ארכיון

נוטרצאוטיקלים ופיטוצאוטיקלים כתוספת לחיזוק הטיפול המקובל בסכיזופרניה: האמנם?

נכתב ע"י פרופ' לוין

ככלל, נוטרצאוטיקלים ופיטוצאוטיקלים הינם טיפולים בחומרים אלטרנטיביים שונים החורגים מהתרופות המסורתיות.

נוטרצאוטיקלים [Nutraceuticals] הם מוצרים שמקורם במקורות מזון האמורים לספק יתרונות בריאותיים נוספים מעבר לתזונה בסיסית. אלה יכולים לכלול מזונות מלאים, מזונות מועשרים, תוספי תזונה ומשקאות פונקציונליים. לעתים קרובות משמש כדי לנסות ןלעזור למנוע או לנהל מחלות כרוניות, nutraceuticals אמורים לשלב ערך תזונתי עם תכונות מרפא. הם בדרך כלל לא מוסדרים כתרופות, מה שאומר שאימות הטענות לגבי היכולת הטיפוליות והאיכות שלהם הינן בספק .

פיטוצאוטיקלים [Phytoceuticals] הם תת-קטגוריה של חומרים מזינים שמקורם באופן ספציפי בצמחים. הם מכילים פיטוכימיקלים ביו-אקטיביים – כמו פוליפנולים, פלבנואידים ותרכובות צמחיות אחרות – שמאמינים שיש להם השפעות טיפוליות. מוצרים אלה משמשים לעתים קרובות ברפואה משלימה ואלטרנטיבית לתמיכה בבריאות ולמניעת מחלות, תוך מינוף התכונות הרפואיות האפשריות הטמונות בתמציות צמחים. גם כאן הם בדרך כלל לא מוסדרים כתרופות, מה שאומר שאימות הטענות לגבי היכולת הטיפוליות והאיכות שלהם הינן בספק .

בכתבה זו בהסתמך על המאמר למטה מ2025 נדווח על יעילותם של נוטרצאוטיקלים ופיטוצאוטיקלים כתוספות לטיפול המקובל בסכיזופרניה. כמובן שאין לקחת שום תוסף ללא יעוץ רפואי פסיכיאטרי מוסמך ואין לראות בכתבה המלצה כלשהי לקחת איזשהו תוסף.

Fornaro M., Caiazza C., Billeci M., Berk M., Marx W., Balanza-Martinez V., De Prisco M., et al. Nutraceuticals and phytoceuticals in the treatment of schizophrenia: a systematic review and network meta-analysis “Nutra NMA SCZ”. (2025)  Molecular Psychiatry,  30  (1) , art. no. 114500 , pp. 168-187.

מאמר זה בחן את תפקידם של נוטרצאוטיקלים ופיטוצאוטיקלים בטיפול בסכיזופרניה באמצעות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה. בעצם הוא דן בטיפולים אלטרנטיביים שונים לסכיזופרניה החורגים מהתרופות המסורתיות. המחברים מנתחים את היעילות של תרכובות טבעיות אלה בטיפול בתסמינים עמידים לטיפול.

קרא עוד »

טיפולים אפשריים בסימפטומים שליליים בסכיזופרניה: הצורך במחקר נוסף ומציאת אסטרטגיות טיפוליות חדשות

נכתב ע"י פרופ' לוין

תסמינים שליליים תורמים באופן משמעותי לתחלואה ארוכת טווח ולתוצאות תפקודיות ירודות בסכיזופרניה. תסמינים שליליים יכולים להיות מסווגים כראשוניים (מהותיים להפרעה) או משניים (הנובעים מתחלואה נלווית או תופעות לוואי של הטיפול). אלו כוללים בין היתר מוטיבציה, עניין ורצייה מופחתים, ביטוי רגשי מופחת ונסיגה חברתית ואוסיף כי אני מבחין פעמים רבות במטופלים ברמת אנרגיה סובייקטיבית מופחתת.

מאמר מחקר עדכני בחן טיפולים תרופתיים לסימפטומים השליליים הקשורים לסכיזופרניה, וסיכם ממצאים ממחקרי בקרה אקראיים שונים. המאמר סקר את יעילותן של תרופות שונות על תסמינים כגון אדישות ונסיגה חברתית. המאמר הדגיש את התוצאות השונות בקרב מטופלים עקב תגובות אינדיבידואליות שונות לטיפולים. הוא דן גם בהשלכות על מחקר עתידי ופרקטיקה קלינית בניהול סכיזופרניה. ראה

Lorenzo Moccia et al. Pharmacological Interventions for Negative Symptoms in Schizophrenia: A Systematic Review of Randomized Control Trials. Biomedicines 2025, 13(3), 540; https://doi.org/10.3390/biomedicines13030540

הסקירה מזהה מספר תרופות ספציפיות שנבדקו על יעילותן בטיפול בסימפטומים השליליים של סכיזופרניה. [נדגיש כי אין לראות בכל הכתוב בכתבה זו המלצה כלשהי לטיפול ובכל מקרה יש להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך ומורשה] אלה כוללים בין היתר:

מינוציקלין – ידוע בהשפעותיו נוגדות החמצון והנוירופרוטקטיביות, הוא נחקר כטיפול נוסף לטיפול אנטי פסיכוטי יציב.

גליצין – משמש בניסויים והוכח כמקל על תסמינים שליליים.

טרזודון – תרופה נוגדת דיכאון שנעשה בה שימוש משלים.

Amisulpride – תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית שהוכיחה יעילות בטיפול בסימפטומים שליליים.

פרגננולון – פרו-נוירו-סטרואיד המוערך בהשפעתו על תסמינים שליליים.

תרופות נוגדות דיכאון שונות – כולל פרוקסטין וטרזודון, שהיו חלק ממחקרים מסוימים.

תרופות אחרות שהוזכרו כוללות פרופרנולול, קרבמזפין ומספר נוגדי חמצון. תוצאות המחקרים היו מעורבות, כאשר חלקם דיווחו על השפעות חיוביות במיוחד בניסויים שנערכו באיראן ובסין, בעוד שניסויים במדינות המערב דיווחו לעתים קרובות על תוצאות פחות משמעותיות. [ראו למטה שוב רשימת התרופות].

בסך הכול, בעוד שישנם ממצאים מסויימים מבטיחים, יש הצורך במחקר נוסף והבנה טובה יותר של הפתולוגיה מאחורי הסימפטומים השליליים בסכיזופרניה.

קרא עוד »

הציר מעי-מוח והשפעתו על ההפרעות הנפשיות

נכתב ע"י פרופ' לוין

בכתבה זו אעבור על שלושה מאמרים משנת 2025 הדנים בציר המעי-מוח והשפעתו על ההפרעות הנפשיות. [נדגיש כי ההצעות שיובאו לטיפול תזונתי ו/או פרוביוטי הינן כתוספת לטיפול הרפואי והפסיכיאטרי המקובל שמומלץ יילקחו רק לאחר התייעצות עם גורם רפואי מוסמך ולא במקום הטיפול הרפואי המקובל]

ציר המעי-מוח: איור הרעיון בעזרת AI

נגדיר תחילה את המושגים מיקרוביום פרביוטיקה ופרוביוטיקה:

המונח "מיקרוביום" מתייחס לאוסף של כל המיקרואורגניזמים – כולל חיידקים, וירוסים, פטריות ומיקרובים אחרים – והחומר הגנטי שלהם שחי בסביבה מסוימת. לדוגמה, המיקרוביום האנושי מקיף את המיקרובים שמאכלסים את המעי, העור, הפה וחלקים אחרים בגוף, ויש לו תפקיד מפתח בתפקודים כמו עיכול, ויסות מערכת החיסון ואף השפעה על מצב הרוח וההתנהגות.

"מיקרוביום המעי" מתייחס לקהילת המיקרואורגניזמים — כולל חיידקים, נגיפים, פטריות ומיקרובים אחרים — והחומר הגנטי שלהם השוכנים במערכת העיכול. מיקרואורגניזמים אלה ממלאים תפקידים קריטיים בפירוק מזון, סינתזה של ויטמינים, ויסות מערכת החיסון והגנה מפני פתוגנים מזיקים. האיזון והגיוון של החיידקים הללו חיוניים לשמירה על הבריאות הכללית של המעי, ויכולים להשפיע על היבטים שונים של בריאות האדם, מעיכול ועד רווחה נפשית.

פרה-ביוטיקה:
פרה-ביוטיקה היא סוג של מרכיב מזון שאינו ניתן לעיכול — שלעתים קרובות מצוי בסיבים תזונתיים כמו אינולין ופרוקטו-אוליגוסכרידים — שמשפיע לטובה על המאכסן על-ידי גירוי סלקטיבי של גדילה ו/או פעילות של חיידקי מעיים מועילים. תרכובות אלה עוברות דרך החלקים העליונים של מערכת העיכול ללא עיכול, ומגיעות למעי הגס, שם הן משמשות כמזון לפרוביוטיקה, מה שעוזר לשמור על איזון בריא במיקרוביום המעי.

להלן מספר דוגמאות למזונות פרה-ביוטיים המסייעים להזין חיידקי מעיים מועילים:

שורש עולש: מקור עליון לאינולין, סיב פרה-ביוטיקה.

שום: מכיל אינולין ופרוקטואוליגוסכרידים, המקדמים פלורת מעיים בריאה.

בצל: מספק סיבים פרה-ביוטיים התומכים בחיידקים מועילים.

כרישה: בדומה לבצל, הם מוסיפים תרכובות פרה-ביוטיות לתזונה.

אספרגוס: מציע סיבים המסייעים לעורר את הצמיחה של חיידקים מועילים.

בננות: במיוחד כאשר מעט ירוק, הם מקור טוב של עמילן עמיד.

ארטישוק ירושלמי: גם עשיר באינולין, עוזר לשפר את בריאות המעי.

דגנים מלאים: שיבולת שועל, שעורה וחיטה מלאה מכילות סיבים שמשמשים כפרה-ביוטיקה.

שילוב מזונות אלה בתזונה שלכם יכול לתמוך באיזון בריא של חיידקי המעי

פרוביוטיקה:
פרוביוטיקה מורכבת ממיקרואורגניזמים חיים אשר, כאשר הם ניתנים בכמויות נאותות, מעניקים יתרונות בריאותיים למארח. בין הזנים הפרוביוטיים הנפוצים זנים של לקטובצילוס וביפידובקטריום. בדרך כלל צורכים אותם באמצעות מזונות מותססים או תוספי תזונה, והם עוזרים לתמוך בבריאות המעי על-ידי שיפור מאזן חיידקי המעי. הנה כמה דוגמאות למזונות פרוביוטיים:

קרא עוד »

המשמעות המפתיעה של מצמוץ העין

נכתב ע"י פרופ' לוין

מצמוץ עיניים מוגדר רפלקס שפותח ועוצם את העיניים לסירוגין. מצמוץ ממלא תפקיד חיוני בעין המסייע למסך את פניה בדמעות ומסיר חומרים מגרים מפני השטח של הקרנית והלחמית. למצמוץ עשוי להיות פונקציות אחרות שכן המצמוץ מתרחש לעתים קרובות יותר מהנדרש רק בכדי לשמור על העין לחה. המצמוץ מפזר את הפרשת הדמעות על גלגלי העיניים ושומר על העיניים לחות, מסיר תאים מתים, דמעות שייבשו ופסולת אחרת מהעיניים.

יש להבדיל מיצמוץ ממיוקימיה (myokymia), או אדוות שרירים, שהיא רעידה בלתי רצונית וספונטנית של שרירים בגוף. התופעה יכולה לקרות בשרירים המקיפים את העיניים [עין קופצת בשפת העם] ובדרך כלל הינה חולפת תוך זמן קצר כמספר שניות אך לעיתים המצב עלול להמשך זמן רב יותר. גורמים אפשריים הינם עייפות יתר, לחץ נפשי, תשישות צריכת קפאין מופרזת או תופעת לואי של תרופות.

יש להבדיל מצמוץ גם מתופעת ה"בלפרוספזם" (blepharospasm). זהו מצב בו השרירים האחראים על סגירת העיניים ועל הורדת הגבות מתכווצים באופן בלתי רצוני. כאשר התופעה קלה היא באה ליידי ביטוי במצמוצי עיניים מהירים, במצב קשה יותר מתכווצים השרירים למשך זמן קצר עד ארוך ואף עד לסגירה לחלוטין של העפעף.

קרא עוד »

פעילות גופנית ככלי שימושי בניהול תסמיני חרדה ודיכאון

נכתב ע"י פרופ' לוין

או: כיצד לשלב מרשמי אימונים גופניים בתוכניות הטיפול התרופתי והשיחתי.

עד לפני זמן לא רב ההתייחסות לתועלת של פעילות גופנית בטיפול בדיכאון וחרדה הייתה בסגנון של "זה לא רע, זה אפילו טוב לגוף אך הבה נתרכז בעיקר בטיפול שיחתי ותרופתי. יחס זה עובר אט אט שינוי. כך בנובמבר 2020 פרסמו בראד ברגין , נואל אמלאדוס ואנטוני אמלאדוס כתבה שדנה בנושא להלן: כיצד לרשום ביעילות פעילות גופנית למטופלים דכאונייים או חרדתיים ?

Brad Bergin , Noel Amaladoss, MD , Antony Amaladoss, MBBS, D Psych, F Psych/ How to Effectively Prescribe Exercise. PSYCHIATRIC TIMES November 10, 2020.

מאחר והכותבים קלעו בתפיסתי למטרה ואני רואה חשיבות בהעלאת הנושא הרי לפניכם כתבתי המסתמכת על כתבתם.

ליאונרדו דה וינצי: גוף האדם: כאן נטען כי להפעלתו חשיבות בטיפול בדיכאון וחרדה

מחברים אלו מציינים כי פעילות גופנית יכולה להיות כלי שימושי בניהול תסמיני חרדה ודיכאון. והם מבקשים אפוא להדריך את המטפלים כיצד לשלב מרשמי אימונים בתוכניות הטיפול שלהם.

תחילה הם מציינים כי בעוד שרובנו מעריכים את חשיבותה של פעילות גופנית פיזית, אנו מכירים בכך שהימנעות ממנה שכיחה ביותר. לעיתים קרובות מדי חולים שומעים את המשפטים "אנא בצעו תרגילי התעמלות או הליכה או פעילות גופנית או פעילות פיזית ומפתחים תגובה של רתיעה, מכיוון שהם צופים לא פעם כי מדובר באימונים אינטנסיביים השמורים לאליטה ספורטיבית. אז איך אפשר אפוא לייעץ למטופלים דיכאוניים או החרדים בפשטות וביעילות אודות פעילות גופנית כך ש סיכוייהם לבצעה יהיו גבוהים יותר?

קרא עוד »