By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings to our readers,
Obsessive-compulsive personality disorder (OCPD) is a common but often misunderstood condition that significantly affects people's functioning in various areas, including personal, social and occupational life.
Obsessive-compulsive personality disorder is a chronic and pervasive personality disorder characterized by an excessive preoccupation with order, perfectionism, and control. Unlike obsessive-compulsive disorder (OCD), obsessive-compulsive personality disorder does not involve intrusive and compulsive obsessions but rather a common pattern of inflexibility and rigidity in cognition and behavior. Obsessive-compulsive personality disorder affects over 2% of the general population and is associated with significant impairment.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב לקוראנו
הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית ) היא מצב שכיח אך לעתים קרובות לא מובן המשפיע באופן משמעותי על תפקודם של אנשים בתחומים שונים, כולל החיים האישיים, החברתיים והתעסוקתיים.
הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית היא הפרעת אישיות כרונית ומתפשטת המאופיינת בעיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם ושליטה. שלא כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית אינה כרוכה באובססיות פולשניות וכפייתיות אלא בדפוס נפוץ של חוסר גמישות ונוקשות בקוגניציה ובהתנהגות. הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית משפיעה על למעלה מ 2% מהאוכלוסייה הכללית והיא קשורה לליקוי משמעותי.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
ניסויים מחשבתיים שימשו ועדיין משמשים בתחומים שונים של המדע בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים ולבחון השערות. הם יושמו בתחומים כגון פילוסופיה, פיזיקה, ביולוגיה ופסיכולוגיה, בין היתר. ניסויים מחשבתיים יכולים להיות מוגדרים כ"ניסויים המבוצעים באמצעות חשיבה" ללא צורך בכל ציוד פיזי. ניסויים אלה יכולים לסייע לחוקרים להבין תופעות מורכבות ולבחון את גבולות הבנתן.
את השימוש בניסויי מחשבה ניתן לייחס תחילה ליוון העתיקה, שם פילוסופים כמו אפלטון ואריסטו השתמשו בהם כדי לחקור מושגים כמו צדק ומוסר. בעת החדשה, הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין השתמש רבות בניסויי מחשבה בעבודתו, במיוחד בספרו חקירות פילוסופיות. בתחום הפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו מדענים כמו אלברט איינשטיין וארווין שרדינגר בכדי לפתח את תיאוריות היחסות ומכניקת הקוונטים שלהם, בהתאמה.
היישום של ניסויי מחשבה אינו מוגבל לפילוסופיה ולפיזיקה. בתחום הביולוגיה נעשה שימוש בניסויי מחשבה כדי לחקור את האבולוציה של מינים ואת התנהגותם של בעלי חיים. בפסיכולוגיה, ניסויי מחשבה שימשו לחקר מנגנוני התפיסה והקוגניציה. בנוסף, ניסויים מחשבתיים שימשו בכלכלה, מדע המדינה ותחומים אחרים בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים.
אחד היתרונות העיקריים של ניסויי מחשבה הוא שהם מאפשרים לחוקרים לחקור מושגים שעשויים להיות קשים או בלתי אפשריים לבדיקה בעולם האמיתי. לדוגמה, בפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו כדי לחקור את ההשלכות של התרחבות הזמן ואת ההתנהגות של חלקיקים ברמה הקוונטית. בנוסף, ניתן להשתמש בניסויי מחשבה בכדי לבחון את גבולות התיאוריות הקיימות ולפתח השערות חדשות. על ידי סימולציה של תרחישים שונים באמצעות חשיבה, חוקרים יכולים לנסות ולהשיג הבנה טובה יותר של המנגנונים והמרכיבים של מערכת נתונה.
יתרון נוסף של ניסויי מחשבה הוא שניתן לבצע אותם במהירות וללא עלות. בניגוד לניסויים מסורתיים, שעשויים לדרוש ציוד יקר ופרקי זמן משמעותיים, ניסויי מחשבה יכולים להתבצע באמצעות חשיבה ואינם דורשים משאבים פיזיים. דבר זה הופך ניסויי מחשבה לכלי רב ערך עבור מדענים שאולי אין להם גישה לציוד מיוחד או שרוצים לבחון השערות מרובות במהירות.
מגבלה יסודית של ניסויים מחשבתיים היא שהם פעמים רבות אינם משקפים במדויק את העולם האמיתי. בעוד ניסויים מחשבתיים יכולים להיות שימושיים לחקר תרחישים היפותטיים, הם אינם יכולים להסביר את כל המשתנים שעשויים להיות נוכחים במצב בעולם האמיתי. דבר זה יכול להקשות על יישום התוצאות של ניסוי מחשבתי על מצבים בעולם האמיתי.
מגבלה נוספת של ניסויים מחשבתיים היא שהם עשויים להיות מושפעים [לעיתים מאוד] מההטיות וההנחות של החוקר. ניסויי מחשבה עשויים להיות גם נתונים לאותן הטיות קוגניטיביות שיכולות להשפיע על סוגים אחרים של מחקר. לדוגמה, חוקר עשוי להטות בשוגג את ניסוי המחשבה שלו על ידי הנחת נתונים מסוימים בהתבסס על אמונותיו או חוויותיו הקודמות.
בנוסף לחקר מושגים תיאורטיים ובדיקת השערות, ניסויי מחשבה יכולים לשרת מטרות אחרות במדע. לדוגמה, הם יכולים לשמש כדי לאתגר אמונות והנחות קיימות, כמו גם כדי ליצור שאלות מחקר חדשות. ניסויי מחשבה יכולים גם להיות כלי רב ערך להעברת רעיונות מדעיים לקהל רחב יותר, שכן הם יכולים לספק דרכים אינטואיטיביות ונגישות להעברת מושגים מורכבים.
ניסויי מחשבה יכולים לשמש גם ליצירת שאלות מחקר חדשות. לדוגמה, "בעיית העגלה" המפורסמת בפילוסופיה, השואלת האם זה מוסרי להקריב אדם אחד כדי להציל חמישה בתרחיש היפותטי של עגלה נמלטת, הובילה למגוון מחקרים הבוחנים קבלת החלטות מוסריות ואת טבעם של עקרונות מוסריים.
יתר על כן, ניסויים מחשבתיים יכולים לשמש כדי לחקור את ההשלכות של תגליות מדעיות. לדוגמה, הניסוי המחשבתי המפורסם של איינשטיין שכלל אדם הנוסע במהירות האור ומתבונן בצופה נייח הוביל לתורת היחסות שלו, שחוללה מהפכה בהבנתנו את המרחב והזמן.
עם זאת, כאמור יש גם מגבלות רציניות לשימוש בניסויי מחשבה במדע. מגבלה אחת היא שהם מבוססים לעתים קרובות על תרחישים פשוטים שעשויים שלא לשקף במדויק את התנאים בעולם האמיתי. בנוסף, המסקנות העולות מניסויי חשיבה עשויות להיות נתונות להטיות ולהנחות אישיות. לכן, חשוב לתת את הדעת על מגבלותיהם הרבות של ניסויים מחשבתיים ולהשלים אותם בנתונים אמפיריים ובבדיקות קפדניות במידת האפשר.
ניסויי מחשבה משמשים לא רק בפיזיקה או בפילוסופיה, אלא גם בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. בפסיכולוגיה, ניסויים מחשבתיים משמשים לעתים קרובות כדי לבחון מושגים תיאורטיים וליצור השערות שניתן לבחון באמצעות מחקר אמפירי. לעומת זאת, בפסיכיאטריה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כצורה של טיפול או כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל.
בפסיכולוגיה, אחת הדוגמאות לניסוי מחשבתי היא "בעיית מונטי הול", שהיא חידת הסתברות הכוללת דמיון של שעשועון שבו המתמודד צריך לבחור אחת משלוש דלתות, שמאחורי אחת מהן פרס, בעוד ששתי הדלתות האחרות מסתירות עז. המנחה, שיודע מה יש מאחורי כל דלת, פותח את אחת הדלתות הנותרות כדי לחשוף עז ואז מציע למתמודד להחליף את בחירתו לדלת השנייה שלא נפתחה. ניסוי מחשבתי זה מאתגר את האינטואיציות של המשתתפים לגבי הסתברות ושימש לחקר האופן שבו אנשים חושבים על אירועים לא בטוחים.
בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל, כמו גם כדי לאתגר דפוסי חשיבה לא מסתגלים . לדוגמה, מטפל עשוי לבקש מהמטופל לדמיין תרחיש היפותטי שבו הפחדים הגרועים ביותר שלו מתגשמים ולאחר מכן לעבוד עם המטופל כדי לאתגר את אמונותיו ולמצוא דרכים אדפטיביות יותר להתמודד.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
תופעה זו, של "זרימה מנטלית", מצב של מעורבות עמוקה ושקיעה בפעילויות שיכולות להוביל לשיפור הביצועים והרווחה הוצגה לראשונה על ידי Mihaly Csikszentmihalyi, והיא מדגיש כיצד אנשים יכולים לחוות שמחה ופרודוקטיביות הן במשימות יצירתיות והן במשימות יומיומיות. זרימה אינה מיועדת רק לאומנים ולספורטאים; היא יכולה להיות חלק מחיי היומיום שלנו כאשר אנו עוסקים בפעילויות מאתגרות או מהנות. זוהי הזמנה לצלול לתוך עולם הזרימה ולגלות את משמעותה בפסיכולוגיה חיובית ובביצועים אנושיים.
Mihaly Csikszentmihalyi
פסיכולוג הונגרי אמריקאי
המאפיינים העיקריים של מצב הזרימה מתוארים במאמרם של
van der Linden D, Tops M, Bakker AB. Go with the flow: A neuroscientific view on being fully engaged. Eur J Neurosci. 2021 Feb;53(4):947-963.
המאפיינים העיקריים של מצב הזרימה, כמתואר במאמר, כוללים את תשעת הממדים הבאים:
מיזוג של פעולה ותודעה: אנשים מבצעים משימות באופן אוטומטי, כאשר פעולותיהם משולבות בצורה חלקה עם המודעות שלהם.
ריכוז/ריכוז גבוה: יש מעורבות מלאה במשימה שעל הפרק, מה שמוביל לריכוז אינטנסיבי.
השתקפות עצמית מופחתת / היעדר דאגה: בשל רמת המיקוד הגבוהה, אנשים חווים רמות נמוכות של השתקפות עצמית ופחות מודאגים משיפוטים חיצוניים.
תחושת שליטה: אנשים מרגישים תחושה של שליטה על הביצועים שלהם ומאמינים שהם יכולים לשמור על רמות ביצועים נאותות.
מטרות ברורות: יש הבנה ברורה של מה צריך להשיג ואת המטרות שיש להשיג.
משוב: ניטור רציף של הביצועים מתרחש, לעתים קרובות ללא מודעות מודעת.
מאפיין מתגמל: החוויה עצמה מתגמלת ומהנה, ויוצרת רצון לחוות מחדש את מצב הזרימה.
שינוי חוויית הזמן: תפיסת הזמן משתנה, לעתים קרובות מרגיש כאילו הזמן עובר במהירות תוך כדי זרימה.
איזון בין מיומנויות לאתגר משימה: קיימת התאמה אופטימלית בין כישורי הפרט לבין אתגר המשימה, מה שמקל על ביצועי שיא.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Hello to our readers,
The American diagnostic system DSM-5-TR divides personality disorders into cluster A, cluster B and cluster C. Each cluster encompasses a distinct group of personality disorders with common characteristics regarding symptoms, behaviors and basic psychological patterns.
Cluster A refers to personality disorders with odd or eccentric characteristics. These include paranoid personality disorder, schizoid personality disorder, and schizotypal personality disorder. Individuals within this cluster often exhibit social withdrawal, strange or paranoid beliefs, and difficulty forming close relationships.
Cluster B includes personality disorders with dramatic, emotional, or unstable behaviors. This cluster includes antisocial personality disorder, borderline personality disorder, histrionic personality disorder, and narcissistic personality disorder. Individuals within this cluster often exhibit impulsive actions, emotional instability, and challenges maintaining stable relationships.
Cluster C includes personality disorders with anxious and apprehensive characteristics. And these fears include avoidant personality disorder, dependent personality disorder and obsessive-compulsive personality disorder. People within this cluster tend to experience significant anxiety, fear of abandonment, or an excessive need for control or perfectionism.
Avoidant personality disorder (avoidant personality disorder) included in cluster C is characterized by a persistent pattern of social anxiety, heightened sensitivity to rejection, and pervasive feelings of inadequacy, along with an ingrained longing for meaningful connections with others.
AI-assisted illustration of an Avoidant Personality Disorder
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב לקוראינו
שיטת האיבחון האמריקאית ה-DSM-5-TR מחלקת הפרעות אישיות לאשכול A, אשכול B ואשכול C. כל אשכול מקיף קבוצה מובחנת של הפרעות אישיות עם מאפיינים משותפים לגבי סימפטומים, התנהגויות ודפוסים פסיכולוגיים בסיסיים.
אשכול A מתייחס להפרעות אישיות עם מאפיינים מוזרים או אקסצנטריים. אלה כוללים הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות סכיזואידית והפרעת אישיות סכיזוטיפית. אנשים בתוך אשכול זה מפגינים לעתים קרובות נסיגה חברתית, אמונות מוזרות או בעלות גוון פרנואידי, וקשיים ביצירת מערכות יחסים קרובות.
אשכול B כולל הפרעות אישיות עם התנהגויות דרמטיות, רגשיות או לא יציבות. אשכול זה כולל הפרעת אישיות אנטי-חברתית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטריונית והפרעת אישיות נרקיסיסטית. אנשים בתוך אשכול זה מפגינים לעתים קרובות פעולות אימפולסיביות, חוסר יציבות רגשית ואתגרים בשמירה על מערכות יחסים יציבות.
אשכול C כולל הפרעות אישיות עם מאפיינים חרדתיים ובעלי חששות.ופחדים אלה כוללים הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות תלותית והפרעת אישיות אובססיבית-כפייתית. אנשים בתוך אשכול זה נוטים לחוות חרדה משמעותית, פחד מנטישה או צורך מוגזם בשליטה או בפרפקציוניזם.
הפרעת אישיות נמנעת (הפרעת אישיות נמנעת) הכלולה באשכול C מאופיינת בדפוס מתמשך של חרדה חברתית, רגישות מוגברת לדחייה ותחושות מתפשטות של חוסר התאמה, יחד עם כמיהה מושרשת לקשרים משמעותיים עם אחרים.
איור הפרעת אישיות נמנעת בעזרת AI
Read more »
Prof. Joseph Levine, M.D. is an emeritus associate professor in the Division of Psychiatry, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University in Israel. Prof. Levine is a certified psychiatrist with clinical experience in controlled trials of adult psychiatric disorders and in psychotherapy. He was awarded a NRSAD independent investigator grant for the study of Creatine Monohydrate in psychiatric disorders -- mainly Schizophrenia. He resides and treats patients in Tel Aviv and all of central Israel.
