פרופ' יוסף לוין

שיחה 46: הבנת הפרעת האישיות האובססיבית וההפרעה אובססיבית קומפולסיבית לאור המודל הרואה את ה"עצמי החברתי" של היחיד כדירקטוריון היררכי של דמויות מופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו.

תחילה נגדיר שוב מהן דמויות מופנמות:

דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.

המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.

דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.

הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.

להלן, נזכיר שוב את המודל שאנו מציעים ל"עצמי":

ראשית יש להבחין בין ה"עצמי הראשוני", שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים, ו"העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או בקבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל לסיפור, מיתוס, סרט וכו') שהשפיעו רבות על האדם. "האני המשני" הכלול ב"אני החברתי" כולל:

1] מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים

2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן פעמים רבות בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אך כאמור עשויות להיות גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' שהשפיעו רבות על האדם.

3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה [סביבה] שבה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].

אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי "מנהלת הדמויות" או ליתר דיוק "מנהלת הדמויות המופנמות" או במטפורה "דירקטוריון הדמויות". נציין כי, יש בדירקטוריון מופנם זה [קבוצת ייחוס זו] בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן באופן מטאפורי "הרודן או העריצים או הדיקטטורים הפנימיים" ואלו קובעות את הטון ואף מצנזרות וקובעות אילו תכנים, עמדות והתנהגויות אינן יכולות להיכלל בלוח הדמויות. נציין כי האדם בכללותו אינו מודע בדרך כלל להשפעת דירקטוריון הדמויות המופנמות ומכיר בהשפעתו כנובעת מעצמו מרצונותיו ועמדותיו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד ויש מאבקים מתמידים ויחסי כוח בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו בדבר העמדות שיבואו לידי ביטוי, כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים בדרך כלל מכתיבים את הטון.

"מנהלת הדמויות המופנמות"

כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם, אך נדגיש כי בדרך כלל ההפנמה הפנימית החשובה ביותר, הינה זו של מה שכיננינו "הדיקטטור העצמי" או "הרודן העצמי" הפנימי. כאן מדובר על הפנמת דמות בעלת השפעה גדולה ומעצבת על האדם לטובה ו/או לרעה, שלה השפעה גדולה על דירקטוריון הדמויות הפנימיות הבונות את ה"עצמי" החברתי. לדיקטטור פנימי זה אנו מניחים תפקיד מכריע והשפעה עמוקה על הפנמת דמויות חיצוניות [או בלשון מקצועית אובייקטים חיצוניים]. עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות אודות הפנמות של דמויות. הוא מחליט האם יש לדחות את ההפנמה או, באם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות במובן מסויים אנו מניחים כי דמות משפיעה זו הינה גם כמעין צנזור פנימי. יש להדגיש כי אין אנו מדברים או משערים קונקרטית על נוכחות הדמויות המופנמות בעולמו הפנימי של היחיד כמעין אנשים קטנים אלא בייצוגים שלהן באיזורי מוח שונים שטיבם ואופן ייצוגם במוח דורש עדיין המשך מחקר. כמו כן נציין שאומנם אנו קוראים לדמות זו "דיקטטור" אך להוציא סוג מסויים אין מאפייניו זהים לזה של שליט דיקטטורי על מדינה מסויימת, אלא שדמות זו הינה דומיננטית ומשפיעה בקרב "דירקטוריון הדמויות".

נציין כי למודל זה פותחה שיטת טיפול המכונה "טיפול ממוקד בקבוצות הייחוס" או RGFT כאשר קבוצות הייחוס הן בדרך כלל דירקטוריון הדמויות המופנמות וקבוצות אנשים במציאות החיצונית אשר משפיעות באופנים שונים על היחיד.

להלן נגדיר את המושגים "ניתוח אירועי טריגר" ו"ערוצי רגישות":

"ניתוח אירועי טריגר" הוא ניתוח טיב האירועים העלולים להשפיע לרעה על האדם. ניתוח אירועי טריגר מחלק את כל הטריגרים המובילים להשפעה מנטלית שלילית ל-6 קטגוריות המכונות "ערוצי רגישות" של היחיד. אלו קשורות ל:

1] סטטוס,

2] נורמות,

3] התקשרות לאחרים [ATTACHMENT],

4] איום,

5] רוטינות ושגרה,

6] רמת האנרגיה

לטריגרים אלו ישנם מאפיינים חברתיים מפורשים או מרומזים, כלומר הם קשורים ל- קבוצות הייחוס של המטופלים (דירקטוריון הדמויות המופנמות וקבוצות הדמויות במציאות החיצונית). ככלל אלו טריגרים שליליים או במילים אחרות אירועים המזרזים הידרדרות או מצוקה במצב הנפשי.

טריגר שלילי מוגדר כאירוע המזרז הידרדרות נפשית העומד עם ההידרדרות בקשר סיבתי ואשר ההידרדרות מופיעה בהקשר זמנים עימו. כאמור אנו מסווגים טריגרים כאלו כשייכים לאחד מהסוגים הבאים:

שינוי סטטוס מעמד] בתוך קבוצת הייחוס

דוגמאות לטריגר כזה עלולות להיות שינויים במעמד בעבודה, הידרדרות ביחסים הזוגיים, זכייה משמעותית בלוטו ועוד.

התנגשות עם נורמות הקשורות בקבוצת הייחוס

דוגמאות לטריגר כזה עלולות להיות : לחץ של קבוצת הייחוס על האדם לבצע פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הנורמות המוסריות של האדם, חוסר יכולת לציית לנורמות קבוצת הייחוס (למשל בשל שיפוטו האינטלקטואלי של האדם), חוסר נכונות לקבל את נורמות קבוצת הייחוס, השלכות של הפרת נורמות קבוצת הייחוס (המביאות לתגובה עונשין כלשהי מצד קבוצת הייחוס).

שינוי (או איום בשינוי) במערכת ההתקשרויות עם דמויות משמעותיות לאדם

מוות של אחר משמעותי, ניתוק יחסים עם מאהב, הפרעה למגע פיזי עם אחר משמעותי (בעקבות גיוס לצבא, כניסה לפנימייה ועוד). מצד שני יש אירועים כמו לידת ילדים, נישואין, כניסה לקבוצת ייחוס חדשה (לעבודה חדשה, לתחילת לימודים) וכו'. שינוי כזה כולל גם שינוי במערכת של קשרים אישיים לחיית מחמד או לחפץ בעל ערך רב לאדם (למשל כלב אהוב).

איום על הישרדותו של האדם (פיזי או כלכלי)

לקטגוריה זו שייכות בעיות כלכליות, מחלות קשות מסכנות חיים וכו'.

שינוי משמעותי בשגרת החיים

כאן ניתן להזכיר דוגמאות כמו מעבר למקום חדש, חופשה, שינוי בשגרת העבודה, שינוי תפקיד (להיות הורה, יציאה לפנסיה, גיוס לצבא ועוד).

הידרדרות המשאבים האנרגטיים של האדם

כתוצאה מ: עבודת יתר, מניעת שינה, ארוחות לא מאוזנות או תת אכילה, מחלות נלוות ועוד.

ככלל "ניתוח אירועי הטריגר" עוזר לנו לזהות את בעיות הליבה של המטופל שיש לטפל בהן. הטריגרים מושווים מול קבוצות הייחוס הרלוונטיות. אם טריגרים משויכים למספר מוגבל של קבוצת ייחוס חיצוניות ספציפיות, סביר להניח שהבעיה תהיה קשורה לאותן קבוצות חיצוניות – כאן מומלץ להשתמש בשיטת "הטיפול הממוקד בקבוצות הייחוס" עבור קבוצות חיצוניות (שנכנהו "הטיפול הממוקד בקבוצות ייחוס חיצוניות"). אם הטריגרים מתייחסים לקבוצת ייחוס פנימית – כנראה הבעיה הינה עם המטופל עצמו. במקרה זה, מומלץ "הטיפול הממוקד בקבוצות הייחוס לקבוצות מופנמות" (טיפול הממוקד בקבוצת הייחוס הפנימית).

נדון כעת באישיות אובססיבית והפרעה טורדנית כפייתית ונחשוף את חוטי הדמיון והשוני ביניהם.

, הדמיון. בעוד ששני המצבים, אישיות אובססיבית (OP) והפרעה טורדנית כפייתית או אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), חולקים את החוט המקשר של אובססיביות, המאפיינים הייחודיים שלהם, האטיולוגיה וגישות הטיפול מבדילות ביניהם.

להלן קריטריוני האבחון לכל אחד מהמצבים:

אישיות אובססיבית (OP):

אישיות אובססיבית אינה מוכרת רשמית כהפרעה פסיכיאטרית מובהקת בספרי אבחון גדולים כגון ספר האיבחון הפסיכיאטרי DSM-5. עם זאת, היא קשורה בדרך כלל להפרעות אישיות, במיוחד הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (OCPD). אנשים אלו מפגינים פרפקציוניזם, עיסוק בפרטים וצורך בשליטה, לעתים קרובות על חשבון יחסים בין-אישיים.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD):

OCD היא הפרעה פסיכיאטרית מבוססת היטב המוגדרת על ידי ה-DSM-5. היא מאופיין בנוכחות של אובססיות (מחשבות פולשניות, מטרידות) וקומפולסיות (התנהגויות טקסיות כפייתיות שמטרתן להקל על חרדה או למנוע אירוע ממנו חוששים). OCD פוגע באופן משמעותי בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.

אטיולוגיה:

אישיות אובססיבית (OP):

מאמינים כי התפתחות אישיות אובססיבית כרוכה בשילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואישיותיים. אישיות זו קשורה לעתים קרובות עם חינוך נוקשה, ציפיות הוריות גבוהות, נטייה לחרדה.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD):

ל-OCD יש אטיולוגיה מורכבת המערבת גורמים גנטיים, נוירוביולוגיים וסביבתיים. חוסר ויסות של סרוטונין ומוליכים עצביים אחרים, טראומה בילדות, זיהומים ואירועי חיים מלחיצים עשויים לתרום להופעת OCD.

קורלציה נוירוביולוגית:

מחקרי דימות מוחי מצביעים על כך שגם OP וגם OCD כרוכים בשינויים במבנים ובתפקודים במוח, במיוחד באזורים הקשורים לשליטה קוגניטיבית, כגון קליפת המוח האורביטופרונטלית ופיתול החגורה הקדמי. עם זאת, הדפוסים הספציפיים והחומרה של שינויים אלה שונים בין שני אלו.

גישות טיפוליות:

אישיות אובססיבית (OP):

הטיפול המקובל בOP כולל בעיקר פסיכותרפיה, תוך התמקדות בטיפול בתכונות אישיות לא מסתגלות ושיפור התפקוד הבין-אישי. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עשוי להועיל בקריאת תיגר על נטיות פרפקציוניסטיות ובטיפוח גמישות.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD):

OCD מטופל לעתים קרובות בשילוב של פסיכותרפיה, במיוחד מניעת חשיפה ותגובה (ERP), וטיפול תרופתי, בדרך כלל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI). מניעת חשיפה ותגובה ERP מכוון להפחתת התנהגויות כפייתיות באמצעות חשיפה מבוקרת לגירויים מעוררי חרדה.

מסקנה:

לסיכום, בעוד שאישיות אובססיבית והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית חולקות מאפיינים משותפים הקשורים לאובססיביות, הן שונות באופן משמעותי מבחינת קריטריוני האבחון, האטיולוגיה וגישות הטיפול. הכרה בהבחנות אלה חיונית לאבחון מדויק ולהתערבות יעילה. יש צורך במחקר נוסף כדי לשפר את הבנתנו את ההפרעות הללו ולחדד אסטרטגיות טיפול לשיפור התוצאות.

אנו מציעים שהעצמי החברתי של היחיד מורכב מדמויות מפתח מופנמות שהשפיעו על הפרט. איך ניתן להסביר אפוא אישיות אובססיבית והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית על רקע תפיסה זו.

התפיסה שהעצמי החברתי של הפרט מורכב מדמויות מפתח מופנמות שהשפיעו עליו מתיישבת עם פרספקטיבות פסיכודינמיות והתפתחותיות. כאשר בוחנים אישיות אובססיבית (OP) והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) באמצעות מסגרת זו, היא מספקת תובנות כיצד דמויות מופנמות עשויות לתרום להתפתחות ולביטוי של הפרעות אלה.

דמויות מפתח מופנמות באישיות אובססיבית (OP):

ראשית, אנשים עם אישיות אובססיבית עשויים להפנים דמויות סמכות משמעותיות או מודלים לחיקוי המדגישים פרפקציוניזם, שליטה, ודבקות נוקשה בכללים. דמויות מופנמות אלה מעצבות את תפיסתו העצמית של הפרט, ומשפיעות על אמונותיו לגבי המצופה ממנו.

שנית, הפנמה של דמויות תובעניות או ביקורתיות יכולה לתרום לפיתוח תכונות אישיות אובססיביות, כגון פרפקציוניזם והתמקדות מוגזמת בפרטים. הפרט עשוי לשאוף תמיד לעמוד בסטנדרטים גבוהים באופן לא מציאותי, המונע על ידי הציפיות המופנמות של דמויות משפיעות אלה.

דמויות מפתח מופנמות בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD):

ראשית, במקרה של והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית תהליך ההפנמה עשוי לכלול שילוב של דמויות הקשורות לפחד או פגיעה בעקבות חוויות טראומטיות או שילוב של דמויות סמכותיות המזהירות מפני סכנות פוטנציאליות, מה שמוביל להתפתחות מחשבות אובססיביות הקשורות לפגיעה או זיהום.

שנית, התנהגויות כפייתיות בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית יכולות להופיע כדרך להשיג שליטה על החרדה הקשורה לאיומים המופנמים האלה. הטקסים והפעולות החוזרות על עצמן עשויים להיות ניסיונות לא רציונליים להגן בפני הציפיות או האזהרות הנתפסות של דמויות מופנמות משפיעות אלה.

השפעה על זהות ודינמיקה בין-אישית:

דמויות מפתח מופנמות תורמות לבניית הזהות העצמית של הפרט. בשתי ההפרעות העצמי החברתי עשוי להיות שזור עמוק במאפיינים ובציפיות של הדמויות המופנמות האלה.

כמו כן, יחסים בין-אישיים עשויים להיות מושפעים, מכיוון שאנשים עם תכונות אובססיביות עשויים להתקשות בתחומים הדורשים גמישות ופשרה בשל הסטנדרטים הנוקשים שנקבעו על ידי דמויותיהם המופנמות. בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפחד משיפוט חיצוני על ההתנהגות או פחד וחרדה מנזק עלולים להניע התנהגויות של הימנעות, ולהשפיע על אינטראקציות חברתיות.

השלכות טיפוליות:

מקובל כי טיפולים פסיכודינמיים ומכווני תובנה עשויים להיות בעלי ערך בהתמודדות עם תכונות אישיות אובססיביות או התנהגויות כפייתיות על ידי חקירת מקורותיהן של דמויות מופנמות וקריאת תיגר על אמונות לא מסתגלות.

אנו סבורים כי הכרה והבנה של השפעתן של דמויות מופנמות אלה יכולה להנחות התערבויות טיפוליות בשיטה הטיפולית המתמקדת בקבוצת הייחוס שמטרתן לקדם מנגנוני התמודדות אדפטיביים יותר.

לסיכום, להפנמת דמויות מפתח תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסה העצמית ובהשפעה על התנהגויות אצל אנשים עם אישיות אובססיבית והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. חקירת ההשפעה של דמויות מופנמות אלה מספקת הבנה דקדקנית של מקורותיהן של תכונות והתנהגויות אובססיביות, וסוללת את הדרך להתערבויות טיפוליות ממוקדות.

אנו סבורים שהבנה טובה של ההפרעות משלבת הן את דירקטוריון הדמויות המופנמות מחד והן את ערוצי הרגישות של היחיד. בדרך כלל האישיות האובססיבית רגישה במיוחד לשינויי שגרה ורוטינה ולטריגרים המערערים את מאפייני השגרה והרוטינה. בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית קיימת רגישות רבה לערוץ האיום וכפי הנראה גם לערוצי השגרה והרוטינה כך שטריגרים שיערערו את אלו יביאו להחרפת או התעוררות ההפרעה.

לא פעם נראה כי בהפרעת אישיות אובססיבית תתכן דמות דומיננטית של דיקטטור פנימי בעל מאפיינים אובססיביים נוקשים לא גמיש הרגיש לשינויי שגרה ורוטינה המצנזר תכנים לא מתאימים ואילו בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית קיימת דמות כזו משפיעה הרגישה לאיום ולשינויי שגרה ורוטינה.

בתרפיה ניתן ליצור בהדרגה דמות מופנמת מווסתת ומרככת של המטפל או לתת יותר מקום ודומיננטיות לדמות קיימת בדירקטוריון המטופל שתווסת או תמתן את הדיקטטור הפנימי או ליצור עם המטופל דמות הרואה אלטרנטיבות וגמישה יותר בתפיסתה והתנהגותה.

כמו כן ניתן להעלות את הדמות דומיננטית לכיסא החם [כאן בהכוונת המטפל המטופל מדבר בכיסא שיועד לכך בתור הדמות הדומיננטית כאילו מגרונה עם תפיסותיה] ולהראות לדמות זו תוך מתן כבוד לדמות הדומיננטית כי לעיתים דרכה לא משיגה התוצאות הרצויות ואם היא רוצה בטובת המטופל אולי כדאי להגמיש את עמדותיה או להביא בחשבון גם עמדות אחרות.

מקרה מבחן ראשון: ג.ש. אישיות אובססיבית

מטופל ג.ש., אדם בן 45, מציג תכונות התואמות אישיות אובססיבית. באמצעות ברור בשיטת הטיפול הממוקד בקבוצת הייחוס [RGFT] מתגלה כי דמות המפתח המופנמת שלו היא אביו, הורה שהדגיש פרפקציוניזם ושליטה בשנים המעצבות שלו. המטופל הפנים ציפיות אלה, מה שהוביל להקפדה נוקשה על כללים ולצורך עז בסדר. הטיפול מתמקד בקריאת תיגר על אמונות לא מסתגלות ובטיפוח גמישות בחשיבה ובהתנהגות.

מקרה מבחן שני: א.פ. אישיות אובססיבית

א.פ. רואה חשבון שמעיד כי היה "מבולגן" בגיל ההתבגרות, לא שמר על זמנים, לא הקפיד על נורמות וכללי שגרה. באחד הימים כשמעשיו אלו הגיעו לרמה מוגזמת בעיני אביו שהיה בעל אישיות אובססיבית, לקח אותו אב זה נזעם לשולחן עבודתו המסודר להפליא, פתח את כל מגירותיו מגירות בהן הכל היה מסודר לחלוטין כחיילים במסדר וזעק מילה אחת בלבד: "ככה".

א.פ. היה מרגע זה בחווייתו בחרדת איום ונטישה נוראית ומאותו יום הפך אובססיבי לסדר. כפי הנראה האב העביר מסר ויזואלי ומאיים רב עצמה. נציין כי היה זה אב דומיננטי מאוד במשפחה שהופנם אצלו כדיקטטור פנימי בדירקטוריון הדמויות המופנמות שלו.

דו"ח מקרה: ט.מ. הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

המטופל ט.מ. שרברב בן 28, מציג סימפטומים של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. באמצעות הטיפול מתברר כי דמות המפתח המופנמת היא זו של אימו שהחדירה בו פחד עמוק מפגיעה וצורך בניקיון יתר. האובססיות של המטופל סובבות סביב פחדים מזיהום, וקומפולסיות או טקסים הכוללים שטיפת ידיים תכופה. נציין כי הייתה זן אם דומיננטית מאוד במשפחה שהופנמה אצלו כדיקטטור פנימי בדירקטוריון הדמויות המופנמות שלו.

דו"ח מקרה: ד.כ., אינטראקציה בין אישיות אובססיבית והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית

מטופל ד.כ. , אדם בן 43, מדגים אינטראקציה מורכבת בין אישיות אובססיבית להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. דמות המפתח המופנמת היא דמות אב סמכותית קפדנית ששמה דגש הן על פרפקציוניזם והן על ניקיון. המטופל נאבק במרדף הבלתי פוסק אחר שלמות במשימות עבודה (אישיות אובססיבית) תוך שהוא חווה גם אובססיות מטרידות הקשורות לפחדי זיהום (והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית).

נציין כי היה זה אב דומיננטי מאוד במשפחה שהופנם אצלו כדיקטטור פנימי בדירקטוריון הדמויות המופנמות שלו.

מקרים אלה ממחישים את ההשפעה הפוטנציאלית של דמויות מפתח מופנמות על התפתחות וביטוי של אישיות אובססיבית והפרעה אובססיבית-כפייתית. היא מדגישה את החשיבות של הבנת ההתנסויות המוקדמות והיחסים הבין-אישיים של הפרט בהתאמת התערבויות טיפוליות יעילות.

עד כאן להפעם

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין