ארכיון

הציר מעי-מוח והשפעתו על ההפרעות הנפשיות

נכתב ע"י פרופ' לוין

בכתבה זו אעבור על שלושה מאמרים משנת 2025 הדנים בציר המעי-מוח והשפעתו על ההפרעות הנפשיות. [נדגיש כי ההצעות שיובאו לטיפול תזונתי ו/או פרוביוטי הינן כתוספת לטיפול הרפואי והפסיכיאטרי המקובל שמומלץ יילקחו רק לאחר התייעצות עם גורם רפואי מוסמך ולא במקום הטיפול הרפואי המקובל]

ציר המעי-מוח: איור הרעיון בעזרת AI

נגדיר תחילה את המושגים מיקרוביום פרביוטיקה ופרוביוטיקה:

המונח "מיקרוביום" מתייחס לאוסף של כל המיקרואורגניזמים – כולל חיידקים, וירוסים, פטריות ומיקרובים אחרים – והחומר הגנטי שלהם שחי בסביבה מסוימת. לדוגמה, המיקרוביום האנושי מקיף את המיקרובים שמאכלסים את המעי, העור, הפה וחלקים אחרים בגוף, ויש לו תפקיד מפתח בתפקודים כמו עיכול, ויסות מערכת החיסון ואף השפעה על מצב הרוח וההתנהגות.

"מיקרוביום המעי" מתייחס לקהילת המיקרואורגניזמים — כולל חיידקים, נגיפים, פטריות ומיקרובים אחרים — והחומר הגנטי שלהם השוכנים במערכת העיכול. מיקרואורגניזמים אלה ממלאים תפקידים קריטיים בפירוק מזון, סינתזה של ויטמינים, ויסות מערכת החיסון והגנה מפני פתוגנים מזיקים. האיזון והגיוון של החיידקים הללו חיוניים לשמירה על הבריאות הכללית של המעי, ויכולים להשפיע על היבטים שונים של בריאות האדם, מעיכול ועד רווחה נפשית.

פרה-ביוטיקה:
פרה-ביוטיקה היא סוג של מרכיב מזון שאינו ניתן לעיכול — שלעתים קרובות מצוי בסיבים תזונתיים כמו אינולין ופרוקטו-אוליגוסכרידים — שמשפיע לטובה על המאכסן על-ידי גירוי סלקטיבי של גדילה ו/או פעילות של חיידקי מעיים מועילים. תרכובות אלה עוברות דרך החלקים העליונים של מערכת העיכול ללא עיכול, ומגיעות למעי הגס, שם הן משמשות כמזון לפרוביוטיקה, מה שעוזר לשמור על איזון בריא במיקרוביום המעי.

להלן מספר דוגמאות למזונות פרה-ביוטיים המסייעים להזין חיידקי מעיים מועילים:

שורש עולש: מקור עליון לאינולין, סיב פרה-ביוטיקה.

שום: מכיל אינולין ופרוקטואוליגוסכרידים, המקדמים פלורת מעיים בריאה.

בצל: מספק סיבים פרה-ביוטיים התומכים בחיידקים מועילים.

כרישה: בדומה לבצל, הם מוסיפים תרכובות פרה-ביוטיות לתזונה.

אספרגוס: מציע סיבים המסייעים לעורר את הצמיחה של חיידקים מועילים.

בננות: במיוחד כאשר מעט ירוק, הם מקור טוב של עמילן עמיד.

ארטישוק ירושלמי: גם עשיר באינולין, עוזר לשפר את בריאות המעי.

דגנים מלאים: שיבולת שועל, שעורה וחיטה מלאה מכילות סיבים שמשמשים כפרה-ביוטיקה.

שילוב מזונות אלה בתזונה שלכם יכול לתמוך באיזון בריא של חיידקי המעי

פרוביוטיקה:
פרוביוטיקה מורכבת ממיקרואורגניזמים חיים אשר, כאשר הם ניתנים בכמויות נאותות, מעניקים יתרונות בריאותיים למארח. בין הזנים הפרוביוטיים הנפוצים זנים של לקטובצילוס וביפידובקטריום. בדרך כלל צורכים אותם באמצעות מזונות מותססים או תוספי תזונה, והם עוזרים לתמוך בבריאות המעי על-ידי שיפור מאזן חיידקי המעי. הנה כמה דוגמאות למזונות פרוביוטיים:

קרא עוד »

חשיבות תפקוד האברון התוך תאי המכונה "מיטוכונדריה" לבריאות נפשית וגופנית

נכתב ע"י פרופ' לוין

האם יש מקום להתערבויות הממוקדות בתפקוד המיטוכונדריאלי בהפרעות נפשיות כסכיזופרניה, דכאון, מחלה ביפולרית ועוד לצד הטיפולים הרפואיים המקובלים?

מיטוכונדריה [הביטוי ביחיד הינו מיטוכונדריון וברבים מיטוכונדריה, אף על פי כן בהתאם לנוהג שרווח ,נתייחס למיטוכונדריה בלשון יחיד ולמיטוכונדריות בשם רבים] הוא אברון המצוי בתאים של רוב האאוקריוטים, כגון בעלי חיים, צמחים ופטריות. למיטוכונדריה יש מבנה קרום כפול והיא משתמשת בנשימה אירובית כדי לייצר אדנוזין טריפוספט (ATP), המשמש בתאים כמקור לאנרגיה כימית. המיטוכונדריה התגלתה על ידי אלברט פון קוליקר [Albert von Kölliker] בשנת 1857 בשרירים הרצוניים של חרקים. משמעות המונח מיטוכונדריה שהינו "גרגיר דמוי חוט" נטבע על ידי קרל בנדה [Carl Benda] בשנת 1898. המיטוכונדריה מכונה "תחנת הכוח של התא", ביטוי שהפך לפופולרי על ידי פיליפ סיקביץ [Philip Siekevitz] במאמר בשם זה משנת 1957 בעיתון "סיינטיפיק אמריקן" [ראה הערך בויקיפדיה].

ישנן שתי השערות לגבי מקור המיטוכונדריות: אנדוסימביוטי ואוטוגני. ההשערה האנדוסימביוטית מציעה כי המיטוכונדריות היו במקור תאים פרוקריוטים, המסוגלים ליישם מנגנוני חמצון שלא היו אפשריים עבור תאים אאוקריוטים; הם הפכו לאנדוסימביונטים החיים בתוך האיוקריוטה. בהשערה האוטוגנית, מיטוכונדריה נולדו על ידי פיצול חלק מהדנ"א מגרעין התא האאוקריוטי בזמן ההתפצלות האבולוציונית מהפרוקריוטים; חלק דנ"א זה היה מוקף בממברנות, שלא ניתן היה לחצותן על ידי חלבונים. מאחר שלמיטוכונדריה יש מאפיינים משותפים רבים עם חיידקים, ההשערה האנדוסימביוטית היא המקובלת יותר מבין שתי ההשערות [ראה הערך בויקיפדיה].

מיטוכונדריה הם אברונים חיוניים הנמצאים ברוב התאים האאוקריוטים, ואחראים בעיקר לייצור האנרגיה שהתאים זקוקים לה כדי לתפקד. יש להם מבנה ייחודי של קרום כפול הממלא תפקיד קריטי בתפקודם. הקרום החיצוני חלק וחדיר יחסית, ומאפשר למולקולות קטנות וליונים לעבור דרכו בקלות, בעוד שהקרום הפנימי מקופל בצורה מורכבת למבנים הנקראים cristae. קפלים אלה מגדילים מאוד את שטח הפנים הזמין לאירוח חלבונים החיוניים לייצור אנרגיה.

איור: מבנה המיטוכונדריה [לקוח מהערך בויקיפדיה]

קרא עוד »

רתימת "אסוציאציות חלשות" בהשראת תיאוריית החלום של רוברט סטיקגולד למערכות AI ליצירתיות משופרת

נכתב ע"י פרופ' לוין

א] מזה זמן אני נוטה לקבל את התיאוריה שחלומות נבנים על ידי קישור רעיונות חפצים ודמויות בהקשרים אסוציאטיביים חלשים יחסית לשעות הערות.

רוברט סטיקגולד חוקר שינה וחלומות מהרווארד סיפר שעבר עם בנו תאונת דרכים בכביש ראשי. בלילה חלם כי הוא ובנו שהיה עימו במכונית נמצאים בלונפארק במכוניות קטנות המתנגשות זו בזו. כך שהחוויה המציאותית השתנתה תוך שימוש באסוציאציות חלשות של לונפארק ומכוניות קטנות מתנגשות [לונפארק במקום כביש כמקום ההתרחשות] במקום כביש ומכוניות גדולות. אפשר והדבר סיפק חוויה אלטרנטיבית מתונה שמרככת את ההשפעה הטראומטית של התאונה בדומה אולי למה שקורה בטיפול נפשי בכלל וטיפול קוגניטיבי בפרט המספקים ובונים בטיפול אלטרנטיבות לחשיבה אודות חוויית ואירועים משמעותיים המפורשים לא פעם באופן קטסטרופלי על ידי המטופל.

הדמיית החלום של רוברט סטיקגולד בעזרת AI

לאחרונה שהייתי במלון באתונה יוון. לפני כן תהיתי באיזה מלון לבחור? האם בזה עם התקציב היחסית לא גבוה נאמר תקציב בינוני אך במיקום מעולה יחסית או בזה עם התקציב הגבוה במיקומים שונים בעיר. היססתי ואזי בחרתי מלון מסוים באתונה שהוא טוב דיו וממוקם היטב במרכזה של עיר אירופית זו. נציין כי לא לבחור כלל מלון זו לא אופציה שכן יתכן וברקע קיים הפחד הקטסטרופלי [שהוא בדרך כלל אינו מודע אך ניתן להגיע אליו] להישאר בעיר זרה בלילה קר ללא מקום ללון בו ולהיחשף לסכנות אפשריות האורבות לעת ליל.

בלילה חלמתי שאני במסע כלשהו עם רבים אחרים ואני צריך לבחור היכן ואיך לישון בלילה. בחלום אני מסתובב בהאנגר מסחרי גדול שנועד בחלום לשינה .ואני מסדר בו שמיכות על מזרן המונח על הרצפה לצד אחד מקירות המבנה ואזי מוצא ושואל ממשהו כורסא ושם אותה במקום מסוים ליד המזרן. והנה נדמה לי שזו נלקחה ואני פונה למישהו שיש כורסא לצידו במקום אחר בהאנגר ואומר לו "סליחה, כנראה לקחת את הכורסא שלי " הוא מתנצל ונותן לי את הכורסא שלו, אבל מסתבר שטעיתי ומצאתי את הכורסא שלי. פתאום החלום כמו קפץ באחת קדימה ומצאתי לעצמי מקום אחר מרכזי בהנגאר והשמיכה שלי מונחת על מזרן יחיד ופשוט ואילו הכורסא נעלמה בחלום. והנה לידי מיטה זוגית גדולה מעוצבת היטב ובה בחור שדיבר בקול וצחק בעודו מכוסה בשמיכת פוך ואילו לי שמיכה רגילה מאוד ויותר מכך בצידי השני מיטת זוגית מפוארת נוספת ובה בחור נוסף מכוסה בביסוי שמיכת צמר וכבשים ש ק סיים לדבר בטלפון מעוצב ויפה משנות ה -1960.

הדמיית החלום שלי באמצעות AI

משהתעוררתי חשבתי שזה בעצם זה דומה לחלום של סטיקגולד שכן שני החלומות עושות שימוש בהקשרי אסוציאציות חלשים לנושא משמעותי בחיי היומיום. במקרה של החלום שלי זה האנגר במקום מלון כמקום לשהות ולישון בו. החלום מעביר אולי מסר כי מה שחשוב זה לא דרגת ופאר המלון אלא אולי המיקום שלו. כמו החלום אומר: אתה יכול לישון בכל מקום, הנקודה היא המיקום שבו אתה ישן. בחלום היה זה מיקום ליד המיטה הגדולה עם הכיסוי המפואר משל למלון יקר ומפואר.

יתכן ואפוא והחלום רומז שזה לא פאר המלון, זה המיקום בתוך העיר. החלום גם יוצר אלטרנטיבה לפחד הקטסטרופלי להישאר בעיר זרה בלא מקום ללון בו והחשף לסכנות האורבות.

קרא עוד »

חוויות סף מוות: סקירה היסטורית ופנומנולוגית, פרשנויות וכיוונים עתידיים

נכתב ע"י פרופ' לוין

חוויות סף מוות הן אירועים מורכבים וסובייקטיביים המתרחשים על פי דיווחים כאשר אנשים נמצאים על סף מוות או נמצאים במצבים מסכני חיים. חוויות אלה תוארו בתרבויות ובתקופות שונות, וזכו לתשומת לב מחקרית במהלך המאה האחרונה. מחקרים מודרניים על חוויות סף מוות משלבים פרספקטיבות מהרפואה, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה ומדעי המוח, ומשקפות מאמץ רב-תחומי להבהיר את המנגנונים הבסיסיים שלהם ואת משמעותם. כאן נעקוב אחר האבולוציה ההיסטורית של המחקר על חוויות סף מוות, נתאר את המאפיינים הפנומנולוגיים המשותפים של חווית סף מוות, נסקור גישות מדעיות עכשוויות להבנת תופעות יוצאות דופן אלה, ונדון בסוגיות פילוסופיות מרכזיות העולות מדו"חות אודות חוויות סף המוות. לבסוף, נדגיש את המגבלות הנוכחיות, המחלוקות והכיוונים האפשריים לחקירה עתידית.

נזכיר תחילה שלושה חוקרים שהעלו את התופעה למודעות רחבה.

הראשון, ד"ר ריימונד א. מודי ידוע בעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך על חוויות סף מוות, בעיקר באמצעות ספרו משנת 1975, Life After Life.

תמונת ד"ר ריימונד א. מודי מתוך ויקיפדיה

ספר זה הפך את המונח "חוויית סף מוות" לפופולרי ועורר דיון ומחקר דיווחים של אנשים לאחר שהיו מתים קלינית או קרובים למוות ואז "קמו לתחייה".

קרא עוד »

הנושא המרתק של ניסויי חשיבה אודות היות סייבורג

נכתב ע"י פרופ' לוין

ניסויים מחשבתיים שימשו ועדיין משמשים בתחומים שונים של המדע בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים ולבחון השערות. הם יושמו בתחומים כגון פילוסופיה, פיזיקה, ביולוגיה ופסיכולוגיה, בין היתר. ניסויים מחשבתיים יכולים להיות מוגדרים כ"ניסויים המבוצעים באמצעות חשיבה" ללא צורך בכל ציוד פיזי. ניסויים אלה יכולים לסייע לחוקרים להבין תופעות מורכבות ולבחון את גבולות הבנתן.

את השימוש בניסויי מחשבה ניתן לייחס תחילה ליוון העתיקה, שם פילוסופים כמו אפלטון ואריסטו השתמשו בהם כדי לחקור מושגים כמו צדק ומוסר. בעת החדשה, הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין השתמש רבות בניסויי מחשבה בעבודתו, במיוחד בספרו חקירות פילוסופיות. בתחום הפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו מדענים כמו אלברט איינשטיין וארווין שרדינגר בכדי לפתח את תיאוריות היחסות ומכניקת הקוונטים שלהם, בהתאמה.

היישום של ניסויי מחשבה אינו מוגבל לפילוסופיה ולפיזיקה. בתחום הביולוגיה נעשה שימוש בניסויי מחשבה כדי לחקור את האבולוציה של מינים ואת התנהגותם של בעלי חיים. בפסיכולוגיה, ניסויי מחשבה שימשו לחקר מנגנוני התפיסה והקוגניציה. בנוסף, ניסויים מחשבתיים שימשו בכלכלה, מדע המדינה ותחומים אחרים בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים.

אחד היתרונות העיקריים של ניסויי מחשבה הוא שהם מאפשרים לחוקרים לחקור מושגים שעשויים להיות קשים או בלתי אפשריים לבדיקה בעולם האמיתי. לדוגמה, בפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו כדי לחקור את ההשלכות של התרחבות הזמן ואת ההתנהגות של חלקיקים ברמה הקוונטית. בנוסף, ניתן להשתמש בניסויי מחשבה בכדי לבחון את גבולות התיאוריות הקיימות ולפתח השערות חדשות. על ידי סימולציה של תרחישים שונים באמצעות חשיבה, חוקרים יכולים לנסות ולהשיג הבנה טובה יותר של המנגנונים והמרכיבים של מערכת נתונה.

יתרון נוסף של ניסויי מחשבה הוא שניתן לבצע אותם במהירות וללא עלות. בניגוד לניסויים מסורתיים, שעשויים לדרוש ציוד יקר ופרקי זמן משמעותיים, ניסויי מחשבה יכולים להתבצע באמצעות חשיבה ואינם דורשים משאבים פיזיים. דבר זה הופך ניסויי מחשבה לכלי רב ערך עבור מדענים שאולי אין להם גישה לציוד מיוחד או שרוצים לבחון השערות מרובות במהירות.

מגבלה יסודית של ניסויים מחשבתיים היא שהם פעמים רבות אינם משקפים במדויק את העולם האמיתי. בעוד ניסויים מחשבתיים יכולים להיות שימושיים לחקר תרחישים היפותטיים, הם אינם יכולים להסביר את כל המשתנים שעשויים להיות נוכחים במצב בעולם האמיתי. דבר זה יכול להקשות על יישום התוצאות של ניסוי מחשבתי על מצבים בעולם האמיתי.

מגבלה נוספת של ניסויים מחשבתיים היא שהם עשויים להיות מושפעים [לעיתים מאוד] מההטיות וההנחות של החוקר. ניסויי מחשבה עשויים להיות גם נתונים לאותן הטיות קוגניטיביות שיכולות להשפיע על סוגים אחרים של מחקר. לדוגמה, חוקר עשוי להטות בשוגג את ניסוי המחשבה שלו על ידי הנחת נתונים מסוימים בהתבסס על אמונותיו או חוויותיו הקודמות.

בנוסף לחקר מושגים תיאורטיים ובדיקת השערות, ניסויי מחשבה יכולים לשרת מטרות אחרות במדע. לדוגמה, הם יכולים לשמש כדי לאתגר אמונות והנחות קיימות, כמו גם כדי ליצור שאלות מחקר חדשות. ניסויי מחשבה יכולים גם להיות כלי רב ערך להעברת רעיונות מדעיים לקהל רחב יותר, שכן הם יכולים לספק דרכים אינטואיטיביות ונגישות להעברת מושגים מורכבים.

ניסויי מחשבה יכולים לשמש גם ליצירת שאלות מחקר חדשות. לדוגמה, "בעיית העגלה" המפורסמת בפילוסופיה, השואלת האם זה מוסרי להקריב אדם אחד כדי להציל חמישה בתרחיש היפותטי של עגלה נמלטת, הובילה למגוון מחקרים הבוחנים קבלת החלטות מוסריות ואת טבעם של עקרונות מוסריים.

יתר על כן, ניסויים מחשבתיים יכולים לשמש כדי לחקור את ההשלכות של תגליות מדעיות. לדוגמה, הניסוי המחשבתי המפורסם של איינשטיין שכלל אדם הנוסע במהירות האור ומתבונן בצופה נייח הוביל לתורת היחסות שלו, שחוללה מהפכה בהבנתנו את המרחב והזמן.

עם זאת, כאמור יש גם מגבלות רציניות לשימוש בניסויי מחשבה במדע. מגבלה אחת היא שהם מבוססים לעתים קרובות על תרחישים פשוטים שעשויים שלא לשקף במדויק את התנאים בעולם האמיתי. בנוסף, המסקנות העולות מניסויי חשיבה עשויות להיות נתונות להטיות ולהנחות אישיות. לכן, חשוב לתת את הדעת על מגבלותיהם הרבות של ניסויים מחשבתיים ולהשלים אותם בנתונים אמפיריים ובבדיקות קפדניות במידת האפשר.

ניסויי מחשבה משמשים לא רק בפיזיקה או בפילוסופיה, אלא גם בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. בפסיכולוגיה, ניסויים מחשבתיים משמשים לעתים קרובות כדי לבחון מושגים תיאורטיים וליצור השערות שניתן לבחון באמצעות מחקר אמפירי. לעומת זאת, בפסיכיאטריה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כצורה של טיפול או כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל.

בפסיכולוגיה, אחת הדוגמאות לניסוי מחשבתי היא "בעיית מונטי הול", שהיא חידת הסתברות הכוללת דמיון של שעשועון שבו המתמודד צריך לבחור אחת משלוש דלתות, שמאחורי אחת מהן פרס, בעוד ששתי הדלתות האחרות מסתירות עז. המנחה, שיודע מה יש מאחורי כל דלת, פותח את אחת הדלתות הנותרות כדי לחשוף עז ואז מציע למתמודד להחליף את בחירתו לדלת השנייה שלא נפתחה. ניסוי מחשבתי זה מאתגר את האינטואיציות של המשתתפים לגבי הסתברות ושימש לחקר האופן שבו אנשים חושבים על אירועים לא בטוחים.

בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל, כמו גם כדי לאתגר דפוסי חשיבה לא מסתגלים . לדוגמה, מטפל עשוי לבקש מהמטופל לדמיין תרחיש היפותטי שבו הפחדים הגרועים ביותר שלו מתגשמים ולאחר מכן לעבוד עם המטופל כדי לאתגר את אמונותיו ולמצוא דרכים אדפטיביות יותר להתמודד.

קרא עוד »

הפוטנציאל של גיוס אינטליגנציה מלאכותית [AI] לעזרת אינדיבידואלים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי

נכתב ע"י פרופ' לוין

פוסט זה נכתב על ידי פרופ' יוסי לוין תוך שימוש ב GPT-4o.

רבים מאיתנו שאינם מורגלים בשימוש באינטלגנציה מלאכותית או בבינה מלאכותית [להלן AI ] מסתייגים מהשימוש בה. עם זאת ל AI יתרונות וניכרים לצד חסרונות.

בכתבה זו אתייחס ליתרונות ולחסרונות של AI , להתנגדות האקדמיה לשימוש באינטליגנציה מלאכותית במסגרות שלה, להתנגדויות הרבות במהלך ההיסטוריה ליישומן של טכנולוגיות חדשות, לשימוש באינטליגנציה מלאכותית הן על ידי האזרח מן השורה והן על ידי אנשים עם מוגבלויות, ולבסוף אקדיש קטע נרחב לאפשרויות שטכנולוגיה זו מציבה לעזרת אינדיבידואלים על הספקטרום האוטיסטי [במידה ויש להם יכולת קוגניטיבית להשתמש בטכנולוגיה . ספקטרום זה כולל גם מקרים של אספרגר]. לבסוף היכן שאני מתייחס לגברים הכוונה גם לנשים.

להלן היתרונות והחסרונות של שימוש ב- AI:

יתרונות השימוש בבינה מלאכותית:

אוטומציה של משימות חוזרות: AI יכול להפוך משימות שגרתיות כגון הזנת נתונים, שירות לקוחות או יצירת תוכן לאוטומטיות, לחסוך זמן ולהפחית טעויות אנוש. יעילות זו שימושית במיוחד בתעשיות כמו פיננסים, בריאות וחינוך.

עיבוד מערכי נתונים גדולים: בינה מלאכותית יכולה לעבד ולנתח כמויות עצומות של נתונים במהירות, לזהות דפוסים, מגמות ותובנות שיהיה קשה או ייקח זמן לבני אדם לזהות. דבר זה שימושי במיוחד בתחומי מחקר, שיווק ומדע.

זמינות של 24/7: מערכות AI, בניגוד לבני אדם, יכולות לעבוד מסביב לשעון ללא עייפות. זמינות מתמדת זו מועילה במיוחד במגזרים כמו שירות לקוחות, תמיכת IT ומערכות ניטור.

יעילות בעלויות: בינה מלאכותית יכולה להפחית את עלויות התפעול על-ידי אוטומציה של משימות עתירות עבודה. דבר זה מפחית את הצורך בצוותים גדולים, מייעל תהליכים בתעשיות החל מייצור ועד לוגיסטיקה.

התאמה אישית: בינה מלאכותית יכולה לנתח נתוני משתמשים בכדי לספק חוויות, המלצות או פתרונות מותאמים אישית, כגון קניות מקוונות, שירותי סטרימינג ושיווק דיגיטלי, ולשפר את שביעות הרצון והמעורבות של המשתמשים.

קבלת החלטות משופרת: בינה מלאכותית יכולה לספק תמיכה בקבלת החלטות על ידי ניתוח נתונים במהירות ובדייקנות רבה יותר מבני אדם. בתחומים כמו רפואה, פיננסים ועסקים, AI מסייע בקבלת החלטות מושכלות יותר, מונחות נתונים.

שיפור בתחום הבריאות: בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בתחום הבריאות על ידי סיוע באבחון, חיזוי התפרצויות מחלות ומיטוב תוכניות הטיפול. היא משפרת את הדיוק בדימות רפואי, גילוי תרופות וטיפולים מותאמים אישית.

בטיחות משופרת: בסביבות בסיכון גבוה כגון כרייה, תחנות כוח גרעיניות וחקר החלל, AI יכול לבצע משימות מסוכנות, ולהפחית את הסיכון לעובדים אנושיים.

קרא עוד »

מחשבות אודות השראת סינסתזיה כאמצעי טיפולי: המקרה של השראת סינסתזיה באמצעות אווטאר ויזואלי אודיטורי לטיפול בהזיות קוליות בסכיזופרניה

נכתב ע"י פרופ' לוין

המושג הלוצינציות הופיע כבר ב-40-120 לפני הספירה עת ה-ASCLEPIADES הרומי הבחין בין מה שאנו מכנים היום הלוצינציות ודלוזיות.

Asclepiades 171 – 110 BC

המילה הלוצינציה עצמה מוצאה במילה לטינית שמשמעותה לשוטט ברחבי הנפש", באנגלית היא נמצאת בשימוש משנת 1572, ולפסיכיאטריה הוכנסה בשנת 1837 ע"י ESQUIROL, שתיאורו אותה משמש בסיס להגדרתה עד היום דהיינו כתפיסה חושית המתרחשת ללא גירוי חיצוני מקביל.

Jean-Étienne Dominique Esquirol 1772 – 1840

הלוצינציה בד"כ נחשבת לתסמין פסיכיאטרי המופיע במצבים פסיכוטיים פונקציונלים: כגון סכיזופרניה, פסיכוזות פונקציונליות קצרות, דיכאון פסיכוטי ועוד, במצבים פסיכוטיים על רקע אורגני כמו: מצבי הרעלה תרופתית, נטילת סמים שונים כמו L.S.D. (כאן מעניין לקרוא את תאוריו המרתקים של  HOFFMAN, ממציא ה-L.S.D. אודות חוויותיו המרתקות תחת השפעת חומר זה [גידולים מוחיים שונים, אלכהוליזם, לופוס אריטמטוזיס, הפרעות אנדוקריניות שונות, שינויים אלקטרוליטריים, עגבת ועוד.[

Albert Hofmann 1906 –2008

קרא עוד »

לשאלת היחסים האפשריים בין הנוירולוגיה לפסיכיאטריה

נכתב ע"י פרופ' לוין

פרופ' יוסף לוין, דר' דורון תודר, פרופ' זאב קפלן

האם עיסוק הפסיכיאטריה הינו בהפרעות פונקציונליות כאלו שלא נמצא להן בסיס אתיולוגי ו/או נאורופתולוגי ואילו הנוירולוגיה בהפרעות אורגניות מוחיות להן נמצא בסיס כזה, או שמא עיסוק הפסיכיאטריה בהפרעות נפשיות ואילו עיסוק הנוירולוגיה בהפרעות מוחיות. האם הבסיס לפסיכיאטריה קשור במבנה הנפש ואילו הבסיס לנארולוגיה קשור במדעי המוח?

אין לברוח מכך כי בבואנו לדון ביחסים בין הנוירולוגיה והפסיכיאטריה אנו נוגעים בבעיה הפסיכופיזית או ביחסים אשר בין  הגוף והנפש. יחסים אותם חווה כל אחד מאיתנו בעצם הווייתו. המבקש לתור אחרי היחסים בין גוף ונפש או מוח ונפש יכול לעיין בספרו של ישעיהו ליבוביץ. גוף ונפש: הבעיה הפסיכו פיזית (לייבוביץ, 1982). ככלל טוען ליבוביץ כי "…הבעיה הפסיכופיזית מורכבת לאמיתו של דבר משתי בעיות: האחת— האומנם קיימים שני עולמות שונים (בהקשרנו: עולם הנפש ועולם המוח) שקיימת ביניהם קורלציה? והשנייה אם אכן קיימים שני עולמות כאלו מה טיבה של אותה קורלציה…". בספר זה מחדד ישעיהו ליבוביץ כי "השאלה אינה (רק) כיצד פועל המוח אלא (גם) כיצד פועל בעל המוח, וכיצד יתכן שתהליך פיסי במוח הנתון לתצפית ברשות הרבים מתגלגל באירוע תודעתי (נפשי) ברשות היחיד".

מגוון פתרונות הוצעו לבעיית יחסי הגוף והנפש. ביניהם הפתרונות המוניסטיים המניחים קיומה של ישות אחת. כך ניתן לטעון כי הכול "גופני" או "מוחי" ואילו ההיבט הנפשי הוא סוג של תופעה נגזרת או מן מוצר של העולם הגופני או לטעון כי הכול "נפשי" ואילו ההיבטים הגופניים הם רק סוג של השתקפות או נגזרות של העולם הנפשי או לחילופין קיימת אפשרות מוניסטית נוספת והיא להניח קיומה של ישות רחבה הן מן הגוף והן מן הנפש אשר הן הגוף והן הנפש הם שני היבטים שלה.

מאידך קיימים הפתרונות הדואליסטיים המניחים את  קיומם הן של עולם פיזי והן של עולם נפשי כאשר קיים ביניהם או קשר סיבתי הדדי כך שאחד יכול להיות סיבתו של השני או לטעון כי אין אנו יכולים להבין באם קיים (או לא) קשר סיבתי (ואף את טיבו) ואף על פי כן יש ביניהם מן מקביליות או סוג כלשהו של מתאם.

בשנת 2009 נערך במסגרת הכנס הבינתחומי ה-2 לפסיכיאטריה ונוירולוגיה (יו"ר פרופ' עמוס קורצין ופרופ' מיכאל דוידסון ראשי הקתדרות באותה תקופה ללימודי נוירולוגיה ופסיכיאטריה בהתאמה) דיון בשאלה: המקום של הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. והאם הפסיכיאטריה הינה ענף בנוירולוגיה?

קרא עוד »