פרופ' יוסף לוין

שיחה 42: השערות ספקולטיביות אודות דירקטוריון הדמויות המופנמות בבעלי חיים

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נזכיר תחילה כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

דירקטוריון הדמויות: צולם באדיבות שמשוני שרית

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון. לבסוף אנו מניחים קיומה של קבוצה מופנמת נוספת שנכנה קבוצת האוייבים שהפרטים המיוצגים בה נתפסים כאוייבים והרודן הפנימי מטיל צנזורה על הכללתם בדירקטוריון.

נשאלת השאלה האם בבעלי חיים מסויימים יש ייצוג מזערי, חלקי, ואולי יותר מכך של דירקטוריון מופנם כזה של בני מינם ומה מאפייניו?

נעיר כאן כי בעוד שלא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות שבעלי חיים יפנימו דמויות של בעלי חיים אחרים, חשוב לגשת למושג זה בזהירות ולהימנע מפרשנויות אנושיות מדי . רבים יציעו כי יש להתמקד בהבנת היכולות הקוגניטיביות והאינטראקציות החברתיות הייחודיות שלהם מבלי לכפות עליהם את המסגרת הרגשית האנושית שלנו. שכן על ידי כך אולי ניתן להשיג הערכה עמוקה יותר לתחושה ולמורכבות יוצאות הדופן של עולם החי.

עם זאת אנו ננסה בכל זאת לשער אודות ייצוגי הדירקטוריון בבעלי חיים. לשם כך נדון בנפרד במספר התנהגויות של בעלי חיים וננסה לחשוב על ייצוגיהם הפנימיים והמהות האפשרית של ה"דירקטוריון" שלהם ושוב על פי ההסתייגות המובאת למעלה נאמר כי אנו מציגים השערות שניתן לבקרן כספקולטיביות בשלב זה של המחקר בבעלי חיים. להלן סוגי ההתנהגויות וההשערה שלנו לגבי ייצוג הדירקטוריון בקבוצה זו:

א] בעלי חיים המגלים רגש דיכוטומי כמו כעס מול פחד, אך לא רגשות מורכבים יותר ולא מדגימים ההתנהגויות למטה. יתכן שכאן לא ניתן להניח קיום דירקטוריון אלא אם קיימות התנהגויות נוספות כמו אלו המופיעות למטה. עדיין יתכן ייצוג מאוד ראשוני לאויב.

ב] בעלי חיים חברתיים החיים בקבוצה. כאן בהעדר ההתנהגויות המופיעות למטה נניח ייצוג אחד כללי גנרי לבני הקבוצה ויתכן ייצוג אחד כללי גנרי לאויב באופן שאינו בן הקבוצה אולי בקבוצת האויבים.

נציין ככלל כי ייצוג האויבים באופנים שונים יופיע גם בהתנהגויות למטה אך לצורך ההתמקדות בדירקטוריון נדלג מכאן ואילך על ייצוג זה בכתבה הנוכחית.

ג] בעלי חיים המגלים יכולת לזיהוי פריטים בקבוצה על פי ריח, ראיה, זיהוי תנועה , זיהוי פנים ועוד. כאן נניח מספר ייצוגים היוליים לבני הקבוצה בדירקטוריון.

ד] בעלי חיים החיים בחברות היררכיות. עם קיום התנהגות כזו נניח שוב ייצוג של מספר דמויות בדירקטוריון וייצוג לרודן פנימי עבור מנהיג הקבוצה, למשל זכר האלפא.

ה] בעלי חיים המגלים רגשות מורכבים כולל חיבה חמלה קינאה ועוד. כאן נניח ייצוג מורכב יותר לדמויות בדירקטוריון ובמידה והם חיים בחברה היררכית אף ייצוג לרודן פנימי עבור מנהיג הקבוצה.

ו] בעלי חיים המגלים יכולת להתאבל על מותו של בן מינם. גם כאן נניח ייצוג מורכב יותר לדמויות בדירקטוריון במיוחד לקרובי המשפחה, ובמידה והם חיים בחברה היררכית אף ייצוג לרודן פנימי עבור מנהיג הקבוצה.

ה] בעלי חיים המגלים יכולת זיהוי עצמי במראה. כאן נוספים לדירקטוריון ייצוגי העצמי ובמידה והם חיים בחברה היררכית אף ייצוג לרודן פנימי עבור מנהיג הקבוצה ובמידה וההתנגויות המופיעות למעלה יופיעו גם מאפייני הדירקטוריון האופיינים להם.

נכון, ייחוס רגשות ומאפיינים דמויי אדם לבעלי חיים יכול להיות מסובך. הם עשויים לחוות מצבים דומים אך הביטוי שלהם והמנגנונים העומדים בבסיסם עשויים להיות שונים. תגובותיהם עשויות להיות אינסטינקטיביות יותר וקשורות לצרכי הישרדות מיידיים, ולמשל לא לעיבוד רגשי מורכב ובכלל ניתן לטעון כי הרעיון של דירקטוריון פנימי לגבי בעלי חיים הוא אנתרופומורפי מידי.

ובכל זאת הרעיון של קיום דירקטוריון דמויות מופנם ברמות שונות של התפתחות אבולוציונית יכול להיות בעל עניין ונושא למחקר. לדעתנו זו שאלה מרתקת לבחון האם בעלי חיים החיים בקבוצות יכולים להפנים דמויות של בעלי חיים אחרים בתוך אותה קבוצה. בעוד שאיננו יכולים לומר בוודאות כן או לא, ישנן ראיות מסוימות המצביעות על כך שלבעלי חיים מסוימים יש את היכולת לייצוג פנימי כזה, אם כי סביר להניח בדרכים שונות משלנו.

ראיות תומכות:

קוגניציה חברתית: בעלי חיים רבים, במיוחד פרימטים, מפגינים אינטליגנציה חברתית יוצאת דופן. הם מזהים חברי קבוצה בודדים, יוצרים מערכות יחסים מורכבות ואפילו עוסקים בצורות מתוחכמות של שיתוף פעולה. זה מצביע על כך שיש להם ייצוג פנימי כלשהו של אחרים, כולל אולי מצבים רגשיים וכוונות.

זיכרון ותקשורת: בעלי חיים כמו פילים ודולפינים מפגינים זיכרון מרשים לטווח ארוך ומכירים בני קבוצתם ואחרים שלא פגשו שנים. בנוסף, מערכות תקשורת מורכבות, בבעלי חיים מסוימים, מציגים את היכולת לחלוק מידע על אחרים בתוך הקבוצה.

היררכיות חברתיות: קבוצות רבות של בעלי חיים הקימו מבנים חברתיים עם פרטים או קבוצות דומיננטיים. להלן 3 דוגמאות של מבנים חברתיים ודמויות משפיעות במינים שונים: שימפנזים (Pan troglodytes): הדמות המשפיעה הדומיננטית : זכר אלפא או נקבה דומיננטית. ההשפעה: פרט האלפא מוביל לעתים קרובות את הקבוצה, ומשפיע על הדינמיקה החברתית ועל קבלת ההחלטות. פילים (Loxodonta africana): הדמות המשפיעה הדומיננטית: האם הותיקה. השפעה: ההשפעה: האם, בדרך כלל הנקבה המבוגרת והמנוסה ביותר, מנחה את תנועות העדר ואת קבלת ההחלטות. זאבים (Canis lupus): הדמות המשפיעה הדומיננטית: זאב אלפא. ההשפעה: זאב האלפא ממלא תפקיד מרכזי בהיררכיה של הלהקה, משפיע על פעילויות הקבוצה ועל קואורדינציה.

זאבים

בעוד הקבוצה ההיררכית עשויה להידמות ל"דירקטוריון", סביר להניח שזה מונע על ידי גורמים כמו גודל הקבוצה, כוח וגישה למשאבים, ולא דווקא דירקטוריון פנימי מורכב. אף יתכן להניח שבעלי חיים מפנימים חברים דומיננטיים בשילוב של כבוד ואפילו פחד [עם זאת ייתכן ואין דווקא מדובר ברגשות מורכבים כמו "כבוד" או "פחד" במובן האנושי ובמקום זאת הסתמכות על תגובות אינסטינקטיביות ואסוציאציות נלמדות]. שפת הגוף, סימני הריח והקולות של חיות מסוימות עשויים לאותת על סמכות, ולגרום לבעלי חיים אחרים לזכור אותם בצורה חיה ולהתאים את התנהגותם בהתאם. כך בעלי חיים הנמצאים נמוך יותר בהיררכיה עשויים להפנים בעלי דרג גבוה יותר תוך התמקדות בהימנעות מקונפליקטים ובניווט זהיר של אינטראקציות חברתיות. הם עשויים לשים לב היטב לרמזים של חברים דומיננטיים ולהתאים את תנועותיהם או קולותיהם בכדי לפייס אותם. נציין גם כי בעלי חיים מסויימים חיים בתוך זוגות מלוכדים או קבוצות משפחתיות ויתכן וכי אלה עשויים לחוות הפנמה מורכבת יותר, ולהכיר לא רק בדומיננטיות אלא גם במצבים וצרכים רגשיים. הם עשויים לשתף פעולה בציד, גידול צעירים או הגנה על טריטוריה, מה שיוביל להבנה עמוקה יותר ואפשר לייצוגים פנימיים מעט יותר מורכבים. בנוסף בעלי חיים עשויים ליצור בריתות זמניות לתועלת הדדית, כמו ציד טרף גדול. הפנמתם זה את זה במצבים כאלה עשויה להיות ספציפית וממוקדת יותר במשימה שעל הפרק, ופחות תעסוק בדינמיקת הדומיננטיות הכוללת. נוסיף גם כי הירארכיות אינן תמיד סטטיות. בעלי חיים צעירים יותר מאתגרים את המבוגרים, ופרטים יכולים לעלות או לרדת בדרגה. משמעות הדבר היא שהפנמתם זה את זה עשויה להשתנות עם הזמן, ולהסתגל לנוף החברתי המשתנה.

מערכות תקשורת: לכל מין מערכת תקשורת מורכבת משלו, המשתמשת בקולות, שפת גוף, ריחות ואפילו מגע כדי להעביר מידע ורגשות. הבנת מערכות אלה יכולה להציע תובנות לגבי האופן שבו בעלי חיים תופסים ומתקשרים זה עם זה.

התנהגויות שיתופיות: בעלי חיים רבים עוסקים בצורות יוצאות דופן של שיתוף פעולה, צדים יחד, מגדלים צאצאים קהילתיים או מגנים על הטריטוריה שלהם. חקר התנהגויות אלה יכול לחשוף אינטראקציות חברתיות מתוחכמות המיוצגות בדירקטוריון מופנם הייחודי לבעלי החיים מבלי לייחס מבנים פנימיים בדירקטוריון דמויי אדם.

אמפתיה ותיאוריה של הנפש: מחקרים מסוימים מצביעים על כך שבעלי חיים מסוימים, כמו כלבים ופרימטים, עשויים להפגין צורות בסיסיות של אמפתיה, בתגובה למצוקה של אחרים. זה יכול להצביע על הבנה של המצב הרגשי של אחרים, צעד מכריע לקראת הפנמת הדמות שלהם. ישנם גם סוגי בעלי חיים המדגימים התנהגויות של אבל על מות בעל חיים הקרוב אליהם כמו פילים. כך פילים ידועים בקשרים החברתיים החזקים שלהם, זיכרונות ארוכי טווח וטקסי אבל. הם נצפו מפגינים התנהגויות כגון טיפול בחברי קבוצה פצועים או מתים, מה שמרמז על רמה של אמפתיה ואבל. גם קופי האדם הגדולים (שימפנזים, בונובו, גורילות, אורנגאוטנים) חולקים מערכת יחסים אבולוציונית קרובה עם בני אדם ומציגים מגוון רחב של התנהגויות המעידות על רגשות מורכבים. הם מפגינים שמחה, עצב, אמפתיה, ואפילו עוסקים בהתנהגויות ניחומים כדי לנחם את חברי הקבוצה במצוקה ואפשר והדירקטוריון המופנם אצלם עשיר מזה של חיות ירודות יותר. גם כלבי בית למשל, לאחר שהתפתחו יחד עם בני אדם, ידועים ביכולתם ליצור קשרים רגשיים חזקים עם המטפלים האנושיים שלהם. הם מפגינים מגוון רגשות כגון שמחה, פחד והתקשרות, ויכולים להפגין אמפתיה כלפי בני אדם וכלבים אחרים.

יכולת זיהוי עצמי: יכולת זו נכרת במספר סוגים של בעלי חיים כמו קופי בונובו, אורנגאוטנים, שימפנזים, גורילות, דולפינים עם אף בקבוק, לווייתנים קטלניים, פילים, ציפורים מגפיים אירופיים ויונים. [נציין כי מבחן המראה בבעלי חיים מאפשר לשער אם לבעל חיים יש את היכולת לזהות את עצמו. במבחן זה בעל חיים מורדם תחילה ולאחר מכן הוא מסומן או נצבע באזור בגופו שהוא לא יכול לראות. ברגע שהחיה התאוששה מההרדמה, מציבים מראה ליד החיה אם בעל החיים נוגע או מזהה את הסימן, מסיקים שהוא יכול לזהות את עצמו במראה]. הכרה באינדיבידואליות שלהם עשויה לעזור לבעלי חיים לתפוס אחרים כיצורים עצמאיים עם צרכים ופרספקטיבות ייחודיים. זה יכול לסלול את הדרך להבנה ואפילו אמפתיה, מה שיוביל לאינטראקציות חברתיות מורכבות יותר ולשיתוף פעולה בתוך הקבוצה. מודעות עצמית יכולה גם להצית השוואה חברתית. בעלי חיים עשויים להפנים אחרים בהתבסס על דמיון או שוני נתפסים לעצמם, ולהשפיע על התחרות על משאבים או בני זוג. הם עשויים לתעדף אינטראקציות עם אלה שהם מזדהים איתם ולהימנע מקונפליקטים עם פרטים הנתפסים כשונים. השתקפות עצמית יכולה למלא תפקיד בביסוס ושמירה על היררכיות חברתיות. בעלי חיים דומיננטיים עשויים להפנים את כוחם ועליונותם, ואילו אלה הנמוכים בסדר הניקור עשויים להתאים את התנהגותם על פי תפיסתם העצמית וההבדלים הנתפסים מהמנהיגים. זיהוי עצמי הוא ככל הנראה דינמי, מתפתח עם חוויות ושינויים בסביבה החברתית של החיה. הפנמה של חברי קבוצה אחרים עשויה להסתגל לשינויים אלה, מה שיוביל לתפיסה המתפתחת ללא הרף של הנוף החברתי. נציין כי ההשפעה של הכרה עצמית על הפנמה עשויה להשתנות מאוד בין מינים שונים. בעלי חיים עם מבנים חברתיים מורכבים יותר ויכולות קוגניטיביות עשויים להראות השפעות בולטות יותר בהשוואה ליצורים בודדים. בנוסף, ייחוס מודעות עצמית דמוית אדם לבעלי חיים נותר ספקולטיבי במשהו, ועלינו להתמקד בצורות הייחודיות שלהם של תפיסה עצמית במקום למפות ישירות את שלנו אליהם. סביר שבעלי חיים שנחונו במודעות עצמית יהיו בעלי דירקטוריון מפותח יותר מאלו שלא נחונו ביכולת זו ועדיין שונה מזה כפי הנראה מזה בבני אדם.

כך בעוד האופי המדויק של האופן שבו בעלי חיים מפנימים דמויות של בעלי חיים אחרים נותר בגדר תעלומה, הראיות מצביעות אולי על כך שיש להם יכולת מסוימת לייצוג כזה. חיוני לגשת לשאלה זו בקפדנות מדעית ולהימנע מאנתרופומורפיזם. על ידי התמקדות ביכולות הקוגניטיביות הייחודיות שלהם ובאינטראקציות החברתיות שלהם, אנו יכולים לקבל הערכה עמוקה יותר למורכבות יוצאת הדופן של עולם החי. נוסיף גם כי האופן שבו בעל חיים מפנים בעל חיים אחר עשוי להיות תלוי בהקשר. בעל חיים דומיננטי עשוי להיתפס באופן שונה בזמן האכלה בהשוואה לזמן של סכסוך טריטוריאלי. יתכן והייצוגים הפנימיים שלהם גמישים וניתנים להתאמה למצבים שונים.

נעיר גם שבעוד שלבעלי חיים יש ללא ספק ייצוג פנימי כלשהו של חברי קבוצה אחרים, רמת הפירוט והמורכבות ככל הנראה משתנה בין מינים שונים ותלויה בגורמים כמו גודל המוח והתנהגות חברתית. זה עשוי להיות דומה יותר לזיהוי וזיכרון של תכונות מאשר לבניית אישיות מורכבת ומודלים רגשיים. כמו כן הייצוגים הפנימיים שלהם עשויים לשרת בעיקר מטרות מעשיות כמו זיהוי איומים פוטנציאליים, בני זוג או בעלי ברית במקום להתמקד במצבים רגשיים בעלי ניואנסים וכאמור חשוב להימנע מלהשליך מורכבות רגשית אנושית על ההפנמה שלהם. בנוסף בעלי חיים מסתמכים במידה רבה על תקשורת לא מילולית באמצעות קולות, שפת גוף וסימון ריח. הייצוגים הפנימיים שלהם של אחרים עשויים לשלב רמזים אלה, ולאפשר להם לחזות התנהגות ולהגיב בהתאם. ככלל נראה כי בהשוואה לבני אדם עם תקשורת מילולית מורכבת, המידע הזמין לבעלי חיים באמצעות רמזים לא מילוליים הוא ככל הנראה מוגבל. לכן הייצוגים הפנימיים שלהם עשויים להיות פחות מפורטים ופחות מלאי ניואנסים בהשוואה לשלנו. בנוסף בעלי חיים עשויים להיות מונעים על ידי מגוון לחצים פנימיים מעבר לרגשות מורכבים, כולל רעב, פחד, סקרנות ודחפים רבייתיים. דחפים אלה יכולים לעצב את הייצוגים הפנימיים שלהם כלפי אחרים, תוך התמקדות באיומים פוטנציאליים, בני זוג או מקורות מזון. נציין גם כי בדיוק כמו בני אדם, בעלי חיים בודדים נבדלים ככל הנראה במצבם הפנימי ובתגובותיהם החברתיות. חלקם עשויים להיות מועדים יותר להשפעות רגשיות מסוימות, בעוד שאחרים עשויים להסתמך בעיקר על תגובות אינסטינקטיביות.

עד כאן להפעם

שלכם

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין