ארכיון

ניסויי חשיבה בפסיכיאטריה: האם יש להם מקום? שאלות ותשובות עם אדון שאלה ומר תשובה

נכתב ע"י פרופ' לוין

היסטוריה ואבולוציה: איך נולדו ניסויי החשיבה, ואיך הם השתנו עד ימינו

אדון שאלה: מה דעתך ידידי, מאיפה בכלל הגיע הרעיון של “ניסוי חשיבה”?
מר תשובה: הרבה לפני שהיו מבחנות ומכשור מדידה, היו סיפורים. חכמים ופילוסופים השתמשו בעלילות קצרות ומדויקות בכדי לבחון מושגים גדולים: “מציאות”, “אני”, “סיבה”, “צדק”. ניסוי חשיבה הוא בעצם מעבדה של דמיון: מצמצמים את העולם לכמה רכיבים חיוניים, מזיזים משתנה אחד, ושואלים אם הרעיונות שלנו נכונים, מה מוכרח לקרות עכשיו?

אדון שאלה: ומה השתנה כשנולד המדע המודרני?
מר תשובה: הניסויים החשיבתיים לא נעלמו; הם הפכו למצפן. גלילאו, איינשטיין ואחרים כתבו קודם את סיפור העיקרון, ורק אחר כך בנו ניסויים פיזיים. ניסוי חשיבה חד מנסח מראש מה למדוד, מה ייחשב הוכחה, ומה יגרום לנו לשנות דעה. במאה העשרים ואחת, עם מחשבים ובינה מלאכותית, נוסף שלב ביניים: אפשר “להריץ” את הסיפור או נסוי החשיבה בזירה קטנה (סימולציה). אבל הלב נשאר זהה: עלילה נקייה, היגיון עיקש, ושקיפות לגבי הערכים וההנחות.

אדון שאלה: הנה אקשה עליך. תן לי מר תשובה יקר תשעה דוגמאות לניסויי חשיבה של פילוסופים ומדענים

מר תשובה: בבקשה ואפילו אגיש לך את הקטע הבא:

קרא עוד »

החומרים הנדיפים מן העצים: מה בדיוק נכנס לנו לאף, איך זה מגיע לדם, ולמה זה עשוי להרגיע ולחזק

נכתב ע"י פרופ' לוין

נשימה עמוקה ביער, ופתאום הכול נהיה מעט רגוע יותר.

נושא רפואת היער סיקרן אותי בעבר ונזכרתי בן שוב בעקבות כתבה אודות חוקרים ישראלים שבדקו וחקרו נושא זה.

[ראו כתבה ששמה "רפואת יער מקבלת ביסוס: למה פרופ' גרוטו משוכנע שכדאי לחבק עצים?" מאת איתן גפן |11.09.25 | 07:09 YNET. זהו מחקר קליני שכלל 500 משתתפים, ומדווח על פי הכתבה כי פרוטוקול מובנה של "רפואת יער" מפחית באופן מובהק את רמות המתח. התוצאות הדגימו ירידה ניכרת בקורטיזול ובמדדי המוח, לצד שיפור ביכולת הקוגניטיבית והתמודדות עם מצבי לחץ. מצויין כי המחקר, נערךעל ידי פרופ' איתמר גרוטו, , יחד עם ד"ר אפרת דנינו והיזמת גליה בן חיים].

יער בשלכת: צייר הצייר הצפתי רוברט רוזנברג

רפואת היער (Forest Medicine) צמחה מהמושג היפני "שינרין-יוקו" (Shinrin-yoku), ומהווה מדע בינתחומי חדש החוקר את ההשפעות המיטיבות של סביבות יער על בריאות האדם. בעידן שבו רמות הלחץ ומחלות שאינן מידבקות נמצאות בעלייה מתמדת, רפואת היער מציעה גישה מונעת ומשלימה לשיפור הרווחה. מחקרים רבים הראו כי חשיפה לסביבות יער, באמצעות טבילה ביערות פיזיים מביאה לשיפור משמעותי בתפקוד מערכת החיסון, הפחתת הורמוני לחץ, ייצוב מערכת העצבים האוטונומית, הפחתת לחץ דם, שיפור מצבי רוח ואיכות שינה. חלק ניכר מהשפעות אלו מיוחס לחומרים אורגניים נדיפים, המכונים פיטונצידים, הנפלטים מעצים ונספגים בגוף האדם.

נשאל כאן תחילה, האם החומרים הנדיפים זה רק “בראש שלנו” או שמשהו ממשי נכנס לנו לגוף ומשפיע? ואז נשיב: כן, נכנס. העצים פולטים “קוקטייל” של מולקולות ריח דקות שנודדות באוויר, אנחנו שואפים אותן, וחלקן מגיעות ממש לדם ולמערכות הגוף. במדע קוראים להן תרכובות אורגניות נדיפות ובאנגלית נהוג לכנותן Phytoncides או VOCs ברשימות המקורות.

להלן נסביר בגובה העיניים מהן המולקולות האלה, איך מודדים אותן בגוף, אילו עצים עשירים באילו חומרים, ומה יודעים (ובה עדיין לא יודעים) על ההשפעות שלהן על נשימה, מערכת העצבים, מערכת החיסון, מצב רוח ושינה.

קרא עוד »