פרופ' יוסף לוין

אפשרות היישום של "ריאליזם קסום" בדמיון מודרך ככלי בטיפול במצבי חרדה ותסמונת פוסט טראומתית

נכתב ע"י פרופ' לוין

להלן נבחן את היישום הפוטנציאלי של ריאליזם קסום כמסגרת נרטיבית בפסיכותרפיה באמצעות דמיון מודרך לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). בהסתמך על תיאוריה ספרותית, מודלים פסיכודינמיים ומחקר עכשווי בטיפול בטראומה, נטען כי המיזוג של אלמנטים קסומים וריאליסטיים מציע שפה מטאפורית רבת עוצמה שיכולה להקל על עיבוד רגשי, בנייה קוגניטיבית מחדש ואינטגרציה נרטיבית. נציע כי שימוש בטכניקות ריאליסטיות קסומות בדמיון מודרך עשוי להרחיב את היעילות הטיפולית בכך שהוא מאפשר למטופלים לגשת לחומר טראומטי או פובי בצורה עוקפת, ובכך לעקוף התנגדות ולטפח סימבוליזציה יצירתית מחדש של זיכרונות מטרידים.

דמיון מודרך הוא מרכיב חשוב בפסיכותרפיה, במיוחד בטיפול בטראומה וחרדה (Utay & Miller, 2006). עם זאת, התוכן והמבנה של תסריטים דימויים נצמדים לעתים קרובות למטאפורות טיפוליות קונבנציונליות ולמסגרות רציונליסטיות. מאמר זה מציע לשלב ריאליזם קסום – סגנון ספרותי המשלב אלמנטים פנטסטיים עם יומיומיים – בפרוטוקולים של דמיון מודרך. נבחן את הפוטנציאל של הריאליזם הקסום להעמיק תהודה רגשית, להגביר את הגמישות הסמלית וליצור מרחק נרטיבי הדרוש לעיבוד מחדש של תוכן טראומטי.

הבנת הריאליזם הקסום

מקורות ומאפיינים ה"ריאליזם קסום", הופיעו כתנועה ספרותית משמעותית באמריקה הלטינית במאה ה-20. הוא מזוהה לעתים קרובות עם סופרים כמו גבריאל גרסיה מארקס, איזבל איינדה, חורחה לואיס בורחס ו אלחו קרפנטייה ועוד. סימן ההיכר של ז'אנר זה הוא מיזוג החלק של העל-טבעי עם היומיומי, המציג אירועים יוצאי דופן בנימה של ריאליזם רגיל. בטקסטים ריאליסטיים קסומים, רוחות רפאים מתהלכות בין החיים, הזמן עשוי ל"התקפל" או לחזור על עצמו, והטבע עשוי לדבר, אך אירועים אלה מטופלים באותו היגיון ונורמליות כמו התרחשויות ארציות (Faris, 2004; Zamora & Faris, 1995).

הריאליזם הקסום מאתגר את הבינאריות בין מציאות לפנטזיה, ומאפשר לקוראים לאכלס מרחב לימינלי שבו המציאות ספוגה במטאפורה, מיתוס ואמת רגשית. בניגוד לז'אנרים של פנטזיה המעבירים את הקוראים לעולמות אחרים, הריאליזם הקסום ממקם את הפנטסטי בתוך המוכר, ומרמז על כך שהנפלא מוטמע במרקם חיי היומיום.

ממדים פילוסופיים ותרבותיים

הריאליזם הקסום הוא יותר ממכשיר סגנוני; לעתים קרובות הוא משמש כצורה של התנגדות לתפיסות עולם רדוקטיביות, קולוניאליסטיות ורציונליסטיות. הוא מכבד קוסמולוגיות ילידיות, זיכרון קולקטיבי ומורכבות רגשית. מנקודת מבט פסיכולוגית, ערבוב הממדים הזה מספק מראה סמלית למצבים פנימיים המתריסים נגד הסבר רציונלי טהור. על ידי שבירת הזמן הליניארי והסיבתיות הרגילה, הריאליזם הקסום משקף את החוויה המפורקת והמרובדת של טראומה, זיכרון ורגש.

ריאליזם קסום בפסיכותרפיה

פסיכותרפיה הסתמכה זה מכבר על מטאפורה, נרטיב ודימויים סימבוליים [תהודה סימבולית ושפת הנפש] כדי לגשת לחומר הלא מודע ולשנות אותו (Berlin et al' 1991). ריאליזם קסום יכול להעשיר את השפה הסמלית הזו על ידי הצגת דימויים רב-שכבתיים, טעונים רגשית המהדהדים עמוקות עם מיתוסים אישיים ותרבותיים. השימוש בריאליזם קסום בטיפול מזמין חקירה פואטית יותר, לא ליניארית ומגוונת רגשית של הנפש.

יישום בדמיון מודרך

דמיון מודרך היא טכניקה טיפולית שבה המטופלים מובלים באמצעות הדמיות מתוסרטות או ספונטניות שנועדו לעורר חוויות חושיות, רגשיות וקוגניטיביות (Utay & Miller, 2006). ניתן להטמיע אלמנטים ריאליסטיים קסומים בהדמיות אלה כדי לספק עושר סמלי גדול יותר, מרחק מטאפורי וביטחון רגשי.

לדוגמה, במקום לבקש מלקוח לדמיין "מקום בטוח" כחוף או גינה, תסריט ריאליסטי קסום עשוי לתאר אי צף שבו העצים שרים והרוח נושאת מסרים של אבות. דימויים כאלה יכולים לפתוח אפיקים חדשים ליצירת משמעות ולעקוף הגנות פסיכולוגיות שעשויות להיווצר על ידי ייצוגים מילוליים יותר.

שימוש בריאליזם קסום מעבר לדמיון מודרך

מעבר לדמיון מודרך, ניתן להשתמש בריאליזם קסום בכתיבה אקספרסיבית, עבודת חלומות, טיפול במשחקי חול ופסיכודרמה. ניתן לעודד לקוחות לכתוב או לשחק סיפורים הכוללים התרחשויות קסומות השזורות בנושאים מהחיים האמיתיים. גישה זו תומכת בגמישות נרטיבית, ביטוי רגשי ושילוב של חוויות מקוטעות.

הקלה על שילוב טראומה

טראומה משבשת את המשמעות הנרטיבית והסמלית הליניארית (Van der Kolk & Fisler, 1995). הריאליזם הקסום משקף את האיכויות הסוריאליסטיות של הזיכרון הטראומטי ומספק ניב שבו "ניתן לומר את הבלתי ניתן לתיאור." הוא יוצרת מרחב לימינלי וסמלי לעבודה דרך אבל, בושה, פחד ואובדן.

יישומים קליניים

דוגמה ראשונה להמחשה: תסמונת פוסט טראומטית

"דויד", חייל משוחרר בן 38, נאבק בפלאשבקים וערנות יתר בעקבות חשיפה לקרב. טיפולים מסורתיים מבוססי חשיפה לא נשאו פירות. באמצעות תסריט דמיון מודרך בהשראת ריאליזם קסום, לואיס הוזמן לדמיין יער שבו לעצים יש עורקים זוהרים והם יכולים לומר את שמות הנופלים. בנוף זה הוא פגש רוחות דמויות ציפורים של חבריו, שהעבירו מסרים של סליחה ושלום. הדימויים הסוריאליסטיים אפשרו לו להחצין את האשמה, לקבל מחילה סמלית ולהתאבל במרחב מוכל ומטפורי.

המחשה בעזרת AI

עם הזמן, לואיס הצליח לשלב את הדימויים האלה בשגרת הלילה שלו, להפחית סיוטים ולהגביר את הוויסות הרגשי. הדימויים הריאליסטיים הקסומים פעלו כאובייקט מעבר, וגישרו בין כאוס פנימי לבין קוהרנטיות נרטיבית.

דוגמה שנייה להמחשה: התעללות וחרדה בילדות

"נדיה", אישה בת 27 עם היסטוריה של התעללות מינית בילדות, חוותה חרדה כרונית ודיסוציאציה. התערבויות קוגניטיביות סטנדרטיות הרגישו לה מרוחקות ולא יעילות. בטיפול היא קיבלה הדרכה לדמיין נוף שבו הזמן זורם קדימה ואחורה ושבו עץ ענק וחכם עם עלים זוהרים לוחש הצהרות. העץ שימש מחסה לגרסה צעירה יותר של עצמה, שיצאה ממע רה שנשמרה על ידי לביאה מיתולוגית.

המחשה בעזרת AI

המסע המודרך הזה אפשר לנדיה לפגוש מחדש את הילדה הפנימית שלה מעמדה של ביטחון ועוצמה. באמצעות מפגשים חוזרים ונשנים, הלביאה הפכה לדמות מגינה פנימית. הורות מחדש סמלית באמצעות דימויים אלה חיזקה את גבולותיה, הפחיתה את הסימפטומים הדיסוציאטיביים והגבירה את תחושת הערך העצמי שלה.

מגבלות ושיקולים אתיים

יש להסביר את השימוש למטופל בגישה זו את יתרונותיה וחזרונותיה. אין לכפות כמובן ריאליזם קסום על לקוחות המעדיפים שיטות קונקרטיות או מילוליות. על המטפלים להעריך את המוכנות ולוודא שהתוכן הסמלי אינו מעורר בלבול או החמרה של נטיות דיסוציאטיביות (Pearlman & Courtois, 2005). כמו כן שימוש תואם תרבותית באלמנטים ריאליסטיים קסומים הוא חיוני, במיוחד בהקשרים רב-תרבותיים.

כיוונים עתידיים

יש צורך במחקר נוסף כדי לפתח פרוטוקולים מובנים לריאליזם קסום בדמיון מודרך. מחקרים אמפיריים המשווים התערבויות ריאליסטיות קסומות עם טכניקות דמיון סטנדרטיות יכולים להציע תובנה לגבי היעילות. ניתוח איכותני של נרטיבים של מטופלים יכול להאיר כיצד התערבויות מטאפוריות אלה מטפחות שינוי טיפולי.

מסקנה

ריאליזם קסום מציע מסגרת עשירה, תואמת תרבות ומהדהדת רגשית לפסיכותרפיה. על ידי החדרת דמיון מודרך וטכניקות טיפוליות אחרות עם סמליות פנטסטית אך "מקורקעת", מטפלים יכולים לתמוך במטופלים בהחזרת השליטה באירועים באמצעות הסוכנות הנרטיבית, בשילוב החוויה הטראומטית ברצף ההיסטורי של חייהם וביצירה של נתיבים לריפוי באמצאות השימוש בסוג זה של דמיון.

הפניות:

Berlin RM, Olson ME, Cano CE, Engel S. Metaphor and psychotherapy. Am J Psychother. 1991 Jul;45(3):359-67. 

Faris, W. B. (2004). Ordinary enchantments: Magical realism and the remystification of narrative. Vanderbilt University Press.

Herman, J. L. (1992). Trauma and recovery: The aftermath of violence–from domestic abuse to political terror. Basic Books.

Levine, P. A. (2010). In an unspoken voice: How the body releases trauma and restores goodness. North Atlantic Books.

Linden, D. J. (2003). The accidental mind: How brain evolution has given us love, memory, dreams, and God. Harvard University Press.

Pearlman LA, Courtois CA. Clinical applications of the attachment framework: Relational treatment of complex trauma. J Trauma Stress. 2005 Oct;18(5):449-59.

Singer, J. L. (2006). Imagery in psychotherapy. American Psychological Association [book].

Utay, Joe; Miller, Megan.  Guided Imagery as an Effective Therapeutic Technique: A Brief Review of its History and Efficacy Research.  Journal of Instructional Psychology; Mobile Vol. 33, Iss. 1,  (Mar 2006): 40-43.

van der Kolk, B. A., & Fisler, R. (1995). Dissociation and the fragmentary nature of traumatic memories: Overview and exploratory study. Journal of Traumatic Stress, 8(4), 505–525

Zamora, L. P., & Faris, W. B. (Eds.). (1995). Magical realism: Theory, history, community. Duke University Press.