ארכיון

את/ה כרגע מעיינ/ת בארכיון של הקטגוריה מחשבות בעברית

מרץ

13

2025

תופעת הפלאנריזם: אמנות השיטוט על מגוון היבטיה

נכתב ע"י פרופ' לוין

בכתבה קודמת בבלוג זה דנו במושג הזרימה מנטלית, מושג המבוסס על התאוריות של Mihaly Csikszentmihalyi מצב בו האדם טבול ברגע, בו הזמן עומד מלכת והחוויה נעשית אינטואיטיבית וספונטנית. הפעם נדון בתופעת הפלאנריזם בה אדם מתהלך [בניגוד להולך למטרה מוגדרת ותחומה] ברחובות העיר ללא יעד קבוע, מתבונן, החוויה נעשית אינטואיטיבית תוך שהו סופג את מרקם החיים ומתעמק בסצנות היומיום.

נפרוס כאן את תופעת הפלאנריזם – אמנות השיטוט בעיר [בעיקר בעיר, אך גם במסלולי טבע ונוף], ההתבוננות החופשית והעמוקה בחיי היום‑יום העירוניים והאחרים– וכיצד היא משפיעה על יצירה, חוויות נפשיות, התרבות והעידן הדיגיטלי. להלן נבחן את התפתחות התופעה, את ייצוגה ביצירה הספרותית והאמנותית, את השימושים הטיפוליים והנפשיים שבה, וכן את הקשרים בין התופעה לבין חקר הסביבה העירונית, ההיסטוריה והנוירולוגיה.

פלאנריזם נובע מהמונח הצרפתי flâneur – אדם המתהלך ברחובות העיר ללא יעד קבוע, מתבונן, סופג את מרקם החיים ומתעמק בסצנות היומיום. תופעה זו מתבטאת לא רק בהליכה פיזית אלא גם במסע פנימי, המשלב חוויות אישיות, זיכרונות, רגשות ותובנות. ישנם אגב אף סיפורים על ג'נטלמנים פלאנרים שהתהלכו במאה ה-19 עם צב או אף סרטן קשורים ברצועה דבר שהאט הליכתם ואפשר להם התבוננות מעמיקה ומעשירה יותר בסביבת הליכתם.

איורים להמחשה בעזרת AI

המונח נולד במאה ה‑19 בפריז, כאשר סופרים, באמצעות כתיבתם ושירתם, תיארו את העיר כמסך של חוויות משתנות וסיפורים נסתרי עומק. התופעה התפתחה עם עידן המודרניות, כשמחקרים חברתיים ונפשיים כמו של גאורג סימל וולטר בנג'מין תרמו להבנת המודרניות דרך ההליכה העירונית.

ככלל פלאנריזם מתאר את האמנות של נדידה בעיר במצב של מודעות מלאה, שבו האדם מתמסר להתבוננות חדה בסביבה האורבנית. כאן לא מדובר רק בהליכה כפעילות גופנית, אלא בתהליך שכל אחד מהצעדים בו מעביר את המתהלך למסע מחשבתי ורגשי:

קרא עוד »

פבר

27

2025

טיפולים אפשריים בסימפטומים שליליים בסכיזופרניה: הצורך במחקר נוסף ומציאת אסטרטגיות טיפוליות חדשות

נכתב ע"י פרופ' לוין

תסמינים שליליים תורמים באופן משמעותי לתחלואה ארוכת טווח ולתוצאות תפקודיות ירודות בסכיזופרניה. תסמינים שליליים יכולים להיות מסווגים כראשוניים (מהותיים להפרעה) או משניים (הנובעים מתחלואה נלווית או תופעות לוואי של הטיפול). אלו כוללים בין היתר מוטיבציה, עניין ורצייה מופחתים, ביטוי רגשי מופחת ונסיגה חברתית ואוסיף כי אני מבחין פעמים רבות במטופלים ברמת אנרגיה סובייקטיבית מופחתת.

מאמר מחקר עדכני בחן טיפולים תרופתיים לסימפטומים השליליים הקשורים לסכיזופרניה, וסיכם ממצאים ממחקרי בקרה אקראיים שונים. המאמר סקר את יעילותן של תרופות שונות על תסמינים כגון אדישות ונסיגה חברתית. המאמר הדגיש את התוצאות השונות בקרב מטופלים עקב תגובות אינדיבידואליות שונות לטיפולים. הוא דן גם בהשלכות על מחקר עתידי ופרקטיקה קלינית בניהול סכיזופרניה. ראה

Lorenzo Moccia et al. Pharmacological Interventions for Negative Symptoms in Schizophrenia: A Systematic Review of Randomized Control Trials. Biomedicines 2025, 13(3), 540; https://doi.org/10.3390/biomedicines13030540

הסקירה מזהה מספר תרופות ספציפיות שנבדקו על יעילותן בטיפול בסימפטומים השליליים של סכיזופרניה. [נדגיש כי אין לראות בכל הכתוב בכתבה זו המלצה כלשהי לטיפול ובכל מקרה יש להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך ומורשה] אלה כוללים בין היתר:

מינוציקלין – ידוע בהשפעותיו נוגדות החמצון והנוירופרוטקטיביות, הוא נחקר כטיפול נוסף לטיפול אנטי פסיכוטי יציב.

גליצין – משמש בניסויים והוכח כמקל על תסמינים שליליים.

טרזודון – תרופה נוגדת דיכאון שנעשה בה שימוש משלים.

Amisulpride – תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית שהוכיחה יעילות בטיפול בסימפטומים שליליים.

פרגננולון – פרו-נוירו-סטרואיד המוערך בהשפעתו על תסמינים שליליים.

תרופות נוגדות דיכאון שונות – כולל פרוקסטין וטרזודון, שהיו חלק ממחקרים מסוימים.

תרופות אחרות שהוזכרו כוללות פרופרנולול, קרבמזפין ומספר נוגדי חמצון. תוצאות המחקרים היו מעורבות, כאשר חלקם דיווחו על השפעות חיוביות במיוחד בניסויים שנערכו באיראן ובסין, בעוד שניסויים במדינות המערב דיווחו לעתים קרובות על תוצאות פחות משמעותיות. [ראו למטה שוב רשימת התרופות].

בסך הכול, בעוד שישנם ממצאים מסויימים מבטיחים, יש הצורך במחקר נוסף והבנה טובה יותר של הפתולוגיה מאחורי הסימפטומים השליליים בסכיזופרניה.

קרא עוד »

פבר

1

2025

החשיבות הבלתי מובנת של זעקת הברות חסרות פשר

נכתב ע"י פרופ' לוין

הישיש עמד במלוא שנותיו על קצה הצוק נשען על מקלו המגולף אוחז בחוזקה בידית ראש האריה המוזהב בקצהו, מביט אל האופק העצום שנצבע אט אט בגווני זהב מאדים של שקיעה. פתאום אחזה אותו התרגשות עצומה, והוא זעק למרום בגרון ניחר ובקול רם: "אבבבבבבנצצצצצ'י!" כך לעבר השמיים הפתוחים. קולו הדהד ברחבי העמק, כאילו היה זה שיר נשכח מראשית ימי האדמה. בהתלהבות מחודשת הוא כמו הכריז, התריס עוד ביטוי מוזר, משוגע וחסר פשר "ארטטטטטגויחחח!" שהרוח חלפה נשאה אותו,למרחקים. ציפורים חלפו מעליו, במשק כנפיים מבוהלות מקריאתו, אך הוא כלל לא הוטרד מהן. להפך, הוא הרגיש חום רך ואימהי מתפשט בחזהו, כאילו כל מילה חסרת פשר פורקת מעליו מטען קדום בלתי נראה.

איור בעזרת AI

הנוף סביבו כמו קיבל את שטף המילים המומצאות, המוטרפות ,המשונות חסרות הפשר, והעננים כמו נעו בהרמוניה יחד עם קריאותיו הנרגשות. אנשים שעמדו במרחק נעצרו, מביטים בו בתמיהה, אך הזקן היה שקוע לחלוטין ברגע ולא שם לב אליהם. שפתיו השמיעו עוד קריאה חסרת משמעות, משחררות את שאריות המתח שנשא במשך עשורים רבים. אחרי אותו יום ,חזר לעמוד מול נופים אחרים – יערות סבוכים, אגמים שקטים, נופי הים באיים יוון ומרחבים אינסופיים – ושוב צעק זעק וביטא קול רם הברות שטות, מילים משונות מוזרות.

תמונה שמכילה תמונה, עץ, אומנות, אגםהתיאור נוצר באופן אוטומטי

תמונה שמכילה בחוץ, שמיים, מים, שקיעההתיאור נוצר באופן אוטומטי

תמונה שמכילה תמונה, מים, אומנות, אגםהתיאור נוצר באופן אוטומטי

צילומים: יוסי לוין, ציורים: רוברט רוזנברג

כל פעם מחדש חש הקלה נפשית, כאילו כל חלק מנשמתו מתרפא מעט יותר. לבסוף, מצא את עצמו בחדרו לעת ערב, עומד מול הקיר החשוף וצועק זועק שוב ושוב: "רמבוללללליה! זאאאאגרוססססקי! פלאנדרדדדוחחחי!" והתחושה המופלאה של שחרור עדיין עטפה אותו גם בחדרו, ללא מרחבי נוף המרהיב. ההקלה לא נעלמה – ואולי אף העמיקה, וההכרה שתחושת השיחרור לא היה תלויה במקום, אלא בו ובתוכו. [רשומה מתורגמת מעזבונו של ארנסטו ארקלוסי, 1842].

קרא עוד »

ינו

26

2025

רתימת "אסוציאציות חלשות" בהשראת תיאוריית החלום של רוברט סטיקגולד למערכות AI ליצירתיות משופרת

נכתב ע"י פרופ' לוין

א] מזה זמן אני נוטה לקבל את התיאוריה שחלומות נבנים על ידי קישור רעיונות חפצים ודמויות בהקשרים אסוציאטיביים חלשים יחסית לשעות הערות.

רוברט סטיקגולד חוקר שינה וחלומות מהרווארד סיפר שעבר עם בנו תאונת דרכים בכביש ראשי. בלילה חלם כי הוא ובנו שהיה עימו במכונית נמצאים בלונפארק במכוניות קטנות המתנגשות זו בזו. כך שהחוויה המציאותית השתנתה תוך שימוש באסוציאציות חלשות של לונפארק ומכוניות קטנות מתנגשות [לונפארק במקום כביש כמקום ההתרחשות] במקום כביש ומכוניות גדולות. אפשר והדבר סיפק חוויה אלטרנטיבית מתונה שמרככת את ההשפעה הטראומטית של התאונה בדומה אולי למה שקורה בטיפול נפשי בכלל וטיפול קוגניטיבי בפרט המספקים ובונים בטיפול אלטרנטיבות לחשיבה אודות חוויית ואירועים משמעותיים המפורשים לא פעם באופן קטסטרופלי על ידי המטופל.

הדמיית החלום של רוברט סטיקגולד בעזרת AI

לאחרונה שהייתי במלון באתונה יוון. לפני כן תהיתי באיזה מלון לבחור? האם בזה עם התקציב היחסית לא גבוה נאמר תקציב בינוני אך במיקום מעולה יחסית או בזה עם התקציב הגבוה במיקומים שונים בעיר. היססתי ואזי בחרתי מלון מסוים באתונה שהוא טוב דיו וממוקם היטב במרכזה של עיר אירופית זו. נציין כי לא לבחור כלל מלון זו לא אופציה שכן יתכן וברקע קיים הפחד הקטסטרופלי [שהוא בדרך כלל אינו מודע אך ניתן להגיע אליו] להישאר בעיר זרה בלילה קר ללא מקום ללון בו ולהיחשף לסכנות אפשריות האורבות לעת ליל.

בלילה חלמתי שאני במסע כלשהו עם רבים אחרים ואני צריך לבחור היכן ואיך לישון בלילה. בחלום אני מסתובב בהאנגר מסחרי גדול שנועד בחלום לשינה .ואני מסדר בו שמיכות על מזרן המונח על הרצפה לצד אחד מקירות המבנה ואזי מוצא ושואל ממשהו כורסא ושם אותה במקום מסוים ליד המזרן. והנה נדמה לי שזו נלקחה ואני פונה למישהו שיש כורסא לצידו במקום אחר בהאנגר ואומר לו "סליחה, כנראה לקחת את הכורסא שלי " הוא מתנצל ונותן לי את הכורסא שלו, אבל מסתבר שטעיתי ומצאתי את הכורסא שלי. פתאום החלום כמו קפץ באחת קדימה ומצאתי לעצמי מקום אחר מרכזי בהנגאר והשמיכה שלי מונחת על מזרן יחיד ופשוט ואילו הכורסא נעלמה בחלום. והנה לידי מיטה זוגית גדולה מעוצבת היטב ובה בחור שדיבר בקול וצחק בעודו מכוסה בשמיכת פוך ואילו לי שמיכה רגילה מאוד ויותר מכך בצידי השני מיטת זוגית מפוארת נוספת ובה בחור נוסף מכוסה בביסוי שמיכת צמר וכבשים ש ק סיים לדבר בטלפון מעוצב ויפה משנות ה -1960.

הדמיית החלום שלי באמצעות AI

משהתעוררתי חשבתי שזה בעצם זה דומה לחלום של סטיקגולד שכן שני החלומות עושות שימוש בהקשרי אסוציאציות חלשים לנושא משמעותי בחיי היומיום. במקרה של החלום שלי זה האנגר במקום מלון כמקום לשהות ולישון בו. החלום מעביר אולי מסר כי מה שחשוב זה לא דרגת ופאר המלון אלא אולי המיקום שלו. כמו החלום אומר: אתה יכול לישון בכל מקום, הנקודה היא המיקום שבו אתה ישן. בחלום היה זה מיקום ליד המיטה הגדולה עם הכיסוי המפואר משל למלון יקר ומפואר.

יתכן ואפוא והחלום רומז שזה לא פאר המלון, זה המיקום בתוך העיר. החלום גם יוצר אלטרנטיבה לפחד הקטסטרופלי להישאר בעיר זרה בלא מקום ללון בו והחשף לסכנות האורבות.

קרא עוד »

ינו

17

2025

חוויות סף מוות: סקירה היסטורית ופנומנולוגית, פרשנויות וכיוונים עתידיים

נכתב ע"י פרופ' לוין

חוויות סף מוות הן אירועים מורכבים וסובייקטיביים המתרחשים על פי דיווחים כאשר אנשים נמצאים על סף מוות או נמצאים במצבים מסכני חיים. חוויות אלה תוארו בתרבויות ובתקופות שונות, וזכו לתשומת לב מחקרית במהלך המאה האחרונה. מחקרים מודרניים על חוויות סף מוות משלבים פרספקטיבות מהרפואה, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה ומדעי המוח, ומשקפות מאמץ רב-תחומי להבהיר את המנגנונים הבסיסיים שלהם ואת משמעותם. כאן נעקוב אחר האבולוציה ההיסטורית של המחקר על חוויות סף מוות, נתאר את המאפיינים הפנומנולוגיים המשותפים של חווית סף מוות, נסקור גישות מדעיות עכשוויות להבנת תופעות יוצאות דופן אלה, ונדון בסוגיות פילוסופיות מרכזיות העולות מדו"חות אודות חוויות סף המוות. לבסוף, נדגיש את המגבלות הנוכחיות, המחלוקות והכיוונים האפשריים לחקירה עתידית.

נזכיר תחילה שלושה חוקרים שהעלו את התופעה למודעות רחבה.

הראשון, ד"ר ריימונד א. מודי ידוע בעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך על חוויות סף מוות, בעיקר באמצעות ספרו משנת 1975, Life After Life.

ריימונד מודי – ויקיפדיה

תמונת ד"ר ריימונד א. מודי מתוך ויקיפדיה

ספר זה הפך את המונח "חוויית סף מוות" לפופולרי ועורר דיון ומחקר דיווחים של אנשים לאחר שהיו מתים קלינית או קרובים למוות ואז "קמו לתחייה".

קרא עוד »

ינו

8

2025

על חשיבות הסיפור או: ריקוד הנרטיבים ומערכי הזיכרון כסימפוניה עצבית מוחית

נכתב ע"י פרופ' לוין

לאחרונה סיפרו לי ידידים שוחרי אמנות על תערוכתה של האומנית הרב תחומית אמי ספרד [אוצרת ניצן שובל-אבירי] . התערוכה בגלריה בית בנימיני לקרמיקה עכשווית בתל אביב סובבת סביב שישה כדים קרמיים הניצבים במרכז החלל. כדים אלו "מדברים" אל המבקרים בקולות נשיים, המהדהדים את סיפוריהן.

הכיתוב לתערוכה מציין כי "עוד מקדמת דנא היו 'מספרי הסיפורים' ידועים בכל התרבויות האנושיות כדמויות משמעותיות לחברה. בטרם הומצא הכתב, סיפורים רבים הועברו ונשמרו באמצעות יכולות המשחק הייחודיות של אותם מספרים, ושימשו לא פעם לתיעוד, חינוך והעברת מסרים שונים."

תמונה שמכילה תמונה, אומנות, פני אדם, מיתולוגיההתיאור נוצר באופן אוטומטי

סיפורי אנשי קדומים מול מדורת האש: תמונה בעזרת AI

.

תערוכה זו מציין הכיתוב, "היא בעיקרה מיצב סאונד קרמי, המשלב אמנות מסורתית הן בפן המלאכה הידנית של עבודת הקדרות והן באמנות המשחק, המאפיינת מספרי סיפורים. מספרים אלו מקבלים כאן ממד חדש ומעודכן, כאשר הם משולבים עם טכנולוגיית סאונד עכשווית היוצרת חוויה מרובדת וחדשנית.

בעבודתה ספרד שואבת השראה ממסורת עתיקה שבה שימשו כדים קרמיים לצורך תיעוד סיפורים והנכחתם באמצעים חזותיים כחלק מתרבות חומרית שהייתה נפוצה בעבר".

אמי ספרד

הדבר עורר בי זיכרון של מחשבות קודמות שנתעוררו בי בעבר כמו: אני חש שלסיפור חשיבות כה מרכזית ומהותית עבור בני האדם שנראה כי לא יתכן שלמבנהו או ליכולת ליצור אותו אין ייצוג במוח בדומה למשל, לזה של ייצוג פנים במוח. או מחשבה אחרת הייתה כי הסיפור הוא כלי לעורר רגשות ,להשרות שינויי התנהגות, להעביר מסרים, לא יתכן אפוא שאין לו יתרונות אבולוציוניים מגוונים כולל למשל כאלו של הטמעת תכנים וארגון מערכי זיכרון.

נזכרתי גם בטיפולים הנרטיבים או הסיפוריים של המהפנט והפסיכותרפיסט האמריקאי מילטון אריקסון שהבין את חשיבות הסיפורים כמאתגרי ומחוללי שינויים נפשיים.

קרא עוד »

דצמ

31

2024

פרשנות ספקולטיבית לתערוכתה של נטע ליבר שפר "על תקוות וחלופות אחרות" במוזיאון תל אביב

נכתב ע"י פרופ' לוין

לאחרונה נשאו אותי רגלי למוזיאון תל אביב

לתערוכתה של נטע ליבר שפר ילידת 1972 בישראל , זוכת פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות ופרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית. בין לבין אף שמעתי חלקים מהדרכה שנשאה באותה עת אודות תערוכתה ותכניה במוזיאון.

אגב לפי האינפורמציה באינטרנט ב-2018 נטע הציגה את תערוכת היחיד "שדים מרוסנים למחצה" בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי. התערוכה, כללה רישומי ענק שמתארים וכאילו מנסים לשחזר את הקליניקה של זיגמונד פרויד בווינה.

ב-2019 הציגה במוזיאון על התפר בירושלים תערוכת יחיד – "המאוים", המתבססת על מאמר בשם זה של פרויד. התערוכה כללה 9 איורי שמן של מסכות מוות ורישומי פחם גדולים, בהם היא לכדה את שארית הזיכרון מהמת באמצעות דמותו במסכה.

וכאמור בימים אלו נטע ליבר שפר מציגה תערוכה במוזיאון תל אביב בשם : על תקוות וחלופות אחרות –מוזיאון תל אביב, אוצרות ענת דנון סיון עוזרת לאוצרת: נעמה בר-אור

באמצעות רישומי פחם על ניירות גדולים מאוד היא מציירת סירות שטות במרחב ריק נושאות מגוון דמויות משמעותיות מן העבר.

קרא עוד »

דצמ

31

2024

אובייקט מעבר: הגדרת המושג, פרספקטיבות תאורטיות היסטוריות תרבותיות וטיפוליות

נכתב ע"י פרופ' לוין

אובייקטי מעבר, מונח שנטבע לראשונה על ידי רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט, מתייחסים לחפצים פיזיים המשמשים ילדים כדי להקל על המעבר בין תלות לעצמאות, בדרך כלל בשלבי ההתפתחות של הילדות המוקדמת. להלן סקירה מקיפה של ההגדרה, השימוש וההשלכות התיאורטיות של אובייקטי מעבר כפי שהושגו על ידי חוקרים שונים. בנוסף, נשער אודות היסודות הנוירוביולוגיים של התופעה, ונבחן את אזורי המוח המעורבים בהתקשרות לאובייקטי המעבר והשימוש בהם. באמצעות הסינתזה של תיאוריה פסיכואנליטית, פסיכולוגיה התפתחותית ומדעי המוח, ננסה לתרום להבנה הוליסטית של אובייקטי מעבר.

Donald W. Winnicott books - Karnac Books

דונלד ויניקוט [ 1896-197]

אובייקטי מעבר ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות הילד, במיוחד בהקלת המעבר מתלות ראשונית במטפלים העיקריים לאוטונומיה מוגברת. המונח "אובייקט מעבר" הוצג על ידי דונלד ויניקוט בשנת 1953 ומתייחס לפריט, לעתים קרובות שמיכה או בובת בעל חיים ממולאת, שילד משתמש בו להרגעה ונחמה כאשר הוא מופרד מהמטפל העיקרי שלו. אובייקטים אלה משמשים כמתווכים בין עולמו הפנימי של הילד לבין המציאות החיצונית, ומספקים ויסות רגשי במהלך מעברים התפתחותיים מרכזיים.

בעוד שההמשגה של ויניקוט הניחה את היסודות, חוקרים מאוחרים יותר בנו על הרעיון והרחיבו אותו, וחקרו את ממדיו הפסיכולוגיים, ההתפתחותיים והנוירוביולוגיים.

קרא עוד »

דצמ

7

2024

רגישות פסיכולוגית לסוגיה

נכתב ע"י פרופ' לוין

הפעם נרחיב בנושא של רגישות פסיכולוגית לסוגיה. רגישות פסיכולוגית מתייחסת ליכולת המוגברת של אדם לתפוס, לחוות או להגיב לגירויים פנימיים או חיצוניים, במיוחד אלה המערבים רגשות, מערכות יחסים או רמזים חברתיים. זהו מושג היכול להשתנות במידה רבה בין אנשים ומושפע מאישיות, חינוך, גורמים תרבותיים ואפילו נטיות ביולוגיות.

להלן כמה ממדים של רגישות פסיכולוגית: [כאשר נציין כי חלקם מדגימים חפיפה חלקית].

רגישות רגשית [רגישות לגבי הבעה רגשית לסוגיה]: היכולת להרגיש רגשות עמוקים ואינטנסיביים. אפשרי לכלול בכך גם יכולת למודעות חזקה למצבים הרגשיים של האדם ושל אחרים. לעתים קרובות רגישות זו קשורה לתכונות כמו אמפתיה ואינטליגנציה רגשית.

רגישות קוגניטיבית [ראה הרחבה בהמשך]: מודעות מוגברת לניואנסים במידע, כגון לשפה, לטון או להקשר, הדבר כולל רגישות לביקורת, משוב או מצבים מעורפלים. זו עשויה להיות במתאם עם חשיבה רפלקטיבית או נטייה לנתח יתר על המידה.

רגישות בין-אישית: תפיסה חדה של רמזים חברתיים ותקשורת לא מילולית, כגון שפת גוף או טון דיבור. לעתים קרובות קשורה עם רצון עז לשמור על הרמוניה ולמנוע קונפליקט. יכולה לגרום לאנשים להיות מיומנים בניווט בדינמיקה חברתית מורכבת, אך עלולה להוביל לפגיעות באינטראקציות מאתגרות.

רגישות פיזיולוגית: יחסי הגומלין בין מצבים פסיכולוגיים לבין תחושות פיזיות, כגון תחושה פיזית המושפעת מלחץ נפשי. הדבר עשוי לכלול עיבוד חושי מוגבר, כגון להיות מוצף בקלות על ידי אורות בהירים, רעשים חזקים או סביבות כאוטיות.

רגישות תרבותית והקשרית: מודעות לאופן שבו נורמות תרבותיות או חברתיות מעצבות אינטראקציות ותגובות רגשיות. רגישות להבדלים תרבותיים או לעוולות חברתיות.

קרא עוד »

נוב

26

2024

הנושא המרתק של ניסויי חשיבה אודות היות סייבורג

נכתב ע"י פרופ' לוין

ניסויים מחשבתיים שימשו ועדיין משמשים בתחומים שונים של המדע בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים ולבחון השערות. הם יושמו בתחומים כגון פילוסופיה, פיזיקה, ביולוגיה ופסיכולוגיה, בין היתר. ניסויים מחשבתיים יכולים להיות מוגדרים כ"ניסויים המבוצעים באמצעות חשיבה" ללא צורך בכל ציוד פיזי. ניסויים אלה יכולים לסייע לחוקרים להבין תופעות מורכבות ולבחון את גבולות הבנתן.

את השימוש בניסויי מחשבה ניתן לייחס תחילה ליוון העתיקה, שם פילוסופים כמו אפלטון ואריסטו השתמשו בהם כדי לחקור מושגים כמו צדק ומוסר. בעת החדשה, הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין השתמש רבות בניסויי מחשבה בעבודתו, במיוחד בספרו חקירות פילוסופיות. בתחום הפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו מדענים כמו אלברט איינשטיין וארווין שרדינגר בכדי לפתח את תיאוריות היחסות ומכניקת הקוונטים שלהם, בהתאמה.

היישום של ניסויי מחשבה אינו מוגבל לפילוסופיה ולפיזיקה. בתחום הביולוגיה נעשה שימוש בניסויי מחשבה כדי לחקור את האבולוציה של מינים ואת התנהגותם של בעלי חיים. בפסיכולוגיה, ניסויי מחשבה שימשו לחקר מנגנוני התפיסה והקוגניציה. בנוסף, ניסויים מחשבתיים שימשו בכלכלה, מדע המדינה ותחומים אחרים בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים.

אחד היתרונות העיקריים של ניסויי מחשבה הוא שהם מאפשרים לחוקרים לחקור מושגים שעשויים להיות קשים או בלתי אפשריים לבדיקה בעולם האמיתי. לדוגמה, בפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו כדי לחקור את ההשלכות של התרחבות הזמן ואת ההתנהגות של חלקיקים ברמה הקוונטית. בנוסף, ניתן להשתמש בניסויי מחשבה בכדי לבחון את גבולות התיאוריות הקיימות ולפתח השערות חדשות. על ידי סימולציה של תרחישים שונים באמצעות חשיבה, חוקרים יכולים לנסות ולהשיג הבנה טובה יותר של המנגנונים והמרכיבים של מערכת נתונה.

יתרון נוסף של ניסויי מחשבה הוא שניתן לבצע אותם במהירות וללא עלות. בניגוד לניסויים מסורתיים, שעשויים לדרוש ציוד יקר ופרקי זמן משמעותיים, ניסויי מחשבה יכולים להתבצע באמצעות חשיבה ואינם דורשים משאבים פיזיים. דבר זה הופך ניסויי מחשבה לכלי רב ערך עבור מדענים שאולי אין להם גישה לציוד מיוחד או שרוצים לבחון השערות מרובות במהירות.

מגבלה יסודית של ניסויים מחשבתיים היא שהם פעמים רבות אינם משקפים במדויק את העולם האמיתי. בעוד ניסויים מחשבתיים יכולים להיות שימושיים לחקר תרחישים היפותטיים, הם אינם יכולים להסביר את כל המשתנים שעשויים להיות נוכחים במצב בעולם האמיתי. דבר זה יכול להקשות על יישום התוצאות של ניסוי מחשבתי על מצבים בעולם האמיתי.

מגבלה נוספת של ניסויים מחשבתיים היא שהם עשויים להיות מושפעים [לעיתים מאוד] מההטיות וההנחות של החוקר. ניסויי מחשבה עשויים להיות גם נתונים לאותן הטיות קוגניטיביות שיכולות להשפיע על סוגים אחרים של מחקר. לדוגמה, חוקר עשוי להטות בשוגג את ניסוי המחשבה שלו על ידי הנחת נתונים מסוימים בהתבסס על אמונותיו או חוויותיו הקודמות.

בנוסף לחקר מושגים תיאורטיים ובדיקת השערות, ניסויי מחשבה יכולים לשרת מטרות אחרות במדע. לדוגמה, הם יכולים לשמש כדי לאתגר אמונות והנחות קיימות, כמו גם כדי ליצור שאלות מחקר חדשות. ניסויי מחשבה יכולים גם להיות כלי רב ערך להעברת רעיונות מדעיים לקהל רחב יותר, שכן הם יכולים לספק דרכים אינטואיטיביות ונגישות להעברת מושגים מורכבים.

ניסויי מחשבה יכולים לשמש גם ליצירת שאלות מחקר חדשות. לדוגמה, "בעיית העגלה" המפורסמת בפילוסופיה, השואלת האם זה מוסרי להקריב אדם אחד כדי להציל חמישה בתרחיש היפותטי של עגלה נמלטת, הובילה למגוון מחקרים הבוחנים קבלת החלטות מוסריות ואת טבעם של עקרונות מוסריים.

יתר על כן, ניסויים מחשבתיים יכולים לשמש כדי לחקור את ההשלכות של תגליות מדעיות. לדוגמה, הניסוי המחשבתי המפורסם של איינשטיין שכלל אדם הנוסע במהירות האור ומתבונן בצופה נייח הוביל לתורת היחסות שלו, שחוללה מהפכה בהבנתנו את המרחב והזמן.

עם זאת, כאמור יש גם מגבלות רציניות לשימוש בניסויי מחשבה במדע. מגבלה אחת היא שהם מבוססים לעתים קרובות על תרחישים פשוטים שעשויים שלא לשקף במדויק את התנאים בעולם האמיתי. בנוסף, המסקנות העולות מניסויי חשיבה עשויות להיות נתונות להטיות ולהנחות אישיות. לכן, חשוב לתת את הדעת על מגבלותיהם הרבות של ניסויים מחשבתיים ולהשלים אותם בנתונים אמפיריים ובבדיקות קפדניות במידת האפשר.

ניסויי מחשבה משמשים לא רק בפיזיקה או בפילוסופיה, אלא גם בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. בפסיכולוגיה, ניסויים מחשבתיים משמשים לעתים קרובות כדי לבחון מושגים תיאורטיים וליצור השערות שניתן לבחון באמצעות מחקר אמפירי. לעומת זאת, בפסיכיאטריה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כצורה של טיפול או כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל.

בפסיכולוגיה, אחת הדוגמאות לניסוי מחשבתי היא "בעיית מונטי הול", שהיא חידת הסתברות הכוללת דמיון של שעשועון שבו המתמודד צריך לבחור אחת משלוש דלתות, שמאחורי אחת מהן פרס, בעוד ששתי הדלתות האחרות מסתירות עז. המנחה, שיודע מה יש מאחורי כל דלת, פותח את אחת הדלתות הנותרות כדי לחשוף עז ואז מציע למתמודד להחליף את בחירתו לדלת השנייה שלא נפתחה. ניסוי מחשבתי זה מאתגר את האינטואיציות של המשתתפים לגבי הסתברות ושימש לחקר האופן שבו אנשים חושבים על אירועים לא בטוחים.

בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל, כמו גם כדי לאתגר דפוסי חשיבה לא מסתגלים . לדוגמה, מטפל עשוי לבקש מהמטופל לדמיין תרחיש היפותטי שבו הפחדים הגרועים ביותר שלו מתגשמים ולאחר מכן לעבוד עם המטופל כדי לאתגר את אמונותיו ולמצוא דרכים אדפטיביות יותר להתמודד.

קרא עוד »