ארכיון

שיחה 50: שינוי עמדות באספקלריית מערך הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

עמדות משפיעות על האופן שבו אנו תופסים ומגיבים לעולם הסובב אותנו. עמדות יכולות להשפיע על ההחלטות, הפעולות, ההעדפות וההערכות שלנו.

עמדות נוצרות באמצעות משחק גומלין מורכב של גורמים שונים, כולל:

סוציאליזציה: עמדות מעוצבות לעתים קרובות במהלך תהליך החיברות, המתרחש בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות. בני משפחה, עמיתים, מורים ואנשים משמעותיים אחרים משפיעים על התפתחות עמדות באמצעות הוראה ישירה, התבוננות וחיזוק.

תהליכים קוגניטיביים: עמדות יכולות להיווצר באמצעות תהליכים קוגנטיבים כגון הנמקה, הערכה ושיפוט. אנשים עשויים לפתח עמדות המבוססות על אמונות, ערכים ופרשנויות של מידע.

חוויות אישיות: חוויות אישיות משחקות תפקיד משמעותי בעיצוב עמדות. חוויות חיוביות או שליליות עם חפצים, אנשים או מצבים מסוימים יכולות להשפיע על היווצרות עמדות כלפיהם.

מדיה ותקשורת: תקשורת המונים, כולל טלוויזיה, סרטים, אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית, יכולה לעצב עמדות על ידי חשיפת אנשים לרעיונות, ערכים ופרספקטיבות מסוימים.

השפעות תרבותיות וחברתיות: נורמות תרבותיות, מסורות וציפיות חברתיות תורמות להיווצרות עמדות. אנשים מאמצים לעתים קרובות עמדות העולות בקנה אחד עם הערכים והאמונות של תרבותם או של הקבוצה החברתית שלהם.

תגובות רגשיות: תגובות רגשיות לגירויים יכולות להשפיע גם על עיצוב עמדות. אנשים עשויים לפתח עמדות חיוביות או שליליות המבוססות על תגובותיהם הרגשיות לחפצים, אנשים או מצבים ספציפיים.

מאפיינים אישיים: הבדלים אישיים, כגון תכונות אישיות, הערכה עצמית ויכולות קוגניטיביות, יכולים להשפיע על היווצרות עמדות. לדוגמה, אנשים עם רמות גבוהות של פתיחות להתנסות עשויים להיות פתוחים יותר ליצירת עמדות חדשות, בעוד שאלו עם הערכה עצמית נמוכה עשויים להיות עמידים יותר לשינוי גישה.

באופן כללי, עמדות הן דינמיות ויכולות להתפתח עם הזמן בתגובה למידע חדש, חוויות והשפעות חברתיות. בנוסף, גישות יכולות להשתנות בחוזק וביציבות, החל מדעות חולפות ועד אמונות עמוקות.

קרא עוד »

שיחה 49: הבנת האמונה הדתית והאל/ים באספקלריה של מנהלת הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו,

האבולוציה של הדת בחברה האנושית היא תופעה מורכבת ורבת פנים שנחקרה על ידי חוקרים מדיסציפלינות שונות כולל אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה. למרות שזה מאתגר לאתר מקורות מדויקים ולהתחקות אחר התקדמות ליניארית, ישנם כמה שלבים והתפתחויות מרכזיים שניתן לראות באבולוציה של הדת [נכתב בעזרת GPT CHAT לאחר שבדקנו וידאנו ערכנו והוספנו רבות לטקסט]:

1. אנימיזם ושאמאניזם: אנימיזם נחשב לעתים קרובות לאחת הצורות המוקדמות ביותר של אמונה דתית, שבה אנשים מייחסים משמעות רוחנית לאלמנטים טבעיים כגון בעלי חיים, צמחים, נהרות והרים. בחברות אנימיסטיות, יש דגש חזק על הקשר ההדדי של כל היצורים החיים והעולם הטבעי. שמאניזם, שככל הנראה צמח בתוך תרבויות אנימיסטיות, כולל את האמונה בישויות או כוחות רוחניים ואת התרגול של טקסים שמאניים על ידי אנשים שמאמינים שיש להם כוחות מיוחדים לתקשר עם רוחות אלה או לחצות בין הממלכות הפיזיות והרוחניות.
2. פוליתאיזם: דתות פוליתיאיסטיות התפתחו ככל שהחברות האנושיות נעשו מורכבות ומאורגנות יותר. דתות אלה כוללות אלים ואלות מרובים, שכל אחד מהם קשור לתחומים ספציפיים כגון פוריות, מלחמה, חקלאות או אומנות. מערכות אמונה פוליתיאיסטיות כוללות לעתים קרובות מיתולוגיות וטקסים מורכבים שמטרתם לפייס או לכבד אלוהויות שונות. דוגמאות לכך כוללות את הפנתיאון של מצרים העתיקה, יוון, רומא, מסופוטמיה והאלים הנורדים של סקנדינביה.
3. מונותאיזם: הדתות המונותאיסטיות מתרכזות סביב סגידה לאל עליון יחיד. התפתחות זו מייצגת שינוי משמעותי מהפוליתאיזם וקשורה לעיתים קרובות להופעתו של המונותיאיזם האתי, המדגיש קודים מוסריים ואת היחסים בין בני האדם לאלוהי. היהדות, שנוסדה על ידי העם העברי, היא אחת הדתות המונותאיסטיות המוקדמות ביותר, עם האמונה ביהוה כאל האמיתי האחד. הנצרות צמחה מתוך היהדות, כאשר תורתו של ישוע המשיח הדגישה את המונותיאיזם ואת האהבה לאלוהים ולאנושות. האסלאם, שנוסד על ידי הנביא מוחמד במאה ה-7 לספירה, מקדם גם הוא מונותאיזם, כאשר אללה הוא האל היחיד.

הדמיה בעזרת AI

קרא עוד »

שיחה 48: עלייתן ונפילתן של אימפריות ומדינות: מבט דרך העדשה של דירקטוריון הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נבחין תחילה בין ציווילזציה מחד ואימפריות ומדינות מאידך. על-פי סמואל הנטינגטון [מחבר הספר "התנגשות הציוויליזציות",] "ציוויליזציה היא הישות התרבותית הרחבה ביותר. ציוויליזציה היא דרגת הזהות הגבוהה ביותר של האדם המבדילה בין קבוצות שונות של בני אדם. כפי שההיסטוריה מראה לנו הוא סבור ,ציוויליזציות הן "כוח על" בהיסטוריה ששורד את שלל המהפכים שתרבויות, עמים ומדינות יכולים לעבור – אידאולוגיים, התנהגותיים, שלטוניים וכו'. ציוויליזציות נבדלות זו מזו בערכיהן הבסיסיים ובהשקפותיהן הבסיסיות והנחות היסוד במגוון שאלות ורעיונות [ראה ויקיפדיה].

אימפריה או קיסרות מאידך מוגדרת כריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני [ראה ויקיפדיה]

בבלוג זה נדון בעלייתן ובעיקר בנפילתן של אימפריות ומדינות וננסה גם לבחון זאת דרך העדשה של דירקטוריון הדמויות המופנמות אצל היחיד הבונה את האני החברתי שלו והדמויות הדומיננטיות בדירקטוריון זה.

נזכיר תחילה כבכל שיחה את המודל שאנו מציעים ל"עצמי" או . ראשית נציין כי במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפשו של האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות הולכת וגדלה במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים היצריים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. המבנה המדויק של האני הראשוני והקשר בין חלקיו דורש עדיין בירור [ראה שיחות קודמות]..

על רקע ומעל [כמטפורה] האני הראשוני תוך שימוש במאגרי ויכולות הזיכרון הקוגניציה הרגש ועוד שלו הולך ונבנה במהלך החיים מבנה על של "העצמי החברתי" או ה"אני החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או אף קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו' ) שהשפיעו מאוד על האדם. יתכן שאני חברתי זה יכול לכלול גם האנשה לדמויות של חפצים ואמצעים בעלי חשיבות יתרה לאדם.

קרא עוד »

שיחה 47: הבנת התסמונת הפוסט טראומטית על רקע ערוצי הרגישות ומנהלת הדמויות המופנמות של היחיד

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

להלן נפרט את המודל שאנו מציעים ל"עצמי". ראשית נציין כי במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפשו של האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות הולכת וגדלה במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים היצריים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. במסגרת האני הראשוני נבחין במבנה המכיל את ששת "ערוצי הרגישות" של היחיד. אלו הקשורים ל: סטטוס, נורמות, התקשרות לאחרים [ATTACHMENT], איום, רוטינות ושגרה, רמת האנרגיה. המבנה המדויק של האני הראשוני והקשר בין חלקיו דורש עדיין בירור ונראה כי שערוצי הרגישות הינו מבנה המוכל באני הראשוני.

על רקע ומעל [כמטפורה] האני הראשוני תוך שימוש במאגרי ויכולות הזיכרון הקוגניציה הרגש ועוד שלו הולך ונבנה מבנה על של "העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו' ) שהשפיעו מאוד על האדם. יתכן שהוא יכול לכלול גם האנשה לדמויות של חפצים ואמצעים בעלי חשיבות יתרה לאדם.

נציין כאן כי חלקים מהעצמי הינם מודעים ואילו חלקים אחרים יכולים להיות כאלו שאינם מודעים.

קרא עוד »

שיחה 46: הבנת הפרעת האישיות האובססיבית וההפרעה אובססיבית קומפולסיבית לאור המודל הרואה את ה"עצמי החברתי" של היחיד כדירקטוריון היררכי של דמויות מופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו.

תחילה נגדיר שוב מהן דמויות מופנמות:

דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.

המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.

דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.

הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.

להלן, נזכיר שוב את המודל שאנו מציעים ל"עצמי":

קרא עוד »

שיחה 45: מדוע לדמויות בכלל ולדמויות מופנמות בפרט, הבונות על פי המודל שלנו את העצמי החברתי, תפקיד כה חשוב בחיי הנפש?

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

בשיחה מקיפה זו נדון בשאלה מדוע דמויות בכלל ודמויות מופנמות בפרט הן מרכיב כה חשוב בהבניית העצמי החברתי.

הבה נגדיר תחילה את העצמי,

העצמי הינו אותו סוכן או מרכז פנימי סובייקטיבי שאנו מזהים כעצמנו, המייצג את ה"אני" של כל אחד מאיתנו, ובדרך כלל יש לנו תחושה של המשכיות שלו לאורך חיינו, אם כי יש הטוענים שחווית ההמשכיות של העצמי שונה בין פרטים שונים. אמנם כולם מחד חווים חווית עצמי הרי שמאידך מחברים לא מועטים טוענים שחווית העצמי הינה סוג של אילוזיה וכי תהליכים מוחיים רבים מעורבים בחיי הנפש שלנו ובעצמי ותפקודיו.

אהרון סלומן [1936- ]

אהרון סלומן הציע שמילים כמו עצמי, עצמו, וכו' אינן מתייחסות לסוג מיוחד של ישות, אלא מספקות מנגנונים תחביריים רבי עוצמה לבניית אמירות המתייחסות שוב ושוב לאותו הדבר ללא חזרה מייגעת ומעורפלת על שמות או ביטויים מתייחסים אחרים. אחרים טוענים כי החוויה של העצמי הינה כה אינטימית ומוכרת באופן בלתי אמצעי לכל אחד מאיתנו שאין להטיל ספק בקיומו של העצמי. קאנט דיבר על העצמי כמין סוכן המארגן את חיי הנפש. הפילוסוף דניאל דנט הגדיר את העצמי כ"מרכז הכובד הנרטיבי". הגדרה זו מגלמת בתוכה את תפיסת העצמי הן כמרכז החוויה, והן ככזה הנמצא בנרטיב רחב ומתמשך יותר.

דניאל דנט [ 1942- ]

מטרתם הרוחנית של גישות ומסורות רבות מן המזרח כרוכה בהתמוססות האגו, בניגוד לעצמי המהותי שהינו בתפיסתם קבוע ומודע, אינו דורש שום עדות נוספת, והוא זה המאיר את פעילויות ההכרה [במובן[CONCIOUSNESS , ומאפשר להגיע בתרגול מתאים להכרה [במובן הבנה, תפיסה וכדומה] עצמית של טבעו האמיתי של האדם, חוויה או תופעה הידועה בשמות שונים כהארה, נירוונה, נוכחות וחווית "כאן ועכשיו".

ל"עצמי" גם היבט חברתי משמעותי שכן אנו בני האדם חיים בתוך מטריקס חברתי. מרטין בובר, הפילוסוף טען שאין אני בלי אתה, כלומר הזולת, והיחסים עימו מגדירים את העצמי. נשאלת אם כך השאלה, מהו אותו עצמי חברתי? אנו סבורים ש"העצמי החברתי" הינו אוסף של דמויות מופנמות עם תפיסותיהם, רגשותיהם, עמדותיהם ומאפייניהם, כאשר בהמשך נפרט יותר בנושא זה.

נגדיר כעת מהן דמויות מופנמות:

דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.

המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.

דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.

הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.

קרא עוד »

שיחה 44: התאמת דמות המטפל, העוברת הפנמה על ידי המטופל, להשגת ויסות ושינוי חיובי בקרב "דירקטוריון הדמויות המופנמות" של המטופל

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו,

הכתבה הנוכחית מכוונת יותר למטפלים נפשיים אך עשויה לעניין גם כאלו שאינם מטפלים ומתעניינים בנושאי הטיפול הנפשי. כפי שהזכרנו בשיחות קודמות אנו גורסים גם כי בתוכנו פנימה, בנפשנו, ה"עצמי" החברתי מיוצג על ידי מין "חבר מושבעים" או "דירקטוריון" של דמויות מופנמות [שלשם הקיצור נכנהו דירקטוריון].

הדמויות הפנימיות הללו שברובן הינן הפנמות של דמויות משפיעות במציאות החיצונית מעוצבות במשך החיים, ולעיתים בעקבות משבר או טראומה או אירועים הקשורים באותה דמות [או לחילופין בעת התפתחות משמעותית כמו יצירת משמעות חדשה לחיים והערכה מחדש של עמדות] יתכנו במהלך החיים אף גרסאות מספר של אותה דמות.

המודל שאנו מציעים ל"עצמי", ראשית יש להבחין בין העצמי הראשוני, שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או מקבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, בצורת סיפור, ממיתוס, מסרט וכו') שהשפיעו רבות על האדם). "האני המשני" הכלול ב"אני החברתי" כולל: 1] מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן פעמים רבות בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אך כאמור עשויות להיות גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' שהשפיעו רבות על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה [סביבה] שבה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים]. אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי "מנהלת הדמויות" או ליתר דיוק "מנהלת הדמויות המופנמות". נציין כי, כפי שהזכרנו קודם, בלוח זה יש בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן באופן מטאפורי "הרודן או העריצים או הדיקטטורים הפנימיים" ואלה קובעות את הטון ואף מצנזרות אילו תוכן, עמדות והתנהגויות אינן יכולות להיכלל בלוח הדמויות. נציין כי האדם בכללותו אינו מודע להשפעת לוח הדמויות ומכיר בהשפעה כנובעת מעצמו ומרצונו ועמדותיו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד ויש מאבקים מתמידים ויחסי כוח בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים יכתיבו את הטון.

כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם, אך נדגיש כי בדרך כלל ההפנמה הפנימית החשובה ביותר, הינה זו של מה שנכנה "הדיקטטור העצמי" או "הרודן העצמי" הפנימי. כאן מדובר על הפנמת דמות בעלת השפעה גדולה ומעצבת על האדם לטובה ו/או לרעה, שלה השפעה גדולה על דירקטוריון הדמויות הפנימיות הבונות את ה"עצמי" החברתי. לדיקטטור פנימי זה אנו מניחים תפקיד מכריע והשפעה עמוקה על הפנמת דמויות חיצוניות [או בלשון מקצועית אובייקטים חיצוניים]. עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות אודות הפנמות של דמויות. הוא מחליט האם יש לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות במובן מסויים אנו מניחים כי דמות משפיעה זו הינה גם כמעין צנזור פנימי. יש להדגיש כי אין אנו מדברים או משערים קונקרטית על נוכחות דמויות בעולם הפנימי כמעין אנשים קטנים אלא בייצוגים שלהן שטיבם ואפן ייצוגם במוח דורש עדיין מחקר. כמו כן נציין שאומנם אנו קוראים לדמות זו "דיקטטור" אך להוציא סוג מסויים אין מאפייניו זהים לזה של שליט דיקטטורי על מדינה מסויימת, אלא שדמות זו הינה דומיננטית ומשפיעה בקרב "דירקטוריון הדמויות".

המחשה: דירקטוריון הדמויות המופנמות והרודן העצמי המופנם [באדיבות שרית שמשוני].

אנו טוענים כי על המטפל להתאים את הדמות שיציג ושתבוא לידי ביטוי בטיפול, כך שתופנם על ידי המטופל ותשפיע לטובה על דירקטוריון הדמויות שלו ובמיוחד על הרודן העצמי. דמות מוצגת זו צריכה להתקבל על ידי הצנזורה של הרודן הפנימי ובהדרגה לרכוש מקום הולך ועולה בהיררכיית הדמויות בדירקטוריון. על מנת שזה יתבצע, על המטפל להתייחס לחלקי הדמות הדיקטטורית בכבוד, וללמוד להכילם. נציין ששלב זה חשוב ביותר להצלחת הטיפול. מאידך על המטפל למצוא דרכים שיתקבלו על ידי הדמות הדיקטטורית וירככו את השפעותיה [כלומר שזו תעבור שינוי מסוים] תוך הצגת והפגנת דמות שתתקבל לדירקטוריון ובמהלך הטיפול אף תעלה בהיררכיית הדמויות והשפעתה תגבר, ויתכן שבשלב מסויים אף תהפוך בהדרגה לדמות המשפיעה ביותר. נדגיש שהדמות שהמטפל מציג למטופל אינה בדרך כלל דמותו בחייו היומיומיים, אלא כאמור כזו המתאימה למבנה הדירקטוריון של המטופל. אמנם ניתן לאמור כי דבר זה דורש מהמטפל לאבד את האותנטיות שלו. אך נציין כי אימון מטפלים להתנהגויות רצויות נהוג זה מכבר בשיטות טיפוליות רבות. כך מטפלים פסיכואנליטיים לומדים להיות קשובים להפגין ניאטרליות ולהיות מעין לוח חלק למטופליהם ואילו מטפלים קוגניטיביים לומדים לאמץ גישות סוקרטיות ולשאול שאלות המביאות את מטופליהם לראות והבחין באלטרנטיבות לחשיבתם. מטפלים תמיכתיים לעומת זאת לומדים לעודד, להדגים את החיובי ולתת עצות למטופליהם ולעומתם מטפלים רוג'ריאניים לומדים לשקף למטופליהם את דבריהם ומאפייני התנהגותם. ההבדל בין גישתנו לגישות אלו הינו, שאנו דורשים מהמטפל לא לאמץ גישה מסויימת אחת בה יקרין ויתנהג למטופליו, אלא שיהיה ורסטילי וישנה את מאפייני התנהגותו והתייחסותו למטופליו על פי צרכי הרודן הפנימי ודירקטוריון הדמויות שלהם.

קרא עוד »

שיחה 43: מה בין תקשורת עם האחר ודירקטוריון הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נזכיר תחילה שוב כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

דירקטוריון הדמויות והרודן הפנימי : צולם באדיבות שמשוני שרית

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון.

נשאל כעת מה קורה בתקשורת בין שני אנשים בכלל ובין בני זוג בפרט ?

קרא עוד »

שיחה 42: השערות ספקולטיביות אודות דירקטוריון הדמויות המופנמות בבעלי חיים

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נזכיר תחילה כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

דירקטוריון הדמויות: צולם באדיבות שמשוני שרית

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון. לבסוף אנו מניחים קיומה של קבוצה מופנמת נוספת שנכנה קבוצת האוייבים שהפרטים המיוצגים בה נתפסים כאוייבים והרודן הפנימי מטיל צנזורה על הכללתם בדירקטוריון.

נשאלת השאלה האם בבעלי חיים מסויימים יש ייצוג מזערי, חלקי, ואולי יותר מכך של דירקטוריון מופנם כזה של בני מינם ומה מאפייניו?

קרא עוד »

שיחה 41: הבנה מרחוק את אישיות ומניעיו של מנהיג, אם על פי הספרות ואם על פי "דירקטוריון הדמויות"

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו היקרים.

נפתח תחילה בשאלה מהי אישיות?

לשם כך נצטט תחילה בתרגום חפשי ממאמרם של בלייס וחבריו מ2021.

Julie Blais, Philip G. Chen, Scott Pruysers. Editorial: Political Psychology: The Role of Personality in Politics. Editorial article; Front. Polit. Sci., 21 July 2021.

"למרות שאין הגדרה אחת המקובלת על כל תיאורטיקני האישיות, אנו יכולים לומר כי אישיות היא דפוס של תכונות קבועות יחסית ומאפיינים ייחודיים המעניקים הן עקביות והן אינדיבידואליות להתנהגותו של אדם".

אולי, הדרך הנפוצה ביותר ללמוד אישיות הייתה באמצעות גישת התכונות. תכונות, או נטיות, מתייחסות למאפיינים הפנימיים לאדם, שהם יציבים למדי לאורך זמן ובין מצבים, ומסייעים להסביר הבדלים בין אנשים. כיום ישנם מספר מודלים שונים המסייעים לארגן תכונות אישיות שונות, כאשר מודל חמשת הגורמיםFIVE FACTORS MODEL : (FFM; McCrae and Costa, 1987) הינו הבולט ביותר. ה-FFM כולל תכונות של מוחצנות (למשל, חברותיות, אסרטיביות וחיפוש ריגושים), נעימות (למשל, אמון, צניעות, חום), מצפוניות (למשל, יכולת, משמעת עצמית ושאיפה להישגים), נוירוטיות (למשל, חרדה, עצבנות ופגיעות), ופתיחות לחוויה (למשל, רעיונות, פנטזיה וערכים לא קונבנציונליים). מודל מתחרה, HEXACO [Honesty, Humility, Emotionality, Extraversion, Agreeableness, Conscientiousness, and Openness] (Ashton and Lee, 2007), כולל באופן דומה תכונות של מוחצנות, מצפוניות ופתיחות; עם זאת, HEXACO מגדיר מחדש נעימות (למשל, סליחה, עדינות וסבלנות) ונוירוטיות (שינוי השם ליציבות רגשית) תוך הוספת התכונה השישית של כנות-ענווה (למשל, הגינות, הימנעות מתאוות בצע, צניעות). בניגוד לתכונות כלליות אלה, מודל השילוש האפל (Paulhus and Williams, 2002) מגדיר את שלוש התכונות המרושעות יותר של פסיכופתיה (למשל, קשיחות, אימפולסיביות, אנטגוניזם), נרקיסיזם (למשל, האדרה עצמית, אנטגוניזם) ומקיאווליזם (למשל, מניפולציה, תכנון, אנטגוניזם). בעוד תכונות אינדיבידואליות אחרות (למשל, סמכותיות, סדיזם וכו ') ומודלים נוספים (למשל, Light Triad) קיימים, הרי FFM, HEXACO, ו Dark Triad [השילוש האפל] נוטים להיות הנפוצים ביותר.

דירקטוריון הדמויות: צולם באדיבות שמשוני שרית

קרא עוד »