פרופ' יוסף לוין

פסיכיאטר מומחה בכיר

מרץ

28

2024

מחשבות אודות השראת סינסתזיה כאמצעי טיפולי: המקרה של השראת סינסתזיה באמצעות אווטאר ויזואלי אודיטורי לטיפול בהזיות קוליות בסכיזופרניה

נכתב ע"י פרופ' לוין

המושג הלוצינציות הופיע כבר ב-40-120 לפני הספירה עת ה-ASCLEPIADES הרומי הבחין בין מה שאנו מכנים היום הלוצינציות ודלוזיות.

תמונה שמכילה טקסט, שרטוט, פני אדם, דיוקן

התיאור נוצר באופן אוטומטי

Asclepiades 171 – 110 BC

המילה הלוצינציה עצמה מוצאה במילה לטינית שמשמעותה לשוטט ברחבי הנפש", באנגלית היא נמצאת בשימוש משנת 1572, ולפסיכיאטריה הוכנסה בשנת 1837 ע"י ESQUIROL, שתיאורו אותה משמש בסיס להגדרתה עד היום דהיינו כתפיסה חושית המתרחשת ללא גירוי חיצוני מקביל.

תמונה שמכילה פני אדם, שרטוט, דיוקן, לבוש

התיאור נוצר באופן אוטומטי

Jean-Étienne Dominique Esquirol 1772 – 1840

הלוצינציה בד"כ נחשבת לתסמין פסיכיאטרי המופיע במצבים פסיכוטיים פונקציונלים: כגון סכיזופרניה, פסיכוזות פונקציונליות קצרות, דיכאון פסיכוטי ועוד, במצבים פסיכוטיים על רקע אורגני כמו: מצבי הרעלה תרופתית, נטילת סמים שונים כמו L.S.D. (כאן מעניין לקרוא את תאוריו המרתקים של  HOFFMAN, ממציא ה-L.S.D. אודות חוויותיו המרתקות תחת השפעת חומר זה [גידולים מוחיים שונים, אלכהוליזם, לופוס אריטמטוזיס, הפרעות אנדוקריניות שונות, שינויים אלקטרוליטריים, עגבת ועוד.[

תמונה שמכילה פני אדם, אדם, לבוש, חיוך

התיאור נוצר באופן אוטומטי

Albert Hofmann 1906 –2008

עם זאת יש לזכור שההלוצינציה מתרחשת גם במצבים נורמאליים כבחלום, בטקסים דתיים (שם יתכן אולי להבינה כמצב דיסוציאטיבי), במצבי אבל, בידוד, חוסר שינה, בפזה לקראת שינה והתעוררות (הלוצינציות היפנוגוגיות והיפנופומיות) , בתופעה של "כמעט מוות"  (תופעה מרתקת זו, נחקקה ע"י SREVENSON שבדק 78 איש נורמאליים שעברו חוויה של "כמעט מוות" בעיקר נפגעי תאונות שעברו החייאה, אלו תארו חוויות אוטוסקופיות בד"כ נעימות בהם הם רואים את גופם מנקודה אחרת במרחב, סצנות רבות בחייהם שחלפו לנגד עיניהם במהירות, תופעות של זיכרון פאנורמי, תופעות שכללו תחושות של איחוד עם הטבע, הופעת אאורות או "הילות", תחושת מעבר דרך מנהרה ועוד), ובמצבים שונים בילדים. נראה שהיקף התופעה ההלוצינטורית במצבים נורמאליים הינו רחב יחסית.

תמונה שמכילה מטושטש, צבעוני, קל, צילום מסך

התיאור נוצר באופן אוטומטי

הדמיה של תופעת ה"כמעט מוות"

STEVENSON   סקר מחקרים בהם דווח כי 14% מ-17.000 נבדקים נורמאלים דיווחו אודות חוויות הלוצינטוריות, ברובן המכריע הלוצינציות ראייה. ראה  Am.J. Psychiat. 1983

נציין שממצא זה נוגד דעה הרווחת אצל אנשי בריאות הנפש הרואה בקיום הלוצינציות תסמין "כבד".

דעה רווחת אחרת שאינה תמיד תופסת הינה שהלוצינציות "אמיתיות" (שהאדם משוכנע בקיומן) מופיעות רק במצבים פסיכוטיים, כך Ai-Issa וחבריו פרסמו ב- Br.J.Psychiat בשנת 1977 ובשנת 1988 תיאורי מקרים של גבר ואישה הודיים בהם הופיעו הלוצינציות שאנו נוטים לכנות אמיתיות. הן הגבר והן האישה היו במצבים דיסוציאטיביים הקשורים בפולקלור מסורתי. דעה זו מקבלת תימוכין ע"י Rack שדיווח בשנת 1982  בספרו Race culture and mental disorders

כי הסיבה העיקרית להלוצינציות (גם אמיתיות) בנשים אסייתיות צעירות (בעיקר בגיל הנעורים)  הינה היסטריה ולא סכיזופרניה. אם נסכם עד כה, אנו רואים כי התופעה ההלוצינטורית רחבה בהרבה ממה שבד"כ מקובל להניח, וכי ההבדלה המסורתית בין הלוצינציות אמיתיות ולא אמיתיות אינה תמיד תופסת והיא תלויה לא פעם גם ברקמה התרבותית של האדם החווה את ההלוצינציות.

מעניין לציין כאן כי בשל היקף התופעה ההלוצינטורית ושכיחותה הרי שסטיבנסון ב-Am. J. Psychiat משנת 1983 הציע לבנות הציע לכנות הלוצינציות בכלל Idiophany.

Idios מלשון פרטי (ז"א תופעה שהכלל אינו חווה אותה) ו-phany מלשון הופעה, ולהשאיר את הכינוי הלוצינציה למצבים עם פתולוגיה נפשית ברורה (ראה למטה תקציר באנגלית).

קטע ראשון זה בכתבה הנוכחית לקוח מתוך כתבה שהופיעה בבלוג זה לפני כ 25 שנים [25-10-2009[ שניתן לקרוא אותה בבלוג זה. מאז התפתחו אמצעים חדשים בתחום משחקי ויישומי המחשב והחלטתי לעדכן מעט את הנושא ולפרט אודות טיפול חדש העושה שימוש באווטר.

נציין תחילה שמגוון טיפולים אנטיפסיכוטיים ניתנים כיום לטיפול בהלוצינציות קול שהינן חלק מהפרעות נפשיות פסיכוטיות ולא נפרט כאן את סוגי התרופות.

כמו כן ישנם מספר טיפולים לא תרופתיים להזיות שמיעתיות בסכיזופרניה ובמצבים פסיכיאטריים אחרים. חלק מהתערבויות אלה כוללות:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפסיכוזה (CBTp):

זהו טיפול מובנה שמטרתו לעזור לאנשים להבין ולנהל את הסימפטומים שלהם, כולל הזיות שמיעתיות, על ידי קריאת תיגר על אמונות מעוותות ושינוי דפוסי חשיבה שליליים.

התערבויות מבוססות מיינדפולנס:

תרגולי מיינדפולנס, כגון מדיטציית מיינדפולנס והפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס, יכולים לעזור לאנשים לפתח מודעות למחשבות ולרגשות שלהם, מה שעשוי להפחית את המצוקה הקשורה להזיות שמיעתיות.

טיפול קבלה ומחויבות (ACT):

טיפול זה מתמקד בקבלת חוויות קשות, כגון הזיות שמיעתיות, תוך התחייבות לפעולות העולות בקנה אחד עם ערכים אישיים. מטרתו להפחית את השפעת הסימפטומים על התפקוד היומיומי.

טיפול משפחתי:

שיתוף בני משפחה בטיפול יכול לספק תמיכה, לשפר את התקשורת ולעזור לאנשים להתמודד עם הזיות שמיעתיות בסביבה תומכת.

הכשרה למיומנויות חברתיות:

תוכניות הכשרה למיומנויות חברתיות יכולות לעזור לאנשים לשפר את האינטראקציות החברתיות שלהם, מיומנויות תקשורת ואסטרטגיות התמודדות, אשר עשויות להשפיע בעקיפין על החוויה של הזיות שמיעתיות.

תרפיה באמנות:

עיסוק בפעילויות יצירתיות, כגון טיפול באמנות, יכול לספק פורקן לא מילולי להבעת רגשות וחוויות הקשורים להזיות שמיעתיות.

תרפיה במוזיקה:

התערבויות טיפוליות במוזיקה, כולל האזנה למוסיקה, נגינה בכלי נגינה או יצירת מוזיקה, יכולות לשמש לניהול מתח, לשיפור הביטוי הרגשי ולקידום הרפיה.

פעילות גופנית ופעילות גופנית:

פעילות גופנית סדירה הוכחה כמשפרת את הבריאות הנפשית הכללית ואת הרווחה הנפשית, ועשויה להפחית את חומרת הזיות השמיעה.

קבוצות תמיכה:

השתתפות בקבוצות תמיכה או התערבויות בהנחיית עמיתים יכולה לספק לאנשים תחושה של קהילה, אימות וחוויות משותפות הקשורות להזיות שמיעתיות. טיפולים לא תרופתיים אלה יכולים לשמש לבד אl בדרך כלל בשילוב עם תרופות וגישות טיפוליות אחרות Cכדי לטפל בהזיות שמיעתיות ולשפר את איכות החיים הכוללת של אנשים החווים תסמינים אלה.

קיימים גם טיפולים פיזיים להזיות שמיעתיות שאינם בדרך כלל גישת הקו הראשון והם שמורים בדרך כלל למקרים בהם התערבויות אחרות לא היו יעילות. עם זאת, ישנם כמה טיפולים פיזיים שנחקרו בניהול הזיות שמיעתיות, כולל:

גירוי מגנטי תוך גולגולתי (TMS):

זהו הליך לא פולשני המשתמש בשדות מגנטיים כדי לגרות תאי עצב במוח. הוא נחקר כטיפול פוטנציאלי להזיות שמיעתיות בסכיזופרניה ובהפרעות פסיכיאטריות אחרות.

גירוי זרם ישיר תוך גולגולתי (tDCS):

טיפול זה כרוך בהפעלת זרם חשמלי נמוך על הקרקפת כדי לווסת את פעילות המוח. מחקרים בחנו את השימוש ב-tDCS כטיפול בהזיות שמיעתיות, עם תוצאות מעורבות.

גירוי מוחי עמוק (DBS):

זהו הליך כירורגי הכולל השתלת אלקטרודות באזורים ספציפיים במוח כדי לווסת את הפעילות העצבית. הוא נחקר כטיפול פוטנציאלי להזיות שמיעתיות חמורות ועמידות לטיפול .

גירוי עצב הואגוס,

זהו טיפול הכולל השתלת מכשיר המספק דחפים חשמליים לעצב התועה. היא נחקרה כהתערבות פוטנציאלית להזיות שמיעתיות במצבים פסיכיאטריים מסוימים. אפשר וגם גירוי העצב הוסטיבולרי יהיה אופציה טיפולית.

טיפול בנזעי חשמל (ECT):

זהו הליך שבו זרמים חשמליים מועברים דרך המוח כדי לגרום להתקפים מבוקרים. בעוד שהוא משמש בעיקר עבור דיכאון חמור ומצבים נפשיים אחרים, דווח באופן אנקדוטלי להשפיע על הזיות שמיעתיות במקרים מסוימים.

חשוב לציין כי טיפולים פיזיים אלה להזיות שמיעתיות נחשבים יחסית פולשניים יותר ושמורים בדרך כלל לאנשים שלא הגיבו לצורות טיפול אחרות. ההחלטה להמשיך בהתערבויות אלה צריכה להתקבל בהתייעצות עם ספק שירותי בריאות ובהתבסס על נסיבות אישיות ומטרות הטיפול.

ראה גם את הכתבה הקודמת משנת 2009 המופיעה בבלוג זה בהקשר לאפשרויות טיפוליות נוספות.

לאחר הקדמה זו ברצוני תחילה לספר על תופעת הסינאסתזיה על מנת לנסות להסיק מכך עיקרון שיישומו עשוי אולי לעזור בטיפול בהפרעות שונות כולל בהלוצינציות קוליות.

סינאסתזיה היא תופעה נוירולוגית שבה גירוי של מסלול חושי מוביל לחוויות לא רצוניות במסלול שני. במילים פשוטות יותר, אנשים עם סינאסתזיה עשויים לחוות מיזוג או הצטלבות של תפיסות חושיות. לדוגמה, הם עשויים לשייך צבעים מסוימים לצלילים מסוימים, לתפוס מספרים כבעלי אישיות חושית מובחנת או לחוות טעמים בעת שמיעת מוזיקה. חוויות סינאסתזיות הן עקביות ואוטומטיות עבור הפרט, כלומר האסוציאציות נשארות יציבות יחסית לאורך זמן. מאמינים כי תופעה זו נובעת מקשרים עצביים לא טיפוסיים במוח, הגורמים למיזוג של תהליכים חושיים. דוגמאות לכך הינן סינאסתזיה בה נוצר שיוך של אותיות או מספרים לצבעים, סינאסתזיה של צליל-צבע (שיוך צלילים לצבעים) וסינסתזיה לקסיקלית-גסטיטורית (שיוך מילים לטעמים). אלו הם כמה סוגים נפוצים של סינאסתזיה.

בעוד סינאסתזיה עצמה אינה הפרעה נפשית וקיימת טענה שהיא מולדת אינה ניתנת ללמידה. טענה שאני אגב מסתייג ממנה ובהקשר לכך אביא כאן למשל תקציר שתרגמתי ממאמרם של רוטן ומאייר משנת 2014

Rothen N, Meier B. Acquiring synaesthesia: insights from training studies. Front Hum Neurosci. 2014 Mar 3;8:109

תקציר המאמר

סינסתזיה מציינת מצב של הבדלים אינדיבידואליים יוצאי דופן בתפיסה החושית של המציאות המאופיינת בחוויות ספציפיות חושיות נוספות בתגובה לקלט חושי נורמלי. נראה כי סינסתזיה (א) פועלת במשפחות מה שמרמז על מרכיב גנטי, (ב) קשורה להבדלים עצביים מבניים ותפקודיים ניכרים, ו-(ג) מדווחת בדרך כלל על קיומה מהילדות המוקדמת. לפיכך, סינסתזיה נחשבת בדרך כלל כתופעה מולדת. עם זאת, רוב החוויות הסינתטיות מופעלות על ידי חפצים תרבותיים (למשל, אותיות, צלילים מוסיקליים). קיימות ראיות המצביעות על כך שחוויות סינאסתזיות מופעלות על ידי ייצוג מושגי של הגירויים המעוררים אותן. זוהו מקרים שעבורם האסוציאציות הסינאסתזיות הספציפיות קשורות להתנסויות קודמות ומחקרים בקנה מידה גדול מראים כי אסוציאציות של גרפים-צבעים בסינסתזיה אינן אקראיות לחלוטין. לפיכך, מרכיב למידה מעורב מטבעו בפיתוח אסוציאציות סינאסתזיות ספציפיות. חוקרים שיערו כי למידה אסוציאטיבית היא המנגנון הקריטי. לאחרונה, הדבר הפך להיות עניין מדעי וציבורי באם חוויות סינאסתזיות ניתן לרכוש באמצעות הליכי אימון אסוציאטיבי והאם הרווחים של אימונים אלה קשורים עם יתרונות קוגניטיביים דומים כמו באלו של חוויות סינאסתזיות אמיתיות. על מנת לשפוך אור על נושאים אלה וליידע את חוקרי הסינסתזיה ואת ציבור המתעניינים הרחב כאחד, המחברים רוטן ומאייר מספקים סקירת ספרות מקיפה על ההיבטים ההתפתחותיים של סינסתזיה והליכי הכשרה ספציפיים באנשים שאינם סינסתזים. לאור הגדרת עבודה ברורה של סינסתזיה, המחברים מגיעים למסקנה כי סינסתזיה יכולה להילמד באופן פוטנציאלי על ידי הכשרה מתאימה.

בהקשר לכך ניתן למעוניינים לקרוא גם את מאמרם של:

Taylor R, Savickaite S, Henderson S, Simmons D. Using immersive virtual reality to recreate the synaesthetic experience. Iperception. 2023 Sep 4;14(3):20416695231166305

.אני מציע לבחון את השימוש הפוטנציאלי ששבו משרים חוויות סינסאתזיות במובן שמפעילים מלאכותית ערוץ חושי נוסף בדרך כלל ויזואלי, [אך לא רק, שכן ניתן לצרף ערוצים אחרים כתחושה סומטית טעם ריח ועוד] שיפעל בהתאמה עם ערוף חושי המבטא הפרעה או פתולוגיה. כך אם לפתולוגיה בערוץ השמיעתי יצורף למשל גירוי ויזואלי שיפעל בתיאום עם הערוץ השמיעתי וייווצר קשר אסוציאטיבי ביניהם. בהמשך ניתן יהיה ליצור מניפולציות [במובן החיובי] בגירוי הוויזואלי שיאפשר הקלת ההפרעה או הפתולוגיה ועד העלמתה. לדבר השלכות בטיפול במצבים מסוימים של בריאות הנפש.

אגב הסברתי ל- GPT נושא זה ולאחר שתיקנתי את תשובותיו שוב ושוב ושוב ובדקתי את נכונותן בגירסא מתקדמת הוא הציע כי ישנן כמה דרכים ספקולטיביות שבהן חוויות סינאסתזיות עשויות לתרום לטיפול נפשי:

שיפור קוגניטיבי: דווח כי אנשים מסוימים עם סינאסתזיה הדגימו יכולות קוגניטיביות משופרות, כגון זיכרון ויצירתיות. חקר דרכים לרתום ולשכפל שיפורים קוגניטיביים אלה אצל אנשים ללא סינאסתזיה עשוי לסייע בטיפול במצבים כמו הפרעות זיכרון או חסימות יצירתיות.

ויסות רגשי: סינאסתזיה כוללת חוויות בין-מודאליות, שבהן גירויים במודאליות חושית אחת מעוררים חוויות במודאליות אחרת. עיבוד בין-מודאלי זה עשוי להיות ממונף בכדי לסייע בוויסות רגשות. לדוגמה, שיוך צבעים מרגיעים עם מחשבות או זיכרונות מסוימים יכול לשמש באופן פוטנציאלי לניהול חרדה או PTSD.

גמישות מוחית וקישוריות מוחית: סינאסתזיה נחשבת כמערבת דפוסים ייחודיים של קישוריות במוח. חקירת הדפוסים האלה עשויה לספק תובנות לגבי גמישות מוחית ודרכים לשפר שינויים אדפטיביים במוח. דבר זה יכול להיות רלוונטי בהקשרם של מצבים הכוללים שינויים בקישוריות המוח, כגון דיכאון או סוגים מסוימים של הפרעות נוירו-התפתחותיות. בעוד רעיונות אלה מסקרנים, הם ספקולטיביים וחשוב לגשת אליהם בזהירות לצורך חקירה של התערבויות מבוססות סינאסתזיה לבריאות הנפש.

אציין כאן כי אחד השימושים המעניינים בהשראת חוויות סינאסתזית קשור בטיפול במראה בתחושות וכאבי פנטום. כאן גירוי ויזואלי מוצמד באופן מעניין לגירוי תחושתי.

כך ויקיפדיה באנגלית מתארת את הטיפול: טיפול מראה (Mirror therapy ) או משוב חזותי בשיקוף (mirror visual feedback ) הוא טיפול בכאב או נכות המשפיע על צד אחד של המטופל יותר מאשר על הצד השני. הוא הומצא על ידי רמצ'נדראן לטפל בחולים לאחר קטיעה שהיו להם כאבי פנטום. רמצ'נדראן יצר אשליה חזותית (ופסיכולוגית) של שני איברים שלמים אצל אלו שגפה אחת אצלם נפגעה ונקטעה על ידי הכנסת האיבר הפגוע של המטופל ל"קופסת מראה", עם מראה במרכז (הפונה לכיוון האיבר השלם של המטופל).

לאחר מכן המטופל מביט במראה בצד עם האיבר הטוב ומבצע תנועות "סימטריות במראה", כפי שמנצח סימפוני עשוי לעשות, או כפי שאדם עושה כאשר הוא מוחא כפיים. המטרה היא שהמטופל ידמיין את החזרת השליטה על האיבר החסר. מכיוון שהנבדק רואה את התמונה המשתקפת של האיבר הטוב זז, נראה כאילו גם גף הפנטום זזה. באמצעות שימוש במשוב חזותי מלאכותי זה, מתאפשר למטופל "להזיז" את איבר הפנטום ולשחרר אותו מתנוחות שעלולות להיות כואבות, בעצם חל כפי הנראה שינוי פלסטי באזור הייצוג המוחי של הגפה הפגועה.

טיפול המראה התרחב מעבר למקורו בטיפול בכאבי גפיים רפאים לטיפול בסוגים אחרים של כאב חד צדדי או נכות, למשל, המיפרזיס [הסבר פשוט: שיתוק צד אחד של הגוף] בחולים לאחר שבץ ובכאבי גפיים בחולים עם תסמונת כאב אזורי מורכב.

בתמונה למעלה להמחשה שנוצרה בעזרת אינטלגנציה מלאכותית במקום לראות עצמו במראה רגילה עם הקטיעה והפרוטזה חווה האדם את עצמו כמתבונן במראה כאילו שתי רגליו שלמות. בתמונה כאן המראה להמחשה נמצאת מול האדם בעוד בטיפול המראה נמצאת בין שתי רגליו או ידיו [במקרה של קטיעת יד] כך שאינו רואה את הרגל הקטועה או במקרה אחר את היד הקטועה אלא הוא רואה מראה של הרגל הבריאה והשתקפותה במראה. מראה המדמה שתי גפיים תקינות.

בתמונה למטה המופיעה במאמרם של:

Sae Young KimYun Young Kim, Mirror Therapy for Phantom Limb Pain. Korean J Pain. 2012 Oct; 25(4): 272–274.

ניתן לראות מראה בין שתי הגפיים של קטוע יד וכיצד זו מאפשרת לראות שתי ידיים כאילו תקינות.

כאן אם כן מודגם טיפול בעל יעילות המוסיף לערוץ תחושתי [תחושות וכאבי פנטום] ערוץ ויזואלי שמניפולציה שלו מאפשרת הטבה.

שימוש נוסף בהשראת סינאסטזיה נעשה על ידי פרופ' אמיר עמדי ראש מכון ברוך איבצ'ר למוח, קוגניציה וטכנולוגיה באונ' רייכמן שיחד עם אחרים פיתח מכשיר בצורת כדור, הממיר את המידע המוזיקלי למגע בצורת רטט מסונכרן לאיזורי גוף רלבנטיים שונים ובחן כיצד מוזיקה בליווי רטט [גירוי טקטילי] יכולה לסייע בהתמודדות עם חרדות והפרעת דחק פוסט־טראומטית. פרופ' עמדי מציין כי למוח יכולת פלסטית גם בגילאים מבוגרים וכי הפעלה כזו משנה כפי הנראה את הקישוריות במוח [ראה כתבות בעיתונות מ2024 אודות המחקר].

יתכן אפוא שהשראת סינאסתזיה הקשורה באופן כלשהו למאפייני או ההתבטאויות הסומטיות או הנפשיות של ההפרעה הנאורולוגית או הנפשית [למשל, לסימפטומים או לזיכרון הגופני של טראומות למשל או לחוויית הפנטום במקרה שהובא למעלה ועוד] ומניפולציה טיפולית באמצעותה יכולה להיות בנסיבות מסוימות טיפולית. דבר זה קורא ליצירתיות בפיתוח טיפולים חדשים להשאת חוויות סינאסתזיות כאמצעי טיפולי.

נשאלת כעת השאלה האם ניתן ליצור מערכי סינאסתזיה לטיפול בהלוצינציות כתוצאה מסכיזופרניה ואלי גם במחשבות פרנואידליות:

תחילה נאמר כי בעוד השימוש הפוטנציאלי בסינאסתזיה בטיפול בהפרעות נפשיות הוא ספקולטיבי וניסיוני במידה רבה, עם זאת:

אנשים עם סכיזופרניה חווים לעתים קרובות ליקויים קוגניטיביים, כולל ליקויים בזיכרון. שיפורים קוגניטיביים הקשורים לסינאסתזיה, יכולים להיחקר בכדי לטפל בליקויי זיכרון והפרעות קוגניטיביות בסכיזופרניה. שיוך חוויות חושיות ספציפיות עם רמזים מעוררי זכרונות עשויות לסייע בהיזכרות עבור אנשים עם סכיזופרניה, מה שעשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי.

חלק מהאנשים עם סינאסתזיה מפגינים יצירתיות מוגברת וגמישות קוגניטיבית. רתימת תכונות אלה עשויה לתרום לגישות טיפוליות עבור אנשים עם סכיזופרניה, במיוחד בניהול דפוסי חשיבה נוקשים הקשורים לעתים קרובות עם ההפרעה. עידוד חשיבה יצירתית עשוי לשפר את פתרון הבעיות ואת התהליכים הקוגניטיביים ההסתגלותיים.

חוויות סינאסתזיות כרוכות לעתים קרובות באסוציאציות ייחודיות בין צבעים ורגשות. בהקשר של סכיזופרניה, שבה חוסר ויסות רגשי נפוץ, חקירת טכניקות בהשראת סינאסתזיה יכולה לכלול שיוך צבעים מרגיעים או תחושות סומטיות מרגיעות למצבים רגשיים ספציפיים. דבר זה עשוי לסייע לאנשים עם סכיזופרניה בניהול תנודתיות רגשית והפחתת חרדה הקשורה למחשבות פרנואידיות.

חוויות סינאסתזיות המערבות חושים מרובים עשויות להיחקר בכדי לווסת הזיות בסכיזופרניה. לדוגמה, אם הזיה שמיעתית מסוימת מטרידה, שיוך שלה לחוויה סינסתטית חזותית או מישושית מרגיעה עשוי לעזור לאנשים לווסת את החוויות התפיסתיות שלהם.

סכיזופרניה קשורה לשיבושים בקישוריות המוח. חקר הדפוסים הייחודיים של קישוריות אצל אנשים עם סינאסתזיה יכול להציע תובנות לגבי דרכים פוטנציאליות לשיפור גמישות מוחית אצל אנשים עם סכיזופרניה. התערבויות ממוקדות שמטרתן לשנות קשרים עצביים עשויות לטפל בגורמים הנוירוביולוגיים הבסיסיים התורמים להזיות ולמחשבות פרנואידיות.

חוויות סינאסתזיות יכולות לשמש התערבויות המשפרות שינויים אדפטיביים במוח. עבור אנשים עם סכיזופרניה, קידום נוירופלסטיות חיובית עשוי לכלול פיתוח קשרים דמויי סינאסתזיה המנתבים מחדש ומארגנים מחדש מעגלים עצביים. דבר זה יכול להיחקר כאמצעי למתן את התהליכים העצביים החריגים הקשורים בהזיות ובמחשבות פרנואידיות.

ושוב חשוב להדגיש כי רעיונות אלה הם ספקולטיביים ותיאורטיים ויש לגשת לכל גישה ניסיונית כזו בזהירות, מרובה בהתחשב באופי המגוון של תסמיני סכיזופרניה ובהבדלים האישיים בין אלה שנפגעו מההפרעה.

אני מציע כאמור כי נראה אפוא כי ניתן לפתח מגוון טיפולים שישרו חוויות סיניאתזיות במטרה להשיג הטבות טיפוליות

אחת האפשרויות הינה של שילוב אווטרים בהקשר של התערבויות בהשראת סינאסתזיה בסכיזופרניה באמצעות יצירת סביבות מציאות מדומה או רבודה העושה שימוש בערוצים ויזואליים אודיטוריים ועוד. אווטארים, ייצוגים דיגיטליים של יחידים, יכולים למלא תפקיד בשיפור האפקטיביות של התערבויות כאלה. להלן איך המושגים שהוזכרו לעיל ניתנים לשילוב עם אווטארים:

הדמיה בעזרת AI

שיפור קוגניטיבי:

אווטארים יכולים לשמש כמדריכים אינטראקטיביים בתרגילי שיפור זיכרון. שיוך אווטארים ספציפיים לרמזים מעוררי זיכרון ומעורבות דמויות בתרחישים וירטואליים שנועדו לעורר חוויות סינאסתטיות עשויים לשפר תהליכים קוגניטיביים, במיוחד שליפת זיכרון. אווטרים יכולים לספק סביבות אימון קוגנטיבי מותאמות אישית ודינמיות.

אווטרים בעלי תכונות יצירתיות יכולים להשתלב בהתערבויות טיפוליות שמטרתן לקדם גמישות קוגניטיבית. סביבות וירטואליות שנועדו לעורר יצירתיות, מונחות על ידי אווטארים, עשויות לעודד אנשים עם סכיזופרניה לחקור נקודות מבט חלופיות ופתרונות לאתגרים הקשורים למחשבות פרנואידיות.

ויסות רגשי:

אווטארים יכולים להיות מעוצבים כך שייצגו רגשות באמצעות רמזים חזותיים, המחקים אסוציאציות סינאסתטיות. לדוגמה, אווטרים המציגים צבעים או מחוות מרגיעות עשויים לסייע לאנשים לווסת רגשות הקשורים למחשבות פרנואידיות. אינטראקציות וירטואליות עם אווטארים אלה יכולות לשמש כלי לביטוי רגשי וויסות.

ניתן לתכנת אווטארים לספק גירויים צולבים כדי לעזור לאנשים לנהל הזיות. לדוגמה, אם מישהו חווה הזיות שמיעתיות מטרידות, אווטאר יכול להציג אלמנטים חזותיים או מישושיים מרגיעים בסביבה הווירטואלית, מה שעשוי לווסת את החוויה התפיסתית.

הדמיה בעזרת AI

גמישות מוחית וקישוריות מוחית:

אווטרים יכולים להדריך אנשים באמצעות תרגילים וירטואליים שמטרתם לשפר את הגמישות המוחית. סביבת המציאות המדומה, יחד עם אינטראקציות של אווטאר, עשויה לדמות קשרים עצביים דמויי סינאסתזיה. שיתוף אנשים בפעילויות שנועדו לארגן מחדש מעגלים עצביים יכול להיות חלק מתוכנית לשיפור גמישות מוחית בסיוע אווטאר.

אווטרים יכולים להגיב באופן דינמי למצבים קוגניטיביים ורגשיים של אנשים, ולספק משוב והדרכה בזמן אמת. היבט אינטראקטיבי זה של אווטארים יכול להיות ממונף בכדי להתאים התערבויות לצרכים הספציפיים של אנשים עם סכיזופרניה, להקל על שינויים אדפטיביים בתהליכי החשיבה שלהם ואת הקישוריות העצבית.

תמונה שמכילה לבוש, בתוך מבנה, אדם, פני אדם

התיאור נוצר באופן אוטומטי

הדמיה בעזרת AI

שילוב אווטארים בהתערבויות בהשראת סינאסתזיה לסכיזופרניה מוסיף ממד וירטואלי ואינטראקטיבי, ועשוי להגביר את המעורבות וההתאמה האישית. עם זאת, חיוני לגשת לרעיונות אלה בזהירות, בהתחשב בהשלכות האתיות ולהבטיח שכל התערבות טכנולוגית תפותח ותיושם ברגישות לאתגרים ולצרכים הייחודיים של אנשים עם סכיזופרניה. בנוסף, יש צורך במחקר אמפירי כדי לאמת את יעילותן של גישות כאלה בסביבות קליניות בעולם האמיתי.

להלן נגדיר אווטאר: אווטאר מתייחס לייצוג דיגיטלי או וירטואלי של אדם או דמות, בדרך כלל בצורה של תמונה גרפית או מודל תלת ממדי. אווטארים משמשים בדרך כלל בתקשורת בתיווך מחשב, משחקים מקוונים, סביבות מציאות מדומה ופלטפורמות דיגיטליות אחרות. אווטארים יכולים להיות מותאמים אישית בכדי לשקף מאפיינים שונים, כולל מראה, לבוש, ולפעמים התנהגויות.

תכונות עיקריות: אווטארים משמשים כזהות דיגיטלית של המשתמש במרחבים וירטואליים. ניתן להתאים אותם אישית בכדי לייצג את העדפות המשתמש, ולספק ייצוג חזותי או אינטראקטיבי באינטראקציות דיגיטליות. אווטארים יכולים להיות תמונות סטטיות, דמויות מונפשות או אפילו ייצוגים מתקדמים יותר בסביבות מציאות מדומה.

דוגמאות: במשחקים מקוונים, שחקנים יוצרים לעתים קרובות אווטארים בכדי לייצג את עצמם בתוך עולם המשחק. עוזרים וירטואליים, כמו צ'אטבוטים או דמויות AI, יכולים להיחשב גם לאווטארים כאשר הם מתקשרים עם משתמשים באמצעות ממשקים דיגיטליים.

בהקשר של הדיון הקודם, השילוב של סינאסתזיה ואווטארים התייחס לחקר התערבויות טיפוליות פוטנציאליות המשלבות את החוויות החושיות הייחודיות של סינאסתזיה בסביבות מציאות מדומה או רבודה המונחות על ידי ייצוגים דיגיטליים אינטראקטיביים (אווטארים). שילוב היפותטי זה נועד למנף הן עקרונות סינאסתזיים והן טכנולוגיית אווטאר בכדי לשפר תהליכים קוגניטיביים, רגשיים ותפיסתיים, במיוחד בהקשר של טיפול נפשי, במגוון מצבים והפרעות נפשיות כולל סכיזופרניה.

תמונה שמכילה בתוך מבנה, לבוש, אדם, פני אדם

התיאור נוצר באופן אוטומטי

הדמיה בעזרת AI

שורת מאמרים בדקו שילוב אווטאר בטיפול בהזיות קול אצל חולים ביניהם

מחקרי אווטאר: Craig et al. (2018) ערכו ניסוי אקראי מבוקר גדול המכונה מחקר AVATAR, שבו חולים אינטראקציה עם אווטאר על המסך המותאם להידמות להזיות הקול שלהם. המחקר הראה ירידה בציון הכולל של סולם למדידת ההזיות לאחר 12 שבועות של טיפול באווטאר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

Hall J, Rus-Calafell M, Omari-Asor L, Ward T, Emsley R, Garety P, CraigTKJ. Assessing the subjective experience of participating in a clinical trial (AVATAR). Psychiatry Res. 2018 May;263:82-87.

Craig TK, Rus-Calafell M, Ward T, Leff JP, Huckvale M, Howarth E, Emsley R, Garety PA. AVATAR therapy for auditory verbal hallucinations in people with psychosis: a single-blind, randomised controlled trial. Lancet Psychiatry. 2018 Jan;5(1):31-40

O'Brien C, Rus-Calafell M, Craig TK, Garety P, Ward T, Lister R, Fornells-Ambrojo M. Relating behaviours and therapeutic actions during AVATAR therapy dialogue: An observational study. Br J Clin Psychol. 2021 Nov;60(4):443-462.

מקרי מבחן: Dellazizzo et al. (2018) דיווחו על ניתוחים של מחקרי מקרה הכוללים טיפול באווטאר לאנשים עם סכיזופרניה. מחקרי מקרה אלה סיפקו תובנות לגבי היתרונות הפוטנציאליים של התערבויות אווטר בטיפול בהזיות שמיעתיות ובשיפור ניהול התסמינים.

גישות טיפוליות: Fernández-Caballero et al. (2017) חקרו את תופעת הטיפול באווטר בסכיזופרניה וחקרו גישות טיפוליות שונות המשתמשות באווטארים כדי לשפר התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות עבור חולים החווים הזיות.

Fernández-Caballero A, Navarro E, Fernández-Sotos P, González P, Ricarte JJ, Latorre JM, Rodriguez-Jimenez R. Human-Avatar Symbiosis for the Treatment of Auditory Verbal Hallucinations in Schizophrenia through Virtual/Augmented Reality and Brain-Computer Interfaces. Front Neuroinform. 2017 Nov 21;11:64.

מחקרים השוואתיים: בעוד שאינם ספציפיים לאווטרים, מחקרים אחרים השוו טיפולים מבוססי מחשב, כולל התערבויות אווטאר, עם גישות טיפוליות מסורתיות לסכיזופרניה. מחקרים השוואתיים אלה הדגישו את הפוטנציאל של התערבויות בסיוע טכנולוגיה בשיפור התוצאות עבור אנשים עם סכיזופרניה.

התערבויות חדשניות: מחקר מתמשך ממשיך לחקור את השילוב של אווטרים וטכנולוגיות מציאות מדומה בטיפול בסכיזופרניה. מחקרים אלה נועדו לשפר את המעורבות, ההתאמה האישית והיעילות של התערבויות טיפוליות באמצעות פלטפורמות אינטראקטיביות מבוססות אווטאר.

גישות רב-תחומיות: מחקרים מסוימים אימצו גישות רב-תחומיות המשלבות טיפול באווטאר עם טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות, אימון מיומנויות חברתיות והתערבויות פסיכו-סוציאליות אחרות כדי לענות על הצרכים המורכבים של אנשים עם סכיזופרניה.

מחקרי אורך: מחקרי אורך חקרו את ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול באווטר על ניהול תסמינים, איכות חיים ותוצאות תפקודיות אצל אנשים עם סכיזופרניה. מחקרים אלה מספקים תובנות חשובות לגבי הקיימות והעמידות של התערבויות מבוססות אווטאר.

באופן כללי, המחקר בתחום הטיפול באווטאר לסכיזופרניה מתפתח, עם מחקרים הבוחנים שיטות שונות, פרוטוקולי טיפול ומדדי תוצאה כדי לשפר את ההבנה והיישום של גישה חדשנית זו בפרקטיקה הקלינית,

להלן מחקרים בנושא בשנים 2018-2024 :

Navigating Social Cognitive Impairments in Schizophrenia Spectrum Disorders: Protocol for a Pilot Pre-Post Quasi-Experimental Study for Remote Avatar-Assisted Cognitive Remediation Therapy.Thibaudeau E, Peyroux E, Franck N, Carling H, Lepage M. JMIR Res Protoc. 2024 Mar 13;13:e54251.

Immersive virtual reality in the treatment of auditory hallucinations: A PRISMA scoping review .Smith LC, Mateos AC, Due AS, Bergström J, Nordentoft M, Clemmensen L, Glenthøj LB. Psychiatry Res. 2024 Apr;334

Efficacy of immersive extended reality (XR) interventions on different symptom domains of schizophrenia spectrum disorders. A systematic review. Holopainen R, Tiihonen J, Lähteenvuo M. Front Psychiatry. 2023 Aug 4;14:1208287.

Exploration of the role of emotional expression of treatment-resistant schizophrenia patients having followed virtual reality therapy: a content analysis. Hudon A, Lammatteo V, Rodrigues-Coutlée S, Dellazizzo L, Giguère S, Phraxayavong K, Potvin S, Dumais A. BMC Psychiatry. 2023 Jun 12;23(1):420

Unsupervised Machine Learning Driven Analysis of Verbatims of Treatment-Resistant Schizophrenia Patients Having Followed Avatar Therapy. Hudon A, Beaudoin M, Phraxayavong K, Potvin S, Dumais A. J Pers Med. 2023 May 6;13(5):801.

Changes in Quality of Life in Treatment-Resistant Schizophrenia Patients Undergoing Avatar Therapy: A Content Analysis. Beaudoin M, Potvin S, Phraxayavong K, Dumais A. J Pers Med. 2023 Mar 14;13(3):522.

Dyadic Interactions of Treatment-Resistant Schizophrenia Patients Having Followed Virtual Reality Therapy: A Content Analysis. Hudon A, Couture J, Dellazizzo L, Beaudoin M, Phraxayavong K, Potvin S, Dumais A. J Clin Med. 2023 Mar 15;12(6):2299.

Implementation of a machine learning algorithm for automated thematic annotations in avatar: A linear support vector classifier approach. Hudon A, Beaudoin M, Phraxayavong K, Dellazizzo L, Potvin S, Dumais A. Health Informatics J. 2022 Oct-Dec;28(4):14604582221142442.

Optimising AVATAR therapy for people who hear distressing voices: study protocol for the AVATAR2 multi-centre randomised controlled trial. Garety P, Edwards CJ, Ward T, Emsley R, Huckvale M, McCrone P, Rus-Calafell M, Fornells-Ambrojo M, Gumley A, Haddock G, Bucci S, McLeod H, Hardy A, Peters E, Myin-Germeys I, Craig T. Trials. 2021 May 25;22(1):366.

One-year randomized trial comparing virtual reality-assisted therapy to cognitive-behavioral therapy for patients with treatment-resistant schizophrenia. Dellazizzo L, Potvin S, Phraxayavong K, Dumais A. NPJ Schizophr. 2021 Feb 12;7(1):9.

The therapeutic processes of avatar therapy: A content analysis of the dialogue between treatment-resistant patients with schizophrenia and their avatar. Beaudoin M, Potvin S, Machalani A, Dellazizzo L, Bourguignon L, Phraxayavong K, Dumais A. Clin Psychol Psychother. 2021 May;28(3):500-518.

Exploring the Benefits of Virtual Reality-Assisted Therapy Following Cognitive-Behavioral Therapy for Auditory Hallucinations in Patients with Treatment-Resistant Schizophrenia: A Proof of Concept. Dellazizzo L, Potvin S, Phraxayavong K, Dumais A. J Clin Med. 2020 Sep 30;9(10):3169.

Avatar Therapy for people with schizophrenia or related disorders. Aali G, Kariotis T, Shokraneh F. Cochrane Database Syst Rev. 2020 May 8;5(5):CD011898.

Exploration of the dialogue components in Avatar Therapy for schizophrenia patients with refractory auditory hallucinations: A content analysis. Dellazizzo L, Percie du Sert O, Phraxayavong K, Potvin S, O'Connor K, Dumais A. Clin Psychol Psychother. 2018 Nov;25(6):878-885.

Avatar Therapy for Persistent Auditory Verbal Hallucinations in an Ultra-Resistant Schizophrenia Patient: A Case Report. Dellazizzo L, Potvin S, Phraxayavong K, Lalonde P, Dumais A. Front Psychiatry. 2018 Apr 16;9:131.

Virtual reality therapy for refractory auditory verbal hallucinations in schizophrenia: A pilot clinical trial. du Sert OP, Potvin S, Lipp O, Dellazizzo L, Laurelli M, Breton R, Lalonde P, Phraxayavong K, O'Connor K, Pelletier JF, Boukhalfi T, Renaud P, Dumais A. Schizophr Res. 2018 Jul;197:176-181.

נעבור כעת בהרחבה למאמרם של

Stefaniak I, Sorokosz K, Janicki A, Wciórka J. Therapy based on avatar-therapist synergy for patients with chronic auditory hallucinations: A pilot study. Schizophr Res. 2019 Sep;211:115-117.

במבוא למאמר מציינים המחברים כי הזיות שמיעתיות כרוניות משפיעות על איכות החיים של החולים. וכי ישנה יעילות מוגבלת של טיפולים תרופתיים. מאידך יש עניין גובר בטיפולים פסיכולוגיים כמו טיפול התנהגותי קוגניטיבי [CBTp]. בטיפול באווטאר המטפל מלווה את המטופל ופועל בסינרגיה עם האווטאר. זהו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי המשמש לדיאלוג עם "קולות". מטרת המחקר הייתה לאמת את יעילות הסינרגיה בין המטפל לאווטאר. המחקר נערך במכון לפסיכיאטריה ונוירולוגיה בוורשה. השתתפו בו 23 חולים עם הזיות שמיעתיות כרוניות. החולים היו בגילאי 22 עד 50 שנים, הסובלים מהזיות במשך שנים. רובם אובחנו עם סכיזופרניה פרנואידית. החולים עברו שמונה מפגשים טיפוליים, שישה עם אווטאר. הטיפול תרופתי נשמר עם שינויים קלים עבור חלק מהמטופלים. ראש האווטאר הופיע ויזואלית על ידי אנימציה עם קול סינתטי. המטפל והאווטאר פעלו בסינרגיה במהלך הפגישות הטיפוליות שנועדו לסייע למטופלים להתנגד ל"קולות".

ככלל טיפול באווטר בשילוב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בהזיות שמיעתיות כרוך בגישה ייחודית שבה המטפל והאווטאר עובדים יחד בכדי לעזור למטופלים לנהל את חוויות ההזיה שלהם. בטיפול זה:

תחילה ישנו שלב של בניית האוטאר:

בגישה ממוקדת מטופל, המטפל עשוי לערב את המטופל בהחלטות לגבי מאפייני האווטאר, המראה והתנהגותו. התייעצות עם המטופל על היבטים אלה יכולה לשפר את המעורבות, ההתאמה האישית והקרבה הטיפולית במהלך הפגישות. המטפל יכול לדון עם המטופל בהעדפות לגבי המין, הגיל, המוצא האתני, הקול והייצוג החזותי הכולל של האווטאר.

התאמה אישית של האווטאר כך שיתאים להעדפות ולרמת הנוחות של המטופל יכולה לתרום לחוויה טיפולית מותאמת ויעילה יותר. המטפל עשוי לשקול את המטרות והיעדים הטיפוליים של המפגשים בעת התייעצות עם המטופל על מאפייני האווטאר. התאמת המראה של האווטאר למיקוד הטיפולי, כגון קידום תחושת ביטחון, העצמה או אמפתיה, יכולה לשפר את התהליך הטיפולי. במהלך הפגישות הטיפוליות, המטפל עשוי לבקש משוב מהמטופל לגבי החוויה שלו עם האווטאר.

הדמיה בעזרת AI

בהתבסס על משוב זה, ניתן לבצע התאמות למאפיינים או למראה של האווטאר בכדי לייעל את התוצאות הטיפוליות ואת מעורבות המטופל. ככלל שיתוף הפעולה עם המטופל בעיצוב האווטאר ובתכונותיו מטפח תחושה של שותפות וקבלת החלטות משותפת בתהליך הטיפולי.

על ידי שיתוף המטופל בעיצוב תכונות האווטאר, המטפל יכול ליצור סביבה טיפולית אישית ומשמעותית יותר.

בעוד שמידת הייעוץ של המטופל לגבי מאפייני האווטאר עשויה להשתנות בהתאם לגישה הטיפולית ולהעדפות האישיות, שיתוף המטופל בהחלטות הקשורות לאווטאר יכול לתרום להתערבות טיפולית ממוקדת ויעילה יותר.

אינטראקציית אווטר: המטופל מתקשר עם אווטאר שמייצג את הקולות ההזויים שהוא שומע. תגובות האווטאר משקפות בתחילה את תוכן ההזיות של המטופל ובהמשך כוללות מסרים המסייעים למטופל לאתגר ולהתנגד לקולות.

נוכחות מטפל: בניגוד למערכי טיפול אווטאר מסורתיים שבהם המטפל נמצא בחדר נפרד, במחקר זה, המטפל נוכח פיזית באותו משרד עם המטופל והאווטאר. קרבה זו מאפשרת למטפל לספק תמיכה והכוונה מיידית במהלך הפגישות הטיפוליות.

סינרגיה בין המטפל לאווטאר: המטפל שולט באווטאר ומפעיל אנימציות ברגעים אסטרטגיים בכדי להשלים את הדיאלוג הטיפולי. על ידי עבודה בסינרגיה, המטפל והאווטאר משפיעים על המטופל במשותף, ומספקים תחושת ביטחון ותמיכה במהלך הפגישות הטיפוליות.

גישה קוגניטיבית-התנהגותית: הטיפול מבוסס על התפיסה הקוגניטיבית של הזיות שמיעתיות, תוך התמקדות באתגר ושינוי האמונות והתגובות של המטופל לקולות שהוא שומע. המטפל מנחה את המטופל בפיתוח אסטרטגיות התמודדות וטכניקות לניהול יעיל של חוויות ההזיות. על ידי שילוב האופי האינטראקטיבי של הטיפול באווטאר עם התמיכה וההדרכה האישית של המטפל, גישה זו שואפת לשפר את היעילות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בטיפול בהזיות שמיעתיות בחולים עם סכיזופרניה.

יעילות הטיפול: המחקר נועד לאמת את יעילותו של טיפול קצר מועד המבוסס על סינרגיה בין המטפל לאווטאר. המפגשים הטיפוליים הובילו לשיפור מובהק סטטיסטית ברוב ציוני תת-סולם ההזיות השמיעתיות מיד לאחר הטיפול.

ספציפיות להזיות שמיעתיות: התוכנית הטיפולית נמצאה יעילה בהפחתת חוויות הזיות שמיעתיות

סינרגיה מטפל-אווטר: הנוכחות המתמדת של המטפל במהלך הפגישות הטיפוליות, עבודה בסינרגיה עם האווטאר, הגבירה את תחושת הביטחון אצל המטופלים והשפיעה לטובה על תוצאות הטיפול.

משוב מטופלים: משובי המטופלים היו חיוביים לגבי נוכחותו של המטפל במהלך אינטראקציות עם האווטאר, והדגישו את חשיבותו בחוויה הטיפולית שלהם. בסך הכל, מחקר הפיילוט הדגים תוצאות מבטיחות בשימוש בסינרגיה בין אווטאר למטפל בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכדי להפחית ביעילות את חוויות ההזיה השמיעתיות בחולים עם סכיזופרניה כרונית, תוך הדגשת הפוטנציאל של גישה טיפולית זו להמשך מחקר ופיתוח.

להלן הסבר מפורט כיצד המטפל פועל בטיפול באווטאר:

קרבה קרובה: בניגוד למערכי טיפול אווטר מסורתיים שבהם המטפל עשוי להיות בחדר נפרד, במחקר זה, המטפל נוכח פיזית באותו משרד עם המטופל והאווטאר. קרבה זו מאפשרת למטפל לעקוב מקרוב אחר תגובות המטופל ולספק תמיכה והדרכה מיידית במהלך הפגישות הטיפוליות.

שליטה באווטאר: המטפל שולט באווטאר, שהוא ייצוג מונפש של הקולות ההזויים שהמטופל שומע [בעצם נוצרת חוויה סינאסטזית של שילוב חוויה ויזואלית ותופעה אודיטורית, קרי הלוצינציות הקול]. על ידי שליטה באווטאר, המטפל יכול להנחות את האינטראקציות בין המטופל לאווטאר, ולהבטיח שהטיפול מתקדם בצורה מובנית ותומכת.

הנחיית דיאלוג: המטפל מאפשר את הדיאלוג בין המטופל לאווטאר. בתחילה, תגובות האווטאר עשויות לשקף את תוכן ההזיות של המטופל, ולספק פלטפורמה למטופל לעסוק ולהבין את חוויותיו. ככל שהטיפול מתקדם, המטפל מנחה את האווטאר להעביר מסרים המסייעים למטופל לאתגר ולהתנגד לקולות ההזויים.

תמיכה ועידוד: לאורך כל הפגישות הטיפוליות, המטפל מספק תמיכה ועידוד רציפים למטופל. נוכחותו של המטפל מסייעת ליצור סביבה בטוחה ובוטחת עבור המטופל לחקור את חוויותיו ההזויות ולפעול לניהולן ביעילות.

הדרכה באסטרטגיות התמודדות: המטפל מנחה את המטופל בפיתוח אסטרטגיות התמודדות וטכניקות להתמודדות עם הזיות שמיעתיות. על ידי שילוב עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, המטפל מסייע למטופל לאתגר אמונות שליליות, לפתח מנגנוני התמודדות ולשפר את יכולתו להגיב לקולות ההזויים בצורה בונה.

סינרגיה עם האווטאר: המטפל והאווטאר עובדים בסינרגיה, ומשלימים זה את תפקידו של זה בהשפעה על תגובותיו וחוויותיו של המטופל במהלך הפגישות הטיפוליות. גישה שיתופית זו מעצימה את ההשפעה הטיפולית של הטיפול ומטפחת תחושת שותפות בין המטפל, המטופל והאווטאר.

בסך הכל, מעורבותו הפעילה של המטפל, הדרכתו ותמיכתו בטיפול באווטאר ממלאות תפקיד חיוני בסיוע למטופלים עם הזיות שמיעתיות כרוניות לנווט את חוויותיהם, לאתגר את אמונותיהם ולפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות לניהול הסימפטומים שלהם .

ככלל הטיפול המבוסס על סינרגיה בין אווטאר למטפל בחולים עם הזיות שמיעתיות כרוניות יעיל מכמה סיבות:

אינטראקציה מותאמת אישית: הטיפול מספק גישה אישית ואינטראקטיבית על ידי שילוב האווטאר כייצוג של הקולות ההזויים. אינטראקציה מותאמת אישית זו מאפשרת למטופלים לעסוק ישירות בהזיות שלהם בסביבה מבוקרת, מה שמקל על הבנה עמוקה יותר וחקירה של חוויותיהם.

טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות: הטיפול משלב טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות כדי לעזור למטופלים לאתגר ולשנות את אמונותיהם לגבי הקולות ההזויים. על ידי עבודה עם המטפל והאווטאר, מטופלים יכולים ללמוד אסטרטגיות התמודדות, לזהות טריגרים ולפתח מיומנויות לניהול הזיות השמיעה שלהם ביעילות.

תמיכת מטפל: הנוכחות המתמדת של המטפל במהלך הפגישות הטיפוליות מציעה תמיכה מיידית, הדרכה והרגעה למטופלים. תפקידו של המטפל בשליטה באווטאר ובהנחיית הדיאלוג יוצר תחושת ביטחון ואמון, מעצים את הקשר הטיפולי ומקדם תוצאות חיוביות.

אפקט סינרגיה: הסינרגיה בין המטפל לאווטאר מעצימה את ההשפעה הטיפולית של הטיפול. על ידי עבודה משותפת, המטפל והאווטאר משלימים זה את תפקידיו של זה, ומספקים סביבה מקיפה ותומכת למטופלים להתייחס לחוויות ההזויות שלהם.

תחושת שליטה: הטיפול מעצים את המטופלים בכך שהוא עוזר להם להחזיר לעצמם את תחושת השליטה על הזיות השמיעה שלהם. באמצעות האינטראקציות המובנות עם האווטאר וההדרכה מהמטפל, מטופלים יכולים לפתח תחושה גדולה יותר של סוכנות ושליטה על הסימפטומים שלהם, מה שמוביל לביטחון מוגבר ומסוגלות עצמית.

השפעות ארוכות טווח: עמידות ההשפעות הטיפוליות, כפי שמעידה השיפור המתמשך בחוויות הזיה שמיעתיות גם שלושה חודשים לאחר הטיפול, מצביעה על יעילות הטיפול לטווח הארוך. זה מצביע על כך שלטיפול יש השפעה מתמשכת על יכולתם של החולים לנהל את הסימפטומים שלהם ולשפר את איכות חייהם.

משוב מטופלים: משוב חיובי מהמטופלים על נוכחות המטפל במהלך אינטראקציות עם האווטאר מדגיש את חשיבות האופי התומך והשיתופי של הטיפול. קבלתם והערכתם של המטופלים את תהליך הטיפול תורמות ליעילותו ולהצלחתו.

לסיכום, הטיפול המבוסס על סינרגיה בין אווטאר למטפל יעיל בשל גישתו האישית, שילוב טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות, תמיכת מטפל, אפקט סינרגיה, העצמת מטופלים, תועלות ארוכות טווח ומשוב חיובי למטופלים. גורמים אלה תורמים באופן קולקטיבי להצלחת הטיפול בסיוע לחולים עם הזיות שמיעתיות כרוניות לנהל את הסימפטומים שלהם ולשפר את רווחתם הכללית .

על פי דיווחים ישנים [ראה כתבה על הלוצינציות מ2009] בחולים לא מעטים עם הלוצינציות קול ישנה הפעלה סב-ווקלית של מיתרי הקול, נשאלת השאלה האם ניתן לעשות בזאת שימוש בטיפול באווטאר?

שילוב של ביופידבק מיתרי הקול עם טיפולי אווטאר להזיות שמיעתיות עשוי להציע גישה מקיפה וחדשנית לטיפול. להלן מספר שיקולים כיצד ניתן לשלב בין שתי התערבויות אלה:

הדמיה בעזרת AI

בניית מיומנות: אימון ביופידבק יכול לעזור לאנשים ללמוד לווסת את פעילות מיתרי הקול שלהם, מה שעשוי להפחית את העוצמה או התדירות של הזיות שמיעתיות.

מודעות עצמית משופרת: ביופידבק מיתרי קול יכול לספק משוב בזמן אמת על פעילות מיתרי הקול, ולעזור לאנשים להיות מודעים יותר לתגובות הפיזיולוגיות שלהם במהלך הזיות שמיעתיות ואפשר להבחין כי הקולות מקורם לאו דווקא חיצוני אלא הם באים מתוכם.

התערבות ממוקדת: השילוב של מיתרי קול, ביופידבק וטיפולי אוואטר יכול להציע גישה רב-מודאלית לטיפול הן בהיבטים הפיזיולוגיים והן בהיבטים הפסיכולוגיים של הזיות שמיעתיות. על ידי שילוב ביופידבק זה עם טיפולי אווטאר, יתכן שהקשר בין הזיות הקול שלהם לבין הפעלת האווטאר יתחזק מה שיאפשר מניפולציה בשלב שני באמצעות האווטאר.

טיפול מותאם אישית: התאמת השילוב של מיתרי קול, ביופידבק וטיפולי אווטאר לצרכים ולהעדפות של הפרט יכולה לייעל את התוצאות הטיפוליות.

התאמה אישית של גישת הטיפול בהתבסס על תגובת הפרט לאינטראקציות ביופידבק ואווטר יכולה ליצור תוכנית התערבות מותאמת אישית ויעילה.

מחקר והערכה: יש לבצע כמובן מחקרים להערכת היעילות וההיתכנות של שילוב ביופידבק מיתרי קול עם טיפולי אווטאר להזיות שמיעתיות, דבר שהוא הוא חיוני.

בעוד שהשילוב של ביופידבק מיתרי הקול עם טיפולי אווטאר להזיות שמיעתיות טומן בחובו הבטחה, חשוב לגשת לשילוב זה בזהירות ולערוך מחקר יסודי בכדי לאמת את יעילותו ובטיחותו. שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות, חוקרים ואנשים עם חוויות חיים של הזיות יכול לעזור לחדד ולמטב גישה משולבת זו לטיפול.

לרשום תגובה