פרופ' יוסף לוין

הציר מעי-מוח והשפעתו על ההפרעות הנפשיות

נכתב ע"י פרופ' לוין

בכתבה זו אעבור על שלושה מאמרים משנת 2025 הדנים בציר המעי-מוח והשפעתו על ההפרעות הנפשיות. [נדגיש כי ההצעות שיובאו לטיפול תזונתי ו/או פרוביוטי הינן כתוספת לטיפול הרפואי והפסיכיאטרי המקובל שמומלץ יילקחו רק לאחר התייעצות עם גורם רפואי מוסמך ולא במקום הטיפול הרפואי המקובל]

ציר המעי-מוח: איור הרעיון בעזרת AI

נגדיר תחילה את המושגים מיקרוביום פרביוטיקה ופרוביוטיקה:

המונח "מיקרוביום" מתייחס לאוסף של כל המיקרואורגניזמים – כולל חיידקים, וירוסים, פטריות ומיקרובים אחרים – והחומר הגנטי שלהם שחי בסביבה מסוימת. לדוגמה, המיקרוביום האנושי מקיף את המיקרובים שמאכלסים את המעי, העור, הפה וחלקים אחרים בגוף, ויש לו תפקיד מפתח בתפקודים כמו עיכול, ויסות מערכת החיסון ואף השפעה על מצב הרוח וההתנהגות.

"מיקרוביום המעי" מתייחס לקהילת המיקרואורגניזמים — כולל חיידקים, נגיפים, פטריות ומיקרובים אחרים — והחומר הגנטי שלהם השוכנים במערכת העיכול. מיקרואורגניזמים אלה ממלאים תפקידים קריטיים בפירוק מזון, סינתזה של ויטמינים, ויסות מערכת החיסון והגנה מפני פתוגנים מזיקים. האיזון והגיוון של החיידקים הללו חיוניים לשמירה על הבריאות הכללית של המעי, ויכולים להשפיע על היבטים שונים של בריאות האדם, מעיכול ועד רווחה נפשית.

פרה-ביוטיקה:
פרה-ביוטיקה היא סוג של מרכיב מזון שאינו ניתן לעיכול — שלעתים קרובות מצוי בסיבים תזונתיים כמו אינולין ופרוקטו-אוליגוסכרידים — שמשפיע לטובה על המאכסן על-ידי גירוי סלקטיבי של גדילה ו/או פעילות של חיידקי מעיים מועילים. תרכובות אלה עוברות דרך החלקים העליונים של מערכת העיכול ללא עיכול, ומגיעות למעי הגס, שם הן משמשות כמזון לפרוביוטיקה, מה שעוזר לשמור על איזון בריא במיקרוביום המעי.

להלן מספר דוגמאות למזונות פרה-ביוטיים המסייעים להזין חיידקי מעיים מועילים:

שורש עולש: מקור עליון לאינולין, סיב פרה-ביוטיקה.

שום: מכיל אינולין ופרוקטואוליגוסכרידים, המקדמים פלורת מעיים בריאה.

בצל: מספק סיבים פרה-ביוטיים התומכים בחיידקים מועילים.

כרישה: בדומה לבצל, הם מוסיפים תרכובות פרה-ביוטיות לתזונה.

אספרגוס: מציע סיבים המסייעים לעורר את הצמיחה של חיידקים מועילים.

בננות: במיוחד כאשר מעט ירוק, הם מקור טוב של עמילן עמיד.

ארטישוק ירושלמי: גם עשיר באינולין, עוזר לשפר את בריאות המעי.

דגנים מלאים: שיבולת שועל, שעורה וחיטה מלאה מכילות סיבים שמשמשים כפרה-ביוטיקה.

שילוב מזונות אלה בתזונה שלכם יכול לתמוך באיזון בריא של חיידקי המעי

פרוביוטיקה:
פרוביוטיקה מורכבת ממיקרואורגניזמים חיים אשר, כאשר הם ניתנים בכמויות נאותות, מעניקים יתרונות בריאותיים למארח. בין הזנים הפרוביוטיים הנפוצים זנים של לקטובצילוס וביפידובקטריום. בדרך כלל צורכים אותם באמצעות מזונות מותססים או תוספי תזונה, והם עוזרים לתמוך בבריאות המעי על-ידי שיפור מאזן חיידקי המעי. הנה כמה דוגמאות למזונות פרוביוטיים:

יוגורט: מיוצר לעתים קרובות עם תרביות חיות פעילות כמו לקטובצילוס וביפידובקטריום.

קפיר: משקה חלב מותסס עשיר בזנים פרוביוטיים מגוונים.

כרוב כבוש: כרוב מותסס המספק חיידקים מועילים.

טמפה: מוצר סויה מותסס שלא רק מכיל פרוביוטיקה אלא גם מקור חלבון טוב.

מיסו: תיבול יפני מסורתי שנעשה על ידי תסיסה של פולי סויה עם מלח וקוג'י, שעשויים להכיל פרוביוטיקה.

קומבוצ'ה: תה מותסס המכיל מגוון חיידקים ושמרים פרוביוטיים.

מזונות אלה עוזרים לתמוך בבריאות המעי על-ידי החדרת חיידקים מועילים למערכת העיכול.

המאמר הראשון שנסקור הינו זה של שייח וחבריו (2025):

שייח וחבריו (2025). הבנת ההשפעה של מיקרוביום המעי על הפרעות נפשיות: סקירה שיטתית. 

Shaikh, R. G., Naik, S., Dey, A., Prakash Singh, V., Khandagle, A., M, B., & Hasan, A. (2025). Understanding the impact of the gut microbiome on mental health disorders: A systematic review. Cureus, 17(1), e78100. 

מאמר זה חוקר כיצד מיקרוביום המעי משפיע על בריאות הנפש, ובוחן הפרעות שונות כמו דיכאון, חרדה, סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית. בעקרון המחקר מצא כי דיכאון קשור למגוון מיקרוביאלי נמוך יותר בעוד חרדה קשורה למחסור בחיידקים מועילים מסוימים ואילו פרוביוטיקה ושינויים בתזונה יכולים לפעמים לעזור, כמו גם תרופות מקובלות להקלה על תסמינים.

המאמר מזהה מספר סוגים ספציפיים של חיידקים הקשורים לדיכאון וחרדה:

דיכאון: קשור למגוון מיקרוביאלי מופחת. עלייה ברמות Firmicutes. ירידה ברמות Bacteroidetes ו Lactobacillus.

חרדה: קשור לרמות נמוכות של חיידקים מייצרי חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA). רמות מוגברות של Proteobacteria נצפו.

ממצאים אלה מצביעים על כך שמיקרוביום המעי, המאופיין בחוסר איזון של חיידקים ספציפיים אלה, עלול להיות קשור לנוכחות ולחומרה של הפרעות דיכאון וחרדה.

בנוסף לחיידקים שהוזכרו לעיל, הסקירה מדגישה מספר ממצאים מרכזיים נוספים בנוגע למיקרוביוטה של המעי והקשר שלהם להפרעות נפשיות:

אצל אנשים עם דיכאון, יש ירידה ניכרת בשפע של חיידקים מועילים החיוניים לייצור תרכובות אנטי דלקתיות, אשר יכולות אולי להשפיע על מצב הרוח. הנוכחות המופחתת של משפחות כגון לקטובצילוס זוהתה כמשמעותית במיוחד, דבר המצביע על כך ששמירה על אוכלוסיית לקטובצילוס בריאה עשויה אולי להגן מפני תסמיני דיכאון.

בהקשר של חרדה, הירידה במספר החיידקים מייצרי SCFA, הממלאים תפקיד בשמירה על בריאות המעי ובוויסות הדלקת, היא משמעותית. ירידה זו תורמת למצב פרו דלקתי, אשר מעורב אולי בהתפתחות והחמרה של הפרעות חרדה.

המחקרים מצביעים על כך שדיסביוזיס — חוסר האיזון במיקרוביום המעי — עלול להחמיר מצבים נפשיים על-ידי קידום דלקת והשפעה על סינתזת מוליכים עצביים. טיפול בחוסר איזון מיקרוביאלי זה באמצעות שינויים תזונתיים ותוספי פרוביוטיקה מוצג כדרך מבטיחה לשיפור תוצאות הבריאות הנפש.

יתר על כן, המחקר מדגיש את היתרונות הפוטנציאליים של איפנון המיקרוביום, ומצביע על כך שאסטרטגיות לשיפור המגוון המיקרוביאלי יכולות להקל על תסמיני דיכאון וחרדה לאורך זמן. דבר זה מדגיש את החשיבות של הבנת התפקיד של מיקרוביום המעי כמטרה טיפולית נוספת בטיפול בהפרעות נפשיות.

נראה כי תזונה ופרוביוטיקה ממלאות תפקיד משמעותי בשיפור תסמיני בריאות הנפש באמצעות מספר מנגנונים:

אספקת חומרים מזינים: תזונה בריאה מספקת חומרים מזינים חיוניים החיוניים לייצור נוירוטרנסמיטורים, כגון סרוטונין ודופמין, הקשורים לוויסות מצב הרוח. דיאטות עשירות בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחומצות שומן אומגה-3 נקשרו לתוצאות טובות יותר בתחום בריאות הנפש.

אפנון מיקרוביוטה של המעי: דפוסי תזונה מסוימים, כמו אלה שעשירים בסיבים, מקדמים צמיחה של חיידקי מעיים מועילים. חיידקים אלה יכולים לייצר חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), אשר ממלאות תפקיד בהפחתת דלקת ובשיפור שלמות מחסום המעי, שתיהן חשובות לבריאות הנפש. מיקרוביום מעי מגוון נקשר לרמות נמוכות יותר של חרדה ודיכאון.

פרוביוטיקה ופסיכוביוטיקה: פרוביוטיקה, המכונה לעתים קרובות פסיכוביוטיקה כאשר היא מספקת יתרונות לבריאות הנפש, יכולה להשפיע באופן חיובי על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. היא עשוייה לעזור לסנתז מוליכים עצביים, להפחית דלקת עצבית ולווסת את ציר מעי-מוח. לדוגמה, זנים ספציפיים של לקטובצילוס וביפידובקטריום הוכחו כמקלים על תסמיני דיכאון וחרדה.

ויסות דלקת: תזונה עשירה במזונות אנטי דלקתיים יכולה לעזור להפחית דלקת מערכתית. דלקת כרונית נקשרה להפרעות נפשיות, והפחתת דלקת יכולה אולי לעזור להקל על תסמיני דיכאון וחרדה.

ויסות התגובה לסטרס: מיקרוביום המעי משפיע על ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה (HPA), אשר מעורב בתגובת הגוף לסטרס. מיקרוביום מעי מאוזן עשוי לעזור לווסת את רמות הסטרס ולשפר את החוסן מפני בעיות נפשיות הקשורות לסטרס.

שונות אישית: היעילות של התערבויות פרוביוטיות יכולה להיות תלויה בגורמים בודדים כגון הזן של הפרוביוטיקה, המינון, וההרכב המיקרוביאלי הקיים של הפרט. דבר זה מדגיש את הפוטנציאל של אסטרטגיות תזונתיות ופרוביוטיות מותאמות אישית לשיפור יעיל של תסמיני בריאות הנפש.

באופן כללי, הקשר בין תזונה, מיקרוביוטה של המעי ובריאות הנפש מדגיש את חשיבותן של גישות הוליסטיות בטיפול בהפרעות נפשיות, שבהן התערבויות תזונתיות ופרוביוטיקה עשויות לשמש כטיפולים משלימים יעילים.

בהתבסס על ממצאי הסקירה השיטתית על השפעת מיקרוביום המעי על בריאות הנפש, מוצעות הגישות הטיפול הבאות לכל אחת מההפרעות הנפשיות הספציפיות שנדונו המשלבות התערבויות תזונתיות פרוביוטיות כתוספת לטיפול התרופתי המקובל במחלות אלו. כמובן שכל תוספת שכזו צריכה להיות מאושרת על ידי גורם רפואי מוסמך.

דיכאון

פרוביוטיקה: רצוי לשלב זנים כמו לקטובצילוס וביפידובקטריום, אשר הדגימו פוטנציאל בהקלה על תסמיני דיכאון באמצעות אפנון מיקרוביום המעי.

התערבויות תזונתיות: אמצו תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחומצות שומן אומגה-3 לתמיכה בבריאות המעי ובייצור מוליכים עצביים.

פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה יכולה לעזור להפחית את הסימפטומים של דיכאון ולשפר את מצב הרוח הכללי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): לעסוק בשיטות פסיכותרפיה לטיפול בדפוסי חשיבה שליליים.

תרופות: תרופות נוגדות דיכאון כפי שנקבעו על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות, תוך מעקב אחר יעילות נגד תסמינים.

חרדה

פרה-ביוטיקה: לכלול מזונות עשירים בפרה-ביוטיקה (כמו שום, בצל, בננות) שמקדמים צמיחה של חיידקי מעיים מועילים ומשפרים את בריאות המעי.

טכניקות מיינדפולנס והרפיה: טכניקות כגון מדיטציית מיינדפולנס, יוגה ותרגילי נשימה עמוקה יכולות להפחית את רמות החרדה.

פרוביוטיקה: זנים פרוביוטיים ספציפיים, למשל לקטובצילוס רמנוסוס, עשויים לעזור להקל על תסמיני חרדה.

התאמות תזונה: הגבילו את צריכת הקפאין והסוכר מכיוון שהם עלולים להחמיר תסמיני חרדה.

פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה יכולה לעזור

גישות טיפוליות: השתמש באפשרויות טיפול כמו CBT, טיפול בחשיפה, או טיפול קבלה ומחויבות (ACT).

סכיזופרניה

תוספי תזונה: שקלו ליטול תוספים עם חומצות שומן אומגה-3 וויטמינים (B6, B12, חומצה פולית) שעשויים להשפיע לטובה על בריאות הנפש.

טיפול פרוביוטי: חקרו התערבויות פרוביוטיות אפשריות לתמיכה בבריאות המעי, במיוחד זנים הקשורים לבריאות הנפש.

תרופות: תרופות אנטי פסיכוטיות הן קריטיות בניהול סימפטומים פסיכוטיים.

התערבויות פסיכו-סוציאליות: טיפולים תומכים המתמקדים בהכשרה ושיקום של מיומנויות חברתיות יכולים לסייע בניהול הסימפטומים ובשיפור איכות החיים.

טיפול מתקן קוגניטיבי: סוג זה של טיפול מתמקד בשיפור ליקויים קוגניטיביים הקשורים לסכיזופרניה.

הפרעה דו קוטבית

מייצבי מצב רוח: תרופות כגון ליתיום, valproate או lamotrigine הן בסיסיות לניהול שינויים במצב הרוח.

טיפול פרוביוטי: מחקרים מצביעים על כך שבריאות המעי יכולה להשפיע על יציבות מצב הרוח; לכן, פרוביוטיקה יכולה למלא תפקיד תומך.

שגרה קבועה: ביסוס שגרה יומית עקבית בנוגע לשינה, פעילויות וארוחות יכול לעזור לייצב את מצב הרוח.

תזונה בריאה: אמצו תזונה מאוזנת לניהול המשקל והבריאות הכללית העשויה להשפיע באופן חיובי על תנודות במצב הרוח.

דרכים טיפוליות: השתמשו בטיפולים כמו CBT, טיפול משפחתי או טיפול בינאישי בכדי לספק תמיכה מקיפה.

שילוב פרוביוטיקה ושינויים תזונתיים יכול להשפיע על הטיפול בדיכאון וחרדה, בעוד סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית עשויות להפיק תועלת מהתערבויות פרמקולוגיות מסורתיות המותאמות לצד שינויים באורח החיים. כמו תמיד, חיוני שאנשים יתייעץ עם ספקי שירותי בריאות לגבי תוכניות טיפול מותאמות אישית המבוססות על הצרכים והנסיבות הספציפיים שלהם.

ציר המעי-מוח: איור להמחשת הרעיון בעזרת AI

מאמר שני הינו זה של Cserjési, R. (2025) וחבריו:

Doenyas, C., Clarke, G., & Cserjési, R. (2025). ציר מעי-מוח והפרעות נוירופסיכיאטריות: התקדמויות אחרונות.

Doenyas, C., Clarke, G., & Cserjési, R. (2025). Gut–brain axis and neuropsychiatric disorders: Recent advances. Scientific Reports, 15, Article 3415.

מאמר זה מדגיש את התקשורת הדו-כיוונית בין המעי למוח, ומראה כיצד מיקרוביוטת המעי יכולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולהיפך.

המאמר מדגיש כי מיקרוביוטת המעי משפיעה על הפרעות הקשורות לסטרס באמצעות מספר מנגנונים המערבים את ציר מעי-מוח:

תקשורת דו-כיוונית: המעיים והמוח מתקשרים באופן דו-כיווני. סטרס יכול לשנות את הרכב המיקרוביוטה של המעי, בעוד שהמיקרוביוטה של המעי יכולה להשפיע על תפקודים רגשיים וקוגניטיביים במוח, מה שעלול להחמיר כנראה מצבים כמו חרדה ודיכאון.

ייצור מוליכים עצביים: חיידקי מעיים מסוימים מעורבים בסינתזה של מוליכים עצביים, כגון סרוטונין ו- GABA, אשר ממלאים תפקידים מכריעים בוויסות תגובות מצב הרוח והלחץ. חוסר איזון במיקרוביוטה של המעי יכול להוביל לחוסר ויסות של מערכות נוירוטרנסמיטרים אלה .

אפנון מערכת החיסון: למיקרוביום המעי יש השפעה משמעותית על מערכת החיסון, מה שיכול להשפיע על רמות הדלקת בגוף. דלקת כרונית נקשרה לרגישות מוגברת להפרעות הקשורות ללחץ .

מסלולים מעורבים: מיקרוביוטת המעי יכולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית באמצעות מספר מסלולים, כולל עצב הואגוס ואיתות נוירואנדוקריני. אינטראקציות אלה מעורבות כפי הנראה בהתפתחות וחומרת מצבים כגון הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) וחרדה כללית .

השפעה על רשתות קורטיקליות: מחקרים הראו כי חוסר איזון במיקרוביוטה של המעי יכול להפריע לרשתות הקוגניטיביות של המוח, להשפיע על ויסות מתח ותהליכים קוגניטיביים. ולהפך, קישוריות חזקה יותר בתוך רשת המנהלים המרכזית (CEN) המוחית יכולה להפחית את ההשפעה של לחץ טראומטי על בריאות מערכת העיכול, ולהדגיש את הקשרים ההדדיים של בריאות המעי והרווחה הנפשית.

שינויים במיקרוביוטה של המעי יכולים אפוא להוביל לשינויים משמעותיים בתגובות לעקה והם מעורבים בהתפתחות ובחומרה של הפרעות הקשורות לסטרס, מה שמדגיש את הצורך במחקר נוסף של התערבויות טיפוליות מבוססות מיקרוביום למצבים אלה.

המאמר מדגיש גם את ההשלכות האפשריות של ציר מעי-מוח על הטיפול במחלות נוירודגנרטיביות.

לציר מעי-מוח השלכות משמעותיות על הטיפול במחלות נוירודגנרטיביות במספר דרכים:

הבנת מנגנוני המחלה: מחקרים מצביעים על כך שתפקוד לקוי של המעי יכול להקדים את התסמינים המוטוריים של מחלות נוירודגנרטיביות כמו מחלת פרקינסון (PD). זה מצביע על כך שציר מעי-מוח עשוי לשחק תפקיד בגילוי מוקדם ובהבנה של התקדמות המחלה, המאפשר ליישם התערבויות לפני שמתרחש נזק נוירולוגי משמעותי.

התערבויות מיקרוביום: מיקרוביום המעי זוהה כשחקן מפתח בפתולוגיה של מחלות נוירודגנרטיביות. מניפולציה של מיקרוביוטת המעי באמצעות שינויים תזונתיים, פרוביוטיקה או השתלת חיידקי צואה יכולה להציע אסטרטגיות טיפוליות חדשות לשינוי תוצאות המחלה או להאט את ההתקדמות על ידי החזרת האיזון במיקרוביום המעי.

דלקת ותגובה חיסונית: מיקרוביוטת המעי יכולה להשפיע על דלקת מערכתית ועל תגובות חיסוניות. מאחר שמחלות נוירודגנרטיביות נקשרות לעתים קרובות לדלקת עצבית, התמקדות במיקרוביום המעי כדי לווסת תגובות דלקתיות עשויה אולי למתן חלק מהנזק העצבי שנצפה במצבים כמו מחלת אלצהיימר וטרשת נפוצה.

מסלולי תקשורת מעיים-מוח: הבנת המסלולים הספציפיים שדרכם מיקרוביוטת המעי מתקשרת עם המוח – למשל דרך העצב התועה [הואגוס] או באמצעות איתות חיסוני – יכולה לסייע בזיהוי מטרות חדשות לטיפולים תרופתיים. שיפור או עיכוב מסלולים אלה יכול להיות גישה טיפולית לניהול מחלות נוירודגנרטיביות .

גישות ממוקדות מטופל: יחסי הגומלין בין בריאות המעי לבין מצבים נוירודגנרטיביים מדגישים את הצורך בגישה רב-תחומית לטיפול, שיכולה לכלול תמיכה תזונתית, טיפול פסיכולוגי והתערבויות באורח החיים לצד טיפולים רפואיים מסורתיים.

מחקר תרגומי [TRANSELATIONAL]: העדויות המתפתחות בנוגע לציר מעי-מוח מעודדות מחקר נוסף על טיפולים מבוססי מיקרוביום והפוטנציאל שלהם לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהפחית את חומרת הסימפטומים במחלות נוירודגנרטיביות. הבנת האינטראקציות המורכבות בתוך ציר זה יכולה להוביל לאסטרטגיות טיפול יעילות ומותאמות אישית יותר .

לסיכום, ציר מעי-מוח מציג אפיק מבטיח לפיתוח שיטות טיפול חדשות במחלות נוירודגנרטיביות על ידי התמקדות בבריאות המעי והשפעתו על תפקוד נוירולוגי, דלקת וניהול כולל של מטופלים.

להלן סיכום המאמר בנקודות:

הגדרת ציר מעי-מוח: ציר מעי-מוח מתייחס למסלול התקשורת הדו-כיווני בין מערכת העיכול למוח.

הקשר היסטורי: ראשיתו של הרעיון בשנות ה-40 של המאה ה-19 עם תצפיותיו של בומונט על הקשר בין רגשות לעיכול.

השפעת מערכת העצבים המרכזית: מערכת העצבים המרכזית (CNS) יכולה לווסת את פעילות מערכת העיכול בתגובה ללחץ.

תפקיד המיקרוביוטה: מיקרוביוטת המעי מווסתת את מערכת העצבים המרכזית באמצעות מסלולים חיסוניים, נוירואנדוקריניים וווגאליים, ומשפיעה על ההתנהגות והתפקוד הנוירולוגי.

בסיס גנטי משותף: מחקרים אחרונים מצביעים על חפיפה גנטית נרחבת בין הפרעות במערכת העיכול ומצבים פסיכיאטריים, חפיפה התומכת בקשר בין המעי למוח.

השלכות COVID-19: שינויים במיקרוביום המעי עקב SARS-CoV-2 עשויים לתרום לתסמיני לונג קוביד, כולל "ערפול מוחי".

טיפולים פוטנציאליים: דיאטות צמחיות ופרוביוטיקה מוצעות כטיפולים פוטנציאליים לתסמינים הקשורים ללונג קוביד.

השפעה על הפרעות נוירודגנרטיביות: ציר מעי-מוח מעורב בפתופיזיולוגיה של הפרעות נוירודגנרטיביות כמו מחלת פרקינסון (PD) ואלצהיימר (AD).

תיאוריית "המעיים תחילה": בפרקינסון, תפקוד לקוי של המעי ומאפיינים פתולוגיים יכולים להקדים תסמינים מוטוריים, מה שתומך בהשערת "המעי תחילה".

מודלים של בעלי חיים: מחקרים מראים כי סיבי α-סינוקלאין יכולים לעבור מהמעיים למוח, מה שמצביע על קשר בין בריאות המעי לבין מחלת פרקינסון.

השמנת יתר ומיקרוביוטה של המעי: ציר מעי-מוח ממלא תפקיד בהשמנת יתר, כאשר אזורים מסוימים במוח מבדילים בין אנשים הסובלים מהשמנת יתר לאנשים הסובלים מעודף משקל בהתבסס על נתוני מיקרוביוטה.

ההפרעות PTSD ו- IBS: קיים עניין גובר בקשר בין פלורת המעי, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ותסמונת המעי הרגיז (IBS).

יישומי למידת מכונה: טכניקות למידת מכונה יושמו כדי להבדיל בין מטופלים בהתבסס על נתוני מיקרוביוטה של המעי, ובכך לשפר את ההבנה של מצבים שונים.

תפקיד טרנסדיאגנוסטי: מיקרוביוטת המעי עשויה למלא תפקיד טרנסדיאגנוסטי בקטגוריות מסורתיות של הפרעות פסיכיאטריות.

קוגניציה חברתית: ציר מעי-מוח מושפע כמשפיע על עיבוד רגשי ואימפולסיביות בהתנהגויות חברתיות.

איתות עצבי הואגוס: פעילות עצב הואגוס חשובה לתיווך השפעות מעיים על חרדה, דיכאון ותפקודים קוגניטיביים אחרים.

פערי מחקר: למרות ההתקדמות, עדיין קיימים פערים קריטיים בהבנת המנגנונים המדויקים של העברת מידע לאורך ציר מעי-מוח.

מטא-אנליזות ממצאים: מטא-אנליזות מצביעות על כך שתסמינים של תפקוד לקוי של המעי יכולים להופיע הרבה לפני ההתחלה הקלינית של מחלות נוירודגנרטיביות כמו פרקינסון.

מערכת אקולוגית מיקרוביאלית כגנום שני: מיקרוביום המעי מכונה גנום שני, המשפיע על בריאות ומסלולי מחלות.

פוטנציאל לאבחון מוקדם: הבנת אינטראקציות מעיים-מוח יכולה לסייע באבחון מוקדם ובאסטרטגיות התערבות במחלות נוירודגנרטיביות.

אסטרטגיות טיפוליות: מחקרים עתידיים עשויים להתמקד בהתערבויות מבוססות מיקרוביום במסגרות קליניות לטיפול נפשי.

גישה הוליסטית: גישות טיפול יעילות עשויות לדרוש ראייה הוליסטית המשלבת את בריאות המעי עם טיפול נוירולוגי.

השפעה עצבית: הממצאים חושפים את תפקידה של מערכת העצבים האנטרית וכיצד מיקרוביוטת המעי עשויה להשפיע על הבריאות העצבית.

תובנות חדשניות: אוסף המחקרים שופך אור על דרכים שלא נחקרו בנוגע לאינטראקציות מוח-מעיים-מיקרוביום.

השלכות טיפוליות על פסיכיאטריה: תובנות שהושגו יכולות להוביל לאסטרטגיות טיפוליות חדשות המתמקדות בבריאות המעי כדי לשפר את התוצאות בתחום בריאות הנפש.

שיתוף פעולה בין-תחומי: גישה רב-תחומית המערבת פסיכיאטריה, גסטרואנטרולוגיה ותזונה עשויה לשפר את יעילות הטיפול.

חשיבות לבריאות הציבור: הכרה בציר מעי-מוח כגורם לבריאות הנפש יכולה לתרום לאסטרטגיות בריאות הציבור המטפלות בהפרעות נוירו-התפתחותיות ופסיכיאטריות.

טיפול או שינוי של המיקרוביום לטיפול בהפרעות נפשיות הוא תחום מחקר מתפתח, המכונה לעתים קרובות פסיכוביוטיקה או טיפולים ממוקדי מיקרוביום. גישות שונות נחקרו עבור מצבים שונים של בריאות הנפש. להלן סיכום המדגיש שינויים או טיפולים אפשריים להפרעות נפשיות ספציפיות בהתבסס על המחקר הנוכחי [נדגיש כי מדובר בתוספת לטיפול הרפואי והפסיכיאטרי המקובל שתלקח רק לאחר התייעצות עם גורם רפואי מוסמך ולא במקום הטיפול הרפואי המקובל]:

דיכאון

פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה: עדויות מצביעות על כך שזנים ספציפיים של חיידקים פרוביוטיים (למשל, לקטובצילוס וביפידובקטריום) עשויים לעזור להקל על תסמיני דיכאון. פרה-ביוטיקה, כמו אינולין ופרוקטו-אוליגוסכרידים, יכולה לקדם צמיחה של חיידקי מעיים מועילים, מה שעשוי להשפיע על מצב הרוח.

שינויים תזונתיים: תזונה ים-תיכונית עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים ושומנים בריאים נקשרת לשיעורים נמוכים יותר של דיכאון, ככל הנראה בשל השפעתו על הרכב המיקרוביום.

הפרעות חרדה

תוספים פסיכוביוטיים: תוספים המכילים פרוביוטיקה הראו הבטחה בהפחתת תסמיני חרדה. לדוגמה, לקטובצילוס רמנוסוס וביפידובקטריום לונגום הודגשו במחקרים בזכות ההשפעות האנטי-חרדתיות שלהם.

מזונות מותססים: שילוב מזונות מותססים (כמו יוגורט, קפיר, כרוב כבוש) בתזונה יכול לשפר את גיוון המיקרוביום ועשוי לעזור להפחית חרדה.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)

פרוביוטיקה ממוקדת: מחקרים מצביעים על כך שמיקרוביום המעי עשוי להשפיע על תגובות סטרס. ניתן לחקור פרוביוטיקה מסוימת כדי לעזור לנהל תסמינים במערכת העיכול הקשורים לעתים קרובות ל- PTSD.

התערבויות תזונתיות: תזונה מאוזנת התומכת בבריאות המעי עשויה לשפר את התפקוד הכללי של ציר מעי-מוח, מה שעשוי להועיל לתסמיני PTSD.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

שינויים תזונתיים: הפחתת צריכת סוכר ומזון מעובד תוך הגדלת צריכת הסיבים יכולה להשפיע לטובה על המיקרוביום. לשינוי תזונתי זה עשויות להיות השפעות עקיפות על תסמיני OCD על ידי שיפור הבריאות הכללית של המעי.

פרוביוטיקה: למרות שהיא מוגבלת, מחקרים מסוימים מצביעים על כך שפרוביוטיקה עשויה לווסת את תפקוד המוח על-ידי השפעה על רמות הסרוטונין.

הפרעה דו קוטבית

תזונה מאוזנת: תזונה שמצמצמת מזונות מעובדים ומקדמת חומצות שומן אומגה-3 עשויה לתמוך הן בבריאות המעי והן ביציבות מצב הרוח.

מחקר פרוביוטי: יש עניין מתפתח בתפקידם של זנים ספציפיים של פרוביוטיקה שעשויים לעזור לייצב את מצב הרוח, אם כי נדרשים מחקרים נוספים בתחום זה.

סכיזופרניה

גישות תזונתיות: אסטרטגיות תזונתיות מסוימות המעודדות מיקרוביום מגוון עשויות לתמוך בתפקוד קוגניטיבי וביציבות בסכיזופרניה. חומצות שומן אומגה-3, המצויות בדגים ובזרעי פשתן, נחקרו בזכות היתרונות הפוטנציאליים שלהן.

ניסויים פרוביוטיים: ניסויים מסוימים החלו לחקור את ההשפעות של פרוביוטיקה על תסמינים קוגניטיביים ורווחה כללית אצל אנשים עם סכיזופרניה, מה שמראה הבטחה מוקדמת הדורשת חקירה נוספת.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

התאמות תזונתיות: זיהוי וביטול רגישויות למזון ושילוב תזונה מאוזנת עשירה בחומצות שומן חיוניות, נוגדי חמצון וסיבים עשויים להשפיע לטובה על תסמיני ADHD.

פרוביוטיקה: מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שפרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויות למלא תפקיד מסויים בניהול תסמיני ADHD, במיוחד כאשר הם מטפלים בבריאות המעי.

שיקולים כלליים:

גישות מותאמות אישית: ייתכן שיהיה צורך להתאים אישית אסטרטגיות טיפול המבוססות על פרופילי מיקרוביום ומצבים בריאותיים אישיים.

מחקר מתמשך: התחום מתפתח במהירות, ונדרשים ניסויים קליניים חזקים יותר כדי לקבוע פרוטוקולים ברורים ויעילות להתערבויות אלה.

התייעצות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות: שיתוף פעולה עם ספקי שירותי בריאות, כולל תזונאים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, הוא חיוני לכל התערבות תזונתית או פרוביוטית.

לסיכום, אמנם יש עדויות מבטיחות לשינוי המיקרוביום לטיפול בהפרעות נפשיות, אבל יש צורך במחקר רב נוסף בכדי לפתח פרוטוקולי טיפול סטנדרטיים. הגישות הנוכחיות מתמקדות בשינויים תזונתיים, תוספי פרוביוטיקה ושינויים באורח החיים שתומכים בבריאות המעי.

המאמר השלישי שברצוני לסקור הינו זה של דראגו וחבריו (2025)

"המעי ויחסי הגומלין שלו עם miRNA בבריאות האדם ובמחלות: סקירה מקיפה".

Drago L. et al. (2025). Gut microbiome and its interactions with miRNAs in human health and diseases: A comprehensive review. Frontiers in Microbiology. https://doi.org/10.3389/fmicb.2025.1540943

מאמר זה מתעמק באינטראקציות בין מיקרוביום המעי, מיקרו-רנ"א (miRNAs) והפרעות פסיכולוגיות, תוך שימת דגש על הקשר המורכב ביניהם ועל הפוטנציאל לאסטרטגיות טיפוליות חדשניות.

miRNAs או microRNA, הינה סוג של מולקולת RNA קטנה ולא מקודדת – בדרך כלל באורך של 18–24 נוקלאוטידים – הממלאת תפקיד מכריע בוויסות ביטוי גנים. מולקולות אלה פועלות על ידי קשירתן לרצפים משלימים על רנ"א שליח מטרה (mRNAs), ובדרך כלל גורמים לפירוק ה-mRNA או לעיכוב תרגומו. תהליך זה הוא המפתח לשליטה בתהליכים תאיים שונים, כולל התפתחות, התמיינות ואפופטוזיס. ככלל ה-miRNA מכוונים את ייצור החלבונים ושומרים על הומאוסטזיס תאי.

להלן סקירה מורחבת המתמקדת בהפרעות פסיכולוגיות ספציפיות הנדונות בטקסט:

הפרעת דיכאון גדולה (MDD)

שינויים במיקרוביום: מטופלים עם MDD לעתים קרובות מראים שינויים משמעותיים בהרכב המיקרוביוטה של המעי, כולל רמות מוגברות של חיידקים כמו בקטרואידים וקלבסיאלה, בעוד שחיידקים מועילים כמו דיאליסטר וביפידובקטריום מופחתים. דיסביוזיס זה נמצא בקורלציה עם דלקת מערכתית, שהיא תורמת ידועה לדיכאון.

מעורבות MiRNA: miRNA צואתי מסוימים, כמו miR-1276, miR-3144-3p ו-miR-1976, באים לידי ביטוי באופן דיפרנציאלי בחולי MDD. לדוגמה, miR-1976 מקושר באופן חיובי עם ביפידובקטריום, אשר עשוי להשפיע על פלסטיות עצבית ותגובות מתח הקשורות למסלולי הגברה ארוכי טווח.

אסטרטגיות טיפוליות: טיפולים פוטנציאליים יכולים לכלול התערבויות תזונתיות לקידום חיידקי מעיים מועילים, תוספי פרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה וטיפולים ממוקדי miRNA כדי להחזיר את האיזון בהרכב המיקרוביום ובכך להקל על תסמיני דיכאון. תפקידו של ציר המיקרוביום-מעיים-מוח מצביע על כך שמניפולציה של אוכלוסיית חיידקי המעי עשויה להוביל לשיפור בוויסות מצב הרוח ובתפקוד הקוגניטיבי.

הפרעות חרדה

קשרים הדדיים: למרות שלא פורטו בהרחבה במאמר, מחקרים חדשים מצביעים על כך שהפרעות חרדה מושפעות באופן דומה מהמיקרוביוטה של המעי. דיסביוזיס עלול להוביל לחדירות מוגברת של המעי, וכתוצאה מכך לדלקת המשפיעה על תפקוד המוח והתנהגותו.

תרומת מיקרוביום: מיני חיידקים מסוימים קשורים לוויסות מוליכים עצביים, כולל סרוטונין, הממלא תפקיד קריטי בוויסות מצב הרוח וברמות החרדה.

טיפולים אפשריים: התערבויות שממטבות את בריאות המעי, כמו פרוביוטיקה ושינויים תזונתיים, יכולות לתמוך ברווחה רגשית. מחקר של miRNA ספציפיים הקשורים לתגובות חרדה עשוי להניב טיפולים ממוקדים שמטרתם להחזיר את האיזון בתוך ציר מעי-מוח.

הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD)

קישור בין ציר מעי למוח: ASD מאופיין באינטראקציות מורכבות בין מיקרוביום המעי לבין מסלולים נוירו-התפתחותיים. מיקרוביוטת מעיים לא מווסתת יכולה להשפיע על התנהגות ומיומנויות תקשורת בשל תפקידה בציר מעי-מוח.

חתימות מיקרוביום: מחקרים מצביעים על כך שהרכבי חיידקים מסוימים עשויים להיות קשורים לפתופיזיולוגיה של ASD, כאשר מחקרים מסוימים חושפים שכיחות גבוהה יותר של חיידקים פתוגניים ורמות נמוכות יותר של זנים מועילים.

MiRNAs כסמנים ביולוגיים: חקירת miRNA ספציפיים עשויה לספק תובנות לגבי המסלולים הדלקתיים המופעלים ב- ASD, ולהציע סמנים ביולוגיים פוטנציאליים לאבחון או תגובה לטיפול.

גישות טיפוליות: אסטרטגיות טיפול עשויות להתמקד בשיקום מיקרוביום מעי בריא באמצעות שינויים תזונתיים, פרוביוטיקה, ואולי שינוי ביטויי miRNA כדי לשפר את התוצאות ההתנהגותיות אצל אנשים על הרצף האוטיסטי.

הפרעה דו קוטבית

דיסביוזיס ותנודות במצב הרוח: בעוד שההתייחסויות הישירות לקשרי המיקרוביום של הפרעה דו-קוטבית מוגבלות, העקרונות שנצפו ב-MDD ובחרדה חלים כנראה גם כאן. דיסביוזיס עלול להחמיר חוסר יציבות במצב הרוח, מה שעלול לגרום לאפיזודות מאניות או דיכאוניות.

התערבויות תזונתיות: סקירות שיטתיות הציעו כי חומצות שומן אומגה -3, אשר יכולות להשפיע באופן חיובי על המיקרוביום, עשויות לשמש טיפולים משלימים להפרעה דו קוטבית, הפחתת התדירות של תנודות במצב הרוח.

חקירת miRNAs: חקר התפקיד של miRNA בהפרעה דו קוטבית יכול לגלות כיצד הם עשויים להשפיע על מערכות נוירוטרנסמיטרים המעורבים בוויסות מצב הרוח.

ירידה קוגניטיבית והפרעות נוירודגנרטיביות

קישורים לליקויים קוגניטיביים: מצבים כמו תפקוד קוגניטיבי לקוי הקשור לסוכרת מסוג 2 ממחישים את הקשר בין הפרעות מטבוליות וירידה קוגניטיבית, כאשר שינויים במיקרוביוטה של המעי וב-miRNA עלולים להשפיע באופן חמור על תפקוד המוח.

אסטרטגיות התערבותיות: התערבויות תזונתיות התומכות במיקרוביוטה המועילה יכולות להגן מפני ירידה קוגניטיבית, בעוד שטיפולים המתמקדים ב- miRNA ספציפיים המעורבים בתהליכים דלקתיים יכולים לעזור להקל על התסמינים.

סיכום טיפולים אפשריים להפרעות פסיכולוגיות:

טיפול פרוביוטי ופרה-ביוטיקה: שימוש בפרוביוטיקה לשיקום אוכלוסיית חיידקי מעיים מועילה. פרה-ביוטיקה עשויה לשפר את הגדילה של חיידקים טובים, מה שעשוי לשנות את הקשר בין המעי למוח באופן חיובי.

שינויים תזונתיים: התמקדות בתזונה ים-תיכונית או עשירה בסיבים עשויה לעודד מיקרוביום מעי בריא יותר, שנקשר לשיפור התוצאות בתחום בריאות הנפש.

התמקדות ב-miRNA: דרושה חקירה ומיקוד של miRNA ספציפיים הקשורים להפרעות פסיכולוגיות כדי לווסת מסלולים דלקתיים ולהחזיר את האיזון בתוך מיקרוביום המעי.

ניהול סטרס: טכניקות כמו מיינדפולנס, יוגה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכולות להשלים טיפולים ממוקדי מיקרוביום על ידי טיפול בהשפעות הפסיכולוגיות של דיסביוזיס.

ככלל, התחום מתקדם לעבר גישה אינטגרטיבית המשלבת בריאות פסיכולוגית, מטבולית ומערכת העיכול כמרכיבים קריטיים בטיפול בהפרעות פסיכולוגיות. מחקר נוסף על ציר המיקרוביום -miRNA יהיה חיוני לפיתוח טיפולים יעילים וממוקדים למצבים אלה.