Archive

Conversation 30: Socializing relationships in non-human mammals

By Prof. Levine & Dr. Salganik

Greetings

This time we will discuss the social structures of mammals apart from those of the higher primates for which we will have a separate conversation. First, we would like to bring here a call for an empathic approach that encourages the understanding of animals while interacting with them. With this approach, consciousness can be understood as inherently social if the traditional dichotomies for understanding animals are pushed aside, in order to make room for our perceptions of the world and of animals as an "interactive environment", an approach that attributes agency [the source of selfhood] to the non-human animal and values ​​empathic observation, an approach in which the ontological and epistemological assumptions about non-human animals in the social sciences can be re-evaluated from a post-humanist perspective. [Taken from the article by Saria Mohammed of the University of Manchester below].

In connection with this, due to its importance, we will quote here the conclusion of an article whose author, already mentioned above, is Saria Muhammad from the University of Manchester:

Sariyah Mohammed [University of Manchester];"Animals as Social Subjects: Towards an Inclusive Social Interaction"

"The inclusion of non-human animals in the social sphere requires a rethinking of accepted sociological assumptions. Symbolic interaction requires subjectivity between the actors. In the past, it was assumed that this was only possible between linguistic actors, and therefore human. However, certain forms of non-human communication with animals are complex in a similar way to human language. Language acquisition and creative use in apes seriously challenges the question of whether humans are, in fact, the only linguistic agents. However, other demonstrations of symbolic interaction are found in non-linguistic contexts. Symbolic interaction can also be defined in terms of social goals that can be shared between groups of the same species or mixed groups of humans and nonhuman animals, for example in social play. Let us recognize that until now the commitment to an anthropocentric ideology has been the main driver responsible for shaping our assumptions about the non-human experience of animals.

One must move away from an objective and mechanistic report on the inhumane behavior of animals in favor of a point of view that sees members of other species as individuals. To balance the debate, there must be as much concern with anthropodenial as there is concern with anthropomorphism. Human understanding is necessarily anthropomorphic, and can also be used as an advantage in research. This approach has led researchers to attribute selfhood to nonhuman animals. Irwin's autoethnographic descriptions reveal that humans experience the subjective self of non-human animals even in short relationships and certainly in long-term ones. In both human-nonhuman animal interactions and intersexual interactions, the self is recognized in terms of agency, coherence, affectivity, and self-history, none of which require the presence of language.

There is, therefore, a need to use subjective interaction in understanding the nonhuman animal self. Since human culture also draws meanings from actors who are non-human animals and from our relationships with them, it is necessary to understand them and how they co-produce our reality, and for this appropriate methods are required.

Finally, the main methodological effort of this field is to understand what nonhuman animals "say" for us. The application of heuristic or critical anthropomorphism in conducting investigations into the nature of relationships with nonhuman animals allows us to find the best, not the simplest, explanation. This requires working with rather than against our human perspective, and realizing that our and animals' cognitive abilities vary in degree rather than type. Different species require different methods of investigation, but any study must be rigorous and systematic, and allow replication of results. We can take advantage of our shared sense of consciousness, using various aspects of movement in space to collect data – including: spatial awareness, actual sign language or social play. It is possible to appreciate how the movement of the body contributes to the creation of meanings between subjects, which can be studied from a post-humanist perspective. If we hope to reach a certain level of understanding of/with non-human animals and what they mean to us and to them, we must first recognize their status as social subjects – and then find new ways to communicate with them."

Below we will first discuss common features of social life in all mammals. We note that in this conversation we used GPT version 4, while checking each input comparing it to other sources in order to avoid incorrect information. We also used the American PUBMED website and a variety of other websites in preparing this conversation.

Read more »

שיחה 30: יחסי חיברות אצל יונקים לא אנושיים

By Prof. Levine & Dr. Salganik

שלום רב

הפעם נדון במערכים החברתיים של יונקים לבד מאלו של הפרימטים הגבוהים להם נייחד שיחה אחרת. תחילה נרצה להביא כאן קריאה לגישה אמפטית המעודדת הבנת בעלי החיים תוך אינטרקציה עימם. בגישה זו ניתן להבין את התודעה כחברתית מטבעה אם דוחקים את הדיכוטומיות המסורתיות להבנת בעלי חיים, בכדי לפנות מקום לתפיסות העולם שלנו ושל בעלי החיים כ"סביבה אינטראקטיבית". גישה המייחסת סוכנות [מקור העצמיות] לחיה הלא אנושית ומעריכה התבוננות אמפתית. גישה בה ניתן להעריך מחדש את ההנחות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות לגבי בעלי חיים לא אנושיים במדעי החברה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. [לקוח מתוך מאמרו של סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר המופיע למטה].

בהקשר לכך, מפאת חשיבותו , נביא כאן בתרגום מילולי של אחד מאיתנו [י.ל.] את מסקנתו של מאמר שמחברו שהוזכר כבר למעלה הינו סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר "בעלי חיים כסובייקטים חברתיים: לקראת אינטראקציה חברתית מכלילה"

Sariyah Mohammed [University of Manchester]; Animals as Social Subjects: Toward Inclusive Social Interaction

by

"הכללתם של בעלי חיים לא-אנושיים בתחום החברתי מחייבת חשיבה מחודשת על הנחות סוציולוגיות מקובלות. אינטראקציה סימבולית דורשת סובייקטיביות בין השחקנים. בעבר הניחו שהדבר אפשרי רק בין שחקנים לשוניים, ולכן אנושיים. עם זאת, צורות מסוימות של תקשורת לא אנושית עם בעלי חיים מורכבות באופן דומה לשפה אנושית. רכישת שפה והשימוש היצירתי בה בקופים מאתגרים ברצינות את השאלה אם בני האדם הם, למעשה, הסוכנים הלשוניים היחידים. בכל מקרה, הדגמות אחרות של אינטראקציה סימבולית נמצאות בהקשרים לא לשוניים. אינטראקציה סימבולית יכולה להיות מוגדרת גם במונחים של מטרות חברתיות אשר ניתן לחלוק בין קבוצות של אותו מין או קבוצות מעורבות של בני אדם ובעלי חיים לא אנושיים, למשל במשחק חברתי. הבה נכיר בכך כי עד כה המחויבות לאידיאולוגיה אנתרופוצנטרית הייתה המניע העיקרי האחראי לעיצוב ההנחות שלנו לגבי החוויה הלא-אנושית של בעלי חיים.

יש להתרחק מדיווח אובייקטיבי ומכניסטי על התנהגות לא אנושית של בעלי חיים לטובת נקודת מבט הרואה את בני המינים האחרים כפרטים. כדי לאזן את הוויכוח, חייבת להיות דאגה להכחשה אנתרופולוגית [anthropodenial] באותה מידה שיש דאגה לאנתרופומורפיזם. ההבנה האנושית היא בהכרח אנתרופומורפית, וניתן להשתמש בה גם כיתרון במחקר. גישה זו הובילה חוקרים לייחס עצמיות לבעלי חיים לא אנושיים. התיאורים האוטואתנוגרפיים של אירווין חושפים כי בני אדם חווים את העצמי הסובייקטיבי של בעלי חיים לא אנושיים אף במערכות יחסים קצרות ובודאי במערכות ארוכות טווח. הן באינטראקציות בין בני אדם לבעלי חיים לא-אנושיים והן באינטראקציות בין-מיניות, העצמי מוכר במובנים של סוכנות, קוהרנטיות, רגשיות והיסטוריה עצמית, שאף אחד מהם אינו דורש נוכחות של שפה. יש, אם כן, צורך להשתמש באינטראקציה סובייקטיבית בהבנת העצמי החייתי הלא-אנושי. מכיוון שהתרבות האנושית שואבת משמעויות גם משחקנים שהם בעלי חיים לא אנושיים וממערכות היחסים שלנו איתם, יש צורך להבין אותם וכיצד הם מייצרים יחד את המציאות שלנו, ולשם כך נדרשות שיטות מתאימות.

לבסוף, המאמץ המתודולוגי העיקרי של תחום זה הוא להבין מה בעלי חיים לא אנושיים "אומרים" עבורנו. היישום של אנתרופומורפיזם היוריסטי או ביקורתי בניהול חקירות על טבעם של יחסים עם בעלי חיים לא אנושיים מאפשר לנו למצוא את ההסבר הטוב ביותר, ולא הפשוט ביותר. זה דורש לעבוד עם ולא נגד נקודת המבט האנושית שלנו, ולהבין שהיכולות הקוגניטיביות שלנו ושל בעלי החיים משתנות במידה ולא בסוג. מינים שונים דורשים שיטות חקירה שונות, אך כל מחקר חייב להיות קפדני ושיטתי, ולאפשר שכפול של תוצאות. אנו יכולים לנצל את תחושת התודעה המשותפת שלנו, תוך שימוש בהיבטים שונים של תנועה במרחב לאיסוף נתונים – ביניהם: מודעות מרחבית, שפת מחוות ממשית או משחק חברותי. ניתן להעריך כיצד תנועת הגוף תורמת ליצירת משמעויות בין נושאים, אשר ניתן ללמוד אותה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. אם אנו מקווים להגיע לרמה מסוימת של הבנה של/עם בעלי חיים לא אנושיים ומה משמעותם עבורנו ועבורם, עלינו להכיר תחילה במעמדם כסובייקטים חברתיים – ואז למצוא דרכים חדשות לתקשר איתם."

להלן נדון תחילה במאפיינים משותפים של החיים החברתיים אצל כל היונקים. נציין כי בשיחה זו נעזרנו ב-GPT גירסא 4, תוך בדיקת כל נתון והשוואתו למקורות אחרים על מנת למנוע אינפורמציה לא נכונה. כמו כן נעזרנו גם באתר ה-PUBMED האמריקאי ומגוון אתרים אחרים בהכנת שיחה זו.

Read more »

Conversation 29: Socialization and mutual relations in birds

By Prof. Levine & Dr. Salganik

Greetings

As part of our review of the evolutionary manifestations of socialization in animals, this time we will discuss vertebrates, which are birds.

Birds, like humans and other animals, experience a range of emotions. While we may not fully understand the depth and complexity of their emotional experiences, scientific research has provided insights into the emotional lives of birds. Here are some key points: According to GPT 4 and other sources such as PUBMED and more after filtering and checking below is the range of estimated emotions:

1. Fear and anxiety: Birds can experience fear and anxiety in response to perceived threats or stressful situations. They may exhibit behaviors such as alarm calls, seeking shelter or trying to escape from dangers perceived by them.

2. Joy and happiness: Birds can also experience positive emotions associated with pleasure and happiness. They may exhibit behaviors such as singing, dancing or engaging in playful activities when they are in a positive and comfortable environment.

3. Bond and love: Many bird species form strong social bonds, especially with their mates or offspring. These bonds are often based on emotional bonds and can be seen through displays of affection, mutual nurturing or shared caregiving responsibilities.

4. Grief and Loss: Birds can experience grief and show signs of grief when they lose a mate, offspring or close companion. They may exhibit behaviors such as decreased appetite, reduced vocalizations, or increased withdrawal from social interactions.

5. Curiosity and investigation: Birds are known for their inquisitive nature. They often show interest in their surroundings, exploring new objects or environments. This behavior indicates a sense of curiosity and an emotional response to novelty.

6. Aggression and territoriality: Some species of birds exhibit aggressive behaviors, especially during the breeding season or when defending their territories. These behaviors are often motivated by emotional responses to perceived threats or competition.

It is important to note that these points are only estimates and there may be some anthropomorphism in them, that is, a projection of our feelings as humans. Thus, while birds can experience emotions, their experiences may differ from humans due to their unique sensory perceptions and cognitive abilities. Of course, more research is needed to deepen our understanding of bird emotions and the underlying mechanisms.

Read more »

שיחה 29: חיברות ויחסי גומלין בציפורים

By Prof. Levine & Dr. Salganik

שלום רב

במסגרת סקירתנו אודות ביטויי האבולוציה של חיברות בבעלי מיים הפעם נדון בבעלי חוליות שהן הציפורים.

ציפורים, כמו בני אדם ובעלי חיים אחרים, חוות מגוון של רגשות. בעוד שאולי איננו מבינים לגמרי את העומק והמורכבות של החוויות הרגשיות שלהם, המחקר המדעי סיפק תובנות על חיי הרגש של ציפורים. הנה כמה נקודות מפתח: על פי GPT ומקורות אחרים כמו PUBMED ועוד.

1. פחד וחרדה: ציפורים יכולות לחוות פחד וחרדה בתגובה לאיומים נתפסים או מצבים מלחיצים. הם עשויים להפגין התנהגויות כגון קריאות אזעקה, חיפוש מחסה או ניסיון לברוח מסכנות הנתפסות על ידן.
2. שמחה ואושר: ציפורים יכולות גם לחוות רגשות חיוביים הקשורים להנאה ואושר. הם עשויים להפגין התנהגויות כגון שירה, ריקוד או עיסוק בפעילויות משחקיות כאשר הם נמצאים בסביבה חיובית ונוחה.
3. קשר ואהבה: מיני ציפורים רבים יוצרים קשרים חברתיים חזקים, במיוחד עם בני זוגם או צאצאיהם. קשרים אלה מבוססים לעתים קרובות על קשרים רגשיים וניתן לראות אותם באמצעות גילויי חיבה, טיפוח הדדי או אחריות טיפול משותפת.
4. אבל ואובדן: ציפורים יכולות לחוות צער ולהפגין סימני אבל כאשר הן מאבדות בן זוג, צאצא או בן לוויה קרוב. הם עשויים להציג התנהגויות כגון ירידה בתיאבון, קולות מופחתים, או נסיגה מוגברת מאינטראקציות חברתיות.
5. סקרנות וחקירה: ציפורים ידועות באופיין החקרני. לעתים קרובות הם מראים עניין בסביבתם, חוקרים חפצים או סביבות חדשות. התנהגות זו מצביעה על תחושת סקרנות ותגובה רגשית לחידוש.
6. תוקפנות וטריטוריאליות: חלק ממיני הציפורים מפגינים התנהגויות תוקפניות, במיוחד בעונת הרבייה או בעת הגנה על הטריטוריות שלהם. התנהגויות אלה מונעות לעתים קרובות על ידי תגובות רגשיות לאיומים נתפסים או תחרות.

חשוב לציין כי נקודות אלו הן הערכות בלבד ויתכן שיש בהם מן האנתרופומורפיזם, כלומר השלכה מרגשותינו אנו כבני אדם. כך, בעוד ציפורים יכולות לחוות רגשות, החוויות שלהן עשויות להיות שונות מבני אדם בשל התפיסות החושיות והיכולות הקוגניטיביות הייחודיות שלהן. כמובן יש צורך במחקר נוסף כדי להעמיק את הבנתנו את רגשות העופות ואת המנגנונים העומדים בבסיסם.

Read more »