פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
המשמעות המפתיעה של מצמוץ העין
מצמוץ עיניים מוגדר רפלקס שפותח ועוצם את העיניים לסירוגין. מצמוץ ממלא תפקיד חיוני בעין המסייע למסך את פניה בדמעות ומסיר חומרים מגרים מפני השטח של הקרנית והלחמית. למצמוץ עשוי להיות פונקציות אחרות שכן המצמוץ מתרחש לעתים קרובות יותר מהנדרש רק בכדי לשמור על העין לחה. המצמוץ מפזר את הפרשת הדמעות על גלגלי העיניים ושומר על העיניים לחות, מסיר תאים מתים, דמעות שייבשו ופסולת אחרת מהעיניים.
יש להבדיל מיצמוץ ממיוקימיה (myokymia), או אדוות שרירים, שהיא רעידה בלתי רצונית וספונטנית של שרירים בגוף. התופעה יכולה לקרות בשרירים המקיפים את העיניים [עין קופצת בשפת העם] ובדרך כלל הינה חולפת תוך זמן קצר כמספר שניות אך לעיתים המצב עלול להמשך זמן רב יותר. גורמים אפשריים הינם עייפות יתר, לחץ נפשי, תשישות צריכת קפאין מופרזת או תופעת לואי של תרופות.
יש להבדיל מצמוץ גם מתופעת ה"בלפרוספזם" (blepharospasm). זהו מצב בו השרירים האחראים על סגירת העיניים ועל הורדת הגבות מתכווצים באופן בלתי רצוני. כאשר התופעה קלה היא באה ליידי ביטוי במצמוצי עיניים מהירים, במצב קשה יותר מתכווצים השרירים למשך זמן קצר עד ארוך ואף עד לסגירה לחלוטין של העפעף.
ככלל, מצמוץ עיניים יכול להיות קשור למגוון מחלות פסיכיאטריות וגופניות, שלכל אחת מהן מנגנונים והשלכות משלה. להלן סקירה כללית של הקשרים בין מצמוץ עיניים למספר מצבים:
הפרעת קשב וריכוז/היפראקטיביות:
מצמוץ עיניים מוגבר: ילדים ומבוגרים עם ADHD עשויים להציג מצמוץ עיניים מוגבר. זה יכול להיות בגלל היפראקטיביות או טיקים הקשורים לעתים קרובות עם המצב.
תרופות: תרופות ממריצות המשמשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, כגון מתילפנידאט או אמפטמינים, יכולות לעיתים לגרום למצמוץ עיניים מוגבר או לטיקים כתופעות לוואי.
דיכאון: שיעור מצמוץ מופחת: דיכאון קשור לעתים קרובות עם ההאטה הפסיכומוטורית, אשר יכולה להתבטא בקצב מצמוץ מופחת.
הפרעות חרדה: מצמוץ עיניים מוגבר יכול להיות סימפטום של חרדה או מתח, אלו מצבים עם הגברת העוררות ופעילות מערכת העצבים האוטונומית.
תרופות: תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), יכולות להשפיע על קצב המצמוץ, אם כי זה פחות נפוץ.
מחלת פרקינסון: שיעור מצמוץ מופחת: אחד מסימני ההיכר של מחלת פרקינסון הוא שיעור מצמוץ מופחת באופן משמעותי. הסיבה לכך היא אובדן של נוירונים מייצרי דופמין במוח, אשר משפיע על השליטה המוטורית. תרופות דופאמינרגיות המשמשות לטיפול בפרקינסון יכולות לשנות את קצב המצמוץ. מתן תרופות אלו במינון יתר עלול להגביר מצמוץ או לגרום לעוויתות עפעפיים לא רצוניות.
תסמונת טורט: מצב זה מאופיין בטיקים מוטוריים וקוליים, שיכולים לכלול מצמוץ יתר בעיניים.
מנגנונים וגורמים
גורמים נוירולוגיים: הפרעות המשפיעות על מסלולי הדופמין במוח (למשל, פרקינסון) משפיעות לעתים קרובות על קצב המצמוץ בשל תפקידו של הדופמין בשליטה מוטורית.
גורמים פסיכולוגיים: מצבים כמו חרדה או ADHD, הכוללים עוררות מוגברת או היפראקטיביות, יכולים להגביר את תדירות המצמוץ.
תרופות: תרופות המשפיעות על רמות המוליכים העצביים (דופמין, סרוטונין) יכולות להשפיע על שיעורי המצמוץ. ממריצים, תרופות אנטי-פסיכוטיות וכמה תרופות נוגדות דיכאון הן דוגמאות בולטות.
אחת החוקרות המעניינות בהקשר לתפקודים אחרים של המצמוץ לבד מלחלוח העין הינה פרופ' טמאמי נקאנו מאוניברסיטת אוסאקה ביפן. חוקרת זו מעידה על עצמה כי לצד גידול ילדיה היא רוצה להבהיר את תפקודי המוח הקשורים במצמוץ באמצעות מחקר ייחודי.
פרופ טמאמי נקאנו, אוניברסיטת אוסאקה, יפן
להלן אביא מספר תקצירים שתרגמתי לעברית ממחקריה בשיתוף עם חוקרים אחרים החל משנת 2011 ובסוף כל אחד מהם סיכום הממצאים.
לפני כן למען הקורא אצרף מספר הגדרות:
סנכרון – סנכרון הוא יצירה של קואורדינציה או התאמה בין אירועים.
רשת ברירת המחדל המוחית – היא מערכת של אזורי מוח שונים הפועלים יחדיו בצורה מתואמת כשהאדם נסוג ממטלות מכוונות, ושרוי במנוחה. רשת ברירת המחדל היא רשת עצבית המובחנת באופן אנטומי ותפקודי מרשתות המעורבות בתפקודי קשב וחישה.
קשב – קשב הינה יכולת קוגניטיבי ת של הפרט להתמקד ולהתרכז במידע שרלוונטי לו בזמן נתון, לצורך עיבוד מנטלי ופיזי הדרוש לו להשגת מטרה ספציפית מועדפת .מערכות הקשב מנוהלות בין היתר על ידי רשת הקשב המוחית הגחונית ורשת הקשב המוחית הגבית.
גירוי מגנטי טרנס גולגלתי – הינו צורה לא פולשנית של גירוי מוחי שבה שדה מגנטי משתנה משמש להשראת זרם חשמלי באזור מסוים במוח באמצעות השראה אלקטרומגנטית
הרפיית הקשב או תשומת הלב – הפסקה בהפניית ושחרור הקשב או תשומת הלב מנושא מסויים
הספקטרום האוטיסטי – תסמונת קלינית המתאפיינת בקשיים שונים בדרגות שונות בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי.
אנדרואיד – יצור מלאכותי (בדרך כלל רובוט) הדומה בצורתו ובהתנהגותו לאדם.
להלן התקצירים:
היעדר מגבלות מצמוץ בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי [2011]
טמאמי נקאנו ,נובומסה קאטו,שיגרו קיטזאווה
סנכרון בין-אישי הוא תיאום זמני של תנועות בין אנשים במהלך אינטראקציות חברתיות. לדוגמה, הוכח כי מאזינים מסנכרנים את מצמוצי העיניים שלהם למצמוצי העיניים של הדובר, במיוחד בנקודות שבירה של דיבור, בעת צפייה בסרטון תקריב של פני הדובר. שיערנו כי התנהגות סינכרונית בין-אישית זו לא תיצפה אצל אנשים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, המאופיינות בתקשורת חברתית לקויה. כדי לבחון את ההשערה הזו, בחנו את מאמצי מצמוץ העין אצל מבוגרים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. כפי שדיווחנו בעבר, מצמוצי העיניים של מבוגרים ללא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי היו מסונכרנים באופן משמעותי עם מצמוצי העיניים של הדובר בהפסקות בדיבורו כאשר הם ראו את כל פניו של הדובר. עם זאת, סנכרון מצמוץ העין המשמעותי נעלם כאשר מבוגרים ללא הפרעות על הספקטרום האוטיסטי צפו רק בעיניו או בפיו של הדובר, מה שמרמז על כך שמידע מכל הפנים, כולל מידע הן מהעיניים והן מהפה, היה הכרחי למאמץ מצמוץ העיניים. לעומת זאת, משתתפי האוטיזם לא הראו סנכרון מצמוץ עם הדובר, גם כאשר צפו בעיניו ובפיו של הדובר בו זמנית. חוסר ההתאמה למצמוץ הדובר אצל אנשים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי מצביע על כך שהם אינם מסוגלים לכוונן את עצמם באופן סינכרוני להתנהגויות של אחרים. ליקויים אלו עלולים לפגוע בתקשורת חברתית יעילה עם אחרים.
לסיכום: מאזינים מסנכרנים את מצמוצי העיניים שלהם למצמוצי העיניים של הדובר, במיוחד בנקודות שבירה של דיבור, בעת צפייה בסרטון תקריב של פני הדובר. מידע מכל הפנים, כולל מידע הן מהעיניים והן מהפה, דרוש לסנכרון מצמוץ העיניים. אנשים על הספקטרום האוטיסטי לא מראים סנכרון מצמוץ עם הדובר, גם כאשר הם צופים בעיניו ובפיו של הדובר בו זמנית, דבר העלול לפגוע בתקשורת חברתית יעילה עם אחרים
הפעלה רגעית הקשורה להבהוב של רשת מצב ברירת המחדל המוחית בעת צפייה בסרטונים [2012]
Tamami Nakano, Makoto Kato, Yusuke Morito, Seishi Itoi, Shigeru Kitazawa,
עדיין לא ידוע מדוע אנו יוצרים מצמוצי עיניים ספונטניים כל כמה שניות, לעתים קרובות יותר מהנדרש לסיכוך העין. מכיוון שמצמוצי עיניים נוטים להתרחש בנקודות שבירה מרומזות [מעבר בין סצנות למשל] בעת צפייה בסרטונים, שיערנו כי מצמוצי עיניים מעורבים באופן פעיל בשחרור [בהרפיית] תשומת הלב. אנו מראים כי בעת צפייה בסרטונים, פעילות קליפת המוח פוחתת לרגע ברשת הקשב המוחית הגבית לאחר תחילת המצמוץ, אך עולה ברשת ברירת המחדל המוחית המעורבת בעיבוד פנימי. לעומת זאת, הפסקות פיזיות של הסרטון אינן מעוררות שינויים הדדיים כאלה ברשתות המוח. התוצאות מצביעות על כך שמצמוצי עיניים מעורבים באופן פעיל בתהליך של התנתקות קשב במהלך התנהגות קוגניטיבית על ידי הפעלה רגעית של רשת ברירת המחדל המוחית תוך השבתת רשת הקשב המוחית הגבית.
סיכום: מחקר מעניין המדגים כי מצמוצי עיניים מעורבים באופן פעיל בתהליך של התנתקות קשב במהלך התנהגות קוגניטיבית כמו צפיה בסרטונים על ידי הפעלה רגעית של רשת ברירת המחדל המוחית תוך השבתת רשת הקשב המוחית הגבית.
עיבוד מידע במוח האנושי מתגלה כהרף עין [2014]
טמאמי נקאנו [מאמר ביפנית]
אנשים מייצרים באופן ספונטני מצמוץ כל כמה שניות. מקובל כי מצמוצי עיניים נחוצים לסיכוך העין, אך מצמוצים ספונטניים מתרחשים למעשה בתדירות גבוהה פי מספר מהנדרש לסיכה. לפיכך, התפקיד התפקודי של רוב מצמוצי העיניים הספונטניים נותר לא ברור. המחברת גילתה שאנשים מצמצו בסנכרון בזמן שצפו באותם סיפורי וידאו. סנכרון מצמוץ זה התרחש דווקא בנקודות השבירה המרומזות [למשל חילופי סצנות] של סיפורי הווידאו. יתר על כן, בתקשורת פנים אל פנים, המאזינים מצמצו באיחור של 0.25-0.5 שניות לאחר שהדובר מצמץ בסוף ובמהלך הפסקות בדיבור. לעומת זאת, אנשים על הספקטרום האוטיסטי, המאופיינים בתקשורת חברתית לקויה, לא הראו סנכרון מצמוץ עם הדובר. עובדות אלה מוכיחות כי מצמוץ עיניים ספונטני מעורב בפילוח הקשרי של מידע, וכי למצמוצי עיניים יש תפקיד חברתי לחלוק את הפילוח ההקשרי עם אחרים. יותר מכך, מחקר דימות המוחי גילה כי בזמן צפייה בסרטונים, פעילות קליפת המוח פוחתת לרגע ברשת הקשב המוחית הגבית לאחר תחילת המצמוץ, אך עולה ברשת המוחית של ברירת המחדל. תוצאות אלה מצביעות על כך שמצמוץ העיניים הספונטני מעורב בהתנתקות של הקשב בנקודת שבירה הקשרית מרומזת בסיפור על ידי שליטה באיזון בין שתי הרשתות המתחרות.
סיכום: בדומה למחקר למעלה בזמן צפייה בסרטונים, פעילות קליפת המוח פוחתת לרגע ברשת הקשב המוחית הגבית לאחר תחילת המצמוץ, אך עולה ברשת המוחית של ברירת המחדל. תוצאות אלה מצביעות על כך שמצמוץ העיניים הספונטני מעורב בהתנתקות של הקשב בנקודת שבירה הקשרית מרומזת בסיפור על ידי שליטה באיזון בין שתי הרשתות המוחיות המתחרות.
אעיר כאן לאור ממצאי המחקר למעלה [י.ל.]כי ניתן, באופן ספקולטיבי בשלב זה, לטעון שהמצמוץ המהיר המופיע במצבי סטרס ועומס של קשב מאפשר למערכות הקשב המוחיות סוג של מנוחה והרפיה תוך הפעלה קצרה [חלק משנייה] של מערכת ברירת המחדל, ובכך למצמוץ המהיר תפקיד בהקלת העומס על מערכות הקשב במצבי סטרס.
מעבר דינמי הקשור למצמוץ בין רשתות אוריינטציה פנימיות וחיצוניות בעת צפייה בסרטונים [2015]
בני אדם מייצרים באופן ספונטני מצמוצי עיניים כל כמה שניות. עם זאת, מכיוון שקצב מצמוץ זה נפוץ פי כמה מהנדרש לסיכה עינית, תפקודם של רוב מצמוצי העיניים הספונטניים נותר לא ידוע. מכיוון שמצמוצי עיניים ספונטניים נוטים להתרחש בנקודות שבירה מרומזות בסיפורי וידאו, המחברים שיערו שמצמוצי עיניים ספונטניים ממלאים תפקיד פעיל בהתנתקות הקשב מגירויים חיצוניים. בהתאם לכך, נמצא בעבר כי מצמוצי עיניים ספונטניים כרוכים בהשבתה בו זמנית של רשת הקשב המוחית הגבית והפעלה של רשת מוחית של מצב ברירת המחדל כאשר אנשים צופים בסרטונים. עם זאת, מחקר קודם זה בדק רק את אזורי המוח העליון כדי להגדיל את הרזולוציה בזמן של הנתונים. לכן, המחקר הנוכחי בדק האם האזורים הרקתיים והתת-קליפתיים הציגו הפעלה או השבתה הקשורות למצמוץ באמצעות אותם גירויים חזותיים כמו במחקר הקודם. הנתונים גילו כי ההיפוקמפוס המוחי הדו-צדדי והמוח הקטן הראו הפעלה בולטת אך רגעית לאחר תחילת המצמוץ. לעומת זאת, נצפתה השבתה הקשורה למצמוץ הן ברשת הקשב המוחית הגחונית הימנית והן ברשת הקשב המוחית הגבית. תוצאות אלה מצביעות על כך שמצמוצי עיניים ספונטניים מעורבים בהתנתקות הקשב ממידע חזותי חיצוני באמצעות שינוי מסיבי ודינמי של פעילות המוח בין הרשת החיצונית לרשת הפנימית.
סיכום: מחקר זה מדגיש כי ההיפוקמפוס המוחי הדו-צדדי והמוח הקטן מראים הפעלה בולטת אך רגעית לאחר תחילת המצמוץ. לעומת זאת, נצפית השבתה הקשורה למצמוץ הן ברשת הקשב המוחית הגחונית הימנית והן ברשת הקשב המוחית הגבית. תוצאות אלה מצביעות על כך שמצמוצי עיניים ספונטניים מעורבים בהתנתקות הקשב ממידע חזותי חיצוני באמצעות שינוי מסיבי ודינמי של פעילות המוח בין הרשת החיצונית הקשורה לקשב לרשת הפנימית הקשורה למצב ברירת המחדל.
הדמיה בעזרת AI: סינכרוניזציה של מצמוץ
מצמצו ותפספסו: תפקיד המצמוץ בתפיסה של קסמים[]2016]
ריצ'רד ג'יי וייסמן, טמאמי נקאנו
קוסמים משתמשים במספר טכניקות בכדי להונות את הקהל שלהם, כולל, למשל, הכוונת תשומת לב מוטעית וסוגסטיה מילולית. המחברים חקרו רובד אפשרי נוסף, והוא הרפיית הקשב של הקהל. המשתתפים צפו בסרטון של קוסם מיומן בזמן שמצמוצי העיניים שלהם תועדו. העיתוי במהלך בזמן של מצמוצי עיניים הספונטניים היה מסונכרן מאוד בין המשתתפים. בנוסף, עיתוי ההבהובים המסונכרנים התרחש מיד לאחר הישג בלתי אפשרי לכאורה, ולעתים קרובות חפף לפעולות שהקוסם רצה להסתיר מהקהל. בהתחשב בכך שמצמוץ קשור להרפייה בתשומת הלב, ממצאים אלה מצביעים על כך שמצמוץ משחק תפקיד חשוב בתפיסת הקסם, וכי קוסמים עשויים להשתמש במצמוץ ובהרפיית תשומת הלב בכדי להסתיר פעולות סודיות מסוימות.
סיכום: עיתוי סנכרון המצמוץ בקרב הקהל הצופה בקוסם מתרחש מיד לאחר הישג בלתי אפשרי לכאורה, ולעתים קרובות חפף לפעולות שהקוסם רוצה להסתיר מהקהל. בהתחשב בכך שמצמוץ קשור להרפייה בתשומת הלב, ממצאים אלה מצביעים על כך שמצמוץ משחק תפקיד חשוב בתפיסת הקסם, וכי קוסמים עשויים להשתמש במצמוץ ובהרפיית תשומת הלב בכדי להסתיר פעולות סודיות מסוימות.
סנכרון מצמוץ עיניים באינטראקציה רב-מודאלית בין אדם לאנדרואיד [2016]
קיוהיי טאטסוקאווה ,טמאמי נקאנו ,הירושי אישיגורו ,יואיצ'ירו יושיקאווה
כתוצאה מההתקדמות האחרונה בטכנולוגיה של רובוטי תקשורת, רובוטים הופכים לשותף חברתי חשוב עבור בני האדם. סנכרון התנהגותי יכול להיות בעל חשיבות כגורם חשוב ביצירת יחסי אדם-רובוט טובים. במחקר זה שיערו החוקרים כי שינוי ביחסו של אדם לרובוט משנה את מידת סנכרון המצמוץ בין האדם לרובוט. תחילה בדקנו האם מצמוצי עיניים מסונכרנים בין אדם לאנדרואיד באינטראקציה פנים אל פנים, ומצאנו כי מצמוצי העיניים של מאזינים אנושיים הותאמו למצמוצי העיניים של דוברי אנדרואיד. סנכרון מצמוץ עיניים זה נעלם כאשר דובר האנדרואיד דיבר תוך שהוא מסיט את מבטו מהמאזינים האנושיים, אך התעצם כאשר המשתתפים האנושיים הקשיבו לאנדרואיד המדבר תוך נגיעה בידו של האנדרואיד. תוצאות אלה מצביעות על כך שסנכרון מצמוץ עיניים משקף מצב איכותי באינטראקציות בין אדם לרובוט.
סיכום: סנכרון התנהגותי יכול להיות בעל חשיבות כגורם חשוב ביצירת יחסי אדם-רובוט טובים. מצמוצי העיניים של מאזינים אנושיים תואמים למצמוצי העיניים של דוברי אנדרואיד. סנכרון מצמוץ עיניים זה נעלם כאשר דובר האנדרואיד דיבר תוך שהוא מסיט את מבטו מהמאזינים האנושיים, אך מתעצם כאשר המשתתפים האנושיים הקשיבו לאנדרואיד המדבר תוך נגיעה בידו של האנדרואיד. תוצאות אלה מצביעות על כך שסנכרון מצמוץ עיניים משקף מצב איכותי באינטראקציות בין אדם לרובוט.
קצבי מצמוץ ספונטניים משתנים מאוד בין אדם לאדם, בין כמה בודדים לכמה עשרות מצמוצים בדקה. עם זאת, עדיין לא ידוע איזה אזור במוח שולט ביצירת מצמוצי עיניים ספונטניים. כדי לחקור סוגיה זו, המחקר הנוכחי בחן אנטומיה של המוח, המשקפת שונות בין-אישית בקצב מצמוץ העיניים באמצעות תמונות תהודה מגנטית מבנית בקרב 57 משתתפים. נפח החומר האפור של הפיתול הזוויתי הימני היה קשור באופן חיובי לקצב מצמוץ עיניים מוגבר. לאחר מכן, בחנו האם קצב מצמוץ העיניים ירד כאשר הפעילות בפיתול הזוויתי הימני המוחי הופרעה על-ידי גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי עם פרוטוקול של גירוי בפרץ גלי תטא מוחי רציף: גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי של הפיתול הזוויתי הימני הפחית את שיעור מצמוץ העיניים ב-16%. לעומת זאת, גירוי דמה לא השפיע באופן משמעותי על קצב מצמוץ העיניים. התוצאות מניסויי תמונות תהודה מגנטית מבנית וגירוי מגנטי טרנס-גולגולתי מבניים מצביעות על כך שהפיתול הזוויתי הימני מעורב בשליטה על יצירת מצמוצי עיניים ספונטניים בבני אדם.
סיכום: הפיתול הזוויתי המוחי הימני מעורב בשליטה על יצירת מצמוצי עיניים ספונטניים בבני אדם
האצת דופק חולפת בשילוב עם מצמוצי עיניים ספונטניים [2017]
הסיבה לכך שאנשים ממצמצים באופן ספונטני בתדירות גבוהה פי כמה מהנדרש לסיכוך העין הייתה תעלומה. עם זאת, מצמוצי עיניים ספונטניים מתרחשים באופן סלקטיבי בנקודות שבירה של קשב לעיבוד מידע, דבר המצביע על מעורבות של מצמוץ עיניים ספונטני בהתנתקות הקשב מגירויים חיצוניים. גם הפעילות הפיזיולוגית משתנה במידה ניכרת בהתאם למצב הקשב. קצב הלב יורד כאשר תשומת הלב מופנית לגירויים, בעוד שהוא עולה ככל שתשומת הלב משתחררת. לכן, המחברים בחנו את הדינמיקה לאורך זמן בין מצמוצי עיניים ספונטניים לדופק מיידי בנסיבות טבעיות. התוצאות הראו כי קצב הלב עולה לרגע לאחר כל מצמוץ עיניים ספונטני בזמן שהמשתתפים צפו בסרט בחופשיות או הקשיבו לסיפור. תופעה זו נצפתה באופן עקבי גם כאשר המשתתפים הושמו בחדר חשוך. רמת מוליכות העור באצבעות עלתה גם היא לאחר כל מצמוץ עיניים ספונטני, מה שמרמז על כך שהאצת קצב הלב הקשורה למצמוץ נגרמה על ידי עלייה בפעילות מערכת העצבים הסימפתטית. לעומת זאת, לא נצפתה האצת דופק המלווה במצמוצי עיניים ספונטניים במנוחה או במצמוצי עיניים רצוניים. תוצאות אלה הראו כי יצירת מצמוצי עיניים ספונטניים ופעילות מערכת העצבים האוטונומית מתואמים תחת השפעת קשב של נסיבות טבעיות.
סיכום: יצירת מצמוצי עיניים ספונטניים ופעילות מערכת העצבים האוטונומית מתואמים תחת השפעת קשב בנסיבות טבעיות
סנכרון מצמוץ הוא אינדיקטור לעניין בעת צפייה בסרטונים [2019]
דפוס הזמן של מצמוצים ספונטניים משתנה במידה רבה בהתאם למצב הקוגניטיבי הפנימי של האדם. לדוגמה, כאשר מספר אנשים צופים באותו סרטון, ניתן לסנכרן מצמוצים בנקודות עצירה של הקשב. המחקר הנוכחי בחן את מידת סנכרון המצמוץ הזה, כמשקף רמת עניין, תוך צפייה בסרטונים שונים.
בניסוי הראשון, משתתפים המתעניינים בכדורגל, שוגי (סוג של שחמט יפני) או קבוצה מוזיקלית מסוימת צפו בסרטון וידאו הקשור לכל קטגוריה ודירגו את רמת העניין שלהם לאחר הצפייה. התוצאות הראו כי סנכרון המצמוץ בין המשתתפים גדל עם העלייה ברמת העניין בסרטונים של כדורגל ושוגי. יתר על כן, בעוד סנכרון המצמוץ גדל בעת צפייה בסרטונים המועדפים על אוהדי קבוצות הכדורגל והמוזיקה, הסנכרון פחת בעת צפייה בסרטונים מהקטגוריות האחרות, למעט אוהדי השוגי. לעומת זאת, שיעורי המצמוץ לא תאמו את רמת העניין בתוכן הווידאו אלא השתנו עם מספר מעברי הצילום שלו.
בניסוי השני, המשתתפים צפו בסרטון שבו איש מכירות מקצועי נתן תיאורים של כמה מוצרים במשך כמה דקות כל אחד. כאשר המשתתפים דיווחו על התעניינות במוצר, המצמוצים סונכרנו עם המצמוצים של איש המכירות. עם זאת, כאשר הרגישו לא מעוניינים, סנכרון מצמוץ לא התרחש. תוצאות אלה מצביעות על כך שסנכרון מצמוץ יכול לשמש כמדד לא רצוני להערכת העניין של אדם.
סיכום: סנכרון מצמוץ בקרב משתתפים יכול לשמש כמדד לא רצוני להערכת עניין שלהם בתוכן המוצג להם.
סנכרון הדדי של מצמוצי עיניים בין כלבים/חתולים ובני אדם [2021]
היקארי קויאסו ,ריסה גוטו ,סאהו טקאגי ,מיהו נגאסאווה ,טמאמי נקאנו ,טאקפומי קיקוסוי
כאן לא צורף תקציר אך הכותרת רומזת כי יתכן אף סנכרון הדדי של מצמוצי עיניים בין חיות מחמד ככלבים ובני אדם או חתולים ובני אדם.
מראי מקום לעבודותיה של טמאמי נקאנו:
Mutual synchronization of eyeblinks between dogs/cats and humans. Koyasu H, Goto R, Takagi S, Nagasawa M, Nakano T, Kikusui T. Curr Zool. 2021 Jun 4;68(2):229-232.
Information processing in the human brain revealed by eyeblink. Nakano T. Brain Nerve. 2014 Jan;66(1):7-1.
Eyeblink entrainment at breakpoints of speech. Nakano T, Kitazawa S. Exp Brain Res. 2010 Sep;205(4):577-81.
Transient heart rate acceleration in association with spontaneous eyeblinks. Nakano T, Kuriyama C. Int J Psychophysiol. 2017 Nov;121:56-62.
Eyeblink Synchrony in Multimodal Human-Android Interaction. Tatsukawa K, Nakano T, Ishiguro H, Yoshikawa Y. Sci Rep. 2016 Dec 23;6:39718. .
Blink synchronization is an indicator of interest while viewing videos. Nakano T, Miyazaki Y. Int J Psychophysiol. 2019 Jan;135:1-11.
Lack of eyeblink entrainments in autism spectrum disorders. Nakano T, Kato N, Kitazawa S. Neuropsychologia. 2011 Jul;49(9):2784-90.
Association of a nicotinic receptor gene polymorphism with spontaneous eyeblink rates. Nakano T, Kuriyama C, Himichi T, Nomura M. Sci Rep. 2015 Mar 2;5:8658. 9
Blink-related momentary activation of the default mode network while viewing videos. Nakano T, Kato M, Morito Y, Itoi S, Kitazawa S. Proc Natl Acad Sci U S A. 2013 Jan 8;110(2):702-6.
Blink and you'll miss it: the role of blinking in the perception of magic tricks. Wiseman RJ, Nakano T. PeerJ. 2016 Apr 4;4:e1873.
Blink-related dynamic switching between internal and external orienting networks while viewing videos. Nakano T. Neurosci Res. 2015 Jul;96:54-8.
Synchronization of spontaneous eyeblinks while viewing video stories. Nakano T, Yamamoto Y, Kitajo K, Takahashi T, Kitazawa S. Proc Biol Sci. 2009 Oct 22;276(1673):3635-44.
The right angular gyrus controls spontaneous eyeblink rate: A combined structural MRI and TMS study. Nakano T. Cortex. 2017 Mar;88:186-191
עד כאן תקצירים הקשורים בעבודתה של נאקנו וחבריה המדגימות כי למצמוץ מגוון תפקידים מוחיים הקשורים בקשב ובעניין, לא רק עם בני אדם אלא גם עם בעלי חיים ואפילו רובוטים אנדרואידים.
מעניין כי מטפלים נפשיים לא מעטים מודעים לנושא ה pacing [אולי ניתן לתרגם זאת כ"לעקוב אחרי"]. Pacing בשיטה הפסיכולוגית NLP [[ Neuro-linguistic programming הינו השראת סוג של שיתוף נפשי לאדם אחר לאורך תקופה מסוימת של זמן על ידי התאמה או שיקוף ההתנהגות החיצונית שלו; למשל מהירות (קצב) הדיבור שלו, או תנוחת הגוף שלו. בעצם מונח זה מבטא אימוץ או התאמה של המטפל את תנוחות ותנועות המטופל על מנת להגביר את תחושת השיתוף ואמפטיה, ואגב להפך, במידה ויש שיתוף ואמפטיה בני השיח נוטים לאמץ תנוחות גוף דומות. העבודות למעלה מדגימות כי במידה ויש קשב ועניין יש סינכרוניזציה או התאמה של מצמוץ העיניים. אולי ניתן לדבר על כך כמקרה פרטי לא רצוני של pacing במישור תנועות העפעפיים.
מעניין גם כי יש המציינים את הנושא של עפעוף עיניים מהיר ורצוני אצל נשים כביטוי לרצון ליצירת עניין ארוטי אצל הגבר הצופה. עפעוף עיניים מהיר שאינו רצוני מצוין גם בכניסה לטרנס היפנוטי ושיטה חדשה יחסית לטיפול בטראומות הדורשת עדיין הוכחה והקרויה Flash technique עושה שימוש בין היתר במצמוץ חוזר ורצוני ויתכן שאכתוב עליה בכתבה אחרת. ראה כותרת מאמר בנושא השיטה:
[ Brouwers TC, de Jongh A, Matthijssen SJMA. The Effects of the Flash Technique Compared to Those of an Abbreviated Eye Movement Desensitization and Reprocessing Therapy Protocol on the Emotionality and Vividness of Aversive Memories. Front Psychol. 2021 Dec 23; 12: 741163]
לבסוף אביא תקציר מתורגם עדכני מ2024 המתייחס למצמוץ עיניים כשלב בעיבוד חזותי.
מצמוצי עיניים כשלב בעיבוד חזותי
בן יאנג , ג'ניס אינטוי מישל רוצ'י
Proc Natl Acad Sci U S A
. 2024 9 באפריל; 121(15):e2310291121
בני אדם ממצמצים בעיניהם לעתים קרובות במהלך צפייה רגילה, לעתים קרובות יותר ממה שנראה הכרחי לשמירה על הקרנית משומנת היטב. מכיוון שסגירת העפעף משבשת את התמונה על הרשתית, נהוג להניח שמצמוצי עיניים מזיקים לעיבוד הראייה. עם זאת, מצמוצים מספקים גם מעברי זוהר עשירים במידע מרחבי למסלולים עצביים הרגישים מאוד לשינויים זמניים. כאן, אנו מדווחים כי אפנון הזוהר מהבהובים משפר את הרגישות החזותית. על ידי צימוד מעקב עיניים ברזולוציה גבוהה אצל צופים אנושיים עם מידול של מעברי מצמוץ וניתוח ספקטרלי של אותות קלט חזותיים, אנו מראים כי מצמוץ מגביר את עוצמת גירוי הרשתית וכי אפקט זה משפר באופן משמעותי את הראות למרות הזמן שאבד בחשיפה לסצנה החיצונית. עוד אנו מראים כי, כפי שנחזה מהתוכן הספקטרלי של אותות קלט, שיפור זה הוא סלקטיבי עבור גירויים בתדרים מרחביים נמוכים ומתרחש ללא קשר אם מעברי הזוהר נוצרים באופן פעיל או נחווים באופן פסיבי. ממצאים אלה מצביעים על כך שבדומה לתנועות עיניים, מצמוץ פועל כמרכיב חישובי באסטרטגיית עיבוד חזותי המשתמשת בהתנהגות מוטורית כדי לעצב מחדש מידע מרחבי בהתאם למהלך הזמן.
סיכום: אפנון הזוהר מהבהובים [בעקבות המצמוץ] משפר את הרגישות החזותית. מצמוץ מגביר את עוצמת גירוי הרשתית ואפקט זה משפר באופן משמעותי את הראות למרות הזמן שאבד בחשיפה לסצנה החיצונית. שיפור זה הוא סלקטיבי עבור גירויים בתדרים מרחביים נמוכים ומתרחש ללא קשר אם מעברי הזוהר נוצרים באופן פעיל או נחווים באופן פסיבי. ממצאים אלה מצביעים על כך שבדומה לתנועות עיניים, מצמוץ פועל כמרכיב חישובי באסטרטגיית עיבוד חזותי המשתמשת בהתנהגות מוטורית זו בכדי לעצב מחדש מידע מרחבי בהתאם למהלך הזמן.
עד כאן כתבה זו המדגימה תפקודים מוחיים מעניינים למצמוץ העיניים. על כך נאמר: מצמוץ הוא לא רק לחלוח עין.
לרשום תגובה