ארכיון
את/ה כרגע מעיינ/ת בארכיון של הקטגוריה בלוג משותף
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
הפעם נדון במערכים החברתיים של יונקים לבד מאלו של הפרימטים הגבוהים להם נייחד שיחה אחרת. תחילה נרצה להביא כאן קריאה לגישה אמפטית המעודדת הבנת בעלי החיים תוך אינטרקציה עימם. בגישה זו ניתן להבין את התודעה כחברתית מטבעה אם דוחקים את הדיכוטומיות המסורתיות להבנת בעלי חיים, בכדי לפנות מקום לתפיסות העולם שלנו ושל בעלי החיים כ"סביבה אינטראקטיבית". גישה המייחסת סוכנות [מקור העצמיות] לחיה הלא אנושית ומעריכה התבוננות אמפתית. גישה בה ניתן להעריך מחדש את ההנחות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות לגבי בעלי חיים לא אנושיים במדעי החברה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. [לקוח מתוך מאמרו של סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר המופיע למטה].
בהקשר לכך, מפאת חשיבותו , נביא כאן בתרגום מילולי של אחד מאיתנו [י.ל.] את מסקנתו של מאמר שמחברו שהוזכר כבר למעלה הינו סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר "בעלי חיים כסובייקטים חברתיים: לקראת אינטראקציה חברתית מכלילה"
Sariyah Mohammed [University of Manchester]; Animals as Social Subjects: Toward Inclusive Social Interaction
by
"הכללתם של בעלי חיים לא-אנושיים בתחום החברתי מחייבת חשיבה מחודשת על הנחות סוציולוגיות מקובלות. אינטראקציה סימבולית דורשת סובייקטיביות בין השחקנים. בעבר הניחו שהדבר אפשרי רק בין שחקנים לשוניים, ולכן אנושיים. עם זאת, צורות מסוימות של תקשורת לא אנושית עם בעלי חיים מורכבות באופן דומה לשפה אנושית. רכישת שפה והשימוש היצירתי בה בקופים מאתגרים ברצינות את השאלה אם בני האדם הם, למעשה, הסוכנים הלשוניים היחידים. בכל מקרה, הדגמות אחרות של אינטראקציה סימבולית נמצאות בהקשרים לא לשוניים. אינטראקציה סימבולית יכולה להיות מוגדרת גם במונחים של מטרות חברתיות אשר ניתן לחלוק בין קבוצות של אותו מין או קבוצות מעורבות של בני אדם ובעלי חיים לא אנושיים, למשל במשחק חברתי. הבה נכיר בכך כי עד כה המחויבות לאידיאולוגיה אנתרופוצנטרית הייתה המניע העיקרי האחראי לעיצוב ההנחות שלנו לגבי החוויה הלא-אנושית של בעלי חיים.
יש להתרחק מדיווח אובייקטיבי ומכניסטי על התנהגות לא אנושית של בעלי חיים לטובת נקודת מבט הרואה את בני המינים האחרים כפרטים. כדי לאזן את הוויכוח, חייבת להיות דאגה להכחשה אנתרופולוגית [anthropodenial] באותה מידה שיש דאגה לאנתרופומורפיזם. ההבנה האנושית היא בהכרח אנתרופומורפית, וניתן להשתמש בה גם כיתרון במחקר. גישה זו הובילה חוקרים לייחס עצמיות לבעלי חיים לא אנושיים. התיאורים האוטואתנוגרפיים של אירווין חושפים כי בני אדם חווים את העצמי הסובייקטיבי של בעלי חיים לא אנושיים אף במערכות יחסים קצרות ובודאי במערכות ארוכות טווח. הן באינטראקציות בין בני אדם לבעלי חיים לא-אנושיים והן באינטראקציות בין-מיניות, העצמי מוכר במובנים של סוכנות, קוהרנטיות, רגשיות והיסטוריה עצמית, שאף אחד מהם אינו דורש נוכחות של שפה. יש, אם כן, צורך להשתמש באינטראקציה סובייקטיבית בהבנת העצמי החייתי הלא-אנושי. מכיוון שהתרבות האנושית שואבת משמעויות גם משחקנים שהם בעלי חיים לא אנושיים וממערכות היחסים שלנו איתם, יש צורך להבין אותם וכיצד הם מייצרים יחד את המציאות שלנו, ולשם כך נדרשות שיטות מתאימות.
לבסוף, המאמץ המתודולוגי העיקרי של תחום זה הוא להבין מה בעלי חיים לא אנושיים "אומרים" עבורנו. היישום של אנתרופומורפיזם היוריסטי או ביקורתי בניהול חקירות על טבעם של יחסים עם בעלי חיים לא אנושיים מאפשר לנו למצוא את ההסבר הטוב ביותר, ולא הפשוט ביותר. זה דורש לעבוד עם ולא נגד נקודת המבט האנושית שלנו, ולהבין שהיכולות הקוגניטיביות שלנו ושל בעלי החיים משתנות במידה ולא בסוג. מינים שונים דורשים שיטות חקירה שונות, אך כל מחקר חייב להיות קפדני ושיטתי, ולאפשר שכפול של תוצאות. אנו יכולים לנצל את תחושת התודעה המשותפת שלנו, תוך שימוש בהיבטים שונים של תנועה במרחב לאיסוף נתונים – ביניהם: מודעות מרחבית, שפת מחוות ממשית או משחק חברותי. ניתן להעריך כיצד תנועת הגוף תורמת ליצירת משמעויות בין נושאים, אשר ניתן ללמוד אותה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. אם אנו מקווים להגיע לרמה מסוימת של הבנה של/עם בעלי חיים לא אנושיים ומה משמעותם עבורנו ועבורם, עלינו להכיר תחילה במעמדם כסובייקטים חברתיים – ואז למצוא דרכים חדשות לתקשר איתם."
להלן נדון תחילה במאפיינים משותפים של החיים החברתיים אצל כל היונקים. נציין כי בשיחה זו נעזרנו ב-GPT גירסא 4, תוך בדיקת כל נתון והשוואתו למקורות אחרים על מנת למנוע אינפורמציה לא נכונה. כמו כן נעזרנו גם באתר ה-PUBMED האמריקאי ומגוון אתרים אחרים בהכנת שיחה זו.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
במסגרת סקירתנו אודות ביטויי האבולוציה של חיברות בבעלי מיים הפעם נדון בבעלי חוליות שהן הציפורים.
ציפורים, כמו בני אדם ובעלי חיים אחרים, חוות מגוון של רגשות. בעוד שאולי איננו מבינים לגמרי את העומק והמורכבות של החוויות הרגשיות שלהם, המחקר המדעי סיפק תובנות על חיי הרגש של ציפורים. הנה כמה נקודות מפתח: על פי GPT ומקורות אחרים כמו PUBMED ועוד.
- פחד וחרדה: ציפורים יכולות לחוות פחד וחרדה בתגובה לאיומים נתפסים או מצבים מלחיצים. הם עשויים להפגין התנהגויות כגון קריאות אזעקה, חיפוש מחסה או ניסיון לברוח מסכנות הנתפסות על ידן.
- שמחה ואושר: ציפורים יכולות גם לחוות רגשות חיוביים הקשורים להנאה ואושר. הם עשויים להפגין התנהגויות כגון שירה, ריקוד או עיסוק בפעילויות משחקיות כאשר הם נמצאים בסביבה חיובית ונוחה.
- קשר ואהבה: מיני ציפורים רבים יוצרים קשרים חברתיים חזקים, במיוחד עם בני זוגם או צאצאיהם. קשרים אלה מבוססים לעתים קרובות על קשרים רגשיים וניתן לראות אותם באמצעות גילויי חיבה, טיפוח הדדי או אחריות טיפול משותפת.
- אבל ואובדן: ציפורים יכולות לחוות צער ולהפגין סימני אבל כאשר הן מאבדות בן זוג, צאצא או בן לוויה קרוב. הם עשויים להציג התנהגויות כגון ירידה בתיאבון, קולות מופחתים, או נסיגה מוגברת מאינטראקציות חברתיות.
- סקרנות וחקירה: ציפורים ידועות באופיין החקרני. לעתים קרובות הם מראים עניין בסביבתם, חוקרים חפצים או סביבות חדשות. התנהגות זו מצביעה על תחושת סקרנות ותגובה רגשית לחידוש.
- תוקפנות וטריטוריאליות: חלק ממיני הציפורים מפגינים התנהגויות תוקפניות, במיוחד בעונת הרבייה או בעת הגנה על הטריטוריות שלהם. התנהגויות אלה מונעות לעתים קרובות על ידי תגובות רגשיות לאיומים נתפסים או תחרות.
חשוב לציין כי נקודות אלו הן הערכות בלבד ויתכן שיש בהם מן האנתרופומורפיזם, כלומר השלכה מרגשותינו אנו כבני אדם. כך, בעוד ציפורים יכולות לחוות רגשות, החוויות שלהן עשויות להיות שונות מבני אדם בשל התפיסות החושיות והיכולות הקוגניטיביות הייחודיות שלהן. כמובן יש צורך במחקר נוסף כדי להעמיק את הבנתנו את רגשות העופות ואת המנגנונים העומדים בבסיסם.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
הפעם נדון בסקירתנו אודות מהלך האבולוציה של החיברות או הסוציאליזציה בבעלי חיים בחיברות בין דגים
ראשית נאמר כי דגים הם אינטליגנטיים יותר ממה שסבורים. למשל:
פתרון בעיות ושימוש בכלים: חלק מהדגים, נצפו משתמשים בסלעים ככלים לפתיחת קונכיות. דגי קשת יכולים להתאים את סילוני המים שהם יורקים כדי להפיל חרקים למים, מה שמביא בחשבון את חישוב שבירת האור.
זיכרון: הוכח שלדגים יש זיכרונות טובים למדי. לדוגמה, כמה מחקרים הראו כי דגים יכולים לזכור את המיקום של אובייקטים, את הפריסה של הסביבה שלהם, וחלקם יכולים ללמוד מחוויות העבר.
התנהגות חברתית ותקשורת: מיני דגים רבים מפגינים התנהגויות חברתיות מורכבות. הם יכולים לזהות דגים בודדים אחרים, לזכור אותם, ויכולים לתקשר במגוון אמצעים כגון קול, אותות חזותיים, אותות חשמליים ואותות כימיים.
למידה ואימון: ניתן לאמן דגים לבצע משימות שונות. לדוגמה, דגי זהב אומנו ללחוץ על מנוף בכדי להשיג מזון, והם יכולים אפילו ללמוד לעשות זאת בשעות מסוימות של היום.
ניווט מרחבי: לחלק ממיני הדגים יש יכולות ניווט מרחביות מרשימות. לדוגמה, דגי סלמון מסוגלים לנווט לאורך אלפי קילומטרים של אוקיינוס בכדי לחזור לנחל שבו נולדו כשמגיע הזמן להשריץ.
מצבים דמויי רגש ותפיסת כאב: דגים מראים תגובות התנהגותיות ופיזיולוגיות לגירויים מזיקים, מה שמעיד על כך שהם יכולים לתפוס כאב. יש חוקרים הטוענים כי דגים מראים גם סימנים של חוויית פחד ולחץ.
דוגמאות אלה ממחישות כי אינטליגנציה דגים יכולה להיות מורכבת למדי, אם כי זו שונה כמובן מאינטליגנציה של יונקים ובמיוחד פרימטים. ראוי גם לציין שיש שונות רבה בין מיני דגים, בדיוק כמו זו שיש בין יונקים, ולא כל המינים יציגו את כל ההתנהגויות המופיעות למעלה
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
בשיחות הקרובות נדון במנגנוני ההשפעה והאינטרקציה החברתית בבעלי חיים קבוצתיים ונעלה את השאלה באיזה מידה יש להם ייצוגים מוחיים אינדיבידאלים של עמיתיהם.
נדון בשיחה זו בחסרי חוליות כדבורים ונמלים ואילו בשיחות הבאות בבעלי חוליות כדגים וציפורים, ביונקים למיניהם כולל דולפנים, ולבסוף בקופים שהגנום שלהם קרוב אך לא זהה לשל בני האדם, ההומו סאפיינס.
ככלל בחרקים בדבורים ונמלים יש חלוקה ברורה של תפקידים, וניכר בהם שינוי מורפולוגי [צורני] על פי תפקידיהם בקבוצה כאשר התפקיד בדרך כלל מוגדר יחסית וקבוע בתקופות שונות במהלך החיים. דבורים ונמלים בונים בדרך כלל מבנים מורכבים שדורשים שיתוף פעולה של חברי הקבוצה. נשאלת השאלה איך הנמלה או הדבורה יודעות תפקידיהן בבניית המבנה. האם לכל אחת יש תכנית כללית של מבנה הקן או לכל אחת פונקציה מסוימת בלבד מתוך המבנה. נציין כי אף אם אין לכל אחת תכנית כללית של המבנה עדיין ניתן ליצר מבנה מורכב אם יש אינטראקציות מסוימות בין חברי הקבוצה ומה שמיוצג במוחן אלו האינטראקציות. נציין כי ההשפעה של חברי הקבוצה זה על זה יכולה להיעשות בדרכים שונות אם על ידי מגע או הפרשת פרומונים או בדרכים נוספות. ככלל בוודאי שלנמלים או לדבורים אין ייצוג מוחי מפותח של עמיתיהם כמו אצל בני האדם אך כנראה יש ייצוג חלקי בכל זאת הדרוש לאינטראקציות ביניהם.
ראה: Wyatt TD. Introduction to Chemical Signaling in Vertebrates and Invertebrates. In: Mucignat-Caretta C, editor. Neurobiology of Chemical Communication. Boca Raton (FL): CRC Press/Taylor & Francis; 2014. Chapter 1
להלן נשאל מספר שאלות הרלבנטיות לאינטראקציות החברתיות בדבורים ונמלים תוך העזרות במגוון מקורות כולל; PUBMED : GPT; WIKIPEDIA GOOGLE ; ונדון בכל אחת מהן:
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר תחילה שוב את המודל לאני החברתי" המופיע באיור למטה
ראשית נציין כי העצמי החברתי מושפע בעיקר מקבוצות ההתייחסות החיצוניות [במציאות החיצונית] ואף מקרין עליהן דבר הבא לידי ביטוי באיור למעלה. נאמר תחילה גם כי סטרוקטורה מוגדרת כמבנה נפשי המבטא תפקוד או תפקודים מוגדרים ואילו קבוצות חיצוניות מוגדרות כקבוצת אנשים במציאות החיצונית שיש להם מכנה משותף כלשהו ואינטרקציות הדדיות.
להלן הגדרות של הסטרוקטורות והמושגים המופיעים באיור המודל.
במודל שאנו מציעים לעצמי יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני [PRIMARY SELF] שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני – SECONDARY SELF] אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר ממיתוס מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם. נציין כאן שבעת הלידה כפי הנראה קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל העצמי החברתי וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית של סטרוקטורות אלו.
העצמיים המשניים [SECONDARY SELVES[] כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו/ שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה בו האדם חי ואינן קשורות דווקא באדם ספציפי, [כפי שנראה בהמשך הכוונה לשילוב התרבות הקיימת ותת התרבות בה האדם חי]. אנו מכנים לשם נוחות את מגוון העצמיים המשניים המופנמים כ "דירקטוריון" הדמויות המופנמות. נציין כי לרוב אחד או יותר מהעצמיים המשניים תופס/ים בכורה ומכתיב/ים את עמדות והתנהגות דירקטוריון זה והוא/הם מכונים על ידנו "האני הרודן" או דיקטטור סלף. אין הכוונה כאן לרודן של מדינה דווקא אלא לדמות מופנמת שהינה דומיננטית בדירקטוריון הדמיות.
העצמי הגופני BODILY SELF] ] מוגדר כמכלול החוויות הקשורות בתפיסת הגוף גבולותיו ותחושותיו וכולל גם מחשבות עמדות ורגשות כלפי הגוף ואשר ראשיתו בעצמי הגופני המולד אשר כאמור הולך ומתפתח בחיי האדם.
ולבסוף נמנה את האני הרפלקטיבי [REFLECTIVE SELF] המוגדר כמבנה שמתפתח בעקבות התפתחות העצמי החברתי ומאפשר ראייה כוללנית [אף ראיית-על] של מצב המודעות וההתבטאויות הנפשיות של היחיד.
לשם התמקדות בנושאנו, לא נזכיר כאן הפעם את ערוצי הרגישות והשפעתם המופיעים באיור מעל האני הראשוני והמעוניין יכול לקרוא אודותם בשיחות קודמות.
השיחה הנוכחית מתמקדת כאמור בעצמי המשני או המשניים המופנמים המיצגים על ידי תת-התרבות.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לעוקבנו היקרים
הקדמה
חלומות היו נושא חשוב בעת העתיקה ופורשו והובנו בדרכים שונות על ידי תרבויות ותרבויות שונות. בדרך כלל האמינו כי החולם יוצא לשוטט בעולם החלומות או שהחלום חודר אליו באופן סביל, ולעיתים נשלח אליו מן האלים.
במצרים העתיקה נחשבו חלומות למשמעותיים, ופירוש חלומות היה חלק חיוני מאמונותיהם הדתיות והתרבותיות. המצרים האמינו כי חלומות הם דרך לתקשר עם האלים וכי הם מכילים מסרים על העתיד. במאה ה14 לפני הספירה, הופיע אצלם ספר החלומות הקדום ביותר ובו פירושים לשדרים הללו. מעניין לציין כי מעניין כי פותרי החלומות המצריים הציגו את "תיאוריית הניגודים": הם טענו, למשל, שחלום על מוות ינבא חיים ארוכים.
ביוון העתיקה, האמינו כי חלומות שהם מסרים מהאלים, ופרשנותם הייתה חיונית להבנת רצון האלים. מקומות מקודשים רבים ביוון שימשו ל"הדגרה" של חלומות: המבקרים הוזמנו להשתמש בסמים ובשיקויים שהפילו עליהם תרדמה, וחלומותיהם הוגדרו כמנבאים, בהקשר לתחלואי ונסיבות חייהם של החולמים.
ברומא העתיקה, חלומות נחשבו אף הם למשמעותיים ושימשו לעתים קרובות לחיזוי העתיד. הסופר והנואם הרומי מרקוס טוליוס קיקרו כתב ספר מפורסם בנושא בשם "פרשנות על חלומו של סקיפיו", שחקר את משמעות חלומו ואת פרשנותו. בחלומו זה נחשף סקיפיו לחיי הנצח של הנפש, ובעודו משקיף על היקום כולו, הרי הוא לומד את סודותיו ומבין אל נכון, שקיומנו בעולם זה הוא בר חלוף ודל משמעות.
בסין העתיקה, האמינו כי חלומות הם דרך לתקשר עם האבות והרוחות, והפרשנות שלהם הייתה חיונית להבנת רצון האלים. הסינים פיתחו גם מערכת של פירוש חלומות, שהתבססה על סמליות של חפצים ואירועים שונים בחלומות. באופן כללי, חלומות נתפסו כמשמעותיים ולעתים קרובות פורשו כמסרים מהאלוהי או העל-טבעי. בספריה החינוכית של מטח מצויין על סמך מקורות כי מלומדים סיניים האמינו כי חלומות מתחוללים כאשר הנפש הרוחנית, נפרדת זמנית מן הגוף, ויכולה לשוחח עם נשמות המתים, או עם האלים. כך במאה ה-14 לספירה נדרשו מבקרים בעיר סינית לישון בלילה הראשון בתוך המקדש של אל העיר, בכדי שיוכלו לקלוט את השדרים – מה שמזכיר במידה מסוימת את מקדשי ה"הדגרה" של יוון הקלאסית.
נודה כי ישנן תיאוריות רבות על טבעם של חלומות, מה שרומז כי עדיין לא נתגבשה תיאוריה אחת מרכזית שהינה מוצקת ומגובה בהוכחות מדעיות.
באופן כללי כמה מתיאוריות החלום הבולטות טוענות כי תפקיד החלימה הוא בין היתר: איחוד זיכרונות, עיבוד רגשות, ביטוי הרצונות העמוקים ביותר שלנו, השגת תרגול בהתמודדות עם סכנות פוטנציאליות ועוד. כך מומחים רבים מאמינים כי אנו חולמים בשל שילוב של סיבות אלה ולא בשל תיאוריה אחת מסוימת. בנוסף, בעוד חוקרים רבים מאמינים כי חלימה חיונית לרווחה נפשית, רגשית ופיזית, כמה מדענים מציעים כי חלומות אינם משרתים מטרה אמיתית בכלל.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לעוקבנו, הפעם נפנה אליכם באופן שונה ואנא מרקו את כושר דמיונכם…
השנה הייתה 2084, והמקום היה חדר סלון רחב ידיים בעיר בת בלי שם. גרבורד ניזמן אלכסיי ישב בכיסאו מביט ממרום שנותיו במיכל המים הענק שמולו. מדוזת הקופסה הקטלנית, המכונה גם "צרעת הים", ניבטה מולו שטה באיטיות במי האקווריום הענק שמילא מחציתו של סלון הבית. מדוזה קטלנית זו נקראת אף קובייתית בשל מבנה גופה. בעמל רב השיג אותה גרבורד מיורד ים אינדונזי ונצר אותה שכן הייתה זו מדוזה מורכבת בהתנהגותה ומהירה יותר ממדוזות פשוטות אחרות ואילו המראה שלה אשר הרתיע כל עין אנוש דיבר יקרות לליבו. זו שכינויה המדעי ,Chironex fleckeri ומקורה? ניחשתם נכון, מן האיים האינדונזיים שחתה לה כעת בשלווה מולו, מביטה בו בשני תריסר עיניה שארבע מתוכן התבוננו בו בארשת כמעט אנושית. אף שנזהר היה ממנה ומעולם לא הושיט ידו ללחוץ את מי מזרועותיה, נוהג היה לשאול אותה קושיות שהקשו עליו והטרידו את שלוותו. תשובתה הייתה לא בדיבור, אלא באמצעות מחשבות המפציעות במוחו משל הונחו, הוחדרו, או שודרו למוחו דבר שהפסיכיאטרים נהגו לכנות בתחילת שנות האלפיים בלע"ז THOUGHT INSERTION. זה עתה סיים לקרוא בפעם השלישית את הספר הנסיך למקיאוולי תוך שהוא מצמיד בכל פעם דף מדפי הספר אל זכוכית המיכל השקופה ומאפשר למדוזה השקופה אף היא להתבונן ולקרוא. מדוזה זו חשב רובה ככולה מים וארס וכיצד תוכל לקרוא ולייעץ לי זאת לא אבין שכן מוח אין לה. ואף על פי כן סבר כי עולה חוכמתה על חכמת אדם. ואף הזכירה לו תכופות באופן מוזר את האינטלגנציה המלאכותית דוגמת GPT שהצטרפה לחייו לפני יובל שנים.
מדוזת הקופסה הקטלנית המכונה גם "צרעת הים",
הפעם פנה ושאל אותה: "הכיצד זה בעולמנו מספר מצומצם של אנשים מובילים המונים המובלים על ידי מובילים אלו ?"… "כיצד הדבר קורה ?" שאל. ותשאלו, כיצד שאל בת בלי קול זו? הציג לה דף ובו השאלה. המדוזה סבבה פעמיים ושלוש במיכל וזרועותיה הארוכות נאחזות חליפות בדפנותיו, גופה השקוף הלבין קמעה ופסי כסף סגולים חלפו בעדו, והנה ותשובתה הופיעה והבזיקה במחשבתו: "המובלים מושפעים ממעצבי דעת קהל הרואים בתפקידם את ההכרח לעצב ולדייק את דעת ההמון המובל. מעצבים אלו מייצגים מספר מצומצם של מנהיגים מובילים. נוח כמובן הוסיפה לאיש ההמון לצטט תועמלנים אלו ודבריהם מבלי שיבין לעומק את הדילמות הקיימות בבסיס הצעותיהם ומסריהם אליו ואף את הפתרונות האפשריים לדילמות אלו מלבד הפתרון האחד שיציעו על פי האינטרסים שלהם."…..
"התעמולה של מעצבי דעת הקהל" המשיכה "מופנית לא רק אל האינטלקט אלא גם מדגישה היבטים רגשיים, מעבירה בדרך כלל מסרים מכוונים, פשוטים, קליטים וחוזרים אל ההמון, המעוררים כאמור את הרגש, מסרים שהמנהיגים ומעצבי הדעה מעוניינים בהם. וכמו כן בדרך כלל מוצג בתעמולה יריב בולט אחד שמסע השיכנוע מכוון כנגדו."
"זיגמונד פרויד" הוסיפה , "במסתו אודות פסיכולוגיית ההמונים ["פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" משנת 1921 בה מתייחס זיגמונד פרויד לפסיכולוגיה של חברה או של המון ובעיקר למה שהוא מכנה "דחף העדר"] דיבר על כך שישנה תופעה של המון המתנהג באופן רגרסיבי. המון שנסחף בכיוון מעצבי דעתו מבלי שהפרטים בהמון יודעים באמת ולעומק מדוע הם מתנהגים ונסחפים כך, ואף אינם מבינים היטב במה מדובר. לא פעם מה שמניע את האנשים זו תחושת השייכות וההשתייכות לקבוצת המון הפרטים, שכעת מטרה משותפת שעוצבה עבורם מלכדת אותם. ובהשראת מעצבי הדעה יש להם רצון עז שאחרים יצטרפו גם הם אליהם, ויש להם תחושת דחיפות, ותחושה שתסריט קטסטרופלי עומד להתגשם, של אסון המשמש ובא, וכל זה מלווה ברגש עז משמעותי מאוד "
זיגמונד [שלמה] פרויד פסיכיאטר יהודי אוסטרי מייסד הפסיכואנליזה[1856-1939]
פרויד בכתביו מזכיר את אוגוסט לה-בון, אשר בספרו "פסיכולוגיה של ההמונים", כותב:
"הדבר המדהים ביותר בהמון הינו שמעצם היותם המון הם הופכים מן נפש קיבוצית, שבשלה הם חשים, חושבים ופועלים בצורה אחרת לחלוטין כקבוצת המון מזו שכל אחד מהם היה חושב ופועל אילו פעל לבדו כיחיד."
גוסטב לה בון פסיכולוג וסוציולוג צרפתי [1841-1931]
לה בון טוען כי ההמון נוטה לשמרנות מדגים חולשה ניכרת בחשיבתו ההגיונית. התנהגותו היא רגשית מעיקרה, ומבוססת על מיתוסים, דימויים וסמלים, ונוטה לנהות אחר מנהיגים שיכתיבו לו את דרכו [כולל מעצבי דעת קהל]. לה-בון, מדבר על 'הדבקה' בין אנשי ההמון, מן תופעה דמויית היפנוזה, בה ההמון מצוי במצב סוגסטיבי [ונתון כאמור להשפעת מעצבי דעת הקהל]. בתוך המון,זה נעדרת תחושת האחריות, מופיעה תחושת שחרור יצרית המלווה בתחושת עוצמה שניתן לכנות "עצמת ההמון", המון שהופך אימפולסיבי ופועל מתוך דחפים. המון שכזה נוח להשפעת מילים ומסרים ולכוחם המאגי."
המון משולהב
"מניין יודעת זאת המדוזה" חשב גרבורד אלכסיי, ובאחת נזכר ששלחה המדוזה זרוע ארוכה לערמת ספרים שהניח שבוע לפני כן קרוב למיכל המים, ערמה בה שהו מעדנות זה לצד זה, ספרו של פרויד, זה של לה בון וזה של מקיאוולי לצד ספרי פסיכולוגיה חברתית וספרי היסטוריה ומלחמה ואלו נשמטו מזרועה של ידידתו המדוזה אלי מי האקווריום הענק ועד מהרה נכרכו בכל עשרות זרועותיה אל מול שני תריסרי עיניה ובמיוחד מול ארבעת עיניה המפותחות ומשסיימה לקראם הפליאה בהם את רעלניה ובאו אלו אל קרביה השקופים.
כאן שאל אלכסיי את המדוזה "אימרי לי, מהם הגורמים למנטליות ההמון ?" הפעם לא חגה במעגל באקווריום ואף לא החליפה צבעיה. "אשיב לך" ענתה "את שלמדתי מן הפסיכולוגיה החברתית שכן זו מונה שישה גורמים:
דאינדיבידואציה– כאשר אנשים הם חלק מקבוצה, הם חווים אובדן של מודעות עצמית.
זהות – כשאנשים הם חלק מקבוצה, הם יכולים לאבד את תחושת הזהות האישית שלהם.
רגשות – להיות חלק מקבוצת המון הרי זה משרה מצבים רגשיים מוגברים, בין אם אלו התרגשות, כעס, עוינות וכו'.
קבילות – התנהגויות שבדרך כלל נתפסות כבלתי קבילות הופכות למקובלות כאשר אחרים בקבוצה נראים מבצעים אותן.
אנונימיות – אנשים מרגישים אנונימיים בתוך קבוצה גדולה, מה שמפחית את תחושת האחריות שלהם.
פיזור אחריות – להיות חלק מקבוצה יוצר את התפיסה שהתנהגות אלימה או בלתי מקובלת אינה אחריות אישית אלא קבוצתית.
לבסוף ככל שהקבוצה, הקהל או ההמון גדולים יותר, כך גדל הסיכוי שתהיה דה-אינדיבידואציה ופיזור אחריות".
" אכן הבנתי" דיבר אלכסיי לעצמו …"אך עיתים" חשב .."הרי בשעה שיש שתי קבוצות נוגדות ולכל אחת מעצבי דעת קהל משלה וכל אחת חשה איום קיומי עז, יתכן וייווצר בעקבות כך פילוג בעמים, בחברות או במשפחות עד כדי חרם, התנתקות, מאבק ואף הרג"…"זה מזכיר לי מלחמות אזרחים" חשב אלכסיי. "זה מזכיר לי פילוגים במשפחות על רקע הזדהות עם קבוצות לאומיות אתניות ואחרות כשברקע תחושה של איום עז על יכולת ההישרדות" המשיך וחשב, ואזי פנה גרבורד אלכסיי אל המדוזה וזו סבבה כעת באקווריום סגרה את שני תריסר עיניה ואישרה בראשו את מחשבתו האחרונה.
"השורש", הפציע לפתע דברה של המדוזה במחשבתו, "הוא שיש בכל חברה חלק קטן המעצב את דעת הקהל ומבצע מניפולציות על אנשים רבים על מנת להשיג את מטרותיו. הדבר קורה אם בקבוצה קטנה, אם באירגון, ואם במדינה. המנהיגים משתמשים אפוא בקבוצה או בהמון המובל על פי מטרותיהם באמצעות מעצבי דעת קהל. ומעצבים אלו מדברים אודות סכנה להישרדות ומשכנעים את קהל ההמון לשים זאת בעדיפות עליונה על פני צרכים אחרים אפילו על פני צרכים בסיסיים כאכילה, כיצר רבייה ועוד. מכאן שיש אפוא שימוש של מעצבים אלו ביצר ההישרדות על מנת להשיג את מטרותיהם. ההמון הוא אפוא גוף פלסטי הנתון לחסדי המעצבים."
כאן פנה אלכסיי שוב ושוב למדוזה עד תחינה, אך משום מה זו שתקה ונאלמה ושום איזו מחשבה שלה לא הפציעה במחשבתו. חזר אליה אפוא אלכסיי למחרת היום, לא לפני שרוקן למי האקווריום סל עמוס דגה שנעטף עד מהרה בזרועותיה הארוכות, נבלע במעיה, שבם הולך ומתעכל, הולך ומתפרק ונחזה מבעד לגופה השקוף.
"אימרי לי ידידתי" פנה למדוזה "מהם המנגנונים להפעלת ההמון?"
תחילה ענתה במחשבתו כי "על ההמון לדעת כי יש אוייב מסוכן ביותר חסר פשרות.
"שנית" הוסיפה, "עליו לדעת כי חייו או חרותו ואף של אלו של הקרובים לו בסכנה.
צריך גם לשכנעו כי יש אי ודאות מעיקה ומאיימת במצב הדברים וכי האויב עלול לגבור ולדבר השלכות קטסטרופליות….על ההמון אף להאמין כי האמת האבסולוטית הינה בצד מעצב דעת הקהל ולתפוס כי שקרים בוטים נאמרים על ידי מעצבי ומנהיגי הצד שכנגד."
כאן סבבה המדוזה פעמיים במיכל מנפנפת בזרועותיה והוסיפה במחשבתו כי "על ההמון להאמין כי יש רק פתרון אחד ללא כל אלטרנטיבות וכי אין לבוא בכל מגע או משא ומתן עם האויב ולבסוף הוסיפה כי יש צורך והכרח לקהל ההמון להאמין כי עליו לנקוט בפעולה מיידית וללא פשרות".
אכן חשב אלכסיי "זהו מנגנון אוניברסלי. החשיבה המוכתבת להמון הופכת אפוא רדוקציוניסטית, דיכוטומית, כזו של שחור או לבן ללא גווני ביניים , ועל ההמון להאמין בכל ליבו כי מי שלא עימו הוא נגדו."
כאן הזמין אלכסיי לביתו את ידידיו הדר' איגור סלגניק והפרופ' יוסי לוין, הנכבדים בעיני עצמם ואף בעיניו, "ומה תגידו?" שאל. אלא ששני אלו נדהמו השתאו ונזדעזעו למראה המיכל הענק ובו המדוזה הג'לית, עיניה הרושפות לעומתם והרואות בהם טרף, והשקיפות המבעיתה של איבריה. אלכסיי שחש בדבר הרגיע אותם, והגיש להם שתי כוסות שקופות ובהן יין שיכר צלול כמי האקווריום. אומנם שעדיין חשו אימה מסוימת כעת זו פחתה ואזי השיח להם אלכסיי את דבריה הקודמים של המדוזה כפי שהופיעו במחשבתו. ולמרות הסתייגותם ממנה הסכימו שני פסיכיאטרים אלו לדבריה ואף הוסיפו:
"דיברנו", אמרו שני אלה, "בשיחה קודמת כי במדינה טוטליטרית לא פעם הרוב משנים את דרך חשיבתם לדרך חשיבת הדיקטטורה, שכן לצורך השרדותם הנפשית ואף עיתים הפיזית, הם עוברים תהליך של השתלטות עמדות הדיקטטורה או המדינה הטוטליטרית על עמדותיהם [OVERRIDE] שיש המכנים זאת אינדוקטרינציה. כאן בכל יחיד ויחיד מופיע ב'דירקטוריון הדמויות המופנמות' הבונה את 'האני החברתי' שלו, רודן עצמי חדש המייצג את עמדות הדיקטטורה ומשתלט על דירקטוריון הדמויות המופנם הקיים ואף על הרודן העצמי הקודם של דירקטוריון זה [ראה הקורא שיחות קודמות]. בעצם דמות המנהיג הדיקטטורי החיצוני, המציאותי , הופכת ל'עצמי רודן' חדש ב'דירקטוריון הדמויות המופנמות' של היחיד ומכתיבה את עמדותיו התומכות כעת בעמדות קיצוניות בעלות מאפייני שחור ולבן וללא גווני ביניים.
כאן ביקש אלבסיי, נבוך ומתנצל מזוג אורחיו לחכות בחדר סמוך, שכן חש שיקל למדוזה הרגישה ודרוכה לנוכחות זרים אלו מחמת הקטלניות הטבועה בהוויתה לדבר עימו ביחידות, ואזי נפנה שוב אל מדוזה שקופה וג'לית זו, בת בלי מוח, אך שחכמה לא מובנת בגופה ובזרועותיה הארסיות להפליא.
"אימרי לי ידידתי המדוזה ?" פנה אליה אלכסיי "איך יכול אדם להימנע מלהישאב לתוך הטורנדו של הקהל ולהיות מנותק מדרכיו הרגילות, ומיכולות השיפוט הקוגניטיביות הרגילות שלו בהיותו בגפו?
הו הו כמו ענתה המדוזה במחשבתו של אלכסיי בטלטלה זרועותיה במים " מכירה אני זאת מהתנסויותי עם המוני להקות המדוזות העצומות הנשטפות אל חופי הימים ומשערת אני שדבר דומה קורה אף בני האדם". ואזי המשיכה במחשבתו "אנא מכם הכירו בני האדם את מנגנוני המניפולציה. ציירו לנגד עיניכם דמות אויב שטני, המנסה לשכנע אותכם לתפוס ולהבין מצב נתון כסכנה מאיימת עבורכם, העלולה לפגוע אנושות בהישרדותכם הפיזית או הסמלית, מנסה לשכנע אותכם שיש רק פתרון אחד לכך אותו המנהיג יודע. במצב שכזה, בני האדם, נסו להימנע ככל האפשר מחשיפה לתקשורת או לאנשים שמבצעים פרקטיקה שכזו, במיוחד נסו להימנע מדיונים עם אנשים או קבוצת אנשים שכבר מושפעים ממניפולציות אלו. היו מודעים לניסיונות שלהם לגרום לכם לידע אותם באיזה צד אתם מצדדים בסיטואציה. אל תשתפו אותם בעמדותיכם ונקודות המבט שלכם. שימו לב, חפשו אנשים בעלי מוניטין הידועים כעומדים בפני מניפולציות, הרואים מספר נקודות מבט ואינם תופסים דברים בחשיבה דיכוטומית שחור לבן. לעיתים אנשים אלו אף ישחו נגד זרם ההמון. נסו להבין את דרך החשיבה וההתמודדות שלהם עם מצבים כאלה, ואם הדבר אפשרי – נסו ליצור קשר עימם ולשתף איתם פעולה…..כמו כן נסו להמשיך עם זרם החיים הרגיל שלכם במשפחה, עם חברים, בעבודה, בעיסוק בתחביבים, ואל תיתנו לעצמכם להיות עסוקים יתר על המידה בנושא שנמצא במרכז מאמץ המניפולציה…… לבסוף נסו ליידע את עצמכם אודות הנושא המדובר באמצעות מקורות מידי שונים ומגוונים המספקים נקודות מבט שונות שיאפשרו לכם ליצור דעות משלכם". כאן הכחילה קלות המדוזה והטיחה את זרועותיה הרבות במי האקווריום עד כי אלו נסתחפו וגעשו משל נאנחה כאומרת שלא קל הדבר שלא להסחף עם ההמון ולגבש דעה עצמאית.
"ומהו הפתרון לדעתך?" שאל אלכסיי "למצבים בהם שני צדדים, מובלים כל אחד בידי מעצבי דעת קהל מניפולטיביים, הנותנים לכל צד תחושה שהישרדותו בסכנה מוחשית ומיידית, והכרח עליו לפעול כנגד האוייב שהוא הצד שכנגד?"
סבבה המדוזה הפעם פעם אחת בודדת במיכל , ודגי הארוחה עוד מתעכלים וניבטים ממעיה השקופים ופרסה במחשבתו של אלכסיי שישה דרכי פתרון והריהם לפניכם: " 1] ברגע שהחרדה מהקונפליקט כבר יותר עזה מחרדת ההישרדות של כל צד יופיע מתווך, בעצם מעצב דעת קהל חדש יותר, נאטרלי ומקובל על הצדדים שיגע ויתייחס לפחדי ההישרדות של כל צד ויציע פשרה העונה לפחות חלקית על פחדים אלו של שני הצדדים. 2] הופעת או עליית גורם דיקטטורי שלישי בעל עוצמה המכתיב פתרון לעיתים אף בכוח הזרוע או באמצעות סנקציות. 3] פגיעה חזקה באחת הקבוצות [וכך בעצם השניה מנצחת] שמחלישה אותה ומאפשרת פתרון. 4] התייצבות הדרגתית של הקונפליקט והפיכתו לכרוני כך ששני הצדדים ממשיכים לחיות אמנם מפולגים אך מפתחים מנגונני הסתגלות לתנאים החדשים. 5] הופעת איום קיומי חזק מגורם אחר המביא את הניצים להתלכד במלחמה כנגדו. 6] קיום מנגנון מובנה ה נסתר הקיים בשתי הקבוצות כל העת רק אלו אינן מודעות לו, העולה ומתגלה ומאפשר שינוי בדרך כלל בטווח שאינו מיידי או הרחוק יותר. 7] כניסת השפעות חיצוניות או שינויי ערכים שתקופה עתידית מביאה בכנפיה, השפעות שישנו את הקונפליקט ויאפשרו פתרון במצב זה בו תנאי המסגרת ישתנו בעקבות כך."
עד כאן רבותי להפעם.
בברכה
מדוזת הקופסה הקטלנית המכונה גם "צרעת הים" וידידה גרבורד ניזמן אלכסיי,
דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
אקסל [מרטין פרדריק] מונתה (1857 – 1949)
בערך בוויקיפדיה ובתערוכה עכשווית [פברואר מרץ, 2023] לכבוד פעילותו הארכאולוגית במוזיאון ההיסטורי לארכאולוגיה בנאפולי איטליה מצוין כי אקסל [מרטין פרדריק] מונתה (1857 – 1949) היה רופא ופסיכיאטר שבדי, מחבר הספר "הסיפור של סן מיקלה", ספר המתאר את חייו ויצירתו. מונתה גדל בשוודיה, למד שם לרפואה, ובהמשך למד רפואה בפריז (שם היה תלמידו של שארקו אשר עימו הסתכסך)
מונתה פתח את הקליניקה הראשונה שלו בצרפת אך את רוב חייו הבוגרים העביר באיטליה ובביתו באי קאפרי המכונה סן מיקלה.
הווילה סאן מיקלה באי קאפרי
Munthe Axel. The story of San Michele. 1929.
כאמור לאחר סיום לימודיו, מונתה פתח מרפאה בפריז, בעיקר בכדי לשרת את חברי מושבת האמנות הסקנדינבית שם. בשנת 1884 הוא נסע לנאפולי בכדי להציע סיוע רפואי במגפת כולרה. ב-1887 הוא עבר לקאפרי, קנה את וילה סן מיקלה והחל בשיקומה, ב-1890, כשהחל אוזל הכסף לשיקום, פתח מרפאה ברומא ומנקודה זו ואילך חילק את זמנו בין רומא לקאפרי. בעת מלחמת העולם הראשונה התנדב לצלב האדום וטיפל בפצועי המלחמה
כפי הנראה הייתה לו אישיות מורכבת, כזו היכולה להתחבר לבני האצולה [טיפל בבני מלוכה משבדיה ומאנגליה] מחד ולאדם הפשוט מאידך. נציין שיש הנוטים לייחס הגזמות לחלק מכתביו במיוחד בספרו "הסיפור של סן מיקלה".
מונתה ניסה להימנע ככל האפשר מטיפול תרופתי במיוחד במקרים הטיפוליים הפסיכולוגיים שלו, והמליץ לעתים קרובות על היפנוזה, מוזיקה, צעדות, שיט ומגוון גישות רפואיות אלטרנטיביות אחרות.
להלן נביא לכם מקרה טיפולי מתוך כתביו. אותו ננתח בהמשך על פי הנחתנו כי ה"אני החברתי" [SOCIAL SELF] של האדם הכולל את ,תפיסותיו, פעולותיו והשקפותיו מורכב מ"דירקטוריון" של דמויות מופנמות, בעוד הוא עצמו אינו מודע לכך.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
בהמשך לשיחות הבלוג הקודמות אנו מניחים כאן גם את קיומה של "קבוצת אויבים" מופנמת בנפשנו שהינה נפרדת מקבוצת דמויות העצמי החברתי המופנמת שנכנה כאן "דירקטוריון הדמויות המופנמות" או בקיצור "הדירקטוריון".
נביא לכך מספר נימוקים.
ראשית, כפי שהזכרנו בעבר אנו מניחים כי הכללים החלים על קבוצה או קבוצות חיצוניות ריאליות חלים גם על קבוצה המופנמת בתוך היחיד. אם נתבונן במבנה קבוצות בעולם החיצוני נבחין במהרה אודות קיום קבוצות אופוזיציונריות לקבוצה נתונה כמעט בכל תחום חברתי שנבחר. הדבר כה מושרש עד כי במערכת הפוליטית הפרלמנטרית הקבוצה או הקבוצות האופוזיציונריות מוכרות, יש להן מקום, ואף נבחר לאוסף קבוצות או קבוצה זו יושב ראש עם זכויות מוסכמות. ואם אנו טוענים כי הכללים החלים על קבוצה או קבוצות חיצוניות ריאליות חלים גם על קבוצה המופנמת בתוך היחיד, הרי שיש מקום לשער בדבר קיום קבוצה מופנמת של המתנגדים או האויבים.
שנית, בקבוצת הדירקטוריון המופנמת הבונה את העצמי החברתי יש מנהיג או מנהיגים שאף כינינו "הרודן העצמי" המטיל צנזורה על קבלת עמדות וערכים מסוימים ודמויות הדוגלות בהן, אף אם הן משמעותיות ליחיד ואלו מודרות לקבוצה אחרת, קרי קבוצת האויבים או המתנגדים.
שלישית , דיברנו על קיומם של ערוצי רגישות. גם אלו עשויים למלא תפקיד בבניית הקבוצה של האויבים. למשל באם ליחיד יש ערוץ רגישות לסטטוס גבוה הרי במידה ודמות מסוימת מפריעה לכך או מאיימת על כך הרי זו לא תיכלל בקבוצת הדירקטוריון אלא בקבוצת המתנגדים.
רביעית, קיימים מחקרי הדמיה של דמות האויב-ים המדגימים כי ייצוגו או ייצוגם במוח שונה מזה של אנשים מוכרים אחרים. במאמר סקירה מקיף פותח מוטואקי סוגיארה באמרו כי אויב נחשב כמי שאנו מחזיקים נגדו בעמדות חברתיות שליליות ובתגובה להתקרבותו אנו נכנסים להתנהגות של "הילחם או ברח".
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
בשיחה זו נדון במרכזי זיהוי הפנים במוח ונטען כי הם הגרעין או העוגן ליצירת דמות מופנמת, כמו כן נביא מחקרים הדנים במפה המוחית החברתית של היחיד המשקפת היררכיה חברתית דבר שלו השלכות אפשריות לגבי היררכית הדמויות המופנמות ונאמר כמה מילים על מנהיגות של קבוצה וייצוגיה במוח.
מרכזי זיהוי הפנים במוח
חוקרי עיבוד פנים טוענים לעתים קרובות שבני אדם מבלים זמן רב יותר בהתבוננות בפנים אנושיות מאשר בכל קטגוריה אחרת של גירויים חזותיים מורכבים. כתוצאה מחשיפה זו שאין דומה לה, למבוגרים יש לכאורה רמה יוצאת דופן של יכולת בתחום עיבוד הפנים. בקיאות זו היא שעומדת במרכזו של ויכוח: האם לעיבוד פנים יש מעמד ייחודי במוח?
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
