פרופ' יוסף לוין

שיחה 38: הבנת קונפליקט והעברה [טרנספרנס] פסיכולוגיים דרך עדשת "דירקטוריון הדמויות המופנמות"

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

תחילה נזכיר שוב כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.

ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי],

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון.

נעבור כעת להגדרת המושג קונפליקט על פי המושגים המקובלים בספרות הפסיכולוגית: קונפליקט פסיכולוגי מתייחס למאבק הפנימי או למתח המתעורר בתוך הפרט כאשר הוא מתמודד עם צרכים, רצונות או אמונות מנוגדים. קונפליקטים אלה יכולים להתרחש ברמות תודעה שונות ועשויים לכלול מניעים, מטרות או ערכים מתחרים.

ישנם מספר סוגים של קונפליקטים פסיכולוגיים, אשר מסווגים לעתים קרובות על בסיס אופי הכוחות המנוגדים. הנה כמה סוגים נפוצים של קונפליקטים פסיכולוגיים:

מאפייני קונפליקט פסיכולוגי

קונפליקט התקרבות- התקרבות: דבר זה קורה כאשר אדם עומד בפני שתי אפשרויות רצויות שברצונו להתקרב אליהן אבל הוא יכול לבחור רק האחת.

קונפליקט הימנעות-הימנעות: מצב זה מתרחש כאשר אדם צריך לבחור להימנע בין שתי אפשרויות לא רצויות.

המחשה: קונפליקט תוך אישי

סוגי קונפליקט תוך-אישי

קונפליקט קוגניטיבי: סוג זה של קונפליקט מתרחש כאשר אדם חווה חוסר עקביות או סתירה במחשבותיו, אמונותיו או עמדותיו.

קונפליקט רגשי: קונפליקט התקרבות -הימנעות: קונפליקט זה כרוך במשיכה ודחייה בו זמנית של האדם לאותה סיטואציה, שנחווית לעתים קרובות במערכות יחסים רומנטיות או בהחלטות קריירה.

קונפליקט אודות התנגשות תפקידים: מתרחש כאשר אדם חווה קונפליקט בין תפקידים שונים שהוא ממלא, כגון דרישות סותרות בין תפקידים בעבודה ובמשפחה.

קונפליקט ערכי: סוג זה של קונפליקט מתעורר כאשר הערכים האישיים של הפרט מנוגדים לערכי תרבותו, חברתו או קבוצה מסוימת.

קונפליקט קיומי: מדובר במאבק קיומי עמוק יותר, הקשור למשמעות החיים ולתכליתם.

מאפייני קונפליקט בין-אישי:

זהו קונפליקט בין אנשים, הנובע לעתים קרובות מהבדלים במטרות, ערכים או ציפיות.

סוגי קונפליקט בין-אישי

קונפליקט תוך-קבוצתי: קונפליקט זה מתרחש בתוך קבוצה מציאותית או צוות ויכול לנבוע מהבדלים בדעות, מטרות או דינמיקה בין-אישית.

קונפליקט בין-קבוצתי: זהו קונפליקט בין קבוצות שונות במציאות, כגון קבוצות תרבותיות, אתניות או חברתיות.

נציין כי התמודדות עם קונפליקטים פסיכולוגיים כרוכה לעתים קרובות בהתבוננות עצמית, מודעות, ובמקרים מסוימים, בעזרה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. לבסוף פתרון יעיל של קונפליקטים יכול לתרום לצמיחה אישית ולרווחה.

נדון כעת כיצד אנו תופסים מספר סוגים של קונפליקט בהתאם לתפיסתנו ולרקע התיאורטי שחלקו הובא למעלה.

תחילה נדבר על קונפליקט בין העמדות או הרגשות או מאפייני ההתנהגות המוכתבים על ידי דירקטוריון הדמויות המופנמות ודרישות עמדות וכו' הבאות מאדם או קבוצה מציאותיים כלומר חיצוניים. נכנה זאת קונפליקט "דירקטוריון מופנם-לבין גורם חוץ". כאשר ה"חוץ" יכול להיות אדם יחיד או קבוצה חיצונית מסוגים וגדלים שונים. שנית נדבר על קונפליקט והתנגשות בתוך דירקטוריון הדמויות עצמו. נכנה זאת "קונפליקט בתוך דירקטוריון הדמויות המופנמות" כאן נבדיל בין "קונפליקט פנים דירקטוריוני פשוט" למשל בין דמות אחת בדירקטוריון לבין הרודן הפנימי ובין "קונפליקט פנים דירקטוריוני סבוך" למשל בין מספר דמויות בדירקטוריון כאשר הקונפליקט יכול להיות בעל מאפיינים רגשיים, כזה של עמדות או כזה של מאפייני התנהגות, חלקם או אף כולם. נציין כי תהליך כזה אם מתרחש בעצמה רגשית מספקת, למשל בעקבות אירוע טראומטי עשוי לגרום לשינוי ההיררכיה בתוך הדירקטוריון, להפנמת דמויות חדשות ועוד. זהו נושא שנגענו בו ועוד נפתח בעתיד.

נעבור כעת להגדרת המושג העברה פסיכולוגית או טרנפרנס בלעז. העברה הינה תופעה  פסיכולוגית שתוארה על ידי דר זיגמונד פרויד והמאופיינת בהפניה בלתי-מודעת של רגשות עמדות וכו מאדם אחד למשנהו. לרוב, משתמשים במושג זה בתוך הקשר טיפולי כהפניית מערך נפשי רגשי שחש המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו, למשל דמות האב – אל המטפל.

נציין שמבחינים גם בהעברה נגדית שהיא תגובת המטפל להעברה אותה עושה המטופל כלפיו, ובהעברה בין-דורית שהיא תופעה המתארת דפוסי הורות החוזרים ומופיעים מדור לדור. נציין כי מקובל כי טיפול מוצלח תלוי ביכולת לזהות ולעבוד עם ההעברה.

על פי תפיסתנו המובאת בקצרה למעלה בהעברה בין מטופל למטפלו דמות המטפל עוברת סינון בהפנמתה אצל המטופל דרך הרודן הפנימי המופנם ודמויות משמעותיות מופנמות נוספות ורק חלקים מסוימים מדמות זו מופנמים. כלומר זו אינה הדמות האמיתית של המטפל במציאות. אלא דמות חלקית מופנמת שלה מאפיינים הדומים לרודן הפנימי ומאושרים על ידו. וכך כשהמטופל במציאות מתייחס למטפל המציאותי הרי זו הדמות המופנמת של המטפל כפי שתוארה למעלה העומדת מאחורי התייחסותו עם עמדותיה רגשותיה וכדומה. נציין שהמטופל מזהה את התייחסותו למטפל המציאותי כבאה ממנו עצמו ואינו מודע למתואר למעלה. במסגרת הטיפול בRGFT או בעברית "שיטת הטיפול הממוקד בקבוצת הייחוס " {במקרה זה הקבוצה המופנמת [הדירקטוריון] } ניתן לשקף למטופל את הדמיון בין דמות המטפל כפי שהוא תופס אותו ודמות הרודן הפנימי שלו [למשל אביו הדומיננטי] תוך העלאת דמות הרודן הפנימי כאשר המטופל מתבטא ומציג בכיסא החם כאילו הוא היה הרודן הפנימי [למשל אביו] ומדבר בשמו בגוף ראשון. דבר זה מאפשר לא פעם למטופל להבחין בדמיון בין דמות הרודו הפנימי ודמות המטפל שהפנים דבר המאפשר בהמשך תוך מעורבות המטפל לרכך באופנים שונים את דמות הרודן הפנימי, דבר שיאפשר למטופל יותר דרגות חופש.

אגב נציין כי ככל שהמטפל פסיבי יותר דמותו תקבל יותר את מאפייני הדיקטטור סלף ואילו כשהמטפל מתחיל להפוך אקטיבי, למשל כשהוא מפרש, מתרגם או מעיר על דברי המטופל, דמותו משתנה אט אט ומתחילה לקבל יותר נפח בשונה מדמות הרודן הפנימי וצוברת השפעה בעולמו הפנימי של המטופל כלומר במה שאנו מכנים "דירקטוריון הדמויות המופנמות" הבונות את ה"אני החברתי".

בפעם הבאה נדון נגדיר ונדון במגוון מנגנוני ההגנה על פי זיגמונד פרויד וביתו ממשיכת דרכו, אנה פרויד, ונפרט כיצד אנו מבינים מנגנוני הגנה על פי הסט התיאורטי שלנו.

עד כאן להפעם

שלכם

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין