פרופ' יוסף לוין

רתימת "אסוציאציות חלשות" בהשראת תיאוריית החלום של רוברט סטיקגולד למערכות AI ליצירתיות משופרת

נכתב ע"י פרופ' לוין

א] מזה זמן אני נוטה לקבל את התיאוריה שחלומות נבנים על ידי קישור רעיונות חפצים ודמויות בהקשרים אסוציאטיביים חלשים יחסית לשעות הערות.

רוברט סטיקגולד חוקר שינה וחלומות מהרווארד סיפר שעבר עם בנו תאונת דרכים בכביש ראשי. בלילה חלם כי הוא ובנו שהיה עימו במכונית נמצאים בלונפארק במכוניות קטנות המתנגשות זו בזו. כך שהחוויה המציאותית השתנתה תוך שימוש באסוציאציות חלשות של לונפארק ומכוניות קטנות מתנגשות [לונפארק במקום כביש כמקום ההתרחשות] במקום כביש ומכוניות גדולות. אפשר והדבר סיפק חוויה אלטרנטיבית מתונה שמרככת את ההשפעה הטראומטית של התאונה בדומה אולי למה שקורה בטיפול נפשי בכלל וטיפול קוגניטיבי בפרט המספקים ובונים בטיפול אלטרנטיבות לחשיבה אודות חוויית ואירועים משמעותיים המפורשים לא פעם באופן קטסטרופלי על ידי המטופל.

הדמיית החלום של רוברט סטיקגולד בעזרת AI

לאחרונה שהייתי במלון באתונה יוון. לפני כן תהיתי באיזה מלון לבחור? האם בזה עם התקציב היחסית לא גבוה נאמר תקציב בינוני אך במיקום מעולה יחסית או בזה עם התקציב הגבוה במיקומים שונים בעיר. היססתי ואזי בחרתי מלון מסוים באתונה שהוא טוב דיו וממוקם היטב במרכזה של עיר אירופית זו. נציין כי לא לבחור כלל מלון זו לא אופציה שכן יתכן וברקע קיים הפחד הקטסטרופלי [שהוא בדרך כלל אינו מודע אך ניתן להגיע אליו] להישאר בעיר זרה בלילה קר ללא מקום ללון בו ולהיחשף לסכנות אפשריות האורבות לעת ליל.

בלילה חלמתי שאני במסע כלשהו עם רבים אחרים ואני צריך לבחור היכן ואיך לישון בלילה. בחלום אני מסתובב בהאנגר מסחרי גדול שנועד בחלום לשינה .ואני מסדר בו שמיכות על מזרן המונח על הרצפה לצד אחד מקירות המבנה ואזי מוצא ושואל ממשהו כורסא ושם אותה במקום מסוים ליד המזרן. והנה נדמה לי שזו נלקחה ואני פונה למישהו שיש כורסא לצידו במקום אחר בהאנגר ואומר לו "סליחה, כנראה לקחת את הכורסא שלי " הוא מתנצל ונותן לי את הכורסא שלו, אבל מסתבר שטעיתי ומצאתי את הכורסא שלי. פתאום החלום כמו קפץ באחת קדימה ומצאתי לעצמי מקום אחר מרכזי בהנגאר והשמיכה שלי מונחת על מזרן יחיד ופשוט ואילו הכורסא נעלמה בחלום. והנה לידי מיטה זוגית גדולה מעוצבת היטב ובה בחור שדיבר בקול וצחק בעודו מכוסה בשמיכת פוך ואילו לי שמיכה רגילה מאוד ויותר מכך בצידי השני מיטת זוגית מפוארת נוספת ובה בחור נוסף מכוסה בביסוי שמיכת צמר וכבשים ש ק סיים לדבר בטלפון מעוצב ויפה משנות ה -1960.

הדמיית החלום שלי באמצעות AI

משהתעוררתי חשבתי שזה בעצם זה דומה לחלום של סטיקגולד שכן שני החלומות עושות שימוש בהקשרי אסוציאציות חלשים לנושא משמעותי בחיי היומיום. במקרה של החלום שלי זה האנגר במקום מלון כמקום לשהות ולישון בו. החלום מעביר אולי מסר כי מה שחשוב זה לא דרגת ופאר המלון אלא אולי המיקום שלו. כמו החלום אומר: אתה יכול לישון בכל מקום, הנקודה היא המיקום שבו אתה ישן. בחלום היה זה מיקום ליד המיטה הגדולה עם הכיסוי המפואר משל למלון יקר ומפואר.

יתכן ואפוא והחלום רומז שזה לא פאר המלון, זה המיקום בתוך העיר. החלום גם יוצר אלטרנטיבה לפחד הקטסטרופלי להישאר בעיר זרה בלא מקום ללון בו והחשף לסכנות האורבות.

ב] מאז זמן רב שמתי לב כי לפני השינה משהעיניים נעצמות לפרק זמן קצר מאוד ואני מיד מתעורר עולים בי רעיונות שונים בהקשר לנושאים שחשבתי עליהם.

הדבר סיקרן אותי ומצאתי כי מספר דמויות היסטוריות השתמשו בטכניקה מעניינת בכדי ללכוד רעיונות שהגיעו אליהם במצב שבין ערות לשינה (מצב היפנגוגי).

תומס אלווה אדיסון [1847-1931] [תמונה מויקיפדיה]

כך, מדווח כי תומס אלווה אדיסון, הממציא האמריקאי המפורסם ,היה יושב על כיסא ומחזיק בידיו כדורי מתכת, ומתחתיהם לוחות מתכת המונחים על הרצפה. כאשר התחיל להירדם, הכדורים היו נופלים על הצלחות ויוצרים רעש חזק שהיה מעיר אותו. בדרך זו, אדיסון יכול היה לכתוב במהירות כל תובנה או רעיון שהגיעו אליו במהלך אותו מצב חלומי ויצירתי.

אריסטו [384-322 לפנה"ס] [תמונת פרוטומה מויקיפדיה]

שיטה דומה מיוחסת לפילוסוף היווני העתיק אריסטוטלס. על פי הדיווחים, אריסטו השתמש בטכניקה דומה כדי להישאר במצב ההיפנגוגי. הוא היה יושב ומחזיק חפץ קטן, כמו כדור מתכת או אבן, מעל צלחת או קערה. כאשר התחיל להירדם, החפץ נפל והצליל מיד העיר אותו, והוא ניסה ללכוד את המחשבות או הרעיונות שהגיעו אליו באותו מצב שבין שינה לערות.

פרקטיקה זו, בדומה לעיבוד המאוחר יותר של תומס אדיסון, מדגישה את העניין האנושי הנצחי בניצול הרגעים היצירתיים ומלאי התובנה המתרחשים בין ערות לשינה.

סלבדור דאלי [1904 – 1989] [תמונות מויקיפדיה]

סלבדור דאלי הצייר הסוריאליסטי המפורסם השתמש בשיטה שכינה "תרדמה עם מפתח". הוא היה יושב על כיסא ומחזיק מפתח כבד בין אצבעותיו עם צלחת או מגש פח מונחים מתחת לידו. כשהתחיל להירדם, המפתח היה נופל ונצמד לצלחת, מעיר אותו ומאפשר לו מיד להקליט או לשרטט במהלך המצב ההיפנגוגי את התמונות והרעיונות הסוריאליסטיים ממוחו.

הסופר המפורסם אדגר אלן פו. מצוטט על היפנגוגיה:

פו, א. א. (1846, מרץ). עבודות – שונות – Marginalia [חלק V]. מקור: https://www.eapoe.org/works/misc/mar0346.htm

אדגר אלן פו [1809-1849] [תמונה מויקיפדיה]

"יש, עם זאת, סוג של דמיונות, של עדינות מעודנת, שאינם מחשבות, ושעד כה מצאתי שאי אפשר בשום אופן לסגל להם את השפה. אני משתמש במילה דמיונות באופן אקראי, ורק משום שאני חייב להשתמש במילה כלשהי; אבל הרעיון המצורף בדרך כלל למונח אינו ישים אפילו מרחוק לצללי הצללים המדוברים. הם נראים לי יותר פסיכיים מאשר אינטלקטואליים. הם מתעוררים בנפש (אבוי, כמה נדיר!) רק בתקופות של שלווה עזה ביותר – כאשר הבריאות הגופנית והנפשית הן שלמות – ובאותן נקודות זמן בלבד שבהן גבולות עולם הערות מתמזגים עם אלה של עולם החלומות. אני מודע ל'דמיונות' האלה רק כשאני על סף שינה, עם המודעות שאני כזה".

מרי וולסטונקרַאפט שלי  (1797 – 1851) [תמונה מויקיפדיה]

נאמר גם שהסופרת מרי שלי  שאבה השראה מדימויים היפנגוגיים בזמן שכתבה את הרומן המפורסם שלה פרנקנשטיין. היא תיארה כיצד חוותה חלומות חיים והזיות במהלך תקופה של מחלה, אותם תיעלה מאוחר יותר ליצירת המפלצת האייקונית שלה.

נוסיף כי אלברט איינשטיין היה חסיד נלהב של תנומות קצרות, המכונות לעתים קרובות "תנומות כוח", כדי לשפר את תפקודו הקוגניטיבי ואת יכולות פתרון הבעיות שלו. תנומות אלה, כך מאמינים, אפשרו לו לגשת לדפוסי החשיבה הנינוחים והאסוציאטיביים יותר של המצב ההיפנגוגי.  אמנם אין ראיות ישירות לכך שאיינשטיין טיפח היפנגוגיה בכוונה, אך הדגש שלו על חשיבות הרגיעה, האינטואיציה והתהליכים התת-הכרתיים תואם את היתרונות הפוטנציאליים של התחברות למצב תודעה ייחודי זה. על פי הדיווחים, איינשטיין השתמש בטכניקה דומה לזו שתוארה למעלה, לעתים קרובות לקח תנומות קצרות תוך שהוא מחזיק חפץ (כמו כפית) בידו. כשזו נפלה והשמיעה רעש, הוא היה מתעורר ומתעד כל מחשבה או פתרון שעלו בדעתו במהלך מצב ביניים הזה.

לכן לא הופתעתי לאחרונה למצוא כי מחקר מראה כי שלב המופיע בתחילת השינה קשור ביצירתיות

Lacaux C, Andrillon T, Bastoul C, Idir Y, Fonteix-Galet A, Arnulf I, Oudiette D. Sleep onset is a creative sweet spot. Sci Adv. 2021 Dec 10;7(50):eabj5866.

להלן תרגום תקציר מאמר זה : היכולת לחשוב באופן יצירתי היא בעלת חשיבות עליונה להתמודדות עם אתגרים חדשים, אך האופן שבו יצירתיות מתעוררת נותר מסתורי. כאן, אנו המחברים מראים שהפעילות המוחית המשותפת לאזור הדמדומים שבין שינה לערות [בעל תנועת העיניים הלא מהירות , הקרוי שלב 1N] מציתה ניצוצות יצירתיים.

המשתתפים (N = 103) נחשפו לבעיות מתמטיות מבלי לדעת שכלל נסתר מאפשר לפתור אותן כמעט מיד.מצאנו שבילוי של לפחות 15 שניות ב-N1 במהלך תקופת מנוחה שילש את הסיכוי לגלות את הכלל הנסתר כשהמשתתפים נשארו ערים, ההשפעה הזו נעלמה אם הנבדקים הגיעו לשינה עמוקה יותר. הממצאים שלנו מצביעים על כך שיש נקודת זמן יצירתית בתוך תקופת תחילת השינה, ובכדי להגיע אליה נדרש איזון בין הירדמות קלה לבין הירדמות עמוקה מדי .

להלן מאמר המשך מרתק נוסף בנושא מאת קבוצתו של רוברט סטיקגולד שהוזכר למעלה

Horowitz AH, Esfahany K, Gálvez TV, Maes P, Stickgold R. Targeted dream incubation at sleep onset increases post-sleep creative performance. Sci Rep. 2023 May 15;13(1):7319.

להלן תרגום חפשי של תקציר המאמר: הקשר בין חלומות ליצירתיות היה נושא לספקולציות אינטנסיביות. ממצאים מדעיים עדכניים מצביעים על כך שהופעת השלב בתחילת השינה המכונה N1 עשוי להיות מצב מוחי אידיאלי לרעיונות יצירתיים. עם זאת, הקשר הספציפי בין תוכן החלום של N1 ליצירתיות נותר לא ברור. בכדי לחקור את תרומתו של תוכן חלומות N1 על ביצועים יצירתיים, ערכנו דגירה ממוקדת של חלומות על ידי פרוטוקול המציג רמזים שמיעתיים בתחילת השינה בכדי להכניס נושאים ספציפיים לחלומות ואספנו דו"חות חלומות בכדי למדוד את השילוב של נושא הרמז שנבחר בתוכן החלום. לאחר מכן הערכנו ביצועים יצירתיים באמצעות סדרה של שלוש משימות יצירתיות הקשורות לנושא. הממצאים שלנו מראים ביצועים יצירתיים משופרים ומרחק סמנטי גדול יותר בתגובות למשימות [נ.ב. קישורים אסוציאטיביים חלשים יחסית] לאחר תקופה של שנת N1 בהשוואה לערות. הממצאים מאששים עבודות אחרונות שזיהו את N1 כנקודה זמן יצירתית ומציעים ראיות חדשות לכך ש-N1 מאפשר מצב קוגניטיבי עם סטייה אסוציאטיבית גדולה יותר. עוד אנו מוכיחים כי דגירה חלומית מוצלחת של N1 משפרת את הביצועים היצירתיים יותר מאשר שנת N1 בלבד. למיטב ידיעתנו, זהו הניסוי המבוקר הראשון החוקר תפקיד ישיר של דגירה על תוכן חלומי בשיפור הביצועים היצירתיים.

הרקע שהובא למעלה העלה בי את השאלה האם AI יכול לחקות תהליך יצירתי וליצור במכוון "אסוציאציות חלשות" או קשרים חלשים ופחות סבירים בין רעיונות – בדומה למה שרוברט סטיקגולד מציע שהמוח עושה בעת שינה בחלום– בכדי להשרות יצירתיות ותובנות חדשות. בעצם אנו רוצים לדון ברתימת "אסוציאציות חלשות" בהשראת חלום במערכות AI ליצירתיות משופרת

בחיי הערות הרגילים, התהליכים המנטליים שלנו בדרך כלל עוקבים אחר אסוציאציות הגיוניות חזקות: כאשר אתם חושבים על "חלון", סביר להניח שתחשבו גם על "דלת", "חתול", "כלב" וכן הלאה. בחלימה, לעומת זאת, אתם עשויים לקפוץ מ"חלון" ל"ים התיכון" [ראה שירו של יהודה פוליקר] ….אם יש איזשהו קשר רגשי או קונטקסטואלי עדין בזיכרון שלכם. החיווט הרופף הזה בעל ההקשר האסוציאטיבי החלש הזה בחלומות יכול להוביל לקפיצות גדולות ביצירתיות.

פרופ' רוברט סטיקגולד אוניברסיטת הרוורד [1945- ]

מבחינה היסטורית, חלומות ריתקו חוקרים מכיוון שהם מייצרים לעתים קרובות תרחישים מרשימים המשלבים זיכרונות ומושגים לכאורה שאינם קשורים זה לזה. רוברט סטיקגולד ועמיתיו מציעים כאמור כי "אסוציאציות חלשות" כאלה נובעות מהחלשת או התעלמות מהאילוצים האופייניים השולטים בקוגניציה ערה. רשת אסוציאטיבית רגועה זו מתוארת כדי להקל על יצירתיות ופתרון בעיות, הן בהקשרים אישיים והן בהקשרים מקצועיים.

בתחום הבינה המלאכותית, יצירת מושגים חדשים היא מרכזית ליישומים רבים, החל מיצירת תוכן אמנותי ועד לקבלת החלטות אסטרטגיות (Goodfellow et al., 2014). על ידי שילוב מכוון של חלק מלוגיקת "האסוציאציה החלשה" שנצפתה במהלך החלימה, מערכות AI יכולות להיות מונחות לחקור כיוונים חדשים ובלתי צפויים – ובכך לטפח יצירתיות רבה יותר.

איאן גודפאלו [ Goodfellow ]  מדען מחשבים, חוקר רשתות עצביות מלאכותיות ולמידה עמוקה [תמונה מויקיפדיה]

מחקר חלומות סיפק ראיות מתכנסות לכך שהמוח מארגן מחדש ומשלב זיכרונות במהלך השינה, כאשר אילוצי המציאות נורמליים מושהים, ורעיונות ממודרים בעבר יכולים להשתלב בדרכים בלתי צפויות. משערים כי תהליך זה מניב יתרונות לפתרון בעיות ותחושה מוגברת של יצירתיות עם ההתעוררות.

מבחינה נוירולוגית, קליפת המוח הקדם-מצחית – האחראית על שליטה ניהולית – נעשית פחות פעילה במהלך שנת REM. במקביל, אזורים תת-קליפתיים, במיוחד אלה הקשורים לזיכרון ולרגש, נשארים פעילים. התוצאה נטו היא סגנון אסוציאטיבי עם פחות אילוצים לוגיים אך עם קישורים רגשיים או הקשרי זכרונות רבים. באנלוגיה, ניתן להנחות מערכות בינה מלאכותית "לווסת" מטה רצפים לוגיים קשיחים ו"לווסת" לעומת זאת מעלה קשרים אקראיים או פחות סבירים, ובכך לחקות את לוגיקת החלום.

וכאן שאלתי את GPT o1 אודות בניית מערכות AI המייצרות יצירתיות דמוית חלום

תשובתו בעריכתי הינה:

כי בניה בזו כרוכה לעתים קרובות:

א] בהרפיה של אילוצים בעת יצירת טקסט או תמונות, אילוצים הדורשים בדרך כלל שיטות עבודה מומלצות קוהרנטיות ומדויקות טיפוסיות לייעול התוצר. בכדי לחקות מצבי חלום, מפתחים יכולים לשנות את "טמפרטורת הדגימה" או להציג הפרעות אקראיות המגדילות את הסבירות לתפוקות חריגות בהסתברות נמוכה.

[תחשבו על פרמטר הטמפרטורה כמו על כפתור של מזגן. הוא שולט כמה "יצירתי" או "מגוון" יהיו התשובות של הבינה המלאכותית: טמפרטורה נמוכה (למשל 0): התשובות יהיו מאוד ברורות, צפויות ומדויקות, כמו מזגן שמכוון על מצב קריר ונעים, בלי הרבה הפתעות. למשל, אם תשאל שאלה פשוטה, תקבל תשובה ישירה. טמפרטורה גבוהה (למשל 1 או יותר): התשובות יהיו יותר יצירתיות ומגוונות, כמו מזגן שמכוון על חום גבוה או פתאום מתחיל לעבוד בצורה לא צפויה. זה טוב כשאתה רוצה רעיונות חדשים או תשובות מפתיעות, אבל לפעמים זה עלול להיות פחות מדויק[.

ב] דחיפה לכיוון מיזוג בין תחומים. הנחיות שמאלצות את הבינה המלאכותית לערבב מושגים בין תחומים – למשל, רפואיים וקוסמיים, היסטוריים ופנטסטיים – דחיפה העשוייה לגרום ל"אסוציאציות חלשות" מקוריות ביותר. מערכת כזו אפשר ותשקף ביעילות בניית סצנה מבוססת חלומות

ג] טקטיקות אלה יכולות להתממש באמצעות מודלים גנרטיביים מודרניים המצטיינים מטבעם בשילוב תכונות נלמדות בדרכים חדשות ויצירתיות (Goodfellow et al., 2014)

וכאן ביקשתי ממנו לתת שתי דוגמאות כאלו:

דוגמה א : יצירת טקסט עם אסוציאציות חלומיות

שיטות

מודל: מודל שפה גדול (כגון ארכיטקטורות מבוססות GPT).

טכניקה: הצג למודל הצהרה סוריאליסטית או פרדוקסלית, תוך הגדרת פרמטר טמפרטורה גבוה יותר (למשל, 1.2 לעומת 0.7 טיפוסי).

מטרה: ליצור סיפור קצר המערבב נושאים שלכאורה אינם קשורים זה לזה – הלחנת מוזיקה ומיקרוביולוגיה של מעמקי הים.

תוצאה

הבינה המלאכותית הפיקה נרטיב קצר המתאר "תזמורת לילית של מדוזות ביו-לומינסנטיות שמתזמרות סימפוניות כדי להנחות צוללות אבודות". במסגרות רגילות, המודל עשוי לחבר חיבור הגיוני על החיים הימיים או על מוזיקה קלאסית, אבל השילוב הכפוי והאקראיות הגבוהה הניבו סיפור דמיוני דמוי חלום. זה מדגים את ההיתכנות של שימוש שיטתי ב"אסוציאציות חלשות" כדי לדרבן פלט טקסט יצירתי.

דוגמה ב: סינתזת תמונות עם חזותיים דמויי חלום

שיטות

מודל: מודל גנרטיבי מבוסס דיפוזיה, למשל, דיפוזיה יציבה (Rombach et al., 2022).

טכניקה: השתמש בהנחיה כגון "ציור רנסנס המתאר מנתחים רוכבים על אסטרואידים דרך שער בין-ממדי, בסגנון סלבדור דאלי". רמת הרעש האקראית נקבעה לסף גבוה למדי, וההנחיה הוגמשה והתרופפה חלקית בכדי לאפשר אלמנטים מוזרים.

[המונח "דיפוזיה" במודל AI גנרטיבי מתייחס לתהליך שבו המודל לומד להפוך רעש אקראי לתמונה, טקסט או מידע מובן. מדובר ברעיון פיזיקלי שהותאם לבינה מלאכותית, והוא עומד בבסיס מודלים מתקדמים כמו Stable Diffusion ודומיהם. בוא נסביר את זה בפשטות: דיפוזיה היא כמו תהליך "הפוך של בלגן":בהכנסת בלגן: לוקחים תמונה (או מידע אחר) ומוסיפים לה "רעש" בהדרגה, עד שהיא הופכת לבלגן מוחלט. אחר שלב של ללמוד את ההפוך: המודל לומד איך להחזיר את הבלגן הזה בחזרה למשהו מובן למשל, תמונה ברורה או תוכן טקסטואלי . איך זה עובד במודלים גנרטיביים? בשלב האימון, המודל מקבל דוגמאות של מידע (כמו תמונות) ומוסיף להן רעש. הוא לומד לאט לאט איך להפוך את הרעש הזה חזרה לתמונה המקורית.כשמשתמשים במודל (שלב הגנרציה), מתחילים מרעש מוחלט (כמו ציור מבולגן או דף ריק עם "נקודות") והמודל "מנקה" אותו שלב אחרי שלב, עד שהוא יוצר משהו משמעותי, כמו תמונה יפהפייה או תוכן יצירתי.למה זה חשוב? תהליך הדיפוזיה מאוד מדויק, כי הוא לומד שלבים קטנטנים ומחזיר מידע בהדרגה, במקום לנסות ליצור הכול בבת אחת. הוא יצירתי וגמיש, כי אפשר להתחיל מרעש אקראי וליצור אינסוף דברים שונים. תחשבו על דיפוזיה כמו על מישהו שמסתכל על דף מלא בנקודות מבולגנות ומנסה לחבר אותן בקווים כדי ליצור תמונה מסודרת. המחשב מתחיל מהבלגן הזה ומצליח לאט לאט לחשוף תמונה ברורה. אז דיפוזיה היא פשוט השיטה שבה המחשב לומד "לראות סדר בתוך הבלגן" וליצור ממנו משהו חדש ומדויק]

[רמת רעש אקראית ב-AI זה כמו ה"בלגן" שהמחשב מוסיף כדי לחשוב בצורה יותר יצירתית או מגוונת. ניתן לדמיין את זה כך: נניח שאתה פותר חידה ויש לך רעיון ברור לתשובה, אבל אתה גם נותן למוח שלך לחשוב על אפשרויות אחרות, אפילו אם הן נשמעות קצת משוגעות. ה"רעש האקראי" הוא מה שעוזר לך לחשוב על רעיונות שונים, גם אם לא תמיד הם הכי מדויקים. אם יש מעט רעש: המחשב חושב "בראש שקט" ועושה מה שצפוי, בלי הרבה הפתעות. אם יש הרבה רעש: המחשב נותן לעצמו "להתפזר" ולהציע כל מיני רעיונות, כולל כאלה שלא תמיד הגיוניים.]

[ אגב ניתן לשאול מה ההבדל מבחינת AI בין רעש לטמפרטורה ? טמפרטורה מתארת את מגוון הבחירות של התשובות -כמה יצירתי מול כמה צפוי. רעש מתאר עד כמה התהליך עצמו מושפע מאקראיות פנימית, שמייצרת יצירתיות לא צפויה. במילים פשוטות: טמפרטורה זה הכיוון (בטוח או יצירתי). רעש זה כמה המוח של המחשב "משתולל" בדרך לבחירת תשובה. שניהם עוזרים ל-AI "להתנהג כמו מוח", אבל הם עושים את זה בזוויות שונות]

תוצאה

הדימויים שנוצרו הציגו אלמנטים היברידיים: ריאליזם ציורי קלאסי התמזג עם מוטיבים קוסמיים וסוריאליסטיים (למשל, סטטוסקופים המרחפים לצד פני שעון נמס בסגנון דאלי). דימויים חזותיים אלה התאימו באופן הדוק לצירופים דמויי חלום המתוארים בספרות השינה, והדגישו כיצד פרמטרים עיצוביים יכולים לעורר תכונות סמליות, "קשורות חלשות".ו

כאן שאלתי את GPT o1 אודות יישומים וכיוונים עתידיים

ותשובתו של GPT o1בעריכתי:

א] סיעור מוחות יצירתי ופתרון בעיות: מערכות AI המסוגלות "ליצור קשר אסוציאטיבי חלש" יכולות לשמש כשותפים לסיעור מוחות במחקר מדעי, שיווק או מאמצים אמנותיים.

ב] הפקות אמנות ומדיה: מוזיקאים, יוצרי סרטים ואמנים דיגיטליים כבר ממנפים בינה מלאכותית גנרטיבית להשראה. מודל בהשראת חלום מציע סגנונות רעננים, סצנות ביזאריות ונרטיבים החורגים מקשתות הסיפור המקובלות.

ג] כלים טיפוליים וחינוכיים: הנחיות סוריאליסטיות יכולות לטפח תרגילי חשיבה דמיוניים בחינוך, בעוד שסצנות מודרכות דמויות חלום עשויות לעזור לאנשים לחקור דמיון אישי בהקשרים טיפוליים.

ד] איזון בין יצירתיות לבטיחות: ללא מגבלות, בינה מלאכותית בהשראת חלומות עלולה לייצר תוכן מופרע מדי או בלתי הולם. כלי מתינות נותרו חיוניים, ומבטיחים שאפילו תפוקות "בעלות הקשרים אסוציאטיביים חלשים" יצייתו להנחיות אתיות.

אם נסכם אפוא הרי שהשערת "האסוציאציה החלשה" של רוברט סטיקגולד מדגישה כיצד המוח החולם משתחרר מגבולות קוגניטיביים קונבנציונליים בכדי למזג מושגים רחוקים. ראינו גם כי השלב ההיפנוגוגי שבין ערנות לשינה שימש חוקרים מדענים ויוצרים להעלאת רעיונות יצירתיים וכי השלב הראשון בשינה 1N קשור ביצירתיות. על ידי השאלה מעיקרון "האסוציאציה החלשה", מעצבי AI יכולים לטפח יצירתיות דמוית חלום על פני טקסט ותמונות. שתי הדוגמאות המובאות כאן – סינתזה נראטיבית ודימויים סוריאליסטיים – מדגימות את המעשיות של החדרת אקראיות מבוקרת, הנחיות חוצות תחומים והפחתה חלקית של אילוצים גנרטיביים. ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להרחיב את גבולות היישומים היצירתיים, מתודולוגיות בהשראת חלומות מציעות דרך משכנעת לתובנות חדשות, חדשנות אסתטית ופתרון בעיות טרנספורמטיבי.

הפניות

Barrett, D). The Committee of Sleep: How Artists, Scientists, and Athletes Use Dreams for Creative Problem Solving—And How You Can Too. published in 2001 by Crown/Random House.

Brown, T. B., Mann, B., Ryder, N., Subbiah, M., Kaplan, J., Dhariwal, P., … & Amodei, D. (2020). Language Models are Few-Shot Learners. arXiv preprint arXiv:2005.14165.

Denis D, Mylonas D, Poskanzer C, Bursal V, Payne JD, Stickgold R. Sleep Spindles Preferentially Consolidate Weakly Encoded Memories. J Neurosci. 2021 May 5;41(18):4088-4099.

Devlin, J., Chang, M. W., Lee, K., & Toutanova, K. (2019). BERT: Pre-training of Deep Bidirectional Transformers for Language Understanding. In Proceedings of the 2019 Conference of the North American Chapter of the Association for Computational Linguistics (pp. 4171-4186).

Goodfellow, Ian; Pouget-Abadie, Jean; Mirza, Mehdi; Xu, Bing; Warde-Farley, David; Ozair, Sherjil; Courville, Aaron; Bengio, Yoshua (2014). Generative Adversarial Nets (PDF). Proceedings of the International Conference on Neural Information Processing Systems (NIPS 2014). pp. 2672–2680

Hobson JA, Friston KJ. Waking and dreaming consciousness: neurobiological and functional considerations. Prog Neurobiol. 2012 Jul;98(1):82-98.

Hobson JA, McCarley RW. The brain as a dream state generator: an activation-synthesis hypothesis of the dream process. Am J Psychiatry. 1977 Dec;134(12):1335-48.

Hobson, J., Pace-Schott, E. The cognitive neuroscience of sleep: neuronal systems, consciousness and learning. Nat Rev Neurosci 3, 679–693 (2002)

Lehman, J., & Stanley, K. O. (2011). Abandoning Objectives: Evolution through the Search for Novelty Alone. Evolutionary Computation, 19(2), 189-223.

Rombach, R., Blattmann, A., Lorenz, D., Esser, P., & Ommer, B. (2022). High-Resolution Image Synthesis with Latent Diffusion Models. arXiv preprint arXiv:2112.10752.

Stickgold R, Scott L, Rittenhouse C, Hobson JA. Sleep-induced changes in associative memory. J Cogn Neurosci. 1999 Mar;11(2):182-93. 

Stickgold R. Sleep-dependent memory consolidation. Nature. 2005 Oct 27;437(7063):1272-8.

Stickgold R. Toward a cognitive neuroscience of sleep. Sleep Med Rev. 2001 Dec;5(6):417-421

Walker MP, Liston C, Hobson JA, Stickgold R. Cognitive flexibility across the sleep-wake cycle: REM-sleep enhancement of anagram problem solving. Brain Res Cogn Brain Res. 2002 Nov;14(3):317-24.