ארכיון

רגישות פסיכולוגית לסוגיה

נכתב ע"י פרופ' לוין

הפעם נרחיב בנושא של רגישות פסיכולוגית לסוגיה. רגישות פסיכולוגית מתייחסת ליכולת המוגברת של אדם לתפוס, לחוות או להגיב לגירויים פנימיים או חיצוניים, במיוחד אלה המערבים רגשות, מערכות יחסים או רמזים חברתיים. זהו מושג היכול להשתנות במידה רבה בין אנשים ומושפע מאישיות, חינוך, גורמים תרבותיים ואפילו נטיות ביולוגיות.

להלן כמה ממדים של רגישות פסיכולוגית: [כאשר נציין כי חלקם מדגימים חפיפה חלקית].

רגישות רגשית [רגישות לגבי הבעה רגשית לסוגיה]: היכולת להרגיש רגשות עמוקים ואינטנסיביים. אפשרי לכלול בכך גם יכולת למודעות חזקה למצבים הרגשיים של האדם ושל אחרים. לעתים קרובות רגישות זו קשורה לתכונות כמו אמפתיה ואינטליגנציה רגשית.

רגישות קוגניטיבית [ראה הרחבה בהמשך]: מודעות מוגברת לניואנסים במידע, כגון לשפה, לטון או להקשר, הדבר כולל רגישות לביקורת, משוב או מצבים מעורפלים. זו עשויה להיות במתאם עם חשיבה רפלקטיבית או נטייה לנתח יתר על המידה.

רגישות בין-אישית: תפיסה חדה של רמזים חברתיים ותקשורת לא מילולית, כגון שפת גוף או טון דיבור. לעתים קרובות קשורה עם רצון עז לשמור על הרמוניה ולמנוע קונפליקט. יכולה לגרום לאנשים להיות מיומנים בניווט בדינמיקה חברתית מורכבת, אך עלולה להוביל לפגיעות באינטראקציות מאתגרות.

רגישות פיזיולוגית: יחסי הגומלין בין מצבים פסיכולוגיים לבין תחושות פיזיות, כגון תחושה פיזית המושפעת מלחץ נפשי. הדבר עשוי לכלול עיבוד חושי מוגבר, כגון להיות מוצף בקלות על ידי אורות בהירים, רעשים חזקים או סביבות כאוטיות.

רגישות תרבותית והקשרית: מודעות לאופן שבו נורמות תרבותיות או חברתיות מעצבות אינטראקציות ותגובות רגשיות. רגישות להבדלים תרבותיים או לעוולות חברתיות.

קרא עוד »

הנושא המרתק של ניסויי חשיבה אודות היות סייבורג

נכתב ע"י פרופ' לוין

ניסויים מחשבתיים שימשו ועדיין משמשים בתחומים שונים של המדע בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים ולבחון השערות. הם יושמו בתחומים כגון פילוסופיה, פיזיקה, ביולוגיה ופסיכולוגיה, בין היתר. ניסויים מחשבתיים יכולים להיות מוגדרים כ"ניסויים המבוצעים באמצעות חשיבה" ללא צורך בכל ציוד פיזי. ניסויים אלה יכולים לסייע לחוקרים להבין תופעות מורכבות ולבחון את גבולות הבנתן.

את השימוש בניסויי מחשבה ניתן לייחס תחילה ליוון העתיקה, שם פילוסופים כמו אפלטון ואריסטו השתמשו בהם כדי לחקור מושגים כמו צדק ומוסר. בעת החדשה, הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין השתמש רבות בניסויי מחשבה בעבודתו, במיוחד בספרו חקירות פילוסופיות. בתחום הפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו מדענים כמו אלברט איינשטיין וארווין שרדינגר בכדי לפתח את תיאוריות היחסות ומכניקת הקוונטים שלהם, בהתאמה.

היישום של ניסויי מחשבה אינו מוגבל לפילוסופיה ולפיזיקה. בתחום הביולוגיה נעשה שימוש בניסויי מחשבה כדי לחקור את האבולוציה של מינים ואת התנהגותם של בעלי חיים. בפסיכולוגיה, ניסויי מחשבה שימשו לחקר מנגנוני התפיסה והקוגניציה. בנוסף, ניסויים מחשבתיים שימשו בכלכלה, מדע המדינה ותחומים אחרים בכדי לחקור את ההשלכות של מושגים תיאורטיים.

אחד היתרונות העיקריים של ניסויי מחשבה הוא שהם מאפשרים לחוקרים לחקור מושגים שעשויים להיות קשים או בלתי אפשריים לבדיקה בעולם האמיתי. לדוגמה, בפיזיקה, ניסויים מחשבתיים שימשו כדי לחקור את ההשלכות של התרחבות הזמן ואת ההתנהגות של חלקיקים ברמה הקוונטית. בנוסף, ניתן להשתמש בניסויי מחשבה בכדי לבחון את גבולות התיאוריות הקיימות ולפתח השערות חדשות. על ידי סימולציה של תרחישים שונים באמצעות חשיבה, חוקרים יכולים לנסות ולהשיג הבנה טובה יותר של המנגנונים והמרכיבים של מערכת נתונה.

יתרון נוסף של ניסויי מחשבה הוא שניתן לבצע אותם במהירות וללא עלות. בניגוד לניסויים מסורתיים, שעשויים לדרוש ציוד יקר ופרקי זמן משמעותיים, ניסויי מחשבה יכולים להתבצע באמצעות חשיבה ואינם דורשים משאבים פיזיים. דבר זה הופך ניסויי מחשבה לכלי רב ערך עבור מדענים שאולי אין להם גישה לציוד מיוחד או שרוצים לבחון השערות מרובות במהירות.

מגבלה יסודית של ניסויים מחשבתיים היא שהם פעמים רבות אינם משקפים במדויק את העולם האמיתי. בעוד ניסויים מחשבתיים יכולים להיות שימושיים לחקר תרחישים היפותטיים, הם אינם יכולים להסביר את כל המשתנים שעשויים להיות נוכחים במצב בעולם האמיתי. דבר זה יכול להקשות על יישום התוצאות של ניסוי מחשבתי על מצבים בעולם האמיתי.

מגבלה נוספת של ניסויים מחשבתיים היא שהם עשויים להיות מושפעים [לעיתים מאוד] מההטיות וההנחות של החוקר. ניסויי מחשבה עשויים להיות גם נתונים לאותן הטיות קוגניטיביות שיכולות להשפיע על סוגים אחרים של מחקר. לדוגמה, חוקר עשוי להטות בשוגג את ניסוי המחשבה שלו על ידי הנחת נתונים מסוימים בהתבסס על אמונותיו או חוויותיו הקודמות.

בנוסף לחקר מושגים תיאורטיים ובדיקת השערות, ניסויי מחשבה יכולים לשרת מטרות אחרות במדע. לדוגמה, הם יכולים לשמש כדי לאתגר אמונות והנחות קיימות, כמו גם כדי ליצור שאלות מחקר חדשות. ניסויי מחשבה יכולים גם להיות כלי רב ערך להעברת רעיונות מדעיים לקהל רחב יותר, שכן הם יכולים לספק דרכים אינטואיטיביות ונגישות להעברת מושגים מורכבים.

ניסויי מחשבה יכולים לשמש גם ליצירת שאלות מחקר חדשות. לדוגמה, "בעיית העגלה" המפורסמת בפילוסופיה, השואלת האם זה מוסרי להקריב אדם אחד כדי להציל חמישה בתרחיש היפותטי של עגלה נמלטת, הובילה למגוון מחקרים הבוחנים קבלת החלטות מוסריות ואת טבעם של עקרונות מוסריים.

יתר על כן, ניסויים מחשבתיים יכולים לשמש כדי לחקור את ההשלכות של תגליות מדעיות. לדוגמה, הניסוי המחשבתי המפורסם של איינשטיין שכלל אדם הנוסע במהירות האור ומתבונן בצופה נייח הוביל לתורת היחסות שלו, שחוללה מהפכה בהבנתנו את המרחב והזמן.

עם זאת, כאמור יש גם מגבלות רציניות לשימוש בניסויי מחשבה במדע. מגבלה אחת היא שהם מבוססים לעתים קרובות על תרחישים פשוטים שעשויים שלא לשקף במדויק את התנאים בעולם האמיתי. בנוסף, המסקנות העולות מניסויי חשיבה עשויות להיות נתונות להטיות ולהנחות אישיות. לכן, חשוב לתת את הדעת על מגבלותיהם הרבות של ניסויים מחשבתיים ולהשלים אותם בנתונים אמפיריים ובבדיקות קפדניות במידת האפשר.

ניסויי מחשבה משמשים לא רק בפיזיקה או בפילוסופיה, אלא גם בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. בפסיכולוגיה, ניסויים מחשבתיים משמשים לעתים קרובות כדי לבחון מושגים תיאורטיים וליצור השערות שניתן לבחון באמצעות מחקר אמפירי. לעומת זאת, בפסיכיאטריה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כצורה של טיפול או כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל.

בפסיכולוגיה, אחת הדוגמאות לניסוי מחשבתי היא "בעיית מונטי הול", שהיא חידת הסתברות הכוללת דמיון של שעשועון שבו המתמודד צריך לבחור אחת משלוש דלתות, שמאחורי אחת מהן פרס, בעוד ששתי הדלתות האחרות מסתירות עז. המנחה, שיודע מה יש מאחורי כל דלת, פותח את אחת הדלתות הנותרות כדי לחשוף עז ואז מציע למתמודד להחליף את בחירתו לדלת השנייה שלא נפתחה. ניסוי מחשבתי זה מאתגר את האינטואיציות של המשתתפים לגבי הסתברות ושימש לחקר האופן שבו אנשים חושבים על אירועים לא בטוחים.

בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, ניסויי מחשבה משמשים לעתים קרובות כדי לחקור את האמונות וההנחות הבסיסיות של המטופל, כמו גם כדי לאתגר דפוסי חשיבה לא מסתגלים . לדוגמה, מטפל עשוי לבקש מהמטופל לדמיין תרחיש היפותטי שבו הפחדים הגרועים ביותר שלו מתגשמים ולאחר מכן לעבוד עם המטופל כדי לאתגר את אמונותיו ולמצוא דרכים אדפטיביות יותר להתמודד.

קרא עוד »

תופעת הזרימה המנטלית

נכתב ע"י פרופ' לוין

תופעה זו, של "זרימה מנטלית", מצב של מעורבות עמוקה ושקיעה בפעילויות שיכולות להוביל לשיפור הביצועים והרווחה הוצגה לראשונה על ידי Mihaly Csikszentmihalyi, והיא מדגיש כיצד אנשים יכולים לחוות שמחה ופרודוקטיביות הן במשימות יצירתיות והן במשימות יומיומיות. זרימה אינה מיועדת רק לאומנים ולספורטאים; היא יכולה להיות חלק מחיי היומיום שלנו כאשר אנו עוסקים בפעילויות מאתגרות או מהנות. זוהי הזמנה לצלול לתוך עולם הזרימה ולגלות את משמעותה בפסיכולוגיה חיובית ובביצועים אנושיים.

Mihaly Csikszentmihalyi
פסיכולוג הונגרי אמריקאי

המאפיינים העיקריים של מצב הזרימה מתוארים במאמרם של

van der Linden D, Tops M, Bakker AB. Go with the flow: A neuroscientific view on being fully engaged. Eur J Neurosci. 2021 Feb;53(4):947-963.

המאפיינים העיקריים של מצב הזרימה, כמתואר במאמר, כוללים את תשעת הממדים הבאים:

מיזוג של פעולה ותודעה: אנשים מבצעים משימות באופן אוטומטי, כאשר פעולותיהם משולבות בצורה חלקה עם המודעות שלהם.

ריכוז/ריכוז גבוה: יש מעורבות מלאה במשימה שעל הפרק, מה שמוביל לריכוז אינטנסיבי.

השתקפות עצמית מופחתת / היעדר דאגה: בשל רמת המיקוד הגבוהה, אנשים חווים רמות נמוכות של השתקפות עצמית ופחות מודאגים משיפוטים חיצוניים.

תחושת שליטה: אנשים מרגישים תחושה של שליטה על הביצועים שלהם ומאמינים שהם יכולים לשמור על רמות ביצועים נאותות.

מטרות ברורות: יש הבנה ברורה של מה צריך להשיג ואת המטרות שיש להשיג.

משוב: ניטור רציף של הביצועים מתרחש, לעתים קרובות ללא מודעות מודעת.

מאפיין מתגמל: החוויה עצמה מתגמלת ומהנה, ויוצרת רצון לחוות מחדש את מצב הזרימה.

שינוי חוויית הזמן: תפיסת הזמן משתנה, לעתים קרובות מרגיש כאילו הזמן עובר במהירות תוך כדי זרימה.

איזון בין מיומנויות לאתגר משימה: קיימת התאמה אופטימלית בין כישורי הפרט לבין אתגר המשימה, מה שמקל על ביצועי שיא.

קרא עוד »

הפוטנציאל של גיוס אינטליגנציה מלאכותית [AI] לעזרת אינדיבידואלים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי

נכתב ע"י פרופ' לוין

פוסט זה נכתב על ידי פרופ' יוסי לוין תוך שימוש ב GPT-4o.

רבים מאיתנו שאינם מורגלים בשימוש באינטלגנציה מלאכותית או בבינה מלאכותית [להלן AI ] מסתייגים מהשימוש בה. עם זאת ל AI יתרונות וניכרים לצד חסרונות.

בכתבה זו אתייחס ליתרונות ולחסרונות של AI , להתנגדות האקדמיה לשימוש באינטליגנציה מלאכותית במסגרות שלה, להתנגדויות הרבות במהלך ההיסטוריה ליישומן של טכנולוגיות חדשות, לשימוש באינטליגנציה מלאכותית הן על ידי האזרח מן השורה והן על ידי אנשים עם מוגבלויות, ולבסוף אקדיש קטע נרחב לאפשרויות שטכנולוגיה זו מציבה לעזרת אינדיבידואלים על הספקטרום האוטיסטי [במידה ויש להם יכולת קוגניטיבית להשתמש בטכנולוגיה . ספקטרום זה כולל גם מקרים של אספרגר]. לבסוף היכן שאני מתייחס לגברים הכוונה גם לנשים.

להלן היתרונות והחסרונות של שימוש ב- AI:

יתרונות השימוש בבינה מלאכותית:

אוטומציה של משימות חוזרות: AI יכול להפוך משימות שגרתיות כגון הזנת נתונים, שירות לקוחות או יצירת תוכן לאוטומטיות, לחסוך זמן ולהפחית טעויות אנוש. יעילות זו שימושית במיוחד בתעשיות כמו פיננסים, בריאות וחינוך.

עיבוד מערכי נתונים גדולים: בינה מלאכותית יכולה לעבד ולנתח כמויות עצומות של נתונים במהירות, לזהות דפוסים, מגמות ותובנות שיהיה קשה או ייקח זמן לבני אדם לזהות. דבר זה שימושי במיוחד בתחומי מחקר, שיווק ומדע.

זמינות של 24/7: מערכות AI, בניגוד לבני אדם, יכולות לעבוד מסביב לשעון ללא עייפות. זמינות מתמדת זו מועילה במיוחד במגזרים כמו שירות לקוחות, תמיכת IT ומערכות ניטור.

יעילות בעלויות: בינה מלאכותית יכולה להפחית את עלויות התפעול על-ידי אוטומציה של משימות עתירות עבודה. דבר זה מפחית את הצורך בצוותים גדולים, מייעל תהליכים בתעשיות החל מייצור ועד לוגיסטיקה.

התאמה אישית: בינה מלאכותית יכולה לנתח נתוני משתמשים בכדי לספק חוויות, המלצות או פתרונות מותאמים אישית, כגון קניות מקוונות, שירותי סטרימינג ושיווק דיגיטלי, ולשפר את שביעות הרצון והמעורבות של המשתמשים.

קבלת החלטות משופרת: בינה מלאכותית יכולה לספק תמיכה בקבלת החלטות על ידי ניתוח נתונים במהירות ובדייקנות רבה יותר מבני אדם. בתחומים כמו רפואה, פיננסים ועסקים, AI מסייע בקבלת החלטות מושכלות יותר, מונחות נתונים.

שיפור בתחום הבריאות: בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בתחום הבריאות על ידי סיוע באבחון, חיזוי התפרצויות מחלות ומיטוב תוכניות הטיפול. היא משפרת את הדיוק בדימות רפואי, גילוי תרופות וטיפולים מותאמים אישית.

בטיחות משופרת: בסביבות בסיכון גבוה כגון כרייה, תחנות כוח גרעיניות וחקר החלל, AI יכול לבצע משימות מסוכנות, ולהפחית את הסיכון לעובדים אנושיים.

קרא עוד »

המרחב האישי בין בני אדם: הבנת מרכיב חשוב זה בהתנהגות האנושית ובאינטראקציה החברתית

נכתב ע"י פרופ' לוין

המרחב אישי, הינו מושג יסוד בפסיכולוגיה ובמדעי החברה, המתייחס לגבולות הפיזיים והרגשיים שאנשים יוצרים סביב עצמם. להלן נבחן את הישות הפסיכולוגית של המרחב האישי, התפתחותו לאורך תוחלת החיים, וריאציות תרבותיות ושימושיו המעשיים בתחומים שונים, כולל פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה, חינוך ואינטראקציה בין אדם למחשב. נשלב פרספקטיבות תיאורטיות, ממצאים אמפיריים ויישומים בעולם האמיתי בכדי לספק הבנה מקיפה של האופן שבו המרחב האישי מתפקד כמרכיב מכריע בהתנהגות האנושית ובאינטראקציה החברתית.

איור בעזרת AI

מרחב אישי הוא גבול בלתי נראה שאנשים שומרים סביבם, אשר יכול להשתנות בגודלו בהתאם לגורמים תרבותיים, חברתיים ופסיכולוגיים. זהו מושג דינמי וגמיש, המעוצב על ידי מערך של השפעות כגון אישיות, הקשר חברתי ונורמות תרבותיות. חקר המרחב האישי מספק תובנה לגבי ההתנהגות האנושית, אינטראקציות חברתיות ורווחה פסיכולוגית.

קרא עוד »

המשמעות המפתיעה של מצמוץ העין

נכתב ע"י פרופ' לוין

מצמוץ עיניים מוגדר רפלקס שפותח ועוצם את העיניים לסירוגין. מצמוץ ממלא תפקיד חיוני בעין המסייע למסך את פניה בדמעות ומסיר חומרים מגרים מפני השטח של הקרנית והלחמית. למצמוץ עשוי להיות פונקציות אחרות שכן המצמוץ מתרחש לעתים קרובות יותר מהנדרש רק בכדי לשמור על העין לחה. המצמוץ מפזר את הפרשת הדמעות על גלגלי העיניים ושומר על העיניים לחות, מסיר תאים מתים, דמעות שייבשו ופסולת אחרת מהעיניים.

יש להבדיל מיצמוץ ממיוקימיה (myokymia), או אדוות שרירים, שהיא רעידה בלתי רצונית וספונטנית של שרירים בגוף. התופעה יכולה לקרות בשרירים המקיפים את העיניים [עין קופצת בשפת העם] ובדרך כלל הינה חולפת תוך זמן קצר כמספר שניות אך לעיתים המצב עלול להמשך זמן רב יותר. גורמים אפשריים הינם עייפות יתר, לחץ נפשי, תשישות צריכת קפאין מופרזת או תופעת לואי של תרופות.

יש להבדיל מצמוץ גם מתופעת ה"בלפרוספזם" (blepharospasm). זהו מצב בו השרירים האחראים על סגירת העיניים ועל הורדת הגבות מתכווצים באופן בלתי רצוני. כאשר התופעה קלה היא באה ליידי ביטוי במצמוצי עיניים מהירים, במצב קשה יותר מתכווצים השרירים למשך זמן קצר עד ארוך ואף עד לסגירה לחלוטין של העפעף.

קרא עוד »

תהליך היצירה ודירקטוריון הדמויות המופנמות: המקרה של קלוד דביסי

נכתב ע"י פרופ' לוין

נשאלת השאלה מהם התהליכים הפסיכולוגיים המובילים אמנים ליצור אמנות?

ככלל, התהליכים הפסיכולוגיים המובילים אמנים ליצור אמנות הם רבי פנים ויכולים להיות מושפעים משילוב של גורמים פנימיים וחיצוניים. הנה כמה תהליכים פסיכולוגיים מרכזיים מעורבים:

1. מוטיבציה פנימית

ביטוי אישי: אמנים יוצרים לעתים קרובות אמנות כאמצעי להביע את מחשבותיהם, רגשותיהם וחוויותיהם. מוטיבציה פנימית זו נובעת מצורך עמוק לתקשר ולבטא את מה שעשוי להיות קשה להעביר באמצעות מילים.

שמחה וסיפוק: מעשה יצירת האמנות יכול להביא שמחה וסיפוק רבים, הגשמת רצון פנימי לביטוי עצמי ולהישגים.

2. תהליכים קוגניטיביים

פתרון בעיות: יצירת אמנות כרוכה לעתים קרובות בפתרון בעיות מורכבות הקשורות לקומפוזיציה, צבע, איזון וצורה. זה מעסיק את היכולות הקוגניטיביות של האמן, מגרה יצירתיות וחשיבה חדשנית.

מצב זרימה: אמנים רבים חווים מצב של זרימה, שבו הם שקועים לחלוטין בעבודתם. מצב זה של מוטיבציה ממוקדת משפר את יכולתם ליצור ויכול להיות מתגמל מאוד.

3. תהליכים רגשיים

ויסות רגשי: אמנות יכולה לשמש פורקן טיפולי, המסייע לאמנים לנהל ולווסת את רגשותיהם. על ידי תיעול רגשותיהם לעבודתם, אמנים יכולים להשיג תחושה של קתרזיס.

תהודה רגשית: אמנים שואפים לעתים קרובות לעורר רגשות בקהל שלהם. הרצון להתחבר עם אחרים ברמה הרגשית יכול להניע את תהליך היצירה.

4. גורמים פסיכודינמיים

דחפים לא מודעים: על פי תיאוריות פסיכודינמיות, דחפים ותשוקות לא מודעים יכולים להשפיע באופן משמעותי על היצירה האמנותית. אמנות יכולה להיות דרך לאמנים לחקור ולהביע מחשבות וקונפליקטים לא מודעים.

גיבוש זהות: אמנות יכולה למלא תפקיד מכריע בפיתוח וחיזוק זהותו של אמן, לספק תחושה של מטרה ומשמעות.

5. השפעות חברתיות ותרבותיות

נרטיבים תרבותיים: אמנים מושפעים לעתים קרובות מהנרטיבים התרבותיים והחברתיים שהם נחשפים אליהם. עבודתם יכולה לשקף, לבקר או לתרום לנרטיבים אלה.

קהילה ומשוב: אינטראקציה עם אמנים אחרים והקהל יכולה לספק משוב, אימות והשראה, ולהניע עוד יותר את תהליך היצירה.

6. גורמים התפתחותיים וסביבתיים

חוויות מוקדמות: חוויות חיים מוקדמות, כולל חשיפה לאמנות ועידוד מאחרים משמעותיים, יכולות לעצב באופן עמוק את נטייתו של הפרט ליצירה אמנותית.

גירויים סביבתיים: סביבת האמן, כולל החלל הפיזי, החומרים הזמינים והאירועים הנוכחיים, יכולה להשפיע על תהליך היצירה והתפוקה שלו.

7. תכונות פסיכולוגיות

פתיחות לחוויה: אמנים לעתים קרובות מקבלים ציון גבוה על תכונת הפתיחות לחוויות, הקשורה ליצירתיות, סקרנות ונכונות לחקור רעיונות וחוויות חדשות.

חוסן: היכולת להתמיד באתגרים ובמכשולים היא קריטית לאמנים, ומאפשרת להם להמשיך ליצור למרות הקשיים.

8. היבטים נוירו-מדעיים

תפקוד המוח: אזורים מסוימים במוח, כגון קליפת המוח הקדם-מצחית ורשת ברירת המחדל, מעורבים בחשיבה יצירתית וביצירת רעיונות אמנותיים. נוירופלסטיות גם משחקת תפקיד, שכן המוח מסתגל ויוצר קשרים חדשים באמצעות הפרקטיקה של אמנות.

לסיכום, יצירת אמנות היא יחסי גומלין מורכבים של מוטיבציות פנימיות, תהליכים קוגניטיביים ורגשיים, השפעות פסיכודינמיות, גורמים חברתיים ותרבותיים, תנאים התפתחותיים וסביבתיים, תכונות פסיכולוגיות והיבטים נוירו-מדעיים. המסע של כל אמן הוא ייחודי, מעוצב על ידי שילוב של אלמנטים אלה.

אמנים בפעולתם: הדמיה בעזרת AI

קרא עוד »

סוד האמפתיה לבני מיננו, לאדם המתייסר בפסיכוזה, ותתפלאו, לעץ, לעטלף ואף מעבר לכך

נכתב ע"י פרופ' לוין

מתמיד התעניינתי בנושא האמפטיה שהרי הוא מרכזי להבנת המטופל ומהווה מרכיב חשוב בטיפול.

נגדיר תחילה מהי אמפתיה: אמפתיה היא היכולת להבין ולשתף את רגשותיו של אדם אחר. דבר זה כרוך ביכולת לשים את עצמנו בנעליו של מישהו אחר ולחוות את הרגשות, המחשבות ונקודת המבט שלו. יש המציעים כי ניתן לחלק את האמפתיה לשלושה סוגים עיקריים:

1. אמפתיה קוגניטיבית: זוהי היכולת להבין את נקודת המבט או המצב הנפשי של אדם אחר. זה לדעת מה מישהו אחר חושב או מרגיש, מבלי בהכרח לשתף את החוויה הרגשית שלהם.
2. אמפתיה רגשית (או רגשית): סוג זה כרוך למעשה להרגיש את הרגשות שאדם אחר חווה. אם מישהו עצוב, גם אתה מרגיש עצוב.
3. אמפתיה חומלת: ידועה גם בשם דאגה אמפתית, זה מעבר להבנה ותחושה. זה כרוך בנקיטת פעולה כדי לעזור למישהו במצוקה.

ככלל אמפתיה היא מרכיב חיוני באינטראקציות חברתיות בריאות ובמערכות יחסים, שכן היא מטפחת קשר, הבנה וחמלה. היא ממלאת תפקיד משמעותי בפתרון סכסוכים, עבודת צוות ותמיכה רגשית.

אגב, בהקשר לכך בעשורים האחרונים אף נתגלו במוח נוירוני מראה. כך בקליפת המוח קיימים תאי עצב הקשורים לפעילות מוטורית. ייחודם ם בכך שהם מגיבים לא רק כאשר האדם או החיה שבמוחותיהם הם נמצאים מבצעים תנועה, אלא גם כאשר הפרט צופה בפרט אחר, בדרך כלל מאותו המין, מבצע תנועה כזאת. לא נעמיק כאן בנושא הפיזיולוגי הזה המספק לדעת רבים קרקע מסוימת להבנת המקורות המוחיים לאמפטיה. נציין רק כי לאחרונה עלו שאלות ביחס להיגד אחרון זה שכן בניסוי יחסית עכשווי בקופים הדגימו חוקרים כי אותם תאי עצב המראה, יורים גם כאשר הקוף צפה בגליל מתכת נע בתנועה לא טבעית [כלומר תנועה לא אנושית]. החוקרים הסתכלו על כל האוכלוסייה העצבית באזור שסקרו במוח הקוף והבינו שלמרות שרמת ההפעלה שונה, נוירוני המראה מופעלים ללא קשר לאופן שבו מתבצעת המשימה הנצפית, אם ממקור אנושי/חייתי או ממקור שאינו כזה. ראה:

Albertini, D., et al. J. Neurophysiol. (2021)

אבל עד כאן על פיזיולוגיה. נציין כי רבים כתבו על אמפתיה לאורך ההיסטוריה, החל מפילוסופים ועד לפסיכולוגים מודרניים.

כך אדם סמית בספרו "התאוריה של הרגשות המוסריים" (1759), טען שאמפתיה היא המניע העיקרי להתנהגות מוסרית. הוא האמין שאנחנו מסוגלים להבין את רגשותיהם של אחרים על ידי דמיון, מה שגורם לנו לחוש סימפתיה כלפיהם ולרצות לעזור להם.

דיוויד יום: יום, פילוסוף סקוטי בן המאה ה-18, טען שאמפתיה היא תוצר של דמיון וחמלה. הוא האמין שאנחנו מסוגלים להבין את רגשותיהם של אחרים על ידי שנדמיין את עצמנו במקומם, מה שגורם לנו לחוש חמלה כלפיהם ולרצות לעזור להם.

עימנואל קאנט, פילוסוף גרמני בן המאה ה-18, טען שאמפתיה היא חובה מוסרית. הוא האמין שאנחנו חייבים להתייחס לאחרים בכבוד, ושאמפתיה היא הדרך לעשות זאת.

קרל יונג: פסיכואנליטיקן אשר במרכז התיאוריה שלו עומדת האינטגרציה של ה"צל", קרי ההיבטים הלא מודעים של העצמי המכילים רגשות ותשוקות מודחקים, עבורו אמפתיה לאדם אחר כרוכה בהכרה וקבלה של כל קשת הרגשות שהאדם סופג מהאחר, כולל הרגשות האפלים או המאתגרים יותר.

קרל רוג'רס, פסיכולוג אמריקאי בן המאה ה-20, שפיתח את גישת הטיפול הממוקדת באדם, האמין שאמפתיה היא חיונית ליצירת קשר טיפולי, ושאמפתיה מאפשרת למטופלים לחוות קבלה והבנה ואילו דניאל גולמן, פסיכולוג אמריקאי בן זמננו, שהביא לפופולריזציה את מושג האינטליגנציה הרגשית, האמין שאמפתיה היא מרכיב מרכזי באינטליגנציה הרגשית, ושאמפתיה מאפשרת לנו לבנות קשרים חזקים ולהצליח בחיינו.

קרא עוד »

מחשבות אודות השראת סינסתזיה כאמצעי טיפולי: המקרה של השראת סינסתזיה באמצעות אווטאר ויזואלי אודיטורי לטיפול בהזיות קוליות בסכיזופרניה

נכתב ע"י פרופ' לוין

המושג הלוצינציות הופיע כבר ב-40-120 לפני הספירה עת ה-ASCLEPIADES הרומי הבחין בין מה שאנו מכנים היום הלוצינציות ודלוזיות.

Asclepiades 171 – 110 BC

המילה הלוצינציה עצמה מוצאה במילה לטינית שמשמעותה לשוטט ברחבי הנפש", באנגלית היא נמצאת בשימוש משנת 1572, ולפסיכיאטריה הוכנסה בשנת 1837 ע"י ESQUIROL, שתיאורו אותה משמש בסיס להגדרתה עד היום דהיינו כתפיסה חושית המתרחשת ללא גירוי חיצוני מקביל.

Jean-Étienne Dominique Esquirol 1772 – 1840

הלוצינציה בד"כ נחשבת לתסמין פסיכיאטרי המופיע במצבים פסיכוטיים פונקציונלים: כגון סכיזופרניה, פסיכוזות פונקציונליות קצרות, דיכאון פסיכוטי ועוד, במצבים פסיכוטיים על רקע אורגני כמו: מצבי הרעלה תרופתית, נטילת סמים שונים כמו L.S.D. (כאן מעניין לקרוא את תאוריו המרתקים של  HOFFMAN, ממציא ה-L.S.D. אודות חוויותיו המרתקות תחת השפעת חומר זה [גידולים מוחיים שונים, אלכהוליזם, לופוס אריטמטוזיס, הפרעות אנדוקריניות שונות, שינויים אלקטרוליטריים, עגבת ועוד.[

Albert Hofmann 1906 –2008

קרא עוד »

לחיות על פי תהום: ישראל איז'ו רוזלי וספרו החדש

נכתב ע"י פרופ' לוין

וגם משהו על ה"אני החברתי" כמורכב מאוסף של דמויות מופנמות,
ועל התסמונת הפוסט טראומטית החורכת ומעצבת את מילות הסיפורים

את איז'ו ישראל רוזלי הכרתי בסדנת הכתיבה של אדווה בולה בהרצליה אותה כותבת ומורה מוכשרת שבאה לעולם לעודד את מילות השפה הכתובה ושליחיה. איזו איש רזה כחוש מעט בעל פנים מסקרנות האומר בפשטות את אשר על ליבו, ומספר בגלוי שהוא נפגע נפשית בעקבות המלחמה ההיא. איזו זה יוצא כל הפסקה לעשן סיגרלה, כותב סיפורים הנוגעים – לא נוגעים במלחמה הקשה ב1973, ומידי פעם מתייחס לספר שיכתוב. נו לך תדע אמרתי לעצמי בטרם הייתי מודע לכוח הרצון שלו. מתום הקורס לא שמעתי ממנו דבר ואפילו בשל טרחתם של החיים ועקב האובדן של יקרים חוויתי נשתכח ממני. אבל, לפני איזה שלשה שבועות איזו מתקשר, תשמע יוסי כתבתי את הספר הוא אומר בקול נרגש, שולח לך עותק עם שליח, מה דעתך לכתוב חוות דעת?

הסתקרנתי, התחלתי לחפש עליו חומר באינטרנט,, ראיתי אותו נושא נאום נרגש לאחר אחת ממערכות הבחירות בישראל כנציג עלה ירוק חוזר ואומר משהו כמו "הקנביס הציל אותנו הפוסט טראומטיים. בזכותו הצלחתי לישון והסיוטים הוקלו…". משהגיע הספר אלי למחרת התחלתי קורא את סיפוריו, אני מוכרח לציין שאלו ריתקו אותי, איזו הוא מספר סיפורים מוכשר, שפתו זורמת קולחת, אינה גבוהה, והיא בגובה הקורא. נזכרתי במספרי הסיפורים באותם שבטים קדמונים ישובים סביב המדורה המבוערת מרתקים את שומעיהם אודות מסעי ציד ומלחמה בחיות טרף.

קרא עוד »