תופעת הטולפה [TULPA]

נכתב ע"י פרופ' לוין

שלום רב

הרעיון של טולפות, ישויות או ישויות שנוצרו באמצעות תהליכים מנטליים ודמיוניים ממוקדים, סיקרן אנשים על פני תרבויות במשך מאות שנים. להלן נדון בקצרה בשורשיהן ההיסטוריים, היסודות הפסיכולוגיים שלהן וההשלכות האפשריות על הבנת התודעה האנושית. בהסתמך על ספרות קיימת, מסגרות פסיכולוגיות וראיות אמפיריות, ננסה לשפוך אור על התופעה והשפעתה על חוויות סובייקטיביות.

למען הטרמינולוגיה נתייחס לטולפה לעיתים כזכר ולעיתים כנקבה. יוצר הטולפה או המארח שלה נקרא טולפמנסר ואילו התופעה עצמה של הטולפות ויוצריהן תקרא טופלמנסיה.

תופעת הטולפות מקורה בבודהיזם הטיבטי, שבו מתרגלים עוסקים בתרגילים מנטליים מורכבים בכדי ליצור ישויות אוטונומיות באמצעות ריכוז והדמיה מתמשכים. עם זאת, פרקטיקות ואמונות דומות נצפו בתרבויות שונות, דבר המצביע על היבט בין-תרבותי וטרנס-היסטורי לתופעה זו.

בכדי להבין את תופעת הטולפה, חיוני לחקור את ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שבהם הם נוצרו. חלק זה מתעמק במסורת הבודהיסטית הטיבטית, ובוחן את הפרקטיקות הפולחניות והיסודות הפילוסופיים העומדים בבסיס יצירת הטולפות. בנוסף, מציין כי קיימו מקבילות בפרקטיקות תרבותיות ורוחניות אחרות. כך כאמןר שורשיו ההיסטוריים של מושג הטולפות נעוצים בבודהיזם הטיבטי, במיוחד בהקשר של פרקטיקות אזוטריות מסוימות הקשורות למדיטציה והדמיה. המונח "טולפה" עצמו מגיע מטיבטית, כלומר "לבנות" או "לבנות". התפתחות הטולפות קשורה באופן מורכב למסורת הבודהיסטית הרחבה יותר, במיוחד לווג'ריאנה או למסורת הטנטרית.

המחשת טולפה

1. המסורת הבודהיסטית הטיבטית:

מקורות בבודהיזם הטיבטי: ניתן לייחס את התרגול של יצירת טולפות לטקסטים ולתורות בודהיסטיות טיבטיות. זה קשור לשיטות מדיטציה מתקדמות וטיפוח מצבים נפשיים ספציפיים.

מדיטציה והדמיה: נזירים בודהיסטים טיבטים עסקו במפגשי מדיטציה אינטנסיביים, הכוללים לעתים קרובות פרקי זמן ממושכים של ריכוז והדמיה ממוקדים. תרגולים אלה נועדו לפתח מצבים מוגברים של מודעות ושליטה על המוח.

1. טולפה כצורת מחשבה:

יצירה באמצעות ריכוז: בהקשר הבודהיסטי הטיבטי, טולפות נחשבות לצורות חשיבה שנוצרו באמצעות מאמץ מנטלי מרוכז. מתרגלים היו ממקדים את מחשבותיהם בישות מסוימת, ומעניקים לה מאפיינים ותכונות מובחנים.

קיום אוטונומי: האמונה היא שעם מספיק ריכוז וכוח רוחני, טולפה יכולה לזכות במידה מסוימת של אוטונומיה. זה עשוי להיראות למתרגל כישות נפרדת ועצמאית עם מחשבות ופעולות משלה.

1. הפניות טקסטואליות:

החברה התיאוסופית: מושג הטולפה זכה לתשומת לב במערב באמצעות כתביהם של תיאוסופים כמו אלכסנדרה דייוויד-ניל. בספרה משנת 1929 "קסם ומסתורין בטיבט" היא תיארה את מפגשיה עם נזירים טיבטים ואת יכולתם ליצור טולפות.

הפצת רעיונות: החברה התיאוסופית וקבוצות אזוטריות אחרות מילאו תפקיד בהפצת מושגים רוחניים מזרחיים לקהל המערבי. זה תרם לפופולריזציה של מושג הטולפה מחוץ להקשר התרבותי המקורי שלו.

1. פרשנויות מערביות:

פרשנויות פסיכולוגיות ונסתרות: במערב, במיוחד במאה ה-20, עבר מושג הטולפות טרנספורמציה. המושג נקשר לרעיונות פסיכולוגיים ואוקולטיים ולא לפרקטיקות דתיות או רוחניות בלבד. כמה אנשים החלו לחקור את יצירת הטולפה כצורה של תרגיל מנטלי ודמיוני.

קהילות אינטרנט: בשנים האחרונות צצו קהילות ופורומים מקוונים שבהם אנשים דנים בחוויותיהם ביצירת טולפות. דיונים אלה משלבים לעתים קרובות אלמנטים של פסיכולוגיה, רוחניות וניסויים אישיים.

1. השפעה תרבותית מודרנית:

תרבות ספרותית ופופולרית: מושג הטולפות מצא את דרכו ליצירות ספרותיות שונות, לסרטים ולתרבות פופולרית. לעיתים היא מוצגת כיכולת פנטסטית או מיסטית, מה שמרחיק אותה עוד יותר מההקשר הדתי המקורי שלה.

הסתגלות ופרקטיקות אישיות: בהקשרים עכשוויים, יצירת הטולפות לבשה צורות מגוונות, החל מפרקטיקות רוחניות ועד ניסויים פסיכולוגיים. אנשים ניגשים לבריאת טולפה עם אמונות וכוונות שונות.

כך שבעוד שהשורשים ההיסטוריים של הטולפות טבועים עמוק במסורות הבודהיסטיות הטיבטיות, התפתחות המושג בהקשרים מערביים משקפת מיזוג של השפעות תרבותיות, רוחניות ופסיכולוגיות. חשוב גם להכיר את הפרשנויות והגישות המגוונות שאנשים מביאים לפרקטיקה של יצירת טולפות בעידן המודרני.

המחשת טולפה

מנקודת מבט פסיכולוגית, ניתן לנתח את יצירת הטולפות דרך עדשת התהליכים הקוגניטיביים, הדמיון והתודעה. חלק זה דן בתיאוריות פסיכולוגיות רלוונטיות, כגון כוחה של סוגסטיה, אפקט הפלצבו ותפקידו של תת המודע ביצירת חוויות סובייקטיביות. על ידי בחינת ההיבטים הקוגניטיביים של יצירת טולפה, אנו יכולים אף לחקור את הגבולות בין דמיון למציאות.

בעוד המחקר של טולפות הוא לעתים קרובות ספוג חוויות סובייקטיביות, ראיות אמפיריות יכולות לספק תובנות יקרות ערך. חלק זה סוקר מקרי מבחן, סקרים וניסויים קיימים הקשורים לטולפות, ובוחן מקרים שבהם אנשים טוענים שהגשימו בהצלחה יצירת טולפות.

לבסוף נציין כי להבנת תופעות הטולפה עשויות להיות השלכות על תחומים שונים, כולל פסיכולוגיה, מדעי המוח וחקר התודעה. חלק זה דן ביישומים הפוטנציאליים ובשיקולים האתיים הקשורים ליצירה מכוונת של צורות חשיבה.

להלן קטע מתורגם בלשון חופשית מתוך המאמר של האנתרופולוג סמואל פול לואיס וסייר מ2016

Samuel Paul Louis Veissière, Ph.D.

Veissière, S. (2016). Varieties of tulpa experiences: The hypnotic nature of human sociality, personhood, and interphenomenality. Hypnosis and meditation: Towards an integrative science of conscious planes, 55-78.

וכך הוא כותב: "המונח טולפה החל להסתובב במערב בשנת 1929 בעקבות פרסום הספר "קסם ומסתורין בטיבט" (Mystiques et magiciens du Tibet) על ידי החוקרת הבלגית-צרפתייה אלכסנדרה דויד-ניל. הסופרת, שדיווחה כי צפתה במנהג בטיבט, טענה כי יצרה טולפה משלה בדמותו של האח טאק. לעתים קרובות המונח מתועתק במלואו כ-sprul pa'i sku מהמונח הטיבטי སྤྲུལ་པ, המונח יכול להיות מתורגם כ'נביעה' או 'התגשמות', והוא קשור לגוף הפיזי (Nirmanakaya). טולפה, כפי שהיא מובנת כיום בקהילת הטולפמנסרים, היא ישות חיה שהופכת להתגלמות, או התגלמות באמצעות צורת מחשבה.

טולפס והחושים.

רוב הטולפמנסרים המודרנים, שמגיעים בעיקר מדמוגרפיה עירונית, מעמד בינוני, אירו-אמריקאי, מתבגרים ומבוגרים צעירים, מציינים בדידות וחרדה חברתית כתמריץ לאמץ את השיטה ולדווח על שינויים חיוביים באופן גורף בחיי החברה האישיים והלא מקוונים שלהם, בנוסף למגוון של חוויות חושיות חדשות, "יוצאות דופן", אך חיוביות במידה רבה.

אלה כוללים (לפי סדר התדירות) תחושות שמיעתיות, מישושיות, חזותיות וחוש ריח. "מחשבה גולמית", "חשיבה אינטואיטיבית", "דיבור ללא מילים" ו"תקשורת עם דימויים, רגשות ומוסיקה" מדווחים גם הם יחד עם צורות אחרות של אינטראקציה לא מילולית ולא נרטיבית. טופמנסרית אחת, למשל, צעירה קווקזית-אמריקאית במגמת מדעי הקוגניציה באוניברסיטת מידווסטרן, מדווחת כי הייתה לבושה לבוש קל וחשה קור כשהלכה לכיתה בוקר אחד. היא מסבירה שכאשר חש הטולפה שלה [הטולפה] כי קר לה, הסיר הטולפה את מעילו [באופן דמיוני כמובן] והניח אותו על כתפיה [של המארחת], וכך נוצרה אצלה הרגשה של חמימות ותחושה ברורה שהיא לובשת שכבה נוספת של בגדים. דיווחים כאלה אודות עזרה ספונטנית של טולפות במצבים חברתיים, סביבתיים ומקצועיים מצויים בשפע, ואכן נראה שהם מאפיינים את הפרקטיקה.

אינטראקציות מיניות ורומנטיות הן נושאים שנויים במחלוקת בקהילת הטולפמנסרים, כאשר קונצנזוס הולך וגדל נוטה להתכנס לטאבו על האחרון. מכיוון שטולפות מדומיינים, מתוקפים באופן קולקטיבי כאנשים בעלי תודעה עם מצבים מנטליים, עמדות הצעה, רגשות, תחושות גופניות, הטיות והעדפות משלהם, נושא ההסכמה ההדדית נחשב למכריע. יצירת טולפה להנאתו האנוכית של האדם, כשלעצמה, נתפסת כבלתי אתית בדיוק כמו חיפוש אחר מערכת יחסים חד-צדדית וחסרת איזון כוחות מכל סוג שהוא. עם זאת, אפשרויות כלליות של חוויות מישושיות ורב-חושיות הטמונות בתרגול מצביעות על כך שה"טאבו" נקבע כדי לקבוע נורמות סביב תרגול משותף.

בנוסף להיות הטולפות סוכנים מדומיינים, המבנים המנטליים של הטולפמנסרים[המארחים] כוללים מרחבים לאינטראקציה בין הטולפה למארח המכונים בדרך כלל "נוף מוח" או "ארץ הפלאות". הטולפות לובשים לעתים קרובות צורה אנושית, אך רבים מהם מדומים בתוך רצף של וריאציות אנושיות בעלות מאפיינים נזילים מגדרית, נייטרליים מגדרית או פאן-אתניים. תרבות הפאנדום השאובה מז'אנרים בעלי אוריינטציה פנטזיונית מעודדת לעתים קרובות גם כפייה של טולפות לא אנושיות כמו שדונים, דרקונים או "יצורים דמיוניים".

התאוריה העממית של טולפה

קהילת הטולפמנסרים חלוקה בעיקר בין מה שמכונה עקרונות הסבר פסיכולוגיים ומטאפיזיים . בקהילה הפסיכולוגית, מדעי המוח (או מדעי המוח העממיים) הם ההסבר לבחירה. טולפות מובנים כמבנים מנטליים שהשיגו תחושה. ההסבר המטאפיזי גורס שטולפות הם סוכנים ממוצא על-טבעי הקיימים מחוץ למוחם של המארחים, ובאים לתקשר איתם. מתוך 118 משיבים שנשאלו על השאלה, 76.5% הזדהו עם ההסבר הפסיכולוגי, 8.5% עם המטאפיזי ו-14% עם מגוון הסברים "אחרים", כגון שילוב של פסיכולוגי ומטאפיזי.

מספר טולפמנסרים (מקהילות פסיכולוגיות ומטאפיזיות כאחד) מדווחים שהיו להם חברים דמיוניים בעלי תודעה במשך מספר שנים לפני שגילו על הטולפמנסיות. עבור אישה אחת, המנהג היה מבוסס במשפחתה במשך כמה דורות. טולפות רבות מהמסורת הפסיכולוגית, כאשר הם מרואייות בנפרד ממארחיהם, טוענות שהם "היו בסביבה" בתודעת מארחיהם לפני שמארחיהם התוודעו אליהם באמצעות טולפמנסיות.

המחשת טולפה

מתוך 73 טולפמנסרים שנבדקו בשאלה זו, 37% דיווחו כי הטולפות שלהם הרגישו "אמיתיים כמו אדם פיזי", בעוד 50.6% תיארו את חבריהם הנפשיים כ"אמיתיים במידת מה – נבדלים מאנשים פיזיים, אך נבדלים ממחשבותיהם שלהם". 4.6% טענו לתופעות "אמיתיות ביותר", שבהן הטולפה "בלתי ניתן להבחנה מכל סוכן או אדם אחר". רק אותם 4.6% טענו שהם שומעים ורואים את הטולפים שלהם "מחוץ" לראש. האורך החציוני של חוויית הטולפמנסיות עבור משיבים אלה היה שנה אחת. טולפמנסרים עם 2+ שנות ניסיון דיווחו על דרגות גבוהות יותר של התנסויות סומטיות."

דרכים ליצור טולפה

יצירת טולפה כרוכה בתהליכים מנטליים ודמיוניים ממוקדים. חשוב לציין כי למושג טולפות יש מקורות תרבותיים ורוחניים, במיוחד בבודהיזם הטיבטי, וכי ההצעות הבאות תואמות יותר את הפרשנות המערבית של טולפות כצורות מחשבה או כבנות לוויה דמיוניות. יש לזכור כי מדובר בתרגול סובייקטיבי ואישי, והחוויות עשויות להשתנות. הנה כשלושים דרכים ליצור טולפה:

1. ויזואליזציה:

הקדישו זמן ייעודי בכל יום לדמיין את הטולפה שלכם בפירוט מלא חיים.

דמיינו את המראה שלהם, את האישיות שלהם ואת כל התכונות הייחודיות שלהם.

1. מדיטציה:

תרגול מדיטציה כדי לשפר את המיקוד והריכוז.

השתמשו במדיטציה כדי להתחבר להתפתחות הטולפה שלכם ולטפח אותה.

1. התפתחות אישיות:

הגדירו ופתחו אישיות מובחנת לטולפה שלכם.

שקלו את האהבות, הסלידה והמזג הכללי שלהם.

1. יצירה נרטיבית:

צרו סיפור רקע או נרטיב מפורט עבור הטולפה שלכם.

דמיינו את חוויות החיים שלהם וכיצד הם עיצבו אותם.

1. ייצוג סמלי:

הקצו סמלים או אובייקטים שייצגו את הטולפה שלכם.

השתמש בסמלים אלה כמוקד במהלך מדיטציה או הדמיה.

1. דמיון פעיל:

עסקו בתרגילי דמיון פעיל כדי לתקשר עם הטולפה שלכם.

אפשרו למחשבות ולתמונות ספונטניות להנחות את האינטראקציות שלכם.

1. יצירת ארץ הפלאות:

פתחו את "ארץ הפלאות" הנפשית או הסביבה עבור הטולפה שלך.

אכלסו את החלל הזה באלמנטים שמתכתבים עם האישיות של הטולפה שלכם.

1. תקשורת שוטפת:

דברו עם הטולפה שלכם באופן קבוע, הן פנימית והן חיצונית.

שתפו אותם במחשבות, רגשות וחוויות כפי שהייתם עושים עם חבר.

1. כתוב יומן או יומן:

נהלו יומן המתעד את האינטראקציות והחוויות שלכם עם הטולפה שלכם.

חישבו על ההתקדמות והשינויים לאורך זמן.

1. כפייה אקטיבית:

הקדישו זמן ספציפי למפגשי "כפייה", שבהם אתם מתמקדים באופן פעיל בהתפתחות הטולפה שלכם.

צלו את הזמן הזה להדמיה, תקשורת ויצירת קשר.

כפייה פסיבית:

שלבו פעילויות הקשורות לטולפה בחיי היומיום שלכם.

שתפו את הטולפה שלכם במחשבותיכם ובפעילויותיכם לאורך היום.

1. קריינו את היום שלכם:

שתפו את החוויות היומיומיות שלכם עם הטולפה שלכם, כאילו הן קיימות.

זה עוזר לחזק את נוכחותם במוחכם.

1. אינטראקציה חלומית:
   • נסו לתקשר עם הטולפה שלכם בתוך החלומות שלכם.
   • השתמש בטכניקות חלימה צלולות כדי לשפר את אינטראקציות החלום.
2. פירוט חושי:

שימו לב לפרטים חושיים כשאתם מדמיינים את הטולפה שלכם.

דמיינו את המגע, הריח והיבטים חושיים אחרים.

1. קשר רגשי:

טפחו קשר רגשי עם הטולפה שלכם.

שתפו וחקרו רגשות יחד.

1. ביטוי אמנותי:

צרו ציורים, ציורים או צורות אמנות אחרות המייצגות את הטולפה שלכם.

השתמשו בזה כאמצעי לחיזוק הקשר שלכם.

1. מוסיקה וסאונד:

שייכו מוסיקה או צלילים ספציפיים לטולפה שלך.

השתמש בהם כדי לעורר את נוכחותם ולשפר את המיקוד שלכם.

1. תרגולי מיינדפולנס:

שלבו טכניקות מיינדפולנס כדי להישאר נוכחים עם הטולפה שלכם.

היו מודעים לנוכחותם בחיי היומיום שלכם.

1. תפקידים:

השתתפו בתרחישי משחק תפקידים עם הטולפה שלך.

דבר זה עוזר לפתח את האישיות שלהם ואת התגובות.

1. מטרות משותפות:

קבעו מטרות או פעילויות משותפות שאתם והטולפה שלכם תוכלו לקדם יחד.

עבדו לקראת מטרות אלה כצוות.

1. עבודה אנרגטית:

גלו שיטות עבודה מבוססות אנרגיה כדי לשפר את החיבור שלכם.

יש אנשים ששיטות כמו רייקי מועילות להם ביצירת טולפה.

1. טכניקת ארמון התודעה:

יישמו את טכניקת ארמון התודעה [כדי ליצור מרחב מנטלי למשל בדמות ארמון לטולפה שלכם.

השתמש במרחב זה לאינטראקציות ולהתחברות לטולפה.

1. אילוץ קבוצתי:

התחברו לאחרים שגם הם יוצרים טולפות.

שתפו חוויות ותובנות כדי להעשיר את התרגול שלך.

1. תצוגה חזותית טקטילית:

דמיינו את התחושות הפיזיות של אינטראקציה עם הטולפה שלכם.

תרגלו את הרגשת נוכחותם באמצעות מגע.

1. טקסים מותאמים אישית:

פתחו טקסים או טקסים מותאמים אישית הקשורים לטולפה שלכם.

דבר זה יכול לשפר את המשמעות הסמלית של האינטראקציות שלך.

1. עידוד התנהגות אוטונומית:

עודדו את הטולפה שלכם להפגין התנהגות אוטונומית.

אפשרו להם להפתיע אתכם עם מחשבות או פעולות בלתי צפויות.

1. בובות מודעות:

תרגלו בתחילה בעזרת בובות המייצגות את הטולפות אינטרקציות מבוקרות, והדריכו את פעולות הטולפה שלכם.

אפשרו בהדרגה יותר אוטונומיה ככל שהטולפה מתפתחת.

1. מנחות סמליות:

הציעו מתנות סמליות או מחוות לטולפה שלכם.

דבר זה יכול לחזק את הקשר ולהעביר את הכוונות שלך.

1. זיכרונות משותפים:

דמיינו ושתפו זיכרונות בדיוניים עם הטולפה שלכם.

דבר זה עוזר לבנות היסטוריה משותפת.

1. סבלנות והתמדה:

יש להבין שיצירת טולפה דורשת זמן וסבלנות.

היו עקביים במאמציכם ושמרו על חשיבה חיובית.

זכרו כי יצירת טולפות היא חוויה סובייקטיבית ואישית, ואנשים עשויים להיות אמונות ופרשנויות שונות לגבי נוהג זה. תמיד לגשת פעילויות כאלה עם פרספקטיבה מאוזנת ולשקול את ההיבטים הפסיכולוגיים הפוטנציאליים המעורבים.

להלן מספר דוגמאות של יצירת טולפות

נציין ראשית כי המושג טולפה הוא סובייקטיבי ומשתנה מאוד בין אנשים העוסקים ביצירת טולפה. טולפס נחשבים לעתים קרובות לישויות אישיות וייחודיות, המעוצבות על ידי מחשבותיו, אמונותיו וכוונותיו של האדם. ככאלה, הדוגמאות המובאות הן איורים בדיוניים כדי להעביר את מגוון ביטויי הטולפה הפוטנציאליים:

1. גינה, בת הלוויה הנבונה והאמפטית:

גינה היא טולפה שנוצרה על ידי אדם המחפש בת לוויה נבונה ותומכת. היא מדומיינת עם שיער זהוב ועיניים טובות ואמפטיות,. היוצר עסוק באופן קבוע בשיחות עמה, מחפש בנוכחותה עצה ונחמה בזמנים קשים ועם הזמן, נוכחותה מספקת לו תחושה של הדרכה ועידוד, ומשמשת לו כאשת סוד וכמקור של כוח.

המחשת טולפה

1. גון, החבר הנמרץ, ומלא חיים:

גון הוא טולפה שקמה לתחיה על ידי אדם הרוצה בן לוויה מלא חיים וונמרץ. גון מתואר כגינגי רזה בעל עיינים חקרניות וסקרניות העסוק ללא הרף בהתנהגות נמרצת ומשחקית. טולפה זו מצטרפת לעתים קרובות ליוצרה בסוגים שונים של הרפתקאות דמיוניות נועזות, והיא מספקת ליוצרה תחושה של עליזות, הרפתקנות וספונטניות לחיי היומיום. נוכחותו ש מאופיינת בצחוק שובב ובהתלהבות רבה.

1. חווה, השומרת והמגינה:

חווה היא טולפה שנתפסת כנוכחת מגוננת ומעצימה. דמותה כמלאך עם כנפיים צחורות והילה שלווה מחד ועוצמתית מאידך. היוצר רואה בעיני רוחו את חווה כדמות שומרת ומגינה, המלווה אותו ברגעי פגיעות חולשה או חרדה. באמצעות הההגנה המדומיינת שלה היוצר רוכש תחושת ביטחון והתמודדות עם אתגרים.

ברצוני להביא כאן את מקרהו של המשורר [ראה ויקיפדיה כמקור] פרננדו אנטוניו נוגיירה פסואה (1888 – 1935) משורר, סופר, מתרגם ופילוסוף פורטוגזי ,אחת הדמויות הספרותיות החשובות ביותר במאה ה-20 ואחד מגדולי המשוררים בשפה הפורטוגזית אשר כתב ותרגם גם מאנגלית ומצרפתית. פסואה היה ידוע ביצירותיו הספרותיות המורכבות והרב-שכבתיות. כשפסואה מת ב-1935, משפחתו מצאה את אחד האוצרות הספרותיים הסנסציוניים ביותר. בסוג של תא מטען חסר תכונות ששימש לאחסון שמיכות או מעילי חורף נמצאו 25,000 עמודים של כתבים. חלק מעבודות אלה הושלמו. רובן לא. קשה היה תחילה לדעת מה לעשות עם המורשת הזאת. כתב ידו של פסואה היה גרוע, הוא כתב גם בפורטוגזית וגם באנגלית, תוצר של ילדות דרום אפריקאית. אבל הדבר המסתורי ביותר היה שהוא לא נראה אדם אחד. הוא היה גלקסיה שלמה של סופרים – הטרונימים, כפי שהוא כינה אותם, עם אישיויות שונות לחלוטין והשקפות שונות, לעתים קרובות אף סותרות באופן קיצוני, הן עסקו בשירה, סגנון, טבע, פוליטיקה ועתיקות. הם היו כולם היו יצירותיו של האיש ששמו פרננדו פסואה, מתוך מגוון עשרות ההטרונימים הקשה לומר מיהו פסואה עצמו. פסואה עצמו ההסביר: "יצירה בשם בדוי היא, למעט השם שבו היא חתומה, יצירתו של סופר הכותב כעצמו; יצירה הטרונימית היא של סופר הכותב מחוץ לאישיותו שלו: זוהי עבודה של אינדיבידואל מוחלט שהומצאה על ידו, בדיוק כפי שיהיו אמירות של דמות כלשהי בדרמה".

פסואה עשה אפוא שימוש בהטרונימים, שניתן לתפסם כאלטר אגו ספרותי שלו עם אישיות וסגנונות כתיבה ייחודיים משלהם, , הוא יצר כשבעים וחמישה סופרים ומשוררים אחרים, מתוכם שלושה בולטים, אלברטו קאיירו, אלווארו דה קמפוס וריקרדו רייס. הוא לא קרא להם שמות בדויים כי הוא הרגיש שזה לא תפס את החיים האינטלקטואליים העצמאיים האמיתיים שלהם ובמקום זאת קרא להם הטרונימים. דמויות דמיוניות אלה החזיקו לעתים בדעות לא פופולריות או קיצוניות [ראה ויקיפדיה].

סוג אחד של הטרונימים שיצר פסואה נקרא "מנטונים", שהוא מונח שטבע כדי לתאר סוג של הטרונים המבוססים על מצב נפשי מסוים או על תכונת אישיות מסוימת. הנה כמה דוגמאות למנטונים של פרננדו פסואה:

אלברטו קהיר – מנטונים המבוססים על פילוסופיה פסטורלית ופנתאיסטית, המאופיינת בסגנון פשוט וישיר .ריקרדו רייס – מנטונים המבוססים על פילוסופיה סטואית וקלאסית, המאופיינים בסגנון צורני ומאופק. אלווארו דה קמפוס – מנטונים המבוססים על פילוסופיה מודרנית ועתידנית יותר, המאופיינת בסגנון חופשי ודינמי. ברנרדו סוארס – מנטונים המבוססים על אישיותו האינטרוספקטיבית והמלנכולית של פסואה, המאופיינת בסגנון מדיטטיבי ופילוסופי יותר.

לכל אחד מהמנטונים הללו יש מעין אישיות קול ופרספקטיבה ייחודיים משלו, האם אלו משקפים היבטים שונים באישיותו המורכבת ורבת הפנים של פסואה?. פסיכיארים ופסיכולוגיים נתנו פירושים רבים לתופעה אך יתכן ודובר באיש ויוצר פורה שיצר טולפות ויתכן שהיה לו מבנה נפשי שאפשר יצירת מגוון כה גדול ועשיר..

פרננדו פסואה (1888 – 1935)

דוגמאות אלה ממחישות את מגוון הטולפות שאנשים עשויים ליצור בהתבסס על הצרכים הספציפיים שלהם, הרצונות והנטיות האישיות שלהם. טולפים הם סובייקטיביים מאוד ויכולים ללבוש צורות ותפקידים שונים, בהתאם למטרה ולכוונה של יוצריהם.

בעוד שאנשים רבים עוסקים ביצירת טולפה כצורה של חקירה אישית או תרגול מנטלי, חשוב להכיר בכך שישנם אתגרים וסיכונים פוטנציאליים הקשורים לתרגול זה. הסכנות פוטנציאליות עשויים לכלול:

1. מתח פסיכולוגי:
   • יצירה ותחזוקה של טולפה דורשת מאמץ מנטלי מתמשך וריכוז. עבור אנשים מסוימים, מאמץ זה יכול להוביל למתח פסיכולוגי, או עייפות,. העיסוק המתמיד בטולפה עלול להיות בעייתי , במיוחד עבור אלו המתקשים להבחין בין מחשבותיהם לבין אלו המיוחסות לטולפה.
2. בלבול זהות:
   • מעורבות אינטנסיבית עם טולפה עלולה לגרום לבלבול זהות. אנשים עשויים למצוא כי עבודה מנטלית זו מאתגרת והם מתקשים להבדיל בין הזהות שלהם לבין זו שהל טולפה. דבר זה יכול להוביל לתחושה מטושטשת של העצמי ולהשפיע על מערכות היחסים האישיות והתפקוד היומיומי של האדם.
3. תלות ובידוד:
   • במקרים מסוימים, אנשים עשויים לפתח תלות רגשית בטולפות שלהם, ולהסתמך עליהם לחברות ותמיכה על חשבון מערכות יחסים בעולם האמיתי. תלות זו עלולה להוביל לבידוד חברתי ולנסיגה מהמציאות, ולעכב צמיחה והתפתחות אישית.
4. תכונות שליליות לא מכוונות:
   • טולפות נוצרים לעתים קרובות עם מאפיינים ואישיות ספציפיים, אך קיים סיכון כי תכונות שליליות לא מכוונות עלולות להופיע. אם הטולפה לוקחת על עצמה היבטים שהיוצר מוצא כמטרידים או מזיקים, היא עלולה להוביל לקונפליקט פנימי ולמצוקה רגשית.
5. מחשבות פולשניות או הזיות:
   • התמקדות אינטנסיבית בטולפה עלולה להוביל לכך שאנשים יחוו מחשבות פולשניות או הזיות הקשורות לטולפה. חוויות אלה יכולות להיות מטרידות ועלולות לטשטש את הגבול בין דמיון למציאות.
6. קושי בהעלמת טולפה:
   • העלמת או הפסקת פעילותה של טולפה יכולה להיות מאתגרת עבור אנשים מסוימים. אם הטולפה חדורה באנרגיה רגשית חזקה או משתלבת עמוק בנפש היוצר, תהליך השחרור עלול להיות קשה מבחינה רגשית ומורכב מבחינה פסיכולוגית.
7. סוגיות אתיות ומוסריות:
   • יצירתם והטיפול בהם מעוררים שאלות אתיות, במיוחד כשמדובר בסוגיות של הסכמה וסוכנות [מי המקור להתנהגות או עשיה מסויימת היוצר או הטולפה] . יש הטוענים כי יצירת ישויות אוטונומיות בתוך מוחו של האדם ללא הסכמתן המפורשת עלולה לעורר חששות מוסריים לגבי טבעו של נוהג זה.
8. סטיגמה חברתית:
   • עיסוק בפרקטיקות הקשורות לטולפות עלול לגרום לסטיגמה חברתית, מכיוון שחוויות אלה עשויות שלא להיות מובנות או מקובלות באופן נרחב. אנשים עשויים להרגיש מהססים לחלוק את חוויותיהם עם חברים, בני משפחה או אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בשל פחד משיפוט או אי הבנה.

חשוב לגשת ליצירת טולפה עם פרספקטיבה מאוזנת, מתוך הכרה בכך שהחוויות והתוצאות יכולות להשתנות במידה רבה בין אנשים. אם מישהו שוקל או חווה קשיים הקשורים ליצירת טולפה, פנייה להדרכה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש או תמיכה מקהילות שמבינות את התרגול עשויה להועיל. תקשורת פתוחה וגישה מודעת יכולות לעזור להפחית סיכונים פוטנציאליים הקשורים ליצירת טולפה.

עד כאן להפעם

פרופ' יוסי לוין