ארכיון
את/ה כרגע מעיינ/ת בארכיון של הקטגוריה מחשבות בעברית
נכתב ע"י פרופ' לוין
לאחרונה סיפרו לי ידידים שוחרי אמנות על תערוכתה של האומנית הרב תחומית אמי ספרד [אוצרת ניצן שובל-אבירי] . התערוכה בגלריה בית בנימיני לקרמיקה עכשווית בתל אביב סובבת סביב שישה כדים קרמיים הניצבים במרכז החלל. כדים אלו "מדברים" אל המבקרים בקולות נשיים, המהדהדים את סיפוריהן.
הכיתוב לתערוכה מציין כי "עוד מקדמת דנא היו 'מספרי הסיפורים' ידועים בכל התרבויות האנושיות כדמויות משמעותיות לחברה. בטרם הומצא הכתב, סיפורים רבים הועברו ונשמרו באמצעות יכולות המשחק הייחודיות של אותם מספרים, ושימשו לא פעם לתיעוד, חינוך והעברת מסרים שונים."
סיפורי אנשי קדומים מול מדורת האש: תמונה בעזרת AI
.
תערוכה זו מציין הכיתוב, "היא בעיקרה מיצב סאונד קרמי, המשלב אמנות מסורתית הן בפן המלאכה הידנית של עבודת הקדרות והן באמנות המשחק, המאפיינת מספרי סיפורים. מספרים אלו מקבלים כאן ממד חדש ומעודכן, כאשר הם משולבים עם טכנולוגיית סאונד עכשווית היוצרת חוויה מרובדת וחדשנית.
בעבודתה ספרד שואבת השראה ממסורת עתיקה שבה שימשו כדים קרמיים לצורך תיעוד סיפורים והנכחתם באמצעים חזותיים כחלק מתרבות חומרית שהייתה נפוצה בעבר".
אמי ספרד
הדבר עורר בי זיכרון של מחשבות קודמות שנתעוררו בי בעבר כמו: אני חש שלסיפור חשיבות כה מרכזית ומהותית עבור בני האדם שנראה כי לא יתכן שלמבנהו או ליכולת ליצור אותו אין ייצוג במוח בדומה למשל, לזה של ייצוג פנים במוח. או מחשבה אחרת הייתה כי הסיפור הוא כלי לעורר רגשות ,להשרות שינויי התנהגות, להעביר מסרים, לא יתכן אפוא שאין לו יתרונות אבולוציוניים מגוונים כולל למשל כאלו של הטמעת תכנים וארגון מערכי זיכרון.
נזכרתי גם בטיפולים הנרטיבים או הסיפוריים של המהפנט והפסיכותרפיסט האמריקאי מילטון אריקסון שהבין את חשיבות הסיפורים כמאתגרי ומחוללי שינויים נפשיים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
לאחרונה נשאו אותי רגלי למוזיאון תל אביב
לתערוכתה של נטע ליבר שפר ילידת 1972 בישראל , זוכת פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות ופרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית. בין לבין אף שמעתי חלקים מהדרכה שנשאה באותה עת אודות תערוכתה ותכניה במוזיאון.
אגב לפי האינפורמציה באינטרנט ב-2018 נטע הציגה את תערוכת היחיד "שדים מרוסנים למחצה" בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי. התערוכה, כללה רישומי ענק שמתארים וכאילו מנסים לשחזר את הקליניקה של זיגמונד פרויד בווינה.
ב-2019 הציגה במוזיאון על התפר בירושלים תערוכת יחיד – "המאוים", המתבססת על מאמר בשם זה של פרויד. התערוכה כללה 9 איורי שמן של מסכות מוות ורישומי פחם גדולים, בהם היא לכדה את שארית הזיכרון מהמת באמצעות דמותו במסכה.
וכאמור בימים אלו נטע ליבר שפר מציגה תערוכה במוזיאון תל אביב בשם : על תקוות וחלופות אחרות –מוזיאון תל אביב, אוצרות ענת דנון סיון עוזרת לאוצרת: נעמה בר-אור
באמצעות רישומי פחם על ניירות גדולים מאוד היא מציירת סירות שטות במרחב ריק נושאות מגוון דמויות משמעותיות מן העבר.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
אובייקטי מעבר, מונח שנטבע לראשונה על ידי רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט, מתייחסים לחפצים פיזיים המשמשים ילדים כדי להקל על המעבר בין תלות לעצמאות, בדרך כלל בשלבי ההתפתחות של הילדות המוקדמת. להלן סקירה מקיפה של ההגדרה, השימוש וההשלכות התיאורטיות של אובייקטי מעבר כפי שהושגו על ידי חוקרים שונים. בנוסף, נשער אודות היסודות הנוירוביולוגיים של התופעה, ונבחן את אזורי המוח המעורבים בהתקשרות לאובייקטי המעבר והשימוש בהם. באמצעות הסינתזה של תיאוריה פסיכואנליטית, פסיכולוגיה התפתחותית ומדעי המוח, ננסה לתרום להבנה הוליסטית של אובייקטי מעבר.
דונלד ויניקוט [ 1896-197]
אובייקטי מעבר ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות הילד, במיוחד בהקלת המעבר מתלות ראשונית במטפלים העיקריים לאוטונומיה מוגברת. המונח "אובייקט מעבר" הוצג על ידי דונלד ויניקוט בשנת 1953 ומתייחס לפריט, לעתים קרובות שמיכה או בובת בעל חיים ממולאת, שילד משתמש בו להרגעה ונחמה כאשר הוא מופרד מהמטפל העיקרי שלו. אובייקטים אלה משמשים כמתווכים בין עולמו הפנימי של הילד לבין המציאות החיצונית, ומספקים ויסות רגשי במהלך מעברים התפתחותיים מרכזיים.
בעוד שההמשגה של ויניקוט הניחה את היסודות, חוקרים מאוחרים יותר בנו על הרעיון והרחיבו אותו, וחקרו את ממדיו הפסיכולוגיים, ההתפתחותיים והנוירוביולוגיים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
הפעם נרחיב בנושא של רגישות פסיכולוגית לסוגיה. רגישות פסיכולוגית מתייחסת ליכולת המוגברת של אדם לתפוס, לחוות או להגיב לגירויים פנימיים או חיצוניים, במיוחד אלה המערבים רגשות, מערכות יחסים או רמזים חברתיים. זהו מושג היכול להשתנות במידה רבה בין אנשים ומושפע מאישיות, חינוך, גורמים תרבותיים ואפילו נטיות ביולוגיות.
להלן כמה ממדים של רגישות פסיכולוגית: [כאשר נציין כי חלקם מדגימים חפיפה חלקית].
רגישות רגשית [רגישות לגבי הבעה רגשית לסוגיה]: היכולת להרגיש רגשות עמוקים ואינטנסיביים. אפשרי לכלול בכך גם יכולת למודעות חזקה למצבים הרגשיים של האדם ושל אחרים. לעתים קרובות רגישות זו קשורה לתכונות כמו אמפתיה ואינטליגנציה רגשית.
רגישות קוגניטיבית [ראה הרחבה בהמשך]: מודעות מוגברת לניואנסים במידע, כגון לשפה, לטון או להקשר, הדבר כולל רגישות לביקורת, משוב או מצבים מעורפלים. זו עשויה להיות במתאם עם חשיבה רפלקטיבית או נטייה לנתח יתר על המידה.
רגישות בין-אישית: תפיסה חדה של רמזים חברתיים ותקשורת לא מילולית, כגון שפת גוף או טון דיבור. לעתים קרובות קשורה עם רצון עז לשמור על הרמוניה ולמנוע קונפליקט. יכולה לגרום לאנשים להיות מיומנים בניווט בדינמיקה חברתית מורכבת, אך עלולה להוביל לפגיעות באינטראקציות מאתגרות.
רגישות פיזיולוגית: יחסי הגומלין בין מצבים פסיכולוגיים לבין תחושות פיזיות, כגון תחושה פיזית המושפעת מלחץ נפשי. הדבר עשוי לכלול עיבוד חושי מוגבר, כגון להיות מוצף בקלות על ידי אורות בהירים, רעשים חזקים או סביבות כאוטיות.
רגישות תרבותית והקשרית: מודעות לאופן שבו נורמות תרבותיות או חברתיות מעצבות אינטראקציות ותגובות רגשיות. רגישות להבדלים תרבותיים או לעוולות חברתיות.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
ניסויים מחשבתיים שימשו ועדיין משמשים בתחומים שונים של המדע בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים ולבחון השערות. הם יושמו בתחומים כגון פילוסופיה, פיזיקה, ביולוגיה ופסיכולוגיה, בין היתר. ניסויים מחשבתיים יכולים להיות מוגדרים כ"ניסויים המבוצעים באמצעות חשיבה" ללא צורך בכל ציוד פיזי. ניסויים אלה יכולים לסייע לחוקרים להבין תופעות מורכבות ולבחון את גבולות הבנתן.
את השימוש בניסויי מחשבה ניתן לייחס תחילה ליוון העתיקה, שם פילוסופים כמו אפלטון ואריסטו השתמשו בהם כדי לחקור מושגים כמו צדק ומוסר. בעת החדשה, הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין השתמש רבות בניסויי מחשבה בעבודתו, במיוחד בספרו חקירות פילוסופיות. בתחום הפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו מדענים כמו אלברט איינשטיין וארווין שרדינגר בכדי לפתח את תיאוריות היחסות ומכניקת הקוונטים שלהם, בהתאמה.
היישום של ניסויי מחשבה אינו מוגבל לפילוסופיה ולפיזיקה. בתחום הביולוגיה נעשה שימוש בניסויי מחשבה כדי לחקור את האבולוציה של מינים ואת התנהגותם של בעלי חיים. בפסיכולוגיה, ניסויי מחשבה שימשו לחקר מנגנוני התפיסה והקוגניציה. בנוסף, ניסויים מחשבתיים שימשו בכלכלה, מדע המדינה ותחומים אחרים בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים.
אחד היתרונות העיקריים של ניסויי מחשבה הוא שהם מאפשרים לחוקרים לחקור מושגים שעשויים להיות קשים או בלתי אפשריים לבדיקה בעולם האמיתי. לדוגמה, בפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו כדי לחקור את ההשלכות של התרחבות הזמן ואת ההתנהגות של חלקיקים ברמה הקוונטית. בנוסף, ניתן להשתמש בניסויי מחשבה בכדי לבחון את גבולות התיאוריות הקיימות ולפתח השערות חדשות. על ידי סימולציה של תרחישים שונים באמצעות חשיבה, חוקרים יכולים לנסות ולהשיג הבנה טובה יותר של המנגנונים והמרכיבים של מערכת נתונה.
יתרון נוסף של ניסויי מחשבה הוא שניתן לבצע אותם במהירות וללא עלות. בניגוד לניסויים מסורתיים, שעשויים לדרוש ציוד יקר ופרקי זמן משמעותיים, ניסויי מחשבה יכולים להתבצע באמצעות חשיבה ואינם דורשים משאבים פיזיים. דבר זה הופך ניסויי מחשבה לכלי רב ערך עבור מדענים שאולי אין להם גישה לציוד מיוחד או שרוצים לבחון השערות מרובות במהירות.
מגבלה יסודית של ניסויים מחשבתיים היא שהם פעמים רבות אינם משקפים במדויק את העולם האמיתי. בעוד ניסויים מחשבתיים יכולים להיות שימושיים לחקר תרחישים היפותטיים, הם אינם יכולים להסביר את כל המשתנים שעשויים להיות נוכחים במצב בעולם האמיתי. דבר זה יכול להקשות על יישום התוצאות של ניסוי מחשבתי על מצבים בעולם האמיתי.
מגבלה נוספת של ניסויים מחשבתיים היא שהם עשויים להיות מושפעים [לעיתים מאוד] מההטיות וההנחות של החוקר. ניסויי מחשבה עשויים להיות גם נתונים לאותן הטיות קוגניטיביות שיכולות להשפיע על סוגים אחרים של מחקר. לדוגמה, חוקר עשוי להטות בשוגג את ניסוי המחשבה שלו על ידי הנחת נתונים מסוימים בהתבסס על אמונותיו או חוויותיו הקודמות.
בנוסף לחקר מושגים תיאורטיים ובדיקת השערות, ניסויי מחשבה יכולים לשרת מטרות אחרות במדע. לדוגמה, הם יכולים לשמש כדי לאתגר אמונות והנחות קיימות, כמו גם כדי ליצור שאלות מחקר חדשות. ניסויי מחשבה יכולים גם להיות כלי רב ערך להעברת רעיונות מדעיים לקהל רחב יותר, שכן הם יכולים לספק דרכים אינטואיטיביות ונגישות להעברת מושגים מורכבים.
ניסויי מחשבה יכולים לשמש גם ליצירת שאלות מחקר חדשות. לדוגמה, "בעיית העגלה" המפורסמת בפילוסופיה, השואלת האם זה מוסרי להקריב אדם אחד כדי להציל חמישה בתרחיש היפותטי של עגלה נמלטת, הובילה למגוון מחקרים הבוחנים קבלת החלטות מוסריות ואת טבעם של עקרונות מוסריים.
יתר על כן, ניסויים מחשבתיים יכולים לשמש כדי לחקור את ההשלכות של תגליות מדעיות. לדוגמה, הניסוי המחשבתי המפורסם של איינשטיין שכלל אדם הנוסע במהירות האור ומתבונן בצופה נייח הוביל לתורת היחסות שלו, שחוללה מהפכה בהבנתנו את המרחב והזמן.
עם זאת, כאמור יש גם מגבלות רציניות לשימוש בניסויי מחשבה במדע. מגבלה אחת היא שהם מבוססים לעתים קרובות על תרחישים פשוטים שעשויים שלא לשקף במדויק את התנאים בעולם האמיתי. בנוסף, המסקנות העולות מניסויי חשיבה עשויות להיות נתונות להטיות ולהנחות אישיות. לכן, חשוב לתת את הדעת על מגבלותיהם הרבות של ניסויים מחשבתיים ולהשלים אותם בנתונים אמפיריים ובבדיקות קפדניות במידת האפשר.
ניסויי מחשבה משמשים לא רק בפיזיקה או בפילוסופיה, אלא גם בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. בפסיכולוגיה, ניסויים מחשבתיים משמשים לעתים קרובות כדי לבחון מושגים תיאורטיים וליצור השערות שניתן לבחון באמצעות מחקר אמפירי. לעומת זאת, בפסיכיאטריה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כצורה של טיפול או כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל.
בפסיכולוגיה, אחת הדוגמאות לניסוי מחשבתי היא "בעיית מונטי הול", שהיא חידת הסתברות הכוללת דמיון של שעשועון שבו המתמודד צריך לבחור אחת משלוש דלתות, שמאחורי אחת מהן פרס, בעוד ששתי הדלתות האחרות מסתירות עז. המנחה, שיודע מה יש מאחורי כל דלת, פותח את אחת הדלתות הנותרות כדי לחשוף עז ואז מציע למתמודד להחליף את בחירתו לדלת השנייה שלא נפתחה. ניסוי מחשבתי זה מאתגר את האינטואיציות של המשתתפים לגבי הסתברות ושימש לחקר האופן שבו אנשים חושבים על אירועים לא בטוחים.
בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל, כמו גם כדי לאתגר דפוסי חשיבה לא מסתגלים . לדוגמה, מטפל עשוי לבקש מהמטופל לדמיין תרחיש היפותטי שבו הפחדים הגרועים ביותר שלו מתגשמים ולאחר מכן לעבוד עם המטופל כדי לאתגר את אמונותיו ולמצוא דרכים אדפטיביות יותר להתמודד.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
תופעה זו, של "זרימה מנטלית", מצב של מעורבות עמוקה ושקיעה בפעילויות שיכולות להוביל לשיפור הביצועים והרווחה הוצגה לראשונה על ידי Mihaly Csikszentmihalyi, והיא מדגיש כיצד אנשים יכולים לחוות שמחה ופרודוקטיביות הן במשימות יצירתיות והן במשימות יומיומיות. זרימה אינה מיועדת רק לאומנים ולספורטאים; היא יכולה להיות חלק מחיי היומיום שלנו כאשר אנו עוסקים בפעילויות מאתגרות או מהנות. זוהי הזמנה לצלול לתוך עולם הזרימה ולגלות את משמעותה בפסיכולוגיה חיובית ובביצועים אנושיים.
Mihaly Csikszentmihalyi
פסיכולוג הונגרי אמריקאי
המאפיינים העיקריים של מצב הזרימה מתוארים במאמרם של
van der Linden D, Tops M, Bakker AB. Go with the flow: A neuroscientific view on being fully engaged. Eur J Neurosci. 2021 Feb;53(4):947-963.
המאפיינים העיקריים של מצב הזרימה, כמתואר במאמר, כוללים את תשעת הממדים הבאים:
מיזוג של פעולה ותודעה: אנשים מבצעים משימות באופן אוטומטי, כאשר פעולותיהם משולבות בצורה חלקה עם המודעות שלהם.
ריכוז/ריכוז גבוה: יש מעורבות מלאה במשימה שעל הפרק, מה שמוביל לריכוז אינטנסיבי.
השתקפות עצמית מופחתת / היעדר דאגה: בשל רמת המיקוד הגבוהה, אנשים חווים רמות נמוכות של השתקפות עצמית ופחות מודאגים משיפוטים חיצוניים.
תחושת שליטה: אנשים מרגישים תחושה של שליטה על הביצועים שלהם ומאמינים שהם יכולים לשמור על רמות ביצועים נאותות.
מטרות ברורות: יש הבנה ברורה של מה צריך להשיג ואת המטרות שיש להשיג.
משוב: ניטור רציף של הביצועים מתרחש, לעתים קרובות ללא מודעות מודעת.
מאפיין מתגמל: החוויה עצמה מתגמלת ומהנה, ויוצרת רצון לחוות מחדש את מצב הזרימה.
שינוי חוויית הזמן: תפיסת הזמן משתנה, לעתים קרובות מרגיש כאילו הזמן עובר במהירות תוך כדי זרימה.
איזון בין מיומנויות לאתגר משימה: קיימת התאמה אופטימלית בין כישורי הפרט לבין אתגר המשימה, מה שמקל על ביצועי שיא.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
פוסט זה נכתב על ידי פרופ' יוסי לוין תוך שימוש ב GPT-4o.
רבים מאיתנו שאינם מורגלים בשימוש באינטלגנציה מלאכותית או בבינה מלאכותית [להלן AI ] מסתייגים מהשימוש בה. עם זאת ל AI יתרונות וניכרים לצד חסרונות.
בכתבה זו אתייחס ליתרונות ולחסרונות של AI , להתנגדות האקדמיה לשימוש באינטליגנציה מלאכותית במסגרות שלה, להתנגדויות הרבות במהלך ההיסטוריה ליישומן של טכנולוגיות חדשות, לשימוש באינטליגנציה מלאכותית הן על ידי האזרח מן השורה והן על ידי אנשים עם מוגבלויות, ולבסוף אקדיש קטע נרחב לאפשרויות שטכנולוגיה זו מציבה לעזרת אינדיבידואלים על הספקטרום האוטיסטי [במידה ויש להם יכולת קוגניטיבית להשתמש בטכנולוגיה . ספקטרום זה כולל גם מקרים של אספרגר]. לבסוף היכן שאני מתייחס לגברים הכוונה גם לנשים.
להלן היתרונות והחסרונות של שימוש ב- AI:
יתרונות השימוש בבינה מלאכותית:
אוטומציה של משימות חוזרות: AI יכול להפוך משימות שגרתיות כגון הזנת נתונים, שירות לקוחות או יצירת תוכן לאוטומטיות, לחסוך זמן ולהפחית טעויות אנוש. יעילות זו שימושית במיוחד בתעשיות כמו פיננסים, בריאות וחינוך.
עיבוד מערכי נתונים גדולים: בינה מלאכותית יכולה לעבד ולנתח כמויות עצומות של נתונים במהירות, לזהות דפוסים, מגמות ותובנות שיהיה קשה או ייקח זמן לבני אדם לזהות. דבר זה שימושי במיוחד בתחומי מחקר, שיווק ומדע.
זמינות של 24/7: מערכות AI, בניגוד לבני אדם, יכולות לעבוד מסביב לשעון ללא עייפות. זמינות מתמדת זו מועילה במיוחד במגזרים כמו שירות לקוחות, תמיכת IT ומערכות ניטור.
יעילות בעלויות: בינה מלאכותית יכולה להפחית את עלויות התפעול על-ידי אוטומציה של משימות עתירות עבודה. דבר זה מפחית את הצורך בצוותים גדולים, מייעל תהליכים בתעשיות החל מייצור ועד לוגיסטיקה.
התאמה אישית: בינה מלאכותית יכולה לנתח נתוני משתמשים בכדי לספק חוויות, המלצות או פתרונות מותאמים אישית, כגון קניות מקוונות, שירותי סטרימינג ושיווק דיגיטלי, ולשפר את שביעות הרצון והמעורבות של המשתמשים.
קבלת החלטות משופרת: בינה מלאכותית יכולה לספק תמיכה בקבלת החלטות על ידי ניתוח נתונים במהירות ובדייקנות רבה יותר מבני אדם. בתחומים כמו רפואה, פיננסים ועסקים, AI מסייע בקבלת החלטות מושכלות יותר, מונחות נתונים.
שיפור בתחום הבריאות: בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בתחום הבריאות על ידי סיוע באבחון, חיזוי התפרצויות מחלות ומיטוב תוכניות הטיפול. היא משפרת את הדיוק בדימות רפואי, גילוי תרופות וטיפולים מותאמים אישית.
בטיחות משופרת: בסביבות בסיכון גבוה כגון כרייה, תחנות כוח גרעיניות וחקר החלל, AI יכול לבצע משימות מסוכנות, ולהפחית את הסיכון לעובדים אנושיים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
המרחב אישי, הינו מושג יסוד בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, המתייחס לגבולות הפיזיים והרגשיים שאנשים יוצרים סביב עצמם. להלן נבחן את הישות הפסיכולוגית של המרחב האישי, התפתחותו לאורך תוחלת החיים, וריאציות תרבותיות ושימושיו המעשיים בתחומים שונים, כולל פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה, חינוך ואינטראקציה בין אדם למחשב. נשלב פרספקטיבות תיאורטיות, ממצאים אמפיריים ויישומים בעולם האמיתי בכדי לספק הבנה מקיפה של האופן שבו המרחב האישי מתפקד כמרכיב מכריע בהתנהגות האנושית ובאינטראקציה החברתית.
איור בעזרת AI
מרחב אישי הוא גבול בלתי נראה שאנשים שומרים סביבם, אשר יכול להשתנות בגודלו בהתאם לגורמים תרבותיים, חברתיים ופסיכולוגיים. זהו מושג דינמי וגמיש, המעוצב על ידי מערך של השפעות כגון אישיות, הקשר חברתי ונורמות תרבותיות. חקר המרחב האישי מספק תובנה לגבי ההתנהגות האנושית, אינטראקציות חברתיות ורווחה פסיכולוגית.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
מצמוץ עיניים מוגדר רפלקס שפותח ועוצם את העיניים לסירוגין. מצמוץ ממלא תפקיד חיוני בעין המסייע למסך את פניה בדמעות ומסיר חומרים מגרים מפני השטח של הקרנית והלחמית. למצמוץ עשוי להיות פונקציות אחרות שכן המצמוץ מתרחש לעתים קרובות יותר מהנדרש רק בכדי לשמור על העין לחה. המצמוץ מפזר את הפרשת הדמעות על גלגלי העיניים ושומר על העיניים לחות, מסיר תאים מתים, דמעות שייבשו ופסולת אחרת מהעיניים.
יש להבדיל מיצמוץ ממיוקימיה (myokymia), או אדוות שרירים, שהיא רעידה בלתי רצונית וספונטנית של שרירים בגוף. התופעה יכולה לקרות בשרירים המקיפים את העיניים [עין קופצת בשפת העם] ובדרך כלל הינה חולפת תוך זמן קצר כמספר שניות אך לעיתים המצב עלול להמשך זמן רב יותר. גורמים אפשריים הינם עייפות יתר, לחץ נפשי, תשישות צריכת קפאין מופרזת או תופעת לואי של תרופות.
יש להבדיל מצמוץ גם מתופעת ה"בלפרוספזם" (blepharospasm). זהו מצב בו השרירים האחראים על סגירת העיניים ועל הורדת הגבות מתכווצים באופן בלתי רצוני. כאשר התופעה קלה היא באה ליידי ביטוי במצמוצי עיניים מהירים, במצב קשה יותר מתכווצים השרירים למשך זמן קצר עד ארוך ואף עד לסגירה לחלוטין של העפעף.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
נשאלת השאלה מהם התהליכים הפסיכולוגיים המובילים אמנים ליצור אמנות?
ככלל, התהליכים הפסיכולוגיים המובילים אמנים ליצור אמנות הם רבי פנים ויכולים להיות מושפעים משילוב של גורמים פנימיים וחיצוניים. הנה כמה תהליכים פסיכולוגיים מרכזיים מעורבים:
1. מוטיבציה פנימית
ביטוי אישי: אמנים יוצרים לעתים קרובות אמנות כאמצעי להביע את מחשבותיהם, רגשותיהם וחוויותיהם. מוטיבציה פנימית זו נובעת מצורך עמוק לתקשר ולבטא את מה שעשוי להיות קשה להעביר באמצעות מילים.
שמחה וסיפוק: מעשה יצירת האמנות יכול להביא שמחה וסיפוק רבים, הגשמת רצון פנימי לביטוי עצמי ולהישגים.
2. תהליכים קוגניטיביים
פתרון בעיות: יצירת אמנות כרוכה לעתים קרובות בפתרון בעיות מורכבות הקשורות לקומפוזיציה, צבע, איזון וצורה. זה מעסיק את היכולות הקוגניטיביות של האמן, מגרה יצירתיות וחשיבה חדשנית.
מצב זרימה: אמנים רבים חווים מצב של זרימה, שבו הם שקועים לחלוטין בעבודתם. מצב זה של מוטיבציה ממוקדת משפר את יכולתם ליצור ויכול להיות מתגמל מאוד.
3. תהליכים רגשיים
ויסות רגשי: אמנות יכולה לשמש פורקן טיפולי, המסייע לאמנים לנהל ולווסת את רגשותיהם. על ידי תיעול רגשותיהם לעבודתם, אמנים יכולים להשיג תחושה של קתרזיס.
תהודה רגשית: אמנים שואפים לעתים קרובות לעורר רגשות בקהל שלהם. הרצון להתחבר עם אחרים ברמה הרגשית יכול להניע את תהליך היצירה.
4. גורמים פסיכודינמיים
דחפים לא מודעים: על פי תיאוריות פסיכודינמיות, דחפים ותשוקות לא מודעים יכולים להשפיע באופן משמעותי על היצירה האמנותית. אמנות יכולה להיות דרך לאמנים לחקור ולהביע מחשבות וקונפליקטים לא מודעים.
גיבוש זהות: אמנות יכולה למלא תפקיד מכריע בפיתוח וחיזוק זהותו של אמן, לספק תחושה של מטרה ומשמעות.
5. השפעות חברתיות ותרבותיות
נרטיבים תרבותיים: אמנים מושפעים לעתים קרובות מהנרטיבים התרבותיים והחברתיים שהם נחשפים אליהם. עבודתם יכולה לשקף, לבקר או לתרום לנרטיבים אלה.
קהילה ומשוב: אינטראקציה עם אמנים אחרים והקהל יכולה לספק משוב, אימות והשראה, ולהניע עוד יותר את תהליך היצירה.
6. גורמים התפתחותיים וסביבתיים
חוויות מוקדמות: חוויות חיים מוקדמות, כולל חשיפה לאמנות ועידוד מאחרים משמעותיים, יכולות לעצב באופן עמוק את נטייתו של הפרט ליצירה אמנותית.
גירויים סביבתיים: סביבת האמן, כולל החלל הפיזי, החומרים הזמינים והאירועים הנוכחיים, יכולה להשפיע על תהליך היצירה והתפוקה שלו.
7. תכונות פסיכולוגיות
פתיחות לחוויה: אמנים לעתים קרובות מקבלים ציון גבוה על תכונת הפתיחות לחוויות, הקשורה ליצירתיות, סקרנות ונכונות לחקור רעיונות וחוויות חדשות.
חוסן: היכולת להתמיד באתגרים ובמכשולים היא קריטית לאמנים, ומאפשרת להם להמשיך ליצור למרות הקשיים.
8. היבטים נוירו-מדעיים
תפקוד המוח: אזורים מסוימים במוח, כגון קליפת המוח הקדם-מצחית ורשת ברירת המחדל, מעורבים בחשיבה יצירתית וביצירת רעיונות אמנותיים. נוירופלסטיות גם משחקת תפקיד, שכן המוח מסתגל ויוצר קשרים חדשים באמצעות הפרקטיקה של אמנות.
לסיכום, יצירת אמנות היא יחסי גומלין מורכבים של מוטיבציות פנימיות, תהליכים קוגניטיביים ורגשיים, השפעות פסיכודינמיות, גורמים חברתיים ותרבותיים, תנאים התפתחותיים וסביבתיים, תכונות פסיכולוגיות והיבטים נוירו-מדעיים. המסע של כל אמן הוא ייחודי, מעוצב על ידי שילוב של אלמנטים אלה.
אמנים בפעולתם: הדמיה בעזרת AI
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
