ארכיון
את/ה כרגע מעיינ/ת בארכיון של הקטגוריה מחשבות בעברית
נכתב ע"י פרופ' לוין
דיווחי מקרה תופסים את שכבת היסוד של פירמידת הראיות; לעתים קרובות הם הניצוץ שמצית חקירה פורמלית כאשר מערכי נתונים גדולים עדיין לא קיימים. בעוד שניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) הם הכרחיים להסקת סיבתיות, הם אינם יכולים להקדים את הזיהוי הקליני של תופעה. מבחינה היסטורית, הרופא הקנדי וויליאם אוסלר ,"אבי הרפואה המודרנית", קרא לרופאים "לשים לב ולתעד את היוצא דופן", והדגיש את הכוח היוריסטי של תצפיות בודדות.
סר ויליאם אוסלר [1849-1919]
נתחיל בסקירת תכנם של שלשה מאמרים בנושא:
האחד הינו של: קארי, ג'יי סי (2006). חשיבותם של דיווחי מקרה בקידום הידע המדעי הרפואי. כתב העת האמריקאי לגנטיקה רפואית.
Carey, J. C. (2006). Significance of case reports in the advancement of medical scientific knowledge. American Journal of Medical Genetics Part A, 140A(19), 2131-2134
מאמר קצר זה בוחן את תפקידם של דיווחי מקרה במדע הרפואה ואת מגמות הפרסום שלהם.
מחקר זה בוחן את פרסומם של דיווחי מקרה בספרות הרפואית, תוך הטלת ספק בשכיחותם, בטרמינולוגיה ובסיווגם. המחבר סקר 25 כתבי עת בולטים כדי להעריך את הפרסום של דוחות מקרה. המחקר הציע מערכת סיווג לדיווחי מקרים בתחום הגנטיקה האנושית, ותמך במחקר נוסף על תפקידם במדע הרפואה. המאמר מציין כי דוחות מקרה מתעדים תצפיות קליניות בודדות ויכולים לחשוף עקרונות ביולוגיים כלליים, אך יכולתם להסיק ידע משתנה. כי לדיווחי מקרה יש מסורת עשירה, אך לפעמים הם נתפסים כאנקדוטליים, אם כי הם יכולים להגדיר מחלות חדשות ולהעלות השערות.
כך, תוכן העניינים של 25 כתבי עת בולטים נבדק מיולי עד אוקטובר 2005 בכדי לקבוע את הכללתם של דיווחי מקרה. 32% מכתבי העת הנסקרים פרסמו באופן קבוע דוחות קליניים, בעוד ש-36% מפרסמים אותם בפורמט שונה, ו-32% אינם מפרסמים אותם כלל. הפרסומים השתמשו במונחים שונים כדי לתייג דיווחים על מקרה בודד. במאמר הוצע סיווג לדיווחי מקרה, המסווג אותם על סמך תרומתם לאטיולוגיה, פתוגנזה ואבחנה מבדלת.
הצורך במערכת סיווג לדיווחי מקרים נובע מכמה סיבות מרכזיות המודגשות במאמר:
הערכת ראיות: מערכת סיווג מאפשרת הערכה טובה יותר של המשמעות של דיווחי מקרה בהקשר של ידע מדעי. זה עוזר להבחין בין סוגים שונים של דיווחי מקרה, במיוחד מבחינת תרומתם להבנת אטיולוגיה ופתוגנזה, הנחשבים משפיעים יותר מקטגוריות אחרות.
ארגון ידע על ידי סיווג דיווחי מקרה, מאפשר לחוקרים ולקלינאים לארגן ולאחזר מידע בעל ערך בצורה יעילה יותר. ארגון זה מסייע בהבנה כיצד תצפיות בודדות יכולות להוביל לתובנות רחבות יותר לגבי מצבים ותסמונות.
סיווג מוגדר היטב יכול לקדם דיאלוג ומחקר לגבי תפקידם של דיווחי מקרה בספרות המדעית. זה הופך חשוב במיוחד מכיוון שמגמות הפרסום מראות ירידה פוטנציאלית בדיווחי מקרה, למרות יכולתם להדגיש ממצאים חדשים בתצפיות מטופלים.
מערכת סיווג מוסיפה ערך חינוכי, במיוחד עבור סטודנטים, מתמחים ועמיתים בהכשרה רפואית. זה עוזר להם להבין את ההשלכות של סוגים שונים של דוחות ואת החשיבות של תצפיות קליניות בקידום הידע הרפואי.
כתבי עת שונים משתמשים במונחים שונים לדיווחי מקרה, מה שעלול ליצור בלבול בספרות. סיווג סטנדרטי יכול לעזור לאחד את הטרמינולוגיה, ולהקל על מתרגלים וחוקרים לתקשר ביעילות.
בסך הכול, יישום מערכת סיווג מדגיש את ערכם של דיווחי מקרים בתחום הרפואי ומשפר את התועלת שלהם בהקשרים קליניים ומחקריים.
היתרונות העיקריים של דוחות מקרה, כפי שנדון במאמר, כוללים:
זיהוי מצבים חדשים: דיווחי מקרה יכולים להוביל לזיהוי תסמונות או מחלות חדשות. המצגת הייחודית של מטופל בודד יכולה לספק תובנות קריטיות שאולי לא ניכרות במחקרים גדולים יותר.
יצירת השערות: הם יכולים לעורר מחקר נוסף על ידי הצעת השערות חדשות לגבי מנגנוני מחלה, תגובות טיפול או תוצאות חולים. היבט חקר זה תורם להתקדמות הידע הרפואי.
תועלת חינוכית: דוחות מקרה משמשים ככלי למידה רבי ערך עבור סטודנטים לרפואה, מתמחים ומתרגלים. הם ממחישים תרחישים קליניים בעולם האמיתי ומשפרים את המיומנויות הקליניות באמצעות בחינה מפורטת של מקרים ייחודיים.
שיתוף ניסיון קליני: הם מקלים על שיתוף חוויות קליניות ייחודיות בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות. חילופי דברים אלה יכולים לעזור ליידע את התרגול ולעודד למידת עמיתים בתוך הקהילה הרפואית.
פירוט עשיר: דוחות מקרה מספקים לעתים קרובות מידע מעמיק על מצגות מטופלים, אבחון, טיפולים ותוצאות, שיכול להיות שימושי להבנת מצבים קליניים מורכבים או נדירים.
משמעות קלינית: במקרים מסוימים, דוח מקרה מתועד היטב יכול להוביל להבנה טובה יותר של יעילות הטיפול או ההיסטוריה הטבעית של מחלות, במיוחד כאשר עיצובי ניסויים קליניים סטנדרטיים אינם מעשיים.
לסיכום, דוחות מקרה ממלאים תפקיד מכריע בקידום מדע הרפואה, שיפור החינוך הקליני ומתן דיווחים עשירים ומפורטים שיכולים ליידע מחקר עתידי ופרקטיקה קלינית.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
"בעוד שרוחות חרוצות ונבחרות, בסיוע האור שהעניקו להם ג'וטו וחסידיו, שאפו להראות לעולם את הכישרון שהעניקו להם כוכביהם המאושרים וההומור המאוזן היטב, והשתדלו להגיע לפסגת הידע על ידי חיקוי גדולתו של הטבע בכל הדברים, שליט השמים הגדול הביט למטה ובראותו את מאמצי השווא העקרים הללו, ואת דעתו היהירה של האדם, המרוחק יותר מהאמת מאשר האור מן החושך, החליט, כדי להיפטר מהטעויות הללן, לשלוח לכדור הארץ גאון אוניברסלי בכל אמנות, להראות במו ידיו את שלמות הקו והצל…ולהפגין שיקול דעת בריא בפיסול, ובארכיטקטורה … הוא העניק לו פילוסופיה מוסרית אמיתית ורוח פיוטית מתוקה, כדי שהעולם יתפלא על העליונות הייחודית של חייו ומעשיו…אשר שנראים אלוהיים יותר מאשר ארציים."
"דמיונו היה כה מושלם שהוא לא יכול היה לממש במו ידיו את תפיסותיו הגדולות והנשגבות, ולכן הוא נטש לעתים קרובות את עבודתו,… שכן אני יודע שלפני מותו הוא שרף מספר רב של עיצוביו, רישומיו וקריקטורותיו, כדי שאיש לא יבחין בעמלו ובמאמצי גאוניותו. כדי שהוא לא ייראה פחות ממושלם"
את כל אלו כתב ג'יורג'ו וזארי על מיכלאנג'לו בואונרוטי. נציין כי למיכאלאנג'לו הייתה גם השפעה רבה על יצירתו של וזארי עצמו, והשניים נשארו ידידים עד מותו של מיכלאנג'לו ב1564.
Excerpt from Giorgio Vasari, Lives of the Artists: Michelangelo BUONAROTTI of Florence, Painter, Sculptor and Architect
(1475-1564)
Portrait of Michelangelo
by Daniele da Volterra [ 1545]
להלן נציג תמצית ביוגרפית של חיי מיכלאנג'לו בואונרוטי (1475–1564), תוך דגש על קשרי הגומלין בין חייו האישיים, יצירתו הפיסולית והשירית, וההקשר התרבותי-אינטלקטואלי של תקופת הרנסאנס. מיכלאנג'לו נתפס כאמן טוטלי, שהאסתטיקה שלו נטועה בעקרונות ניאו-אפלטוניים אך ניזונה גם ממתחים נפשיים רגשיים, גופניים ורוחניים עמוקים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
חוויות קדם-מילוליות והשפעתן
אנשים רבים אינם זוכרים כמעט דבר משנות חייהם הראשונות – התקופה שקדמה לרכישת הדיבור. חוויות מהשלב הקדם-מילולי (ינקות וילדות מוקדמת) אמנם אינן נגישות לרוב בזיכרון המודע, אך הן עשויות להותיר חותם מתמשך על הנפש. במילים אחרות, גם בלי אפשרות להיזכר בסיפור או בתמונה מן העבר, אירועים שהתינוק חווה יכולים להשפיע בבגרות על דפוסי רגש, תגובות והתנהגויות.
בפסיכותרפיה, ההכרה בחשיבותן של חוויות קדם-מילוליות חיונית להבנת המקורות העמוקים של מצוקות המטופל. בעיות רגשיות רבות – כגון חרדות, קשיים ביצירת קשרים קרובים או תחושות גוף לא מוסברות – עשויות לנבוע מחוויות מוקדמות מאוד שאין להן כל ייצוג בזיכרון המודע. זיהוי ועיבוד של חוויות אלה במסגרת טיפולית מאפשרים למטופל לעבד את ההשפעות הסמויות של עברו המוקדם, ובכך לחולל שינוי והתפתחות ברובד הבסיסי ביותר של אישיותו.
זיכרון מרומז לעומת זיכרון מודע בילדות המוקדמת
בפסיכולוגיה של הזיכרון נהוג להבחין בין שני סוגי זיכרון עיקריים. הראשון הוא זיכרון מודע (מפורש או דקלרטיבי), הכולל אירועים ועובדות שאנו יכולים להיזכר בהם ולתאר אותם במילים. השני הוא זיכרון מרומז (סמוי או לא-דקלרטיבי), הכולל ידע גופני, רגשי והרגלי התנהגות שאינם נשלפים באופן מודע. בשנים הראשונות לחיים, כשיכולת השפה והחשיבה המודעת עדיין בחיתוליה, החוויות נחרתות בכפי הנראה בעיקר בזיכרון המרומז. תינוקות ופעוטות לומדים מן החוויות – הם מפתחים ציפיות, רגשות והרגלים – אך אינם מסוגלים לעצב את החוויות הללו לסיפור מילולי שניתן יהיה לזכור מאוחר יותר.
באופן מעשי, אדם בוגר עשוי לחוש רגש עז או תגובה גופנית במצב מסוים, מבלי שיהיה לו זיכרון מודע לאירוע בילדות המוקדמת שיכול להסביר זאת. לדוגמה, אדם עלול לחוות חרדה חזקה כשהוא נשאר לבדו, אף שאין לו כל זיכרון של פרידה טראומטית כתינוק. ייתכן שבמקרה כזה הגוף והרגש "זוכרים" חוויה מוקדמת של חוסר ביטחון או נטישה, גם אם המוח המודע אינו מחזיק בסיפור מהעבר. דוגמאות כאלה ממחישות כיצד הזיכרון הסמוי ממשיך להשפיע עלינו, גם ללא נרטיב מודע.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
להלן קטע מעניין שכתבה מתמודדת עם מחלה נפשית ביפולרית המכילה אירועים בה תפיסת המציאות משתנה במידה זו או אחרת. רבות התלבטה עם השינוי בתפיסת המציאות הנורמטיבית בעת משבר, והגיעה למחשבות מקוריות העוזרות לה להתמודד עם ההכלה של השינויים שהיא חווה בתפיסת המציאות בפזות השונות של המחלה ובעת רמיסיה [תקופה "נורמטיבית" בה המחלה לא פעילה].
היא הסכימה ואף עודדה את העלאה של קטע זה לבלוג על מנת לנסות ולעזור למתמודדים אחרים. הקטע מופיע מילה במילה כפי שכתבה ובהמשך מחשבות והערות שהוספתי לגבי תפיסת המציאות. להלן הקטע שכתבה תחילה:
" בס"ד
תפיסת המציאות כקובייה
נקודת המוצא לטיעון:
כשאדם חווה התקפים דיכאוניים ובמיוחד התקפים מאניים, מתערערת תפיסת המציאות שלו.
השאלה העיקרית שמנקרת בו היא האם אני נורמלי או לא נורמלי? האם זה נכון מה שאני חושב או
דמיוני? האם אי -פעם יחזור אלי ממד הוודאות בחיים? שאלות אלו מנקרות גם בתקופות של מה
שנחשב מבחינה רפואית "נורמליות" גם שאין מאניה פעילה אלא התבוננות נורמטיבית בחיים.
התוצאה של עיסוק בשאלות אלה הוא מאבק פנימי תמידי בין הנכון ללא נכון ובין המחשבות
האינדיבידואליות והמקובלות החברתיות, בין הרצוי ללא רצוי. השאלות האלה מקשות מאוד על האדם
ומפריעות מאוד לשלוות הנפש שלו וליציאה אל העולם מנקודת מבט בוטחת והמאפשרת מימוש כלל
היכולות של האדם.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
להלן נבחן את היישום הפוטנציאלי של ריאליזם קסום כמסגרת נרטיבית בפסיכותרפיה באמצעות דמיון מודרך לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). בהסתמך על תיאוריה ספרותית, מודלים פסיכודינמיים ומחקר עכשווי בטיפול בטראומה, נטען כי המיזוג של אלמנטים קסומים וריאליסטיים מציע שפה מטאפורית רבת עוצמה שיכולה להקל על עיבוד רגשי, בנייה קוגניטיבית מחדש ואינטגרציה נרטיבית. נציע כי שימוש בטכניקות ריאליסטיות קסומות בדמיון מודרך עשוי להרחיב את היעילות הטיפולית בכך שהוא מאפשר למטופלים לגשת לחומר טראומטי או פובי בצורה עוקפת, ובכך לעקוף התנגדות ולטפח סימבוליזציה יצירתית מחדש של זיכרונות מטרידים.
דמיון מודרך הוא מרכיב חשוב בפסיכותרפיה, במיוחד בטיפול בטראומה וחרדה (Utay & Miller, 2006). עם זאת, התוכן והמבנה של תסריטים דימויים נצמדים לעתים קרובות למטאפורות טיפוליות קונבנציונליות ולמסגרות רציונליסטיות. מאמר זה מציע לשלב ריאליזם קסום – סגנון ספרותי המשלב אלמנטים פנטסטיים עם יומיומיים – בפרוטוקולים של דמיון מודרך. נבחן את הפוטנציאל של הריאליזם הקסום להעמיק תהודה רגשית, להגביר את הגמישות הסמלית וליצור מרחק נרטיבי הדרוש לעיבוד מחדש של תוכן טראומטי.
הבנת הריאליזם הקסום
מקורות ומאפיינים ה"ריאליזם קסום", הופיעו כתנועה ספרותית משמעותית באמריקה הלטינית במאה ה-20. הוא מזוהה לעתים קרובות עם סופרים כמו גבריאל גרסיה מארקס, איזבל איינדה, חורחה לואיס בורחס ו אלחו קרפנטייה ועוד. סימן ההיכר של ז'אנר זה הוא מיזוג החלק של העל-טבעי עם היומיומי, המציג אירועים יוצאי דופן בנימה של ריאליזם רגיל. בטקסטים ריאליסטיים קסומים, רוחות רפאים מתהלכות בין החיים, הזמן עשוי ל"התקפל" או לחזור על עצמו, והטבע עשוי לדבר, אך אירועים אלה מטופלים באותו היגיון ונורמליות כמו התרחשויות ארציות (Faris, 2004; Zamora & Faris, 1995).
הריאליזם הקסום מאתגר את הבינאריות בין מציאות לפנטזיה, ומאפשר לקוראים לאכלס מרחב לימינלי שבו המציאות ספוגה במטאפורה, מיתוס ואמת רגשית. בניגוד לז'אנרים של פנטזיה המעבירים את הקוראים לעולמות אחרים, הריאליזם הקסום ממקם את הפנטסטי בתוך המוכר, ומרמז על כך שהנפלא מוטמע במרקם חיי היומיום.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
בכתבה קודמת בבלוג זה דנו במושג הזרימה מנטלית, מושג המבוסס על התאוריות של Mihaly Csikszentmihalyi מצב בו האדם טבול ברגע, בו הזמן עומד מלכת והחוויה נעשית אינטואיטיבית וספונטנית. הפעם נדון בתופעת הפלאנריזם בה אדם מתהלך [בניגוד להולך למטרה מוגדרת ותחומה] ברחובות העיר ללא יעד קבוע, מתבונן, החוויה נעשית אינטואיטיבית תוך שהו סופג את מרקם החיים ומתעמק בסצנות היומיום.
נפרוס כאן את תופעת הפלאנריזם – אמנות השיטוט בעיר [בעיקר בעיר, אך גם במסלולי טבע ונוף], ההתבוננות החופשית והעמוקה בחיי היום‑יום העירוניים והאחרים– וכיצד היא משפיעה על יצירה, חוויות נפשיות, התרבות והעידן הדיגיטלי. להלן נבחן את התפתחות התופעה, את ייצוגה ביצירה הספרותית והאמנותית, את השימושים הטיפוליים והנפשיים שבה, וכן את הקשרים בין התופעה לבין חקר הסביבה העירונית, ההיסטוריה והנוירולוגיה.
פלאנריזם נובע מהמונח הצרפתי flâneur – אדם המתהלך ברחובות העיר ללא יעד קבוע, מתבונן, סופג את מרקם החיים ומתעמק בסצנות היומיום. תופעה זו מתבטאת לא רק בהליכה פיזית אלא גם במסע פנימי, המשלב חוויות אישיות, זיכרונות, רגשות ותובנות. ישנם אגב אף סיפורים על ג'נטלמנים פלאנרים שהתהלכו במאה ה-19 עם צב או אף סרטן קשורים ברצועה דבר שהאט הליכתם ואפשר להם התבוננות מעמיקה ומעשירה יותר בסביבת הליכתם.
איורים להמחשה בעזרת AI
המונח נולד במאה ה‑19 בפריז, כאשר סופרים, באמצעות כתיבתם ושירתם, תיארו את העיר כמסך של חוויות משתנות וסיפורים נסתרי עומק. התופעה התפתחה עם עידן המודרניות, כשמחקרים חברתיים ונפשיים כמו של גאורג סימל וולטר בנג'מין תרמו להבנת המודרניות דרך ההליכה העירונית.
ככלל פלאנריזם מתאר את האמנות של נדידה בעיר במצב של מודעות מלאה, שבו האדם מתמסר להתבוננות חדה בסביבה האורבנית. כאן לא מדובר רק בהליכה כפעילות גופנית, אלא בתהליך שכל אחד מהצעדים בו מעביר את המתהלך למסע מחשבתי ורגשי:
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
תסמינים שליליים תורמים באופן משמעותי לתחלואה ארוכת טווח ולתוצאות תפקודיות ירודות בסכיזופרניה. תסמינים שליליים יכולים להיות מסווגים כראשוניים (מהותיים להפרעה) או משניים (הנובעים מתחלואה נלווית או תופעות לוואי של הטיפול). אלו כוללים בין היתר מוטיבציה, עניין ורצייה מופחתים, ביטוי רגשי מופחת ונסיגה חברתית ואוסיף כי אני מבחין פעמים רבות במטופלים ברמת אנרגיה סובייקטיבית מופחתת.
מאמר מחקר עדכני בחן טיפולים תרופתיים לסימפטומים השליליים הקשורים לסכיזופרניה, וסיכם ממצאים ממחקרי בקרה אקראיים שונים. המאמר סקר את יעילותן של תרופות שונות על תסמינים כגון אדישות ונסיגה חברתית. המאמר הדגיש את התוצאות השונות בקרב מטופלים עקב תגובות אינדיבידואליות שונות לטיפולים. הוא דן גם בהשלכות על מחקר עתידי ופרקטיקה קלינית בניהול סכיזופרניה. ראה
Lorenzo Moccia et al. Pharmacological Interventions for Negative Symptoms in Schizophrenia: A Systematic Review of Randomized Control Trials. Biomedicines 2025, 13(3), 540; https://doi.org/10.3390/biomedicines13030540
הסקירה מזהה מספר תרופות ספציפיות שנבדקו על יעילותן בטיפול בסימפטומים השליליים של סכיזופרניה. [נדגיש כי אין לראות בכל הכתוב בכתבה זו המלצה כלשהי לטיפול ובכל מקרה יש להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך ומורשה] אלה כוללים בין היתר:
מינוציקלין – ידוע בהשפעותיו נוגדות החמצון והנוירופרוטקטיביות, הוא נחקר כטיפול נוסף לטיפול אנטי פסיכוטי יציב.
גליצין – משמש בניסויים והוכח כמקל על תסמינים שליליים.
טרזודון – תרופה נוגדת דיכאון שנעשה בה שימוש משלים.
Amisulpride – תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית שהוכיחה יעילות בטיפול בסימפטומים שליליים.
פרגננולון – פרו-נוירו-סטרואיד המוערך בהשפעתו על תסמינים שליליים.
תרופות נוגדות דיכאון שונות – כולל פרוקסטין וטרזודון, שהיו חלק ממחקרים מסוימים.
תרופות אחרות שהוזכרו כוללות פרופרנולול, קרבמזפין ומספר נוגדי חמצון. תוצאות המחקרים היו מעורבות, כאשר חלקם דיווחו על השפעות חיוביות במיוחד בניסויים שנערכו באיראן ובסין, בעוד שניסויים במדינות המערב דיווחו לעתים קרובות על תוצאות פחות משמעותיות. [ראו למטה שוב רשימת התרופות].
בסך הכול, בעוד שישנם ממצאים מסויימים מבטיחים, יש הצורך במחקר נוסף והבנה טובה יותר של הפתולוגיה מאחורי הסימפטומים השליליים בסכיזופרניה.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
הישיש עמד במלוא שנותיו על קצה הצוק נשען על מקלו המגולף אוחז בחוזקה בידית ראש האריה המוזהב בקצהו, מביט אל האופק העצום שנצבע אט אט בגווני זהב מאדים של שקיעה. פתאום אחזה אותו התרגשות עצומה, והוא זעק למרום בגרון ניחר ובקול רם: "אבבבבבבנצצצצצ'י!" כך לעבר השמיים הפתוחים. קולו הדהד ברחבי העמק, כאילו היה זה שיר נשכח מראשית ימי האדמה. בהתלהבות מחודשת הוא כמו הכריז, התריס עוד ביטוי מוזר, משוגע וחסר פשר "ארטטטטטגויחחח!" שהרוח חלפה נשאה אותו,למרחקים. ציפורים חלפו מעליו, במשק כנפיים מבוהלות מקריאתו, אך הוא כלל לא הוטרד מהן. להפך, הוא הרגיש חום רך ואימהי מתפשט בחזהו, כאילו כל מילה חסרת פשר פורקת מעליו מטען קדום בלתי נראה.
איור בעזרת AI
הנוף סביבו כמו קיבל את שטף המילים המומצאות, המוטרפות ,המשונות חסרות הפשר, והעננים כמו נעו בהרמוניה יחד עם קריאותיו הנרגשות. אנשים שעמדו במרחק נעצרו, מביטים בו בתמיהה, אך הזקן היה שקוע לחלוטין ברגע ולא שם לב אליהם. שפתיו השמיעו עוד קריאה חסרת משמעות, משחררות את שאריות המתח שנשא במשך עשורים רבים. אחרי אותו יום ,חזר לעמוד מול נופים אחרים – יערות סבוכים, אגמים שקטים, נופי הים באיים יוון ומרחבים אינסופיים – ושוב צעק זעק וביטא קול רם הברות שטות, מילים משונות מוזרות.
צילומים: יוסי לוין, ציורים: רוברט רוזנברג
כל פעם מחדש חש הקלה נפשית, כאילו כל חלק מנשמתו מתרפא מעט יותר. לבסוף, מצא את עצמו בחדרו לעת ערב, עומד מול הקיר החשוף וצועק זועק שוב ושוב: "רמבוללללליה! זאאאאגרוססססקי! פלאנדרדדדוחחחי!" והתחושה המופלאה של שחרור עדיין עטפה אותו גם בחדרו, ללא מרחבי נוף המרהיב. ההקלה לא נעלמה – ואולי אף העמיקה, וההכרה שתחושת השיחרור לא היה תלויה במקום, אלא בו ובתוכו. [רשומה מתורגמת מעזבונו של ארנסטו ארקלוסי, 1842].
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
א] מזה זמן אני נוטה לקבל את התיאוריה שחלומות נבנים על ידי קישור רעיונות חפצים ודמויות בהקשרים אסוציאטיביים חלשים יחסית לשעות הערות.
רוברט סטיקגולד חוקר שינה וחלומות מהרווארד סיפר שעבר עם בנו תאונת דרכים בכביש ראשי. בלילה חלם כי הוא ובנו שהיה עימו במכונית נמצאים בלונפארק במכוניות קטנות המתנגשות זו בזו. כך שהחוויה המציאותית השתנתה תוך שימוש באסוציאציות חלשות של לונפארק ומכוניות קטנות מתנגשות [לונפארק במקום כביש כמקום ההתרחשות] במקום כביש ומכוניות גדולות. אפשר והדבר סיפק חוויה אלטרנטיבית מתונה שמרככת את ההשפעה הטראומטית של התאונה בדומה אולי למה שקורה בטיפול נפשי בכלל וטיפול קוגניטיבי בפרט המספקים ובונים בטיפול אלטרנטיבות לחשיבה אודות חוויית ואירועים משמעותיים המפורשים לא פעם באופן קטסטרופלי על ידי המטופל.
הדמיית החלום של רוברט סטיקגולד בעזרת AI
לאחרונה שהייתי במלון באתונה יוון. לפני כן תהיתי באיזה מלון לבחור? האם בזה עם התקציב היחסית לא גבוה נאמר תקציב בינוני אך במיקום מעולה יחסית או בזה עם התקציב הגבוה במיקומים שונים בעיר. היססתי ואזי בחרתי מלון מסוים באתונה שהוא טוב דיו וממוקם היטב במרכזה של עיר אירופית זו. נציין כי לא לבחור כלל מלון זו לא אופציה שכן יתכן וברקע קיים הפחד הקטסטרופלי [שהוא בדרך כלל אינו מודע אך ניתן להגיע אליו] להישאר בעיר זרה בלילה קר ללא מקום ללון בו ולהיחשף לסכנות אפשריות האורבות לעת ליל.
בלילה חלמתי שאני במסע כלשהו עם רבים אחרים ואני צריך לבחור היכן ואיך לישון בלילה. בחלום אני מסתובב בהאנגר מסחרי גדול שנועד בחלום לשינה .ואני מסדר בו שמיכות על מזרן המונח על הרצפה לצד אחד מקירות המבנה ואזי מוצא ושואל ממשהו כורסא ושם אותה במקום מסוים ליד המזרן. והנה נדמה לי שזו נלקחה ואני פונה למישהו שיש כורסא לצידו במקום אחר בהאנגר ואומר לו "סליחה, כנראה לקחת את הכורסא שלי " הוא מתנצל ונותן לי את הכורסא שלו, אבל מסתבר שטעיתי ומצאתי את הכורסא שלי. פתאום החלום כמו קפץ באחת קדימה ומצאתי לעצמי מקום אחר מרכזי בהנגאר והשמיכה שלי מונחת על מזרן יחיד ופשוט ואילו הכורסא נעלמה בחלום. והנה לידי מיטה זוגית גדולה מעוצבת היטב ובה בחור שדיבר בקול וצחק בעודו מכוסה בשמיכת פוך ואילו לי שמיכה רגילה מאוד ויותר מכך בצידי השני מיטת זוגית מפוארת נוספת ובה בחור נוסף מכוסה בביסוי שמיכת צמר וכבשים ש ק סיים לדבר בטלפון מעוצב ויפה משנות ה -1960.
הדמיית החלום שלי באמצעות AI
משהתעוררתי חשבתי שזה בעצם זה דומה לחלום של סטיקגולד שכן שני החלומות עושות שימוש בהקשרי אסוציאציות חלשים לנושא משמעותי בחיי היומיום. במקרה של החלום שלי זה האנגר במקום מלון כמקום לשהות ולישון בו. החלום מעביר אולי מסר כי מה שחשוב זה לא דרגת ופאר המלון אלא אולי המיקום שלו. כמו החלום אומר: אתה יכול לישון בכל מקום, הנקודה היא המיקום שבו אתה ישן. בחלום היה זה מיקום ליד המיטה הגדולה עם הכיסוי המפואר משל למלון יקר ומפואר.
יתכן ואפוא והחלום רומז שזה לא פאר המלון, זה המיקום בתוך העיר. החלום גם יוצר אלטרנטיבה לפחד הקטסטרופלי להישאר בעיר זרה בלא מקום ללון בו והחשף לסכנות האורבות.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
חוויות סף מוות הן אירועים מורכבים וסובייקטיביים המתרחשים על פי דיווחים כאשר אנשים נמצאים על סף מוות או נמצאים במצבים מסכני חיים. חוויות אלה תוארו בתרבויות ובתקופות שונות, וזכו לתשומת לב מחקרית במהלך המאה האחרונה. מחקרים מודרניים על חוויות סף מוות משלבים פרספקטיבות מהרפואה, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה ומדעי המוח, ומשקפות מאמץ רב-תחומי להבהיר את המנגנונים הבסיסיים שלהם ואת משמעותם. כאן נעקוב אחר האבולוציה ההיסטורית של המחקר על חוויות סף מוות, נתאר את המאפיינים הפנומנולוגיים המשותפים של חווית סף מוות, נסקור גישות מדעיות עכשוויות להבנת תופעות יוצאות דופן אלה, ונדון בסוגיות פילוסופיות מרכזיות העולות מדו"חות אודות חוויות סף המוות. לבסוף, נדגיש את המגבלות הנוכחיות, המחלוקות והכיוונים האפשריים לחקירה עתידית.
נזכיר תחילה שלושה חוקרים שהעלו את התופעה למודעות רחבה.
הראשון, ד"ר ריימונד א. מודי ידוע בעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך על חוויות סף מוות, בעיקר באמצעות ספרו משנת 1975, Life After Life.
תמונת ד"ר ריימונד א. מודי מתוך ויקיפדיה
ספר זה הפך את המונח "חוויית סף מוות" לפופולרי ועורר דיון ומחקר דיווחים של אנשים לאחר שהיו מתים קלינית או קרובים למוות ואז "קמו לתחייה".
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
