פרופ' יוסף לוין

שיחה 30: יחסי חיברות אצל יונקים לא אנושיים

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

הפעם נדון במערכים החברתיים של יונקים לבד מאלו של הפרימטים הגבוהים להם נייחד שיחה אחרת. תחילה נרצה להביא כאן קריאה לגישה אמפטית המעודדת הבנת בעלי החיים תוך אינטרקציה עימם. בגישה זו ניתן להבין את התודעה כחברתית מטבעה אם דוחקים את הדיכוטומיות המסורתיות להבנת בעלי חיים, בכדי לפנות מקום לתפיסות העולם שלנו ושל בעלי החיים כ"סביבה אינטראקטיבית". גישה המייחסת סוכנות [מקור העצמיות] לחיה הלא אנושית ומעריכה התבוננות אמפתית. גישה בה ניתן להעריך מחדש את ההנחות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות לגבי בעלי חיים לא אנושיים במדעי החברה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. [לקוח מתוך מאמרו של סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר המופיע למטה].

בהקשר לכך, מפאת חשיבותו , נביא כאן בתרגום מילולי של אחד מאיתנו [י.ל.] את מסקנתו של מאמר שמחברו שהוזכר כבר למעלה הינו סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר "בעלי חיים כסובייקטים חברתיים: לקראת אינטראקציה חברתית מכלילה"

Sariyah Mohammed [University of Manchester]; Animals as Social Subjects: Toward Inclusive Social Interaction

by

"הכללתם של בעלי חיים לא-אנושיים בתחום החברתי מחייבת חשיבה מחודשת על הנחות סוציולוגיות מקובלות. אינטראקציה סימבולית דורשת סובייקטיביות בין השחקנים. בעבר הניחו שהדבר אפשרי רק בין שחקנים לשוניים, ולכן אנושיים. עם זאת, צורות מסוימות של תקשורת לא אנושית עם בעלי חיים מורכבות באופן דומה לשפה אנושית. רכישת שפה והשימוש היצירתי בה בקופים מאתגרים ברצינות את השאלה אם בני האדם הם, למעשה, הסוכנים הלשוניים היחידים. בכל מקרה, הדגמות אחרות של אינטראקציה סימבולית נמצאות בהקשרים לא לשוניים. אינטראקציה סימבולית יכולה להיות מוגדרת גם במונחים של מטרות חברתיות אשר ניתן לחלוק בין קבוצות של אותו מין או קבוצות מעורבות של בני אדם ובעלי חיים לא אנושיים, למשל במשחק חברתי. הבה נכיר בכך כי עד כה המחויבות לאידיאולוגיה אנתרופוצנטרית הייתה המניע העיקרי האחראי לעיצוב ההנחות שלנו לגבי החוויה הלא-אנושית של בעלי חיים.

יש להתרחק מדיווח אובייקטיבי ומכניסטי על התנהגות לא אנושית של בעלי חיים לטובת נקודת מבט הרואה את בני המינים האחרים כפרטים. כדי לאזן את הוויכוח, חייבת להיות דאגה להכחשה אנתרופולוגית [anthropodenial] באותה מידה שיש דאגה לאנתרופומורפיזם. ההבנה האנושית היא בהכרח אנתרופומורפית, וניתן להשתמש בה גם כיתרון במחקר. גישה זו הובילה חוקרים לייחס עצמיות לבעלי חיים לא אנושיים. התיאורים האוטואתנוגרפיים של אירווין חושפים כי בני אדם חווים את העצמי הסובייקטיבי של בעלי חיים לא אנושיים אף במערכות יחסים קצרות ובודאי במערכות ארוכות טווח. הן באינטראקציות בין בני אדם לבעלי חיים לא-אנושיים והן באינטראקציות בין-מיניות, העצמי מוכר במובנים של סוכנות, קוהרנטיות, רגשיות והיסטוריה עצמית, שאף אחד מהם אינו דורש נוכחות של שפה. יש, אם כן, צורך להשתמש באינטראקציה סובייקטיבית בהבנת העצמי החייתי הלא-אנושי. מכיוון שהתרבות האנושית שואבת משמעויות גם משחקנים שהם בעלי חיים לא אנושיים וממערכות היחסים שלנו איתם, יש צורך להבין אותם וכיצד הם מייצרים יחד את המציאות שלנו, ולשם כך נדרשות שיטות מתאימות.

לבסוף, המאמץ המתודולוגי העיקרי של תחום זה הוא להבין מה בעלי חיים לא אנושיים "אומרים" עבורנו. היישום של אנתרופומורפיזם היוריסטי או ביקורתי בניהול חקירות על טבעם של יחסים עם בעלי חיים לא אנושיים מאפשר לנו למצוא את ההסבר הטוב ביותר, ולא הפשוט ביותר. זה דורש לעבוד עם ולא נגד נקודת המבט האנושית שלנו, ולהבין שהיכולות הקוגניטיביות שלנו ושל בעלי החיים משתנות במידה ולא בסוג. מינים שונים דורשים שיטות חקירה שונות, אך כל מחקר חייב להיות קפדני ושיטתי, ולאפשר שכפול של תוצאות. אנו יכולים לנצל את תחושת התודעה המשותפת שלנו, תוך שימוש בהיבטים שונים של תנועה במרחב לאיסוף נתונים – ביניהם: מודעות מרחבית, שפת מחוות ממשית או משחק חברותי. ניתן להעריך כיצד תנועת הגוף תורמת ליצירת משמעויות בין נושאים, אשר ניתן ללמוד אותה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. אם אנו מקווים להגיע לרמה מסוימת של הבנה של/עם בעלי חיים לא אנושיים ומה משמעותם עבורנו ועבורם, עלינו להכיר תחילה במעמדם כסובייקטים חברתיים – ואז למצוא דרכים חדשות לתקשר איתם."

להלן נדון תחילה במאפיינים משותפים של החיים החברתיים אצל כל היונקים. נציין כי בשיחה זו נעזרנו ב-GPT גירסא 4, תוך בדיקת כל נתון והשוואתו למקורות אחרים על מנת למנוע אינפורמציה לא נכונה. כמו כן נעזרנו גם באתר ה-PUBMED האמריקאי ומגוון אתרים אחרים בהכנת שיחה זו.

בעוד שהפרטים יכולים להשתנות במידה רבה, יונקים רבים חולקים תכונות משותפות מסוימות בהתנהגות החברתית שלהם. הנה תשע תכונות כלליות:

א] חיים קבוצתיים: מיני יונקים רבים חיים בקבוצות, כגון להקות, עדרים או מושבות. חיים בקבוצה יכולים לספק יתרונות כגון הגנה מוגברת מפני טורפים, ציד שיתופי והצלחה מוגברת בגידול צאצאים.

ב] היררכיות חברתיות: אצל יונקים חברתיים רבים, לפרטים בקבוצה יש לעתים קרובות דרגה או מעמד, וכתוצאה מכך היררכיה חברתית. דרגה זו עשויה להתבסס על גורמים כגון גיל, גודל או מין. נציין כילפרטים דומיננטיים יש בדרך כלל גישה רבה יותר למשאבים, כמו מזון או בני זוג. כך, מיני יונקים רבים מציגים היררכיות חברתיות או היררכיות של דומיננטיות, שהן צורה של ארגון חברתי שבו פרטים בתוך קבוצה מדורגים יחסית זה לזה. להיררכיות דומיננטיות יכולה להיות השפעה משמעותית על הגישה של הפרט למשאבים, הזדמנויות הזדווגות ובריאות והישרדות כללית. הנה כמה דוגמאות להיררכיות חברתיות במינים שונים של יונקים:

אריות: בגאוות אריות, בדרך כלל הזכר המבוגר והגדול ביותר הוא הפרט הדומיננטי, ויש לו גישה מועדפת למזון והזדמנויות הזדווגות עם הנקבות. לנקבות (לביאות) יש היררכיה משלהן, בדרך כלל על בסיס גיל, כאשר נקבות מבוגרות יותר בדרך כלל דומיננטיות יותר.

פילים: עדרי הפילים הם מטריארכליים, ובראשם הנקבה המבוגרת ביותר ולעתים קרובות הגדולה ביותר. לאם השפעה משמעותית על הקבוצה, היא מובילה את העדר למקורות מזון ומים ומקבלת החלטות מתי ולאן לעבור.

זאבים: להקות זאבים פועלות עם זכר אלפא ונקבה, שהם החברים הדומיננטיים בלהקה ובדרך כלל היחידים שמתרבים. חברים אחרים בלהקה מדורגים מתחת לאלפא, לעתים קרובות לפי סדר הגיל, כאשר החברים הצעירים ביותר הם הנמוכים ביותר בהיררכיה.

סוסים: העדרי סןסים יש זכר אלפא ונקבת אלפא. עדרי סוסים מובלים בדרך כלל על ידי הסוסה דומיננטית, שמחליטה מתי ולאן ינוע העדר. ואילו זכר האלפא מגן על העדר מפני איומים. בתוך העדר קיימת היררכיה, המבוססת לעתים קרובות על גיל ומין, כאשר סוסים מבוגרים יותר הם בדרך כלל דומיננטיים יותר.

דולפינים: לדולפינים יש היררכיות חברתיות מורכבות וזורמות. לדולפינים הדומיננטיים יש בדרך כלל את השליטה הרבה ביותר על משאבים ובני זוג. דומיננטיות יכולה להיקבע על ידי גורמים כגון גודל, גיל ויצירת ברית.

חולדות: היררכיה חברתית של חולדות נקבעת באמצעות דומיננטיות פיזית. החולדה הדומיננטית ביותר, האלפא, מקבלת גישה ראשונה למזון ולזיווגים. חולדות בדרגות נמוכות יותר נאלצות להמתין לתורן לקבלת משאבים.

חשוב לציין כי היררכיות אלה יכולות להיות מושפעות מגורמים רבים, כולל גיל, כוח פיזי, ניסיון והיכולת ליצור בריתות אסטרטגיות. כמו כן, בעוד היררכיות דומיננטיות הן נפוצות, הן אינן אוניברסליות, ומבנים חברתיים יכולים להשתנות במידה רבה בין מינים, אוכלוסיות ופרטים שונים

ג] טיפול הורי: יונקים ידועים בכמות המשמעותית של טיפול הורי שהם מספקים לצאצאיהם. במינים רבים, אמהות מניקות את צאצאיהן בחלב ומטפלות בהם עד שהם מסוגלים לדאוג לעצמם. במינים מסוימים, אבות או חברי קבוצה אחרים עשויים גם לשחק תפקיד בגידול צאצאים.

ד] תקשורת: ליונקים חברתיים יש לעתים קרובות צורות תקשורת מורכבות.הדבר יכול לכלול קולות, שפת גוף, הבעות פנים וסימני ריח. תקשורת מסייעת לשמור על קשרים חברתיים, לאותת על דומיננטיות או כניעה, ולתאם פעילויות קבוצתיות.

ה] שיתוף פעולה: יונקים רבים עוסקים בהתנהגויות שיתופיות. זה יכול לכלול ציד יחד, גידול צאצאים יחד, או עבודה כקבוצה כדי להגן מפני טורפים.

ו] טריטוריאליות: יונקים רבים מסמנים ומגנים על טריטוריה מסוימת כטריטוריה שלהם. טריטוריה זו יכולה לספק ליחיד או לקבוצה מזון, מחסה ומקום לגדל בו צעירים.

ז] למידה ותרבות: חלק מהיונקים, במיוחד פרימטים, הוכחו כלומדים התנהגויות מבני גילם ומעבירים התנהגויות אלה לדורות הבאים. העברה זו של ידע והתנהגות היא סוג של תרבות.

ח] משחק: התנהגות משחק נפוצה אצל יונקים רבים, במיוחד כשהם צעירים. משחק יכול לעזור לבעלי חיים לפתח מיומנויות חשובות כמו ציד או לחימה, והוא יכול גם לעזור לחזק קשרים חברתיים.

ט] מערכות הזדווגות: יונקים מציגים מגוון מערכות הזדווגות, החל ממונוגמיה (זכר אחד מזדווג עם נקבה אחת) ועד פוליגמיה (זיווג יחיד אחד עם מספר בני זוג). מערכת ההזדווגות הספציפית יכולה להשפיע על היבטים רבים של המבנה החברתי וההתנהגות של בעל החיים.

יש לציין כי האמור למעלה דן בתכונות כלליות, ולא כל היונקים יפגינו את כל התכונות הללו. ההתנהגות החברתית של יונקים היא מגוונת להפליא ויכולה להשתנות במידה רבה בהתאם למין, לסביבה ולגורמים רבים אחרים.

נדון כעת בזיהוי ותפיסת פנים ביונקים. תפיסת פנים מתייחסת להבנה ולפרשנות של אורגניזם את הפנים, במיוחד את פני המין שלו אך לא רק. בשל תפקידם המכריע של הפנים בתקשורת ובפירוש אותות שונים. מיני יונקים שונים מפגינים רמות שונות של תפיסת פנים. להלן סקירה כללית עבור מספר מינים, יש לזכור כי המחקר בתחום זה נמשך, וממצאים מפורטים ומגוונים יותר עשויים לצוץ בעתיד.

כלבים: כלבים חיו לצד בני אדם במשך אלפי שנים, ובמהלך הזמן הזה, הם הפכו מיומנים בקריאת פנים אנושיות. מחקרים מראים כי כלבים יכולים לזהות את פניהם של בעליהם האנושיים ויתכן אף לפרש הבעות פנים אנושיות במידה מסוימת. עם זאת, הם נוטים להסתמך יותר על רמזים אחרים (כמו שפת גוף וריח) לתקשורת עם כלבים אחרים, אם כי אותות חזותיים עדיין חשובים.

חתולים: חתולים, כמו כלבים, יכולים לזהות את פניהם של בעליהם האנושיים. עם זאת, חתולים בדרך כלל מסתמכים יותר על רמזי ריח וקול בכדי לזהות אנשים, ונראה שהם מקדישים יותר תשומת לב לשפת גוף אנושית מאשר להבעות פנים. תפיסתם את פניהם של חתולים אחרים נחקרת פחות, אך סביר להניח שרמזים חזותיים משחקים תפקיד באינטראקציות ביניהם.

כבשים: באופן מעניין, כבשים הוכחו כבעלות יכולות זיהוי פנים טובות למדי. מחקרים הוכיחו שכבשים יכולות לזהות פנים של כבשים אחרות ואפילו פנים אנושיות, והן יכולות לזכור את הפנים האלה במשך תקופה ממושכת יחסית. יכולת שכנראה מסייעת להם לנווט במבנים החברתיים המורכבים שלהם.

סוסים: לסוסים יש יכולות תפיסת פנים בולטות. הם יכולים לזהות את פניהם של סוסים אחרים, ומחקרים מראים שהם יכולים לזהות גם פנים אנושיות. בנוסף, נראה כי סוסים מסוגלים לפרש את מצבם הרגשי של בני אדם על ידי התבוננות בהבעות פנים.

פרות: פרות, כמו כבשים וסוסים, יכולות לזהות את פניהן של פרות אחרות. הם גם נחשבות להיות מסוגלות לתפוס מצבים רגשיים באמצעות הבעות פנים. יכולתן של פרות לזהות פנים אנושיות לא נחקרה לעומק, אך בהתחשב בטבען החברתי, היא מתקבלת על הדעת.

חולדות ועכברים: בעלי חיים אלה מסתמכים בעיקר על רמזים לא חזותיים, כגון מידע חוש הריח והמישוש, לצורך זיהוי פרטים ותקשורת.

אלה רק כמה דוגמאות, ורמת תפיסת הפנים יכולה להשתנות מאוד בין מינים שונים ואפילו בין פרטים שונים בתוך מין. ראוי גם לציין כי יונקים רבים מסתמכים במידה רבה על רמזים חושיים אחרים, כגון ריח וקול, בכדי לזהות ולתקשר עם אחרים. ראו גם שורה של תקצירי מאמרים בנושא בסוף שיחה זו.

נושא מעניין נוסף הינו זה של הקוגניציה החברתית אצל יונקים.

קוגניציה חברתית מתייחסת ליכולתו של אורגניזם להבין, לפרש ולהגיב למידע חברתי בסביבתו. בעוד שקוגניציה חברתית נחקרה רבות בבני אדם, מחקרים הראו גם כי יונקים רבים מפגינים התנהגויות חברתיות מורכבות והינם בעלי יכולות קוגניטיביות חברתיות. להלן כמה דוגמאות לקוגניציה חברתית אצל יונקים:

א] תיאוריה של הנפש [THEORY OF MIND]: התיאוריה של הנפש מתייחסת ליכולת לייחס מצבים מנטליים, כגון אמונות, כוונות ותשוקות, לפרט עצמו ולאחרים. יכולת קוגנטיבית זו מאפשרת להבין שלאחרים יש נקודות מבט, ידע וכוונות שונות. כמה מחקרים הציעו כי פרימטים, כגון שימפנזים ובונובו, עשויים להיות בעלי צורות בסיסיות של תיאוריה של הנפש אך הדבר לא ברור דיו לגבי יונקים ירודים יותר.

ב] אמפתיה: אמפתיה כוללת את היכולת להבין ולשתף את המצב הרגשי של אדם אחר. מיני יונקים שונים הפגינו התנהגויות דמויות אמפתיה. לדוגמה, פילים נצפו מראים סימנים של אמפתיה, כגון ניחומים של פרטים במצוקה בתוך הקבוצה החברתית שלהם. דולפינים הפגינו גם התנהגויות המעידות על אמפתיה, כגון עזרה לחברי קבוצה פצועים או במצוקה.

ג] שיתוף פעולה: יונקים רבים עוסקים בהתנהגויות שיתופיות, הדורשות קוגניציה חברתית בכדי לתאם פעולות עם אחרים. לדוגמה, זאבים צדים בלהקות מתואמות, שבהן לפרטים יש תפקידים ספציפיים והם מתקשרים זה עם זה במהלך הציד. דולפינים עוסקים באסטרטגיות האכלה שיתופיות, כגון רעיית דגים לקבוצות צפופות, לטובת הקבוצה כולה.

ד] זיהוי וזיכרון של יחידים: יונקים מפגינים לעתים קרובות את היכולת לזהות ולזכור פרטים אחרים בתוך הקבוצה החברתית שלהם. הכרה זו חשובה לשמירה על יחסים חברתיים והיררכיות. לדוגמה, פילים נצפו מזהים פילים אחרים שהיו להם אינטראקציות חברתיות קודמות איתם, אפילו לאחר תקופות ארוכות של פרידה.

ה] הדבקה רגשית: יונקים יכולים לעתים קרובות לחוש ולהגיב למצבים רגשיים של אחרים, תוך הפגנת "הדבקה רגשית". כאשר פרט אחד חווה מצב רגשי, כגון פחד או מצוקה, דבר זה יכול לעורר תגובה רגשית דומה אצל אחרים בקרבת מקום. יכולת זו נחשבת כמקלה על גיבוש חברתי ולכידות בתוך קבוצה.

ו] הונאה ואינטליגנציה מקיאווליסטית: חלק מהיונקים מפגינים התנהגויות מטעות, המרמזות על הבנה מתוחכמת של כוונותיהם ואמונותיהם של אחרים. הדבר דווח יותר לגבי פרימטים כמו שימפנזים שנצפו עוסקים בהונאה טקטית, כגון בלוף או הטעיית אחרים בכדי להשיג יתרונות באינטראקציות חברתיות.

דוגמאות אלה מראות כי הקוגניציה החברתית אינה מוגבלת לבני אדם, אלא קיימת גם במינים שונים של יונקים. חקר הקוגניציה החברתית ביונקים מספק תובנות חשובות על המקורות והמנגנונים האבולוציוניים העומדים בבסיס התנהגויות חברתיות מורכבות אצל בעלי חיים.

מה לגבי מבני המוח הקשורים בחיברות אצל יונקים. השערת המוח החברתי מציעה כי מורכבות ההתנהגות החברתית של בעל חיים קשורה לגודל ולארגון המוח שלו. יונקים, ידועים באינטראקציות החברתיות המורכבות שלהם, והמוחות שלהם התפתחו בכדי לתמוך בהתנהגויות החברתיות האלה. הנה כמה היבטים מרכזיים של המוח החברתי אצל יונקים:

א] ניאו-קורטקס מוגדל: הניאו-קורטקס הוא השכבה החיצונית של המוח האחראית על תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר. אצל יונקים, כולל פרימטים, יונקים ימיים (דולפינים ולווייתנים) ופילים, הניאו-קורטקס גדול יחסית לבעלי חוליות אחרים. הגודל והמורכבות המוגברת של הניאו-קורטקס ביונקים נועד כפי הנראה להקל על עיבוד של מידע חברתי והיווצרות של קשרים חברתיים.

ב] נוירוני מראה: נוירוני מראה הם תאי מוח מיוחדים היורים גם כאשר פרט מבצע פעולה וגם כאשר הוא צופה באותה פעולה המבוצעת על-ידי אחרים. תאי עצב אלה נחשבים כממלאים תפקיד מכריע בחיקוי, באמפתיה ובהבנת כוונותיהם ופעולותיהם של אחרים. נוירוני מראה נמצאו אצל פרימטים ומיני יונקים אחרים, התומכים בלמידה חברתית ובתקשורת.

ג] המערכת הלימבית: המערכת הלימבית היא אוסף של מבני מוח המעורבים ברגשות, זיכרון והתנהגויות חברתיות. הוא כולל אזורים כמו האמיגדלה, ההיפוקמפוס וחלקים מקליפת המוח הקדם-מצחית. מבנים אלה חשובים לעיבוד וויסות רגשות, לקשרים חברתיים ולזיהוי וזכירה של גירויים חברתיים.

ד] אוקסיטוצין ווזופרסין: אוקסיטוצין ווזופרסין הם הורמונים שממלאים תפקידים משמעותיים בהתנהגות חברתית וביצירת קשר. אוקסיטוצין נקשר לעתים קרובות להתנהגות אימהית, קשר חברתי, אמון ואמפתיה, בעוד שוזופרסין קשור לתוקפנות, טריטוריאליות וקשר זוגי. שני ההורמונים קיימים ביונקים שונים, כולל בני אדם, ותורמים לאינטראקציות חברתיות וקוגניציה חברתית.

ה] קליפת המוח הקדם-מצחית: קליפת המוח הקדם-מצחית מעורבת בקבלת החלטות, שליטה בדחפים וויסות התנהגות חברתית. אזור זה במוח מסייע להעריך מצבים חברתיים, לשפוט ולווסת את תגובותיהם בהתבסס על הקשר חברתי. הוא מפותח במיוחד אצל פרימטים, ומאפשר אינטראקציות חברתיות מורכבות ויצירת היררכיות חברתיות.

ו] תקשורת קולית: יונקים רבים מסתמכים על תקשורת קולית כדי להעביר מידע ולשמור על קשרים חברתיים. אזורי מוח מסוימים, כגון קליפת המוח השמיעתית ואזורים המעורבים בהפקת קול, מתמחים בעיבוד והפקה של קולות חברתיים. דבר זה מאפשר תקשורת קולית מורכבת, כפי שניתן לראות במינים שונים של יונקים, כולל פרימטים, יונקים ימיים וטורפים חברתיים כמו זאבים.

היבטים אלה של המוח החברתי אצל יונקים מדגישים את ההתאמות הנוירולוגיות התומכות בקוגניציה חברתית, בקשרים חברתיים ובמורכבות של התנהגות חברתית. חקר המוח החברתי מספק תובנות לגבי המנגנונים העצביים העומדים בבסיס אינטראקציות חברתיות ושופך אור על המקורות האבולוציוניים של קוגניציה חברתית בקרב מיני יונקים שונים.

להלן מספר תקצירים הדנים בזיהוי פנים אצל יונקים. זיהוי שהוא אבן יסוד לחיים חברתיים, להיררכיה חברתית ועוד. [נזכיר גם שאנו משערים שיכולת זו לזהות פרטים אינדיבידואלים מבני אותו המין הינה הגרעין להפנמת מאפיינים רחבים יותר של פרטים אינדיבידואלים משמעותיים כולל עמדותיהם ועוד במיוחד בבני אדם ואפשר אולי שגם ביונקים עילאיים מסוימים ובמידה מוגבלת].

הדמיה מוחית השוואתית חושפת דפוסים מקבילים ושונים במינים שונים ורגישות שונה לגבי אבחנת פנים אצל בני אדם וכלבים.

J Neurosci. 2020 Oct 21;40(43):8396-8408.Comparative Brain Imaging Reveals Analogous and Divergent Patterns of Species and Face Sensitivity in Humans and Dogs. Nóra Bunford et al.

העדפה ספציפית בתפיסה החברתית ניכרת בשיטות חושיות שונות ובמינים רבים. יש גם רשת עצבית ייעודית לעיבוד פנים אצל פרימטים. עם זאת, המקור האבולוציוני והתפקיד היחסי של רגישות המינים השונים לפנים בעיבוד חזותי-חברתי אינם ידועים במידה רבה. במחקר השוואתי זה נבדקו רגישות המינים לפנים בגירויים חזותיים זהים (סרטונים של פנים ועורף של בני אדם וכלבים) באמצעות דימות תהודה מגנטית תפקודי בכלבים (n = 20; 45% נקבות ) ובבני אדם (n = 30; 50% נקבות). אצל כלבים, הפיתול הסופר-סילבי האמצעי הדו-צדדי הראה העדפה ספציפית לבני אותו המין, אך אף אזור לא הראה העדפת פנים, ורוב קליפת המוח המגיבה חזותית הראתה העדפה ספציפית גדולה יותר לבני אותו המין מאשר העדפת פנים. בבני אדם, אזורים בעלי העדפה ספציפית לבני אדם (האמיגדלה/ההיפוקמפוס הימני והחריץ הרקתי העליון האחורי) הראו גם הם העדפת פנים, וחלק גדול מקליפת המוח המגיבה חזותית הראה העדפת פנים גדולה יותר מאשר העדפה ספציפית לבני אותו המין. ניתוחי תבניות רבות-משתנים זיהו אזורים רגישים למינים בשני המינים, אך אזורים רגישים לפנים רק בבני אדם. ניתוחי דמיון ייצוגי בין מינים גילו התאמה חזקה יותר בין דפוסי התגובה של כלבים ובני אדם להבחנה בין פנים ספציפיות להטרו-ספציפיות מאשר ניגודים אחרים. התוצאות חושפות אנלוגיות תפקודיות בעיבוד חזותי-חברתי של קונקרטיות אצל כלבים ובני אדם, אך מציעות כי התמחות קליפת המוח לתפיסת פנים עשויה שלא להיות נפוצה בקרב יונקים. זוהי הצהרת משמעות בהקשר למחקר המקורות האבולוציוניים של העדפת פנים אנושית ואת הקשר שלה להעדפה ספציפית של בני אותו המין. זהו המחקר הדימות החזותי ההשוואתי והלא פולשני הראשון של מיני פרימטים ולא-פרימטים, כלבים ובני אדם. אזורי מוח בעלי העדפה ספציפית נצפו בשני המינים, אך אזורי מוח המעדיפים פנים נצפו רק בבני אדם. אצל כלבים, הרוב מכריע של קליפת המוח המגיבה חזותית הפגינה העדפה ספציפית גדולה יותר לבני אותו המין מאשר העדפת פנים, בעוד שבבני אדם, רוב קליפת המוח המגיבה חזותית הראתה העדפת פנים גדולה יותר מאשר העדפה ספציפית לבני אותו במין. יחד, ממצאים אלה חושפים אנלוגיות פונקציונליות והבדלים בעקרונות המארגנים של עיבוד חזותי-חברתי בין שני מיני יונקים המרוחקים פילוגנטית.

כלבים (Canis familiaris) מזהים את פנינו בתצלומים: השלכות על מחקר קיים ועתידי

Anim Cogn. 2020 Jul;23(4):711-719.Dogs (Canis familiaris) recognise our faces in photographs: implications for existing and future research. Carla Jade Eatherington et al.

כלבים הם מין אידיאלי לחקור גורמים פילוגנטיים ואונטוגנטיים התורמים לזיהוי פנים. מחקרים קודמים מצאו כי כלבים יכולים לזהות את בעליהם באמצעות מידע חזותי על פניו של האדם, המוצג בשידור חי. עם זאת, חקירה יסודית של מנגנוני עיבוד פנים דורשת שימוש בייצוגים גרפיים וכרגע עדיין לא ברור באם כלבים מסוגלים לזהות באופן ספונטני פנים אנושיים בתצלומים. בכדי לבדוק זאת, כלבי מחמד (N = 60) הופרדו לזמן קצר מבעליהם, וכדי להשיג איחוד מחדש, הם היו צריכים לבחור את המיקום המצוין על ידי תצלום של פניו של בעליהם, ולא של אדם לא מוכר המוצג בו זמנית. הצילומים צולמו בתנאים אופטימליים ותת-אופטימליים (פנים בזויות שונות ומוארות בצורה לא אחידה). התוצאות הראו כי כלבים התקרבו לבעליהם באופן משמעותי מעל רמת הסיכוי כאשר הוצגו בפניהם תמונות שצולמו בתנאים אופטימליים. ניתוח נוסף לא גילה הבדל בהסתברות לבחור את הבעלים בין התנאים האופטימליים והתת-אופטימליים. כלבים נטו יותר לבחור את הבעלים אם הם הקדישו אחוז זמן גבוה יותר של הסתכלות לעבר התמונה של הבעלים בהשוואה לתמונה של הזר. בנוסף, ככל שזמן הצפייה הכולל של שתי התמונות היה ארוך יותר, כך גדלה ההסתברות שהכלבים בחרו בזר. כמו כן התקבלה השפעה עיקרית של מין הכלבים, עם סבירות גבוהה יותר שכלבים זכרים יבחרו בתמונתו של הבעלים. מחקר זה מספק ראיות ישירות לכך שכלבים מסוגלים לזהות את פני בעליהם בתצלומים. התוצאות מרמזות כי תנועה ומידע תלת מימדי אינם נחוצים לזיהוי. הממצאים תומכים גם בערכיות האקולוגית של גירויים כאלה ומעלים את תוקפם של מחקרים קודמים על קוגניציה של כלבים שהשתמשו בייצוגים דו-ממדיים של פרצופים. השפעות הקשב עשויות לשקף הבדלים ברמת הפרט במשיכה לפרצופים חדשים או בגיוס מנגנוני עיבוד פנים שונים.

על פניו: אין רגישות דיפרנציאלית לתווי פנים פנימיים במוח הכלב

Front Behav Neurosci. 2020 Mar 3;14:25. On the Face of It: No Differential Sensitivity to Internal Facial Features in the Dog Brain. Dóra Szabó et al.

כלבים מסתכלים וצוברים מידע מפרצופים אנושיים במגוון הקשרים. לצד מחקרים התנהגותיים שחקרו את הנושא, מחקרי fMRI אחרונים דיווחו על אזורי פנים רגישים במוח בקליפת המוח הרקתית של כלבים. עם זאת, מחקרים אלה השתמשו בראש שלם כגירויים המכילים הן תווי פנים פנימיים (עיניים, אף, פה) והן חיצוניים (שיער, סנטר, קווי מתאר של פנים). מחקרים התנהגותיים דיווחו כי (1) זיהוי פנים אנושיות על ידי כלבים דורש נראות של קווי מתאר הראש, וכי (2) כלבים מצליחים פחות לזהות את בעליהם מתמונות דו-ממדיות מאשר מראשים אנושיים אמיתיים. לעומת זאת, תפיסת פנים אצל בני אדם תלויה במידה רבה בתכונות פנימיות ומכלילה לתמונות דו-ממדיות. השאלה אם לאזורים רגישים לפנים אצל כלבים יש תכונות דומות לאלה של בני אדם לא נבדקה עד כה. בשני ניסויי fMRI חקרנו (1) את מיקומם של אזורים רגישים לכאורה לפנים המציגים רק מאפיינים פנימיים של פנים אנושיות אמיתיות לעומת משטח בקרה חד-צבעי, ו-(2) האם אזורים אלה מראים פעילות גבוהה יותר כלפי פנים אנושיות חיות ו/או תמונות סטטיות של פנים אלה בהשוואה לתמונות פנים מקושקשות, כולן עם אותו קווי מתאר. במחקר 1 (n = 13) מצאנו פעילות חזקה עבור פרצופים באזורים רבים, כולל האזורים הרקתיים-קודקודיים והעורפיים שתוארו קודם לכן, כאשר הביקורת הייתה משטח הומוגני בצבע חד-צבעי. הבדלים אלה נעלמו במחקר 2 (n = 11) כאשר השווינו פרצופים לפרצופים מקושקשים, תוך בקרה על רמזים חזותיים ברמה נמוכה. התוצאות שלנו אינן תומכות בהנחה שכלבים מסתמכים על אזור מוח מיוחד לעיבוד מאפייני פנים פנימיים, דבר העולה בקנה אחד עם הממצאים ההתנהגותיים לגבי חוסר היכולת של כלבים לזהות פנים אנושיות בהתבסס על תכונות אלה.

יחסים חברתיים בין הכלב לאדם: ייצוג פנים אנושיות מוכרות ורגשות במוח הכלב

Anim Cogn. 2021 Mar;24(2):251-266.Dog-human social relationship: representation of human face familiarity and emotions in the dog brain. Andie M Thompkins et al.

מחקר זה בדק את המדדים ההתנהגותיים והעצביים של זיהוי זיהוי פנים מוכרות ורגשות של פנים אנושיות על ידי כלבים. fMRI בכלבים ערים שימש להערכת התגובה העצבית של כלבים לתמונות וסרטונים של פנים אנושיות מוכרות ולא מוכרות, שהכילו הבעות רגשיות חיוביות, ניטרליות ושליליות. מערכת היחסים בין הכלב לאדם אופיינה באופן התנהגותי מחוץ לסורק באמצעות משימה בלתי פתירה. הקאודט, ההיפוקמפוס והאמיגדלה, מבנים מוחיים המעורבים בעיקר בתגמול, היכרות ועיבוד רגשי, בהתאמה, הופעלו אצל כלבים כאשר צפו בפנים אנושיות מוכרות ובולטות רגשית. יתר על כן, עוצמת ההפעלה באזורים אלה תאמה את משך הזמן שבו כלבים הראו התנהגות מכוונת לאדם כלפי אדם מוכר (בניגוד ללא מוכר) במשימה הבלתי פתירה. ממצאים אלה מספקים בסיס ביו-התנהגותי לסמנים ולתפקודים הבסיסיים של אינטראקציה בין אדם לכלב כפי שהם מתייחסים להיכרות ולרגש בפנים אנושיות.

חתולים מתאימים קול ופנים: ייצוג צולב מודאלי של בני אדם אצל חתולים (Felis catus)

Anim Cogn. 2019 Sep;22(5):901-906. Cats match voice and face: cross-modal representation of humans in cats (Felis catus). Saho Takagi et al.

בחנו אם לחתולים יש ייצוג צולב מודאלי של בני אדם, תוך שימוש בפרדיגמת הפרת ציפיה צולבת מודאלית ששימשה במקור עם כלבים על ידי Adachi et al.

(Anim Cogn 10: 17-21, 2007). השווינו חתולים שחיים בבתים ובבתי קפה לחתולים בכדי להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של החוויה המצטברת עם הבעלים לאחר הלידה. לחתולים הוצגו פניו של בעליהם או של אדם זר על צג מחשב נייד לאחר שהשמיעו את קולו של אחד משני אנשים שקראו בשמו של המצולם. במחצית מהניסויים הקול והפנים היו של אותו אדם (מצב תואם) ואילו במחצית השנייה של הניסויים הגירויים לא תאמו (מצב לא תואם). חתולי הקפה שמו לב למוניטור זמן רב יותר במצבים לא תואמים מאשר בתנאים תואמים, מה שמראה על הפרת הציפיה. לעומת זאת, חתולי הבית לא הראו נטייה דומה. תוצאות אלה מראות כי לפחות חתולי בית הקפה יכולים לחזות את פני בעליהם כשהם שומעים את קולו של הבעלים, מה שמרמז על החזקה בייצוג צולב מודאלי של אדם אחד לפחות. ייתכן שיש סוג מינימלי או כמות מינימלית של חוויות לאחר הלידה שמובילות להיווצרות ייצוג חוצה מודאליות של אדם מסוים.

אזורים נפרדים במוח לעיבוד פנים של בני אדם וכלבים כפי שהם נחשפים על ידי fMRI בכלבים ערים(Canis familiaris)

Learn Behav. 2018 Dec;46(4):561-573.Separate brain areas for processing human and dog faces as revealed by awake fMRI in dogs (Canis familiaris).Andie M Thompkins et al.

דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) התגלה כשיטה בת קיימא לחקר העיבוד העצבי העומד בבסיס הקוגניציה אצל כלבים ערים. לכלבי עבודה הוצגו תמונות של כלבים ופני אדם. הפנים האנושיות השתנו בהקשר להיכרות עימם(מאמנים מוכרים ואנשים לא מוכרים) ובערכיות הרגשית (שלילית, ניטרלית וחיובית). פני הכלב היו מוכרים (בני זוג למלונה) או לא מוכרים. הממצאים חשפו אזורי מוח סמוכים אך נפרדים בקליפת המוח הרקתית השמאלית לעיבוד פני אדם וכלבים במוח הכלב. אזור הפנים האנושי (HFA) ואזור פני הכלב (DFA) היו שניהם מווסתים באופן פרמטרי על ידי ערכיות, דבר המצביע על כך שרגש לא היה הבסיס להפרדה. אזור הפנים האנושי ואזור פני הכלב לא הושפעו מההיכרות. באמצעות נתוני fMRI במצב מנוחה, רשתות קישוריות תפקודיות (טביעות אצבע קישוריות) הושוו והותאמו בין כלבים ובני אדם. ניתוחי רשת אלה מצאו כי אזור הפנים האנושי מיפה את אזור הפיוזיפורם האנושי ואזור פני הכלב ממופה לפיתול הרקתי העליון האנושי, שני אזורי ליבה במערכת עיבוד הפנים האנושית. הממצאים מספקים תובנה לגבי האבולוציה של עיבוד פנים.

כבשים מזהים פנים אנושיים מוכרים ולא מוכרים מדימויים דו-ממדיים.

R Soc Open Sci. 2017 Nov 8;4(11):171228.Sheep recognize familiar and unfamiliar human faces from two-dimensional images

Franziska Knolle et al. 

אחד הכישורים החברתיים האנושיים החשובים ביותר הוא היכולת לזהות פרצופים. בני אדם מזהים פנים מוכרים בקלות, ויכולים ללמוד לזהות פרצופים לא מוכרים מתמונות המוצגות שוב ושוב. כבשים הן חיות חברתיות היכולות לזהות כבשים אחרות כמו גם בני אדם מוכרים. עם זאת, מעט ידוע על יכולות עיבוד הפנים ההוליסטית שלהם. במחקר זה, אימנו שמונה כבשים (Ovis Aries) לזהות את פניהם של ארבעה ידוענים מדיוקנאות מצולמים המוצגים על מסכי מחשב. לאחר האימון, הכבשה בחרה את הפרצופים המוכרים ולא את הפרצופים הלא מוכרים הרבה מעבר למקריות. לאחר מכן בדקנו אם הכבשה יכולה לזהות את ארבעת הפרצופים של הסלבריטאים אם הם מוצגים בפרספקטיבות שונות. יכולת זו הוכחה בעבר רק בבני אדם. כבשים זיהו בהצלחה את ארבעת הפרצופים המפורסמים מתמונות מוטות. באופן מעניין, חלה ירידה בביצועים עם התמונות המוטות בסדר גודל דומה לזה שנראה כאשר בני אדם מבצעים משימה זו. לבסוף, שאלנו אם כבשים יכולות לזהות מטפל מוכר מאוד מתצלומים. כבשים זיהו את המטפל בלמעלה משבעים אחוזים מהניסויים ללא הכשרה מוקדמת. נתונים אלה יחד מראים כי לכבשים יש יכולות זיהוי פנים מתקדמות, הדומות לאלה של בני אדם ופרימטים שאינם אנושיים.

זיהוי פנים אנושי בסוסים: נתונים לטובת תהליך הוליסטי

Front Psychol. 2020 Sep 15;11:575808.Human Face Recognition in Horses: Data in Favor of a Holistic Process. Lיa Lansade et al. 

מחקרים אחרונים הוכיחו כי סוסים יכולים לזהות בני אדם רק על סמך מידע חזותי. עם זאת, אף אחד מהמחקרים הללו לא בדק אם מדובר בזיהוי הפנים עצמן, או פשוט בזיהוי אנשים מרמזים חיצוניים לא מורכבים, כמו צבע שיער. בכדי ללכת מעבר לכך רצינו לדעת אם מאפיינים מסוימים של הפנים הם הכרחיים לזיהוי זה (למשל, צבעים של שיער או עיניים). 11 הסוסים במחקר זה למדו בעבר לזהות ארבעה פרצופים לא מוכרים (במבט לאורך ובצבע) המוצגים שוב ושוב על המסך. כך הערכנו אם הם הצליחו לזהות את אותם פרצופים באופן ספונטני כאשר הם הוצגו בארבעה תנאים אחרים: תצוגת פרופיל, תצוגת שחור ולבן, תצוגת עיניים מוסתרות, תצוגת תסרוקת משתנה. ביצועי הסוסים נותרו גבוהים מרמת הסיכוי בכל התנאים. במבחן בחירה בתנאים אמיתיים, הם ניגשו לאנשים שאת פניהם למדו לעתים קרובות יותר מאשר לאנשים לא מוכרים. לסיכום, כאשר בוחנים את כל האנשים שנחקרו, נראה כי אין אלמנט פנים אחד שבדקנו החיוני לזיהוי, מה שמרמז על עיבוד הוליסטי בזיהוי פנים. זה אומר שסוסים לא מבססים את הזיהוי שלהם רק על רמז קל כמו צבע שיער. הם יכולים גם לקשר פרצופים מתצלומים עם אנשים בחיים האמיתיים, מה שמצביע על כך שסוסים אינם מעבדים תמונות של פרצופים כצורות מופשטות פשוטות.

נקבות סוסים מזהות באופן ספונטני תמונה של השומר שלהן, שנראה לאחרונה חצי שנה קודם לכן

Sci Rep. 2020 Apr 14;10(1):6302. Female horses spontaneously identify a photograph of their keeper, last seen six months previously. Lיa Lansade et al.

סוסים מסוגלים לזהות פרטים בודדים בהתבסס על רמזי ריח, שמיעה או חזותיים. עם זאת, זה מעלה את השאלות בדבר היכולת שלהם לזהות בני אדם ועל בסיס אילו רמזים. מחקר זה בדק האם סוסים יכולים להבדיל בין אדם מוכר ולא מוכר מצילומי פנים. 11 סוסים אומנו למשימת הבחנה באמצעות מסך הנשלט במחשב, שעליו הוצגו שני תצלומים בו זמנית (32 ניסויים/מפגש): נגיעה באחד תוגמלה ובשני לא תוגמלה. בשלב האימונים, הפרצופים שתוגמלו היו של ארבעה אנשים לא מוכרים שהפכו בהדרגה מוכרים במהלך הניסויים. הפרצופי היו חדשים לכל ניסוי. לאחר שלב האילוף, הוצגו פניהם של שומרי הסוסים לצד פנים חדשות הפוכות בכדי לבדוק אם הסוסים יכולים לזהות את הראשונים באופן ספונטני. פרס ניתן בכל פרצוף שנגעו בו בכדי למנוע כל אפקט למידה אפשרי. סוסים נגעו בפניהם של שומריהם הרבה יותר מאשר במקרה, בין אם זה היה השומר הנוכחי שלהם או שומר שהם לא ראו במשך שישה חודשים. בסך הכל, תוצאות אלה מראות כי לסוסים יש יכולות זיהוי פנים אנושיות מתקדמות וזיכרון לטווח ארוך של אותם פרצופים אנושיים.

עד כאן להפעם.

בברכה

דר' איגןר סלגניק

פרופ' יוסי לוין