פרופ' יוסף לוין

רשימה ענפה של הגדרות קצרות ותמציתיות מתחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה [כולל מגוון ההפרעות הנפשיות, הטיפולים הנפשיים והתרופתיים]

נכתב ע"י פרופ' לוין

תחילה נציין שזו הצעה ראשונית בלבד להגדרות המשמשת כקצה חוט בלבד לכל ערך. יש לבדוק בספרות לעומק עם גורם מוסמך כל אינפורמציה המובאת כאן ובוודאי לא לעשות בה שימוש לפני התייעצות מעמיקה עם גורם רפואי או פסיכולוגי מוסמך בנושאים רפואיים או פסיכולוגיים בהתאמה.

להלן תחילה :

א. רשימה כללית של הגדרות לפי סדר ה א' ב' מתחומי הפסיכיאטריה הפסיכולוגיה לענפיה ועוד. בהמשך יובאו הגדרות לכל תחום בנפרד:

ב. מגוון ההפרעות הפסיכיאטריות בשיטת האבחון האמריקאית:

ג. מגוון מסוגי הטיפולים הנפשיים:

ד. מגוון התרופות הפסיכיאטריות (שימוש באינפורמציה רק לאחר בדיקתה המוסמכת ולאחר יעוץ רפואי מוסמך):

ה. חומרים "טבעיים" ותוספים לטיפול (שימוש באינפורמציה רק לאחר בדיקתה המוסמכת ולאחר יעוץ רפואי מוסמך):

ו-ו'. מונחים מתחום הבינה המלאכותית.

א] להלן תחילה הרשימה הכללית

אבל (Grief)
תחום: פסיכולוגיה / פסיכיאטריה
הגדרה: תהליך רגשי המתרחש בעקבות אובדן משמעותי (לרוב מוות של אדם קרוב), וכולל שלבי עצב, כהכחשה, כעס, משא ומתן והסתגלות מחודשת. עלול להתבטא בתחושת ריקנות וגעגוע, לפגוע בתפקוד, אך גם להניע תהליך הסתגלות בריא עם הזמן.

אגו (Ego)
תחום: פסיכואנליזה / פסיכולוגיה דינמית
הגדרה: לפי פרויד, רכיב אישיותי המתווך בין דחפי ה"איד" (הדחפים הראשוניים) לבין העולם החיצון. תפקידו לווסת התנהגות, לשלוט בדחפים ולבחור פעולות ההולמות את הנורמות והמציאות.

אובדן זהות (Identity Loss)
תחום: פסיכולוגיה קלינית
הגדרה: תחושה של איבוד הגדרת ותחושת העצמי או בלבול ביחס למשמעות ותפקיד האדם בחייו, לרוב לאחר משבר משמעותי, שינוי סטטוס או אירועים מטלטלים (כגון פרישה, אובדן, מעבר תרבות).

אובססיה (Obsession)
תחום: פסיכופתולוגיה (OCD)
הגדרה: מחשבות, דחפים או דימויים טורדניים החוזרים על עצמם וכופים עצמם על האדם באופן בלתי נשלט וגורמים למצוקה או חרדה. לרוב מלווים ברצון לבצע פעולה כפייתית (קומפולסיה) כבדי להפיג את המתח.

אונה (Lobe)
תחום: נוירופסיכולוגיה / אנטומיה של המוח
הגדרה: המוח מחולק למספר אזורים גדולים המכונים "אונות". כך למשל האונה הפרונטלית (קדמית) קשורה לתפקודים ניהוליים, האונה הטמפורלית (צידית) קשורה לעיבוד שמיעתי וזיכרון, ועוד.

אתיולוגיה (Etiology)
תחום: רפואה / פסיכופתולוגיה
הגדרה: סיבה או מקור התופעה. בהקשר של מחלה – הגורם או המחולל העומד ביסוד התפתחותה.

אוקסיטוצין (Oxytocin )
תחום: ביופסיכולוגיה
הגדרה: הורמון הקשור להתנהגות חברתית ותחושת קירבה, המכונה לעיתים "הורמון האהבה". מופרש בעת מגע פיזי, לידה והנקה, ונקשר ליצירת אמון, חיבור והפחתת מתח.

אטומוקסטין (Atomoxetine, Strattera )
תחום: פרמקולוגיה (ADHD)
הגדרה: תרופה שאינה מוגדרת כסטימולנטית לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). פועלת כמעכבת ספיגה חוזרת של נוראדרנלין, מסייעת לשיפור קשב ולהפחתת אימפולסיביות, ללא הפוטנציאל הממכר של חלק מהסטימולנטים.

אופיאטים: מתדון (Methadone) / בופרנורפין (Buprenorphine) ועוד
תחום: התמכרויות / פרמקולוגיה
הגדרה: חומרים לטיפול בתלות בהרואין ואופיואידים אחרים. מתדון הוא אגוניסט ארוך-טווח המפחית תסמיני גמילה; בופרנורפין הוא אגוניסט-אנטגוניסט חלקי, מפחית סיכון לשימוש יתר ומקל על תהליך הגמילה.

אולנזאפין (Olanzapine, Zyprexa)
תחום: פרמקולוגיה (אנטי-פסיכוטי לא טיפוסי)
הגדרה: תרופה לטיפול בהפרעות פסיכוטיות והפרעה דו-קוטבית. יעילה בהתמודדות עם אפיזודות מאניות וסכיזופרניה; ידועה בנטייה לגרום לעלייה במשקל ולשינויים מטבוליים.

אומגה 3 (EPA/DHA)
תחום: חומרים טבעיים / השפעה אפשרית על מצב רוח
הגדרה: חומצות שומן חיוניות, בעיקר מדגים שומניים. מחקרים מראים השפעה מיטיבה פוטנציאלית על דיכאון, חרדה ועל תהליכים אנטי-דלקתיים. עשויות לתרום גם לבריאות מוחית.

אמיטריפטילין (Amitriptyline, Elatrol)
תחום: פסיכיאטריה (TCA)
הגדרה: תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקליים, בעלת השפעות אנטיכולינרגיות. משמשת גם להפחתת כאב כרוני ולהפרעות שינה, אך מצריכה זהירות מתופעות לוואי כמו ישנוניות ויובש בפה.

אנליזה טרנסאקציונית (TA – Transactional Analysis)
תחום: פסיכותרפיה
הגדרה: גישה המתמקדת בדפוסי תקשורת וב"משחקים" בין אנשים, תוך חלוקת האישיות למצבי אגו ("ילד", "הורה", "מבוגר"). מסייעת לזהות אינטראקציות מעכבות ולשיפור יחסים בינאישיים.

אנקופרזיס (Encopresis)
תחום: DSM-5-TR / הפרעות אלימינציה
הגדרה: עשיית צואה במקומות לא מתאימים (כמו בבגדים) אצל ילדים מעבר לגיל שבו מצופה שליטה בסוגרים. התופעה עלולה להיות קשור לגורמים רגשיים או סביבתיים, ודורשת התערבות מתאימה.

אנטיסוציאלית (Antisocial Personality Disorder)
תחום: הפרעות אישיות (DSM-5)
הגדרה: דפוס נרחב של התנהגות מניפולטיבית, זלזול בנורמות חברתיות והפרת זכויות אחרים. מאופיינת בין היתר בחוסר חרטה, רמאות, תוקפנות ואימפולסיביות.

אסנאפין (Asenapine, Saphris)
תחום: פרמקולוגיה (אנטי-פסיכוטי לא טיפוסי)
הגדרה: תרופה לסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית, ניתנת בתצורת טבליות תת-לשוניות. עשויה לגרום לפחות השמנה יחסית לתרופות אחרות, אך עלולה לשבש תחושת טעם.

אסרטיביות (Assertiveness)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / כישורי חברה
הגדרה: יכולת לבטא דעות, רצונות ורגשות באופן ברור וישיר, תוך שמירה על כבוד הדדי והימנעות מתוקפנות או ותרנות-יתר.

אסטרטגיות למידה (Learning Strategies)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית
הגדרה: מכלול טכניקות וכלים (למשל סיכום, שאילת שאלות, תרשימי זרימה) המסייעים לתלמיד ברכישת מידע ובהפנמתו ביעילות. כוללים גם ניהול זמן וארגון חומר הלימוד.

אפקט הראשונות והאחרונות (Primacy & Recency Effect)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית (זיכרון)
הגדרה: נטייה לזכור טוב יותר פריטים בתחילת רשימה ובסופה, ולהתקשות לזכור את אלה שבאמצע. מוסבר על ידי קליטת הראשונים לזיכרון ארוך טווח, והאחרונים בהימצאותם עדיין בזיכרון קצר טווח.

אפקט סטרופ (Stroop Effect)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: תופעה בה זמן התגובה מתארך כאשר יש קונפליקט בין צבע המילה למשמעותה (למשל "אדום" הכתוב בכחול). משקף התנגשות בין תהליכי קריאה אוטומטיים לשליטה ובקרה קוגניטיבית.

אפקט ההקשר (Context Effect)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: נטייה לזכור או לשלוף מידע טוב יותר כאשר הסביבה הנוכחית דומה לסביבת הלמידה המקורית. מבוסס על רמזים סביבתיים החוזרים ומשחזרים את הקשר הלמידה.

אקווטיאפין (Quetiapine, Seroquel)
תחום: פרמקולוגיה (אנטי-פסיכוטי לא טיפוסי)
הגדרה: תרופה לסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית, המשמשת גם להפחתת חרדה ולהשראת שינה. בעלת אפקט מרגיע, אך עשויה לגרום לנמנום ולעלייה במשקל.

אשווגנדה (Withania somnifera)
תחום: חומרים טבעיים / רפואת צמחים
הגדרה: צמח מהרפואה האיורוודית בעל תכונות אדפטוגניות, מסייע להפחתת לחץ וחרדה. מחקרים ראשוניים מצביעים על יכולת לשפר אנרגיה, איכות שינה ומצב רוח.

אתנוצנטריות (Ethnocentrism)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / בין-תרבותית
הגדרה: נטייה לראות את העולם דרך נקודת המבט התרבותית של הקבוצה שלי בלבד, ולהעדיף או להאדיר אותה על חשבון תרבויות אחרות. לעיתים מובילה לדעות קדומות.

ביג דאטה (Big Data)
תחום: בינה מלאכותית / דאטה
הגדרה: מאגרי נתונים עצומים המתאפיינים בנפחים, מגוון ומהירות איסוף גבוהים. דורשים כלים מיוחדים (תשתיות ענן, למידת מכונה) לניתוח יעיל והפקת תובנות.

בוחן מציאות (Reality Testing) / בוחן מציאות משובש (Impaired Reality Testing)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: היכולת להבחין בין מציאות חיצונית לבין מחשבות או דמיונות פנימיים. בוחן מציאות משובש מאפיין מצבים פסיכוטיים או דלירנטיים, בהם נחלשת או נעלמת ההבחנה בין אמת לדמיון.

ביופידבק (Biofeedback)
תחום: פסיכולוגיה פיזיולוגית / טיפול
הגדרה: שיטה טיפולית המעניקה משוב על מדדים פיזיולוגיים (כגון דופק, מוליכות עור) ומלמדת שליטה רצונית בהם, במטרה להפחית מתח או חרדה ולשפר ויסות עצמי.
הערה: ב"טיפול בביופידבק" מנטרים פרמטרים כמו קצב לב, מתח שרירים או גלי מוח [נאורוביופידבק] , ובאמצעות התצוגה המיידית לומד המטופל להגיע להרפיה או שליטה בתגובותיו הגופניות.

בינה מלאכותית (Artificial Intelligence, AI)
תחום: טכנולוגיה
הגדרה: תחום מחקר וטכנולוגיה המתמקד ביצירת מערכות ממוחשבות המסוגלות לבצע משימות הדורשות אינטליגנציה אנושית, כמו למידה, הסקה, פתרון בעיות ועיבוד שפה.

ביטחון-יתר (Overconfidence Bias)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / קוגניטיבית
הגדרה: הטייה קוגניטיבית שבה אנשים מעריכים את יכולותיהם או ידיעותיהם כגבוהות מהממשי, דבר המוביל להערכת-חסר של סיכונים ולקבלת החלטות לא מיטבית.

ביתא-בלוקר (כגון פרופרנולול)
תחום: פרמקולוגיה / חרדה
הגדרה: חוסם קולטן בטא-אדרנרגי (למשל פרופרנולול או קרדילוק) המפחית סימפטומים פיזיים של חרדה (כמו רעד או דופק מהיר), שימושי לדוגמה לפני הופעה מול קהל. יש להיזהר מירידת הדופק מתחת ל60 או 55 לדקה.

בולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa)
תחום: הפרעות אכילה (DSM)
הגדרה: הפרעה המאופיינת בהתקפי זלילה חוזרים ולאחריהם פעולות מפצות (הקאה, משלשלים, צום או פעילות מוגזמת), מתוך פחד מעלייה במשקל ותפיסה גוף עצמית מעוותת.

בופרופיון (Bupropion, Wellbutrin)
תחום: פסיכיאטריה (אנטי-דיכאון)
הגדרה: תרופה נוגדת דיכאון הפועלת על דופמין ונוראדרנלין, עם פחות תופעות לוואי מיניות. משמשת גם לגמילה מעישון (Zyban).

ביישנות (Shyness)
תחום: פסיכולוגיה חברתית
הגדרה: תחושה של חוסר נוחות או חשש באינטראקציות חברתיות, העלולה לפגוע בתקשורת ובאפשרות ליצור או לטפח קשרים בינאישיים.

גשטלט תרפיה (Gestalt Therapy)
תחום: פסיכותרפיה
הגדרה: גישה המדגישה מודעות עצמית וחוויה של "כאן ועכשיו", תוך חתירה לאינטגרציה בין חלקי האישיות. האדם נתפס כמכלול שלם, ולא רק כאוסף חלקים נפרדים.

GPT (Generative Pre-trained Transformer)
תחום: בינה מלאכותית
הגדרה: משפחת מודלים גדולים לעיבוד שפה טבעית (כגון GPT-3, GPT-4 המאומנים על כמויות עצומות של טקסט. מסוגלים לייצר טקסטים מורכבים, לענות על שאלות ולבצע משימות NLP מגוונות.

גזענות מופנמת (Internalized Racism)
תחום: פסיכולוגיה חברתית
הגדרה: הפנמה של סטראוטיפים או דעות קדומות כלפי קבוצת השייכות של האדם עצמו. מובילה לעיתים לתחושת נחיתות או הערכה שלילית-עצמית הנגזרת מתפיסות סטריאוטיפיות חברתיות.

גריט (Grit )
תחום: פסיכולוגיה של מוטיבציה
הגדרה: מושג שטבעה אנג'לה דקוורת', המשלב התמדה ותשוקה לטווח ארוך להשגת מטרות, למרות כישלונות או קשיים לאורך הדרך.

גרייה מגנטית למוח (TMS – Transcranial Magnetic Stimulation)
תחום: פסיכיאטריה ביולוגית
הגדרה: טיפול לא-פולשני באמצעות פולסים מגנטיים, הממוקדים באזורים ספציפיים במוח. משמש בעיקר לטיפול בדיכאון עמיד ולעיתים בהפרעות נוספות.

גרייה מוחית עמוקה (DBS – Deep Brain Stimulation)
תחום: פסיכיאטריה / נוירולוגיה
הגדרה: הליך פולשני שבמסגרתו מוחדרות אלקטרודות למוח (למשל לגרעיני הבסיס), לצורך טיפול במצבים כמו פרקינסון, דיכאון עמיד או OCD קשה.

שיטת הקלסיפיקציה (מיון) האמריקאית (DSM – Diagnostic Statistical Manual)
תחום: פסיכיאטריה
הגדרה: שיטת הקלסיפיקציה (מיון) האמריקאית להפרעות נפשיות, שנועדה ליצור אחידות באבחון. מהימנות האבחנות גדלה במיוחד החל במהדורה השלישית DSM-III, משנות השמונים). המהדורה המתוקנת האחרונה היא DSM-5-TR (משנת 2022). בנוסף, קיימת גם שיטת הקלסיפיקציה האירופאית (ICD), והן שתיים מהשיטות המקובלות על רוב המטפלים בהפרעות נפשיות.

דיאלוג פנימי (Internal Dialogue)
תחום: פסיכולוגיה כללית
הגדרה: השיח השקט שהאדם מנהל עם עצמו, המשקף תהליכי חשיבה, רגש והערכת סיטואציות. תורם לרפלקציה עצמית, אך אם הוא שלילי או טורדני מדי, עלול להחריף מצוקה.

דיכאון (Depression)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: מצב רגשי מתמשך של עצב, אובדן עניין או הנאה, ירידה באנרגיה ובמוטיבציה, לצד שינויים בשינה ובתיאבון. עשוי ללוות מחשבות אשמה או אובדניות, ומצריך טיפול כאשר פוגע בתפקוד.
הרחבה – דיכאון מג'ורי: מצב דיכאוני הנמשך לפחות שבועיים, מאופיין במצב רוח ירוד, פסימיות כלפי העצמי והעתיד, שינויי תיאבון ושינה, ירידה בחשק מיני ובעניין בסובב, ירידה במוטיבציה ובתפקוד, ולעיתים מחשבות אובדניות.

דיסוננס קוגניטיבי (Cognitive Dissonance)
תחום: פסיכולוגיה חברתית
הגדרה: מתח פנימי הנוצר כשיש חוסר התאמה בין אמונות, עמדות או התנהגויות. לרוב מעודד שינוי באחת הרמות בכדי לצמצם את הדיסוננס.

דסיפרמין (Desipramine, Pertofrane)
תחום: פסיכיאטריה (TCA)
הגדרה: תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקליים, בעלת השפעה מוגברת על נוראדרנלין. מצריכה מעקב בשל השפעות אפשריות על קצב הלב ולחץ הדם.

הוקעה מוסרית (Moral Disengagement)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / מוסר
הגדרה: תהליך בו אדם מצדיק או מאפשר לעצמו לבצע פעולות שליליות (פוגעניות או לא מוסריות) על ידי עיוות או הכחשה של השלכותיהן, ובכך מפחית את תחושת האשמה.

היפוכונדריה (Hypochondria) / חרדת בריאות (Illness Anxiety Disorder)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: דאגה מוגזמת מהיות האדם חולה במחלה חמורה, פירוש כל סימפטום גופני כאיום. עלול להוביל לבדיקות רפואיות חוזרות, חרדה ופגיעה בתפקוד.

היפנוזה עצמית (Self-Hypnosis)
תחום: פסיכולוגיה / טכניקות הרפיה
הגדרה: בדרך כלל שימוש מושכל בדמיון מודרך והרפיה בכדי להיכנס למצב תודעתי דומה להיפנוזה, המסייע בשליטה בכאב, חרדה או שינוי דפוסי חשיבה.

הלופרידול (Haloperidol, Haldol)
תחום: אנטי-פסיכוטי טיפוסי
הגדרה: תרופה פוטנטית לסכיזופרניה ופסיכוזות חריפות. יעילה בהפחתת הזיות ומחשבות שווא אך עלולה לגרום לתופעות לוואי אקסטרא-פירמידליות (רעד, נוקשות).

המיספרות המוח (Brain Hemispheres)
תחום: נוירופסיכולוגיה
הגדרה: חלוקת המוח לשתי אונות עיקריות (שמאל וימין), שלכל אחת מומחיות משוערת (למשל שפה מול מרחב), אם כי בפועל הן פועלות בשילוב מתמיד.

הערכה עצמית (Self-Esteem)
תחום: פסיכולוגיה של האישיות
הגדרה: התחושה הכוללת של אדם לגבי ערכו העצמי, הנעה בין חיוביות וביטחון לבין שליליות וביקורתיות. משפיעה על אופן פעולתו בעולם ועל יחסיו עם אחרים.

הפרעה (Disorder)
תחום: רפואה / פסיכופתולוגיה
הגדרה: הפרעה בבריאות (הגופנית או הנפשית) המתאפיינת בצבר סימנים ותסמינים, אך ללא אתיולוגיה ידועה ו/או שינויים פתולוגיים (חולניים) ידועים ברקמות הגוף.

ואלפרואט (Valproate, Depalept)
תחום: פסיכיאטריה (מייצב מצב רוח)
הגדרה: תרופה יעילה לייצוב מחלה ביפולרית [דו-קוטבית] ומניעת אפיזודות מאניות ודכאוניות . יעילה גם באפילפסיה. מצריכה מעקב רמות בדם ותפקודי כבד, ואינה מומלצת בהריון.

ויזואליזציה (Visualization)
תחום: פסיכולוגיה חיובית / CBT
הגדרה: טכניקת דמיון מודרך ליצירת תמונה מנטלית מפורטת של מצב רצוי או שלבי פעולה, במטרה לחזק ביטחון, להפחית חרדה ולהעלות מוטיבציה.

ויטמין D והשפעתו על מצב רוח (Vitamin D and Mood)
תחום: חומרים תזונתיים / בריאות נפש
הגדרה: חסר בויטמין D נקשר במחקרים לנטייה מוגברת לדיכאון או שינויים במצב הרוח. מקורות: חשיפה לשמש ותזונה. מומלץ לבדוק רמות בדם ולהשלים בעת הצורך.

ולידציה (Validation)
תחום: DBT / פסיכולוגיה כללית
הגדרה: הכרה וכיבוד של רגשות, מחשבות או קשיי אדם אחר ללא שיפוט, באופן שמסייע לבניית אמון והפחתת מתח רגשי.

ונטילציה רגשית (Emotional Venting)
תחום: פסיכולוגיה קלינית
הגדרה: שחרור רגשות באופן מילולי או באמצעים אחרים (לדוגמה, בכי, כתיבה). עשוי להקל על מתח מצטבר, אך דורש סביבה תומכת ומתאימה.

וורקהוליזם (Workaholism)
תחום: פסיכולוגיה של העבודה
הגדרה: התמכרות לעבודה, המתבטאת בהשקעת זמן ומשאבים מופרזים בקריירה על חשבון משפחה, פנאי ובריאות. עלולה להוביל ללחץ נפשי ופגיעה באיכות החיים.

זעפרן (Saffron, Crocus sativus)
תחום: תוסף / צמח רפואי
הגדרה: תבלין יקר שמחקרים מצביעים על פוטנציאל מסוים בהקלה על תסמיני דיכאון וחרדה קלים. מכיל חומרים פעילים אנטי-דלקתיים ונוגדי חמצון.

זיכרון לטווח ארוך (Long-Term Memory)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: מאגר מידע מתמשך לאחסון חוויות, ידע ועובדות לאורך זמן רב, מתחלק לזיכרון סמנטי ואפיזודי ולזיכרון פרוצדורלי (מיומנויות).

זיכרון לטווח קצר / זיכרון עבודה (Short-Term / Working Memory)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: יכולת להחזיק ולעבד מידע לפרק זמן קצר (שניות עד כדקה). זיכרון עבודה מוסיף רכיב של עיבוד פעיל, חשוב לפתרון בעיות וחשיבה מורכבת.

זיכרון מדומה (False Memory)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: היווצרות זיכרונות של אירועים שלא התרחשו בפועל או שהתרחשו באופן שונה. עלול לקרות בשל מידע מטעה, דמיון פעיל או טכניקות ריאיון לא נאותות.

זוגיות (Couple Relationship)
תחום: פסיכולוגיה של המשפחה
הגדרה: קשר אינטימי בין שני אנשים, המתאפיין בקרבה, מחויבות ותלות הדדית. איכות הזוגיות משפיעה רבות על רווחה נפשית ושביעות רצון מחיים.

זעם (Rage)
תחום: פסיכולוגיה רגשית
הגדרה: רגש כעס עז וקיצוני, העלול להתפרץ בתגובות אימפולסיביות או אלימות. מצריך לעיתים תרגול טכניקות לוויסות רגשי.

זיהוי רגשות (Emotion Recognition)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / אינטליגנציה רגשית
הגדרה: היכולת לזהות ולהבין את המצב הרגשי שלך ושל אחרים, באמצעות רמזים מילוליים או לא-מילוליים (הבעות פנים, טון דיבור, מחוות).

חוסן נפשי (Resilience)
תחום: פסיכולוגיה חיובית
הגדרה: היכולת להתמודד ולהתאושש ממצבי לחץ, משברים או טראומות, ואף לצמוח מהם. מקושר למשאבים פנימיים (אמונה ביכולת) וחיצוניים (תמיכה חברתית).

חלימת חלום מודע (Lucid Dreaming)
תחום: פסיכולוגיית שינה
הגדרה: מצב שבו החולם מודע לכך שהוא חולם ולעיתים שולט במהלכי החלום. עשוי לסייע בהתמודדות עם סיוטים או לעורר יצירתיות וחוויית שליטה.

חינוך מיני (Sex Education)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית / בריאות הציבור
הגדרה: הדרכה סביב מיניות, גוף, יחסים ורגשות במטרה לפתח מודעות ואחריות. כוללת מידע על אנטומיה, אמצעי מניעה, הסכמה ותקשורת מינית.

חינוך מקדם רגשית (Social-Emotional Education)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית
הגדרה: שילוב פיתוח כישורים רגשיים וחברתיים בתוך התוכנית החינוכית. כולל למידה של אמפתיה, ניהול רגשות ושיתוף פעולה קבוצתי.

חרדה (Anxiety)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: תחושת דאגה, פחד או מתח, המלווה לעיתים בסימפטומים פיזיים כמו דופק מואץ והזעה. כאשר היא חריפה או ממושכת, מוגדרת כהפרעת חרדה.

חלקי האישיות (Parts of the Personality)
תחום: גישות אינטגרטיביות
הגדרה: תפיסה הרואה בנפש "חלקים" פנימיים שונים, שכל אחד מהם עשוי לייצג צרכים ורגשות ייחודיים. הטיפול מכוון ליצירת דיאלוג והרמוניה בין חלקים אלה.

חינוך מבוסס פרויקטים (Project-Based Learning)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית
הגדרה: גישה בה התלמידים לומדים באמצעות פרויקטים מעשיים וממושכים, המקושרים לעולם האמיתי. מעודד מוטיבציה, יצירתיות ופתרון בעיות.

טאבו (Taboo)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / תרבותית
הגדרה: איסור או הגבלה חברתית-תרבותית על נושא, פעולה או התנהגות מסוימת הנתפסת כבלתי הולמת או מעוררת בושה ורתיעה.

טאורין (Taurine)
תחום: תוסף תזונה
הגדרה: חומצה אמינית הנמצאת בגוף ובמשקאות אנרגיה, בעלת תפקיד בתפקוד עצבי ושרירי. מעט מחקרים מצביעים על השפעה מרגיעה אפשרית, אך הנתונים מוגבלים.

טראומה (Trauma)
תחום: פסיכופתולוגיה / הפרעות טראומה
הגדרה: פגיעה נפשית בעקבות אירוע קשה או מסכן חיים (תקיפה, תאונה, לחימה), המתבטאת לעיתים בתגובות חרדה ופלאשבקים. עלולה להתפתח לפוסט-טראומה אם אינה מעובדת.

טנטרום (Tantrum)
תחום: פסיכולוגיה התפתחותית
הגדרה: התפרצות כעס ובכי עוצמתית, בעיקר בילדים צעירים, בתגובה לתסכול או להצבת גבולות. עשויה לכלול צעקות, זריקת חפצים והתנגדות.

טופיראמט (Topiramate, Topamax)
תחום: פרמקולוגיה (נוגד פרכוסים / מייצב)
הגדרה: תרופה לאפילפסיה ולמיגרנה, משמשת לעיתים גם כתוספת בהפרעה דו-קוטבית. תופעות לוואי יכולות לכלול ירידה בתיאבון או הפרעות ריכוז.

טורדנות כפייתית (OCD – Obsessive Compulsive Disorder)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: הפרעה המאופיינת באובססיות (מחשבות טורדניות או דימויים חודרניים) ובקומפולסיות (פעולות חוזרות להפחתת חרדה). גורמת למצוקה ניכרת ופוגעת בתפקוד היומיומי. הפרעה אובססיבית קומפולסיבית: כוללת הופעת אובססיות הגורמות חרדה ניכרת, וקומפולסיות (כמו רחצה מוגזמת, בדיקות חוזרות, סידור) להורדת המתח.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT – Dialectical Behavior Therapy)
תחום: פסיכותרפיה
הגדרה: שיטה המשלבת טכניקות CBT עם מיינדפולנס, ויסות רגשי וסבילות למצוקה. פותחה לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אך מיושמת גם בהפרעות נוספות.

טיפול משפחתי (Family Therapy)
תחום: פסיכותרפיה מערכתית
הגדרה: גישה הרואה במשפחה יחידה טיפולית ושואפת לשפר דפוסי תקשורת ויחסים בין חבריה. מתמקדת בסוגיות מערכתיות הגורמות למצוקה לכל בני הבית.

טיפול קוגניטיבי (Cognitive Therapy)
תחום: פסיכותרפיה
הגדרה (הרחבה חדשה): גישה שפותחה על ידי אהרון בק לטיפול בדיכאון, ובהמשך הורחבה להפרעות חרדה, הפרעות אישיות ועוד. ההנחה היא שדפוסי חשיבה ("מחשבות אוטומטיות") משפיעים על רגשות והתנהגות; על ידי זיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה שליליים או מעוותים, ניתן להשיג הקלה רגשית ושינוי התנהגות.

טיפול התנהגותי (Behavior Therapy)
תחום: פסיכותרפיה
הגדרה (הרחבה חדשה): אוסף טכניקות לשינוי ועיצוב התנהגות המבוססות על עקרונות למידה. כולל בין היתר טיפול אברסיבי, שליטה על הגירוי, אימון בהיפוך הרגלים, שימוש בדמיון מודרך, דסנסיטיזציה שיטתית, הצפה בדמיון ועוד.

ייאוש (Despair)
תחום: פסיכולוגיה קלינית
הגדרה: תחושה עמוקה של חוסר תקווה וחוסר אמונה ביכולת לשנות או לשפר את המצב. מופיעה לעיתים בהפרעות דיכאוניות ומתבטאת בירידה במוטיבציה ובאנרגיה.

יצירתיות (Creativity)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית / הומניסטית
הגדרה: היכולת להפיק רעיונות או פתרונות מקוריים וחדשניים, תוך חשיבה גמישה ושבירת פרדיגמות מוכרות.

ילדים בסיכון (Children at Risk)
תחום: פסיכולוגיה התפתחותית / רווחה
הגדרה: ילדים החשופים למצבי מצוקה או סיכון (כגון אלימות, הזנחה, עוני) ועלולים לפתח קשיים רגשיים או התנהגותיים ללא התערבות מתאימה.

יתרון הביתיות (Home Advantage)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / ספורט
הגדרה: נטייה של קבוצות (במיוחד בספורט) להשיג תוצאות טובות יותר במשחקי בית, בשל תמיכת הקהל והיכרות עם המגרש.

כעס (Anger)
תחום: פסיכולוגיה רגשית
הגדרה: רגש המתעורר לנוכח תחושת עוול או פגיעה. עשוי להוביל להתגוננות או לתוקפנות, אך כאשר מוּסדר היטב יכול להוות סמן לצורך בשינוי ולהמריץ לפעולה.

כורכומין (Curcumin)
תחום: חומרים טבעיים
הגדרה: הרכיב הפעיל בכורכום, בעל השפעות אנטי-דלקתיות ואנטי-חמצוניות. במחקרים נמצא כי יתכן ועשוי לסייע בהפחתת תסמיני דיכאון קל-בינוני ובשיפור מדדי בריאות שונים.

כושר הסתגלות (Adaptability)
תחום: פסיכולוגיה חיובית / התפתחותית
הגדרה: היכולת להתאים את עצמך לשינויים ולמצבים חדשים בסביבה, תוך שמירה על תפקוד וניהול רגשי יציב.

כישורי חברה (Social Skills)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / חינוכית
הגדרה: סט של מיומנויות המאפשרות אינטראקציה חיובית ויעילה עם אחרים, כגון תקשורת, הקשבה אמפתית ופתרון קונפליקטים.

כישורי חיים (Life Skills)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית
הגדרה: יכולות בסיסיות לחיים עצמאיים ולתפקוד מיטבי בחברה, כגון ניהול זמן, פתרון בעיות, אחריות אישית ותקשורת אפקטיבית.

כפל אישיות (Multiple Personality) , אישיות מרובת פנים –
תחום: הפרעות דיסוציאטיביות
הגדרה: שם עממי להפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID) שבה מתקיימות "זהויות" או "חלקי עצמי" מובחנים, לעיתים עם זיכרונות והתנהגויות שונות זו מזו.

כנות (Honesty)
תחום: פסיכולוגיה של המוסר
הגדרה: נטייה או ערך לפיו אדם מבטא את אשר הוא חושב או מרגיש בצורה ישירה ואמיתית, ללא הסתרה או עיוות מכוון של העובדות.

לוראזפאם (Lorazepam, Ativan)
תחום: בנזודיאזפינים
הגדרה: תרופה קצרת-בינונית טווח המשמשת להקלה על חרדה, להרגעה לפני פרוצדורות רפואיות ולטיפול בסטטוס אפילפטיקוס. מצריכה זהירות בשל סכנת התמכרות ותלות.

לבנדר (Lavandula angustifolia)
תחום: צמח רפואי / הרגעה
הגדרה: צמח בעל ארומה מרגיעה, מופיע בצורת שמן אתרי או כמוסות כגוןץ Silexan מחקרים ראשוניים מצביעים על יכולתו להפחית חרדה ולשפר שינה.

לימוד מבוסס בעיות (Problem-Based Learning )
תחום: פסיכולוגיה חינוכית
הגדרה: גישה פדגוגית בה תלמידים חוקרים ופותרים בעיות מורכבות מהחיים האמיתיים, ורוכשים כך ידע ומיומנויות חשיבה ביקורתית ויצירתית.

למידה עמוקה (Deep Learning)
תחום: בינה מלאכותית
הגדרה: תת-תחום של למידת מכונה המבוסס על רשתות עצביות רבות-שכבות Deep] Neural Networks ] מתאפיין ביכולת ללמוד ייצוגים מורכבים במיוחד מתוך נתונים גולמיים (כמו זיהוי תמונה או שפה).

למידה מכוונת מטרה (Goal-Oriented Learning)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית / מוטיבציה
הגדרה: גישה שבה הלומד מנסח מטרה וממקד את פעולותיו ואת האסטרטגיות שלו בכדי להשיגן, מעודד התמדה ומיקוד בלמידה.

למידה מונחית (Supervised Learning)
תחום: למידת מכונה (AI)
הגדרה: שיטה בלמידת מכונה, בה האלגוריתם מקבל "דוגמאות אימון" מסומנות מראש ולומד לנבא את ההתוויות עבור נתונים חדשים.

למידה בלתי מונחית (Unsupervised Learning)
תחום: למידת מכונה (AI)
הגדרה: גישה שבה האלגוריתם מקבל רק נתונים גולמיים ללא התוויות, ומנסה למצוא מבנים או תבניות חבויות בעצמו (למשל אשכולות נתונים).

למידה שיתופית (Collaborative Learning)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית
הגדרה: שיטת הוראה בה תלמידים עובדים בקבוצות קטנות, חולקים מידע ותומכים זה בזה. מעודד תקשורת, כישורים חברתיים ופתרון בעיות משותף.

למוטריג'ין (Lamotrigine, Lamictal)
תחום: פסיכיאטריה (מייצב מצב רוח)
הגדרה: תרופה אנטי-אפילפטית ומייצבת מצב רוח, יעילה יותר במניעת אפיזודות דיכאוניות בהפרעה דו-קוטבית. מחייבת טיטרציה הדרגתית למניעת תופעות עוריות מסוכנות.

למידה מפורשת מול משתמעת (Explicit vs. Implicit Learning)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית / חינוכית
הגדרה: למידה מפורשת כוללת מודעות לתהליך הלמידה ושימוש באסטרטגיות מכוונות; למידה משתמעת קורית ללא כוונה או מודעות ברורה, בעיקר דרך חשיפה ותרגול לא-פורמלי.

לקות למידה (Learning Disability)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית / DSM
הגדרה: קושי מתמשך ברכישת מיומנויות אקדמיות (קריאה, כתיבה, חשבון), שאינו מוסבר על ידי פער שכלי או סביבתי בלבד, ודורש התאמות וטיפולים ספציפיים.

מאניה (Mania)
תחום: פסיכיאטריה (הפרעה דו-קוטבית)
הגדרה: מצב של עוררות גבוהה, אופוריה או עצבנות, חשיבה גרנדיוזית, ירידה בצורך בשינה, דיבור מהיר ופעילות מואצת. עלול להידרדר למצבים פסיכוטיים אם לא מטופל.
המצב המני נמשך לפחות שבוע, מלווה בפעילות יתר, מיעוט שינה ואכילה, יצר מיני מוגבר, תחושת יכולת גבוהה ומחשבות גדלות.

ממאפייני מערכת העצבים המרכזית

סינפסה: אזור המרווח בין שני תאי עצב בו מתרחשת העברת מידע באמצעות מתווך כימי.

נוירוטרנסמיטור: מתווך כימי המאפשר העברת אותות בין תאי עצב (למשל סרוטונין, דופמין, נוראדרנלין, אצטילכולין, גלוטמט ועוד). לאחר קישורו לקולטן, המתווך הכימי משתחרר ולעיתים נקלט-מחדש אל התא המשחרר (Reuptake) .

מערכת מזולימבית: מערכת מוחית המורכבת ממספר מבנים בעומק המוח ואחראית בין היתר על ויסות רגשי ומוטיבציה.
אונה: המוח מחולק לאונות כגון האונה הפרונטלית (קדמית) והאונה הטמפורלית (צידית).

היפופיזה: בלוטת יותרת המוח המפרישה הורמונים על פי פקודות ההיפותלמוס.

היפותלמוס: אזור קטן בבסיס המוח השולט על פונקציות גופניות רבות (תיאבון, טמפרטורה) ומתקשר עם ההיפופיזה.

מחלה (Disease)
תחום: רפואה / פסיכופתולוגיה
הגדרה: הפרעה בבריאות, המתאפיינת בצבר של סימנים (ניתנים לתצפית ולמדידה, למשל חום הגוף) ותסמינים (סימפטומים סובייקטיביים שהחולה מדווח עליהם, כמו כאב). למחלה יש בדרך כלל אתיולוגיה ידועה ו/או שינויים פתולוגיים מאובחנים ברקמות הגוף.

מהלך של מחלה או הפרעה
תחום: רפואה / פסיכופתולוגיה
הגדרה: התפתחות המחלה או ההפרעה לאורך ציר הזמן – תהליך המשלב הופעת הסימפטומים, דרך התקדמותם (החמרה או הקלה), ועד החלמה או התייצבות כרונית.

מוטיבציה (Motivation)
תחום: פסיכולוגיה של האישיות / חינוכית
הגדרה: הכוח או הדחף הפנימי המניע אדם לפעול, להשיג מטרות או לספק צרכים. מתחלקת למוטיבציה פנימית (לאור עניין או ערך אישי) וחיצונית (בעקבות תגמולים או לחצים חיצוניים).

מודעות עצמית (Self-Awareness)
תחום: פסיכולוגיה הומניסטית / חיובית
הגדרה: היכולת להתבונן פנימה, לזהות רגשות, מחשבות ומניעים אישיים ולהבין את השפעתם על ההתנהגות והיחסים עם הזולת.

מידת עומס קוגניטיבי (Cognitive Load)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית / קוגניטיבית
הגדרה: כמות המשאבים המנטליים הדרושים לביצוע משימה או לעיבוד מידע. עומס יתר עלול להפריע ללמידה ולעיבוד יעיל.

מנגנוני הגנה (Defense Mechanisms)
תחום: פסיכואנליזה / פסיכולוגיה דינמית
הגדרה: תהליכים לא-מודעים המפחיתים חרדה הנובעת מקונפליקטים פנימיים, כגון הדחקה, השלכה, רציונליזציה הכחשה ועוד. התהליכים הלל עשויים להיות מועילים או עלולים להיות מעכבים, תלוי בהקשר.

מפל (Gradient Descent)
תחום: למידת מכונה
הגדרה: אלגוריתם אופטימיזציה נפוץ, שבו מעדכנים את פרמטרי המודל בכיוון המינימלי של פונקציית הטעות (השיפוע השלילי), במטרה לשפר את ביצועי המודל.

מצב היפומני (Hypomania)
תחום: פסיכופתולוגיה (ביפולרית)
הגדרה: מצב שבו מופיעים מאפיינים של מאניה אך בעצמה נמוכה יותר ו/או משך קצר יותר, ללא מחשבות שווא של גדלות. נמשך לפחות ארבעה ימים.

מצב מני (Manic Episode)

ראו תחת "מאניה"

מחלה (Disease)
כמוגדר למעלה – הפרעה בבריאות עם אתיולוגיה ידועה ו/או שינויים פתולוגיים ידועים.

נרקיסיזם (Narcissism)
תחום: פסיכולוגיה של האישיות
הגדרה: תחושת חשיבות עצמית מוגזמת, צורך באהדה ובהערצה, חוסר אמפתיה לזולת. במקרים קיצוניים מתפתח להפרעת אישיות נרקיסיסטית.

נלטרקסון (Naltrexone)
תחום: התמכרויות
הגדרה: אנטגוניסט לאופיואידים, משמש להפחתת השתוקקות ושימוש באלכוהול ובאופיואידים. חוסם את תחושת ההנאה משימוש בסם ועשוי להקל על גמילה.

N-אצטיל-ציסטאין (NAC)
תחום: תוסף / פסיכיאטריה משלימה
הגדרה: נגזרת של החומצה האמינית ציסטאין, בעלת פעילות נוגדת חמצון. במחקרים מסוימים יש רמזים ליעילות בהפרעה דו-קוטבית או OCD והתמכרויות, דרך השפעה אפשרית על מסלולי גלוטמט.

נוירון מראה (Mirror Neuron)
תחום: נוירופסיכולוגיה / פסיכולוגיה חברתית
הגדרה: תא עצב המופעל גם בעת ביצוע פעולה וגם בעת צפייה באחר המבצע אותה, קשור לאמפתיה וליכולת לחקות התנהגויות.

נוירופלסטיות (Neuroplasticity)
תחום: נוירופסיכולוגיה
הגדרה: היכולת של המוח להשתנות, להתאים את עצמו וליצור קשרים חדשים בתגובה לחוויות, ללמידה או לפגיעות מוחיות. מהווה בסיס ללמידה ולשיקום.

ניכור הורי (Parental Alienation)
תחום: פסיכולוגיה משפחתית
הגדרה: מצב בו הורה אחד (בכוונה או שלא) מסית ילד נגד ההורה האחר, ופוגע בקשר ביניהם. מלווה לעיתים בדינמיקות גירושים קשות.

סוכני חיברות (Socialization Agents)
תחום: פסיכולוגיה התפתחותית / חינוכית
הגדרה: גורמים המשפיעים על עיצוב ההתנהגות, הערכים והנורמות של האדם (הורים, מורים, חברים, מדיה, תרבות). סוכני חיברות מעצבים את תהליך ההתפתחות החברתית.

סטריאוטיפים (Stereotypes) / סטריאוטיפיות עצמית (Self-Stereotyping),
תחום: פסיכולוגיה חברתית
הגדרה: הכללות נוקשות על קבוצה מסוימת, לעיתים לא מבוססות; כשאדם מפנים סטריאוטיפים על הקבוצה שלו עצמו, הדבר מכונה "סטריאוטיפיות עצמית".

סטרס פוסט-טראומטי (Post-Traumatic Stress)
תחום: הפרעות טראומה
הגדרה: מצב דחק מתמשך לאחר אירוע טראומטי, שיכול להתפתח להפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) או המעונה בעברית הפרעה בתר חבלתית והמתבטאת בפלשבקים, הימנעויות, דריכות יתר וקשיי ויסות רגשי.

סולם הערכה (Assessment Scale)
תחום: פסיכולוגיה קלינית / אבחון
הגדרה: כלי כמותי או איכותני להערכת חומרת תסמינים, רמת תפקוד או התקדמות בטיפול למשל BDI לדיכאון, HAM-A לחרדה ועוד.

סכיזופרניה (Schizophrenia)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: קבוצת הפרעות נפשיות המתבטאות בדרך כלל בהופעת התקפים של מחשבות שווא ו/או הזיות, ולה מהלך מתמשך הכולל תקופות פעילות ותקופות הפוגה (רמיסיה).
כוללת לרוב הפרעות בתפיסה (הזיות), בחשיבה (דלוזיות) ובהתנהגות, דורשת טיפול תרופתי ומעקב לאורך זמן.

הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid PD)
תחום: הפרעות אישיות
הגדרה: הפרעת אישיות המאופיינת בריחוק חברתי ורגשי, היעדר הנאה מקשרים בינאישיים או מפעילויות חברתיות, והעדפת בדידות.

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (Schizotypal PD)
תחום: הפרעות אישיות
הגדרה: הפרעת אישיות המתאפיינת באמונות או תפיסות ביזריות, קשיים ביחסים חברתיים, ודיבור או התנהגות לא רגילים, אך לא בהכרח פסיכוטיים מלאים.

סינפסה (Synapse)
חלק מ"מאפייני מערכת העצבים המרכזית" (ראו שם), מקום המפגש בין שני תאי עצב, שבו מידע עובר באמצעות מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור).

סרטרלין (Sertraline, Zoloft)
תחום: פסיכיאטריה (SSRI)
הגדרה: תרופה נוגדת דיכאון וחרדה נפוצה, יעילה גם בהפרעת חרדה כללית וב OCD וחרדה חברתית. נסבלת יחסית ועשויה לגרום לפחות תופעות לוואי מיניות מאחרות.

עוגן (Anchoring)
תחום: קבלת החלטות / פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: הטייה קוגניטיבית שבה אנשים מסתמכים באופן מוגזם על פיסת מידע ראשונית ("עוגן") בקבלת החלטות או הערכות כמותיות. לעוגן בתחומים אחרים משמעות כנקודת עיגון לדבר מסויים כמן מחשבה, פעולה, הרגל ועוד.

עיבוד לא-מודע (Unconscious Processing)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: תהליכי חשיבה או קבלת החלטות שאינם נגישים למודעות, אך משפיעים על תפיסות ופעולות. כוללים אינטואיציה והטיות לא-מודעות.

עימות (Confrontation)
תחום: פסיכולוגיה בינאישית / טיפול
הגדרה: הצפת קושי או קונפליקט באופן ישיר וגלוי. במינון מתאים עשוי להוביל לשינוי חיובי, אך אם אינו מנוהל היטב עלול להסלים לקונפליקט חריף.

עמדה דיכוטומית (Black-and-White Thinking)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: נטייה לתפוס מצבים, אנשים או רעיונות באופן קיצוני של "הכול או לא כלום", בלי להכיר במורכבות או בגווני ביניים.

פחד (Fear)
תחום: פסיכולוגיה של הרגש
הגדרה: רגש עוצמתי בתגובה לאיום ממשי או נתפס, המפעיל מנגנון "בריחה או לחימה". חיוני להישרדות, אך עלול להפוך לחרדה משתקת אם מופיע בעוצמה לא-פרופורציונלית.

תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD)
תחום: הפרעות טראומה
הגדרה: הפרעת דחק פוסט-טראומטית המופיעה לאחר אירוע קשה או מאיים, כוללת פלאשבקים, סיוטים, הימנעויות, עוררות יתר וקשיי ויסות רגשי. מצריכה טיפול משולב (פסיכותרפיה ותרופות).

פילטר של- או סינון המידע (Information Filtering)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית / חברתית
הגדרה: תהליך של סינון ובחירת המידע שאנו קולטים מהסביבה, לעיתים באופן אוטומטי, מתוך נטייה לשים לב למידע המתאים לאמונותינו ולהתעלם ממידע סותר.

פרפקציוניזם (Perfectionism)
תחום: פסיכולוגיה אישיותית
הגדרה: שאיפה לביצועים מושלמים ללא רבב, לעיתים במחיר של מתח מתמשך, חרדה ודחיינות מתוך פחד מכישלון.

פרוביוטיקה (Probiotics)
תחום: חומרים טבעיים / ציר מעי-מוח
הגדרה: תרביות חיידקים "טובים" הניטלות כתוסף, במטרה לשפר את הרכב המיקרוביום במעי. נחקרות בהקשר לשיפור מצב הרוח, חרדה ובריאות מערכת העיכול.

פסיכואנליזה (Psychoanalysis)
תחום: פסיכותרפיה / תאוריית אישיות
הגדרה: שיטה טיפולית ותאורטית שייסד פרויד, המתמקדת בחשיפת הלא-מודע, בקונפליקטים פנימיים ובדחפים ראשוניים. משתמשת באנליזה של חלומות, העברה וחוויות ילדות.

פסיכודרמה (Psychodrama)
תחום: טיפול קבוצתי
הגדרה: שיטת טיפול דרמטית בה משתתפים "משחקים" תפקידים מסיטואציות מחייהם, לצורך הבנת דפוסים רגשיים ויחסי גומלין, תוך מרחב בטוח לתובנות ושינוי.

פסיכוזה (Psychosis)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: מצב של אובדן שיפוט המציאות, לרוב בעקבות הופעת מחשבות שווא (דלוזיות) או הזיות (הלוצינציות). האדם מתקשה ולא מבחין בנושאים מסויימים בין האמיתי למדומה.

פיגומים (Scaffolding)
תחום: פסיכולוגיה חינוכית (ויגוצקי, ברונר)
הגדרה: מתן תמיכה זמנית ומכוונת ללומד, לביצוע משימות מעבר לרמתו הנוכחית. התמיכה פוחתת בהדרגה כשהלומד הופך עצמאי יותר.

קבלה ומחויבות (ACT – Acceptance and Commitment Therapy)
תחום: פסיכותרפיה
הגדרה: גישה המשלבת קבלה של חוויות פנימיות (מחשבות שליליות, כאב רגשי) עם מחויבות לפעולות מבוססות-ערכים, במטרה לפתח גמישות פסיכולוגית.

קלוזאפין (Clozapine, Leponex)
תחום: פסיכיאטריה (אנטי-פסיכוטי דור שני)
הגדרה: תרופה יעילה לסכיזופרניה עמידה לטיפול תרופתי, המחייבת מעקב צמוד אחרי ספירת דם (סיכון לאגרנולוציטוזיס). יעילה בהפחתת תסמינים חיוביים ובהפחתת אובדנות.

קלסטרופוביה (Claustrophobia)
תחום: פוביות ספציפיות
הגדרה: פחד עז ממקומות סגורים או צרים, המוביל לאי-נוחות קשה ואף להתקפי פאניקה. גורם להימנעויות משמעותיות ולפגיעה בתפקוד.

קונפליקט (Conflict)
תחום: פסיכולוגיה חברתית / בין-אישית
הגדרה: התנגשות בין צרכים, ערכים או עמדות מנוגדות. עשוי להוביל להסלמה אם לא מנוהל היטב, אך גם לעודד צמיחה ויצירתיות כשטופל נכון.

קונסולידציה של זיכרון (Memory Consolidation)
תחום: פסיכולוגיה קוגניטיבית
הגדרה: תהליך שבו זיכרונות חדשים "מתייצבים" והופכים לזיכרונות ארוכי טווח, בין היתר במהלך השינה.

קוגניציה (Cognition)
חלק מ"מאפייני מערכת העצבים המרכזית" – כלל התפקודים השכליים, כגון קשב, זיכרון, הפשטה וחישוב.

קתרזיס (Catharsis)
תחום: פסיכואנליזה / טיפול רגשי
הגדרה: שחרור רגשי חזק – למשל בכי או צעקה – המפחית מתח פנימי. משמש בטיפולים רגשיים להגעה להקלה ולהבנה עמוקה יותר של התחושות.

קטמין (Ketamine) / אסקטמין (Esketamine)
תחום: טיפולים חדשניים בדיכאון
הגדרה: חומרים בעלי השפעה מהירה יחסית (במינון נמוך) לדיכאון עמיד ולכאב כרוני. אסקטמין קיים כתרסיס אף, מחייב השגחה רפואית טובה עקב תופעות דיסוציאטיביות אפשריות.

קטגוריזציה חברתית (Social Categorization)
תחום: פסיכולוגיה חברתית
הגדרה: סיווג אנשים ועמים לתוך קבוצות (גזע, מין, גיל), במטרה לארגן מידע במהירות. עשוי להוביל לסטריאוטיפים והטיות אם אינו מלווה במודעות וביקורתיות.

קטטוניה (Catatonia)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: מצב תנועתי-התנהגותי קיצוני של קיפאון בדרך כלל אך גם בעיתות מסויימות מתבטא כהתפרצויות תנועות חסרות מטרה. עשוי להופיע בסכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ובמצבים רפואיים נוספים.

קווים של הפרעת אישיות גבולית (Borderline PD Traits)
תחום: הפרעות אישיות
הגדרה: מאפיינים של חוסר יציבות ביחסים, זהות ורגשות, עם אימפולסיביות ופחד מנטישה. עלולים להחמיר למשבר עצמי ולתוקפנות כלפי העצמי או האחר.

קווים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית (Narcissistic PD Traits)
תחום: הפרעות אישיות
הגדרה: ביטויי אישיות כמו צורך בהערצה, תחושת עליונות ורגישות יתר לביקורת. אינם תמיד מגיעים לכדי הפרעת אישיות מלאה, אך עשויים לפגוע בקשרים בינאישיים.

רגרסיה (Regression)
תחום: מנגנוני הגנה / פסיכואנליזה
הגדרה: נסיגה זמנית להתנהגות ילדותית יותר תחת לחץ או חרדה. עשויה לבוא לידי ביטוי בתלות מוגברת או בתגובות רגשיות ילדותיות.

ריאליזם נאיבי (Naive Realism)
תחום: פסיכולוגיה חברתית
הגדרה: האמונה ש"אני רואה את המציאות כפי שהיא" ושמי שחולק עליי כנראה טועה מוטעה או מוטה. גורם לקושי בהידברות ולהעצמת קיטוב בעימותי דעות.

רומינציה (Rumination)
תחום: פסיכופתולוגיה (דיכאון, חרדה)
הגדרה: חשיבה חזרתית וטורדנית על נושא שלילי או דאגה, ללא התקדמות לפתרון. מגבירה מצוקה רגשית וקושרת לתסמיני דיכאון וחרדה.

ראיון מוטיבציוני (Motivational Interviewing)
תחום: פסיכותרפיה / התמכרויות
הגדרה: שיטת שיח המיועדת לעודד שינוי התנהגותי מתוך הגברת מוטיבציה פנימית, תוך כבוד לאמביוולנטיות של המטופל ועידוד תובנה עצמית.

רציונליזציה (Rationalization)
תחום: מנגנוני הגנה
הגדרה: מתן הסבר כביכול "הגיוני" להתנהגות או מחשבות בעייתיות, במטרה להימנע מעימות עם מקורן האמיתי.

שכיחות (Prevalence)
תחום: רפואה / פסיכופתולוגיה
הגדרה: מספר האנשים באוכלוסייה הסובלים מהפרעה או מחלה מסוימת בנקודת זמן נתונה (או לאורך תקופה).

שגעון גדלות (Megalomania)
תחום: פסיכולוגיה קלינית
הגדרה: תחושת חשיבות או עוצמה מוגזמת, לעיתים דמיונית, העלולה להתבטא ברעיונות גרנדיוזיים. יכולה להופיע במצבים מאניים או בבמידה מסויימת בהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

שיפוט מוסרי (Moral Judgment)
תחום: פסיכולוגיה מוסרית / חברתית
הגדרה: תהליך שבו אדם מעריך התנהגות כ"נכונה" או "בלתי מוסרית", בהתבסס על ערכים, נורמות ותרבות. מוביל לעיתים לתגובות רגשיות כמו אשמה האשמה או גאווה.

שיתוק שינה (Sleep Paralysis)
תחום: הפרעות שינה
הגדרה: תופעה המתרחשת במעבר בין ערות לשינה (או ההפך), ובה האדם בהכרה אך אינו מסוגל לזוז למשך מספר שניות או דקות. עשויה ללוות תחושת פחד או הזיות חזותיות/שמיעתיות.

הפרעות נפשיות
(במסגרת DSM או ICD)
הגדרה: שם כולל לקבוצת הפרעות או מחלות נפש אשר מתבטאות בדפוסים לא-סתגלניים של חשיבה, רגש והתנהגות. שיטת האבחון האמריקאית (DSM) ושיטת האבחון האירופאית (ICD) הן שתי שיטות מיון ואבחון מרכזיות. נכללות בהן בין היתר הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח (כדיכאון מג'ורי והפרעה דו-קוטבית), סכיזופרניה, הפרעות אישיות, הפרעות אובססיביות-כפייתיות ועוד. ראה למטה.

הפרעה באפקט (Affective Disorder)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: אפקט הוא ביטוי חיצוני של רגש. "הפרעות באפקט" מתייחסות בעיקר להפרעות מצב רוח, כגון דיכאון מג'ורי והפרעה ביפולרית, בהן האפקט (הבעת הרגש) והרגש הבסיסי מופרעים או שאינם מותאמים.

הפרעה ביפולרית (Bipolar Disorder)
תחום: פסיכופתולוגיה
הגדרה: הפרעה המתבטאת בהופעת מצב מני או היפומני אחד לפחות, ובדרך כלל גם באפיזודות דיכאוניות. מאופיינת בתנודות חדות בין מצב רוח מרומם למצב דיכאוני.

הפרעות חרדה (Anxiety Disorders)
תחום: פסיכופתולוגיה (DSM)
הגדרה: קבוצת הפרעות שמאפיינן המרכזי הוא חרדה. בDSM 4 כוללות הפרעה פאניקה, פוביה ספציפית, פוביה חברתית, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), הפרעת חרדה כללית (GAD) והפרעה פוסט-טראומטית (PTSD).

שטיון (Dementia)
תחום: נוירופסיכולוגיה / גריאטריה
הגדרה: דמנציה – ירידה מתמשכת בכישורים השכליים ובקוגניציה (זיכרון, תפקודים ניהוליים), הנובעת מסיבות שונות (כגון אלצהיימר, מחלות כלי דם מוחיים ועוד). מובילה לפגיעה בתפקוד יומיומי.

תרופות לבעיות נפשיות

תרופות אנטי-דכאוניות: ניתנות להקלת דיכאון (בדרך כלל חוסמות קליטה-מחדש של סרוטונין ו/או נוראדרנלין). דוגמה: SSRIs (פלואוקסטין/פרוזק, פרוקסטין/פקסט, ציטלופרם/ציפרמיל, סרטרלין/לוסטרל) או תרופות בעלות פעולה משולבת (למשל ונלפקסין, מירטאזפין).

תרופות אנטי-חרדתיות: מקלות על מצבי חרדה. בנזודיאזפינים (למשל דיאזפם/וליום, קלונזפם/קלונקס) פועלים מהר יחסית; תרופות אנטי-דיכאוניות מסייעות בהדרגה (שבועות).

תרופות מייצבות מצב רוח: מסייעות בהפרעה דו-קוטבית ולפעמים בהפחתת אגרסיה. כוללות ליתיום ותרופות אנטי-אפילפטיות (קרבמזפין/טגרטול, חומצה ולפרואית/דפלפט).

תרופות אנטי-פסיכוטיות: חוסמות בעיקר קולטנים לדופמין. מתחלקות לטיפוסיות (כמו הלופרידול, פרפנן, לרגקטיל ועוד) ולא-טיפוסיות (קלוזאפין, ריספרדל, אולנזפין, זיפרסידון, קווטיאפין).

תרופות חוסמות קולטנים אופיואידים: דוגמת נלטרקסון, נלוקסון, מונעות השפעות אופיאטיות של הרואין, מורפין ועוד.

תרופות חוסמות קולטנים נוראדרנרגיים מסוג בטא: משפיעות על לב וכלי דם (האטת דופק) ועל התגובות הפיזיולוגיות במצבי רעד או לחץ מסוים.

טיפולים נפשיים

פסיכותרפיה: טיפול נפשי ביחיד, זוג או משפחה, במטרה לשנות דפוסי חשיבה, רגש והתנהגות הגורמים סבל. קיימות שיטות רבות; לא כולן נחקרו במידה מספקת. ראה למטה.

טיפול קוגניטיבי (ע"פ אהרון בק): מתמקד בהשפעת מחשבות ("מחשבות אוטומטיות") על רגשות והתנהגות, ושואף לשנות דפוסי חשיבה שליליים/מעוותים.
טיפול התנהגותי: שיטות לשינוי ועיצוב התנהגות המבוססות על עקרונות למידה (פבלוב, וולפה, סקינר). כולל טיפול אברסיבי, שליטה על הגירוי, אימון בהיפוך הרגלים, ועוד.

דמיון מודרך: שימוש ביכולת לדמיין סיטואציות, לרוב עם טכניקות הרפיה, לשם שינוי רגשי-התנהגותי (דסנסיטיזציה, הצפה בדמיון, הרפיה).

דסנסיטיזציה שיטתית: יצירת מדרג מהקל לכבד של מצבים מעוררי חרדה או דחף, ושילוב הרפיה או טכניקות רוגע מדומיינות בכדי להקהות את הפחד.

הצפה בדמיון: חשיפה ארוכה ואינטנסיבית בדמיון לגירוי/מצב מעורר חרדה, בניסיון להפחית את הרגש השלילי דרך הצפה ממושכת.

ביופידבק: מעקב אחר מדדים פיזיולוגיים והחזרתם לנבדק בזמן-אמת, לצורך למידה של שליטה רצונית במדדים אלה (למשל בדופק או במתח שרירים).

הכוונה פרדוקסאלית: דרישה חוזרת מהמטופל לבצע את ההתנהגות או להיחשף לאותו דחף שמנסים להפסיק, עד לרוויה והפחתה בהופעתה.

טיפול פסיכודינמי: מסתמך על תיאוריות המניחות קונפליקטים לא-מודעים. העלאתם למודעות עשויה להפחית מצוקה ולייצר שינוי תובנה.

טיפול זוגי: טיפול המכוון לשינוי דפוסי אינטראקציה ויחסי גומלין בזוגיות.

טיפול משפחתי: טיפול הרואה במשפחה מערכת שלמה, עובד על שינוי דפוסי תקשורת ויחסים במשפחה.

קבוצת תמיכה: קבוצה ייעודית המציעה תמיכה הדדית בין חבריה בעלי מכנה משותף (למשל מצב רפואי/נפשי דומה).

שטיון (Dementia)
(ראו ערך "דמנציה") – ירידה מתמשכת בתפקודים השכליים (זיכרון, תפקודי מנהלה) עקב מחלות שונות.

ב] להלן קבוצות ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות כפי שהן מופיעות ב-DSM-5-TR, לרבות התייחסות לתתי-האבחנות העיקריות בכל קבוצה.

הפרעות נוירו-התפתחותיות (Neurodevelopmental Disorders)

מאפיין כולל:
הופעה בדרך כלל בילדות מוקדמת, עם שורשים בהתפתחות המוח, ומתבטאות בקשיים קוגניטיביים, חברתיים או התנהגותיים.

1. לקות שכלית (Intellectual Disabilities)

תפקוד אינטלקטואלי כללי נמוך מהרגיל (IQ), לצד קשיים ניכרים בתפקוד הסתגלותי בתחומי חיים יומיומיים.

מתחלקת לרמות חומרה שונות (קל, בינוני, קשה, חמור).

1. הפרעות בתקשורת (Communication Disorders)

קשיים מתמשכים בהבנה או בהבעה מילולית ולא-מילולית, כגון הפרעת שפה (Language Disorder), הפרעת דיבור-קול (Speech Sound Disorder), גמגום (Childhood-Onset Fluency Disorder) והפרעת תקשורת חברתית (Social (Pragmatic) Communication Disorder).

1. הפרעת ספקטרום האוטיזם (Autism Spectrum Disorder)

ליקויים בתקשורת חברתית וביצירת אינטראקציות, לצד דפוסי התנהגות או תחומי עניין צרים וחזרתיים.

חומרת הסימפטומים ורמת התפקוד משתנות מאוד מאדם לאדם.

1. הפרעת קשב וריכוז (ADHD – Attention Deficit/Hyperactivity Disorder)

דפוס עקבי של חוסר קשב, היפראקטיביות/פעלתנות יתר ואימפולסיביות, הפוגע בתפקוד בלפחות שני תחומי חיים (בית, לימודים, עבודה).

תתי-סוגים: בעיקר קשב, בעיקר היפראקטיביות/אימפולסיביות, ומשולב.

1. לקות למידה ספציפית (Specific Learning Disorder)

קושי משמעותי ומתמשך ברכישת מיומנויות אקדמיות בסיסיות (קריאה, כתיבה, חשבון), שאינו מוסבר רק על ידי פער שכלי או תנאים סביבתיים.

1. הפרעות מוטוריות (Motor Disorders)

הפרעה בהתפתחות או תיאום תנועתי (Developmental Coordination Disorder)

הפרעת תנועות חזרתיות (Stereotypic Movement Disorder)

טורט והפרעות טיק (Tourette’s Disorder and Other Tic Disorders)

סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות (Schizophrenia Spectrum and Other Psychotic Disorders)

מאפיין כולל:
נוכחות של תסמינים פסיכוטיים (הזיות, מחשבות שווא, חשיבה לא מאורגנת), אפשרות לנסיגה תפקודית, ולעיתים גם סימפטומים שליליים.

1. הפרעה דלוזיונלית (Delusional Disorder)

נוכחות של מחשבות שווא ממוקדות לאורך זמן (לרוב ללא תסמינים פסיכוטיים בולטים אחרים), עם תפקוד יחסי שאינו פגוע לגמרי.

1. הפרעה פסיכוטית קצרה (Brief Psychotic Disorder)

תסמינים פסיכוטיים (הזיות, מחשבות שווא, דיבור או התנהגות לא מאורגנים) הנמשכים בין יום לחודש, ולאחר מכן חזרה לתפקוד מלא.

1. הפרעת סכיזופרניפורמית (Schizophreniform Disorder)

דומה לסכיזופרניה, אך משך התסמינים הוא בין חודש לשישה חודשים.

1. סכיזופרניה (Schizophrenia)

תסמינים פסיכוטיים הנמשכים מעל חצי שנה, הכוללים הזיות, מחשבות שווא, דיבור או התנהגות לא מאורגנים וסימפטומים שליליים (למשל אפקט שטוח).

לעיתים מלוּוה בהידרדרות בולטת בתפקוד חברתי או תעסוקתי.

1. הפרעה סכיזואפקטיבית (Schizoaffective Disorder)

שילוב בין תסמינים סכיזופרניים לבין אפיזודות של הפרעת מצב רוח (דיכאון או מאניה), כאשר הפסיכוזה קיימת גם ללא קשר לאפיזודה הרגשית.

1. הפרעות פסיכוטיות הנגרמות מחומר/תרופה או ממצב רפואי

תסמינים פסיכוטיים שמקורם בשימוש בסמים, תרופות, או במחלות נוירולוגיות/גופניות (למשל אפילפסיה, פגיעת ראש).

1. הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (Schizotypal Personality Disorder)

דפוס אישיות המסווג גם תחת "הפרעות אישיות" מקבוצת A המאופיין במחשבות ואמונות ביזריות, תפיסה מעוותת וקשיי תפקוד חברתי.

הפרעות דו-קוטביות והקשורות להן (Bipolar and Related Disorders)

מאפיין כולל:
מעברים בין מצב רוח דיכאוני למצב רוח מרומם/היפראקטיבי באופן קיצוני (מאניה או היפומאניה).

1. הפרעה דו-קוטבית מסוג (Bipolar I) 1

לפחות אפיזודת מאניה מלאה אחת (עם/בלי אפיזודות דיכאון משמעותי). המאניה יכולה להתבטא באנרגיה רבה, דיבור מהיר, ירידה בצורך בשינה, רעיונות גדלות או עצבנות חריפה.

1. הפרעה דו-קוטבית מסוג (Bipolar II) 2

אפיזודות היפומאניות (מתונות יותר ממאניה) בצד אפיזודות דיכאון משמעותי, אך ללא מאניה מלאה.

1. הפרעה ציקלותימית (Cyclothymic Disorder)

תנודות מתונות ומתמשכות במצב הרוח (בין סימפטומים היפומאניים ודיכאוניים קלים) לאורך תקופה ממושכת (לפחות שנתיים במבוגרים), ללא אפיזודות מלאות של דיכאון או מאניה.

1. אבחנות נוספות

הפרעה דו-קוטבית/קשורה אחרת שאינה מסווגת לחלוטין בקריטריונים למעלה (Other Specified / Unspecified).

הפרעות דיכאוניות (Depressive Disorders)

מאפיין כולל:
מצב רוח ירוד מתמשך, אובדן הנאה, שינויים בשינה או תיאבון, תחושות אשמה או חוסר ערך, וקשיים בתפקוד.

1. הפרעת ויסות מצב רוח מתפרץ (Disruptive Mood Dysregulation Disorder)

מתבטאת בהתפרצויות זעם חמורות ותכופות בקרב ילדים, המשקפות קושי בוויסות רגשי.

1. דיכאון מז'ורי (Major Depressive Disorder)

אפיזודות של לפחות שבועיים עם מצב רוח ירוד, אובדן עניין והנאה, ולעיתים שינויים בשינה, בתיאבון וברמת האנרגיה.

1. דיסתימיה / הפרעת דיכאון מתמשך (Persistent Depressive Disorder / Dysthymia)

דיכאון כרוני אך פחות חמור, הנמשך שנתיים לפחות (שנה לפחות לילדים/מתבגרים).

1. הפרעה קדם-וסתית דיספורית (Premenstrual Dysphoric Disorder)

תסמינים דיכאוניים ורגשיים משמעותיים המופיעים בשלב הלוטיאלי במחזור החודשי, ומשפיעים על התפקוד.

1. אבחנות נוספות

דיכאון עקב מצב רפואי, דיכאון הנגרם מחומר/תרופה, הפרעה דיכאונית אחרת שאינה מסווגת.

הפרעות חרדה (Anxiety Disorders)

מאפיין כולל:
פחד או חרדה מוגברים, ולעיתים הימנעות ממצבים או גירויים המאיימים בעיני האדם.

1. הפרעת חרדת פרידה (Separation Anxiety Disorder)

פחד או חרדה מוגזמים סביב פרידה מדמויות התקשרות, נפוץ במיוחד בילדות.

1. אלם סלקטיבי (Selective Mutism)

חוסר יכולת עקבי לדבר בסיטואציות חברתיות מסוימות, למרות דיבור תקין במצבים אחרים (לרוב בילדות).

1. פוביה ספציפית (Specific Phobia)

פחד עז ומתמשך מאובייקט או סיטואציה ספציפיים (למשל ממקומות גבוהים, נחשים, טיסות), הגורם להימנעות ופגיעה בתפקוד.

1. חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder / Social Phobia)

פחד משמעותי ממצבים חברתיים או ביצועיים בהם האדם חושש משיפוט שלילי או מבוכה.

1. הפרעת פאניקה (Panic Disorder)

התקפים חוזרים של פאניקה (חרדה פתאומית עוצמתית עם תסמינים פיזיים חזקים עם פחד מלהשתגע או למות ועוד.) וחרדת ציפיה מתמדת מהתקף נוסף.

1. אגורפוביה (Agoraphobia)

פחד או הימנעות מסיטואציות שקשה או מביך להימלט מהן (למשל תחבורה ציבורית, מקומות סגורים או פתוחים מאוד).

1. הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder)

דאגה מתמשכת ורחבה לגבי נושאים שונים בחיי היומיום, לצד מתח, עצבנות או תסמינים פיזיולוגיים (כאב ראש, מתח שרירים).

הפרעות טורדניות-כפייתיות וקשורות (Obsessive-Compulsive and Related Disorders)

מאפיין כולל:
מחשבות טורדניות חוזרות (אובססיות) והתנהגויות או פעולות מנטליות חוזרות (קומפולסיות), או התנהגויות כפייתיות אחרות.

1. OCD – הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive-Compulsive Disorder)

אובססיות (מחשבות, דימויים או דחפים פולשניים הגורמים למצוקה) ו/או קומפולסיות (פעולות חוזרות שנועדו להפחית חרדה).

1. הפרעת גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder)

עיסוק יתר בפגם (אמיתי או מדומה) בהופעה החיצונית, המוביל למצוקה או התנהגויות חזרתיות (לדוגמה, בדיקות מראה).

1. איסוף כפייתי (Hoarding Disorder)

קושי קיצוני להיפטר מחפצים, ללא קשר לערכם, עד יצירת עומס משמעותי ופגיעה בתפקוד.

1. טריכוטילומניה (Trichotillomania)

תלישה חזרתית של שיער (ראש, גבות, ריסים וכו') הגורמת לאובדן שיער, לרוב קשורה לחרדה או מתח.

1. דרמטילומניה (Excoriation) – חיטוט כפייתי בעור

פציעה חוזרת של העור באמצעות גירוד או חיטוט, הגורמת לנזק פיזי ופגיעה תפקודית.

הפרעות הקשורות לטראומה ומצבי דחק (Trauma- and Stressor-Related Disorders)

מאפיין כולל:
חשיפה לאירוע טראומטי או מצב דחק אינטנסיבי, והופעת סימפטומים פוסט-טראומטיים או קשיי הסתגלות.

1. הפרעת התקשרות תגובתית (Reactive Attachment Disorder)

דפוס של התקשרות לקויה אצל ילדים, המתבטא בריחוק רגשי או חוסר עניין בדמויות מטפלות, לאחר חוויות הזנחה קיצונית בגיל מוקדם.

1. הפרעת קשרים חברתיים בלתי מעוכבים (Disinhibited Social Engagement Disorder)

ילדים קטנים המפגינים חוסר זהירות וחיפוש יתר אחר קשר עם זרים, לאחר חוויית הזנחה או חוסר יציבות בהתקשרות.

1. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD – Posttraumatic Stress Disorder)

הופעת זיכרונות חודרניים (פלאשבקים, סיוטים), הימנעות מגירויים הקשורים לטראומה, עוררות יתר ורגשות שליליים, לאחר אירוע מסכן חיים או מאיים.

1. הפרעת דחק אקוטית (Acute Stress Disorder)

סימפטומים דמויי PTSD המתרחשים בסמוך לאירוע הטראומטי (עד חודש מרגע האירוע).

1. הפרעות הסתגלות (Adjustment Disorders)

תגובה רגשית או התנהגותית מוגזמת למצב דחק משמעותי (למשל פיטורין, גירושים), המתבטאת במצוקה חריגה או פגיעה בתפקוד.

הפרעות דיסוציאטיביות (Dissociative Disorders)

מאפיין כולל:
ניתוק או פיצול בתפקודי זהות, זיכרון, תודעה או תחושה עצמית.

1. הפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative Identity Disorder)

קיום לפחות שתי "זהויות" או מצבי אישיות נפרדים, עם פערים בזיכרון חוויות אישיות.

1. אמנזיה דיסוציאטיבית (Dissociative Amnesia)

חוסר יכולת לזכור מידע אישי חשוב (לרוב אירועים טראומטיים), שאינו נובע ממצב פיזיולוגי (כמו פציעת מוח).

1. דפרסונליזציה/דראליזציה (Depersonalization/Derealization Disorder)

תחושת ניתוק מהעצמי (דפרסונליזציה) או מהסביבה (דראליזציה), תוך מודעות שהחוויה אינה אמיתית.

הפרעות סומטיות והקשורות להן (Somatic Symptom and Related Disorders)

מאפיין כולל:
תלונות גופניות חוזרות או עיסוק יתר במצב רפואי, הגורמים למצוקה או פגיעה בתפקוד, ללא הסבר רפואי מלא או תוך תגובה מוגזמת למצב רפואי.

1. הפרעת סימפטום סומטי (Somatic Symptom Disorder)

תלונות גופניות מרובות או מתמשכות, עם מחשבות, רגשות והתנהגויות מוגזמות הקשורות לסימפטומים.

1. חרדת מחלה [ Illness Anxiety Disorder] בעבר "היפוכונדריה"

דאגה מופרזת להיות חולה במחלה חמורה, לרוב ללא ממצאים רפואיים תואמים, או עם פחד מוגזם מממצאים מינימליים.

1. הפרעת סימפטום נוירולוגי פונקציונלי/המרה (Conversion Disorder)

ליקויים או תסמינים נוירולוגיים (שיתוק, עיוורון, פירכוסים) שאינם מוסברים על ידי מצב רפואי, ונראים קשורים לגורמים נפשיים.

1. הפרעת היתחלות (Factitious Disorder)

זִיּוּף מכוּון של סימפטומים או גרימה עצמית לנזק, כדי לגלם תפקיד חולה (בהיעדר רווח חיצוני ישיר).

הפרעות האכלה ואכילה (Feeding and Eating Disorders)

מאפיין כולל:
דפוסי אכילה לא-תקינים העלולים לפגוע בבריאות הפיזית/הנפשית, או דפוסי האכלה לא תקינים בילדות.

1. פיקה (Pica)

אכילה מתמשכת של חומרים לא אכילים (למשל נייר, סיד, אדמה), שאינה הולמת את שלב ההתפתחות.

1. רומינציה (Rumination Disorder)

לעיסה, פליטה ולעיתים בליעה חוזרת של מזון לאחר שכבר נלעס ונבלע, ללא מצב רפואי מסביר.

1. הפרעת אכילה והאכלה נמנעת/מגבילה (ARFID )

הימנעות או הגבלה של צריכת מזון בשל חוסר עניין באוכל או רתיעה חושית (טעמים/מרקמים), המובילה לתת-משקל, חסרים תזונתיים או תלות בהזנה חיצונית.

1. אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa)

הגבלת צריכת מזון, משקל גוף נמוך, פחד עז מעלייה במשקל ותפיסה מעוותת של משקל או צורת הגוף.

1. בולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa)

התקפי זלילה חוזרים, ולאחריהם התנהגויות מפצות (הקאה, שימוש במשלשלים, צום או פעילות גופנית מוגזמת), לצד תפיסה עצמית מוטית כלפי המשקל.

1. הפרעת אכילה התקפית (Binge Eating Disorder)

התקפי זלילה חוזרים ללא התנהגות מפצה, המלווים בתחושת איבוד שליטה ובבושה או מצוקה רבה.

הפרעות אלימינציה (Elimination Disorders)

מאפיין כולל:
קשיים עקביים בשליטה על מתן שתן או צואה, שאינם תואמים את שלב ההתפתחות.

1. הרטבה (Enuresis)

מתן שתן לא רצוני (בדרך כלל בלילה), מעבר לגיל שבו מצופה שליטה מלאה בשלפוחית השתן.

1. אנקופרזיס (Encopresis)

עשיית צרכים (צואה) לא רצונית או מכוונת במקומות לא מתאימים (למשל בבגדים), לאחר גיל שבו מצופה שליטה.

הפרעות שינה-ערות (Sleep-Wake Disorders)

מאפיין כולל:
דפוסי שינה לא תקינים או בעיות בשעון הביולוגי, העלולים לפגוע בתפקוד היומיומי או בבריאות.

1. אינסומניה (Insomnia Disorder)

קושי בהירדמות, בשמירה על שינה או יקיצה מוקדמת, במשך לפחות שלושה לילות בשבוע ולפחות שלושה חודשים.

1. היפרסומנולנטיות (Hypersomnolence Disorder)

ישנוניות יתר (שינה ארוכה או הירדמות בלתי נשלטת במשך היום), שאינה מוסברת על ידי בעיה רפואית אחרת.

1. נרקולפסיה (Narcolepsy)

התקפי שינה פתאומיים ובלתי נשלטים במהלך היום, לעיתים מלווים באיבוד טונוס שרירים (קטפלקסיה).

1. הפרעות נשימה בשינה (Breathing-Related Sleep Disorders)

דוגמת דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea), הגורם להפסקות נשימה חוזרות ופגיעה באיכות השינה.

1. הפרעות קצב צירקדית (Circadian Rhythm Sleep-Wake Disorders)

חוסר תאימות בין שעון הגוף הפנימי לבין לוח הזמנים החברתי/הסביבתי, הגורם לקשיי הירדמות/יקיצה.

1. פרסומניות (Parasomnias)

תופעות לא תקינות המתרחשות במהלך השינה או במעברים בין ערות לשינה (סיוטים, ביעותי לילה, הליכת לילה וכד').

הפרעות בתפקוד המיני (Sexual Dysfunctions)

מאפיין כולל:
קושי עקבי או חוזר בתגובה המינית או בהנאה המינית, הגורם למצוקה או לקושי במערכות יחסים.

1. שפיכה מעוכבת (Delayed Ejaculation)

עיכוב משמעותי או היעדר שפיכה במהלך קיום יחסי מין, למרות עוררות ואינטראקציה מינית תקינים.

1. הפרעת זקפה (Erectile Disorder)

קושי מתמשך בהשגת זקפה או בשמירה עליה, הגורם למצוקה.

1. הפרעת אורגזמה נשית (Female Orgasmic Disorder)

עיכוב, היעדר או ירידה משמעותית בעוצמת האורגזמה למרות גירוי מיני מתאים.

1. הפרעת חשק/עוררות מינית בנשים (Female Sexual Interest/Arousal Disorder)

ירידה בחשק המיני או בעוררות המינית, מלוּוה במצוקה אישית.

1. כאב/קשיי חדירה (Genito-Pelvic Pain/Penetration Disorder)

כאב נרתיקי או קשיים משמעותיים בחדירה בעת קיום יחסי מין, לעיתים כולל פחד או מתח שרירים נלווה.

1. הפרעת חשק מיני גברי (Male Hypoactive Sexual Desire Disorder)

חשק מיני ירוד מתמשך אצל גברים, הגורם למצוקה או לקושי בינזוגי.

1. שפיכה מוקדמת (Premature (Early) Ejaculation)

שפיכה המתרחשת תוך דקה מרגע החדירה (או אף לפני), באופן עקבי, ויוצרת מצוקה.

דיספוריה מגדרית (Gender Dysphoria)

מאפיין כולל:
מצוקה או קושי משמעותיים הנובעים מחוסר התאמה בין המגדר שהאדם מזדהה עמו לבין המגדר שיוחס לו בלידה.

מופיע הן בילדים והן במתבגרים/מבוגרים, לעיתים מלווה ברצון לשנות מאפיינים גופניים/מיניים (טיפולים הורמונליים או כירורגיים).

הפרעות התנהגות ושליטה בדחפים (Disruptive, Impulse-Control, and Conduct Disorders)

מאפיין כולל:
קושי לשלוט בדחפים והתנהגות, המתבטא לעיתים בהתנהגות תוקפנית, הרסנית או מרדנית.

1. הפרעת התנגדות מרדנית (Oppositional Defiant Disorder, ODD)

דפוס של ויכוחים, כעס, סירוב להישמע לחוקים והתנהגות נקמנית, בעיקר כלפי דמויות סמכות.

1. הפרעה מתפרצת לסירוגין (Intermittent Explosive Disorder)

התפרצויות זעם או אלימות פתאומיות וחוזרות, שאינן תואמות את רמת הגירוי או ההקשר.

1. הפרעת התנהגות (Conduct Disorder)

דפוס מתמשך של הפרת זכויות אחרים או נורמות חברתיות (אלימות, ונדליזם, שקרנות, גניבה).

1. קלפטומניה (Kleptomania)

דחף כפייתי לגנוב חפצים שאינם נחוצים, תוך תחושת מתח לפני הגניבה והקלה אחריה.

1. פירומניה (Pyromania)

דחף להצית אש לשם הנאה, סקרנות או ריגוש, ללא מניע כלכלי או נקמני.

הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים והתמכרויות (Substance-Related and Addictive Disorders)

מאפיין כולל:
שימוש חוזר בחומר פסיכואקטיבי (או התמכרות התנהגותית) הגורם לפגיעה בתפקוד ולתלות נפשית או פיזית.

1. הפרעות בשימוש בחומרים (Substance Use Disorders)

דפוס בעייתי של שימוש באלכוהול, אופיאטים, קנאביס, סמים מעוררים (אמפתמינים/קוקאין), בנזודיאזפינים, טבק וכו'.

מאופיין בקושי להפסיק למרות נזקים פיזיים, נפשיים וחברתיים.

1. הפרעות הנגרמות על ידי חומרים (Substance-Induced Disorders)

הרעלות, תסמונות גמילה, פסיכוזה או הפרעות מצב רוח הנגרמות ישירות מהשימוש בחומר או מהפסקתו.

1. הפרעת הימורים (Gambling Disorder)

עיסוק יתר בהימורים על כסף, קושי לשלוט בדחף להמר, והמשך ההימורים למרות הפסדים ופגיעה כלכלית, אישית או חברתית.

הפרעות נוירוקוגניטיביות (Neurocognitive Disorders)

מאפיין כולל:
ירידה בתפקודים קוגניטיביים (זיכרון, שפה, תפקוד מנהלי) עקב מצב רפואי, פציעה או נזק מוחי, מעבר למצופה מגיל.

1. דליריום (Delirium)

בלבול חריף, ירידה במודעות וקשב, שינוי מהיר במצב ההכרה, לרוב עקב מחלה פיזית או הרעלה תרופתית/חומר.

1. הפרעות נוירוקוגניטיביות מז'וריות/קלות (Major/Mild Neurocognitive Disorder)

ירידה משמעותית (או מתונה) בתפקוד הקוגניטיבי בתחומים שונים (זיכרון, למידה, שפה, תפקוד ויזואלי-מרחבי וכו'), כגון אלצהיימר, נזק וסקולרי, גופיפי לוי, פרקינסון, הנטינגטון, HIV ועוד.

Major"" מציין פגיעה עמוקה בתפקוד היומיומי; "Mild" – פגיעה קיימת אך מאפשרת תפקוד עצמאי יחסי עם התאמות קלות.

הפרעות אישיות (Personality Disorders : PD)

מאפיין כולל:
דפוסי אישיות ממושכים, נוקשים ולא-סתגלניים, הפוגעים בתפקוד הבין-אישי, התעסוקתי או האישי של האדם.

1. קבוצה A [מוזרות/אקצנטריות]

פרנואידית (Paranoid PD): חשדנות וחוסר אמון כללי באחרים.

סכיזואידית (Schizoid PD): ריחוק חברתי, טווח רגשי מצומצם, העדפת התבודדות.

סכיזוטייפלית (Schizotypal PD): תפיסות, אמונות והתנהגות ביזריות, קשיי התקשרות בין-אישית.

1. קבוצה B[דרמטיות/רגשיות/לא יציבות[

אנטיסוציאלית (Antisocial PD): התעלמות מזכויות אחרים, התנהגות מניפולטיבית או תוקפנית, היעדר חרטה.

גבולית (Borderline PD): חוסר יציבות ביחסים, בזהות וברגשות, פחד נטישה, נטייה להתנהגות אימפולסיבית ופוגענית כלפי העצמי.

היסטריונית (Histrionic PD): צורך בתשומת לב, התנהגות דרמטית ומוחצנת, ביטוי רגשי מוגזם.

נרקיסיסטית (Narcissistic PD): תחושת חשיבות עצמית מוגזמת, צמא להערצה, חוסר אמפתיה.

1. קבוצה C(חרדה/מפוחדות)

נמנעת (Avoidant PD): רגישות חזקה לדחייה וביקורת, הימנעות מאינטראקציות חברתיות מחשש ללעג.

תלותית (Dependent PD): צורך מוגזם שיטפלו באדם, קושי בקבלת החלטות באופן עצמאי, פחד נטישה.

אובססיבית-כפייתית (Obsessive-Compulsive PD): עיסוק יתר בסדר, שלמות ושליטה, גמישות מועטה וקושי להאציל סמכויות.

הפרעות פאראפיליות (Paraphilic Disorders)

מאפיין כולל:
דחפים או פנטזיות מיניות יוצאות דופן או קיצוניות, הגורמים למצוקה או לפגיעה באדם עצמו או בזולת.

1. מציצנות (Voyeuristic Disorder)

דחף לצפות באחרים המבצעים פעילות מינית או המתפשטים ללא ידיעתם.

1. תצוגנות (Exhibitionistic Disorder)

דחף לחשוף את איברי המין לאנשים זרים ללא הסכמתם, במטרה לעורר גירוי או הלם.

1. מישוש כפייתי/פרוטוריזם (Frotteuristic Disorder)

דחף להתחכך או לגעת באדם אחר שאינו מסכים במקומות ציבוריים.

1. מזוכיזם מיני (Sexual Masochism Disorder)

משיכה לקבלת כאב, השפלה או התעללות לשם גירוי מיני, תוך מצוקה אישית או סיכון.

1. סאדיזם מיני (Sexual Sadism Disorder)

דחף או פנטזיות לגרום כאב או השפלה לאדם אחר למטרת עוררות מינית, אף ללא הסכמה או תוך מצוקה.

1. פדופיליה (Pedophilic Disorder)

משיכה או פנטזיה מינית כלפי ילדים טרום-בגרות, עם או בלי מגא, הגורמת מצוקה או פגיעה.

1. פטישיזם (Fetishistic Disorder)

משיכה מינית עזה לחפץ דומם או לחלק גוף ספציפי (שאינו אזור מיני רגיל), הגורמת למצוקה או פגיעה תפקודית.

1. טרנסווסטיזם פטישיסטי (Transvestic Disorder )

עוררות מינית הנובעת מלבישת בגדי המין השני, לרוב בגברים הטרוסקסואלים, כשהדבר מלווה במצוקה נפשית או פגיעה.

מצבים נוספים שעשויים להיות ממוקד טיפול (Other Conditions That May Be a Focus of Clinical Attention)

מאפיין כולל:
אינם מוגדרים כהפרעה נפשית עצמאית אך עשויים להשפיע על האבחנה, הטיפול או הפרוגנוזה (למשל, בעיות ביחסים בין-אישיים, גורמי לחץ סביבתיים, תנאי עבודה או משפחה).

הבהרות וסיכום

פירוט חלקי ולא מחייב: הרשימה לעיל מציגה תמצית של הקטגוריות והתתי-אבחנות העיקריות. ה-DSM-5-TR כולל פירוט רב יותר, תתי-סוגים וספסיפיקציות (specifiers) נוספות.

אבחון מקצועי: רק איש/אשת מקצוע מוסמך/ת (פסיכיאטר/ית, פסיכולוג/ית קליני/ת וכד') רשאי/ת לבצע אבחון רשמי, בהתבסס על הקריטריונים המלאים שבמדריך ועל ראיון קליני מקיף.

עדכונים ותיקונים: ייתכנו שינויים עתידיים במהדורות נוספות או בהנחיות ארגוני בריאות עולמיים.

ג] להלן רשימה של 50 סוגים שונים של טיפולים פסיכותרפויטיים, לצד הגדרה תמציתית בעברית של כל אחת מהגישות. חשוב לזכור שבפועל קיימות גישות נוספות, ותתי-גישות רבות בכל אחת מהקטגוריות המפורטות כאן.

פסיכואנליזה (Psychoanalysis)

שיטת טיפול ארוכת טווח שפותחה ע"י פרויד, חוקרת את הלא-מודע, קונפליקטים ראשוניים והעברה (Transference)

טיפול דינמי (Psychodynamic Therapy)

מבוסס על רעיונות פסיכואנליטיים, תוך התמקדות ביחסי העברה, אך בדרך כלל קצר יותר ומעשי יותר מפסיכואנליזה קלאסית.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy)

גישה ממוקדת-מטרה הבוחנת את הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות, ומשנה דפוסים שליליים באמצעות טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT – Dialectical Behavior Therapy)

פותח במקור עבור הפרעת אישיות גבולית; משלב עקרונות CBT עם מיינדפולנס, ויסות רגשי ואסטרטגיות קבלה ושינוי.

טיפול מבוסס מיינדפולנס (Mindfulness-Based Therapy)

מלמד מודעות קשובה לרגע הנוכחי, תוך קבלה לא שיפוטית של מחשבות ורגשות; מסייע להפחתת מתח, חרדה ודיכאון.

טיפול ממוקד סכֵמה (Schema Therapy)

מתמקד בדפוסי "סכֵמה" לא-מסתגלים שנוצרו בילדות, ומשלב בין כלים קוגניטיביים, התנהגותיים ודינמיים כדי לשנותם.

טיפול ממוקד רגש (EFT – Emotion-Focused Therapy)

גישה המדגישה את התהליך הרגשי וההבעה הרגשית, מיושמת לעיתים קרובות בטיפול זוגי (Emotionally Focused Couple Therapy).

טיפול זוגי ומשפחתי (Couple and Family Therapy)

מתמקד ביחסים במערכת הזוגית או המשפחתית כשלם, ומשפר דפוסי תקשורת, תפקידים ודינמיקה בתוך המשפחה.

טיפול קבוצתי (Group Therapy)

תהליך טיפול הנעשה בקבוצה קטנה, המאפשר אינטראקציה בין המשתתפים, תמיכה הדדית ומשוב קבוצתי.

טיפול ממוקד לאדם (Person-Centered Therapy )

גישה הומניסטית של קרל רוג'רס, מבוססת על אמפתיה, כנות וקבלה בלתי מותנית כמפתח לצמיחה נפשית.

טיפול באמנות (Art Therapy)

שימוש בתהליכי יצירה אמנותית (ציור, פיסול וכד') ככלי לביטוי רגשי, עיבוד חוויות וטיפול נפשי.

טיפול במוזיקה (Music Therapy)

שימוש מושכל במוזיקה (נגינה, האזנה, אילתור) כדי לעודד ביטוי רגשי, שיפור תקשורת ועיבוד חוויות.

טיפול בדרמה (Psychodrama)

גישה קבוצתית שבה המשתתפים מביימים סצנות מחייהם ועובדים על קונפליקטים רגשיים דרך משחקי תפקידים.

טיפול בתנועה/מחול (Dance/Movement Therapy)

שימוש בתנועה ובמחול ככלים להבעה רגשית וגופנית, ושילובם בתהליך טיפולי דינמי.

טיפול באמצעות כתיבה וביבליותרפיה (Bibliotherapy)

קריאה וכתיבה מונחית של טקסטים (שירה, סיפורת) במטרה לעודד עיבוד רגשי, הבנה עצמית ושינוי דפוסים.

טיפול נרטיבי (Narrative Therapy)

ממוקד בסיפורים שהאדם מספר על עצמו; שואף לחולל שינוי בזהות ובדפוסים אישיים על ידי "שכתוב" הנרטיבים.

טיפול ממוקד פתרון (SFBT – Solution-Focused Brief Therapy)

קצר מועד, מתרכז בחיפוש פתרונות מעשיים ובהצבת מטרות חיוביות במקום התעמקות בבעיה עצמה.

טיפול בין-אישי (IPT – Interpersonal Therapy)

מתמקד בשיפור מערכות יחסים חברתיות ובצמצום בידוד או קונפליקטים בין-אישיים, יעיל במיוחד בדיכאון.

טיפול התנהגותי (Behavior Therapy)

שינוי התנהגויות לא-מסתגלות באמצעות טכניקות למידה (התניה קלאסית, התניה אופרנטית, חשיפה מדורגת וכו').

טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (Exposure and Response Prevention)

שיטה המטפלת בעיקר בעיקר בהפרעה אובססיבית קומפולסיהית ובפוביות, דרך חשיפה הדרגתית לגורם המצוקה תוך הימנעות מביצוע התנהגות כפייתית.

טיפול היפנוזה (Hypnotherapy)

שימוש בהשראת מצב תודעתי מוגבר של ריכוז וקבלה, בכדי להניע שינוי תודעתי, רגשי והתנהגותי.

ראיון מוטיבציוני (Motivational Interviewing)

שיחה מונחית המעודדת שינוי התנהגותי ע"י הגברת מוטיבציה פנימית, בשימוש נפוץ בטיפול בהתמכרויות.

טיפול בסכמה ממוקד טראומה (Trauma-Focused Schema Therapy)

הרחבה של טיפול בסכמה, מתמקדת במיוחד בעבודה על תוצאות של טראומות ילדות והתעללות מוקדמת.

גישת ההתמקדות (Focusing)

שיטה המכוונת את המטופל להקשיב לתחושות הגוף הפנימיות ("felt sense") כדי לעבד תכנים רגשיים עמוקים.

טיפול מבוסס חמלה (Compassion-Focused Therapy)

פיתוח גישה חומלת כלפי העצמי והזולת כדרך להתמודדות עם בושה, ביקורת עצמית וקשיים רגשיים אחרים.

טיפול מבוסס קבלה ומחויבות (ACT – Acceptance and Commitment Therapy)

שילוב בין קבלת החוויות (כאב רגשי) לבין התחייבות לפעולות מבוססות-ערכים, במטרה לייצר גמישות פסיכולוגית.

טיפול חווייתי (Experiential Therapy)

מתמקד בחוויות "כאן ועכשיו" בתוך התהליך הטיפולי, תוך שימוש בכלים יצירתיים (דרמה, גילוי רגשי).

טיפול באוריינטציה אדלריאנית (Adlerian Therapy)

מבוסס על רעיונותיו של אלפרד אדלר, מתייחס ליהיררכיה ויחסי הכוחות במשפחה ולקידום תחושת השייכות והערך העצמי.

טיפול בגישה אקזיסטנציאליסטית (Existential Therapy)

עוסק בשאלות קיום, משמעות החיים, חופש ואחריות אישית, ומתמקד במפגש האנושי בין מטפל למטופל.

לוגותרפיה (Logotherapy)

פותחה על ידי ויקטור פרנקל; מציבה את חיפוש המשמעות כיסוד מרכזי לשיקום ולצמיחה נפשית.

טיפול קוגניטיבי-אנליטי (CAT – Cognitive Analytic Therapy)

משלב חשיבה אנליטית על יחסים בין-אישיים עם כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, תוך מיפוי דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם.

טיפול השדה (Field Therapy)

פועל במסגרת גישת הגשטלט (Gestalt), תוך תשומת לב ל"כאן ועכשיו" ולדינמיקה בין המטפל, המטופל והסביבה.

גשטלט תרפיה (Gestalt Therapy)

מתמקדת בהגברת המודעות העצמית ובאינטגרציה בין חלקי האישיות, באמצעות חוויות של "כאן ועכשיו".

טיפול במערכת משפחתית (Family Systems Therapy)

רואה במשפחה מערכת בה כל פרט משפיע על האחרים; מתמקד בשינוי דפוסי אינטראקציה מערכתיים.

טיפול פסיכוסומטי (Psychosomatic Therapy)

נותן מקום לקשר בין הגוף לנפש, חוקר כיצד מצוקות רגשיות או אישיות באות לידי ביטוי בתסמינים גופניים.

טיפול בפסיכולוגיה חיובית (Positive Psychology Therapy)

שם דגש על חיזוק חוסן נפשי, גילוי חוזקות ושיפור הרווחה הנפשית, במקום התמקדות בבעיה או חולשה.

טיפול ממוקד גוף (Somatic Therapy / Somatic Experiencing)

מתייחס לחוויות גופניות בזמן הטיפול (מתח שרירים, נשימות), כדי לעבד טראומה ורגשות שקשה לבטאם מילולית.

טיפול אנליטי יונגיאני (Jungian Analytical Psychology)

מבוסס על רעיונותיו של קרל יונג, חוקר את הלא-מודע הקולקטיבי, סמלים וארכיטיפים כמפתח לצמיחה נפשית.

אנליזה טרנסאקציונית (TA – Transactional Analysis)

גישה המתמקדת בדפוסי תקשורת ו"משחקים" בין אנשים, בהתבסס על שלושת מצבי האגו (ילד, הורה, מבוגר).

קואוצ'ינג טיפולי (Therapeutic Coaching)

משלב כלים מעולם הטיפול והאימון, במטרה להציב מטרות ולרכוש מיומנויות התמודדות תוך התייחסות לרגש.

טיפול בגירוי בילטרלי (ריצוד עיניים/צלילים) (Eye Movement Desensitization and Reprocessing – EMDR)

פותח לטיפול בטראומה ופוסט-טראומה, משתמש בגירוי בילטרלי (ריצוד עיניים/צלילים) כדי לעבד זיכרונות טראומטיים.

טיפול התנהגותי ריגשי רציונלי (REBT – Rational Emotive Behavior Therapy)

פותח ע"י אלברט אליס; מתמקד בזיהוי אמונות בלתי רציונליות ושינוי דפוסים נלווים של רגשות והתנהגות.

חשיפה הדרגתית (Systematic Desensitization)

טכניקה התנהגותית להפחתת חרדה (למשל מפוביות) באמצעות חשיפה בשלבים לגורם מעורר החרדה או המפחיד, בשילוב הרפיה.

ביופידבק (Biofeedback Therapy)

שימוש במדדים פיזיולוגיים (דופק, מתח שרירים, EEG– במקרה האחרון טיפול זה קרוי נאורוביופידבק ) לצורך שליטה וולונטרית בתגובות הגוף, להפחתת לחץ וחרדה.

תרפיה ברוח הגשטלט ("Empty Chair Technique")

טכניקה ספציפית מתוך גשטלט שבה המטופל מקיים דיאלוג דמיוני עם אדם או חלק מעצמו שיושב בכיסא ריק.

טיפול גופני-נפשי (Body-Psychotherapy )

כולל גישות כמו ביואנרגטיקה (Alexander Lowen), רייך וכד', המתמקדות בשחרור חסימות גופניות ורגשיות.

טיפול בנשימה (Breathwork)

שימוש בתרגילי נשימה מיוחדים (הולוטרופיים או אחרים) כדי לעורר חוויות רגשיות עמוקות ולשחרר מתחים.

טיפול ממוקד חמלה עצמית (Self-Compassion Therapy)

מחבר בין עקרונות מיינדפולנס לבין פיתוח גישה חומלת לעצמי, להפחתת ביקורת עצמית ודיכאון.

טיפול בנרטיב ובחשיפה (NET – Narrative Exposure Therapy)

גישה לטיפול בטראומה באמצעות בניית סיפור חיים כרונולוגי, תוך עיבוד הזיכרונות הטראומטיים ברצף.

טיפול אינטגרטיבי (Integrative Therapy)

שילוב בין מספר גישות (קוגניטיבית, דינמית, הומניסטית וכו') בהתאם לצרכי המטופל, ללא מחויבות לגישה אחת בלבד.

ד] להלן רשימה של 100 סוגים שונים של טיפולים תרופתיים (תרופות בודדות או קבוצות תרופות) המשמשים בהפרעות פסיכיאטריות. הרשימה מאורגנת לפי קטגוריות עיקריות (נוגדי דיכאון, נוגדי פסיכוזה, מייצבי מצב רוח ועוד), וכל פריט מלוּוה בהתייחסות ראשונית מינימלית ותמציתית. חשוב להדגיש שכל טיפול תרופתי חייב להינתן ולהיות מפוקח ע"י רופא/ת מומחה (פסיכיאטר/ית) ובהתאמה אישית למצב המטופל/ת.

נוגדי דיכאון (Antidepressants)

תרופות ממשפחת ה-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors)

1. פלואוקסטין (Fluoxetine, Prozac) – SSRI ותיק לטיפול בדיכאון, OCD, בולימיה ועוד.
2. סרטרלין (Sertraline, Zoloft) – SSRI נפוץ לדיכאון והפרעות חרדה.
3. פארוקסטין (Paroxetine, Paxil) – SSRI יעיל במיוחד בחרדה ודיכאון, אך בעל יותר תופעות לוואי מיניות.
4. ציטאלופראם (Citalopram, Cipramil) – SSRI נפוץ לדיכאון וחרדות, נסבל יחסית.
5. אסציטאלופראם (Escitalopram, Cipralex) – אחד ה-SSRI הפופולריים ביותר בשל יעילותו ותופעות לוואי מתונות.
6. פלובוקסאמין (Fluvoxamine, Luvox) – SSRI יעיל לדיכאון וחרדות ובהפרעות טורדניות-כפייתיות (OCD).

תרופות ממשפחת ה-SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors)

1. ונלפאקסין (Venlafaxine, Effexor) – SNRI לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה, במינונים גבוהים מגביר נוראדרנלין.
2. דולוקסטין (Duloxetine, Cymbalta) – SNRI להפרעות דיכאון וכאב נוירופתי (למשל פיברומיאלגיה).
3. דסוונלפאקסין (Desvenlafaxine, Pristiq) – מטבוליט פעיל של ונלפאקסין, יעיל בדיכאון.
4. מילנאציפרן (Milnacipran, Ixel) – SNRI המשמש בחלק מהמדינות לדיכאון ולפיברומיאלגיה.
5. לבומילנציפרן (Levomilnacipran, Fetzima) – איזומר של מילנאציפרן, בעל השפעה חזקה על נוראדרנלין.

תרופות ממשפחת ה-TCA (Tricyclic Antidepressants)

1. אמיטריפטילין (Amitriptyline, Elatrol/Elavil) – ותיקה, יעילה לדיכאון וכאב כרוני, בעלת תופעות לוואי אנטיכולינרגיות.
2. נורטריפטילין (Nortriptyline, Noritren) – מטבוליט של אמיטריפטילין, פחות תופעות לוואי.
3. קלומיפראמין (Clomipramine, Anafranil) – TCA יעילה בדכאון יעלב ל-OCD.
4. אימיפרמין (Imipramine, Tofranil) – מה-TCA הראשונים, לדיכאון ולהרטבת לילה (בילדים).
5. דסיפרמין (Desipramine, Pertofrane) – ממוקדת יותר בנוראדרנלין, פחות סדטיבית.
6. דוקספין (Doxepin, Sinquan) – TCA בשימוש גם להפרעות שינה וחרדה.
7. טרימיפרמין (Trimipramine, Surmontil) – TCA בעל השפעות מרגיעות ונוגדות חרדה.

מעכבי MAO (Monoamine Oxidase Inhibitors)

1. פנלזין (Phenelzine, Nardil) – MAOI ותיק לטיפול בדיכאון עמיד, דורש זהירות תזונתית.
2. טרנילציפרומין (Tranylcypromine, Parnate) – MAOI חזק לדיכאון עמיד.
3. איזוקרבוקסאזיד (Isocarboxazid, Marplan) – MAOI נדיר יותר, גם לדיכאון עמיד.
4. סלג'ילין (Selegiline, Emsam) – במינונים נמוכים לפרקינסון, במדבקה לעיתים גם לדיכאון.
5. מוקלובמיד (Moclobemide) – מעכב MAO-A הפיך, בעל פחות הגבלות תזונתיות.

יש להמתין כשבועיים בין לקיחת תרופות אלו ומגוון תרופות אנטידכאוניות אחרות בשל תופעות לואי קשות אפשריות

נוגדי דיכאון "אטיפיים" או נוספים

1. בופרופיון (Bupropion, Wellbutrin) – משפיע על דופמין ונוראדרנלין, פחות תופעות לוואי מיניות. עוזר גם להפסקת עישון [ [ZYBEN
2. מירטאזאפין (Mirtazapine, Remeron) – מעלה סרוטונין ונוראדרנלין דרך חסימת רצפטור α2, מעודד תיאבון ושינה.
3. טרזודון (Trazodone, Desyrel) – נוגד דיכאון סרוטונרגי, משמש גם כמרגיע לשינה.
4. וילאזודון (Vilazodone, Viibryd) – משלב עיכוב ספיגה חוזרת של סרוטונין עם אגוניזם חלקי לרצפטור 5-HT1A.
5. וורטיוקסטין (Vortioxetine, Brintellix) – משפיע על מערכת הסרוטונין במגוון מנגנונים (הגברת קוגניציה).
6. אגומלטין (Agomelatine, Valdoxan) – אגוניסט לקולטני מלטונין, מסייע להסדרת מחזור שינה-ערות.
7. טיאנפטין (Tianeptine) – מנגנון ייחודי (מודולטור של גלוטמט וסטרס), משמש בדיכאון.
8. נפטזון (Nefazodone) – דומה לטרזודון, אך בשימוש מוגבל בשל סיכון כבדי.

נוגדי פסיכוזה (Antipsychotics)

נוגדי פסיכוזה טיפוסיים (דור ראשון)

1. כלורפרומזין (Chlorpromazine, Largactil) – האנטי-פסיכוטי הראשון, חוסם דופמין, בעל השפעה סדטיבית.
2. הלופרידול (Haloperidol, Haldol) – פוטנטי במיוחד, בשימוש נרחב בסכיזופרניה ופסיכוזות חריפות.
3. פלופנזין (Fluphenazine, Moditen) – אנטי-פסיכוטי ניתן גם בזריקה ארוכת טווח (Depot).
4. פרפנזין (Perphenazine) – אנטי-פסיכוטי פוטנטי בינוני-גבוה, לדיכוי תסמינים חיוביים בסכיזופרניה.
5. טריפלופרזין (Trifluoperazine, Stelazine) – ממשפחת הפנוטיאזינים, יעיל גם בחרדה (קודם היה נפוץ).
6. תיאורידאזין (Thioridazine, Mellaril) – בעל השפעות אנטיכולינרגיות, פחות בשימוש בשל רעילות לבבית.
7. מולינדון (Molindone) – פחות נפוץ, פרופיל תופעות לוואי שונה ממשפחת הפנוטיאזינים.
8. לוקסהאפין (Loxapine) – "גשר" בין טיפוסי ללא-טיפוסי, שימוש לעיתים באגיטציה חריפה.

נוגדי פסיכוזה לא טיפוסיים (דור שני)

1. קלוזאפין (Clozapine, Leponex) – יעיל במיוחד בסכיזופרניה עמידה, אך מחייב מעקב סדיר אחר ספירת דם.
2. ריספרידון (Risperidone, Risperdal) – נפוץ גם בהפרעות התנהגות בילדים, עלול לגרום לעלייה בפרולקטין.
3. אולנזאפין (Olanzapine, Zyprexa) – יעיל, אך בעל סיכון גבוה יחסית לעלייה במשקל וסינדרום מטבולי.
4. קווטיאפין (Quetiapine, Seroquel) – משפיע גם כסדטיבי; משמש בסכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ומצבים פסיכוטיים נוספים.
5. זיפרסידון (Ziprasidone, Geodon) – פחות השפעה על משקל, אך עלול להאריך מקטע QT באק"ג.
6. אריפיפרזול (Aripiprazole, Abilify) – אגוניסט/אנטגוניסט חלקי לדופמין, משמש גם כתוספת לטיפול בדיכאון.
7. פליפרידון (Paliperidone, Invega) – מטבוליט פעיל של ריספרידון, זמין בזריקות ארוכות טווח.
8. אילופרידון (Iloperidone, Fanapt) – לא טיפוסי חדש יחסית, מנגנון דופמינרגי וסרוטונרגי.
9. אסנאפין (Asenapine, Saphris) – ניתן במתן תת-לשוני, משמש בסכיזופרניה ובהפרעה דו-קוטבית.
10. לוראזידון (Lurasidone, Latuda) – יעיל בדיכאון דו-קוטבי וסכיזופרניה, בעל פרופיל חילוף חומרים מתון יותר.

מייצבי מצב רוח (Mood Stabilizers)

1. ליתיום (Lithium) – הטיפול הראשון בהפרעה דו-קוטבית, מפחית סיכון לאובדנות.
2. ולפרואט (Valproate, Depalept) – מייצב מצב רוח יעיל בהפרעה דו-קוטבית, בפרט במצבי מאניה חריפים.
3. קרבמאזפין (Carbamazepine, Tegretol) – מייצב מצב רוח אנטי-אפילפטי ומייצב מצב רוח, יעיל בצורות מסוימות של דו-קוטביות.
4. למוטריג'ין (Lamotrigine, Lamictal) – מייצב מצב רוח מונע במיוחד אפיזודות דיכאוניות בהפרעה דו-קוטבית.
5. טופיראמט (Topiramate, Topamax) – ניתן לעיתים כתוסף לייצוב מצב רוח; נפוץ יותר לכאב ראש/אפילפסיה.
6. גאבאפנטין (Gabapentin, Neurontin) – משמש off-label לחרדה וכאב נוירופתי, לעיתים גם בייצוב הפרעות מצב רוח.
7. אוקסקרבזפין (Oxcarbazepine, Trileptal) – נגזרת של קרבמאזפין עם פרופיל תופעות לוואי שונה.
8. זוניסאמיד (Zonisamide) – בעיקר לאפילפסיה, לעיתים משמש off-label גם כתמיכה בייצוב מצב רוח.

בנזודיאזפינים (Benzodiazepines)

1. דיאזפאם (Diazepam, Valium) – בעל משך פעולה ארוך, משמש לחרדה, הרגעה ושחרור שרירים. מטבוליט שלו ואבן שאינו מתפרק בכבד משמש גם הוא להקלת חרדהץ
2. אלפרזולאם (Alprazolam, Xanax) – נפוץ מאוד לחרדה והתקפי פאניקה, בעל סיכון לתופעות גמילה.
3. לוראזפאם (Lorazepam, Ativan) – שימושי גם לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס, בעל משך פעולה בינוני.
4. קלונזפאם (Clonazepam, Clonex) – לאפילפסיה ולהפרעות חרדה, משך פעולה ארוך.
5. טמאזפאם (Temazepam) – בעיקר לטיפול בהפרעות שינה.
6. נייטראזפאם (Nitrazepam) – מרגיע ומשרה שינה, פחות נפוץ כיום.
7. ברומאזפאם (Bromazepam, Lectopam) – חרדה בינונית, פחות נפוץ בישראל.
8. אסטזולם (Estazolam) – תרופה בינונית-טווח לשינה ולהרגעה.

תרופות שינה לא בנזודיאזפיניות (Z-Drugs)

1. זולפידם (Zolpidem, Ambien) – משפר הירדמות (פעולה קצרה יחסית), עלול לגרום להתנהגויות חריגות בשינה.
2. זופיקלון (Zopiclone, Imovane) – משרה שינה, עשוי לגרום לטעם מתכתי בפה.
3. אזופיקלון (Eszopiclone, Lunesta) – איזומר של זופיקלון, יעיל בהארכת משך השינה.
4. זלפלון (Zaleplon, Sonata) – זמן מחצית חיים קצר מאוד, בעיקר להירדמות מהירה.

חוסמי בטא (להקלה על תסמיני חרדה גופניים)

1. פרופרנולול (Propranolol, Deralin) – מפחית רעד ודופק מהיר במצבי חרדה או פאניקה (למשל לפני הופעה).

תרופות לטיפול ב-ADHD

1. מתילפנידט (Methylphenidate, Ritalin/Concerta) – מעכב ספיגה חוזרת של דופמין ונוראדרנלין, יעיל בהפרעת קשב.
2. דקסמתילפנידט (Dexmethylphenidate, Focalin) – האיזומר הפעיל של מתילפנידט, נחשב לעוצמתי יותר.
3. מלחי אמפטמין (Amphetamine, Adderall) – סטימולנט המעלה רמות דופמין ונוראדרנלין, בשימוש נפוץ בארה"ב.
4. ליסדקסאמפטמין (Lisdexamfetamine, Vyvanse) – פרו-דראג של דקסאמפטמין, שחרור הדרגתי.
5. אטומוקסטין (Atomoxetine, Strattera) – אינו סטימולנט; מעכב ספיגה חוזרת של נוראדרנלין.
6. גואנפאצין (Guanfacine, Intuniv) – אגוניסט לקולטני α2A, משפר קשב ומפחית אימפולסיביות.
7. קלונידין (Clonidine) – אגוניסט אלפא-2 מרגיע, לעיתים בשימוש נוסף להפרעת קשב והיפראקטיביות.

תרופות לשיפור קוגניציה בדמנציה (Anti-Dementia )

1. דונפזיל (Donepezil, Aricept) – מעכב אצטילכולין אסטראז, לשיפור זמני בתסמיני אלצהיימר קל-בינוני.
2. ריבסטיגמין (Rivastigmine, Exelon) – גם כן מעכב אצטילכולין אסטראז, מגיע בצורת מדבקה.
3. גלנטמין (Galantamine, Reminyl) – מעכב אצטילכולין אסטראז, מיועד לשלב מוקדם-בינוני באלצהיימר.
4. ממנטין (Memantine, Ebixa) – אנטגוניסט ל-NMDA, להפחתת רעילות גלוטמט בשלב בינוני-קשה של אלצהיימר.

תרופות נוספות לחרדה או מצוקה נפשית

1. בוספירון (Buspirone) – אגוניסט חלקי לרצפטור 5-HT1A, מפחית חרדה ללא סיכון גבוה להתמכרות.

תרופות התמכרות/גמילה (Substance Use Disorders)

1. מתדון (Methadone) – אופיאט ארוך-טווח לגמילה מהרואין וחומרים אופיאטיים אחרים.
2. בופרנורפין (Buprenorphine, Subutex) – אגוניסט-אנטגוניסט חלקי לרצפטורי אופיאטים, ניתן בגמילה מאופיואידים.
3. נלטרקסון (Naltrexone) – אנטגוניסט אופיאטי, משמש גם בגמילה מאלכוהול.
4. אקמפרוסאט (Acamprosate, Campral) – מסייע להפחתת תשוקה לאלכוהול ומאזן מערכות מוחיות לאחר גמילה.
5. ורניקלין (Varenicline, Champix) – אגוניסט חלקי לקולטני ניקוטין, לצורך גמילה מעישון. נציין כאן שגם התרופה זייבן [ZYBAN] החוסמת קליטה מחדש של דופאמין דווחה לצורך גמילה מעישון.

טיפולים חדשים/ייחודיים לדיכאון עמיד וטראומה

1. קטמין (Ketamine) / אסקטמין (Esketamine, Spravato) – אנטגוניסט ל-NMDA במינון נמוך לטיפול בדיכאון עמיד (אסקטמין – תרסיס לאף).
2. ברקסנולון (Brexanolone, Zulresso) – עירוי IV לדיכאון לאחר לידה, משפיע על קולטני GABA-A.
3. MDMA (בשילוב פסיכותרפיה) – במחקר מתקדם ל-PTSD, משפר תהליכי עיבוד רגשי.
4. פסילוסיבין (Psilocybin) – במחקר קליני לטיפול בדיכאון/חרדה עמידים (בטיפול פסיכדלי מלווה).

קנאביס רפואי (במצבים נבחרים)

1. – THC (דלתא-9-טטרהידרוקנאבינול) – המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס, לעיתים בשימוש ל-PTSDלשינה להקלת סיוטים או לכאבים.
2. CBD ( – קנאבידיול) – רכיב לא פסיכואקטיבי, במחקרים רמזים לפעולתו בהפרעות חרדה ופסיכוזה; מאושר לסוגי אפילפסיה קשים.

טיפולים להפרעות תנועה TD /

1. ולבנזין (Valbenazine, Ingrezza) – להפחתת דיסקינזיה מאוחרת (TD) הנגרמת מנוגדי פסיכוזה.
2. דויטטרבנזין (Deutetrabenazine, Austedo) – גם הוא לטיפול בהפרעות תנועה , TD, הנטינגטון.

תרופות הרדמה/שינה נוספות

1. סובורקסנט (Suvorexant, Belsomra) – אנטגוניסט לקולטני אורקסין, מיועד לבעיות שינה (הירדמות/הישארות בשינה).
2. רמלטיאון (Ramelteon, Rozerem) – אגוניסט לקולטני מלטונין (MT1/MT2), משפר הירדמות ללא סיכון תלות כמו בנזודיאזפינים.

תרופות חדשות/נוספות לנוגדי פסיכוזה או מצב רוח

1. ברקספיפראזול (Brexpiprazole, Rexulti) – אנטי-פסיכוטי "דור שני+", אגוניסט חלקי לדופמין, גם תוסף לטיפול בדיכאון.
2. קריפטון-אגוניסטים (למשל, Cabergoline או Bromocriptine) – בעיקר לפרולקטינומות, לעיתים בהתוויות פסיכיאטריות-אנדוקריניות.

תרופות עזר משלימות

למשל, ויטמינים ומינרלים כמו ויטמין D, קומפלקס B או מגנזיום) המשמשים לעיתים כתמיכה בטיפול פסיכיאטרי, אם כי אינם טיפולים פסיכיאטריים "קלאסיים".

סיכום והבהרות

1. המידע שלעיל כללי מאוד קצר ותמציתי – לכל תרופה קיימים מינונים מומלצים, תופעות לוואי והתוויות נגד שיש לבחון מול הרופא/ה המטפל/ת. חלק מהתרופות לא זמינות בישראל.
2. אין להשתמש ברשימה זו לאבחון או לטיפול עצמי – הטיפול התרופתי חייב להיות מותאם באופן אישי ע"י פסיכיאטר/ית או רופא/ה מוסמך/ת אחר/ת.
3. גיוון רב – הרשימה כוללת תרופות ותיקות לצד חדשות, כאלה המיועדות למצבים נפוצים (דיכאון, חרדה) ועד מצבים מיוחדים (PTSD קשה, דיכאון עמיד, הפרעות תנועה).

ה] להלן רשימה לא ממצה של חומרים טבעיים ותוספי תזונה (שאינם תרופות מרשם) שיש לגביהם מחקרים שונים – בעוצמה ובאיכות משתנה – על השפעתם האפשרית בהפרעות נפשיות. הרשימה כוללת חומצות אמינו, חומצות שומן, נוגדי חמצון, צמחים, ועוד. חשוב לזכור שכל תוסף או הצמח המופיע כאן דורש התייעצות עם רופא/ה לפני השימוש, במיוחד בשילוב עם תרופות פסיכיאטריות או במצבי בריאות מיוחדים. יש להטיל ספק בקיום מחקר ואימות הולם בחלק גדול מן ההתוויות המוצעות לחומרים השונים.

חומצות אמינו ונגזרותיהן

1. N-אצטיל-ציסטאין (N-Acetylcysteine, NAC)

נגזרת של החומצה האמינית ציסטאין, בעלת פעילות נוגדת חמצון. במחקרים שונים נמצאה בעלת פוטנציאל בהפרעה דו-קוטבית, OCD, סכיזופרניה והתמכרויות.

1. L-טריפטופן (L-Tryptophan)

חומצה אמינית חיונית, קודמת ביוכימית לסרוטונין. מחקר מצביע על אפשרות לשיפור מצב רוח, אם כי התוצאות מעורבות.

1. 5-HTP (5-Hydroxytryptophan)

נגזרת של טריפטופן הקרובה ישירות לייצור סרוטונין, נחקרה בהקשר לדיכאון וחרדה. עלולה ליצור אינטראקציות עם תרופות נוגדות דיכאון.

1. L-טירוזין (L-Tyrosine)

קודמת לדופמין, אדרנלין ונוראדרנלין. ייתכן סיוע במצבי עייפות נפשית ומוטיבציה ירודה, אך הנתונים מוגבלים.

1. L-תאנין (L-Theanine)

מצויה בעיקר בעלי תה ירוק, עשויה לתרום להרגעה ושיפור ריכוז. שילוב עם קפאין נחקר בהקשר לשיפור קשב והפחתת מתח.

1. טאורין (Taurine)

חומצה אמינית השותפה לתהליכים עצביים שונים. בחלק קטן מהמחקרים רומזים על השפעה מרגיעה, אך נדרש מחקר נוסף.

1. L-קרניטין (L-Carnitine)

משתתף במטבוליזם של חומצות שומן במיטוכונדריה. ישנם מחקרים ראשוניים על אפשרות לשיפור מצב רוח ועייפות נפשית.

1. קריאטין (Creatine)

מוכר בספורט, אך יש עדויות ראשוניות להשפעה אפשרית על אנרגיה מוחית ועל מצבי דיכאון, במיוחד בנשים.

חומצות שומן

1. חומצות שומן אומגה 3 (EPA, DHA)

נמצאות בעיקר בדגים שומניים (סלמון, סרדינים). קיימים מחקרים על הפחתת תסמיני דיכאון, חרדה ובספק תרומה לעיכוב הידרדרות בסכיזופרניה.

1. GLA (Gamma-Linolenic Acid)

סוג של אומגה 6 הנמצא בצמחים כגון נר הלילה (Evening Primrose). לעיתים נחקרה בשילוב עם אומגה 3 בהפרעות מצב רוח.

1. MCT (Medium-Chain Triglycerides)

שומנים בעלי שרשרת בינונית (למשל משמן קוקוס מזוקק). קיימים מחקרים ראשוניים בהפרעות נוירו-קוגניטיביות וחרדה, אך הנתונים ראשוניים.

נוגדי חמצון נוספים ותרכובות נלוות

1. אלפא-ליפואית (Alpha-Lipoic Acid, ALA)

• נוגד חמצון המסייע גם במטבוליזם גלוקוז. נחקר בהקשר להפרעות מטבוליות ודלקתיות המשפיעות על מצב רוח.

1. גלוטתיון (Glutathione)

נוגד החמצון התוך-תאי העיקרי בגוף. רמות נמוכות נקשרות לעומס חמצוני במוח, אם כי ספיגתו כתוסף מוגבלת.

1. קו-אנזים Q10 (CoQ10)

מעורב בשרשרת הנשימה במיטוכונדריה. נחקר בהקשר לעייפות כרונית ולבעיות נוירולוגיות, כולל אפשרות לתרום לוויסות מצב רוח.

1. פיקנוגנול (Pycnogenol)

תמצית מקליפת עץ האורן הצרפתי, נוגד חמצון חזק. מחקרים ראשוניים מראים ירידה בלחץ וחרדה, בעיקר באוכלוסיות ספציפיות (סטודנטים וכד').

1. סלניום (Selenium)

מינרל חיוני, רכיב של אנזימים נוגדי חמצון (גלוטתיון פרוקסידאז). מחסור בו נקשר לעיתים לדיכאון, אך יש להקפיד על מינון.

1. SAM-e (S-Adenosyl Methionine)

מולקולה המשתתפת במתילציה. יש עדויות ליעילות מסוימת בדיכאון קל-בינוני.

חלבונים ואנזימים

1. חלבון מי גבינה (Whey Protein)

מכיל ריכוז גבוה של חומצות אמינו המסייעות ליצור נוירוטרנסמיטורים. קיימים מחקרים ראשוניים על השפעה מרגיעה ושיפור תפקוד קוגניטיבי.

1. אנזימי עיכול (Digestive Enzymes)

לחלק מהאנזימים (כגון פנקראטין, ברומלין, פפאין) ישנה השפעה עקיפה על ספיגת רכיבי תזונה ובכך ייתכן שיפור כללי, אך המחקר על הקשר הישיר לבריאות נפשית מצומצם.

1. פרוטאוליטיים נוספים (לדוגמה Serrapeptase)

בשימוש בעיקר למטרות אנטי-דלקתיות, עם ראיות נסיוניות מוגבלות להשפעה עקיפה על מצב רוח באמצעות הפחתת דלקת סיסטמית.

חומרים צמחיים (פיטוכימיקלים ותמציות צמחים)

1. היפריקום / סנט ג'ונס וורט (Hypericum perforatum, St. John’s Wort)

הצמח הנחקר ביותר לטיפול בדיכאון קל-בינוני, אך עלול ליצור אינטראקציות עם תרופות מרשם.

1. כורכומין (Curcumin)

המרכיב הפעיל בכורכום. נחקר כמפחית דלקת ונוגד חמצון במוח, עם מחקרים ראשוניים המראים הקלה בדיכאון.

1. אשווגנדה (Withania somnifera)

צמח מהרפואה האיורוודית, בעל אפקט אדפטוגני (מסייע לסבילות לסטרס). נחקר בהפחתת חרדה ושיפור רווחה נפשית.

1. רודיולה (Rhodiola rosea)

צמח אדפטוגני נוסף, נחקר להפחתת עייפות נפשית ושיפור היכולת להתמודד עם לחץ.

1. גינקו בילובה (Ginkgo biloba)

מסייע לזרימת דם מוחית, ייתכן שיפור קוגניציה, נוקשות מחשבתית וזיכרון. חלק מהמחקרים מצביעים גם על סיוע בהפחתת חרדה.

1. ולריאן (Valeriana officinalis)

ידוע כבעל אפקט מרגיע, לעיתים בשילוב עם צמחים אחרים לטיפול בחרדה והפרעות שינה. מחקר משתנה באיכותו.

1. קווה (Piper methysticum, Kava-Kava)

נחקר כטיפול בחרדה מתונה. בעל מנגנון הדומה להשפעה על רצפטורי GABA. דורש זהירות בשל דיווחים נדירים על פגיעה כבדית.

1. פסיפלורה (Passiflora incarnata)

תמצית צמחית בעלת השפעה מרגיעה, נחקרת בתחום הפרעות חרדה והפרעות שינה קלות.

1. מליסה רפואית (Melissa officinalis)

לעיתים מקושרת להרגעה ושיפור מצב הרוח בעומסי לחץ. מחקרים קטנים מראים פוטנציאל בהפחתת חרדה קלה.

1. לבנדר (Lavandula angustifolia)

שמן אתרי או כמוסות, נחקר להפחתת חרדה, מתח ושיפור שינה כולל מוצרים בפורמולת "Silexan"

1. זלזלת (Bacopa monnieri, Brahmi)

מצמחי האיורוודה, ידועה בפוטנציאל לשיפור זיכרון, הפחתת חרדה ותמיכה קוגניטיבית.

1. בוסווליה (Boswellia serrata)

בעלת רכיבים אנטי-דלקתיים (חומצות בוסווליות). נחקרת יותר בהקשר לדלקות מפרקים, אך קיימות סברות על השלכה עקיפה גם למצבי דלקת עצבית.

1. חריע / זעפרן (Saffron, Crocus sativus)

במחקרים קליניים קטנים הראה שיפור בתסמיני דיכאון קל-בינוני וחרדה.

פרוביוטיקה וחיידקי מעי (Gut-Brain Axis)

1. פרוביוטיקה (Lactobacillus, Bifidobacterium)

החיידקים הידידותיים במעי נחקרים בהרחבה בהקשר לציר מעי-מוח; עשויים לתרום לשיפור מצב רוח והפחתת חרדה ודיכאון במנגנונים דלקתיים/חיסוניים.

1. סינביוטיקה (שילוב פרו-וביוטיקה + פרה-ביוטיקה)

מספקת גם את החיידקים וגם את המזון לחיידקים (סיבים מסיסים), ונחקרת לצורך שיקום המיקרוביום והשפעה על מצבים נפשיים.

חומרים נוספים בעלי עניין מחקרי

1. Mucuna Pruriens

צמח המכיל L-DOPA טבעית, עשוי להשפיע על רמות דופמין. בשימוש מסורתי, אך נדרשת זהירות בשל השפעה פוטנציאלית על מערכת העצבים.

1. בטא-גלוקנים (Beta-Glucans)

סיבים המצויים בשיבולת שועל, שמרים ופטריות רפואיות, בעלות השפעה על המערכת החיסונית. מחקרים חדשים בודקים השפעה אפשרית על מצבי חרדה ודיכאון דרך מסלולים דלקתיים.

1. פטריות רפואיות (Reishi, Lion’s Mane, Cordyceps וכו')

מכילות פוליסכרידים ורכיבים פעילים שונים. יש עניין מחקרי גדל לגבי השפעה נוירו-פרוטקטיבית ושיפור מצבי רוח בעיקר עם פטריית האריה – Hericium erinaceus).

1. DHEA (Dehydroepiandrosterone)

הורמון המופרש מבלוטת האדרנל, לפעמים נסחר כתוסף. קיימים מחקרים על דיכאון וגיל מבוגר, אך נדרשת זהירות בשל פוטנציאל להשפעה הורמונלית רחבה.

1. פוספטידיל-סרין (Phosphatidylserine)

זרחן שומני חשוב בקרומי התאים, במיוחד במוח. נחקר בהקשר להפחתת קורטיזול ושיפור תפקוד קוגניטיבי תחת לחץ.

סיכום וחשיבות זהירות

• מנגנוני פעולה ומחקר: עבור חלק מהחומרים יש מנגנוני פעולה ברורים יחסית (למשל פעילות נוגדת חמצון, הגברת רמת נוירוטרנסמיטורים), אך במקרים רבים הממצאים עדיין לא חד-משמעיים או מוגבלים למחקרים קטנים.
• אינטראקציות: חלק מהתוספים עלולים ליצור אינטראקציות משמעותיות עם תרופות פסיכיאטריות (למשל סנט ג'ונס וורט עם נוגדי דיכאון), ולכן חיוני להתייעץ עם רופא/ה או רוקח/ת.
• איכות ובטיחות: איכותו של תוסף תזונה או צמח משתנה מאוד בין יצרנים שונים, ומינונים בטוחים לא תמיד ברורים.
• מעקב מקצועי: במקרה של הפרעות נפשיות משמעותיות, מומלץ שמעקב ושילוב תוספים יתבצעו כחלק מתוכנית טיפולית מוסכמת עם אנשי מקצוע (פסיכיאטר/ית, דיאטן/ית קליני/ת, רופא/ה אינטגרטיבי/ת וכו').
• יש להטיל ספק ולהיות ביקורתיים לגבי מחקר מתאים ומספק בחלק גדול של התוספים.

ו'] להלן 20 מונחי יסוד (במשפט או שניים) בתחום הבינה המלאכותית (AI), כפי שהם מוכרים כיום. ההסברים מוצגים בעברית בצורה תמציתית מאוד.

1. בינה מלאכותית (Artificial Intelligence, AI)
   תחום מחקר וטכנולוגיה המתמקד בפיתוח מערכות ותוכנות המסוגלות לבצע משימות הדורשות אינטליגנציה אנושית, כגון למידה, הסקה ופתרון בעיות.
2. למידת מכונה (Machine Learning, ML)
   תת-תחום של הבינה המלאכותית בו אלגוריתמים 'לומדים' דפוסים מתוך נתונים ומבצעים תחזיות או החלטות ללא תכנות מפורט של כללי הפעולה.
3. למידה מונחית (Supervised Learning)
   סוג של למידת מכונה בו האלגוריתם מקבל דוגמאות של נתונים מסומנים (תגיות ידועות) ולומד לחזות את התגיות עבור נתונים חדשים.
4. למידה בלתי מונחית (Unsupervised Learning)
   גישה שבה האלגוריתם מקבל רק נתונים גולמיים ללא תוויות (labels), ומנסה למצוא מבנים או תבניות חבויות בעצמו ,למשל אשכולות, Clustering).
5. למידת חיזוק (Reinforcement Learning, RL)
   שיטה בה סוכן (Agent) לומד לקבל החלטות בסביבה מסוימת על ידי קבלת חיזוקים (חיוביים או שליליים) בהתאם לפעולותיו, במטרה למקסם צבירה של 'תגמול'.
6. רשת עצבית מלאכותית (Artificial Neural Network, ANN)
   מודל חישובי המורכב מ'נוירונים' מלאכותיים המחוברים ביניהם, בהשראת המבנה הביולוגי של מערכת העצבים האנושית, ומשמש ללמידה וניתוח נתונים מורכבים.
7. למידה עמוקה (Deep Learning)
   תחום משנה של למידת מכונה המבוסס על רשתות עצביות רבות-שכבות (Deep Neural Networks), הנהמאפשרות הפקת ייצוגים מופשטים מאוד מתוך נתונים גולמיים.
8. רשת קונבולוציה (Convolutional Neural Network, CNN)
   סוג של רשת עצבית עמוקה הממוקדת בעיקר בעיבוד תמונות ונתונים מרחביים, באמצעות "קונבולוציות" המזהות דפוסים מקומיים בתמונה.
9. רשת חוזרת (Recurrent Neural Network, RNN)
   רשת עצבית המעבדת מידע ברצף (כגון מלל או נתוני זמן-אמיתי), על ידי הזנת פלט השכבה הקודמת כקלט למחזור הבא, וכך 'זוכרת' מידע היסטורי.
10. הטיית-יתר (Overfitting)
    מצב שבו המודל מתאים את עצמו יתר על המידה לדוגמאות האימון, אך מתקשה להכליל לנתונים חדשים (ביצועים ירודים במבחן אמיתי).
11. תת-התאמה (Underfitting)
    מצב הפוך ל"הטיית-יתר", כשהמודל פשוט מדי ולא מצליח ללמוד די מידע מן הנתונים, וכך אינו מנבא היטב לא באימון ולא בנתונים חדשים.
12. ירידת מפל (Gradient Descent)
    אלגוריתם אופטימיזציה נפוץ המעדכן את משתני המודל (משקולות) בכיוון ההופכי לשיפוע (מפל) פונקציית הטעות, במטרה להקטינה בהדרגה.
13. העברת למידה (Transfer Learning)
    שימוש בידע או בייצוגים שנלמדו במודל בתחום או במאגר נתונים אחד כדי לשפר ביצועים או לזרז למידה במשימה אחרת.
14. עיבוד שפה טבעית (Natural Language Processing, NLP)
    תחום בבינה מלאכותית העוסק בהבנה, ניתוח וייצור שפה אנושית (כתב ודיבור) על ידי מחשבים.
15. מודלים גנרטיביים (Generative Models)
    מודלים המסוגלים ליצור (לייצר) נתונים חדשים הדומים לנתוני האימון, למשל יצירת תמונות או טקסט שלא הופיעו במקור.
16. רשת יריבה יוצרנית (Generative Adversarial Network, GAN)
    מסגרת למידה עמוקה בה שתי רשתות ('גנרטור' ו'מבחין') מתחרות זו בזו: הגנרטור מנסה לייצר דוגמאות 'מזויפות', והמבחין מנסה להבחין בין אמיתי למזויף.
17. מודל שפה גדול (Large Language Model, LLM)
    רשת עצבית בעלת מיליארדי פרמטרים כמו GPT שאומנה על מאגרי טקסט גדולים כדי לבצע משימות עיבוד שפה מגוונות.
18. GPT (Generative Pre-trained Transformer)
    משפחת מודלים עמוקים (שהחלה OpenAI המשתמשת במבנה טרנספורמר לניתוח טקסט ברמת הקשר רחבה, ומסוגלת לייצר טקסטים מפורטים או לענות על שאלות.
19. טסט טיורינג (Turing Test)
    מבחן שהציע אלן טיורינג לבחינת יכולת מכונה להפגין התנהגות אינטליגנטית עד כדי כך שאי-אפשר להבחין בינה לבין אדם.
20. Big Data ביג דאטה
    מאגר נתונים גדול במיוחד, עם נפחים ומהירות יצירה גבוהים, הנדרש לכלים ושיטות אחסון וניתוח מיוחדים בכדי להפיק תובנות.

מונחים אלה מהווים רק בסיס מאוד ראשוני להבנת יסודות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, ואפשר ופותחים דלת למושגים ולתחומים המתקדמים יותר בתחום ה- AI .