פרופ' יוסף לוין

שיחה 26: חשיבותו היתרה של ה"עצמי המשני" המופנם אשר כינינו "תת-תרבות"

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נזכיר תחילה שוב את המודל לאני החברתי" המופיע באיור למטה

ראשית נציין כי העצמי החברתי מושפע בעיקר מקבוצות ההתייחסות החיצוניות [במציאות החיצונית] ואף מקרין עליהן דבר הבא לידי ביטוי באיור למעלה. נאמר תחילה גם כי סטרוקטורה מוגדרת כמבנה נפשי המבטא תפקוד או תפקודים מוגדרים ואילו קבוצות חיצוניות מוגדרות כקבוצת אנשים במציאות החיצונית שיש להם מכנה משותף כלשהו ואינטרקציות הדדיות.

להלן הגדרות של הסטרוקטורות והמושגים המופיעים באיור המודל.

במודל שאנו מציעים לעצמי יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני [PRIMARY SELF] שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני – SECONDARY SELF] אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר ממיתוס מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם. נציין כאן שבעת הלידה כפי הנראה קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל העצמי החברתי וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית של סטרוקטורות אלו.

העצמיים המשניים [SECONDARY SELVES[] כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו/ שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה בו האדם חי ואינן קשורות דווקא באדם ספציפי, [כפי שנראה בהמשך הכוונה לשילוב התרבות הקיימת ותת התרבות בה האדם חי]. אנו מכנים לשם נוחות את מגוון העצמיים המשניים המופנמים כ "דירקטוריון" הדמויות המופנמות. נציין כי לרוב אחד או יותר מהעצמיים המשניים תופס/ים בכורה ומכתיב/ים את עמדות והתנהגות דירקטוריון זה והוא/הם מכונים על ידנו "האני הרודן" או דיקטטור סלף. אין הכוונה כאן לרודן של מדינה דווקא אלא לדמות מופנמת שהינה דומיננטית בדירקטוריון הדמיות.

העצמי הגופני BODILY SELF] ] מוגדר כמכלול החוויות הקשורות בתפיסת הגוף גבולותיו ותחושותיו וכולל גם מחשבות עמדות ורגשות כלפי הגוף ואשר ראשיתו בעצמי הגופני המולד אשר כאמור הולך ומתפתח בחיי האדם.

ולבסוף נמנה את האני הרפלקטיבי [REFLECTIVE SELF] המוגדר כמבנה שמתפתח בעקבות התפתחות העצמי החברתי ומאפשר ראייה כוללנית [אף ראיית-על] של מצב המודעות וההתבטאויות הנפשיות של היחיד.

לשם התמקדות בנושאנו, לא נזכיר כאן הפעם את ערוצי הרגישות והשפעתם המופיעים באיור מעל האני הראשוני והמעוניין יכול לקרוא אודותם בשיחות קודמות.

השיחה הנוכחית מתמקדת כאמור בעצמי המשני או המשניים המופנמים המיצגים על ידי תת-התרבות.

נפתח תחילה בדיון קצר על מהי תרבות ומהי תת תרבות כפי שהן נתפסות בדרך כלל:

ככלל, תרבות מתייחסת לערכים, אמונות, מנהגים, התנהגויות וחפצים משותפים המאפיינים קבוצה או חברה. הוא מקיף את כל אורח החיים של קבוצה מסוימת וכולל כל דבר, החל משפה, דת, מוסיקה, אמנות ונורמות חברתיות. תת-תרבות, לעומת זאת, מתייחסת לקבוצה רחבה בתוך תרבות גדולה יותר החולקת מאפיינים, ערכים והתנהגויות מובחנים המבדילים אותם מהתרבות השלטת. תת-תרבויות יכולות להיווצר על בסיס מגוון גורמים, כגון מוצא אתני, הזדהות מינית , סגנון חיים או אף חברה עבריינית או מתנגדי משטר. לעתים קרובות הן מתפתחות כתגובה לתרבות השלטת, וחברי תת-תרבויות עשויים לחלוק תחושת זהות וקהילה שונה מהזרם המרכזי. כך בעוד שתרבות מתייחסת לערכים ולמנהגים הרחבים והמשותפים של קבוצה או חברה, תת-תרבות מתייחסת לקבוצה קטנה יותר יחסית וספציפית יותר החולקת מאפיינים מובחנים בתוך אותה תרבות רחבה יותר. בעוד שתת התרבות יכולה להיות מנוגדת בלא מעט נושאים לתרבות השלטת [תת תרבות עבריינית, תת תרבות אופוזיציונית למשטר השליט, ובמקרים מסויימים תת תרבות של אוכלוסיית מהגרים ועוד] הרי נציין כי לעיתים קרובות חברי תת התרבות יאמצו מאפיינים רבים של התרבות השלטת בנוסף למאפייניהם.

בRGFT המונח תת-תרבות מתייחסת להשפעות התרבות יחדיו עם השפעות תת-התרבות כפי שהוגדרה למעלה. שימו לב אם כן להגדרה כוללת זו ואולי שם מתאים יותר לכך יהיה העצמי המשני של "התרבות המשולבת" זהו תת-סוג של עצמי משני שמקורו בדרך כלל אינו בחשיפה לאדם ספציפי או לקבוצה קטנה יותר כמו משפחה או כיתה באוניברסיטה אלא מדובר בקבוצה רחבה יותר של אנשים כאשר התרבות תתבטא בשבט, באומה, במדינה ותת התרבות בקבוצה רחבה בתוכה בעלת מאפיינים משותפים. ההבדל העיקרי מקבוצה קטנה כמו משפחה הינו שבמקרים רבים איננו יכולים לייחס את השפעתה של קבוצה הגדולה יותר מעשרות אנשים אך ורק למפגשים או אירועים ספציפיים הקשורים לאדם, אלא השפעת הקבוצה הזאת, הינה "באוויר", באווירה שהאדם גדל בה, ומטפורה לכך היא למשל המים באקווריום הדגים. אחת התכונות של אפיון קבוצה כזו היא השפה המסוימת שהאדם רוכש אם בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחותו, (בדרך כלל שפת אם) או מאוחר יותר יחד עם הרגלים מסוימים, דפוסי התנהגות אשר כמו פשוט "נשאבים פנימה" מהוויה הסובבת סביבו.

כלל אם נרחיב בנושא הרי שתרבות ממלאת תפקיד משמעותי בעיצוב ההתנהגות והאמונות האנושיות. כמערכת מורכבת של ערכים, נורמות, מנהגים וסמלים משותפים, ואלו משפיעות על יחידים וחברות בדרכים שונות:

1. סוציאליזציה: התרבות מועברת מדור לדור באמצעות חיברות. תהליך זה מתחיל בגיל הרך, כאשר אנשים לומדים את הנורמות, הערכים והציפיות של תרבותם ממשפחתם, ממוסדות החינוך שלהם ומבני גילם. זה נמשך לאורך כל החיים כאשר אנשים מסתגלים לנורמות וציפיות תרבותיות משתנות.
2. שפה: שפה היא היבט בסיסי של תרבות, המעצבת את האופן שבו אנשים חושבים ומתקשרים. לשפות שונות יש דרכים ייחודיות להביע רעיונות, מושגים ורגשות, שיכולים להשפיע על התנהגות ואמונות. השפה יכולה לשמש גם כאמצעי להעברת ערכים ונורמות תרבותיות.
3. דת ורוחניות: תרבות כוללת לעתים קרובות אמונות דתיות ורוחניות, אשר יכולות לעצב באופן עמוק את השקפת עולמו, מוסריותו והתנהגותו האתית של האדם. אמונות דתיות ורוחניות יכולות לספק קווים מנחים כיצד לחיות את החיים, להשפיע על האופן שבו אנשים מתקשרים עם אחרים, מתמודדים עם אתגרי החיים ומבינים את העולם הסובב אותם.
4. מבנה וערכים משפחתיים: לתרבויות שונות יש מבנים וערכים משפחתיים נפרדים, שיכולים להשפיע על התנהגות ואמונות. לדוגמה, תרבויות קולקטיביסטיות מדגישות לעתים קרובות את חשיבות הקבוצה או המשפחה על פני הפרט, בעוד שתרבויות אינדיבידואליסטיות עשויות לתעדף מטרות והישגים אישיים. הבדלים תרבותיים אלה יכולים לעצב את האופן שבו אנשים תופסים את תפקידיהם ואחריותם בתוך המשפחה והחברה.
5. מנהגים ומסורות: לתרבויות יש לעתים קרובות מנהגים, טקסים ומסורות ספציפיים המשפיעים על התנהגות ואמונות. פרקטיקות אלה יכולות לספק תחושת שייכות, זהות והמשכיות. הם יכולים גם להעביר ערכים וציפיות משותפים, כגון כיצד להתייחס לאחרים, כיצד לחגוג אירועים חשובים, או כיצד להתאבל על אובדן של אדם אהוב.
6. אמנות, ספרות ומדיה: ביטוי אמנותי, ספרותי ומדיה יכולים לעצב את תפיסותיו, אמונותיו והתנהגויותיו של הפרט על ידי שיקוף וחיזוק נורמות וערכים תרבותיים. הם יכולים גם לאתגר או לבקר ציפיות חברתיות ולקדם נקודות מבט חלופיות.
7. נורמות וציפיות חברתיות: תרבויות קובעות נורמות וציפיות חברתיות הקובעות כיצד אנשים צריכים להתנהג במצבים שונים. חריגה מנורמות אלה עלולה להוביל להסתייגות חברתית או לסנקציות, בעוד שעמידה בהן יכולה להקל על קבלה חברתית והרמוניה. אנשים מפנימים לעתים קרובות נורמות אלה, אשר בתורן מעצבות את אמונותיהם והתנהגותם.

אם כך לתרבות יש השפעה נרחבת על ההתנהגות והאמונות האנושיות. היא מעצבת את השקפת עולמנו, את מערכות היחסים שלנו עם אחרים ואת הבנתנו את עצמנו. כאשר אנשים מנווטים את חייהם בהקשרים תרבותיים שונים, התנהגותם ואמונותיהם עשויות להתפתח, ולשקף את הטבע הדינמי של התרבות והחוויה האנושית.

עם זאת אף תתי תרבויות ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב לפחות חלק מהמאפיינים למעלה ואנו טוענים כאן שהעצמי המשני המופנם הזה [התרבות המשולבת] שכינינו תת-תרבות שונה מכל עצמי משני מופנם אחר בהיותו בסיסי ומשמעותו. באופן מטאפורי, אפשר להשוותו ליסודות הבית: אשר כל מה שנבנה מעליהם עומד ותלוי בהם במובן זה או אחר.

בהקשר זה אנו יכולים לראות את תת-התרבות [התרבות המשולבת] כסוג מסוים של עצמי משני רודני מופנם עם כל התכונות של העצמי הרודן: עמדה היררכית גבוהה יותר, ופונקציית של "צנזורה" בקבלה או דחייה של מסרים מהסביבה והחלטות על האופן שבו הדמויות או הקבוצות החיצוניות מופנמות. על כן עצמי משני זה שייך למנהלת הפנימית של דירקטוריון הדמויות המופנמות הבונות את האני.

עם זאת, יש הבדל מהותי אחד בין תת-התרבות [התרבות המשולבת] לבין סוגים אחרים של עצמיים דיקטטוריים. לכל שאר העצמיים הדיקטטוריים יש מערכת מסוימת של עמדות, "כוונון" רגשי בסיסי ומערך התנהגויות. אלו הם דפוסים מופנמים המשויכים לאדם מסוים או לקבוצה קטנה יותר (אמיתית או דמיונית) שניתן להתחקות בקלות אחר מקורם בקשרים מסוימים עם אותו אדם או עם קבוצה קטנה יותר.

במקרה של תת-תרבות [התרבות המשולבת] לעומת זאת, עמדות אלה מבוססות על הזדהות עם קבוצה גדולה יותר, על חוקיה ואמונותיה, שלעתים קרובות מושרשים בה מיתוסים ושיח היסטורי, מסורות, דוגמות דתיות. כך לעתים קרובות אנו מזהים אדם כ"איטלקי פרוטסטנטי", "גרמני סוציאליסט", "ישראלי רפורמי", "אמריקאי מאפיונר" ועוד' אלו הם ביטויים לתת-תרבות כפי שהגדרנו אותה. זהות זו (או, למעשה, הרודן התת-תרבותי העצמי המופנם) היא כה מכריע שהוא יכול להניע אדם לבצע פעולות שהוא לעולם לא יעשה כחבר בקבוצה קטנה יותר – כמו להרוג אדם לא מוכר לו (במלחמה או בהשתייכות לתת תרבות מאפיונרית עבריינית), להיכנע ללא היסוס לאדם שהוא אינו מכיר היטב (כמו בצבא, במאפיה או בכת מאמינים) וכו'. חשוב להבין לדעתנו, כי ההזדהות עם קבוצה גדולה של תת תרבות [במובן של תרבות משולבת] עוקפת בדרך כלל את העקרונות שאדם היה מציית להם אם היה מוצב בעמדה פרטית יותר. או במילים אחרות, מבטל את עמדותיהם של עצמיים דיקטטוריים [רודניים] מופנמים אחרים, המבוססים על חשיפה אישית לאנשים או קבוצות קטנות יותר. זה מסביר מדוע קבוצה כה גדולה של אנשים עשויה לעבור אינדוקטרינציה על ידי רעיונות או אמונות הסותרים את רעיונותיו ואמונותיו של האדם עצמו. המנגנונים המספקים לקבוצה גדולה כוח מכריע שכזה הם פשוטים למדי: הקבוצה הגדולה הזו (המזוהה עם מנהיג או קבוצת מנהיגים) יכולה להעניש אדם בדרך שקבוצה קטנה יותר תתקשה להעניש – מבידוד האדם והרחקתו מן הקבוצה ועד למאסר ובמקרים קיצוניים לעונש מוות, היא יכולה לשלול מאדם את קשת חבריו ואת הקהילה שלו ואף את רכושו. יש ברשותה גם לא פעם תקשורת המונים שיכולה באופן שיטתי להפעיל השפעה על קבוצה גדולה של אנשים ולסנכרן את פעולותיהם כך שאדם ילחם על רעיונות שלא יתמוך בהם באם ילך לפי עקרונותיו שלו ואפילו עלול להקריב את חייו למענם.

דוגמא מעניינת להשפעת תת התרבות מצאנו במקרהו המרתק והייחודי של ניצול השואה סולומון פרל שנפטר לאחרונה ב2023.

סולומון פרל [1925-2023]

נקדים תחילה ונאמר כי ניצול השואה סולומון פרל עבר מצבים קשים ומאיימים ביותר בחייו ולא נחטא לאמת אם נאמר שנהג בגבורה ובתושיה יוצאות דופן אך כאן נדון רק בפאן אחד והוא השפעות תתי התרבות שפגש במהלך חייו.

פרל נולד בפיין שבסקסוניה התחתונה ב 1925להורים יהודים שהיגרו לגרמניה מרוסיה ועד גיל 8 שנים חי והתחנך ברפובליקה הויאמרית. כלומר קיבל חינוך גרמני. יש המציעים [כולל א.ס.] כי חינוך זה מתאפיין בכך שהמדינה נתפסת כבעלת חשיבות עליונה או במילים אחרות במקום הראשון ומשם אם כך בא "העצמי הרודן" המבטא תת תרבות זו זאת ואילו בגישת חינוך זו המשפחה במקום שני. לעומת זאת אצל משפחות יהודיות המצב לא פעם שונה שכן יש ראשוניות של המשפחה על המדינה ומהמשפחה יכול לבוא "העצמי הרודן" המנווט את דירקטוריון הדמויות. אצל סולומון יתכן והתקיימו שניהם עד שעזב את בית הוריו והשפעתם ירדה. עם עליית הנאצים ותחילת רדיפת יהודים גרמניה. עברה משפחת פרל ב 1935 ללודז' שבפולין, שם התגוררה דודתו של סולומון, זאת לאחר שחנות הנעליים שלהם נבזזה ופרל גורש מבית ספרו. פרל מזכיר כי התאבל על עזיבתו את גרמניה ואפשר כי מערכת הערכים הגרמנית ותת תרבות זו הוטמעה אצלו. לאחר פלישת הגרמנים לפולין בספטמבר 1939 בהיותו בן 14 שנים ניסו סלומון פרל ואחיו להימלט לחלק הכבוש בידי הסובייטים. סולומון הושם שם בבית יתומים בקומסומול בגרודנה וכאן כפי הנראה אימץ את מערכת הערכים ותת התרבות הסובייטית אשר גם בה המדינה וערכיה הושמו בדרך כלל מעל למשפחה וכעת כפי הנראה "עצמי הרודן" חדש הפך משפיע בדירקטוריון הדמויות שלו. פרל נמלט מבית היתומים לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות ביוני 1941 בהיותו כבן 16 שנים, ונתפס ליד גרודנה על ידי דיוויזיית הפאנצר ה-12. מכיוון שהיה דובר גרמנית כשפת אם, הצליח פרל לשכנע את שוביו כי הוא פולקסדויטשר (גרמני אתני שחי מחוץ לגרמניה) והתקבל ליחידת שוביו כמתורגמן מרוסית לגרמני . סולומון ידע להתחבב על יחידתו בצבא הגרמני וכאן כפי הנראה שוב "העצמי הרודן" של מערכת הערכים ותת התרבות הגרמנית הפך משפיע ודומיננטי בדירקטוריון הדמויות שלו, בהיותו עדיין קטין, לא יכול היה להישאר בצבא. והוא נשלח לפנימיית נוער היטלראי בבראונשווייג, שם המשיך להסתיר את זהותו היהודית תחת השם יוז'ף פרג'ל והשתתף בשיעורים אודות תורת הגזע הנאצית ותרגילי הכנה קדם-צבאיים. פרל כפי הנראה היה חצוי שכן היה בו צד שהזדהה עם מערכת הערכים הגרמנית ותת תרבות זאת וכפי הנראה "עצמי הרודן" המשקף זאת ואילו "עצמי הרודן" המשקף את יהדותו הפך סביל יותר בדירקטוריון הדמויות שלו. מעניין כי שנים אחר כך התבטא כי יוז'ף נשאר בתוכו. דבר המלמד אולי כי ייצוגיי המשניים של תתי התרבות השונים ממשיכים להתקיים, אלא שבעיתים שונות ובמיוחד לשם היטמעות חברתית בסביבה חברתית וצורך בהישרדות הרי תתי תרבויות מסויימים שהסביבה מכתיבה הופכים ל"העצמי הרודן" השליט בעוד אחרים נסוגים.

לקראת סוף המלחמה גויס פרל לצבא הגרמני. ב 1945, בהיותו בן 20, זמן קצר לאחר גיוסו לצבא, נפל בשבי צבא ארצות הברית, ושוחרר למחרת. מעניין הוא מספר כי הזדהה עם היותו חייל גרמני ולא עלה בדעתו לספר כי הוא יהודי. דבר המלמד כי שינויים בדירקטוריון כמו נסיגת "העצמי הרודן" של תת התרבות החיצונית מתפקידו המופנם הדומיננטי דורשים סוג של עיבוד נפשי ופרק זמן מתאים לכך. לאחר תום המלחמה שימש תקופה קצרה כמתורגמן עבור הצבא האדום. ב1948 עלה למדינת ישראל וכאן "העצמי הרודן" השליט הפך זה של תת התרבות המשקפת את החלק היהודי והישראלי.

המקרה של סולומון מלמד איפוא על תפקידי תת התרבות. וכי לתת התרבות המופנמת מיקום חשוב בהיררכיה בין העצמיים המשניים והיא לא פעם משמשת "העצמי הרודן" בין "עצמי רודן" אחרים הנסוגים מפניה.

לבסוף, עם כל מה שאמרנו למעלה, נסייג ונאמר כי בסופו של דבר, הבנת העצמי החברתי הינו תהליך מורכב ומתמשך הדורש התבוננות קפדנית ונכונות לחקור את הגורמים השונים שתורמים לזהותו והאמור למעלה הינו השערות שלנו לגבי מאפיין אחד בעצמי חברתי זה והינו תפקידי העצמיים המשניים של תתי התרבויות השונות על העצמי החברתי.

עד כאן לפעם זו, ועד לשיחה הבאה

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין