פרופ' יוסף לוין

שיחה 50: שינוי עמדות באספקלריית מערך הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

עמדות משפיעות על האופן שבו אנו תופסים ומגיבים לעולם הסובב אותנו. עמדות יכולות להשפיע על ההחלטות, הפעולות, ההעדפות וההערכות שלנו.

עמדות נוצרות באמצעות משחק גומלין מורכב של גורמים שונים, כולל:

סוציאליזציה: עמדות מעוצבות לעתים קרובות במהלך תהליך החיברות, המתרחש בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות. בני משפחה, עמיתים, מורים ואנשים משמעותיים אחרים משפיעים על התפתחות עמדות באמצעות הוראה ישירה, התבוננות וחיזוק.

תהליכים קוגניטיביים: עמדות יכולות להיווצר באמצעות תהליכים קוגנטיבים כגון הנמקה, הערכה ושיפוט. אנשים עשויים לפתח עמדות המבוססות על אמונות, ערכים ופרשנויות של מידע.

חוויות אישיות: חוויות אישיות משחקות תפקיד משמעותי בעיצוב עמדות. חוויות חיוביות או שליליות עם חפצים, אנשים או מצבים מסוימים יכולות להשפיע על היווצרות עמדות כלפיהם.

מדיה ותקשורת: תקשורת המונים, כולל טלוויזיה, סרטים, אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית, יכולה לעצב עמדות על ידי חשיפת אנשים לרעיונות, ערכים ופרספקטיבות מסוימים.

השפעות תרבותיות וחברתיות: נורמות תרבותיות, מסורות וציפיות חברתיות תורמות להיווצרות עמדות. אנשים מאמצים לעתים קרובות עמדות העולות בקנה אחד עם הערכים והאמונות של תרבותם או של הקבוצה החברתית שלהם.

תגובות רגשיות: תגובות רגשיות לגירויים יכולות להשפיע גם על עיצוב עמדות. אנשים עשויים לפתח עמדות חיוביות או שליליות המבוססות על תגובותיהם הרגשיות לחפצים, אנשים או מצבים ספציפיים.

מאפיינים אישיים: הבדלים אישיים, כגון תכונות אישיות, הערכה עצמית ויכולות קוגניטיביות, יכולים להשפיע על היווצרות עמדות. לדוגמה, אנשים עם רמות גבוהות של פתיחות להתנסות עשויים להיות פתוחים יותר ליצירת עמדות חדשות, בעוד שאלו עם הערכה עצמית נמוכה עשויים להיות עמידים יותר לשינוי גישה.

באופן כללי, עמדות הן דינמיות ויכולות להתפתח עם הזמן בתגובה למידע חדש, חוויות והשפעות חברתיות. בנוסף, גישות יכולות להשתנות בחוזק וביציבות, החל מדעות חולפות ועד אמונות עמוקות.

יש הגורסים כי לעמדות יש שלושה מרכיבים: רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי. המרכיב הרגשי מתייחס לרגשות הרגשיים שיש לנו כלפי אובייקט עמדה. המרכיב הקוגניטיבי מתייחס לאמונות ולמחשבות שיש לנו על אובייקט עמדה, כגון עובדות או דעות. המרכיב ההתנהגותי מתייחס לפעולות שאנו נוקטים או מתכוונים לנקוט כלפי אובייקט עמדה.

עמדות יכולות להיות מפורשות או משתמעות. עמדות מפורשות הן אלה שאנו מבטאים ומדווחים במודע. עמדות מרומזות הן אלה שאנו מחזיקים וחושפים באופן לא מודע, כגון הצגת העדפה לחפץ אדם או גישה על פני אחרים. עמדות מפורשות ומשתמעות יכולות לפעמים להיות עקביות או לא עקביות זו עם זו.

גיבוש עמדות הוא תהליך של פיתוח התייחסות כלפי אובייקט, אדם, דבר או אירוע חדש. ישנם גורמים רבים היכולים להשפיע על היווצרות עמדות, כגון ניסיון[חוויה אישית ישירה או התבוננות], מערך האסוציאציות הקשור לאובייקט או לאירוע, מערכת אמונה, גורמים חברתיים [כנורמות חברתיות, משפחה ועמיתים, קבוצות השתייכות ועוד] וכלכליים [השפעה על הגישה למשאבים] ועוד.

יחסי גישה-התנהגות הם הקשר בין העמדות שלנו לבין הפעולות שלנו. עמדות יכולות להשפיע על ההתנהגות על ידי הנחיית הבחירות, הכוונות והמניעים שלנו. התנהגות יכולה גם להשפיע על עמדות על ידי מתן משוב, תוצאות או חיזוק. להלן מספר תיאוריות המסבירות כיצד עמדות נוצרות, משתנות, ומשפיעות על ההתנהגות:

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי: תיאוריה זו, שהוצעה על ידי ליאון פסטינגר בספרו "תיאוריה של דיסוננס קוגניטיבי" שפורסם בשנת 1957.

ליאון פסטינגר [1919 – 1989]

פסטינגר היה פסיכולוג חברתי שנודע בעבודתו על דיסוננס קוגניטיבי ותאוריית השוואה חברתית. התיאוריה מציעה כי אנשים שואפים לעקביות בין עמדותיהם לבין התנהגותם. כאשר יש חוסר עקביות, למשל כאשר התנהגותו של אדם סותרת את גישתו, הוא חווה דיסוננס קוגניטיבי – תחושה לא נוחה. כדי להפחית את הדיסוננס הזה, אנשים עשויים לשנות את גישותיהם כדי ליישר קו עם התנהגותם.

איורים בעזרת AI להמחשת דיסוננס קוגניטיבי

תיאוריית למידה חברתית [Social Learning Theory]: פותחה על ידי אלברט בנדורה, שהציג את הרעיון בשנות השישים. בנדורה הוא פסיכולוג בולט הידוע בתרומתו לתיאוריה קוגניטיבית חברתית ובעבודתו החלוצית על למידה תצפיתית ומידול. תיאוריה זו מדגישה את התפקיד של למידה תצפיתית ומידול ביצירת עמדות. על פי תיאוריה זו, אנשים רוכשים עמדות על ידי התבוננות בהתנהגותם של אחרים, במיוחד אלה שהם מעריצים או מזדהים איתם. באמצעות תהליך למידה תצפיתי זה, אנשים מאמצים עמדות התואמות את העמדות וההתנהגויות של האנשים שהם רואים.

תיאוריית התפיסה העצמית [Self-Perception Theory]: הוצעה על ידי דריל בם במאמרו "תפיסה עצמית: פרשנות אלטרנטיבית לתופעות דיסוננס קוגניטיביות" שפורסם בשנת 1967. בם הייתה פסיכולוגית חברתית שמחקריה תרמו גם ללימודי מגדר ולפסיכולוגיה של האישיות.

התיאוריה מציעה כי אנשים מסיקים את עמדותיהם מהתנהגותם שלהם כאשר עמדותיהם אינן ודאיות או מעורפלות. על פי תיאוריה זו, אנשים מתבוננים בהתנהגותם שלהם ומשתמשים בה כרמז כדי להסיק את עמדותיהם. לדוגמה, אם מישהו מתנדב להשתתף בפעילויות ניקוי סביבתי, הוא עשוי להסיק שיש לו גישה חיובית לשימור הסביבה.

תיאוריית הייחוס [Attribution Theory]: נוסחה לראשונה על ידי פריץ היידר בספרו "הפסיכולוגיה של היחסים הבין-אישיים" שפורסם בשנת 1958. הרולד קלי המשיך לפתח את תאוריית הייחוס בשנות השישים, במיוחד ביחס לתפיסה חברתית והתנהגות בין-אישית.התיאוריה מתמקדת באופן שבו אנשים מסבירים את הגורמים להתנהגות, כולל שלהם ושל אחרים. על פי תיאוריית הייחוס, אנשים יוצרים עמדות המבוססות על ייחוסיהם לסיבות ההתנהגות. לדוגמה, אם מישהו מייחס את נדיבותו של חברו לאופיו האדיב והאכפתי, הוא עשוי לפתח גישה חיובית כלפי חברו.

מודל סבירות ההרחבה (ELM): פותח על ידי ריצ'רד פטי וג'ון קצ'יופו, שהוצג בספרם "תקשורת ושכנוע: נתיבים מרכזיים והיקפיים לשינוי גישה" שפורסם בשנת 1986. פטי וקצ'יופו הם שניהם פסיכולוגים הידועים במחקריהם על עמדות, שכנוע וקוגניציה חברתית. ELM מציע שני מסלולים לשינוי גישה: המסלול המרכזי והמסלול הפריפריאלי. על פי מודל זה, המסלול המרכזי כרוך בהתחשבות בטיעונים המוצגים, ואילו המסלול הפריפריאלי כרוך ברמזים שטחיים יותר, כגון אטרקטיביות או אמינות של המקור. עמדות הנוצרות דרך המסלול המרכזי נוטות להיות עמידות יותר ועמידות יותר לשינוי בהשוואה לעמדות הנוצרות דרך המסלול הפריפריאלי.

בנוסף למודלים למעלה הוצעו גם מודלים נוספים כמו:

מודלים של תהליכים כפולים: מנגנון: מודלים של תהליכים כפולים מציעים ששינוי גישה יכול להתרחש הן באמצעות עיבוד שיטתי (הערכה זהירה של טיעונים) והן באמצעות עיבוד היוריסטי (הסתמכות על קיצורי דרך מנטליים או היוריסטיקות). הגישה עשויה להשתנות בהתאם למסלול העיבוד שבו נעשה שימוש.

תיאוריה פונקציונלית של עמדות: מנגנון: תיאוריה זו מציעה כי עמדות משרתות פונקציות ספציפיות, כגון מתן אישור חברתי לפרטים, שמירה על הסדר החברתי או סיפוק צרכים אישיים. עמדות משתנות בהתאם לפונקציות שהן משרתות בהקשרים שונים.

תיאוריית האיזון: מנגנון: תיאוריית האיזון מציעה לאנשים לשאוף לעקביות בעמדותיהם ובמערכות היחסים שלהם. שינוי גישה מתרחש כאשר קיים חוסר איזון בין עמדות לבין היחסים הנתפסים בין אובייקטים, יחידים ואירועים.

תיאוריית האינטגרציה הרגשית: מנגנון: שינוי גישה מתרחש באמצעות שילוב של תגובות רגשיות, או רגשות, עם הערכות קוגניטיביות. תיאוריה זו מציעה כי עמדות נוצרות על בסיס התגובות הרגשיות המתעוררות על ידי גירויים.

תיאוריה התנהגותית של שינוי עמדות: מנגנון: על פי תיאוריה זו, עמדות משתנות כתוצאה מחוויה ישירה וחיזוק. עמדות מעוצבות באמצעות אינטראקציות עם הסביבה ואת ההשלכות של התנהגות.

תיאוריות אלה מציעות נקודות מבט שונות על האופן שבו עמדות נוצרות ומשפיעות על ההתנהגות ומספקות תובנות לגבי התהליכים הפסיכולוגיים העומדים בבסיס היווצרות ושינוי עמדות.

תיאוריות אלה מציעות נקודות מבט שונות על האופן שבו עמדות נוצרות ומספקות תובנות לגבי התהליכים הפסיכולוגיים העומדים בבסיס היווצרות ושינוי עמדות.

ניתן לנתח שינוי עמדות גם לפי המקור, המסר והמקבל:

גורמי המקור: אלה הם המאפיינים של שולח ההודעה, כגון אמינות, אטרקטיביות והדמיון למקבל ההודעה. גורמי מקור יכולים להשפיע על שינוי הגישה על ידי השפעה על תשומת הלב, העניין והאמון של מקבל ההודעה. לדוגמה, אם שולח ההודעה הוא מומחה, ידוען או חבר, סביר יותר שנמען ההודעה ישים לב, יתעניין ויבטח בהודעה, ולכן סביר יותר שישנה את גישתו.

גורמי המקבל: אלה הם המאפיינים של מקבל המסר, כגון מוטיבציה, יכולת ומצב העוררות והרוח. גורמי הנמען יכולים להשפיע על שינוי הגישה על ידי השפעה על המעורבות, העיבוד והתגובה של מקבל ההודעה. לדוגמה, אם מקבל המסר הוא בעל מוטיבציה, יכולת ומצב רוח חיובי, סביר יותר שהוא יהיה מעורב, יעבד לעומק ויגיב בחיוב למסר, ולכן סביר יותר שישנה את גישתו.

גורמי מאפייני המסר: אלה הם המאפיינים של מסירת ההודעה, כגון תזמון, מיקום ומדיום. גורמי הקשר יכולים להשפיע על שינוי הגישה על ידי השפעה על החשיפה, תשומת הלב והסחת הדעת של מקבל ההודעה. לדוגמה, אם העברת המסר היא בזמן, מתאים ויעיל, סביר יותר שמקבל ההודעה ייחשף להודעה, ישים לב אליה ולא יסיח את דעתו, ולכן סביר יותר שישנה את גישתו.

דוגמא לחשיבות גורמי מאפייני המסר הינו ההבדל בהתקבלות המסר בין זה של זמלווייס לבין זה של של פלורנץ נייטינגל:

כך איגנץ פיליפ זֶמֶלְוַויְיס (1818-1865) היה רופא אוסטרו-הונגרי, רופא נשים ומחלוצי תחום האפידמיולוגיה.

בול לזכרו של איגנץ זמלווייס, 1955

זמלווייס גילה ב-1847 כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את

השערתו של זמלווייס לא התקבלה באופן רחב, שכן לא נתמכה על ידי התאוריות המדעיות המקובלות באותה עת. אחת הסיבות הייתה שהעדויות התומכות בה הוצגו באופן סטטיסטי מייגע ללא תרשימים או גרפים.

פלורנס נייטינגייל(1820 – 1910) לעומתו, הייתה אחות, סופרת וסטטיסטיקאית אנגלייה אשר עבודתה פורצת הדרך בסיעוד בלטה במהלך מלחמת קרים, כאשר טיפלה בחיילים פצועים.

פלורנס נייטינגייל

שירותה כאחות במלחמת קרים הביא לפרסומה העיקרי של נייטינגייל. נייטינגייל האמינה כי שיעורי התמותה הגבוהים שלהם נגרמו בין היתר על ידי תנאי תברואה ירודים, לאחר שובה לאנגליה הצליחה, בעזרת הראיות שהביאה, לשכנע בכך את הגורמים האחראיים, בין היתר בעקבות תרומתה העיקרית של נייטינגייל למקצוע הסטטיסטיקה באמצעות פיתוחם של אמצעים גרפיים להצגת נתונים סטטיסטיים, שהיו מובנים הן למומחים בתחום והן לאנשים בלי ידע מוקדם בסטטיסטיקה, ביניהם גם רבים ממקבלי ההחלטות.

גורמי תוכן המסר: אלה הם המאפיינים של תוכן המסר, כגון איכות, אורך וההבעה הרגשית. גורמי הודעה יכולים להשפיע על שינוי הגישה על ידי השפעה על ההבנה, הזיכרון וההערכה של מקבל ההודעה. לדוגמה, אם תוכן ההודעה ברור, תמציתי ומשכנע, סביר יותר שמקבל ההודעה יבין, יזכור ויסכים עם המסר, ולכן סביר יותר שישנה את גישתו.

ככלל שינוי גישה יכול להתרחש באמצעות תהליכים ומנגנונים שונים. כמה דרכים נפוצות שבהן עמדות יכולות להשתנות כוללות:

שכנוע: שכנוע כרוך בניסיון מכוון לשנות עמדות או אמונות של מישהו באמצעות תקשורת. שכנוע יכול להתרחש באמצעים שונים, כגון הצגת טיעונים, פנייה לרגשות, שימוש במקורות אמינים ושימוש בטכניקות שכנוע כמו אסטרטגיות רגל בדלת או דלת בפנים.

השפעה חברתית: עמדות יכולות להיות מושפעות מעמדות והתנהגויות של אחרים במסגרות חברתיות. השפעה חברתית יכולה להתרחש באמצעות תהליכים כגון קונפורמיות, כאשר אנשים משנים את עמדותיהם או התנהגויותיהם כדי להתאים לקבוצה, או באמצעות השוואה חברתית, שבה אנשים מעריכים את עמדותיהם ואמונותיהם על ידי השוואתם לאלה של אחרים.

דיסוננס קוגניטיבי: דיסוננס קוגניטיבי מתרחש כאשר אנשים חווים אי נוחות או מתח עקב חוסר עקביות בין העמדות, האמונות וההתנהגויות שלהם. כדי להפחית את אי הנוחות הזו, אנשים עשויים לשנות את עמדותיהם כדי ליישר קו עם התנהגותם או להצדיק את התנהגותם כדי לשמור על עקביות.

התנסות ישירה: עמדות יכולות להשתנות כתוצאה מחוויות אישיות ישירות. חוויות חיוביות או שליליות עם חפצים, אנשים או מצבים מסוימים יכולות להוביל לשינויים בעמדות כלפיהם.

איור בעזרת AI: כניסה לעולם של התנסות רגשית ישירה

עיבוד מידע: עמדות יכולות להשתנות באמצעות עיבוד של מידע או ראיות חדשות. כאשר אנשים נתקלים במידע חדש המאתגר את עמדותיהם או אמונותיהם הקיימות, הם עשויים להעריך מחדש את עמדותיהם ולעדכן את עמדותיהם בהתאם.

סוציאליזציה: עמדות יכולות להיות מעוצבות באמצעות תהליך של חיברות, המתרחש באמצעות אינטראקציות עם משפחה, עמיתים, מורים והשפעות חברתיות אחרות. עם הזמן, חשיפה לסוכנים חברתיים שונים וחוויות שונות יכולה להוביל לשינוי עמדות וערכים.

שינויים תרבותיים וחברתיים: עמדות יכולות להשתנות כתוצאה משינויים תרבותיים או חברתיים רחבים יותר. שינויים בנורמות, ערכים וציפיות חברתיות יכולים להשפיע על עמדותיהם של אנשים כלפי נושאים שונים, כגון תפקידי מגדר, גיוון וקיימות סביבתית.

שינוי עמדה הוא תהליך דינמי המושפע ממגוון גורמים, והוא יכול להתרחש בהדרגה או בפתאומיות בהתאם לנסיבות ולפתיחות של הפרט לשינוי.

נציין גם כי ישנן מספר נסיבות מציאות או אירועי חיים שיכולים להוביל לשינויי גישה בסיסיים ויסודיים אצל אנשים. חלק מנסיבות אלה כוללות:

אירועים טראומטיים: חווית אירוע טראומטי, כגון אסונות טבע, תאונות או משברים אישיים, יכולה לאתגר את האמונות ונקודות המבט הקיימות של הפרט. אירועים אלה עשויים לגרום לאנשים להעריך מחדש את הערכים, סדרי העדיפויות והעמדות שלהם כלפי החיים והעולם הסובב אותם.

מעברים משמעותיים בחיים: מעברים משמעותיים בחיים, כגון מעבר למדינה חדשה, התחלת עבודה חדשה, חתונה או הפיכה להורה, יכולים לעורר שינויי גישה. מעברים אלה דורשים לעתים קרובות מאנשים להסתגל לסביבות חדשות, תפקידים ותחומי אחריות, מה שעלול להוביל לשינויים בגישות ובאמונות שלהם.

תקריות קריטיות: תקריות או מפגשים ספציפיים עם אחרים, כגון קונפליקטים, עימותים או רגעים של תובנה עמוקה, יכולים לאתגר את העמדות והאמונות הקיימות של אנשים. תקריות קריטיות אלה עשויות לגרום לאנשים להעריך מחדש את נקודות המבט שלהם ולשקול נקודות מבט חלופיות.

חינוך ולמידה: חשיפה למידע, רעיונות ופרספקטיבות חדשות באמצעות חינוך, נסיעות או חקירה אינטלקטואלית יכולה להרחיב את אופקיהם של אנשים ולהוביל לשינוי גישה. למידה על תרבויות, פילוסופיות ודיסציפלינות שונות יכולה לאתגר הנחות קיימות ולטפח פתיחות מחשבתית.

תנועות חברתיות וסנגור: השתתפות בתנועות חברתיות, אקטיביזם או מאמצי סינגור יכולה לעורר השראה באנשים לבחון מחדש את עמדותיהם וערכיהם, במיוחד בנוגע לצדק חברתי, שוויון וסוגיות של זכויות אדם. מעורבות בתנועות כאלה יכולה להוביל לשינוי גישה עמוק ולמחויבות לשינוי חברתי.

צמיחה אישית והתבוננות עצמית: עיסוק בהתבוננות פנימית, התבוננות עצמית ופעילויות התפתחות אישית יכול להקל על שינויי גישה. באמצעות מודעות עצמית וחקירה עצמית, אנשים עשויים לזהות אזורים לצמיחה, להתעמת עם הטיות או דעות קדומות, ולטפח עמדות חיוביות יותר כלפי עצמם ואחרים.

חשיפה לנקודות מבט מגוונות: אינטראקציה עם אנשים מרקעים, תרבויות ונקודות מבט מגוונות יכולה לאתגר את הדעות הקדומות של אנשים ולעודד שינויי גישה. חשיפה לנקודות מבט שונות באמצעות דיאלוג, שיתוף פעולה ותרגילים בוני אמפתיה יכולה לקדם סובלנות, הבנה וקבלה.

בריאות ואיכות חיים: חוויות הקשורות לבריאות, כגון מחלה, פציעה או שינויים באורח החיים, יכולות לגרום לאנשים להעריך מחדש את עמדותיהם כלפי בריאות, רווחה וטיפול עצמי. התמודדות עם אתגרים בריאותיים או צפייה במאבקים של אחרים עשויה להוביל לשינוי בגישות לגבי אחריות אישית, חוסן ופרקטיקות של טיפול עצמי.

התקדמות טכנולוגית: התקדמות הטכנולוגיה והגישה למידע יכולות לחשוף אנשים לרעיונות חדשים, חידושים ודילמות אתיות, ולגרום לשינויי גישה. סוגיות הקשורות לפרטיות, בינה מלאכותית וקיימות סביבתית, בין היתר, עשויות להוביל אנשים להעריך מחדש את עמדותיהם והתנהגויותיהם בתגובה להתפתחויות טכנולוגיות.

דילמות מוסריות וקבלת החלטות אתיות: התמודדות עם דילמות מוסריות או מצבי קבלת החלטות אתיים יכולה לאתגר את הערכים המוסריים והעקרונות האתיים של הפרט, ולהוביל לשינוי גישה. חוויות אלה עשויות לגרום לאנשים לשקול מחדש את אמונותיהם, ערכיהם ואחריותם המוסרית במצבים מורכבים ומעורפלים.

לנסיבות מציאות אלה יכולות להיות השפעות עמוקות על עמדות, אמונות וערכים של אנשים, ולהוביל לשינויים מהותיים בהשקפת עולמם ובהתנהגותם.

נציין כי שינוי גישה, במיוחד אם זה זו גישה בסיסית הינו תהליך לא פשוט העמיד לא פעם לרכיבי שינוי. רוב האנשים מתעקשים להחזיק באותן עמדות לאורך כל חייהם ומשנים אותן בדרך כלל שלא מרצון. למעשה, נראה כי גישות ועמדות בסיסיות אלו משחקות תפקיד מרכזי בהגדרת עצמנו, או המילים אחרות בהגדרת הזהות העצמית שלנו.

שינוי עמדות יכול להיות מאתגר מכמה סיבות. הנה כמה גורמים מרכזיים התורמים לקושי:

רגשות שליליים: אנשים מונעים לעתים קרובות על ידי רגשות שליליים כמו חרטה, בושה, פחד ואשמה. בעוד שרגשות אלה יכולים ליזום את הרצון להשתנות, הם אינם יעילים לשמירה על השינוי לטווח ארוך.

כשלי חשיבה: חשיבה של "הכל או לא כלום" יכולה להביא אנשים להאמין שהם חייבים להשתנות לחלוטין ובאופן מיידי, דבר שאינו מציאותי ומכין אותם לכישלון.

גיבוש מטרות גדולות ומכריעות לשינוי: לנסות לשנות יותר מדי ובבת אחת יכול להיות למעלה מכוחותיו של האדם. יעיל יותר להתחיל עם פעולות קטנות וספציפיות ולבנות עליהן לאורך זמן.

התחייבויות קודמות: התחייבויות קודמות יכולות לשמש כמחסומים לשינוי עמדות, במיוחד אם הן חזקות או באו לידי ביטוי באופן פומבי.

אמינות ומידע: אמינות נמוכה של המקור התומך בשינוי או מידע לא מספיק יכולים לעכב שינוי גישה.

פחד: מידת הפחד הקשורה לשינוי יכולה גם להוות מחסום, שכן היא עלולה למנוע מאנשים לנקוט בצעדים הדרושים.

גורמים אלה מדגישים את מורכבות ההתנהגות האנושית ואת הצורך בגישה חיובית ומובנית היטב בכדי להקל על השינוי. חשוב להבין ששינוי הוא תהליך שמתרחש בשלבים ודורש סבלנות והתמדה.

באופן כללי, תיאוריות על שינוי עמדות, כולל אלה שנדונו בתחום הפסיכולוגיה החברתית, מציעות כי עמדות קשות לשינוי בשל טבען המורכב. לעתים קרובות הן מושרשות עמוק בחוויות אישיות, בהשפעות חברתיות ובהטיות קוגניטיביות.

תיאוריות כמו דיסוננס קוגניטיבי [ראה למעלה] מציעות שאנשים חווים אי נוחות כאשר אמונותיהם מאותגרות, מה שמוביל אותם להתנגד לשינוי בכדי לשמור על עקביות. תיאוריה קוגניטיבית חברתית מדגישה גם את תפקידם של גורמים סביבתיים ומסוגלות עצמית בהתנהגות ובשינוי גישה. עמדות אינן רק מחשבות פרטיות אלא קשורות לזהות, נורמות חברתיות והתנהגויות עבר, מה שהופך אותן לא פעם לעמידות בפני שינויים.

עקרונות כלליים אלה מהפסיכולוגיה החברתית עשויים לספק תובנה מדוע שינוי עמדות הוא תהליך מורכב הכולל יותר מאשר רק הצגת מידע או טיעונים חדשים. לעתים קרובות היא דורשת התייחסות לגורמים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים בסיסיים [ראה למעלה].

בהקשר לכך שינוי גישות דתיות יכול להיות קשה במיוחד בשל שילוב של אמונות עמוקות, מסורות תרבותיות וזהות אישית. הנה כמה גורמים שתורמים לאתגר:

אמונות מושרשות: אמונות דתיות מוטמעות לעיתים מגיל צעיר וטבועות עמוק בזהותו ובהשקפת עולמו של האדם.

אינטגרציה תרבותית וחברתית: דת היא לא רק מערכת אמונות אלא גם מערכת תרבותית וחברתית. שינוי עמדות דתיות יכול להיות גם שינוי מיקומו של האדם במבנים חברתיים ומשפחתיים.

השקעה רגשית ופסיכולוגית: אנשים משקיעים רגשית ופסיכולוגית באמונותיהם הדתיות, מה שיכול לספק נחמה, קהילה ותחושת מטרה.

פחד מאי ודאות: התרחקות מאמונות דתיות מוכרות עלולה להוביל לאי ודאות ולפחד מהלא נודע, דבר המהווה גורם מרתיע חזק מפני שינוי.

דיסוננס קוגניטיבי: כאשר מידע חדש מאתגר אמונות קיימות, הוא יכול ליצור דיסוננס קוגניטיבי. אנשים נוטים לפתור את אי הנוחות הזו על ידי דחיית המידע החדש במקום לשנות את אמונותיהם.

העברה בין דורית: גישות דתיות מועברות לעתים קרובות מדור לדור, ויוצרות תחושה חזקה של מסורת והתנגדות לשינוי.

גורמים אלה הופכים עמדות דתיות לעמידות יותר לשינוי בהשוואה לסוגים אחרים של עמדות. זה דורש לא רק שינוי במחשבה, אלא לעתים קרובות שינוי בהיבטים רבים של החיים ומערכות היחסים של האדם.

כאמור אנו מניחים כי העצמי החברתי של הפרט מורכב מהפנמה של דמויות משפיעות בחייו, המסודרות בסדר היררכי עם דמות מופנמת, אחת או יותר המשפיעה/ות ביותר על עמדות, רגשות והתנהגות של הפרט שכינינו אותה הרודנ/ים העצמי/ים או הדיקטטור/ים העצמי/ים [ראה שיחות קודמות].

איור בעזרת AI של מערך הדמויות המופנמות בפרט

במסגרת זו, שבה העצמי החברתי של הפרט מורכב מהפנמות של דמויות משפיעות המסודרות בסדר היררכי, ניתן להבין את שינוי העמדה כתהליך המושפע מהדינמיקה של היררכיה מופנמת זו. כך ניתן לתאר את שינוי הגישה על רקע זה:

היררכיה של דמויות מופנמות: לפרטים יש סידור היררכי של דמויות מופנמות, כאשר דמות אחת או יותר היא המשפיעה ביותר על עיצוב עמדותיהן, רגשותיהן והתנהגותן. נתונים אלה עשויים לכלול הורים, מורים, עמיתים או אנשים משמעותיים אחרים שהשפיעו עמוקות על תהליך החיברות של הפרט.

השפעת הדמויות המופנמות: עמדות, רגשות והתנהגויות של פרטים מושפעים מהדמויות המופנמות שבראש ההיררכיה שלהם. דמויות אלה מעצבות את תפיסותיו, ערכיו ואמונותיו שהוא מזהה כעמדות ותפיסות שלו הנובעות ממנו שכן בדרך כלל אינו מודע לפעילות הדמויות המופנמות.

עקביות וחוסר עקביות בעמדות: עמדות התואמות את הערכים והאמונות של הדמויות המופנמות המשפיעות ביותר עשויות אפוא להישמר ולהתחזק. עם זאת, כאשר יש חוסר עקביות בין התנהגותו של הפרט [אם כזו שנבעה מאיזו שהיא השפעה חיצונית או מדמות פנימית שאינה בדרך כלל גבוהה בהיררכיה] לבין הערכים או הציפיות של דמויות אלה, דיסוננס קוגניטיבי עשוי להתעורר. דיסוננס כזה גם יכול להתרחש בתוך מערך הדמויות המופנמות כאשר נוצר מצב בו יש דמות מופנמת העולה בהיררכיית הדמויות והיא בעלת עמדה הנוגדת את הדמות המשפיעה ביותר שכינינו הרודן הפנימי. זהו איפוא דיסוננס פנימי תוך נפשי היוצר קונפליקט פנימי.

פתרון הדיסוננס הקוגניטיבי: שינוי גישה מתרחש כאשר אנשים שואפים להפחית את הדיסוננס הקוגניטיבי בין התנהגות או עמדה שהפרט נוקט לבין הציפיות של הדמויות המופנמות המשפיעות או להפחית את הדיסוננס הפנימי התוך פסיכי. דבר זה עשוי להיות כרוך בשינוי עמדות או התנהגות בכדי ליישר קו הדוק יותר עם הערכים והאמונות של הדמויות המופנמות ובמיוחד אלו של הרודן הפנימי המשפיע ביותר ובכך להחזיר את העקביות בתוך העצמי החברתי. במקרים מסוימים בעקבות אירועי מפתח משמעותיים יתכן שיישור הקו יהיה עם דמות מופנמת אחרת מהרודן הפנימי שכן עמדות הרודן הפנימי כבר לא יהיו תואמות להתמודדות לאור האירוע המשמעותי.

זהות חברתית ודינמיקה קבוצתית: נציין כי שינוי עמדה עשוי להיות מושפע גם מהזהות החברתית והדינמיקה הקבוצתית של הפרט. דמויות מופנמות עשויות להשתייך לקבוצות חברתיות שונות, והפרט עלול לחוות לחץ להתאים את עצמו לעמדות ולנורמות של קבוצות אלה, מה שעוד יותר מעצב את עמדותיו והתנהגותו.

שיקולים התפתחותיים: הסידור ההיררכי של דמויות מופנמות והשפעתן על שינוי עמדות עשויים להשתנות בין שלבי התפתחות שונים. לדוגמה, דמויות הוריות עשויות להשפיע יותר במהלך הילדות, בעוד שקבוצות השווים עשויות להיות משפיעות יותר במהלך גיל ההתבגרות והבגרות.

התנגדות לשינוי: עמדות המושרשות עמוק ועולות בקנה אחד עם ערכיהן של דמויות מופנמות בעלות השפעה רבה עשויות להיות עמידות יותר לשינוי. עם זאת, כאמור למעלה בנסיבות מסוימות, כגון חשיפה למידע או חוויות חדשות, אנשים עשויים לעבור שינויים הדרגתיים או פתאומיים בעמדותיהם כדי להתאים לשינויים בתוך העצמי החברתי שלהם.

ככלל, שינוי הגישה במסגרת זו מעוצב על ידי יחסי הגומלין בין הדמויות המופנמות, הזהות החברתית, הסביבה החיצונית ואירועיה, תהליכים קוגניטיביים ומאמציו המתמשכים של הפרט לשמור על עקביות והרמוניה בתוך העצמי החברתי שלו.

המושג "עצמי דיקטטורי" או עצמי רודני, כפי שנדון בהקשר של שיטת הטיפול RGFT [ראה שיחות קודמות] מתייחס לדמויות מופנמות של העצמי החברתי המפעיליות השפעה חזקה על עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. "עצמיים דיקטטוריים" אלה יכולים להשפיע על שינוי גישה בדרכים הבאות:

איור בעזרת AI- מערך הדמויות המופנמות. הדמות הגדולה במרכז מייצגת את הרודן הפנימי

השפעה פנימית חזקה: "האני הדיקטטורי" מייצג דמות/יות סמכות מופנמות או היבטים של העצמי החברתי המכתיבים התנהגויות וגישות מסוימות, מה שמקשה על שינוי דפוסים מושרשים אלה.

התנגדות לשינוי: מכיוון שדמויות מופנמות אלה נתפסות כסמכותיות, עשויה להיות התנגדות חזקה לשינוי עמדות הסותרות את השפעתן.

קשרים רגשיים: "האני הדיקטטור" עשוי להיות קשור לרגשות שליליים קיצוניים, דחייה או תסכול, מה שעלול להוביל לעמדה מתגוננת נגד שינוי.

השפעה על הערכה עצמית: ההשפעה של "האני הדיקטטורי" יכולה במקרים מסויימים להוביל להערכה עצמית נמוכה ביותר, שנאה עצמית ואפילו אובדנות, מה שמסבך את תהליך שינוי העמדות מכיוון שהפרט עשוי להיות חסר את הערך העצמי הדרוש כדי לשקול נקודות מבט חלופיות.

דמויות הגנתיות: "האני הדיקטטורי" עשוי להוות דמות מופנמת המשדרת צורך באהבה ובקבלה מהסביבה, שיכולה להיות מנחמת ולכן קשה יותר לאתגר או לשנות.

לסיכום, מושג "האני הדיקטטור" מציע כי לדמויות מופנמות כאלו יכול להיות תפקיד ולעיתים פתולוגי בעיצוב ושימור עמדות, מה שמקשה על אנשים לאמץ נקודות מבט חדשות או לשנות נקודות מבט קיימות. תפיסה זו מדגישה את החשיבות של התייחסות להשפעות של הדמויות המופנמות ובמיוחד של העצמי הדיקטטורי כאשר מנסים להבין שינויי עמדות.

ככלל זיהינו 12 תת-סוגים שונים של "עצמי דיקטטורי" [ראה שיחות קודמות] . כאן נזכיר רק כמה מהם שנראים רלוונטיים יותר לשינויי עמדות.

"דיקטטור מדינתי": דמות מופנמת משפיעה ודומיננטית זו מבוססת על תפיסת מצב חירום מתמשך (איום). תת-סוג זה של העצמי הדיקטטורי יוזם מצב חירום (וירטואלי או אמיתי) אשר יכול להיות קשור לאיום חיצוני (אויב) או לאיום פנימי (כאוס פנימי וחרדה).

דמות משפיעה זו מסננתי את התוכן המתאים לעמדותיה ומצנזרת תוכן הסותר את עמדותיה: אובייקטים אנושיים נתפסים על ידה כמאיימים או כחלשים והיא תרה אחר אובייקטים אנושיים מאיימים או חלשים. אם אין כאלה – אזי היא מנסה לעוות את האובייקטים באופן שהם נתפסים כמאיימים או חלשים.

העולם הפנימי שלה נתפס כמאוד ברור, מוגדר וחזק. כל התנגדות לכך נתפסת כבאה מבחוץ ונובעת מכוונות רעות של האובייקטים האנושיים "הרעים" החיצוניים.

במקרה שתת-סוג זה של העצמי הדיקטטורי קיים, אנו יכולים לצפות ששינויי עמדה יהיו כאשר כוחו של האויב נראה מכריע ("אם אינך יכול להילחם בו – הצטרף אליו").

דמות דיקטטורית משפיעה אחרת הינה מסוג "השליח המוסרי": זו מבוססת על תפיסת העליונות המוסרית של העצמי הדיקטטורי, שאינה מוטלת בספק. תפיסת עולם זו מחולקת לטוב ולרע. כל האינטראקציות נבחנות על פי הלגיטימיות המוסרית שלהן המבוססת על אידיאלים מסוימים, שהם אישיים במהותם, אך נתפסים כאוניברסליים ולא במסגרת קשר אישי. אובייקטים אנושיים הנתפסים כבלתי לגיטימיים באופן ספציפי עבור האדם במובן המוסרי נדחים בשלמותם. התפיסה העצמית היא של עצמי עליון מבחינה מוסרית, ללא רבב ובעל שלמות פנימית מוחלטת.

ככלל עמדות הקשורות לנורמות מוסריות קשה מאוד לשנות, אם בכלל. לעתים קרובות דמות משפיעה זו מזוהה עם אמונות דתיות או אידיאולוגיות, ולעתים קרובות עם קיצוניות פוליטית.

דמות רודנית מופנמת נוספת הינה זו של ה"דיקטטור רציונלי" ("מדען פוזיטיביסט"): מבוסס על תפיסת עליונות מונופוליסטית של הידע והניסיון הפוזיטיביסטי הנרכש.ה פונקציה העיקרית – עיבוד מידע. יש פיחות ניכר בגישה הרגשית, המבוססת על אינטואיציה.

אובייקטים נתפסים כנמצאים תמיד במערכת יחסים לוגית כלשהי זה עם זה, כל שינוי נגרם על ידי משהו שניתן להתחקות אחריו, לפחות תיאורטית, וניתן להסביר אותו באופן פוטנציאלי על ידי סיבה לוגית. קיימת תפיסה עצמית כסוג של כלי אנליטי. קיים שיפוט מוטעה של מגבלות החשיבה הלוגית.

השינוי בעמדות בתת-סוג זה של העצמי הדיקטטורי יכול להתרחש כאשר היגיון לוגי כלשהו המבוסס על ניתוח האירוע, האובייקט או האדם, מוכיח שהגישה הקודמת שגויה.

ואילו לגבי ה"דיקטטור המופנם הרגשי": אובייקטים נתפסים כחיוביים, או שליליים, או בין לבין – על פי ערכיהם הרגשיים. יחסי הגומלין ביניהם היררכיים ונמדדים באמצעות מידת החיוביות של הערכיות הרגשית.

שינויים בעמדות יכולים להתרחש בקלות בהתאם לתפיסה הרגשית של קבוצת האירוע, או קבוצת האנשים. ניתן לתמרון בקלות יחסית. מנוצל באופן נרחב על ידי "מעצבי דעת קהל", מנהיגים אידיאולוגיים ופוליטיים.

לבסוף נזכיר את הרודן מסוג "פסיכופת חברתי": זה מבוסס על תפיסה כי "המטרות למצדיקות את האמצעים". בניגוד לאדם מהשורה, כאן הכללים החברתיים מתקבלים באופן פורמלי בלבד (אך לא מופנמים) ומשמשים למניפולציה על אובייקטים להשגת מטרות אישיות (לעתים קרובות פוגעים בנורמות אתיות ומוסריות בדרך).

אובייקטים נתפסים אפוא כאמצעים להשגת מטרות אישיות. אובייקטים קשורים זה בזה בסדר היררכי על פי חשיבותם הפוטנציאלית בתהליך של השגת מטרות אלה והאיום הפוטנציאלי שלהם.

לכאורה ישנה עמדות בהתאם לדרישות סביבתו החברתית רק על פני השטח, אך לעולם לא יפנים אותן בפועל.

עד כאן להפעם

שלכם

דר 'איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין