נכתב ע"י פרופ' לוין
המושג הלוצינציות הופיע כבר ב-40-120 לפני הספירה עת ה-ASCLEPIADES הרומי הבחין בין מה שאנו מכנים היום הלוצינציות ודלוזיות.
Asclepiades 171 – 110 BC
המילה הלוצינציה עצמה מוצאה במילה לטינית שמשמעותה לשוטט ברחבי הנפש", באנגלית היא נמצאת בשימוש משנת 1572, ולפסיכיאטריה הוכנסה בשנת 1837 ע"י ESQUIROL, שתיאורו אותה משמש בסיס להגדרתה עד היום דהיינו כתפיסה חושית המתרחשת ללא גירוי חיצוני מקביל.
Jean-Étienne Dominique Esquirol 1772 – 1840
הלוצינציה בד"כ נחשבת לתסמין פסיכיאטרי המופיע במצבים פסיכוטיים פונקציונלים: כגון סכיזופרניה, פסיכוזות פונקציונליות קצרות, דיכאון פסיכוטי ועוד, במצבים פסיכוטיים על רקע אורגני כמו: מצבי הרעלה תרופתית, נטילת סמים שונים כמו L.S.D. (כאן מעניין לקרוא את תאוריו המרתקים של HOFFMAN, ממציא ה-L.S.D. אודות חוויותיו המרתקות תחת השפעת חומר זה [גידולים מוחיים שונים, אלכהוליזם, לופוס אריטמטוזיס, הפרעות אנדוקריניות שונות, שינויים אלקטרוליטריים, עגבת ועוד.[
Albert Hofmann 1906 –2008
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Greetings
Below we will detail the model we propose for "Self". First we note that in our model the self includes most of the components of the human soul. The model distinguishes between the "primary self", or the "initial self" which is in fact the basic biological core consisting of a number of innate structures and subject to further development during life, this self includes the emotional and cognitive instinctive parts of the person. A special structure whose characteristics are fed by the cognitive and emotional parts of the primary self is that of the six "channels of sensitivity" of the individual that are related to: status, norms, attachment to others, threat, routine, and energy level. The exact structure of the primary self and the relationship between its parts still requires clarification and it seems that the channels of sensitivity are structures whose instinctive emotional and cognitive characteristics and more are found in the reserves of the primary self.
Based on the structures of the primary self, using its memory stores and abilities, cognition, emotion and more, develops an epistructure of the "social self" [consisting of "secondary selves"], which is a structure that develops during the person's exposure to social influence, and consists of the internalization of characters that are significant to a person, originating from external groups or imaginary groups (related, for example, to a story, myth, movie, etc.) that greatly influenced the person. It is possible that it can also include the personification of objects and agencies that are extremely important to a person.
We will note here that parts of the self are conscious while other parts can be unconscious.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב
להלן נפרט את המודל שאנו מציעים ל"עצמי". ראשית נציין כי במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפשו של האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות הולכת וגדלה במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים היצריים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. במסגרת האני הראשוני נבחין במבנה המכיל את ששת "ערוצי הרגישות" של היחיד. אלו הקשורים ל: סטטוס, נורמות, התקשרות לאחרים [ATTACHMENT], איום, רוטינות ושגרה, רמת האנרגיה. המבנה המדויק של האני הראשוני והקשר בין חלקיו דורש עדיין בירור ונראה כי שערוצי הרגישות הינו מבנה המוכל באני הראשוני.
על רקע ומעל [כמטפורה] האני הראשוני תוך שימוש במאגרי ויכולות הזיכרון הקוגניציה הרגש ועוד שלו הולך ונבנה מבנה על של "העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו' ) שהשפיעו מאוד על האדם. יתכן שהוא יכול לכלול גם האנשה לדמויות של חפצים ואמצעים בעלי חשיבות יתרה לאדם.
נציין כאן כי חלקים מהעצמי הינם מודעים ואילו חלקים אחרים יכולים להיות כאלו שאינם מודעים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
וגם משהו על ה"אני החברתי" כמורכב מאוסף של דמויות מופנמות,
ועל התסמונת הפוסט טראומטית החורכת ומעצבת את מילות הסיפורים
את איז'ו ישראל רוזלי הכרתי בסדנת הכתיבה של אדווה בולה בהרצליה אותה כותבת ומורה מוכשרת שבאה לעולם לעודד את מילות השפה הכתובה ושליחיה. איזו איש רזה כחוש מעט בעל פנים מסקרנות האומר בפשטות את אשר על ליבו, ומספר בגלוי שהוא נפגע נפשית בעקבות המלחמה ההיא. איזו זה יוצא כל הפסקה לעשן סיגרלה, כותב סיפורים הנוגעים – לא נוגעים במלחמה הקשה ב1973, ומידי פעם מתייחס לספר שיכתוב. נו לך תדע אמרתי לעצמי בטרם הייתי מודע לכוח הרצון שלו. מתום הקורס לא שמעתי ממנו דבר ואפילו בשל טרחתם של החיים ועקב האובדן של יקרים חוויתי נשתכח ממני. אבל, לפני איזה שלשה שבועות איזו מתקשר, תשמע יוסי כתבתי את הספר הוא אומר בקול נרגש, שולח לך עותק עם שליח, מה דעתך לכתוב חוות דעת?
הסתקרנתי, התחלתי לחפש עליו חומר באינטרנט,, ראיתי אותו נושא נאום נרגש לאחר אחת ממערכות הבחירות בישראל כנציג עלה ירוק חוזר ואומר משהו כמו "הקנביס הציל אותנו הפוסט טראומטיים. בזכותו הצלחתי לישון והסיוטים הוקלו…". משהגיע הספר אלי למחרת התחלתי קורא את סיפוריו, אני מוכרח לציין שאלו ריתקו אותי, איזו הוא מספר סיפורים מוכשר, שפתו זורמת קולחת, אינה גבוהה, והיא בגובה הקורא. נזכרתי במספרי הסיפורים באותם שבטים קדמונים ישובים סביב המדורה המבוערת מרתקים את שומעיהם אודות מסעי ציד ומלחמה בחיות טרף.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Greetings to our readers.
First we will again define what internalized figures are: internalized key figures [usually human], usually refer to the significant people in a person's life who have played major roles in shaping the individual's beliefs, values, and self-concept. These figures may include family members, friends, mentors, teachers, or any other influential person who has left a lasting impact on the person's psyche. Sometimes, these will also include historical, literary, and other figures that left a noticeable mark on the person and were internalized by him.
The term "internalized" implies that the influence of these key figures has been absorbed and integrated into the individual's thoughts, attitudes, and behaviors. This internalization occurs through the process of observing, interacting with, and learning from these important people. As a result, the individual may adopt certain values, perspectives, and ways of approaching life that reflect those of the influential figures.
These internalized figures can serve as guiding forces in decision-making, moral thinking and emotional regulation. Positive influences can contribute to a person's well-being, security and resilience, while negative influences can lead to internal conflicts or challenges in personal development.
Recognizing and understanding the influence of internalized human key figures is essential to self-awareness and personal growth. It allows people to evaluate the values they hold, question assumptions and make deliberate decisions about the kind of person they want to be. In addition, the awareness of these internalized influences can contribute to building healthier relationships and fostering positive connections with others.
Below, we will mention again the model we propose for "self":
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב לקוראנו.
תחילה נגדיר שוב מהן דמויות מופנמות:
דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.
המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.
דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.
הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.
להלן, נזכיר שוב את המודל שאנו מציעים ל"עצמי":
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב
הרעיון של טולפות, ישויות או ישויות שנוצרו באמצעות תהליכים מנטליים ודמיוניים ממוקדים, סיקרן אנשים על פני תרבויות במשך מאות שנים. להלן נדון בקצרה בשורשיהן ההיסטוריים, היסודות הפסיכולוגיים שלהן וההשלכות האפשריות על הבנת התודעה האנושית. בהסתמך על ספרות קיימת, מסגרות פסיכולוגיות וראיות אמפיריות, ננסה לשפוך אור על התופעה והשפעתה על חוויות סובייקטיביות.
למען הטרמינולוגיה נתייחס לטולפה לעיתים כזכר ולעיתים כנקבה. יוצר הטולפה או המארח שלה נקרא טולפמנסר ואילו התופעה עצמה של הטולפות ויוצריהן תקרא טופלמנסיה.
תופעת הטולפות מקורה בבודהיזם הטיבטי, שבו מתרגלים עוסקים בתרגילים מנטליים מורכבים בכדי ליצור ישויות אוטונומיות באמצעות ריכוז והדמיה מתמשכים. עם זאת, פרקטיקות ואמונות דומות נצפו בתרבויות שונות, דבר המצביע על היבט בין-תרבותי וטרנס-היסטורי לתופעה זו.
בכדי להבין את תופעת הטולפה, חיוני לחקור את ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שבהם הם נוצרו. חלק זה מתעמק במסורת הבודהיסטית הטיבטית, ובוחן את הפרקטיקות הפולחניות והיסודות הפילוסופיים העומדים בבסיס יצירת הטולפות. בנוסף, מציין כי קיימו מקבילות בפרקטיקות תרבותיות ורוחניות אחרות. כך כאמןר שורשיו ההיסטוריים של מושג הטולפות נעוצים בבודהיזם הטיבטי, במיוחד בהקשר של פרקטיקות אזוטריות מסוימות הקשורות למדיטציה והדמיה. המונח "טולפה" עצמו מגיע מטיבטית, כלומר "לבנות" או "לבנות". התפתחות הטולפות קשורה באופן מורכב למסורת הבודהיסטית הרחבה יותר, במיוחד לווג'ריאנה או למסורת הטנטרית.
המחשת טולפה
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
