נכתב ע"י פרופ' לוין
לאחרונה נשאו אותי רגלי למוזיאון תל אביב
לתערוכתה של נטע ליבר שפר ילידת 1972 בישראל , זוכת פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות ופרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית. בין לבין אף שמעתי חלקים מהדרכה שנשאה באותה עת אודות תערוכתה ותכניה במוזיאון.
אגב לפי האינפורמציה באינטרנט ב-2018 נטע הציגה את תערוכת היחיד "שדים מרוסנים למחצה" בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי. התערוכה, כללה רישומי ענק שמתארים וכאילו מנסים לשחזר את הקליניקה של זיגמונד פרויד בווינה.
ב-2019 הציגה במוזיאון על התפר בירושלים תערוכת יחיד – "המאוים", המתבססת על מאמר בשם זה של פרויד. התערוכה כללה 9 איורי שמן של מסכות מוות ורישומי פחם גדולים, בהם היא לכדה את שארית הזיכרון מהמת באמצעות דמותו במסכה.
וכאמור בימים אלו נטע ליבר שפר מציגה תערוכה במוזיאון תל אביב בשם : על תקוות וחלופות אחרות –מוזיאון תל אביב, אוצרות ענת דנון סיון עוזרת לאוצרת: נעמה בר-אור
באמצעות רישומי פחם על ניירות גדולים מאוד היא מציירת סירות שטות במרחב ריק נושאות מגוון דמויות משמעותיות מן העבר.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
אובייקטי מעבר, מונח שנטבע לראשונה על ידי רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט, מתייחסים לחפצים פיזיים המשמשים ילדים כדי להקל על המעבר בין תלות לעצמאות, בדרך כלל בשלבי ההתפתחות של הילדות המוקדמת. להלן סקירה מקיפה של ההגדרה, השימוש וההשלכות התיאורטיות של אובייקטי מעבר כפי שהושגו על ידי חוקרים שונים. בנוסף, נשער אודות היסודות הנוירוביולוגיים של התופעה, ונבחן את אזורי המוח המעורבים בהתקשרות לאובייקטי המעבר והשימוש בהם. באמצעות הסינתזה של תיאוריה פסיכואנליטית, פסיכולוגיה התפתחותית ומדעי המוח, ננסה לתרום להבנה הוליסטית של אובייקטי מעבר.
דונלד ויניקוט [ 1896-197]
אובייקטי מעבר ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות הילד, במיוחד בהקלת המעבר מתלות ראשונית במטפלים העיקריים לאוטונומיה מוגברת. המונח "אובייקט מעבר" הוצג על ידי דונלד ויניקוט בשנת 1953 ומתייחס לפריט, לעתים קרובות שמיכה או בובת בעל חיים ממולאת, שילד משתמש בו להרגעה ונחמה כאשר הוא מופרד מהמטפל העיקרי שלו. אובייקטים אלה משמשים כמתווכים בין עולמו הפנימי של הילד לבין המציאות החיצונית, ומספקים ויסות רגשי במהלך מעברים התפתחותיים מרכזיים.
בעוד שההמשגה של ויניקוט הניחה את היסודות, חוקרים מאוחרים יותר בנו על הרעיון והרחיבו אותו, וחקרו את ממדיו הפסיכולוגיים, ההתפתחותיים והנוירוביולוגיים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Greetings to our readers,
Transitional objects, a term first coined by the British pediatrician and psychoanalyst Donald Winnicott, refer to physical objects used by children to ease the transition between dependence and independence, usually during the developmental stages of early childhood.
The following is a comprehensive overview of the definition, use, and theoretical implications of transitional objects as obtained by various researchers.
In addition, we will hypothesize about the neurobiological foundations of the phenomenon, and examine the areas of the brain involved in attachment and use of transitional objects. Through the synthesis of psychoanalytic theory, developmental psychology and neuroscience, we will try to contribute to a holistic understanding of transitional objects.
Donald Winnicott [197-1896]
Transitional objects play a significant role in child development, especially in facilitating the transition from initial dependence on primary caregivers to increased autonomy. The term "transitional object" was introduced by Donald Winnicott in 1953 and refers to an item, often a blanket or stuffed animal doll, that a child uses for reassurance and comfort when separated from their primary caregiver.
These objects serve as mediators between the child's inner world and external reality, and provide emotional regulation during key developmental transitions.
While Winnicott's conceptualization laid the foundations, later researchers built on and expanded the concept, exploring its psychological, developmental, and neurobiological dimensions.
Definition and use of transitional objects:
According to Winnicott, transitional objects are "first not me" objects that serve as a bridge between the infant's self and the world outside the mother.
They are used to help the child manage separation anxiety from their caregivers while providing comfort. Winnicott postulated that these objects embody a developmental transitional stage where the child's inner world of fantasy and outer reality begin to merge, allowing the child to explore the world independently.
Various scholars have expanded on Winnicott's work, offering different interpretations of the role and meaning of transitional objects. Bowlby's attachment theory, for example, sees transitional objects as representations of a secure base, providing emotional stability in times of distress.
Other developmental psychologists have emphasized the role of these objects in promoting emotional regulation and fostering a sense of security and continuity in the absence of a caregiver.
A teddy bear as a transitional object
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב לקוראנו
אובייקטי מעבר, מונח שנטבע לראשונה על ידי רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט, מתייחסים לחפצים פיזיים המשמשים ילדים כדי להקל על המעבר בין תלות לעצמאות, בדרך כלל בשלבי ההתפתחות של הילדות המוקדמת. להלן סקירה מקיפה של ההגדרה, השימוש וההשלכות התיאורטיות של אובייקטי מעבר כפי שהושגו על ידי חוקרים שונים. בנוסף, נשער אודות היסודות הנוירוביולוגיים של התופעה, ונבחן את אזורי המוח המעורבים בהתקשרות לאובייקטי המעבר והשימוש בהם. באמצעות הסינתזה של תיאוריה פסיכואנליטית, פסיכולוגיה התפתחותית ומדעי המוח, ננסה לתרום להבנה הוליסטית של אובייקטי מעבר.
דונלד ויניקוט [ 1896-197]
אובייקטי מעבר ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות הילד, במיוחד בהקלת המעבר מתלות ראשונית במטפלים העיקריים לאוטונומיה מוגברת. המונח "אובייקט מעבר" הוצג על ידי דונלד ויניקוט בשנת 1953 ומתייחס לפריט, לעתים קרובות שמיכה או בובת בעל חיים ממולאת, שילד משתמש בו להרגעה ונחמה כאשר הוא מופרד מהמטפל העיקרי שלו. אובייקטים אלה משמשים כמתווכים בין עולמו הפנימי של הילד לבין המציאות החיצונית, ומספקים ויסות רגשי במהלך מעברים התפתחותיים מרכזיים.
בעוד שההמשגה של ויניקוט הניחה את היסודות, חוקרים מאוחרים יותר בנו על הרעיון והרחיבו אותו, וחקרו את ממדיו הפסיכולוגיים, ההתפתחותיים והנוירוביולוגיים.
הגדרה ושימוש באובייקטי מעבר:
על פי ויניקוט, אובייקטי מעבר הם אובייקטים "קודם כל לא אני" המשמשים גשר בין העצמי של התינוק לבין העולם שמחוץ לאם. הם משמשים בכדי לעזור לילד לנהל את חרדת הפרידה מהמטפלים שלו תוך מתן נחמה. ויניקוט הניח כי אובייקטים אלה מגלמים שלב מעבר התפתחותי שבו עולם הפנטזיה הפנימי של הילד והמציאות החיצונית מתחילים להתמזג, ומאפשרים לילד חקירה עצמאית של העולם.
חוקרים שונים הרחיבו את עבודתו של ויניקוט, והציעו פרשנויות שונות לתפקידם ולמשמעותם של אובייקטי מעבר. תיאוריית ההתקשרות של בולבי, למשל, רואה באובייקטי מעבר ייצוגים של בסיס בטוח, המספק יציבות רגשית בעתות מצוקה. פסיכולוגים התפתחותיים אחרים הדגישו את תפקידם של אובייקטים אלה בקידום ויסות רגשי ובטיפוח תחושת ביטחון והמשכיות בהיעדר מטפל.
דובי מצומרר כאובייקט מעבר
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Dependent personality disorder is a common psychological condition characterized by an excessive need to depend and lean on others leading to submissive and clingy behavior.
Dependent personality disorder is defined by the DSM-5 as a personality disorder from the C disorder cluster characterized by an extensive and excessive need to depend on another manifested in early adulthood and present in a variety of contexts.
DSM-5 criteria:
According to the DSM-5, dependent personality disorder is diagnosed based on the presence of a pervasive and excessive need for dependence leading to submissive and clingy behaviors and fears of separation, as characterized by at least five of the following:
1. Difficulty making daily decisions without excessive advice and reassurance from others.
2. Needing others to take responsibility for most of the main areas of their lives.
3. Difficulty expressing disagreement with others because of fear of losing their support or approval.
4. Difficulty initiating projects or doing things independently due to a lack of confidence in self-judgment or self-abilities.
5. The person makes excessive efforts to receive nurturing, approval and support from others, to the point of volunteering to do things that are not pleasant to him.
6. The person feels uncomfortable or helpless when alone because of exaggerated fears of not being able to act on their own.
7. The person urgently seeks another relationship as a source of affirming nurturing and support when an existing close relationship ends.
8. The person is unrealistically preoccupied with fears that will make them worry about themselves.
Etiology
The etiology of dependent personality disorder is multifactorial, involving genetic, environmental and psychological factors. Early childhood experiences, such as overprotective parenting or conversely neglect, may cause people to develop dependent behaviors. Cognitive theories offer maladaptive schemas about self-worth and interpersonal relationships as contributing factors.
Genetics
While specific genetic markers for dependent personality disorder have not been adequately identified, family studies suggest the existence of a hereditary component. Twin studies suggest that personality traits associated with addiction, such as neuroticism and agreeableness, may have genetic underpinnings. Genetic research continues to identify specific sites and their role in dependent personality disorder in the genome.
Epidemiology
Dependent personality disorder is relatively rare, with an estimated prevalence of 0.49% to 1.5% in the general population. It is diagnosed more often in women, although this may reflect gender biases in diagnosis. Cross-cultural studies indicate variation in prevalence, perhaps influenced by social norms regarding dependence and independence.
Clinical manifestations
People with dependent personality disorder exhibit:
• Difficulty making daily decisions without excessive advice from others and reassurance.
• Tendency to allow others to take responsibility for key areas of their lives.
• Fear of abandonment and separation Urgent search for new relationships when a close relationship ends.
• Difficulty expressing disagreement from the other for fear of losing support.
• Inability to initiate projects or do things independently due to lack of confidence in personal ability.
• Tendency to exert too much effort to receive nurturing and support, even volunteering for unpleasant tasks.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
הפרעת אישיות תלותית היא מצב פסיכולוגי נפוץ המאופיין בצורך מוגזם להיות תלוי ונשען על האחר המוביל להתנהגות כנועה ונצמדת.
הפרעת אישיות תלותית מוגדרת על ידי ה- DSM-5 כהפרעת אישיות מאשכול ההפרעות C המאופיינת בצורך נרחב ומוגזם להיות תלויים באחר הבאה לידי ביטוי בבגרות המוקדמת ונוכחת במגוון הקשרים.
קריטריונים של DSM-5
על פי ה- DSM-5, הפרעת אישיות תלותית מאובחנת על סמך נוכחות של צורך נרחב ומופרז לתלות המוביל להתנהגויות כנועות ונצמדות ופחדים מהיפרדות, כפי שמאופיין על ידי לפחות חמישה מהסעיפים הבאים:
- קושי לקבל החלטות יומיומיות ללא ייעוץ מוגזם והרגעה מאחרים.
- הזדקקות לאחרים בכדי שיקחו אחריות על רוב התחומים העיקריים של חייהם.
- קושי להביע אי הסכמה עם אחרים בגלל פחד מאובדן תמיכה או אישור בהם.
- קושי ליזום פרויקטים או לעשות דברים באופן עצמאי בשל חוסר אמון בשיקול דעת עצמי או ביכולות עצמיות.
- האדם עושה מאמצים מוגזמים בכדי לקבל טיפוח אישור ותמיכה מאחרים, עד כדי התנדבות לעשות דברים שאינם נעימים לו.
- האדם מרגיש לא נוח או חסר אונים כאשר הוא לבדו בגלל פחדים מוגזמים של חוסר יכולת לפעול בעצמו.
- האדם מחפש בדחיפות מערכת יחסים אחרת כמקור לטיפוח אישר ותמיכה כאשר מערכת יחסים קרובה קיימת מסתיימת.
- האדם עסוק באופן לא מציאותי בפחדים שיגרמו להם לדאוג לעצמם.
אטיולוגיה
האטיולוגיה של הפרעת אישיות תלותית היא רב-גורמית, ומערבת גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. חוויות ילדות מוקדמות, כגון הורות מגוננת יתר על המידה או להפך הזנחה, עשויות לגרום לאנשים לפתח התנהגויות תלותיות. תיאוריות קוגניטיביות מציעות סכמות לא מסתגלות לגבי ערך העצמי ויהחסים הבין-אישיים כגורמים תורמים.
גנטיקה
בעוד סמנים גנטיים ספציפיים עבור הפרעת אישיות תלותית לא זוהו באופן מספק, מחקרים משפחתיים מציעים קיומו של מרכיב תורשתי. מחקרי תאומים מצביעים על כך שלתכונות אישיות הקשורות לתלות, כגון נוירוטיות ונעימות, עשויות להיות יסודות גנטיים. המחקר הגנטי נמשך בכדי לזהות אתרים ספציפיים ובגנום את תפקידם בהפרעת אישיות תלותית.
אפידמיולוגיה
הפרעת אישיות תלותית הוא נדיר יחסית, עם שכיחות משוערת של 0.49% עד 1.5% באוכלוסייה הכללית. היא מאובחנת לעתים קרובות יותר אצל נשים, אם כי הדבר עשוי לשקף הטיות מגדריות באבחון. מחקרים בין-תרבותיים מצביעים על שונות בשכיחות, אולי מושפעת מנורמות חברתיות לגבי תלות ועצמאות.
ביטויים קליניים
אנשים עם הפרעת אישיות תלותית מציגים:
- קושי לקבל החלטות יומיומיות ללא ייעוץ מוגזם מאחרים והרגעה.
- נטייה לאפשר לאחרים לקחת אחריות על תחומים מרכזיים בחייהם.
- פחד נטישה ווהיפרדות חיפוש דחוף של מערכות יחסים חדשות כאשר מערכת יחסים קרובות מסתיימות.
- קושי להביע אי הסכמה מהאחר מחשש לאבד תמיכה.
- חוסר יכולת ליזום פרויקטים או לעשות דברים באופן עצמאי בגלל חוסר אמון ביכולת אישית.
- נטייה להתאמץ יתר על המידה בכדי לקבל טיפוח ותמיכה, אפילו להתנדב למשימות לא נעימות.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
הפרעת אישיות תלותית היא מצב פסיכולוגי נפוץ המאופיין בצורך מוגזם להיות תלוי ונשען על האחר המוביל להתנהגות כנועה ונצמדת.
הפרעת אישיות תלותית מוגדרת על ידי ה- DSM-5 כהפרעת אישיות מאשכול ההפרעות C המאופיינת בצורך נרחב ומוגזם להיות תלויים באחר הבאה לידי ביטוי בבגרות המוקדמת ונוכחת במגוון הקשרים.
קריטריונים של DSM-5
על פי ה- DSM-5, הפרעת אישיות תלותית מאובחנת על סמך נוכחות של צורך נרחב ומופרז לתלות המוביל להתנהגויות כנועות ונצמדות ופחדים מהיפרדות, כפי שמאופיין על ידי לפחות חמישה מהסעיפים הבאים:
- קושי לקבל החלטות יומיומיות ללא ייעוץ מוגזם והרגעה מאחרים.
- הזדקקות לאחרים בכדי שיקחו אחריות על רוב התחומים העיקריים של חייהם.
- קושי להביע אי הסכמה עם אחרים בגלל פחד מאובדן תמיכה או אישור בהם.
- קושי ליזום פרויקטים או לעשות דברים באופן עצמאי בשל חוסר אמון בשיקול דעת עצמי או ביכולות עצמיות.
- האדם עושה מאמצים מוגזמים בכדי לקבל טיפוח אישור ותמיכה מאחרים, עד כדי התנדבות לעשות דברים שאינם נעימים לו.
- האדם מרגיש לא נוח או חסר אונים כאשר הוא לבדו בגלל פחדים מוגזמים של חוסר יכולת לפעול בעצמו.
- האדם מחפש בדחיפות מערכת יחסים אחרת כמקור לטיפוח אישר ותמיכה כאשר מערכת יחסים קרובה קיימת מסתיימת.
- האדם עסוק באופן לא מציאותי בפחדים שיגרמו להם לדאוג לעצמם.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Greetings to our readers,
Psychological sensitivity refers to a person's heightened ability to perceive, experience, or respond to internal or external stimuli, especially those involving emotions, relationships, or social cues. This is a concept that can vary greatly between people and is influenced by personality, education, cultural factors and even biological predispositions.
Below are some dimensions of psychological sensitivity: [when we note that some of them demonstrate partial overlap].
Emotional sensitivity [sensitivity regarding emotional expression to an issue]: the ability to feel deep and intense emotions. It is possible to include in this also the ability to have a strong awareness of the emotional states of the person and others. This sensitivity is often associated with traits such as empathy and emotional intelligence.
Cognitive sensitivity: [see expansion below]. Increased awareness of nuances in information, such as language, tone or context, this includes sensitivity to criticism, feedback or ambiguous situations. This may correlate with reflective thinking or a tendency to overanalyze.
Interpersonal sensitivity: acute perception of social cues and non-verbal communication, such as body language or tone of voice. Often associated with a strong desire to maintain harmony and prevent conflict. can make people adept at navigating complex social dynamics, but can lead to vulnerability in challenging interactions.
Physiological sensitivity: the interrelationship between psychological states and physical sensations, such as a physical sensation affected by mental stress. This may include heightened sensory processing, such as being easily overwhelmed by bright lights, loud noises, or chaotic environments.
Cultural and contextual sensitivity: Awareness of how cultural or social norms shape interactions and emotional responses. Sensitivity to cultural differences or social injustices.
Illustration about increased sensitivity with the help of AI
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב לקוראנו
רגישות פסיכולוגית מתייחסת ליכולת המוגברת של אדם לתפוס, לחוות או להגיב לגירויים פנימיים או חיצוניים, במיוחד אלה המערבים רגשות, מערכות יחסים או רמזים חברתיים. זהו מושג היכול להשתנות במידה רבה בין אנשים ומושפע מאישיות, חינוך, גורמים תרבותיים ואפילו נטיות ביולוגיות.
להלן כמה ממדים של רגישות פסיכולוגית: [כאשר נציין כי חלקם מדגימים חפיפה חלקית].
רגישות רגשית [רגישות לגבי הבעה רגשית לסוגיה]: היכולת להרגיש רגשות עמוקים ואינטנסיביים. אפשרי לכלול בכך גם יכולת למודעות חזקה למצבים הרגשיים של האדם ושל אחרים. לעתים קרובות רגישות זו קשורה לתכונות כמו אמפתיה ואינטליגנציה רגשית.
רגישות קוגניטיבית :[ראה הרחבה בהמשך].מודעות מוגברת לניואנסים במידע, כגון לשפה, לטון או להקשר, הדבר כולל רגישות לביקורת, משוב או מצבים מעורפלים. זו עשויה להיות במתאם עם חשיבה רפלקטיבית או נטייה לנתח יתר על המידה.
רגישות בין-אישית: תפיסה חדה של רמזים חברתיים ותקשורת לא מילולית, כגון שפת גוף או טון דיבור. לעתים קרובות קשורה עם רצון עז לשמור על הרמוניה ולמנוע קונפליקט. יכולה לגרום לאנשים להיות מיומנים בניווט בדינמיקה חברתית מורכבת, אך עלולה להוביל לפגיעות באינטראקציות מאתגרות.
רגישות פיזיולוגית: יחסי הגומלין בין מצבים פסיכולוגיים לבין תחושות פיזיות, כגון תחושה פיזית המושפעת מלחץ נפשי. הדבר עשוי לכלול עיבוד חושי מוגבר, כגון להיות מוצף בקלות על ידי אורות בהירים, רעשים חזקים או סביבות כאוטיות.
רגישות תרבותית והקשרית: מודעות לאופן שבו נורמות תרבותיות או חברתיות מעצבות אינטראקציות ותגובות רגשיות. רגישות להבדלים תרבותיים או לעוולות חברתיות.
איור אודות רגישות מוגברת בעזרת AI
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
הפעם נרחיב בנושא של רגישות פסיכולוגית לסוגיה. רגישות פסיכולוגית מתייחסת ליכולת המוגברת של אדם לתפוס, לחוות או להגיב לגירויים פנימיים או חיצוניים, במיוחד אלה המערבים רגשות, מערכות יחסים או רמזים חברתיים. זהו מושג היכול להשתנות במידה רבה בין אנשים ומושפע מאישיות, חינוך, גורמים תרבותיים ואפילו נטיות ביולוגיות.
להלן כמה ממדים של רגישות פסיכולוגית: [כאשר נציין כי חלקם מדגימים חפיפה חלקית].
רגישות רגשית [רגישות לגבי הבעה רגשית לסוגיה]: היכולת להרגיש רגשות עמוקים ואינטנסיביים. אפשרי לכלול בכך גם יכולת למודעות חזקה למצבים הרגשיים של האדם ושל אחרים. לעתים קרובות רגישות זו קשורה לתכונות כמו אמפתיה ואינטליגנציה רגשית.
רגישות קוגניטיבית [ראה הרחבה בהמשך]: מודעות מוגברת לניואנסים במידע, כגון לשפה, לטון או להקשר, הדבר כולל רגישות לביקורת, משוב או מצבים מעורפלים. זו עשויה להיות במתאם עם חשיבה רפלקטיבית או נטייה לנתח יתר על המידה.
רגישות בין-אישית: תפיסה חדה של רמזים חברתיים ותקשורת לא מילולית, כגון שפת גוף או טון דיבור. לעתים קרובות קשורה עם רצון עז לשמור על הרמוניה ולמנוע קונפליקט. יכולה לגרום לאנשים להיות מיומנים בניווט בדינמיקה חברתית מורכבת, אך עלולה להוביל לפגיעות באינטראקציות מאתגרות.
רגישות פיזיולוגית: יחסי הגומלין בין מצבים פסיכולוגיים לבין תחושות פיזיות, כגון תחושה פיזית המושפעת מלחץ נפשי. הדבר עשוי לכלול עיבוד חושי מוגבר, כגון להיות מוצף בקלות על ידי אורות בהירים, רעשים חזקים או סביבות כאוטיות.
רגישות תרבותית והקשרית: מודעות לאופן שבו נורמות תרבותיות או חברתיות מעצבות אינטראקציות ותגובות רגשיות. רגישות להבדלים תרבותיים או לעוולות חברתיות.
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
