פרופ' יוסף לוין

שיחה 80: יחסי הגומלין בין דמות חיצונית במציאות לבין ייצוגה הפנימי: תיאור הדינמיקה על פי מודל העצמי החברתי האינטגרטיבי

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו

כאמור מכתבות קודמות, במודל שלנו [מודל העצמי החברתי האינטגרטיבי] העצמי כולל את מרכיבי נפש האדם. המודל מניח תחילה קיומו של "עצמי הראשוני", שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות גוברת במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים האינסטינקטיביים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. העצמי הראשוני משתמש במאגרי ומנגנוני הרגש, הזיכרון וביכולות הקוגניציה והוא מכיל גרעינים ראשוניים להתפתחות עתידית של מבני נפש אחרים.

נתייחס תחילה לעצמי הראשוני (Biological Predestined Core): העצמי הראשוני מורכב ממבנים ביולוגיים מולדים ואינסטינקטים המהווים את הבסיס המולד של חלקי האישיות והוא כלל גם את תהליכים הקוגניטיביים והתהליכים הרגשיים. לעצמי ראשוני זה יש דינמיקה משלו במהלך חייו של האדם והוא נתון לשינויים עם הגיל, בעקבות מחלות, טראומות, צריכת סמים, התמכרות וכו '. הן האינסטינקטים והן הצרכים הבסיסיים אצל כל אדם ואדם משתנים בהתאם לתקופות התפתחות שונות והזדקנות – (ומכאן השפעתם על ההתנהגות) ועשויים להשתנות באמצעות תרופות, טראומה, מחלות ועוד. בתוך העצמי הראשוני קיים הפוטנציאל ליכולות אינסטרומנטליות שהן מולדות, אך ניתן גם לקדם אותן, או להיפך, לדכא אותן באמצעות השפעתן של קבוצות הייחוס. לעצמי הראשוני יש גם יכולות קוגנטיביות שבחלקן מולדות ובחלקן תלויות באינטראקציות עם הסביבה במהלך שנות החיים הראשונות. בנוסף, הוא כולל את הטמפרמנט והאינטליגנציה הרגשית שהם בחלקם מולדים ובחלקם תלויים באינטראקציות עם הסביבה בשנים הראשונות לחיים. ולבסוף, הוא כולל מטען אנרגיה שהוא בעיקר מולד אך ניתן לדכא אותו באמצעות השפעת קבוצות הייחוס, כמו גם באמצעות גורמים מצביים שונים. העצמי הראשוני כולל גם את ששת ערוצי הרגישות האישיים: ערוצי רגישות אינדיבידואליים (ISC) המשקפים את תגובתיות הפרט שלנו בתגובה לגורמי לחץ (חיצוניים ופנימיים כאחד). עד כה זיהינו שבעת ערוצי רגישות: 1. רגישות לגבי מעמדו ומיקומו של אדם (ערוץ סטטוס) 2. רגישות לשינויים בנורמות (ערוץ נורמות) 3. רגישות ביחס להיקשרות רגשית לזולת (ערוץ התקשרות) 4. רגישות לאיום (ערוץ איום) 5. רגישות לשינויים שגרתיים (ערוץ שגרתי) 6. רגישות לירידה ברמת האנרגיה ויכולת הפעולה הנגזרת ממנה (ערוץ אנרגיה). 7. ערוץ הרגישות הפרופריוצפטיבית. ככל שהאדם מגלה פחות רגישות בערוצים אלו כך הוא בריא יותר נפשית. רגישות רבה בערוץ אחד או יותר מדגימה פתולוגיה נפשית. מתוך העצמי הראשוני הולכים ומתפתחים מתוך גרעינים מולדים המהווים בסיס פרהמורדיאלי להתפתחות תוך אינטראקציה של התינוק ובהמשך האדם במהלך חייו עם הדמויות בסביבתו מספר מבני-על

Experience coordinating agency [1

2] שלושה מבנים שיחד מרכיבים את העצמי המשני או העצמי החברתי, אלו כוללים את:

א] קבוצת אוסף הדמויות המופנמות שנכנה במטפורה דירקטוריון הדמויות המופנמות ,

ב] קבוצת אוסף האויבים

ג] קבוצת אוסף ייצוגיי האני.

Experience coordinating agency

כעת נציין כי מתוך העצמי הראשוני עולה ונבנה מתוך גרעין פוטנציאלי בלידה מבנה שנכנה אותו

Experience coordinating agency

מבנה זה בנוי משלושה רשתות:

1] Emotion salience, 2]executive cognitive, 3] brain default mode

יתר או תת פעילות באחת משלושת רשתות אלו רומזת על פתולוגיה נפשית . תפקידו של מנגנון זה [Experience coordinating agency] לסקור ולהתבונן במערכי הנפש פנימה ובמערכי המציאות החיצונית. למנגנון זה תפקיד של הערכה והוא גם קשור בפרשנות אירועי המציאות ואירועי הנפש פנימה.

קבוצת אוסף הדמויות המופנמות שנכנה במטפורה "דירקטוריון הדמויות המופנמות" מורכבת מהפנמה של דמויות משפיעות בחיי הפרט, המסודרות בסדר היררכי. לדמויות אלו יש דיאלוג מתמשך ביניהן ולעיתים אף קונפליקטים, כאשר לדמות מופנמת אחת או יותר יש את ההשפעה הגדולה ביותר על עמדותיו, רגשותיו והתנהגותו של הפרט, שקראנו לה "העצמי המנהיג" [דמות שנקראה בעבר גם "העצמי הדיקטטורי", ראה שיחות קודמות]. עמדותיו של המנהיג הפנימי ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות על הפנמת מידע ודמויות. הוא מחליט אם לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות, במובן מסוים, אנחנו מניחים שהדמות המשפיעה הזאת היא גם סוג של צנזורה פנימית. יש להדגיש כי אין מדובר בהשערות קונקרטיות בדבר נוכחותן של דמויות מופנמות בעולמו הפנימי של הפרט כמעין "אנשים קטנים בתוך המוח", אלא בייצוגן באזורי מוח שונים שאופיים ואופן ייצוגם עדיין דורש מחקר נוסף. עוד נציין כי למרות שאנו מכנים דמות זו "המנהיג הפנימי", למעט סוג מסוים, מאפייניו אינם זהים לאלה של שליט במדינה מסוימת, אלא שדמות זו דומיננטית ומשפיעה בקרב "מנהל הדמויות" או "מנהל הדמויות".

נציין כי האירועים והדמויות בעולם החיצוני מקיימים סוג של דיאלוג דרך תיווכו של Experience coordinating agency עם הדמויות המופנמות בדירקטוריון [או עם קבוצת האויבים- ראה בהמשך] ועשויים או עלולים להשפיע על הביטוי ולעיתים אף על ההיררכיה של הדמויות בדירקטוריון הדמויות המופנמות. בנוסף ייתכן שבדומה לזיכרון לטווח קצר, שחלקים ממנו מועברים לזיכרון לטווח ארוך, גם בכל הנוגע להפנמת דמויות אל תוך הדיקטוריון, קיימת הפנמה קצרת טווח, שבהתאם לנסיבות, חשיבות ומשך השפעתה של הדמות, תועבר בסופו של דבר להפנמה ארוכת טווח במערך הדמויות המופנמות.

להלן מבנה דירקטוריון הדמויות המופנמות: דירקטוריון זה מורכב מ"דמויות משניות" הכוללות את הסוגים הבאים: 1] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן בדמויות המשמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אך כאמור, ייתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' שהשפיעו רבות על האדם. 2] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה בה אדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].

נציין כי הפרט אינו מודע לכך שמעשיו, רגשותיו ועמדותיו נגרמים על ידי היחסים הדינמיים בין דמויות מובנות אלה. הדמויות מדגימות היררכיה בדירקטוריון כאשר הדמיות הגבוהות בהיררכיית ההשפעה בדירקטוריון מכונות מנהיג מופנם או מנהיגים מופנמים. בבריאות נפשית יש יותר ממנהיג אחד מופנם ויש גם השפעה לדמויות האחרות בדירקטוריון על פי מיקומם בהיררכיה בשעה שיש מנהיג אחד דומיננטי הדבר בדרך כלל רומז על פתולוגיה נפשית כלשהי על פי מאפייני המנהיג. נוסיף כי דמויות מפתח מופנמות בדירקטוריון [בדרך כלל אנושיות], מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים בחייו של אדם שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהשאיר רושם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים, אלה יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות ואחרות שהטביעו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.

המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט וגישות מסוימות לחיים המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות. דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. ראה נספח ב' למחשבות אודות אוסף הדמויות המופנמות.

קבוצת אוסף האויבים כעת נציין בנוסף כי מתוך העצמי הראשוני עולה ונבנה מתוך גרעין פוטנציאלי בלידה מבנה שנכנה אותו קבוצת האויבים. כך בנוסף לדירקטוריון הדמויות, בעצמי החברתי מצויה גם "קבוצת האויבים" ובמדויק יותר "קבוצת האויבים המופנמת" זהו המקום בו מופנמות הדמויות המאיימות על האדם באופן משמעותי ואשר הדמויות הדומיננטיות בדירקטוריון הדמויות מונעות מהם להיכנס ולהיות מופנמות בדירקטוריון הדמויות [הנחנו את קיומה של קבוצה זו בשנה האחרונה לאור מחשבה על הצורך האבולוציוני בבעלי החיים העיליים ועד לאדם ביצירת קבוצה כזו לשם הישרדותם, ראה התייחסות רחבה לנושא האוייבים בהמשך]. הדמויות ב"קבוצת האויבים" הן דמויות בעלות ערכיות רגשית שלילית ומיוצגות באופן סכמטי יחסית לדמויות בדירקטוריון הדמויות המופנמות. נציין כי בדרך כלל המעבר בין קבוצת הדירקטוריון לקבוצת האויבים הוא לא שכיח ואף נדיר ובדרך כלל ויקרה בעקבות אירוע הטראומטי או מאיים לאדם. בשעה שקבוצת האוייבים דומיננטית מאוד בחיי הנפש של האדם הדבר עלול לרמוז על פתולוגיה נפשית. קבוצת אוסף ייצוגיי האני בנוסף מתוך העצמי הראשוני מתפתחת כאמור קבוצת על של ייצוגיי האני בתקופות השונות של החיים [למשל ייצוג האני כילד כנער כמבוגר ועוד] כולל ייצוג הגוף. ייצוג האני במובן מסויים הוא גם מעין מיכל לזרימת אינפורמציה של עמדות רגשות והתנהגויות מהדינמיקה בדירקטוריון הדמויות. ראה נספח ד' למחשבות אודות אוסף ייצוגי האני. ייצוגיי אני מעוותים או סכמטיים מאוד או לא בשלים רומזים על פתולוגיה נפשית.

מחשבות אודות ההתפתחות מרכיבי המודל במהלך חיי הפרט

משאמרנו זאת נציין כי בדומה לתיאוריות של יחסי אובייקט אנו סבורים כי בתינוק הרך קיימים תחילה ייצוג חיובי היולי עם רגש חיובי לדמות המטפלת והמניקה בדירקטוריון וייצוג נוסף היולי שלילי עם רגש שלילי לדמות המטפלת והמניקה, כאשר יש כנראה מעט דמויות כאלו עם ייצוג כפול כזה כמו האם והאב. ייצוגים כפולים אלו ילכו ויתלכדו בהדרגה לייצוג אחד משולב במהלך השנים הבאות. בעצם אנו סבורים כי הרגש הוא שמאפשר התלכדותה של דמות או אובייקט לייצוג שלילי סביב רגש שלילי או חיובי סביב רגש חיובי.

מדוע אם כן חלה אינטגרציה של שני אלו בהמשך החיים לייצוג אחד תשאלו מדוע לא חל יותר פיצול למשל לרגש שלילי של כעס ולרגש שלילי של עצב או דכאון, לרגש חיובי של שמחה, או לרגש חיובי של אהבה וכדומה. כאן נשיב שמגוון תכונות משותפות של הדמות שגרעינן בייצוג הפנים [ראה שיחות קודמות] תורמות לאינטגרציה ושילוב של הדמות השלילית והחיובית. אך יתכנו מקרים פתולוגיים כמו למשל בהפרעת אישיות גבולית [ראה בלוג קודם]שם ישאר הפיצול לדמות חיובי ולדמות שלילית במידות משתנות כאשר הרגש השליט אצל הלוקה בהפרעה מעלה ייצוג אחד או אחר. במקרה אחר של הפרעה מרובת פנים או מרובת אישיויות יתכן המשך הפיצול לדמויות רבות כפי שנשאל קודם ובכך נדון בכתבה נפרדת.

אגב אצל התינוק בגיל 8 חודשים לערך מופיע פחד מזרים שאנו סבורים שבשלב זה מתחיל להיווצר מחד דירקטוריון הדמויות ומאידך קבוצה נוספת שאנו מכנים קבוצת האוייבים שם מתקבצים הייצוגים השליליים של הדמויות . בגיל 8 חודשים ייצוגיים רבים יותר ושטחיים יחסית של אנשים חדשים זרים ולא מוכרים עוברים תחילה לשם הגנה לקבוצת האוייבים ורק אם האמא וייצוגה החיובי כדמות המובילה המנהיגה בדירקטוריון בדמויות המתהווה מופיעה עם התנהגות חיובית כלפי הזר היא יכולה להרגיע הפחד בפני הזר באומרה למשל "זה דוד משה לא לפחד וכד'. קבוצה זו שאנו מכנים "קבוצת האוייבים" אליה מופנמות דמויות המאיימות על האדם באופן משמעותי ואשר הדמויות הדומיננטיות בדירקטוריון הדמויות מונעות מהם להיכנס ולהיות מופנמות בדירקטוריון הדמויות [קבוצה זו לא מוצגת באיור למעלה ולאחרונה [בשנה האחרונה] הנחנו את קיומה לאור מחשבה על הצורך האבולוציוני בבעלי החיים העליים ועד לאדם ליצירת קבוצה כזו לשם הישרדותם]. הדמויות ב"קבוצת האוייבים" הן דמויות בעלות ערכיות רגשית שלילית.

נציין כי בדרך כלל המעבר בין קבוצת הדירקטוריון לקבוצת האוייבים הוא נדיר בדרך כלל ויקרה בעקבות אירוע הטראומטי או מאיים לאדם. נציין כי אנו משערים כי דירקטוריון הדמויות המופנמות משלים בדרך כלל את התפתחותו בתקופת הנעורים כמו גם המנגנון הרפלקטיבי ההולך ומתפתח ומגיע להשלמה משמעותית עם הבגרות אך יכול להמשיך ולהתפתח עוד במהלך המשך החיים. בדומה לייצוג האם בחיובית או שלילית בתחילה אצל התינוק מתפתח מתוך גרעין פרמורדיאלי בעצמי הראשוני ייצוג האני שגם הוא בתחילה כפול וכולל ייצוג חיובי ושלילי. שני ייצוגים אלו הולכים ומתלכדים עם ההתפתחות. במקביל מגרעין בסיסי בעמי הראשוני הולך ומתפתח העצמי הרפלקטיבי.

נעבור ונדון כעת בטיפול REFEERENCE GROUP FOCUSED THERAPY
ובראשי תיבות RGFT . זוהי טכניקה פסיכותרפאוטית המדגישה את ההבנה והתייחסות להשפעת קבוצות ייחוס מופנמות על מצבם הפסיכולוגי של אנשים. קבוצות ייחוס אלו בדרך כלל מורכבות מדמויות משמעותיות מעברו של האדם, כמו בני משפחה, מורים או חברים, שעמדותיהם, התנהגותם וציפיותיהם הופנמו וממשיכות להשפיע באופן לא מודע על רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו של האדם. בניגוד לגישות טיפוליות אחרות שעשויות להתמקד ב"עצמי" מאוחד (כמו טיפול גשטלט), RGFT פועל על פי הרעיון שלאנשים יש "עצמיים" מרובים, שכל אחד מהם מעוצב על ידי קבוצות ייחוס שונות. עצמיים אלו עשויים לייצג תפקידים שונים שהאדם הפנים מהסביבה החברתית שלו, במיוחד אלו שנמצאים בשורש [בתחילת] החיים המוקדמים שלו או בחוויות משמעותיות שחווה. טיפול ב RGFT כולל לעיתים קרובות זיהוי הדמויות המופנמות הללו ובחינת השפעתן על התנהגותו ומצבו הנפשי של האדם כיום. על ידי הבאת השפעות אלו למודעות מודעת, יכולים אנשים להתחיל להיפרד מהיבטים לא מועילים או שליליים של הדמויות המופנמות הללו, מה שמאפשר בחירות מודעות ובריאות יותר במחשבותיהם ובהתנהגותם. נ

עבור ונדון כעת בטיפול ממוקד בקבוצות הייחוס ;REFEERENCE GROUP/S] FOCUSED THERAPY ] ובראשי תיבות RGFT . זוהי טכניקה פסיכותרפאוטית המדגישה את ההבנה והתייחסות להשפעת קבוצות ייחוס מופנמות על מצבם הפסיכולוגי של אנשים. קבוצות ייחוס אלו בדרך כלל מורכבות מדמויות משמעותיות מעברו של האדם, כמו בני משפחה, מורים או חברים, שעמדותיהם, התנהגותם וציפיותיהם הופנמו וממשיכות להשפיע באופן לא מודע על רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו של האדם. בניגוד לגישות טיפוליות אחרות שעשויות להתמקד ב"עצמי" מאוחד (כמו טיפול גשטלט), RGFT פועל על פי הרעיון שלאנשים יש "עצמיים" מרובים, שכל אחד מהם מעוצב על ידי קבוצות ייחוס שונות. עצמיים אלו עשויים לייצג תפקידים שונים שהאדם הפנים מהסביבה החברתית שלו, במיוחד אלו שנמצאים בשורש [בתחילת] החיים המוקדמים שלו או בחוויות משמעותיות שחווה. טיפול ב RGFT כולל לעיתים קרובות זיהוי הדמויות המופנמות הללו ובחינת השפעתן על התנהגותו ומצבו הנפשי של האדם כיום. על ידי הבאת השפעות אלו למודעות מודעת, יכולים אנשים להתחיל להיפרד מהיבטים לא מועילים או שליליים של הדמויות המופנמות הללו, מה שמאפשר בחירות מודעות ובריאות יותר במחשבותיהם ובהתנהגותם. גישתנו זו שונה מגישות אחרות, כמו טיפול יונגיאני, המתמקד בארכיטיפים אוניברסליים, או טיפול גשטלט, המדגיש את הרגע הנוכחי ואת האינטגרציה של חלקים שונים בעצמי. RGFT מתמקד יותר בהקשרים היסטוריים וחברתיים המעצבים את זהותו והתנהגותו של האדם.

לסיכום נצרף איור של המודל ונקודות אודות הסטרוקטורות השונות בתוכו:

Experience Coordinating Agency:

מבנה שמצוי בעצמי הראשוני, כולל שלושה רשתות מוחיות: רגש, קוגניציה ניהולית, ומצב ברירת המחדל.

פעילות יתר או תת-פעילות ברשתות אלו מרמזת על פתולוגיה נפשית.

תפקיד המנגנון: סריקה והערכה של המערכים הפנימיים והחיצוניים, וכן פרשנות של אירועים פנימיים וחיצוניים.

דירקטוריון הדמויות המופנמות:

אוסף דמויות משפיעות מהחיים, מסודרות בהיררכיה, עם דיאלוג מתמשך וקונפליקטים.

דמות "העצמי המנהיג" (כמו "העצמי הדיקטטורי") משפיעה על קבלת החלטות והפנמת מידע.

הדמויות המופנמות ייצוגיות לאנשים חשובים מהחיים או מדמויות דמיוניות.

קבוצת האויבים:

קבוצת דמויות מופנמות שליליות המאיימות על האדם.

השפעת דמויות אלו נגרמת בעקבות אירועים טראומטיים.

אם דמויות האויבים דומיננטיות, זה עשוי להצביע על פתולוגיה נפשית.

ייצוגי האני:

תהליך התפתחותי של ייצוגי העצמי בשלבי חיים שונים (כילד, נער, מבוגר).

ייצוגי האני עשויים להצביע על פתולוגיה נפשית אם הם מעוותים או לא בשלים.

הנה סיכום של שבעת ערוצי הרגישות:

ערוץ סטטוס – רגישות למעמד ולמיקומו של האדם, ותגובה לשינויים במעמדו החברתי או הסוציאלי.

ערוץ נורמות – רגישות לשינויים בנורמות החברתיות, האתיות או התרבותיות, ולהתאמה של האדם לנורמות אלו.

ערוץ התקשרות – רגישות להיקשרות רגשית לזולת ולמערכות יחסים אינטימיות.

ערוץ איום – רגישות לאיומים פיזיים או נפשיים, ותגובה למצב של סכנה או חשש.

ערוץ שגרתי – רגישות לשינויים בשגרה או במבנה היום-יומי, ולתחושת חוסר נוחות או בלבול בעת חריגה מהשגרה.

ערוץ אנרגיה – רגישות לשינויים ברמות האנרגיה האישית והיכולת לבצע פעולות.

ערוץ פרופריוצפטיבי -רגישות לתגובתיות האישית הפרופריוצפטיבית של הפרט כלפי תחושות פנימיות מגופו או רגישות יתר באחד החושים לגירויים חיצוניים.

ככל שהרגישות בערוצים אלו נמוכה יותר, כך מצב בריאות הנפש טוב יותר. רגישות גבוהה בערוץ מסוים עשויה להעיד על פתולוגיה נפשית.

הפנמה וייחודיות בטיפול:

ייצוגי הדמויות מתפתחים באופן של אינטראקציה עם דמויות משמעותיות מהעבר.

הטיפול RGFT (Reference Group Focused Therapy) מתמקד בהבנת השפעת קבוצות ייחוס מופנמות על מצב נפשי.

RGFTשונה מגישות טיפוליות אחרות בכך שהוא מתמקד בקבוצות ייחוס ומעבר של "עצמיים" מרובים מעוצבים על פי השפעות חברתיות והיסטוריות.

מטרת הטיפול: להעלות למודעות את הדמויות המופנמות ולהתמודד עם השפעותיהן השליליות על מחשבות ורגשות.

להלן נדון על הדיאלוג בין דמות המופנמת באחת הקבוצות המופנמות ובמיוחד בדירקטוריון הדמויות המופנמות לבין זרימת המידע מאותה דמות חיצונית בחיים האמיתיים

נפתח ונאמר כי אצל כל אדם פועלת כל העת מערכת מורכבת של ייצוגים פנימיים (“דמויות מופנמות”) ודמויות אמִתּיות במציאות החיצונית—הורים, בני-זוג, קולגות או דמויות ציבוריות. לפי המודל המתואר למעלה, דמויות אלו בהוויתן המופנמת שוכנות באחת משלוש קבוצות-על: (א) דירקטוריון הדמויות) ב) קבוצת האויבים המופנמת, (ג) קבוצת ייצוגי האני בשלבי חיים שונים). נטען כי המפגש התמידי בין הדמות האמִתּית בחוץ לבין הייצוג המופנם שלה יוצר דיאלוג דינמי המנתב רגשות, קוגניציה והתנהגות.

המסגרות המוחיות – Experience Coordinating Agency -רשת התיאום החווייתית

-רשת התיאום החווייתית, הפועלת כבר בתוך “העצמי הראשוני”, מורכבת ומצליבה נתונים משלוש רשתות מוחיות: רשת החשיבות הרגשית, הרשת הקוגניטיבית-ניהולית, ורשת ברירת-המחדל. היא משמשת שער: קולטת את הגירוי מהדמות החיצונית, משווה לייצוג המופנם, ומשפיעה—בכפוף לצנזורה של “העצמי המנהיג” בדירקטוריון הדמויות—אם וכיצד לעדכן זמנית את ההיררכיה הפנימית.

מנגנון הדיאלוג

הזרימה היא מחזורית: כל פעולה חיצונית מחוללת שינוי זמני עד לתיקון או שימור של המערך הפנימי, המשפיע בתורו על ההתנסוּת העתידית עם אותה דמות.

וריאציות נורמטיביות לעומת פתולוגיות

תפקוד בריא

היררכיה גמישה; כמה דמויות מנהיגות מאזנות זו את זו.

רשת התיאום החוויתית מתווכת עדכונים בצורה מדורגת; קונפליקטים נפתרים בדיאלוג פנימי.

רגישות מתונה בערוצי ה-רגישות, ה חרדה נשלטת.

הפרעת אישיות גבולית

פיצול — הייצוג הפנימי של הדמות החיצונית עובר תנודות קיצוניות בין אידיאליזציה לדבליואציה.

רשת התיאום החווייתית מוצפת; “העצמי המנהיג” מתקשה ואינו מצליח לייצב היררכיה.

ערוץ איום וערוץ ההתקשרות פועלים ביתר—מעגל של חרדת נטישה והתקפי זעם.

פסיכוזה עם תוכן פרנואידי

הדמות החיצונית מפוענחת כמאיימת; במהירות “מועברת” לקבוצת האויבים.

חוסר הבחנה בין ייצוג פנימי למציאות—קולות פנימיים מקבלים תוקף חיצוני.

פעילות-יתר ברשת ברירת-המחדל ושיבוש ברשת החשיבות הרגשית.

הסתגלות בטראומה מורכבת (Complex PTSD)

קִיפאון” בהיררכיית דירקטוריון הדמויות: הדמות הפוגענית נשארת בעמדת מנהיג דיקטטורי. לעיתים דמות מסויימת טראומטית לאדם שהייתה בקבוצת האוייבים הופכת כה דומיננטית עד שמחלחלת אל הדירקטוריון לעמדת מנהיגות

הצנזורה של המנהיג בדירקטוריון חוסמת מידע מתקֵן חיובי; ערוץ האיום קבוע במצב דרוך.

ייצוגי האני מעוותים (אשמה, בושה); קשרים חדשים נתפסים מאיימים.

דוגמה קלינית קצרה

רקע: רבקה, בת 36, גדלה עם אם ביקורתית שהייתה דמות דומיננטית בדירקטוריון הדמויות המופנמות שלה. כיום המנהלת הישירה שלה מזכירה במאפייניה את האם.

אירוע חיצוני: המנהלת מעירה לרבקה על טעות בדו״ח.

דרך רשת התיאום החוויתית נוצרת הפעלת הערוץ סטטוס והאיום; רבקה משווה את הטון המזלזל לייצוג האם.

העצמי המנהיג: מקטלג את המנהלת כ”אותה דמות אם” או מאפשר לדמות האם לעלות בהיררכיה בהשפעת רשת התיאום החוויתית ומונע מרבקה לבחון חלופות.

תגובה גלויה: רבקה חשה בושה ונסיגה, נמנעת מדיון אסרטיבי.

תוצאה: ייצוג האם דומיננטי, המנהלת “מטפסת” בהיררכיה באותה עת, והערך-העצמי של רבקה נפגע.

התערבות בגישת ה RGFT

המטפל עוזר למפות את “האם הפנימית” ולהפריד בין הגירוי הנוכחי לבין ההפנמה.

דרך חשיפה מבוקרת ושיח רפלקטיבי משנים את “זכות הווטו” של העצמי המנהיג.

נוצרת אפשרות לבחור תגובה אדפטיבית—פנייה עניינית למנהלת במקום נסיגה.

הכיסא החם הוא כלי עזר למטרה זו [ראה שיחה קודמת על הטכניקה הטיפולית בRGFT ]

לסיכום – הדיאלוג בין דמות מופנמת לדמות אמִתּית מתרחש במסלול מחזורי הנשלט בידי ה-רשת התיאום החוויתית והעצמי-המנהיג, ומעצב בזמן-אמת רגשות, קוגניציה והתנהגות. הבנת הדינמיקה מאפשרת לזהות תבניות פתולוגיות—כמו השתלטות קבוצת האויבים או מונופול של דמות דיקטטורית—ולפתח התערבויות ממוקדות, דוגמת RGFT, המקדמות גמישות היררכית ושיקום ייצוגי האני.

עד כאן להפעם

שלכם

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסף לוין