פרופ' יוסף לוין

שיחה 43: מה בין תקשורת עם האחר ודירקטוריון הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נזכיר תחילה שוב כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון.

נשאל כעת מה קורה בתקשורת בין שני אנשים בכלל ובין בני זוג בפרט ?

ראשית המודל מעניק הבנה חדשה לתהליכי התקשורת בין בני אדם. הוא מראה כי תקשורת אינה רק העברת מידע בין אנשים, אלא גם תהליך של אינטראקציה בין "דירקטוריון הדמויות" של שני הצדדים המעורבים בשיחה.

לדוגמה, אישה אשר דירקטוריון הדמויות המופנמות שלה כולל את דמותה של אימה הדומיננטית, עשויה להרגיש צורך לשלוט בבן הזוג שלה ולדרוש לקבל את הסכמתה לכל החלטה. במקרה כזה, התקשורת בין בני הזוג עלולה להיות מתוחה ומלאת מאבקים על כוח. לעומת זאת, גבר אשר דירקטוריון הדמויות שלו כולל את דמותם של אימו ואביו האוהבים והתומכים, עשוי להרגיש ביטחון בקשר שלו עם בת הזוג שלו. במקרה כזה, עולה הסיכוי כי התקשורת בין בני הזוג עשויה להיות פתוחה, כנה, ומלאת אמון. כמובן שהתקשורת תלויה גם בדירקטוריון הדמויות של הצד השני.

שנית, בדברנו על השפעות דירקטוריון הדמויות המופנמות כדאי לקחת בחשבון את:

היקף ההשפעה:

הדמויות החשובות והדומיננטיות יותר בדירקטוריון הדמויות עשויות להשפיע יותר על התקשורת. כל הדמויות המשפיעות יותר ובמיוחד הרודן הפנימי עשויים לקבוע את הטון הכללי של התקשורת שלו.

מקורות ההשפעה:

יתכן ודמויות מופנמות החשובות מהדמות הקרובה אל האדם תשפענה יותר על יחסיו עם בני זוג ועם אנשים מסוימים.

טיב השפעה על המודלים הרגשיים והתנהגות:

הדמויות המופנמות יכולות להשפיע על ההתבטאויות הרגשיות של האדם ולקבוע את דרכי התנהגותו.

התפתחות העצמי החברתי:

הדמויות המופנמות יכולות להשפיע על התפתחות העצמי החברתי של האדם, כולל התקרבות לקבוצות חברתיות או תת-תרבויות שיש בהן דמויות משמעותיות.

תפיסת העולם:

דמויות מסוימות מהדירקטוריון עשויות להצביע על תפיסת עולם מסוימת, ובכך להשפיע על התקשורת הבינאישית והיבטיה השונים.

באופן כללי, דירקטוריון הדמויות המופנמות יכול להשפיע הן התקשורת והיחסים בין בני זוג ובין אנשים כמו גם על התפתחותם האישית והחברתית. הבנה מודעת להשפעות אלו יכולה לאפשר יחסים ותקשורת משופרים ולקדם תהליכי התפתחות אישית וחברתית חיוביים.

שלישית , נדגיש כי בתקשורת הבעיה העיקרית נובעת משוני של דמויות מופנמות בין שני המתקשרים- ככל שהעמדות והמאפיינים של הדמויות הדומיננטיות [במיוחד הרודן הפנימי] ויתר הדמויות המופנמות שונים יותר, כך התקשורת סבוכה ומורכבת יותר ולהפך. נשער כי זה אחד מהגורמים ל"דמיון" ההולך וגובר בין בני זוג המאופיינים בקשר טוב ובעשיה משותפת– שכן יש להם עם השנים יותר ויותר דמויות מופנמות משותפות.

ככלל "דירקטוריון הדמויות" של שני אנשים המתקשרים ביניהם כולל בני זוג משפיע על התקשורת ביניהם במגוון דרכים, כולל:

• האופן שבו הם תופסים זה את זה: הדמויות המופנמות של בני הזוג יכולות להשפיע על האופן שבו הם תופסים זה את זה. לדוגמה, אם אדם אחד בדירקטוריון הדמויות שלו כולל את דמותה של אימו הדומיננטית, הוא עשוי לראות את בן זוגו כמישהי חלשה ותלותית.
• היחסים ביניהם: הדמויות המופנמות של בני הזוג יכולות להשפיע גם על היחסים ביניהם. לדוגמה, אם אדם אחד בדירקטוריון הדמויות שלו כולל את דמותה של אימו האוהבת והתומכת, הוא עשוי לחוש בטוח ובטוח בקשר שלו עם בן זוגו.
• התקשורת ביניהם: הדמויות המופנמות של בני הזוג יכולות להשפיע גם על התקשורת ביניהם. לדוגמה, אם אדם אחד בדירקטוריון הדמויות שלו כולל את דמותה של אימו השתלטנית, הוא עשוי לדבר עם בן זוגו בצורה חד משמעית ולא מאוזנת, בעוד שאדם אחד בדירקטוריון הדמויות שלו כולל את דמותה של אימו הרגישה, הוא עשוי לדבר עם בן זוגו בצורה רגישה ומתחשבת.

להלן מספר דוגמאות להשפעת "דירקטוריון הדמויות" על תקשורת בין בני זוג:

דוגמה א:

גבר בשם יוני גדל בבית עם אם חד הורית דומיננטית. היא הייתה האחראית לכל ההחלטות במשפחה, והוא תמיד חש צורך לקבל את אישורה. כיום, יוני נשוי לאישה בשם עדי. יוני מוצא את עצמו לעתים קרובות מנסה לשלוט בעדי ובהחלטות שלה, בדיוק כפי שהאם שלו שלטה בו. עדי מרגישה נמחצת על ידי יוני, והם רבים לעיתים קרובות.

דוגמה ב:

אישה בשם מיכל גודלה בבית עם אם אוהבת ותומכת. אמה תמיד הייתה שם בשבילה, והיא תמיד הרגישה אהובה ומוגנת. כיום, מיכל נשואה לגבר בשם אורן. מיכל מרגישה בנוח עם אורן, והיא יכולה לדבר איתו על הכל. הם מתקשרים זה עם זה בצורה פתוחה וכנה, והם חולקים קשר חזק.

אם כך, המודעות ל"דירקטוריון הדמויות" יכולה לעזור לאנשים לתקשר בצורה יותר אפקטיבית ומשמעותית עם אחרים.

רביעית , שיפור בתקשורת יכול להתבצע בשתי דרכים במקביל – ראשית הבאת המתקשר להבין את דמויותיו הפנימיות והשפעתן על עמדותיו והתנהגותו ומצד שני – הגברת יכולתו לנתח ולהבין את הדמויות המופנמות אצל הפרטנר לתקשורת או בן הזוג וכדומה.

לדוגמה, אנשים המעוניינים לשפר את התקשורת עם בן זוגם יכולים כאמור לנסות להבין את "דירקטוריון הדמויות" של בן זוגם. הם יכולים לעשות זאת על ידי שיחה עם בן זוגם על הדמויות המשמעותיות בחייו, ועל האופן שבו דמויות אלה משפיעות עליו. בנוסף, נדגיש כי אנשים המעוניינים לשפר את התקשורת עם אחרים רצוי שיהיו מודעים יותר ל"דירקטוריון הדמויות" שלהם. הם יכולים לעשות זאת על ידי ניסיון לזהות את הדמויות המרכיבות את "דירקטוריון הדמויות" שלהם, ואת האופן שבו דמויות אלה משפיעות עליהם. במילים אחרות, המודעות ל"דירקטוריון הדמויות" יכולה לעזור לאנשים לתקשר בצורה יותר אפקטיבית ומשמעותית עם אחרים.

ננסה לסכם זאת באופן הבא:

אנשים המעוניינים לשפר את התקשורת עם בן זוגם יכולים לנסות את הדברים הבאים:

• נסו להבין את "דירקטוריון הדמויות" של בן הזוג: עשו זאת על ידי שיחה עם בן זוגם על הדמויות המשמעותיות בחייו, ועל האופן שבו דמויות אלה משפיעות עליו. רמזים לאופן בו הדמויות משפיעות על האחר ניתן לקבל גם מסקירת התגובות שלו במצבים שונים בעבר וכמובן מהעמדות העיקריות שלו שלעיתים משקפות את עמדות של הרודן הפנימי המופנם שלו.
• היו מודעים יותר ל"דירקטוריון הדמויות" שלכם: עשו זאת על ידי ניסיון לזהות את הדמויות המרכיבות את "דירקטוריון הדמויות" שלכם, ואת האופן שבו דמויות אלה משפיעות עליכם. דברו גם עם קרובי משפחה וחברים שליוו אתכם שנים הערים להיסטוריה שלכם ולדמויות שהשפיעו עליכם.
• מודעות לאמור למעלה ופתיחות לקבל את עובדת השוני העקרוני של האחר [בעצם להנחתנו השוני של הדירקטוריון המופנם] חיוניות לשיפור התקשורת. כמו כן יש לזכור שעל מנת להגיע להבנת האחר חשוב להכיר את הדמויות המופנמות שלו כפי שהוא הפנים אותן ולא לפי המאפיינים האובייקטיביים שלהן במציאות החיצונית.
• היו פתוחים ומכבדים כלפי הדמויות המופנמות של בן זוגכם: זכרו שדמויות אלה הן חלק חשוב מהזהות של בן זוגכם והן מרכיבות את האני החברתי שלו..
• לאחר הבנת השוני בדירקטוריונים המופנמים, היו מוכנים להתפשר: זכרו ששניכם צריכים לעבוד יחד כדי ליצור תקשורת טובה.

חמישית, הדוגמה של תאומים זהים מדגישה איך עובדת ההשפעה של הדמויות המופנמות – מחד יש להם בדרך כלל דמויות משפיעות מופנמות דומות במיוחד בתחילת החיים [הורים ואחים משותפים] והתקשורת קלה ושוטפת אך בהמשך בשעה שדרכיהם נפרדות הם נחשפים להשפעות שונות במהלך החיים והפנמה של דמויות שונות ולא זהות עלולה להקשות על התקשורת ביניהם. בדומה בעיות בן בני זוג נוצרות לעתים קרובות כתוצאה מכך שכל אחד מהם נחשף במהלך היחסים למקורות השפעה שונים וכך קבוצת הדמויות המופנות [הדירקטוריון] נעשית פחות ופחות דומה עם השנים.

שישית, אגב, הדברים האמורים למעלה נכונים גם לקבוצת אנשים. לדוגמה, אם חברי קבוצת אנשים מתאפיינת ברובה ב"דירקטוריון דמויות מופנמות" דומה, הם עשויים למצוא את עצמם מתקשרים בקלות יחסית זה עם זה. לעומת זאת, אם קבוצה של אנשים כוללת מספר משמעותי של אנשים עם "דירקטוריון דמויות" שונה מאוד, הם כאמור עלולים למצוא את עצמם מתקשים לתקשר זה עם זה. נציין שגם לגבי קבוצות תרבותיות גדולות ואף למדינות חלים כללים דומים שכן התקשורת ביניהם מתנהלת באמצעות מנהיגיהם שכל אחד מתאפיין בדירקטוריון דמויות מופנמות שונה ובנוסף נדגיש כי לכל קבוצה או מדינה הדמות הסכמתית של תת התרבות שתשפיע רבות על התקשורת עם הצד השני.

והערה אחרונה, נראה כי קשר זוגי מתמשך מורכב מ שני שלבים: א. שלב ראשוני קצר יחסית, שלב ההתאהבות, כאן הדמות של הפרטנר יכולה לנטרל את הרודן הפנימי המופנם, ובכל מקרה לתפוס מקום גבוה בהיררכיה הפנימית בדירקטוריון הדמויות המופנמות. בשלב השני כשהמשיכה יורדת, קבוצה הדירקטוריון עוברת ארגון מחדש, והדמויות הדומיננטיות הקודמות עולות במשמעותן.

לבסוף אנו סבורים כי הרקע התיאורטי שלנו מסביר בין היתר שתי תופעות הקשורות בטיפול הפסיכולוגי אך תתכן להם גם חשיבות בתקשורת בין שני אנשים כולל בני זוג…. שיקוף כטכניקה המקדמת אמפטיה וטרנספרנס או העברה המאפשרים זיהוי דרכי פעולת הרודן הפנימי או הדמות המשפיעה ביותר בהיררכיית הדירקטוריון.

א] שיקוף

MIRRORING או שיקוף הינה טכניקה טיפולית רבת עוצמה שפותחה על ידי הפסיכולוג האמריקאי קארל רוג'רס בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים.

זהו מרכיב מרכזי בטיפול ממוקד אדם, המדגיש הבנה וכבוד לנקודת המבט והחוויות הייחודיות של המטופל או האדם ממול. שיקוף, הידוע גם בשם השתקפות או הקשבה פעילה, כרוך בהקשבה קשובה למטופל ולאחר מכן משקפים לו בחזרה את רגשותיו וחוויותיו במילים של המטפל או המתקשר. דבר זה עוזר למטופל להרגיש ששומעים אותו, מבינים אותו ונותנים לו תוקף, ויוצר עבורו מרחב בטוח לחקור את מחשבותיו ורגשותיו בחופשיות. בעצם שיקוף הינו הרבה מעבר לחזרה על דברי המטופל או האדם ממול ומאופיין בלכידת המהות של המסר שלהם, כולל הטון הרגשי והרמזים הלא מילוליים שלהם. על פי הרקע התיאורטי שלנו הטכניקה של השיקוף מוסברת בכך שנוצרת התחברות לדמויות המופנמות של האדם, שכן המטפל או המתקשר משתמש בטכניקה זו על ידי חזרה על התוכן של המטופל או האדם מול ובעצם המתקשר חוזר ומבטא את עמדת הדירקטוריון המופנם של המטופל או האדם ממול. טכניקה כזו יכולה לקדם אמפטיה ולשפר תקשורת בין בני זוג.

ב] העברה

בתיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, TRANSFERENCE[העברה] מתייחסת לניתוב מחדש לא מודע של רגשות והתנהגויות שהיו קשורים במקור לדמויות משמעותיות אל המטפל או אל בן הזוג או לעיתים אל האדם עימו מתקשרים. העברה יכולה להתבטא בדרכים שונות, כולל: העברה חיובית המתאפיינת בחווית חיבה, אמון ותלות כלפי המטפל. העברה שלילית מתאפיינת בהשלכת כעס, טינה או פחד על המטפל ואילו העברה ארוטית מתאפיינת בפיתוח רגשות רומנטיים או מיניים בלתי הולמים כלפי המטפל ועוד. הבנת ההעברה היא חיונית בטיפול, מכיוון שהיא מאפשרת למטפל בניית מערכת יחסים טיפולית טובה.

על ידי זיהוי והתייחסות להעברה, המטפל יכול ליצור מרחב בטוח עבור המטופל לחקור את רגשותיו וחוויותיו, קבלת תובנות לגבי עברו של הלקוח: העברה יכולה לחשוף גם מידע רב ערך על מערכות היחסים המוקדמות של הלקוח והקונפליקטים לא פתורים שלו. הבנת ההעברה יכולה לעזור למטופל לפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר: על ידי עבודה טיפולית בנושא ההעברה, המטופל יכול ללמוד לנהל את רגשותיו ולבנות מערכות יחסים אותנטיות יותר.

להנחתנו על פי הרקע התיאורטי שלנו ההעברה או הטרנספרנס משקפים את העמדות הקוגניטיביות הרגשיות וההתנהגותיות של הרודן הפנימי המופנם ודרך ניתוחו ניתן לעזור למטופל . במידה ואחד משני אנשים המתקשרים זה עם זה מבחין שבן זוגו לשיח נוטה להתייחס אליו כאילו היה מישהו אחר בלא שיש לכך סימוכין בשיחה יתכן ומדובר בטרנספרנס והבנתו יכולה לעזור למתקשר לצלוח את התקשורת.

עד כאן להפעם

בברכה

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין