ארכיון

שיחה 61: הרחבת המודל לעצמי העומד מאחורי RGFT

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

במודל שלנו העצמי כולל את מרכיבי נפש האדם. המודל מניח תחילה קיומו של "עצמי הראשוני", שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות גוברת במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים האינסטינקטיביים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. העצמי הראשוני משתמש במאגרי ומנגנוני הרגש, הזיכרון וביכולות הקוגניציה והוא מכיל גרעינים ראשוניים להתפתחות עתידית של מבני נפש אחרים.

נתייחס תחילה לעצמי הראשוני (Biological Predestined Core): העצמי הראשוני מורכב ממבנים ביולוגיים מולדים ואינסטינקטים המהווים את הבסיס המולד של חלקי האישיות והוא כלל גם את תהליכים הקוגניטיביים והתהליכים הרגשיים. לעצמי ראשוני זה יש דינמיקה משלו במהלך חייו של האדם והוא נתון לשינויים עם הגיל, בעקבות מחלות, טראומות, צריכת סמים, התמכרות וכו '. הן האינסטינקטים והן הצרכים הבסיסיים אצל כל אדם ואדם משתנים בהתאם לתקופות התפתחות שונות והזדקנות – (ומכאן השפעתם על ההתנהגות) ועשויים להשתנות באמצעות תרופות, טראומה, מחלות ועוד. בתוך העצמי הראשוני קיים הפוטנציאל ליכולות אינסטרומנטליות שהן מולדות, אך ניתן גם לקדם אותן, או להיפך, לדכא אותן באמצעות השפעתן של קבוצות הייחוס. לעצמי הראשוני יש גם יכולות קוגנטיביות שבחלקן מולדות ובחלקן תלויות באינטראקציות עם הסביבה במהלך שנות החיים הראשונות. בנוסף, הוא כולל את הטמפרמנט והאינטליגנציה הרגשית שהם בחלקם מולדים ובחלקם תלויים באינטראקציות עם הסביבה בשנים הראשונות לחיים. ולבסוף, הוא כולל מטען אנרגיה שהוא בעיקר מולד אך ניתן לדכא אותו באמצעות השפעת קבוצות הייחוס, כמו גם באמצעות גורמים מצביים שונים. העצמי הראשוני כולל גם את ששת ערוצי הרגישות האישיים: ערוצי רגישות אינדיבידואליים (ISC) המשקפים את תגובתיות הפרט שלנו בתגובה לגורמי לחץ (חיצוניים ופנימיים כאחד). עד כה זיהינו שישה ערוצי רגישות:

1. רגישות לגבי מעמדו ומיקומו של אדם (ערוץ סטטוס)
2. רגישות לשינויים בנורמות (ערוץ נורמות)
3. רגישות ביחס להיקשרות רגשית לזולת (ערוץ התקשרות)
4. רגישות לאיום (ערוץ איום)
5. רגישות לשינויים שגרתיים (ערוץ שגרתי)
6. רגישות לירידה ברמת האנרגיה ויכולת הפעולה הנגזרת ממנה (ערוץ אנרגיה)

מתוך העצמי הראשוני הולכים ומתפתחים מתוך גרעינים מולדים המהווים בסיס פרה-מורדיאלי להתפתחות תוך אינטראקציה של התינוק ובהמשך האדם במהלך חייו עם הדמויות בסביבתו ואירועי המציאות מספר מבני-על:

1] המנגנון הרפלקטיבי,

2] שני מבנים שיחד מרכיבים את העצמי המשני או העצמי החברתי, אלו כוללים את:

א] קבוצת אוסף הדמויות המופנמות שנכנה במטפורה דירקטוריון הדמויות המופנמות ,

ב] קבוצת אוסף האויבים

3] קבוצת אוסף ייצוגיי האני.

קרא עוד »

שיחה 60: תסמונת שטוקהולם בראי דירקטוריון הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

לקוראינו שלום רב

תסמונת שטוקהולם מתארת את מצבו הפסיכולוגי של האדם הקורבן המזדהה עם השובה או המתעלל ומטרותיהם. תסמונת שטוקהולם היא נדירה יחסית; דיווח של ה-FBI, האמריקאי מעריך כי המצב מתרחש בכ-8% מקורבנות בני הערובה.

איור בעזרת AI

שמה של התסמונת נגזר משוד בנק כושל בשטוקהולם, שבדיה. באוגוסט 1973 הוחזקו ארבעה מעובדי Sveriges Kreditbank כבני ערובה בכספת הבנק במשך שישה ימים. במהלך העימות התפתח קשר בלתי הולם לכאורה בין השבוי לשובה. אחת מבנות הערובה, במהלך שיחת טלפון עם ראש ממשלת שוודיה אולוף פאלמה, אף אמרה כי היא סומכת לחלוטין על שוביה, אך חוששת שהיא תמות במתקפה משטרתית על הבניין.

להלן פירוט מהלך הדברים בבנק מתוך הכתבה ב https://www.history.com/news/stockholm-syndrome

בבוקר ה-23 באוגוסט 1973, אסיר נמלט חצה את רחובות עיר הבירה של שבדיה ונכנס לבנק הומה, Sveriges Kreditbanken, בכיכר נורמאלמסטורג היוקרתית בשטוקהולם. מתחת לז'קט שלו היה חפץ מארך שנשא בזרועותיו, בהיכנסו לבנק שלף יאן-אריק אולסון תת-מקלע טעון, ירה בתקרה, ובהסוואת קולו כך שיישמע כמו אמריקאי, צעק באנגלית, "המסיבה רק החלה!"

לאחר שפצע שוטר שהגיב לאזעקה שקטה, השודד לקח ארבעה מעובדי הבנק כבני ערובה. היה זה אולסון, פורץ כספות שלא חזר לכלא לאחר חופשה במהלך שלוש שנות המאסר שנגזרו עליו בגין הונאה גדולה. אולסון דרש יותר מ-700 אלף דולר במטבע שוודי ובמטבע זר, מכונית מילוט ושחרורו של קלארק אולופסון, שריצה עונש מאסר בגין שוד ושימש כשותפו במקרה של רצח שוטר ב-1966. בתוך שעות, שילמה המשטרה את הכופר ואפילו הביאה פורד מוסטנג כחולה עם מיכל דלק מלא. גם קלארק אולופסון שוחרר והצטרף ליאן אולסון. עם זאת, הרשויות סירבו לדרישת השודד לעזוב עם בני הערובה בכדי להבטיח מעבר בטוח.

הדרמה המתפתחת תפסה כותרות ברחבי העולם והתרחשה על מסכי הטלוויזיה ברחבי שבדיה. הציבור הציף את מטה המשטרה בהצעות לסיום העימות שנע בין קונצרט של מנגינות דתיות של להקת צבא הישע לשליחת נחיל דבורים זועמות בכדי לעקוץ את הפושעים עד כדי כניעה.

החטופים הסתגרו בהוראתו בתוך כספת בנק צפופה, ועד מהרה יצרו קשר "מוזר" עם חוטפיהם. אולסון עטף מעיל צמר על כתפיה של בת הערובה קריסטין אנמארק כשהחלה לרעוד, הרגיע אותה כשחלמה חלום רע ונתן לה כדור מאקדחו למזכרת. היורה ניחם את השבויה בירגיטה לונדבלד כשלא הצליחה ליצור קשר טלפוני עם משפחתה ואמר לה: "נסי שוב; אל תוותרו".

כשבת הערובה אליזבת אולדגרן התלוננה על קלסטרופוביה, הוא הרשה לה לצאת מהכספת מחוברת לחבל באורך 30 מטר, ואולדגרן אמרה לכתב העיתון ניו יורקר שנה לאחר מכן שלמרות שהייתה קשורה ברצועה, "אני זוכרת היטב שחשבתי שהוא היה אדיב מאוד לאפשר לי לעזוב את הכספת". מעשיו הנדיבים של אולסון עוררו את אהדתם של בני הערובה. "כשהוא התייחס אלינו יפה", אמר בן הערובה סוון ספסטרום, "יכולנו לחשוב עליו כעל אל שהופיע לנו בשעת חרום".

ביום השני, בני הערובה כבר דיברו בשם פרטי עם שוביהם, והם החלו לפחד מהמשטרה יותר מאשר מחוטפיהם. כאשר הורשה המפכ"ל להיכנס פנימה כדי לבדוק את מצב בריאותם של בני הערובה, הוא הבחין כי השבויים נראו עוינים כלפיו אך רגועים ועליזים עם החמושים. מפקד המשטרה אמר לעיתונות כי הוא מטיל ספק בכך שהחמושים יפגעו בבני הערובה משום שהם פיתחו "מערכת יחסים רגועה למדי".

אנמרק אפילו התקשרה לראש ממשלת שוודיה אולוף פאלמה, שכבר היה עסוק בבחירות הכלליות המתקרבות ובמשמרת על ערש דווי של המלך הנערץ גוסטב השישי אדולף בן ה-90, והתחננה בפניו שייתן לשודדים לקחת אותה איתם במכונית המילוט. "אני סומכת לחלוטין על קלארק ועל השודד" , היא הבטיחה לפאלמה. "אני לא נואשת. הם לא עשו לנו כלום. להיפך, הם היו נחמדים מאוד. אבל, אתה יודע, אולוף, מה שאני מפחד ממנו זה שהמשטרה תתקוף ותגרום לנו למות".

גם כאשר איימו עליהם בפגיעה פיזית, בני הערובה עדיין ראו חמלה אצל חוטפיהם. לאחר שאולסון איים לירות ברגלו שלסוון ספסטרום כדי לזעזע את המשטרה, סיפר בן הערובה ל"ניו יורקר": "כמה טוב חשבתי שהוא אמר שזו רק הרגל שלי שהוא יירה בה". אנמארק ניסתה לשכנע את חברה בן הערובה ל"קבל" את הכדור: "אבל סוון, זה רק ברגל".

בסופו של דבר, החוטפים לא פגעו פיזית בבני הערובה, ובליל ה-28 באוגוסט, לאחר יותר מ-130 שעות, הזרימה המשטרה גז מדמיע לתוך הכספת והתוקפים נכנעו במהירות. המשטרה קראה לבני הערובה לצאת ראשונים, אך ארבעת השבויים, שהגנו על חוטפיהם עד הסוף, סירבו. אנמארק צעקה, "לא, יאן אולסון וקלארק אולופסון הולכים ראשונים – אתם תירו בהם אם אנו נצא ראשונים!"

שוטרים במסכות גז מלווים את יאן אריק אולסון בן ה-32 מהבנק.

בפתח הכספת התחבקו האסירים ובני הערובה, התנשקו ולחצו ידיים. כשהמשטרה תפסה את שני החמושים, שתי בנות ערובה צעקו: "אל תפגעו בהם – הם לא פגעו בנו". בזמן שאנמרק הובלה משם באלונקה, היא צעקה לאולופסון האזוק, "קלארק, אני אראה אותך שוב".

הקשר הבלתי רציונלי לכאורה של בני הערובה לשוביהם בלבל את הציבור ואת המשטרה, שאף חקרה אם אנמרק תכננה את השוד עם אולופסון. גם השבויים היו מבולבלים. יום לאחר שחרורה שאלה אולדגרן פסיכיאטר: "האם משהו לא בסדר איתי? למה אני לא שונאת אותם?"

פסיכיאטרים השוו את ההתנהגות להלם הקרב שהפגינו החיילים בזמן המלחמה, והסבירו כי בני הערובה היו חייבים רגשית לחוטפיהם, ולא למשטרה, על כך שניצלו ממוות. חודשים ספורים לאחר השוד הכושל, פסיכיאטרים כינו את התופעה המוזרה "תסמונת שטוקהולם",

גם לאחר שאולופסון ואולסון חזרו לכלא, ערכו בני הערובה ביקורים אצל שוביהם לשעבר. בית משפט לערעורים ביטל את הרשעתו של אולופסון, אך אולסון בילה שנים מאחורי סורג ובריח לפני ששוחרר ב-1980. לאחר שהשתחרר, התחתן עם אחת הנשים הרבות ששלחו לו מכתבי הערצה בעת שהיה כלוא, עבר לתאילנד ובשנת 2009 הוציא את האוטוביוגרפיה שלו, בשם "תסמונת שטוקהולם".

קרא עוד »

שיחה 59: הפרעת אישיות גבולית לאור המודל של דירקטוריון הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום לקוראנו

הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא מצב נפשי המאופיין בדפוס נפוץ של חוסר יציבות במצבי רוח, בהתנהגות, בדימוי עצמי ובתפקוד. דפוסים אלה גורמים לעיתים קרובות לפעולות אימפולסיביות ולמערכות יחסים לא יציבות. אנשים עם BPD עשויים לחוות פרקים אינטנסיביים של כעס, דיכאון, וחרדה שיכולים להימשך בין כמה שעות לכמה ימים.

תכונות עיקריות של BPD:

חוסר יציבות רגשית: אנשים עם BPD חווים לעתים קרובות תנודות מהירות ואינטנסיביות במצב הרוח. הרגשות שלהם יכולים להיות קיצוניים ולהשתנות במהירות בתגובה ללחץ או איומים נתפסים על הדימוי העצמי שלהם.

דימוי עצמי מעוות: אנשים עם BPD עשויים להיות בעלי תחושת עצמי לא יציבה או מעוותת, מה שמוביל לשינויים תכופים במטרות, ערכים ושאיפות. הם עשויים להרגיש חסרי ערך, ריקים או לא מובנים.

פחד נטישה: מאפיין משמעותי של BPD הוא פחד עז מנטישה או דחייה. פחד זה יכול להוביל למאמצים קדחתניים להימנע מלהישאר לבד או לשמור על מערכות יחסים, גם אם זה אומר לסבול מצבים לא בריאים.

מערכות יחסים לא יציבות: מערכות יחסים עם אחרים יכולות להיות אינטנסיביות וכאוטיות. אנשים עם BPD עשויים להעריץ מישהו רגע אחד ולהפחית מערכו ברגע הבא, דבר המשקף את הקושי שלהם לשמור על מערכות יחסים יציבות.

התנהגות אימפולסיבית: BPD יכול להוביל להתנהגויות מסוכנות, כגון שימוש בסמים, נהיגה פזיזה, אכילה מוגזמת או פגיעה עצמית. פעולות אלה הן לעתים קרובות ניסיונות להתמודד עם כאב רגשי או מתח.

תחושות כרוניות של ריקנות: אנשים רבים עם BPD מדווחים על תחושת ריקנות או ריקנות מבפנים, מה שמוביל לחיפוש מתמיד אחר משהו או מישהו שימלא את הריקנות הנתפסת הזו.

כעס בלתי הולם: כעס עז או קושי לשלוט בכעס נפוץ בהפרעת אישיות גבולית. זה יכול להתבטא בהתפרצויות מילוליות, מריבות פיזיות או טינה עמוקה כלפי אחרים.

מחשבות פרנואידיות ודיסוציאציה: בזמנים של לחץ קיצוני, אנשים עם BPD עשויים לחוות מחשבות פרנואידיות חולפות, הקשורות ללחץ או סימפטומים דיסוציאטיביים (תחושת ניתוק מעצמם או מהמציאות).

תפיסת ייצוג האני ואף הזולת כטוב או כרע בהפרעת אישיות גבולית: איור בעזרת AI

קרא עוד »

שיחה 58: סוד שילוב "הטיפול הממוקד בקבוצות הייחוס [RGFT]" מחד, עם גישות טיפוליות פסיכותרפאוטיות אחרות מאידך

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו

הפעם נדון בעיקר באפשריות לשלב טיפול ב RGFT עם טיפולים פסיכותרפויטיים אחרים.

נעיר תחילה כי עד כה רוב מאמרי הספרות הדנים בשילובים של טיפולים בהקשר למצבים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים מתייחסים בעיקר לשילוב גישה פסיכותרפאוטית נתונה עם טיפול תרופתי, אך כאמור למעלה זו אינה עיקר כוונתנו כאן.

על מנת לקפוץ למים, נפתח תחילה במאמרם של כריסטינה ז'רבו וחבריה הדנים בשילובן של שיטות פסיכותרפאוטיות שונות.

כריסטינה ז'רבו

המחלקה למדעי האדם והחברה, אוניברסיטת ברגמו, ברגמו, איטליה

Zarbo C, Tasca GA, Cattafi F and Compare A (2016) Integrative Psychotherapy Works. Front. Psychol. 6:2021.

מאמר ארבעת מחברים אלו דן ביעילותה של פסיכותרפיה אינטגרטיבית שזו בעצם פסיכותרפיה המשלבת טיפולים או אלמנטים מטיפולים פסיכותרפויטיים ואף לעיתים גם פרמקותרפיה או טיפול תרופתי., המאמר מדגיש את ההכרה בפסיכותרפיה אינטגרטיבית כטיפול בעל ערך במצבים פסיכיאטריים שונים תוך הדגשת המורכבות של בחירת הגישה הפסיכותרפית הנכונה בשל המספר העצום של מעל 400 ויותר שיטות פסיכותרפויטיות שונות זמינות, כאשר כל אחת מוגדרת על ידי מודלים תיאורטיים שונים ופורמטים שונים. מטרת המחברים היא לטפח דיאלוג בין מודלים מגוונים אלה בכדי לשפר את הפרקטיקה הקלינית.

איור בעזרת AI : שילובם של מספר אלמנטים

קרא עוד »

קרחון הלא-מודע ודירקטוריון הדמויות המופנמות בנפשנו

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו

ככלל, מושג הלא-מודע שבה את ליבם של חוקרים וקלינאים במשך למעלה ממאה שנה, החל מתיאוריות פסיכואנליטיות מוקדמות וכלה במחקר מדעי המוח המודרני. נראה כי הבנת הלא מודע חיונית להבנת הספקטרום המלא של החוויה האנושית, כולל התנהגויות, מחשבות ורגשות הפועלים מתחת לרמת המודעת.

ככלל, מושג הלא מודע כולל סוגים שונים, שכל אחד מהם מוגדר על ידי מסגרות תיאורטיות שונות. להלן הצעה לסוגים מספר של תהליכים לא מודעים:

תת-מודע דינמי: מקורו בפסיכואנליזה הפרוידיאנית, והוא כולל דחפים, רצונות, זיכרונות וקונפליקטים מודחקים.

זיגמונד שלמה פרויד [1856-1939]

תת-מודע קולקטיבי: הוצג על ידי קארל יונג, זה מתייחס לארכיטיפים וסמלים משותפים ואוניברסליים ברחבי האנושות.

‏ קרל יונג [1875-1961]

לא מודע קוגניטיבי: נקודת המבט של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הכוללת מחשבות אוטומטיות, זיכרונות מרומזים ועיבוד סאבלימינלי.

לא מודע פרוצדורלי: קשור לזיכרון פרוצדורלי, שליטה במיומנויות והרגלים שנלמדו ללא מודעות מודעת.

תת-מודע עצבי: ההשקפה של מדעי המוח, הכוללת פעילויות מוחיות המתרחשות ללא מודעות מודעת, כגון אלה המנוהלות על ידי האמיגדלה וגרעיני הבסיס.

כל סוג מדגיש היבטים ותפקודים שונים של תהליכים לא מודעים בקוגניציה ובהתנהגות האנושית.

קרא עוד »

שיחה 56: דירקטוריון הדמויות המופנמות של זיגמונד פרויד

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו,

זיגמונד שלמה פרויד מתואר בהקדמה לספר ד"ר פרויד ביוגרפיה מאת פול פריס " כאדם בעל יצרים גועשים, שגדל בתרבות מדכאת יצרים ושאף בכל מאודו להבין את אותם יצרים המניעים אותו…. גאון אחוז אובססיה, מרושע לפעמים, נדיב לפעמים, פה ושם גם שובב. ופריס משוכנע כי כמו חוקרים אחרים פורצי דרך, פרויד רתם לא אחת את העגלה לפני הסוסים….כדי להסיק את המסקנות שנראו לו נכונות ברגע נתון."

האמנם?

הפעם נדון בהרחבה בדמויות שליוו את חייו של פרויד והשפיעו על אישיותו וההגות הפסיכואנליטית שיצר ואשר הופנמו בדירקטוריון הדמויות המופנמות שלו. נשתדל גם לעמוד על ההיררכיה של דמיות אלו בעולמו הפנימי. כמו כן, נוסיף שהשתמשנו במקורות שונים כולל אנציקלופדיה בריטניקה, הערך על פרויד חייו והגותו בויקיפדיה וכתביו של אריך פרום על פרויד לצד מקורות אחרים . נעיר גם כי בשל העובדה שנאיר זוויות שונות תהיינה חזרות מספר של אותן דמויות משמעותיות, בכל פעם בהקשר אחר.

זיגמונד (שלמה) פרויד נולד ב-6 במאי 1856 להורים יהודים אוקראינים, עמליה ויעקב פרויד, בפרייבורג שבמורביה, עיירה קטנה שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרית. בילדותו המוקדמת עברו פרויד ומשפחתו ללייפציג ולאחר מכן לווינה. פרויד היה תלמיד מבריק, למד ספרות, ביולוגיה ורפואה, וסיים תואר ברפואה באוניברסיטת וינה בשנת 1881.

זיגמונד שלמה פרויד [ 1939- 1856]

פרויד הרבה לקרוא כסטודנט צעיר, והתיאוריות המאוחרות שלו הושפעו ככל הנראה ממדענים וחוקרים בני זמנו, כמו גם מפילוסופים קונטיננטליים בולטים, כמו ניטשה ושופנהאואר. פרויד היה גם קורא מסור של שייקספיר, שהשפעתו הספרותית ניכרת ברבות מיצירותיו של פרויד.

קרא עוד »

שיחה 55: האישיות האנטי-סוציאלית: האם יש ל"גישת דירקטוריון הדמויות המופנמות" מה לתרום בנושא?

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

הפרעת אישיות אנטי-חברתית (ASPD) מסווגת תחת אשכול B של הפרעות אישיות בשיטת האבחון והקלסיפיקציה האמריקאית המכונה- DSM-5. היא מאובחנת יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. הבדל מגדרי זה עשוי לנבוע משילוב של גורמים ביולוגיים, חברתיים ותרבותיים.

הפרעת אישיות אנטי-חברתית מאופיינת בדפוס ארוך טווח של מניפולציה, ניצול או הפרה של זכויותיהם של אחרים. הפרעה זו קשורה לעתים קרובות להתנהגות פלילית ושימוש בסמים, מה שהופך אותה לדאגה משמעותית הן במסגרות קליניות והן במסגרות משפטיות.

ASPD אינו מצב מונוליטי והוא יכול להתבטא בצורות שונות, לעתים קרובות בחפיפה להפרעות אישיות אחרות. חלק מהחוקרים מציעים תת-סוגים שונים המבוססים על תכונות והתנהגויות ספציפיות:

סוג תוקפני/עוין: מאופיין בתוקפנות גלויה, עצבנות ועימותים פיזיים תכופים.

סוג רמאי/מניפולטיבי: מפגין שקרים כרוניים, מניפולציות והתנהגויות ערמומיות כדי לנצל אחרים.

טיפוס אימפולסיבי/לקיחת סיכונים: מפגין אימפולסיביות גבוהה, חוסר ראיית הנולד ומעורבות בהתנהגויות מסוכנות מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות.

טיפוס קשוח/לא רגשי: מאופיין בחוסר אמפתיה עמוק, רגשות רדודים והתנהגות קרה ומנותקת.

הדגמה בעזרת AI

קרא עוד »

שיחה 54: השפעת דירקטוריון הדמויות המופנם על יצירתו של הסופר: המקרה של מרסל פרוסט

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו

אנו מניחים ש"העצמי החברתי" של הפרט מורכב מהפנמה של דמויות משפיעות בחייו, המסודרות בסדר היררכי [קבוצת הפנמות אלו כינינו במטפורה דירקטוריון או מנהלת הדמויות הפנימיות] , כאשר לדמות מופנמת אחת או יותר יש את ההשפעה הגדולה ביותר על עמדותיו, רגשותיו והתנהגותו של הפרט, שקראנו לה או להם "המנהיג/ים העצמי/ים" [ דמות שבעבר כונתה גם "הדיקטטור העצמי," ראו שיחות קודמות]. יתכן שבדומה לזיכרון קצר מועד שחלקים ממנו מועברים לזיכרון ארוך טווח אף לגבי הפנמת דמויות קיימת הפנמה קצרת טווח שבתלות בנסיבות, בחשיבות ומשך זמן השפעת הדמות, זו תועבר להפנמה ארוכת טווח בדירקטוריון הדמויות.

להלן נדון במבנה העצמי החברתי: הוא מורכב מ"עצמיים משניים" הכוללים את הסוגים הבאים: 1) מגוון "יצוגיי האני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן בדמויות המשמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אבל כאמור ייתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' 'שהשפיעו מאוד על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה בה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].

איור בעזרת AI: דירקטוריון הדמויות המופנמות. הדמות הגדולה מבטאת את המנהיג הפנימי המופנם

רקע תיאורטי כזה שבו "העצמי החברתי" של הפרט מורכב מהפנמות של דמויות משפיעות המסודרות בסדר היררכי, יכול אולי להסביר תהליכים בהליך היצירה של הסופר, כתהליך המושפע מהדינמיקה של היררכיה מופנמת כזו של דמויות בנפשו של הסופר, שכינינו אותה כאמור במטפורה "דירקטוריון הדמויות המופנמות" או "מנהלת הדמויות המופנמות".

קרא עוד »

שיחה 53: מיתולוגיה ודירקטוריון הדמויות המופנמות הבונות את העצמי החברתי

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של סיפורים ושירים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת, ועוסקים בעיקר בעלילותיהם של בני אנוש אלים ובני אלים חיות  ומגוון יצורים דמיוניים.

מיתולוגיה- איור בעזרת AI

אפשר והחשיבה המיתולוגית נולדה בשל הצורך להתמודד עם החרדה הנגרמת ע"י אירועי הטבע והחיים הנתפסים כלא מובנים כחסרי הגיון. המיתוסים נוצרו כנראה בכדי להסביר אותם, למצוא בהם משמעות כיוון ואף הדרכה. כך, החל מהאדם הקדמון הטבע הואנש ונתפס כדמויות מאיימות. בעצם ניתן לומר כי חלה האנשה והשלכה מן הנפש החוצה של כוחות הטבע כדמויות מאיימות הרסניות וקשות. כשהדבר הועלה תחילה באמצעות סיפורים המהווים ראשיתו של המיתוס, נוצר צורך כנראה לאזנן על מנת להפחית את החרדה ולהתמודד עם הייצוגים הסיפוריים ההרסניים והמאיימים של כוחות הטבע. סיפור המיתוס התרחב כעת לכלול גם דמויות חיוביות, גיבורי עלילות שהיו אף כל יכולים, כאשר הנרטיב של סיפור המיתוס מקשר ביניהן.

קרא עוד »

שיחה 52: מה בין שינוי הרגלים והרכב דירקטוריון הדמויות המופנמות הבונות את העצמי החברתי

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

היום אנחנו רוצים לדבר על נושא שהוא חשוב ללא מעט אנשים. הרבה אנשים רוצים לרזות, לא מעט אנשים רוצים להתחיל לאכול בריא או יכול להיות מישהו שרוצה להתחיל דיאטה צמחונית או טבעונית, לא מעט אנשים רוצים להתחייב לעצמם ולהתחיל לעשות ספורט, לא מעט אנשים מבטיחים לעצמם שהם יצטרפו לסדנה מסוימת, או רוצים להפסיק לעשן או לשנות הרגלים מסוימים ועל פי רוב או לא פעם הדברים לא עולים יפה ואם כן אז רק לתקופה קצרה.

מצד שני, אבל באופן מעניין, יש אנשים שמדווחים שהנה יש מצבים מסוימים שהם הצליחו לשנות איזה הרגל כמו הפסקת עישון וכך הלאה.

אזי ונשארת כאן שאלה מעניינת: מה עומד מאחורי היכולת או אי היכולת לשנות הרגלים?

נגדיר תחילה הרגל מהו: הרגל הוא תרגול קבוע או שגרה המבוצעת לעתים קרובות, ובמקרים רבים, באופן אוטומטי. זהו דפוס התנהגות המתפתח באמצעות חזרה והופך מושרש, לעתים קרובות עד לנקודה שבה הוא מתבצע ללא מחשבה מודעת. הרגלים יכולים להיות חיוביים, כגון פעילות גופנית באופן קבוע או צחצוח שיניים, או שליליים, כגון עישון או דחיינות. הם נוצרים בתהליך שבו התנהגות מתחזקת שוב ושוב עד שהיא הופכת לחלק טבעי מחיי היומיום.

איור: "ירמיהו…רוצה לשנות הרגל? הנה לך ספר הדרכה…."

קרא עוד »