פרופ' יוסף לוין

החומרים הנדיפים מן העצים: מה בדיוק נכנס לנו לאף, איך זה מגיע לדם, ולמה זה עשוי להרגיע ולחזק

נכתב ע"י פרופ' לוין

נשימה עמוקה ביער, ופתאום הכול נהיה מעט רגוע יותר.

נושא רפואת היער סיקרן אותי בעבר ונזכרתי בן שוב בעקבות כתבה אודות חוקרים ישראלים שבדקו וחקרו נושא זה.

[ראו כתבה ששמה "רפואת יער מקבלת ביסוס: למה פרופ' גרוטו משוכנע שכדאי לחבק עצים?" מאת איתן גפן |11.09.25 | 07:09 YNET. זהו מחקר קליני שכלל 500 משתתפים, ומדווח על פי הכתבה כי פרוטוקול מובנה של "רפואת יער" מפחית באופן מובהק את רמות המתח. התוצאות הדגימו ירידה ניכרת בקורטיזול ובמדדי המוח, לצד שיפור ביכולת הקוגניטיבית והתמודדות עם מצבי לחץ. מצויין כי המחקר, נערךעל ידי פרופ' איתמר גרוטו, , יחד עם ד"ר אפרת דנינו והיזמת גליה בן חיים].

יער בשלכת: צייר הצייר הצפתי רוברט רוזנברג

רפואת היער (Forest Medicine) צמחה מהמושג היפני "שינרין-יוקו" (Shinrin-yoku), ומהווה מדע בינתחומי חדש החוקר את ההשפעות המיטיבות של סביבות יער על בריאות האדם. בעידן שבו רמות הלחץ ומחלות שאינן מידבקות נמצאות בעלייה מתמדת, רפואת היער מציעה גישה מונעת ומשלימה לשיפור הרווחה. מחקרים רבים הראו כי חשיפה לסביבות יער, באמצעות טבילה ביערות פיזיים מביאה לשיפור משמעותי בתפקוד מערכת החיסון, הפחתת הורמוני לחץ, ייצוב מערכת העצבים האוטונומית, הפחתת לחץ דם, שיפור מצבי רוח ואיכות שינה. חלק ניכר מהשפעות אלו מיוחס לחומרים אורגניים נדיפים, המכונים פיטונצידים, הנפלטים מעצים ונספגים בגוף האדם.

נשאל כאן תחילה, האם החומרים הנדיפים זה רק “בראש שלנו” או שמשהו ממשי נכנס לנו לגוף ומשפיע? ואז נשיב: כן, נכנס. העצים פולטים “קוקטייל” של מולקולות ריח דקות שנודדות באוויר, אנחנו שואפים אותן, וחלקן מגיעות ממש לדם ולמערכות הגוף. במדע קוראים להן תרכובות אורגניות נדיפות ובאנגלית נהוג לכנותן Phytoncides או VOCs ברשימות המקורות.

להלן נסביר בגובה העיניים מהן המולקולות האלה, איך מודדים אותן בגוף, אילו עצים עשירים באילו חומרים, ומה יודעים (ובה עדיין לא יודעים) על ההשפעות שלהן על נשימה, מערכת העצבים, מערכת החיסון, מצב רוח ושינה.

מה זה בכלל “תרכובות נדיפות” של עצים?

דמיינו שלעץ מערכת תקשורת והגנה: כשהוא גדל, נשרט, מתחמם בשמש או מתמודד עם מזיקים הוא משחרר לאוויר מולקולות קטנטנות וריחניות. חלקן מגינות עליו, חלקן “מדברות” עם צמחים אחרים, וחלקן… מגיעות אלינו לאף.
המשפחה הגדולה ביותר של החומרים הנדיפים ביערות נקראת טרפנים. בתוך המשפחה הזו תמצאו:

אלפא-פינן, ביתא-פינן, דלתא-קרן, קמפן ולימונן – שכיחים במיוחד באורנים, אשוחים וברושים. הם נותנים “ניחוח יער” חד ורענן. (Geron et al., 2000; Antonelli et al., 2020; Hakola et al., 2023)

צינאול (1,8-צינאול), המוכר גם כאיקליפטול, מצוי במיוחד בשמנים אתריים של עצים ושיחים עציים מהקבוצה של ההדסיים. דוגמאות בולטות: אקליפטוסים שונים במיוחד Eucalyptus globulus, ‏E. radiata, ‏E. polybractea, ‏E. smithii, וגם E. camaldulensis הנפוץ בישראל. ובמללויקה/עצי־נייר.

לינאלול ובורניל אצטט – נפוצים באקליפטוסים ובאשוחים, לעיתים קשורים לתחושת פתיחת דרכי נשימה והרפיה. (Jäger et al., 1996; Juergens, 2020; Moukhtar et al., 2006)

חומרים של “ריח עלים טריים” כמו הקסן-אול והקסנאל – מעניקים את ריח “הדשא שנקצר עכשיו”. (Antonelli et al., 2020)

שאלה: האם יש “חתימה” שונה ליערות שונים?
תשובה: כן.

מחטניים (אורן, אשוח, ברוש): הרבה טרפנים כמו אלפא-פינן ולימונן.

אקליפטוסים: הרבה צינאול.

חורש ים-תיכוני (אלונים, אלה, חרוב): תערובת מגוונת יותר, עם ריחות ירוקים ורכים.
(Antonelli et al., 2020; Hakola et al., 2023; Ortega et al., 2009)

מסעה של מולקולה: מהאף אל הדם

שאלה: האם אפשר להראות שמולקולות יער באמת נכנסות לגוף?
תשובה: כן. במחקרי שאיפה מבוקרים נתנו לנבדקים לנשום אוויר עם ריכוזים ידועים של חומרים כמו אלפא-פינן, דלתא-קרן, לימונן וצינאול. דקות אחר־כך מצאו את המולקולות או את תוצרי הפירוק שלהן בדם או בשתן. זה מוכיח ספיגה אמיתית דרך הריאות ופינוי דרך הדם והכליות. (Falk et al., 1990; Falk et al., 1991; Falk-Filipsson et al., 1993; Stimpfl et al., 1995; Jäger et al., 1996; Xie et al., 2023)

איך זה מרגיש? ברמות סבירות של טבע אתם לא “מריחים כימיה”, אתם פשוט נושמים אוויר יער. אבל מאחורי הקלעים, זהו מיקרו-מינון של מולקולות טבעיות שהגוף יודע לפגוש, לפרק ולהפריש.

מה הן ההשפעות האפשריות על הגוף?

חשוב להבין כי הראה שההשפעות מגיעות משילוב של סביבה רגועה, הליכה איטית, צלילים וריחות לא מהמולקולות לבד. החומרים הנדיפים כנראה “מוסיפים שכבה” להשפעה הכוללת.

נשימה ודרכי אוויר

חומרים כמו צינאול, אלפא-פינן ולימונן נחקרו בהקשרים של הרחבת דרכי אוויר והפחתת גירוי דלקתי. חלק מן העדויות מגיע ממחקרים קטנים בבני אדם ומסקירות רחבות. (Juergens, 2014; Antonelli et al., 2020; Moss et al., 2003)

מערכת העצבים והרגש

ביער, הגוף “מוריד הילוך”: הדופק יורד מעט, הנשימה מתארגנת, ולעיתים מרגישים מעין פינוי של מתח מהראש. במחקרים נמצא ששהייה בטבע מפחיתה סימנים של לחץ נפשי ומטיבה עם מצב הרוח; בחלק מן העבודות תועדו גם שינויים בפעילות מוחית במדידות לא-פולשניות . (Wen et al., 2019; Park et al., 2020; Moss et al., 2003)

מערכת החיסון

בסופי-שבוע של הליכות איטיות ביער נצפתה עלייה בפעילות של תאי הגנה חשובים בגוף (תאי “הרג טבעיים”) ואף שינויים חיוביים בחלבונים שהם משתמשים בהם כדי להילחם בזיהומים ותאים חולים. ההשפעה החזיקה מעל שבוע ולעיתים עד כחודש. (Li et al., 2007; Li et al., 2008; Li et al., 2010)
בניסוי עדכני הודגמה גם עלייה בנוגדנים בחללי הפה והאף, אלו הם קווי הגנה ראשונים בפני מזהמים, יחד עם ירידה בהורמון הדחק קורטיזול ושיפור במצב הרוח. (Ochiai et al., 2025)

לב וכלי דם ושונות קצב הלב

מטה-אנליזה מצאה ירידות קטנות אך עקביות בלחץ הדם ובריכוזי קורטיזול ברוק לאחר מפגשים ביער. לאורך זמן, אפקטים קטנים ועקביים עשויים להיות משמעותיים ברמת אוכלוסייה.

(Qiu et al., 2023; Li, 2016)

“מי פולט מה?” — מדריך קצר לפי עצים

אורן ואשוח: אלפא-פינן, לימונן, דלתא-קרן; באשוחים הרבה בורניל אצטט בעל ניחוח “שרפי-מתוק”.

(Geron et al., 2000; Moukhtar et al., 2006; Zhao et al., 2023)

ברוש וארז יפני: אלפא-פינן, תרפינן-ארבע-אול, טרפיניל אצטט; פרופיל משתנה לפי עונה ותנאי אור. (Yang et al., 2007; Nishimura et al., 2015; Furukawa et al., 2024)

אקליפטוס: צינאול דומיננטי, לעיתים מרגישים ממש “אף פתוח”. (Ortega et al., 2009)

חורש ים-תיכוני (אלונים, אלה, חרוב): תמהיל רך ומגוון; ריכוזים לרוב נמוכים יותר ממחטניים, אבל הנוחות התרמית והצל מעודדים שהייה ארוכה, וזה כשלעצמו חשוב.

כמה באוויר, כמה זמן, ומתי הכי משתלם?

שאלה: מתי היער “ריחני” במיוחד?
תשובה: בימים חמים ושמשיים, בעיקר משעות הבוקר המאוחרות ועד אחר הצהריים, פליטות רבות של תרכובות נדיפות מתחזקות. בקיץ צאו מוקדם או מאוחר כדי ליהנות מהריח בלי חום קיצוני; באביב ובסתיו רוב שעות היום נעימות. (Hakola et al., 2023; Antonelli et al., 2020)

כמה זמן לשהות?

לשקט נפשי ושינה טובה: נסו 60–120 דקות של הליכה איטית וישיבה רגועה, פעם-פעמיים בשבוע. (Li, 2022; Park et al., 2020)

לחיזוק סמני הגנה: שקלו סוף-שבוע בטבע (יומיים-שלושה) אחת לחודש-חודש וחצי. (Li et al., 2007; Li et al., 2010; Ochiai et al., 2025)

טיפ פשוט: עשו “עצירות קליטה”—דקה-שתיים לעצום עיניים, לנשום באף, להקשיב לציפורים ולרוח. הריח הוא מעין שער, אבל כל החושים עוזרים.

בטיחות ותבונה

באם אתם רגישים בריאותית או אלרגיים לריחות עצימים? העדיפו מסלולים מוצלים, שעות קרירות ועונות מתונות; התרחקו מפריחות שמגרות אתכם.

(Juergens, 2014; Antonelli et al., 2020)

בקיץ: מים, כובע, קצב איטי. בחורף: להיזהר בבוציות והחלקה.

באורנים באביב: היזהרו מזחלי עש התהלוכני העלולים לגרות עור ועיניים. (Bonamonte et al., 2013)

ורפואית: הטבע הוא חיזוק ומשלים, לא תחליף לטיפול שנקבע לכם.

כשאין יער לצערנו האם חשיפה לטבע במסך הטלויזיה או המחשב יעזרו ?

צפייה יומיומית קצרה בסרטוני טבע איכותיים (חופים, יערות, מים זורמים) יכולה להוריד מתח ולעזור לוויסות רגשי, במיוחד בבתי ספר, מרפאות ומקומות עבודה. זה לא “במקום יער”, אבל דווח כי זה כלי עזר נגיש וזול . (Han & Sabran, 2025)

מה עוד צריך לדעת?

המדע מתקדם, אבל יש עוד הרבה שאלות פתוחות: איזה “מינון” ריח עובד למי? אילו עצים מתאימים יותר לאיזו מטרה? עד כמה התרומה של המולקולות עצמן נפרדת מהשקט, הירוק וההליכה? לשם כך נדרשים מחקרים גדולים ומדויקים יותר לאורך זמן.

(Li, 2022; Qiu et al., 2023; Wen et al., 2019)

סיכום קצר “לדרך”

עצים פולטים מולקולות ריח עדינות. אנחנו שואפים אותן, וחלקן מגיעות לדם.

יש סימנים להשפעות מיטיבות על נשימה, מצב רוח, שינה, מערכת העצבים והגנות הגוף.

בוחרים מסלול נעים, נושמים באף, מאטים קצב, נותנים לחושים לעבוד. אפילו שעה בשבוע—עדיפה על אפס.

לאחר המקורות לכתוב עד כאן תמצאו “מרשם טבע” אישי: אילו עצים ומסלולים באזורכם יתנו את “חתימת הריח” שהכי תתאים למטרה (הרפיה, נשימה, או שינה). זו המלצה לא מחייבת כמובן וקראו ובדקו יותר במקורות אחרים לפני שאתם מיישמים ובמקרי אלרגיה ומגוון בעיות גופניות התייעצו עם הרופאים שלכם.

מקורות

Antonelli, M., Donelli, D., Barbieri, G., Valussi, M., Maggini, V., & Firenzuoli, F. (2020). Forest volatile organic compounds and their effects on human health: A state-of-the-art review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(18), 6506.

Bonamonte, D., Foti, C., Vestita, M., Angelini, G., & Rigano, L. (2013). Skin reactions to pine processionary caterpillar Thaumetopoea pityocampa. Wiener Klinische Wochenschrift, 125(1–2), 31–35.

Falk, A. A., Hagberg, M. T., Löf, A. E., Wigaeus-Hjelm, E. M., & Wang, Z. P. (1990). Uptake, distribution and elimination of α-pinene in man after exposure by inhalation. Scandinavian Journal of Work, Environment & Health, 16(5), 372–378.

Falk, A., Löf, A., Hagberg, M., Hjelm, E. W., & Wang, Z. (1991). Human exposure to 3-carene by inhalation: Toxicokinetics, effects on pulmonary function and occurrence of irritative and CNS symptoms. Toxicology and Applied Pharmacology, 110(2), 198–205.

Falk-Filipsson, A., Löf, A., Hagberg, M., Hjelm, E. W., & Wang, Z. (1993). d-Limonene exposure to humans by inhalation: Uptake, distribution, elimination, and effects on pulmonary function. Journal of Toxicology and Environmental Health, 38(1), 77–88.

Furukawa, T., Inoue, H., Igarashi, Y., & Yamasaki, K. (2024). Cell extracts derived from cypress and cedar show antimicrobial activity and immune-modulatory effects. Microorganisms, 12(9), 1813.

Geron, C., Guenther, A., & Pierce, T. (2000). A review and synthesis of monoterpene speciation from forests in the United States. Atmospheric Environment, 34(11), 1761–1781.

Hakola, H., Hellén, H., Hemmilä, M., Levula, J., Lappalainen, H. K., & Kulmala, M. (2023). Emissions of volatile organic compounds from Norway spruce. Frontiers in Forests and Global Change, 6, 1116414.

Han, D. R., & Sabran, K. (2025). Effects of video-based natural restorative environments on mental health: A systematic review. BMC Public Health, 25(1), 2423.

Jäger, W., Nasel, C., Nasel, B., Binder, R., Stimpfl, T., Vycudilik, W., & Buchbauer, G. (1996). Pharmacokinetic studies of the fragrance compound 1,8-cineole in humans during inhalation. Chemical Senses, 21(4), 477–480.

Juergens, U. R. (2014). Anti-inflammatory properties of 1,8-cineole: Current evidence for clinical efficacy. Drug Research, 64(12), 638–646.

Li, Q. (2007). Effect of forest bathing trips on human immune function. International Journal of Immunopathology and Pharmacology, 20(Suppl. 2), 3–8.

Li, Q. (2016). Effects of forest bathing on cardiovascular and metabolic parameters in middle-aged participants. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2016, 2587381.

Li, Q. (2022). Effects of forest environment (Shinrin-yoku/Forest bathing) on health promotion and disease prevention—The establishment of “Forest Medicine”. Environmental Health and Preventive Medicine, 27, 43.

Li, Q., et al. (2010). Effect of forest bathing trips on human immune function. Environmental Health and Preventive Medicine, 15(1), 9–17.

Li, Q., Morimoto, K., Kobayashi, M., Inagaki, H., Katsumata, M., Hirata, Y., … Kagawa, T. (2008). A forest bathing trip increases human natural killer activity and expression of anti-cancer proteins in female subjects. Journal of Biological Regulators & Homeostatic Agents, 22(1), 45–55.

Moss, M., Cook, J., Wesnes, K., & Duckett, P. (2003). Aromas of rosemary and lavender essential oils differentially affect cognition and mood in healthy adults. International Journal of Neuroscience, 113(1), 15–38.

Moukhtar, S., Couret, C., Rouil, L., & Simon, V. (2006). BVOC emissions from Abies alba in a French forest. Science of the Total Environment, 354, 232–245.

Nishimura, H., Senda, S., & Nakashima, Y. (2015). Evaluation of light dependence of monoterpene emission in three dominant coniferous trees in Japan. Atmospheric Environment, 102, 420–428.

Ochiai, H., Inoue, S., Masuda, G., Amagasa, S., Sugishita, T., Ochiai, T., Yanagisawa, N., Nakata, Y., & Imai, M. (2025). Randomized controlled trial on the efficacy of forest walking compared to urban walking in enhancing mucosal immunity. Scientific Reports, 15, 3272.

Ortega, I. K., Suni, T., Boy, M., Grönholm, T., Manninen, H. E., Nieminen, T., … Kulmala, M. (2009). Is eucalyptol the cause of nocturnal events observed in Tumbarumba, Australia? Boreal Environment Research, 14, 606–615.

Park, B.-J., et al. (2020). Forest therapy and serotonin: A narrative review. Healthcare, 8(4), 371.

Qiu, M., Zhang, J., Yang, S., Zhang, Y., Huang, S., & Guo, J. (2023). The effects of forest therapy on blood pressure and salivary cortisol: A meta-analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(1), 458.

Stimpfl, T., Nasel, B., Nasel, C., Binder, R., Vycudilik, W., & Buchbauer, G. (1995). Concentration of 1,8-cineol in human blood during prolonged inhalation. Chemical Senses, 20(3), 349–350.

Wen, Y., Yan, Q., Pan, Y., Gu, X., Liu, Y., & Chen, S. (2019). Medical empirical research on forest bathing (Shinrin-yoku): A systematic review. Environmental Health and Preventive Medicine, 24, 70.

Xie, Z., Li, H., Liu, Q., & Zhu, Y. (2023). Evaluation of urinary limonene metabolites as biomarkers of exposure in humans. Environment International, 173, 107853.

Yang, J.-K., Kim, J., & Lee, H. (2007). Chemical composition and antimicrobial activity of Chamaecyparis obtusa leaf essential oil. Fitoterapia, 78(2), 149–152.

Yau, K. K.-Y., Loke, A. Y., & Chien, W. T. (2020). The effects of forest bathing on pre-hypertensive and hypertensive adults: A systematic review. Environmental Health and Preventive Medicine, 25, 70.

Zhao, Y., Li, X., Wang, J., Chen, L., & Zhou, W. (2023). Bornyl acetate: A promising agent with diverse pharmacological activities. Phytomedicine, 115, 154771.

להלן “מרשם טבע” אישי לשלוש מטרות—הרפיה, נשימה, ושינה—מחולק לצפון, מרכז ודרום. לכל יעד צירפתי “חתימת ריח” משוערת (לפי טיפוס העצים), חלון זמן מומלץ, ומה בדיוק לעשות בשטח כדי למקסם את האפקט.

טיפ מפתח לפני שמתחילים
תרכובות ריח מן העצים מתחזקות בדרך-כלל במזג אוויר חמים ומאוורר קלות; יחד עם זאת, הנוחות והבטיחות קודמות—בחרו שעה נעימה לצעוד בה בצל.

אנא בדקו את מצב היערות דרכי הגישה וודאו את הנתונים. ושוב רפואת היער אינה במקום טיפול רפואי אלא משלימה. אם אתם אלרגיים למגוון חומרים נקטו זהירות התיעצו עם גורמים רפואיים. ראו הכתוב המלצה בלבד.

צפון

יער ביריה (מעל ראש פינה/צפת) להרפיה

למה פה? יער נטוע נרחב עם שלל מחטניים (אורנים, ברושים) ונקודות תצפית שקטות. “חתימת ריח”: שרפי-מחטני (אלפא-פינן, לימונן) שנוטה להרגיע בנשימה איטית.
מתי וכמה? 75–90 דק׳, אחה״צ מאוחרים באביב/סתיו.
איך עושים את זה ? מסלול הליכה איטי (עד 3–4 ק״מ) עם 3 “עצירות קליטה” של 2 דק׳: עוצמים עיניים, נושמים באף, שמים לב לריח העצים ולרוח.
הערה לוגיסטית: היער גדול; בדקו נקודת כניסה נוחה (למשל דרך ביריה/עמיעד) לפני היציאה.

יערות הכרמל (פסגות הכרמל עד חיפה) לשינה או הרפיה

למה פה ? חורש ים-תיכוני טבעי (אלונים, אלה, חרוב) בצד נטיעות אורן; ריח ירוק-רך ורחש עלים שמורידים הילוך.
מתי וכמה? 45–60 דק׳ כשעה לפני שקיעה.
איך עושים את זה? הליכת שקיעה קצרה בצל, להימנע ממסכים אחרי, ואפשר לסיים בדקה של הודיה.

פארק נחל אלכסנדר (אזור בית ינאי) לנשימה

למה פה? חורשות אקליפטוס לאורך הנחל; רבים חשים “פתיחת אף” קלה בסביבת ריח אקליפטוס.
מתי וכמה? 30–45 דק׳ בשעות בוקר מאווררות או אחה״צ.
איך עושים את זה? 3 סטים של “נשימת 4–6”: שאיפה באף ל-4 שניות, נשיפה ל- 6 שניות, במשך 2–3 דק׳ ליד קבוצת אקליפטוסים; ואז הליכה איטית 10 דק׳—וחוזר חלילה.

מרכז

יער בן שמן להרפיה

למה פה? מרחב נרחב ונגיש, עם אורני ירושלים וברוטיה וכן ברושים—חתימה מחטנית קלאסית.
מתי וכמה? 60–90 דק׳ בבוקר של יום חול או אחה״צ.
איך עושים את זה? בחרו שביל מוצל, הגדירו “שקט טלפונים”, ושלבו 4–5 “עצירות קליטה” קצרות.

פארק איילון–קנדה לשינה או הרפיה

למה פה? פסיפס חורשים, חורשות פרי ונטיעות; נקודות תצפית רגועות לשגרות ערב.
מתי וכמה? 40–60 דק׳ סמוך לשקיעה.
איך עושים את זה ? לולאה קצרה בין חורשות מוצלות, 5 נשימות אף איטיות בכל נקודת צל.
לתשומת לב: חלקים בפארק נפגעו בשריפות ב-2025; בדקו עדכונים לפני יציאה.

יער ירושלים (והסובב) לשינה

למה פה? אזורי אורן ירושלים נפוצים סביב העיר, לצד חורש טבעי, וקרבה לבית מקלה על התמדה.
מתי וכמה? 30–45 דק׳ בערב, 2–3 פעמים בשבוע.
איך עושים את זה? שביל מוצל קצר; לכבות מסכי ניידים חצי שעה לפני, ולסיים ב“דקת ריח”—מקדישים דקה אחת לזיהוי שלושה ניחוחות שונים בסביבה.

דרום

יער יתיר להרפיה

למה פה? היער הנטוע הגדול בארץ בשולי המדבר; מרחב מחטני פתוח ונופים יבשים-צלולים—מצוין ל“איפוס” מנטלי.
מתי וכמה? בחורף/אביב מוקדם, בוקר קריר; בקיץ, רק מוקדם מאוד. 60–90 דק׳.
איך עושים את זה? קטע הליכה איטי, ישיבה קצרה בצל, ושתי “עצירות קליטה” של 2 דק׳.

יער להב לשינה

למה פה ? חורש מגוון (אלה אטלנטית, חרוב, זית) לצד מחטניים; רחש עדין וגווני ריח “עגולים” יותר מתאימים לרוטינת ערב.
מתי וכמה? 40–60 דק׳ אחה״צ מאוחרים.
איך עושים את זה? לבחור מקטע מוצל ושקט, לסיים בתרגול נשימה באף 3 דקות בישיבה.

איך לבחור מקום לפי מטרה (לסיכום מהיר)

נשימה (תחושת פתיחה באף/חזה): חפשו אקליפטוסים לאורך מים או חורשות אקליפטוס בפארקים; נהל אלכסנדר הוא דוגמה מצוינת. שלבו נשימות איטיות באף ליד העצים.

הרפיה (התמסרות לשקט): עמדות מחטניים רחבות למשל אורן, ברוש, אשוח במירב הצל והריח השרפי (למשל בן שמן, ביריה, יתיר). קצב הליכה איטי, טלפונים על מצב טיסה.

שינה (התארגנות לערב רגוע): חורש ים-תיכוני מוצל בשעת שקיעה (כרמל, להב, יערות סביב ירושלים). סיור קצר, רך, ובלי מסכים אחרי כן.

טיפ בונוס לזמן השהייה: לפליטות ריח חזקות יותר צריך קצת חום ואור, אבל אל תוותרו על נוחות: אביבאו סתיו הם זמני “זהב”, ובקיץ לכו מוקדם מאוד או מאוחר מאוד בצל.

הערות בטיחות קצרות

מים, כובע, ונעליים סגורות תמיד. באביב להתרחק מקינים ומתהלוכות של זחלי עש האורן אם נתקלים בהם. ובכל מקרה, אם יש רגישות נשימתית לריחות עזים, יש להעדיף שעות קרירות ומרוחקות מפריחה חזקה.

מקורות לקטע אחרון זה

Biriya Forest. (n.d.). KKL–JNF Tourism & Recreation.

Ben Shemen Forest. (n.d.). KKL–JNF Tourism & Recreation.

Ayalon–Canada Park. (n.d.). KKL–JNF Tourism & Recreation.

Mount Carmel & Carmel Forests. (n.d.). KKL–JNF Tourism & Recreation.

Jerusalem (Aleppo) Pine. (n.d.). KKL–JNF.

Yatir Forest. (n.d.). KKL–JNF Tourism & Recreation.

Lahav Forest. (n.d.). KKL–JNF Tourism & Recreation.

Alexander Stream National Park – Bet Yanai Beach. (n.d.). Israel Nature & Parks Authority.

Yale Environment 360. (2019, September 30). In Israel, questions are raised about a forest that rises from the desert.

National Geographic. (2023, March 23). They planted a forest at the edge of the desert. From there it got complicated.