חשיבות תפקוד האברון התוך תאי המכונה "מיטוכונדריה" לבריאות נפשית וגופנית

נכתב ע"י פרופ' לוין

האם יש מקום להתערבויות הממוקדות בתפקוד המיטוכונדריאלי בהפרעות נפשיות כסכיזופרניה, דכאון, מחלה ביפולרית ועוד לצד הטיפולים הרפואיים המקובלים?

מיטוכונדריה [הביטוי ביחיד הינו מיטוכונדריון וברבים מיטוכונדריה, אף על פי כן בהתאם לנוהג שרווח ,נתייחס למיטוכונדריה בלשון יחיד ולמיטוכונדריות בשם רבים] הוא אברון המצוי בתאים של רוב האאוקריוטים, כגון בעלי חיים, צמחים ופטריות. למיטוכונדריה יש מבנה קרום כפול והיא משתמשת בנשימה אירובית כדי לייצר אדנוזין טריפוספט (ATP), המשמש בתאים כמקור לאנרגיה כימית. המיטוכונדריה התגלתה על ידי אלברט פון קוליקר [Albert von Kölliker] בשנת 1857 בשרירים הרצוניים של חרקים. משמעות המונח מיטוכונדריה שהינו "גרגיר דמוי חוט" נטבע על ידי קרל בנדה [Carl Benda] בשנת 1898. המיטוכונדריה מכונה "תחנת הכוח של התא", ביטוי שהפך לפופולרי על ידי פיליפ סיקביץ [Philip Siekevitz] במאמר בשם זה משנת 1957 בעיתון "סיינטיפיק אמריקן" [ראה הערך בויקיפדיה].

ישנן שתי השערות לגבי מקור המיטוכונדריות: אנדוסימביוטי ואוטוגני. ההשערה האנדוסימביוטית מציעה כי המיטוכונדריות היו במקור תאים פרוקריוטים, המסוגלים ליישם מנגנוני חמצון שלא היו אפשריים עבור תאים אאוקריוטים; הם הפכו לאנדוסימביונטים החיים בתוך האיוקריוטה. בהשערה האוטוגנית, מיטוכונדריה נולדו על ידי פיצול חלק מהדנ"א מגרעין התא האאוקריוטי בזמן ההתפצלות האבולוציונית מהפרוקריוטים; חלק דנ"א זה היה מוקף בממברנות, שלא ניתן היה לחצותן על ידי חלבונים. מאחר שלמיטוכונדריה יש מאפיינים משותפים רבים עם חיידקים, ההשערה האנדוסימביוטית היא המקובלת יותר מבין שתי ההשערות [ראה הערך בויקיפדיה].

מיטוכונדריה הם אברונים חיוניים הנמצאים ברוב התאים האאוקריוטים, ואחראים בעיקר לייצור האנרגיה שהתאים זקוקים לה כדי לתפקד. יש להם מבנה ייחודי של קרום כפול הממלא תפקיד קריטי בתפקודם. הקרום החיצוני חלק וחדיר יחסית, ומאפשר למולקולות קטנות וליונים לעבור דרכו בקלות, בעוד שהקרום הפנימי מקופל בצורה מורכבת למבנים הנקראים cristae. קפלים אלה מגדילים מאוד את שטח הפנים הזמין לאירוח חלבונים החיוניים לייצור אנרגיה.

איור: מבנה המיטוכונדריה [לקוח מהערך בויקיפדיה]

קרא עוד »