פרופ' יוסף לוין

פסיכיאטר מומחה בכיר

מרץ

13

2024

לחיות על פי תהום: ישראל איז'ו רוזלי וספרו החדש

נכתב ע"י פרופ' לוין

וגם משהו על ה"אני החברתי" כמורכב מאוסף של דמויות מופנמות,
ועל התסמונת הפוסט טראומטית החורכת ומעצבת את מילות הסיפורים

את איז'ו ישראל רוזלי הכרתי בסדנת הכתיבה של אדווה בולה בהרצליה אותה כותבת ומורה מוכשרת שבאה לעולם לעודד את מילות השפה הכתובה ושליחיה. איזו איש רזה כחוש מעט בעל פנים מסקרנות האומר בפשטות את אשר על ליבו, ומספר בגלוי שהוא נפגע נפשית בעקבות המלחמה ההיא. איזו זה יוצא כל הפסקה לעשן סיגרלה, כותב סיפורים הנוגעים – לא נוגעים במלחמה הקשה ב1973, ומידי פעם מתייחס לספר שיכתוב. נו לך תדע אמרתי לעצמי בטרם הייתי מודע לכוח הרצון שלו. מתום הקורס לא שמעתי ממנו דבר ואפילו בשל טרחתם של החיים ועקב האובדן של יקרים חוויתי נשתכח ממני. אבל, לפני איזה שלשה שבועות איזו מתקשר, תשמע יוסי כתבתי את הספר הוא אומר בקול נרגש, שולח לך עותק עם שליח, מה דעתך לכתוב חוות דעת?

הסתקרנתי, התחלתי לחפש עליו חומר באינטרנט,, ראיתי אותו נושא נאום נרגש לאחר אחת ממערכות הבחירות בישראל כנציג עלה ירוק חוזר ואומר משהו כמו "הקנביס הציל אותנו הפוסט טראומטיים. בזכותו הצלחתי לישון והסיוטים הוקלו…". משהגיע הספר אלי למחרת התחלתי קורא את סיפוריו, אני מוכרח לציין שאלו ריתקו אותי, איזו הוא מספר סיפורים מוכשר, שפתו זורמת קולחת, אינה גבוהה, והיא בגובה הקורא. נזכרתי במספרי הסיפורים באותם שבטים קדמונים ישובים סביב המדורה המבוערת מרתקים את שומעיהם אודות מסעי ציד ומלחמה בחיות טרף.

איור בעזרת AI להמחשה

איור בעזרת AI להמחשה

חשתי כי מאחורי מסך הסיפורים מסתתרת לה הטראומה במלחמה, גם כשהוא מספר על חוויות בילדותו ושהותו בפנימייה בפרדס חנה אותה אהב. אתה חושב לאן יכול היה להתפתח לולא אותה טראומה במלחמה שקבעה את מסלול חייו הבוגרים. נו קראתי… טוב מה עושים אמרתי לעצמי, אני לא מסוגל לכתוב המלצה מן רשמית שאתה קורא ואומר לעצמך טוב נו עוד המלצה בה כולם מוכשרים כולם יצירתיים כולם נועדו לגדולה.. ואז אני שואל את עצמי נו מה ואיך כותבים, כותבים לא סתם אלא מתוך כנות ועניין אמיתי ואפילו מן משהו שמזכיר את בובר ביחסו לזולת ולאחר?, במבוכתי התחלתי שולח לו שאלות בווטסאפ איך קוראים לאבא ואימא? איך קוראים לכלב? ספר לי על תוכן הסיוטים בחלומותיך ? ועוד ועוד…אתה יודע מה, השיב לבסוף יאללה בוא נפגש יש לי חצר גדולה…מה דעתך בחמישי בוקר עניתי…לא יכול ענה אני נוסע לאילת עם הג'יפ להירגע …. נו, בסוף מצאנו מועד והגעתי אליו בצהרי היום להוד השרון. הייתה באותו יום שמש בהירה ומאירה בתחילת מרס 2024, בתקופת השנה שבין גשמי החורף לפריחת האביב. והנה אני יושב אצל איזו במרפסת הרחבה תחת הפרגולה ותיקת השנים, ברקע טלוויזיה קטנה שצומחת מקיר הבית ובמסך קרייני פוקס ניוז מראיינים ותיקי קרבות בעירק, לא יכול לשמוע ישראל אומר לי ישראל. זהו היום ה150 למלחמת חרבות ברזל בעזה. אנו ישובים סביב שולחן מרפסת מכוסה מפת שעווה מצוירת לימונים ועלי עץ כלשהו, איזו מעשן סיגריה אחר סיגריה מספר על מאורעות המלחמה, על "כוח שמוליק" בו השתתף, על החווה הסינית, על קרבות הדמים, לעיתים כאילו אלו קרו השנה והרי מדובר ב, 1973באירועים שקרו לפני כחמישים שנה, משהו כמו לפני שני דורות.

מה תרצה לשתות שואל אותי איזו ומכין כוס תה וקנקן מים. במטבח הבית הרחב מסננת עם פסטה מוכנה להגשה מעוררת תיאבון מחכה לרוטב עגבניות חם וטעים שאיזו שומר לחברו הטוב אלבז ורעייתו שיגיעו מאוחר יותר.

בוא הוא אומר לי ומציג לי את החצר הרחבה, את האוהל בו מתכנסת החבורה לפוקר שבמרכזו שולחן ביליארד גדול, ואזי מוליך אותי למבנה טרומי מחסני חשוך וגם שם טלוויזיה דולקת באור נגוהות. במבנה שולחן עבודה קטן עמוס חפצים. ברקע על הקיר תמונת פטריית עשן ממטוס מצרי שהופל ונפל על כוח שמוליק עם פטריית עשן גדולה, מתחתיה תמונת צעירה רוזנבלומית יפהפייה משנות השישים של המאה הקודמת חשופת חזה…

זה החדר אליו אני בורח, כאן אני כותב, זה התרפיה שלי , אומר איזו. אנו חוזרים ויושבים תחת הפרגולה על כוסות התה ואיזו מספר לי באריכות את תולדות המלחמה ההיא תראה, תראה, הוא אומר לי ומראה לי את פקודת המבצע של "כוח שמוליק" [במסגרת מלחמת יום כיפור ב1973 פלוגה ו' של גדוד 890 צנחנים הצטרפה לפלוגה ה' של גדוד 202 צנחנים ,ורס"ן (לימים אלוף) שמואל ארד מונה למפקדן. מרגע זה כונה הכוח "כוח שמוליק"] .

עכשיו אני מבין יותר את עטיפת הספר שכן שני אלו מופיעים על עטיפת ספרו של איזו. בוא אומר לי איזו לפתע, אני בא כחייל ממושמע ואנו נכנסים לסלון הבית, שם בפינת הסלון ספריה לצידה ארגזי קרטון עם עותקי ספרו החדש. אני מחלק עותקים ליחידות צבאיות, לעמותות לוחמים ומחפש מימון לכל משלוח….

אנו חוזרים ומתיישבים סביב לשולחן המרפסת ואיזו מספר לי על התסמונת הפוסט טראומטית שלו שהתפתחה אחרי חוויותיו העקובות מדם במלחמת יום כיפור כחלק מכוח שמוליק. לא אשכח את תיאורו הנרגש אודות הנסיעה בזחל"מ במהלך הקרב בחווה הסינית כשהנהג מילואימניק שבקושי הכיר חטף רסיס פגז שחדר לראשו ונהרג. הזחל"מ נעצר איזו ירד והקיא ומפקד הזחל"מ הטיל עליו לנהוג. ההגה היה מכוסה כולו דם ורסיסי גולגולת ניתזו מסביב, רגליו של איזו החליקו על דוושות המכונית שכן אלו הוצפו בדם הנהג ההרוג…תחילה היה איזו משותק ולא יכול היה לנהוג והמפקד בייאושו הכה אותו וזעק תיסע…תיסע, שכן זחל"מ העומד באש תופת כמו זו שהייתה נועד תוך זמן קצר להיות מושמד כליל.

תמונה שמכילה שמיים, ענן, בחוץ, זריחה

התיאור נוצר באופן אוטומטי

איורים בעזרת תכנת AI להמחשת זוועות המלחמה ומראות הדמים

איזו ממשיך ומספר לי על סיוטיו בזמנו בלילות ארוכים וכואבים, על האלימות שנעורה בו בעבר ועל ההתנהגויות המסוכנות שאימץ בזמנו, כמו על פי התהום ומציין כי לקח לו זמן לחזור קצת איכשהו לחיים הרגילים וכי עד היום נוטה להיות בביתו…אני משוקם היום אומר איזו.. אבל כל כך הרבה בחוץ הינם פוסט טראומטיים ואינם מוכרים עדיין ושופך את מר ליבו על היחס הקשה לדבריו באגף השיקום במשרד הבטחון שהעמיד מכשולים אינספור לדבריו להכרה בנפגעי הנפש בעקבות המלחמות. איציק סעידיין הוא אומר, הוא הגיבור שלי, הוא לא פגע באחרים אלא הצית את עצמו והביא לשינוי ביחס לנפגעי הנפש מהמלחמות…אני מתבונן בו ורואה וחש כי איזו מדבר אמנם במתינות אך אלו דברים מדם ליבו. והשיחה עימו ממשיכה וממשיכה ומתארכת עמוק לתוך היום רווית דם הנופלים חרדת הקיום וזוועות המלחמה….רק דבר אחד אומר כאן, אומר לי איזו לפתע, אחרי כל אותם תיאורים קשים מנשוא.. "אתה יודע מה מפריע לי אפילו יותר מזה…שכשחזרנו מהמלחמה איש לא דיבר איתנו איש לא התייחס… כמו נשכחנו…אבדנו".

כאן אעשה אתנחתא ואעבור במעבר חד משהו למודל ל"עצמי החברתי" שאנו מפתחים כיום יחד עם דר 'איגור סלגניק, פסיכיאטר והוגה דעות. שהניח תחילה את היסודות למודל זה. קריאת חלק זה דורשת תשומת לב וניתן לדלג עליה באם רצונכם בהמשך השיחה עם איזו.

מודל זה גורס כי " דמויות מפתח מופנמות [בדרך כלל אנושיות], מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים בחייו של אדם שמילאו תפקיד מרכזי בעיצוב האמונות, הערכים והתפיסה העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהשאיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים, אלה יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות ואחרות שהטביעו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו. המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת באמצעות תהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט ודרכי גישה מסוימות לחיים המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות. דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות יכולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית. הכרה והבנה של השפעתן של דמויות מפתח אנושיות מופנמות חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. זה מאפשר לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים. להלן נזכיר שוב את המודל שאנו מציעים ל"עצמי": ראשית, יש להבחין בין "העצמי הראשוני", שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות במהלך החיים, לבין "העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו ') שהשפיעו מאוד על האדם. "העצמי המשני" הכלול ב"עצמי החברתי" כולל: 1) מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן פעמים רבות בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אך כאמור עשויות להיות גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' שהשפיעו מאוד על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה [סביבה] בה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים]. אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי "מנהלת הדמויות" או ליתר דיוק "מנהלת הדמויות המופנמות", או "מועצת הדמויות". נציין כי בדירקטוריון מופנם זה [קבוצת התייחסות זו], יש בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן מטאפורית "האני הדיקטטור" או "הדיקטטורים הפנימיים" ואלה נותנות את הטון ואף מצנזרות וקובעות אילו תכנים, עמדות והתנהגויות לא ניתן לכלול במועצת הדמויות . נציין כי האדם בכללותו אינו מודע בדרך כלל להשפעתו של לוח הדמויות המופנמות ומכיר בהשפעתו כנובעת מרצונותיו ועמדותיו שלו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד וקיימים מאבקים ויחסי כוח בלתי פוסקים בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו לגבי העמדות שיביעו, כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים בדרך כלל מכתיבים את הטון. "מנהלת הדמויות המופנמות" כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם, אך נדגיש כי בדרך כלל ההפנמה החשובה ביותר היא זו של מה שקראנו לו "הדיקטטור-עצמי". כאן מדובר בהפנמת דמות שיש לה השפעה רבה ומעצבת את האדם לטוב ו/או לרע, שיש לה השפעה רבה על לוח הדמויות הפנימיות שבונות את ה"אני" החברתי. לדיקטטור פנימי זה אנו נוטלים על עצמנו תפקיד מכריע והשפעה עמוקה על הפנמת דמויות חיצוניות [או בעגה המקצועית אובייקטים חיצוניים]. עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות על הפנמת אופי. הוא מחליט אם לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות, במובן מסוים, אנחנו מניחים שהדמות המשפיעה הזאת היא גם סוג של צנזורה פנימית. יש להדגיש כי איננו מדברים או מעלים השערות קונקרטיות על נוכחותן של דמויות מופנמות בעולמו הפנימי של הפרט כמעין "אנשים קטנים בתוך המוח", אלא בייצוגיהן באזורי מוח שונים שאופיים ואופן ייצוגם במוח עדיין דורשים מחקר נוסף. עוד נציין כי למרות שאנו מכנים דמות זו "דיקטטור", למעט סוג מסוים, מאפייניו אינם זהים לאלה של שליט דיקטטורי במדינה מסוימת, אלא שדמות זו דומיננטית ומשפיעה בקרב "מנהלת הדמויות".

נזכיר כעת בקצרה ובפשטות מה מאפיין תסמונת פוסט טראומטית:

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הינה מצב נפשי המושרה על ידי אירוע מאיים ומפחיד – באם חווים אותו או עדים לו. הסימפטומים עשויים לכלול פלאשבקים, סיוטים וחרדה קשה, כמו גם מחשבות בלתי נשלטות על האירוע.

רוב האנשים שעוברים אירועים טראומטיים עשויים לחוות קושי זמני להסתגל ולהתמודד, אך עם הזמן וטיפול עצמי טוב, הם בדרך כלל משתפרים. אם הסימפטומים מחמירים, נמשכים חודשים או אפילו שנים, ומפריעים לתפקוד היומיומי שלך, ייתכן שמדובר בPTSD.

קבלת טיפול יעיל לאחר התפתחות תסמיני PTSD יכול להיות קריטי בכדי להפחית את הסימפטומים ולשפר את התפקוד.

תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית עשויים להתחיל תוך חודש מהאירוע הטראומטי, אך לעיתים הסימפטומים עשויים להופיע רק שנים לאחר האירוע. תסמינים אלה גורמים לבעיות וקשיים משמעותיים במצבים חברתיים או בעבודה ובמערכות יחסים.

תסמיני PTSD מקובצים בדרך כלל לארבעה סוגים: זיכרונות פולשניים, הימנעות, שינויים שליליים בחשיבה ובמצב הרוח, ושינויים בתגובות פיזיות ורגשיות. הסימפטומים יכולים להשתנות עם הזמן או להשתנות מאדם לאדם.

זיכרונות פולשניים

תסמינים של זיכרונות פולשניים עשויים לכלול:

  • זיכרונות מטרידים חוזרים ולא רצויים מהאירוע הטראומטי
  • חוויה מחודשת של האירוע הטראומטי כאילו הוא קורה שוב (פלאשבקים)
  • חלומות מטרידים או סיוטים על האירוע הטראומטי
  • מצוקה רגשית קשה או תגובות פיזיות למשהו שמזכיר לך את האירוע הטראומטי

הימנעות

תסמינים של הימנעות עשויים לכלול:

  • ניסיונות להימנע מלחשוב או לדבר על האירוע הטראומטי
  • הימנעות ממקומות, פעילויות או אנשים שמזכירים לכם את האירוע הטראומטי

שינויים שליליים בחשיבה ובמצב הרוח

תסמינים של שינויים שליליים בחשיבה ובמצב הרוח עשויים לכלול:

  • מחשבות שליליות על העצמי, על אנשים אחרים או על העולם
  • חוסר תקווה לגבי העתיד
  • בעיות זיכרון, כולל אי זכירה של היבטים חשובים של האירוע הטראומטי
  • קושי לשמור על יחסים קרובים
  • תחושת ניתוק ממשפחה וחברים
  • חוסר עניין בפעילויות שבעבר האדם נהנה מהן
  • קושי לחוות רגשות חיוביים
  • תחושת קהות רגשית

שינויים בתגובות פיזיות ורגשיות

תסמינים של שינויים בתגובות פיזיות ורגשיות (הנקראים גם תסמיני עוררות) עשויים לכלול:

  • נטיה להיבהל או להיבהל בקלות
  • עמידה מתמדת על המשמר מפני סכנה
  • התנהגות הרסנית, כגון שתייה מופרזת או נהיגה מהירה מדי
  • בעיות שינה
  • קושי להתרכז
  • עצבנות, התפרצויות כעס או התנהגות תוקפנית
  • אשמה או בושה מציפה

ננסה כעת להבין כיצד המסגרת התיאורטית הקשורה בתפיסת מנהלת הדמויות המופנמות והעצמי המופנם הדיקטטורי כבונים את העצמי החברתי יכולה אולי לעזור בהסבר הפרעת הדחק הפוסט טראומטית (PTSD).

במסגרת זו:

  1. אירוע טראומטי: PTSD מופעל בדרך כלל על ידי אירוע טראומטי. בהקשר של מנהלת הדמויות המופנמות, אירוע טראומטי יכול להיות כזה המאיים באופן משמעותי על הדומיננטיות או השליטה של העצמי הדיקטטורי המופנם על הדמויות המופנמות.
  2. השפעה על המנהלת: האירוע הטראומטי עלול לשבש את ההיררכיה בתוך מנהלת הדמויות המופנמות. שיבוש ההיררכיה עלול לקרוא תיגר על סמכותו של העצמי הדיקטטורי המופנם, ולגרום למאבק על דומיננטיות בקרב הדמויות המופנמות.
  3. כישלון בצנזורה: העצמי הדיקטטורי, בהיותו הדמות הדומיננטית, מתפקד בדרך כלל כדי לצנזר ולשלוט בחומרים או זיכרונות לא רצויים הקשורים לאירוע הטראומטי. עם זאת, במקרים של PTSD, מנגנון צנזורה זה עלול להיכשל, מה שמוביל לזיכרונות פולשניים ומטרידים, פלאשבקים או סיוטים הקשורים לחוויה הטראומטית.
  4. קונפליקט פנימי: האירוע הטראומטי עלול ליצור קונפליקט פנימי בתוך המנהלת. הדמויות המופנמות העשויות להגיב אחרת לטראומה, ולגרום למאבק על השליטה במהלת הדמויות. המופנמות הפרט עלול לחוות סערה פנימית כאשר דמויות שונות במנהלת מנסות להבין ולהתמודד עם הזיכרונות הטראומטיים.
  5. חוסר מודעות: הפרט אולי אינו מודע לכך שהעצמי החברתי שלו מורכב מדמויות מופנמות אלהו, אך הקונפליקט הפנימי והתסמינים המטרידים מתבטאים בחוויה המודעת שלו כסימפטומים של PTSD.
  6. הפרעה בהיררכיה: האירוע הטראומטי עלול לשבש את הסדר ההיררכי במנהלת. הדמויות המופנמות. העצמי הדיקטטורי שהיה דומיננטי בעבר עלול להיאבק כדי לשמור על שליטה, מה שמוביל לעוררות רגשית מוגברת, דריכות יתר ותסמינים אחרים של PTSD.
  7. האנשת גורמי האירוע: נקודה מעניינת יכולה להיות כי יתכן וגורמי האירוע הטראומטי גם כשאינם בני אדם [כמו הנהג הדורס , חייל האויב, המנצל המינית, האדם האלים ועוד] כמו כלי המלחמה [טנק, מטוס אויב , מכונית בתאונת דרכים ועוד] יכולים לעבור סוג של האנשה ולהיות מופנמים במנהלת הדמויות לעיתים כדמות משפיעה עם מאפיינים כמו תוקפנות מכוונת, הרס ועוד.
  8. גישה טיפולית: התערבויות טיפוליות ב-PTSD, במסגרת זו, יכולות לכלול התייחסות לדמויות המופנמות, הבנת תפקידן ועבודה להשבת היררכיה בריאה יותר בתוך המנהלת. זה עשוי לכלול שימוש בטכניקות כגון ארגון מחדש קוגניטיבי, טיפול נרטיבי, וגישות ממוקדות טראומה כדי לעזור לאדם לעבד ולשלב את הזיכרונות הטראומטיים.

חשוב לציין כי בעוד מסגרת זו מציעה דרך יצירתית להמשיג PTSD, זה עדיין לא מודל פסיכולוגי מרכזי ומקובל. התסמונת הפוסט טראומטית מובנת בדרך כלל באמצעות מודלים מבוססים כמו הקריטריונים DSM-5 (מדריך אבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, מהדורה חמישית), המדגישים את השפעת הטראומה על בריאותו הנפשית ותפקודו של הפרט

נחזור כעת לאחר הצגה של מודל ה"עצמי החברתי" שלנו כאוסף של דמויות מופנמות ודיון קצר בתסמונת הפוסט טראומטית אל איזו עצמו.

וכך אני לוגם מכוס התה המהבילה במרפסת הבית, רוח קלה נושבת מן השדות הירוקים בהמשך החצר, בעוד זיגי [הקרוי על שם זיגי מארלי המוזיקאי בנו של בוב מארלי, שכן איזו אוהב מוסיקה וקשור למוסיקאים] כלב הדני הענק השחור מכף רגל ועד ראש של איזו סובב סביבנו. ואני שואל את איזו אלו דמויות השפיעו עליך בתחילת חייך?

איזו מתבונן בי מופתע תחילה מן השאלה ועונה: "אימא רחל, אימא אוהבת עוטפת אוהבת ואבא בן ציון … אבא הוא הסמכות, אתה יודע הוא כבר בן תשעים ומשהו ועד היום אני לא מעשן ליד אבא ואזי שואף לתוכו בהנאה את עשן הסיגרלה. ובהמשך אני שואל האם היו דמויות בבית ספר החקלאי בפרדס חנה בו למד ? כן, כן הוא אומר היה שלום הוא היה "קול" ידע אנגלית והבנות נדלקו עליו ואני חש באפן לא מוסבר כי משהו באיזו נשאר חי מאתו צעיר שעוד לא מלאו לו עשרים וחווה את זוועות החיים והמוות באותה מלחמה. ובצבא ובמלחמה היו דמויות משפיעות? אני שואל. בצבא היה אמנון רשף הוא עונה, מפקד חטיבה 14 ואריק שרון שהוא בר כוכבא שלי. ומזכיר גם את חברו אבי אלבז ומאריך ומספר עליו ועל המוצאות אותו במלחמות ישראל. ואני מתחיל לגבש אט אט את השערותיי אודות מנהלת הדמויות המופנמות שלו ובוודאי יש בין הדמויות המופנמות גם את משפחתו הנוכחית וקרוביו.

מאיר הר-ציון בשנת 1954

מאיר הר ציון

אתה יודע הוא אומר לי "אני שילוב מוזר של מאיר הר ציון אותו לוחם עז ללא חת ואליפלט בלי האופי". כן אותו אליפלט בלי אופי מן השיר של נתן אלתרמן למנגינתו של סאשה ארגוב ששר בקולו המיוחד והעדין אריק איינשטיין. להלן קטעים מן השיר:

נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל –
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.

…..

.בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.

….
ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
….
ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.

כן הוא חוזר ואומר "אני שילוב שלהם. ..לא פעם אני מרגיש שהייתי צריך למות תוך הצלה של החברה… למות ולהציל אחרים". ואני מבין שבמנהלת הדמויות המופנמות של איז'ו יש את אבא הקפדן הסמכותי ואימא העוטפת ותלמידים "קולים" מן הפנימיה וייצוג הנערה התמירה והמושכת מנעוריו ודמויות מפתח מן הצבא ומשפחתו וקרוביו ויתכן גם המטוס הנופל ופטריית העשן שהותיר . וטנקי האוייב וזחל"מ הדמים שיתכן ועברו אלו האנשה וכל אלו טמונים ב"עצמי החברתי" שלו ואפשר שהשפעתם הלא תמיד מודעת משמשת מנוע וכוח דחף למגוון סיפוריו אותם מספר וכותב כאמור כאותו מספר סיפורים בשבט קדום.

אז כן, איזו' כתב ספר סיפורים מרתק באותו מחסן טרומי צפוף הוא מול המחברת , מעליו תמונת פטריית העשן של מטוס האויב שנפל בינות לכוח שמוליק ומתחתה תמונת צעירה חשופת חזה זכר לימיו הפרועים משהו בפנימייה עם הבנים והבנות…ואיזו כיום לקראת 70 שנה ספון במחסן הצפוף והחשוך יושב וכותב את עצמו ולא רק… סיפורים מן הילדות… מן הפנימיה…סיפורים על חבריו הלוחמים ונשותיהם, ואתה עימו בסיפוריו במלחמה, בכינרת בפנימייה ובארץ ישראל ובסיפוריו עם גיבוריו החברים, הלוחמים והנערות והנשים ומאחורי כולם מתבוננת בחשאי אותה מלחמה אכזרית שקבעה את מסלול חייו הבוגרים וכמו שאיזו אומר לי "וולאא… לא יודע מי הייתי היום לולא אותה מלחמה…" ואז אחרי היסוס מוסיף בציניות מהולה בהשתאות "אתה יודע מה זה? מלחמה זה המשחק הכי טוב… הכי מרהיב בעולם … אפוא תראה מופע אורקולי מדהים שכזה."

לרשום תגובה