By Prof. Levine & Dr. Salganik
The concept of cognitive dissonance was first proposed by the psychologist Leon Festinger in 1956. It is a situation of discrepancy between attitudes or between an attitude and an action derived from conflicting attitude. Cognitive dissonance expresses an inconsistency between any elements of knowledge, attitude, emotion, belief, or value, as well as a goal, plan, or interest. The theory of cognitive dissonance holds that conflicting cognitions serve as a driving force that forces the human mind to acquire or invent new thoughts or beliefs, or to change existing beliefs, in order to minimize the amount of dissonance (conflict) between cognitions [see Wikipedia entry on cognitive dissonance]. In other words, the theory is based on the idea that people strive for internal consistency and harmony in their beliefs and attitudes. When there is inconsistency or conflict, they experience discomfort, and this discomfort motivates them to resolve the inconsistency by changing their beliefs, attitudes, or behaviors.
Leon Festinger [1919-1989]
Although reducing cognitive dissonance may make it easier for a person, some of the ways to reduce cognitive dissonance involve distorting the truth, which can lead to wrong decisions. Festinger suggests that the dissonance can sometimes be resolved by finding and adding a third piece of information relevant to both beliefs. Ways to deal with the dissonance include:
Changing Beliefs: People may change one or more of their beliefs to make them consistent with each other or with their behavior.
Acquisition of new information: People may seek new information that supports their existing beliefs or helps justify their behavior.
Minimization: People may downplay the importance of the conflicting beliefs or behaviors, actually convincing themselves that the inconsistency is insignificant.
Seeking social support: People may seek support from others who share similar beliefs or engage in behaviors consistent with their own, providing a sense of validation.
Behavioral change: Changing a person's behavior to conform to their beliefs or attitudes is another way to reduce cognitive dissonance.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
המושג דיסוננס קוגניטיבי הוצע לראשונה על ידי הפסיכולוג ליאון פסטינגר בשנת 1956. זהו מצב של ניגוד בין עמדות או בין עמדה ופעולה הנגזרת מעמדה אחרת . דיסוננס קוגניטיבי מבטא חוסר עקביות בין מרכיבים כלשהם של ידע, גישה, רגש, אמונה או ערך, כמו גם מטרה תוכנית או עניין. התיאוריה של הדיסוננס הקוגניטיבי גורסת כי קוגניציות סותרות משמשות ככוח מניע המאלץ את המוח האנושי לרכוש או להמציא מחשבות או אמונות חדשות, או לשנות אמונות קיימות, בכדי למזער את כמות הדיסוננס (קונפליקט) בין קוגניציות [ראה ויקיפדיה בערך דיסוננס קוגניטיבי]. במילים אחרות, התיאוריה מבוססת על הרעיון שאנשים שואפים לעקביות פנימית ולהרמוניה באמונותיהם ועמדותיהם. כאשר יש חוסר עקביות או קונפליקט, הם חווים אי נוחות, ואי נוחות זו מניעה אותם לפתור את חוסר העקביות על ידי שינוי האמונות, העמדות או ההתנהגויות שלהם.
ליאון פסטינגר [1919-1989]
אמנם הפחתה של דיסוננס קוגניטיבי עשויה להקל על האדם אך חלק מהדרכים להפחתת הדיסוננס הקוגניטיבי כרוכות בעיוות האמת, דבר העלול לגרום להחלטות שגויות. פסטינגר מציע שניתן לפתור לעיתים את הדיסוננס על ידי מציאת והוספת פיסת מידע שלישית הרלוונטית לשתי האמונות. פסטינגר הציע כי לאנשים יש מוטיבציה להפחית את הדיסוננס הזה ולהשיג מצב של עקביות קוגניטיבית באמצעות הדרכים הבאות:
שינוי אמונות: אנשים עשויים לשנות אחת או יותר מאמונותיהם כדי להפוך אותן לעקביות זו עם זו או עם התנהגותם.
רכישת מידע חדש: אנשים עשויים לחפש מידע חדש התומך באמונותיהם הקיימות או עוזר להצדיק את התנהגותם.
מזעור חשיבות: אנשים עשויים להמעיט בחשיבותן של האמונות או ההתנהגויות הסותרות, ולמעשה לשכנע את עצמם שחוסר העקביות אינו משמעותי.
חיפוש תמיכה חברתית: אנשים עשויים לבקש תמיכה מאחרים החולקים אמונות דומות או עוסקים בהתנהגויות התואמות את שלהם, מתן תחושה של תיקוף.
שינוי התנהגותי: שינוי התנהגותו של אדם כדי להתאים אותו לאמונותיו או לעמדותיו הוא דרך נוספת להפחית את הדיסוננס הקוגניטיבי.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings
First, let's mention again that in the model we propose for the "self", one must first differentiate between the primary self, which is actually the basic biological core consisting of several innate structures and which is subject to development during life. and the "social self" [consisting of "secondary selves"], which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalizations of figures significant to a person, originating either from external groups or from imaginary groups (related, for example, to a story, a myth, a movie, etc.) that were having a considerable effect on the person). We will note here that at birth there are innate patterns for most parts of the self such as the "social self" and its parts that form nuclei for a possible future development of these structures.
The "secondary selves" included in the "social self" comprise: 1] the variety of representations of the "Me" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life 2] the representations of internalized figures that often originate from significant figures that the person is exposed to during his life but as mentioned may also be imaginary characters represented in books, films, etc. that have had a considerable influence on man. 3] The person’s representations of the "subculture" [subculture refers to social influences in the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person],
We call the social self metaphorically the "directory of characters" or more specifically the "directory of internalized characters."
We note that, as we mentioned before, in this board there is usually a hierarchy in which there are more influential and dominant figures that we metaphorically called "Dictator Self or Selves" and these set the tone and even censor what content, attitudes and behaviors cannot be contained in the board of figures. We note that the person as a whole is not aware of the influence of the board of characters and recognizes the influence as coming from himself and his own will and positions. We will also note that, as a rule, the board of directors is very dynamic and there are constant struggles and power relations between the internalized characters that make it up over the positions that will be expressed when the internal “dictator or dictators” dictate the tone.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב
תחילה נזכיר שוב כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.
ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי],
אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings,
In 2013, the American Psychiatric Association revised the diagnostic criteria for post-traumatic stress disorder [PTSD]—also called post-traumatic stress disorder—in the fifth edition of its Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders [DSM-5]. PTSD is included in a new category in the DSM-5, Trauma and Stress Disorders. All the conditions included in this classification require exposure to a traumatic or stressful event as a diagnostic criterion.
It should be noted that DSM-5 introduced a subtype of preschool PTSD for children aged six years and younger. The criteria below are specific to adults, adolescents and children over the age of six.
Below are the criteria required for a PTSD diagnosis.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב
בשנת 2013, האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית תיקנה את קריטריוני האבחון של התסמונת הפוסט טראומטית [PTSD] –הנקראת גם תסמונת בתר חבלתית— במהדורה החמישית של המדריך האבחוני והסטטיסטי שלה [DSM-5] להפרעות נפשיות. PTSD נכלל בקטגוריה חדשה ב- DSM-5, הפרעות הקשורות לטראומה וללחץ. כל התנאים הכלולים בסיווג זה מחייבים חשיפה לאירוע טראומטי או מלחיץ כקריטריון אבחנתי.
יש לציין כי -DSM-5 הציג תת-סוג של PTSD בגיל הגן לילדים בגילאי שש שנים ומטה. הקריטריונים להלן ספציפיים למבוגרים, מתבגרים וילדים מעל גיל שש.
להלן הקריטריונים נדרשים לאבחון PTSD.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings
We are currently [October 2023] in the midst of a war. This war poses a considerable survival threat.
Let's examine the question, which is what does an existential threat and uncertainty related to war do to the individual.
The University of Utah in the United States published an article authored by Dr. Steve Sugden, [a colonel in the US Army Reserve and a psychiatrist at the Huntsman Mental Health Institute (HMHI)] about the psychological impact of total war on civilians who contract it through the media. Bellow are the highlights of this article:
"Thousands of kilometers away from the conflict, you may be watching the war in Ukraine in real time through a screen. Images of destruction, people in shelters, injured Ukrainian citizens and many other disturbing and tragic events.
The events in Ukraine, dubbed the first "social media war", are broadcast live not only on traditional media but also on apps like Instagram, Twitter and TikTok at a rate never seen before. Violent images and videos are spreading like wildfire. Some of the videos tagged with #UkraineWar have been viewed 600 million times in a matter of days. These images, videos and audio clips can be triggers with a huge psychological impact.
Global conflicts have always been problematic. Still, with the recent civil unrest in Syria, the instability in Iraq, conflicts in other countries, and the coronavirus pandemic, the invasion of Ukraine is yet another in an already long list of traumatic events that can negatively impact our mental health”.
"The long-term effects of trauma are significant," says Dr. Steve Sugden. Sugden knows firsthand what it's like to be on the battlefield and how trauma can affect our mental health. Sugden claims that there are some common effects of war on mental health and that those who watch Traumatic content are also at risk.
"Civilians, soldiers and those who consume the sights and sounds of war through social media can develop a typical psychological profile of trauma."
And here the question arises, how does the war affect our mental health?
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב
אנו מצויים כיום [אוקטובר 2023] בעיצומה של מלחמה. מלחמה זו מהווה איום הישרדותי ניכר. ב1932 כתב איינשטיין לפרויד מכתב בו שאל WHY WAR ? או בעברית למה [יש] מלחמה?
זיגמונד [שלמה] פרויד
כך שואל אלברט איינשטיין במכתב מתאריך 30 ביולי 1932, כאשר האלימות הפשיסטית והנאצית התפשטה באירופה: "האם יש דרך לשחרר את האנושות מאימת המלחמה? האם ניתן לתעל תוקפנות אנושית בכדי לעזור להגן על אנשים מפני דחפים של שנאה והרס?
אלברט איינשטיין
פרויד אבי הפסיכואנליזה, אותו תיאר איינשטיין כ"מומחה לתורת האינסטינקטים האנושיים", השיב חודשיים לאחר מכן, פירט את מחשבותיו על היסודות הנפשיים של ההתנהגות והגדיר דרכים אפשריות שבהן ניתן לעצור את הקונפליקטים הפוקדים את האנושות.
להלן תשובתו של פרויד בתרגום חפשי של אחד מאיתנו [י.ל.]:
Read more »
Prof. Joseph Levine, M.D. is an emeritus associate professor in the Division of Psychiatry, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University in Israel. Prof. Levine is a certified psychiatrist with clinical experience in controlled trials of adult psychiatric disorders and in psychotherapy. He was awarded a NRSAD independent investigator grant for the study of Creatine Monohydrate in psychiatric disorders -- mainly Schizophrenia. He resides and treats patients in Tel Aviv and all of central Israel.
