נכתב ע"י פרופ' לוין
המושג הלוצינציות הופיע כבר ב-40-120 לפני הספירה עת ה-ASCLEPIADES הרומי הבחין בין מה שאנו מכנים היום הלוצינציות ודלוזיות.
Asclepiades 171 – 110 BC
המילה הלוצינציה עצמה מוצאה במילה לטינית שמשמעותה לשוטט ברחבי הנפש", באנגלית היא נמצאת בשימוש משנת 1572, ולפסיכיאטריה הוכנסה בשנת 1837 ע"י ESQUIROL, שתיאורו אותה משמש בסיס להגדרתה עד היום דהיינו כתפיסה חושית המתרחשת ללא גירוי חיצוני מקביל.
Jean-Étienne Dominique Esquirol 1772 – 1840
הלוצינציה בד"כ נחשבת לתסמין פסיכיאטרי המופיע במצבים פסיכוטיים פונקציונלים: כגון סכיזופרניה, פסיכוזות פונקציונליות קצרות, דיכאון פסיכוטי ועוד, במצבים פסיכוטיים על רקע אורגני כמו: מצבי הרעלה תרופתית, נטילת סמים שונים כמו L.S.D. (כאן מעניין לקרוא את תאוריו המרתקים של HOFFMAN, ממציא ה-L.S.D. אודות חוויותיו המרתקות תחת השפעת חומר זה [גידולים מוחיים שונים, אלכהוליזם, לופוס אריטמטוזיס, הפרעות אנדוקריניות שונות, שינויים אלקטרוליטריים, עגבת ועוד.[
Albert Hofmann 1906 –2008
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
פרופ' יוסף לוין, דר' דורון תודר, פרופ' זאב קפלן
האם עיסוק הפסיכיאטריה הינו בהפרעות פונקציונליות כאלו שלא נמצא להן בסיס אתיולוגי ו/או נאורופתולוגי ואילו הנוירולוגיה בהפרעות אורגניות מוחיות להן נמצא בסיס כזה, או שמא עיסוק הפסיכיאטריה בהפרעות נפשיות ואילו עיסוק הנוירולוגיה בהפרעות מוחיות. האם הבסיס לפסיכיאטריה קשור במבנה הנפש ואילו הבסיס לנארולוגיה קשור במדעי המוח?
אין לברוח מכך כי בבואנו לדון ביחסים בין הנוירולוגיה והפסיכיאטריה אנו נוגעים בבעיה הפסיכופיזית או ביחסים אשר בין הגוף והנפש. יחסים אותם חווה כל אחד מאיתנו בעצם הווייתו. המבקש לתור אחרי היחסים בין גוף ונפש או מוח ונפש יכול לעיין בספרו של ישעיהו ליבוביץ. גוף ונפש: הבעיה הפסיכו פיזית (לייבוביץ, 1982). ככלל טוען ליבוביץ כי "…הבעיה הפסיכופיזית מורכבת לאמיתו של דבר משתי בעיות: האחת— האומנם קיימים שני עולמות שונים (בהקשרנו: עולם הנפש ועולם המוח) שקיימת ביניהם קורלציה? והשנייה אם אכן קיימים שני עולמות כאלו מה טיבה של אותה קורלציה…". בספר זה מחדד ישעיהו ליבוביץ כי "השאלה אינה (רק) כיצד פועל המוח אלא (גם) כיצד פועל בעל המוח, וכיצד יתכן שתהליך פיסי במוח הנתון לתצפית ברשות הרבים מתגלגל באירוע תודעתי (נפשי) ברשות היחיד".
מגוון פתרונות הוצעו לבעיית יחסי הגוף והנפש. ביניהם הפתרונות המוניסטיים המניחים קיומה של ישות אחת. כך ניתן לטעון כי הכול "גופני" או "מוחי" ואילו ההיבט הנפשי הוא סוג של תופעה נגזרת או מן מוצר של העולם הגופני או לטעון כי הכול "נפשי" ואילו ההיבטים הגופניים הם רק סוג של השתקפות או נגזרות של העולם הנפשי או לחילופין קיימת אפשרות מוניסטית נוספת והיא להניח קיומה של ישות רחבה הן מן הגוף והן מן הנפש אשר הן הגוף והן הנפש הם שני היבטים שלה.
מאידך קיימים הפתרונות הדואליסטיים המניחים את קיומם הן של עולם פיזי והן של עולם נפשי כאשר קיים ביניהם או קשר סיבתי הדדי כך שאחד יכול להיות סיבתו של השני או לטעון כי אין אנו יכולים להבין באם קיים (או לא) קשר סיבתי (ואף את טיבו) ואף על פי כן יש ביניהם מן מקביליות או סוג כלשהו של מתאם.
בשנת 2009 נערך במסגרת הכנס הבינתחומי ה-2 לפסיכיאטריה ונוירולוגיה (יו"ר פרופ' עמוס קורצין ופרופ' מיכאל דוידסון ראשי הקתדרות באותה תקופה ללימודי נוירולוגיה ופסיכיאטריה בהתאמה) דיון בשאלה: המקום של הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. והאם הפסיכיאטריה הינה ענף בנוירולוגיה?
קרא עוד »