמויות הספרותיות החשובות ביותר במאה ה-20 ואחד מגדולי המשוררים בשפה הפורטוגזית אשר כתב ותרגם גם מאנגלית ומצרפתית. פסואה היה ידוע ביצירותיו הספרותיות המורכבות והרב-שכבתיות. כשפסואה מת ב-1935, משפחתו מצאה את אחד האוצרות הספרותיים הסנסציוניים ביותר. בסוג של תא מטען חסר תכונות ששימש לאחסון שמיכות או מעילי חורף נמצאו 25,000 עמודים של כתבים. חלק מעבודות אלה הושלמו. רובן לא. קשה היה תחילה לדעת מה לעשות עם המורשת הזאת. כתב ידו של פסואה היה גרוע, הוא כתב גם בפורטוגזית וגם באנגלית, תוצר של ילדות דרום אפריקאית. אבל הדבר המסתורי ביותר היה שהוא לא נראה אדם אחד. הוא היה גלקסיה שלמה של סופרים – הטרונימים, כפי שהוא כינה אותם, עם אישיויות שונות לחלוטין והשקפות שונות, לעתים קרובות אף סותרות באופן קיצוני, הן עסקו בשירה, סגנון, טבע, פוליטיקה ועתיקות. הם היו כולם היו יצירותיו של האיש ששמו פרננדו פסואה, מתוך מגוון עשרות ההטרונימים הקשה לומר מיהו פסואה עצמו. פסואה עצמו ההסביר: "יצירה בשם בדוי היא, למעט השם שבו היא חתומה, יצירתו של סופר הכותב כעצמו; יצירה הטרונימית היא של סופר הכותב מחוץ לאישיותו שלו: זוהי עבודה של אינדיבידואל מוחלט שהומצאה על ידו, בדיוק כפי שיהיו אמירות של דמות כלשהי בדרמה".
פסואה עשה אפוא שימוש בהטרונימים, שניתן לתפסם כאלטר אגו ספרותי שלו עם אישיות וסגנונות כתיבה ייחודיים משלהם, , הוא יצר כשבעים וחמישה סופרים ומשוררים אחרים, מתוכם שלושה בולטים, אלברטו קאיירו, אלווארו דה קמפוס וריקרדו רייס. הוא לא קרא להם שמות בדויים כי הוא הרגיש שזה לא תפס את החיים האינטלקטואליים העצמאיים האמיתיים שלהם ובמקום זאת קרא להם הטרונימים. דמויות דמיוניות אלה החזיקו לעתים בדעות לא פופולריות או קיצוניות [ראה ויקיפדיה].
סוג אחד של הטרונימים שיצר פסואה נקרא "מנטונים", שהוא מונח שטבע כדי לתאר סוג של הטרונים המבוססים על מצב נפשי מסוים או על תכונת אישיות מסוימת. הנה כמה דוגמאות למנטונים של פרננדו פסואה:
- אלברטו קהיר – מנטונים המבוססים על פילוסופיה פסטורלית ופנתאיסטית, המאופיינת בסגנון פשוט וישיר.
- ריקרדו רייס – מנטונים המבוססים על פילוסופיה סטואית וקלאסית, המאופיינים בסגנון צורני ומאופק.
- אלווארו דה קמפוס – מנטונים המבוססים על פילוסופיה מודרנית ועתידנית יותר, המאופיינת בסגנון חופשי ודינמי.
- ברנרדו סוארס – מנטונים המבוססים על אישיותו האינטרוספקטיבית והמלנכולית של פסואה, המאופיינת בסגנון מדיטטיבי ופילוסופי יותר.
לכל אחד מהמנטונים הללו יש קול ופרספקטיבה ייחודיים משלו, המשקפים היבטים שונים באישיותו המורכבת ורבת הפנים של פסואה.
Read more »
Prof. Joseph Levine, M.D. is an emeritus associate professor in the Division of Psychiatry, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University in Israel. Prof. Levine is a certified psychiatrist with clinical experience in controlled trials of adult psychiatric disorders and in psychotherapy. He was awarded a NRSAD independent investigator grant for the study of Creatine Monohydrate in psychiatric disorders -- mainly Schizophrenia. He resides and treats patients in Tel Aviv and all of central Israel.
