נכתב ע"י פרופ' לוין
פוסט זה נכתב על ידי פרופ' יוסי לוין תוך שימוש ב GPT-4o.
רבים מאיתנו שאינם מורגלים בשימוש באינטלגנציה מלאכותית או בבינה מלאכותית [להלן AI ] מסתייגים מהשימוש בה. עם זאת ל AI יתרונות וניכרים לצד חסרונות.
בכתבה זו אתייחס ליתרונות ולחסרונות של AI , להתנגדות האקדמיה לשימוש באינטליגנציה מלאכותית במסגרות שלה, להתנגדויות הרבות במהלך ההיסטוריה ליישומן של טכנולוגיות חדשות, לשימוש באינטליגנציה מלאכותית הן על ידי האזרח מן השורה והן על ידי אנשים עם מוגבלויות, ולבסוף אקדיש קטע נרחב לאפשרויות שטכנולוגיה זו מציבה לעזרת אינדיבידואלים על הספקטרום האוטיסטי [במידה ויש להם יכולת קוגניטיבית להשתמש בטכנולוגיה . ספקטרום זה כולל גם מקרים של אספרגר]. לבסוף היכן שאני מתייחס לגברים הכוונה גם לנשים.
להלן היתרונות והחסרונות של שימוש ב- AI:
יתרונות השימוש בבינה מלאכותית:
אוטומציה של משימות חוזרות: AI יכול להפוך משימות שגרתיות כגון הזנת נתונים, שירות לקוחות או יצירת תוכן לאוטומטיות, לחסוך זמן ולהפחית טעויות אנוש. יעילות זו שימושית במיוחד בתעשיות כמו פיננסים, בריאות וחינוך.
עיבוד מערכי נתונים גדולים: בינה מלאכותית יכולה לעבד ולנתח כמויות עצומות של נתונים במהירות, לזהות דפוסים, מגמות ותובנות שיהיה קשה או ייקח זמן לבני אדם לזהות. דבר זה שימושי במיוחד בתחומי מחקר, שיווק ומדע.
זמינות של 24/7: מערכות AI, בניגוד לבני אדם, יכולות לעבוד מסביב לשעון ללא עייפות. זמינות מתמדת זו מועילה במיוחד במגזרים כמו שירות לקוחות, תמיכת IT ומערכות ניטור.
יעילות בעלויות: בינה מלאכותית יכולה להפחית את עלויות התפעול על-ידי אוטומציה של משימות עתירות עבודה. דבר זה מפחית את הצורך בצוותים גדולים, מייעל תהליכים בתעשיות החל מייצור ועד לוגיסטיקה.
התאמה אישית: בינה מלאכותית יכולה לנתח נתוני משתמשים בכדי לספק חוויות, המלצות או פתרונות מותאמים אישית, כגון קניות מקוונות, שירותי סטרימינג ושיווק דיגיטלי, ולשפר את שביעות הרצון והמעורבות של המשתמשים.
קבלת החלטות משופרת: בינה מלאכותית יכולה לספק תמיכה בקבלת החלטות על ידי ניתוח נתונים במהירות ובדייקנות רבה יותר מבני אדם. בתחומים כמו רפואה, פיננסים ועסקים, AI מסייע בקבלת החלטות מושכלות יותר, מונחות נתונים.
שיפור בתחום הבריאות: בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בתחום הבריאות על ידי סיוע באבחון, חיזוי התפרצויות מחלות ומיטוב תוכניות הטיפול. היא משפרת את הדיוק בדימות רפואי, גילוי תרופות וטיפולים מותאמים אישית.
בטיחות משופרת: בסביבות בסיכון גבוה כגון כרייה, תחנות כוח גרעיניות וחקר החלל, AI יכול לבצע משימות מסוכנות, ולהפחית את הסיכון לעובדים אנושיים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Greetings,
Today we want to talk about a topic that is important to many people. Many people want to lose weight, quite a few people want to start eating healthy or there may be someone who wants to start a vegetarian or vegan diet, quite a few people want to make a commitment to themselves and start doing sports, quite a few people promise themselves that they will join a certain workshop, or want to stop smoking or change habits, unfortunately for the most part things do not go well and if they do then only for a short period of time.
On the other hand, but interestingly, there are people who report that there are certain situations where they managed to change a habit such as quitting smoking and so on.
So an intriguing question remains here: what is behind the ability or inability to change habits?
Let's first define what a habit is: a habit is a regular practice or routine that is performed frequently, and in many cases, automatically. It is a pattern of behavior that develops through repetition and becomes ingrained, often to the point where it is carried out without conscious thought. Habits can be positive, such as exercising regularly or brushing your teeth, or negative, such as smoking or procrastination. They are created in a process where behavior is reinforced over and over again until it becomes a natural part of everyday life.
PICTURE 1
Illustration: "Yeremiah…want to change your habit? Here's an instruction book…"
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב
היום אנחנו רוצים לדבר על נושא שהוא חשוב ללא מעט אנשים. הרבה אנשים רוצים לרזות, לא מעט אנשים רוצים להתחיל לאכול בריא או יכול להיות מישהו שרוצה להתחיל דיאטה צמחונית או טבעונית, לא מעט אנשים רוצים להתחייב לעצמם ולהתחיל לעשות ספורט, לא מעט אנשים מבטיחים לעצמם שהם יצטרפו לסדנה מסוימת, או רוצים להפסיק לעשן או לשנות הרגלים מסוימים ועל פי רוב או לא פעם הדברים לא עולים יפה ואם כן אז רק לתקופה קצרה.
מצד שני, אבל באופן מעניין, יש אנשים שמדווחים שהנה יש מצבים מסוימים שהם הצליחו לשנות איזה הרגל כמו הפסקת עישון וכך הלאה.
אזי ונשארת כאן שאלה מעניינת: מה עומד מאחורי היכולת או אי היכולת לשנות הרגלים?
נגדיר תחילה הרגל מהו: הרגל הוא תרגול קבוע או שגרה המבוצעת לעתים קרובות, ובמקרים רבים, באופן אוטומטי. זהו דפוס התנהגות המתפתח באמצעות חזרה והופך מושרש, לעתים קרובות עד לנקודה שבה הוא מתבצע ללא מחשבה מודעת. הרגלים יכולים להיות חיוביים, כגון פעילות גופנית באופן קבוע או צחצוח שיניים, או שליליים, כגון עישון או דחיינות. הם נוצרים בתהליך שבו התנהגות מתחזקת שוב ושוב עד שהיא הופכת לחלק טבעי מחיי היומיום.
איור: "ירמיהו…רוצה לשנות הרגל? הנה לך ספר הדרכה…."
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
מתמיד התעניינתי בנושא האמפטיה שהרי הוא מרכזי להבנת המטופל ומהווה מרכיב חשוב בטיפול.
נגדיר תחילה מהי אמפתיה: אמפתיה היא היכולת להבין ולשתף את רגשותיו של אדם אחר. דבר זה כרוך ביכולת לשים את עצמנו בנעליו של מישהו אחר ולחוות את הרגשות, המחשבות ונקודת המבט שלו. יש המציעים כי ניתן לחלק את האמפתיה לשלושה סוגים עיקריים:
- אמפתיה קוגניטיבית: זוהי היכולת להבין את נקודת המבט או המצב הנפשי של אדם אחר. זה לדעת מה מישהו אחר חושב או מרגיש, מבלי בהכרח לשתף את החוויה הרגשית שלהם.
- אמפתיה רגשית (או רגשית): סוג זה כרוך למעשה להרגיש את הרגשות שאדם אחר חווה. אם מישהו עצוב, גם אתה מרגיש עצוב.
- אמפתיה חומלת: ידועה גם בשם דאגה אמפתית, זה מעבר להבנה ותחושה. זה כרוך בנקיטת פעולה כדי לעזור למישהו במצוקה.
ככלל אמפתיה היא מרכיב חיוני באינטראקציות חברתיות בריאות ובמערכות יחסים, שכן היא מטפחת קשר, הבנה וחמלה. היא ממלאת תפקיד משמעותי בפתרון סכסוכים, עבודת צוות ותמיכה רגשית.
אגב, בהקשר לכך בעשורים האחרונים אף נתגלו במוח נוירוני מראה. כך בקליפת המוח קיימים תאי עצב הקשורים לפעילות מוטורית. ייחודם ם בכך שהם מגיבים לא רק כאשר האדם או החיה שבמוחותיהם הם נמצאים מבצעים תנועה, אלא גם כאשר הפרט צופה בפרט אחר, בדרך כלל מאותו המין, מבצע תנועה כזאת. לא נעמיק כאן בנושא הפיזיולוגי הזה המספק לדעת רבים קרקע מסוימת להבנת המקורות המוחיים לאמפטיה. נציין רק כי לאחרונה עלו שאלות ביחס להיגד אחרון זה שכן בניסוי יחסית עכשווי בקופים הדגימו חוקרים כי אותם תאי עצב המראה, יורים גם כאשר הקוף צפה בגליל מתכת נע בתנועה לא טבעית [כלומר תנועה לא אנושית]. החוקרים הסתכלו על כל האוכלוסייה העצבית באזור שסקרו במוח הקוף והבינו שלמרות שרמת ההפעלה שונה, נוירוני המראה מופעלים ללא קשר לאופן שבו מתבצעת המשימה הנצפית, אם ממקור אנושי/חייתי או ממקור שאינו כזה. ראה:
Albertini, D., et al. J. Neurophysiol. (2021)
אבל עד כאן על פיזיולוגיה. נציין כי רבים כתבו על אמפתיה לאורך ההיסטוריה, החל מפילוסופים ועד לפסיכולוגים מודרניים.
כך אדם סמית בספרו "התאוריה של הרגשות המוסריים" (1759), טען שאמפתיה היא המניע העיקרי להתנהגות מוסרית. הוא האמין שאנחנו מסוגלים להבין את רגשותיהם של אחרים על ידי דמיון, מה שגורם לנו לחוש סימפתיה כלפיהם ולרצות לעזור להם.
דיוויד יום: יום, פילוסוף סקוטי בן המאה ה-18, טען שאמפתיה היא תוצר של דמיון וחמלה. הוא האמין שאנחנו מסוגלים להבין את רגשותיהם של אחרים על ידי שנדמיין את עצמנו במקומם, מה שגורם לנו לחוש חמלה כלפיהם ולרצות לעזור להם.
עימנואל קאנט, פילוסוף גרמני בן המאה ה-18, טען שאמפתיה היא חובה מוסרית. הוא האמין שאנחנו חייבים להתייחס לאחרים בכבוד, ושאמפתיה היא הדרך לעשות זאת.
קרל יונג: פסיכואנליטיקן אשר במרכז התיאוריה שלו עומדת האינטגרציה של ה"צל", קרי ההיבטים הלא מודעים של העצמי המכילים רגשות ותשוקות מודחקים, עבורו אמפתיה לאדם אחר כרוכה בהכרה וקבלה של כל קשת הרגשות שהאדם סופג מהאחר, כולל הרגשות האפלים או המאתגרים יותר.
קרל רוג'רס, פסיכולוג אמריקאי בן המאה ה-20, שפיתח את גישת הטיפול הממוקדת באדם, האמין שאמפתיה היא חיונית ליצירת קשר טיפולי, ושאמפתיה מאפשרת למטופלים לחוות קבלה והבנה ואילו דניאל גולמן, פסיכולוג אמריקאי בן זמננו, שהביא לפופולריזציה את מושג האינטליגנציה הרגשית, האמין שאמפתיה היא מרכיב מרכזי באינטליגנציה הרגשית, ושאמפתיה מאפשרת לנו לבנות קשרים חזקים ולהצליח בחיינו.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Hello to our readers,
The evolution of religion in human society is a complex and multifaceted phenomenon that has been studied by researchers from various disciplines including anthropology, sociology, psychology and history. Although it is challenging to trace exact origins and trace a linear progression, there are a few key stages and developments that can be seen in the evolution of religion [Written with the help of the GPT CHAT after we checked and made many edits and additions to the text]:
1. Animism and Shamanism: Animism is often considered one of the earliest forms of religious belief, where people attribute spiritual meaning to natural elements such as animals, plants, rivers and mountains. In animistic societies, there is a strong emphasis on the interconnectedness of all living things and the natural world.
Shamanism, which probably arose within animistic cultures, includes the belief in spiritual beings or forces and the practice of shamanic rituals by people who believe they have special powers to communicate with these spirits or to cross between the physical and spiritual realms.
2. Polytheism: Polytheistic religions developed as human societies became more complex and organized. These religions include multiple gods and goddesses, each associated with specific areas such as fertility, war, agriculture, or the arts.
Polytheistic belief systems often include complex mythologies and rituals aimed at propitiating or honoring various deities. Examples include the pantheon of ancient Egypt, Greece, Rome, Mesopotamia and the Norse gods of Scandinavia.
3. Monotheism: Monotheistic religions center around the worship of a single supreme god. This development represents a significant change from polytheism and is often associated with the emergence of ethical monotheism, which emphasizes moral codes and the relationship between humans and the divine.
Judaism, founded by the Hebrew people, is one of the earliest monotheistic religions, with the belief in Jehovah as the one true God. Christianity grew out of Judaism, when the teachings of Jesus Messiah emphasized monotheism and love for God and humanity. Islam, founded by the Prophet Muhammad in the 7th century AD, also promotes monotheism, where Allah is the only God.
AI-assisted visualization
4. Organized religion: As societies became more complex, religious practices became institutionalized, leading to the formation of organized religions with established hierarchies, priests, and religious laws. These institutions played crucial roles in shaping cultural identity, social norms and governance.
For example, in medieval Europe, the Catholic Church held significant power and influence over both religious and secular matters, and played a central role in the lives of individuals and communities. Similarly, in ancient India, Hinduism developed into an organized religion with complex rituals, caste systems, and philosophical schools.
5. Secularization and rationalization: The process of secularization refers to the decline in the influence of religion in public life and the rise of secular institutions and ideologies. This phenomenon gained momentum during the Enlightenment in Europe, when thinkers advocated reason, science and individual freedom over traditional religious authority.
Rationalism and scientific inquiry challenged religious dogma and superstitions, and led to the separation of religion from the state in many societies. However, religion continues to be a significant force in the lives of individuals and communities, and the relationship between religion and secularism remains complex and multifaceted.
6. Globalization and syncretism: Globalization has enabled the exchange of ideas, including religious beliefs and practices, which has led to increased syncretism [a process of settlement and unification between different faiths] and the merging of different religious traditions. This phenomenon is particularly noticeable in areas with diverse cultural and religious landscapes, where people combine elements from multiple religions in their religious practices.
Examples include the syncretic religions of the Caribbean, such as Voodoo and Santeria, which combine African, indigenous and Christian elements. Globalization has also led to the spread of the world's major religions to new regions, resulting in the adaptation and hybridization of religious traditions.
AI-assisted visualization
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב לקוראנו,
האבולוציה של הדת בחברה האנושית היא תופעה מורכבת ורבת פנים שנחקרה על ידי חוקרים מדיסציפלינות שונות כולל אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה. למרות שזה מאתגר לאתר מקורות מדויקים ולהתחקות אחר התקדמות ליניארית, ישנם כמה שלבים והתפתחויות מרכזיים שניתן לראות באבולוציה של הדת [נכתב בעזרת GPT CHAT לאחר שבדקנו וידאנו ערכנו והוספנו רבות לטקסט]:
- אנימיזם ושאמאניזם: אנימיזם נחשב לעתים קרובות לאחת הצורות המוקדמות ביותר של אמונה דתית, שבה אנשים מייחסים משמעות רוחנית לאלמנטים טבעיים כגון בעלי חיים, צמחים, נהרות והרים. בחברות אנימיסטיות, יש דגש חזק על הקשר ההדדי של כל היצורים החיים והעולם הטבעי. שמאניזם, שככל הנראה צמח בתוך תרבויות אנימיסטיות, כולל את האמונה בישויות או כוחות רוחניים ואת התרגול של טקסים שמאניים על ידי אנשים שמאמינים שיש להם כוחות מיוחדים לתקשר עם רוחות אלה או לחצות בין הממלכות הפיזיות והרוחניות.
- פוליתאיזם: דתות פוליתיאיסטיות התפתחו ככל שהחברות האנושיות נעשו מורכבות ומאורגנות יותר. דתות אלה כוללות אלים ואלות מרובים, שכל אחד מהם קשור לתחומים ספציפיים כגון פוריות, מלחמה, חקלאות או אומנות. מערכות אמונה פוליתיאיסטיות כוללות לעתים קרובות מיתולוגיות וטקסים מורכבים שמטרתם לפייס או לכבד אלוהויות שונות. דוגמאות לכך כוללות את הפנתיאון של מצרים העתיקה, יוון, רומא, מסופוטמיה והאלים הנורדים של סקנדינביה.
- מונותאיזם: הדתות המונותאיסטיות מתרכזות סביב סגידה לאל עליון יחיד. התפתחות זו מייצגת שינוי משמעותי מהפוליתאיזם וקשורה לעיתים קרובות להופעתו של המונותיאיזם האתי, המדגיש קודים מוסריים ואת היחסים בין בני האדם לאלוהי. היהדות, שנוסדה על ידי העם העברי, היא אחת הדתות המונותאיסטיות המוקדמות ביותר, עם האמונה ביהוה כאל האמיתי האחד. הנצרות צמחה מתוך היהדות, כאשר תורתו של ישוע המשיח הדגישה את המונותיאיזם ואת האהבה לאלוהים ולאנושות. האסלאם, שנוסד על ידי הנביא מוחמד במאה ה-7 לספירה, מקדם גם הוא מונותאיזם, כאשר אללה הוא האל היחיד.
הדמיה בעזרת AI
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Greetings
We will once again remind those who join the blog that in the model we propose for the "self", one must first differentiate between the primary self, which is actually the basic biological core consisting of a number of innate structures and which is subject to development during life. and the secondary social self, which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalization of figures significant to the person [we will call them secondary selves], originating either from external groups or from imaginary groups related, for example, in the form of a character from a story, from a myth, from a movie, etc. that had a considerable influence on the person.
We will note here that at birth there are innate patterns for most parts of the self such as the "social self" and its parts that are nuclei for a possible future development of these structures.
The "secondary selves" include:
1] the variety of representations of the "I" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life.
2] The representations of the internalized characters that usually originate from significant characters that the person was exposed to during his life, but as mentioned, there may also be imaginary characters represented in books, movies, etc. that had a considerable influence on the person.
3] The person’s representations of the "subculture" [subculture refers to social influences within the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person or group.
These secondary selves that build the social self usually demonstrate a hierarchy and there may be one or more internalized characters that are more dominant in the hierarchy and these dictate the person's positions and perceptions as well as impose censorship on contents and their internalization as well as the internalization of certain characters that do not fit and even contradict the positions of the dominant character or characters. For convenience we call the collection of internalized characters in the social self the "board of internalized characters" and some have called it the "internalized jury." The person is usually not aware of the composition of the social self, which consists of internalized significant figures that activate him in quasi "automatic" behavior patterns, unless he has undergone treatment that brought this to his awareness.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב
נזכיר שוב לאלו המצטרפים לבלוג כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם [שנכנה אותם עצמיים משניים] , שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם. נציין כאן שבעת הלידה קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו המהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.
ה"עצמיים המשניים" כוללים:
1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים
2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם.
3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי.
עצמיים משניים אלו הבונים את האני החברתי מדגימים בדרך כלל היררכיה ויתכנו דמות או אף דמויות מופנמות שהינן דומיננטיות יותר בהיררכיה ואלו מכתיבות את עמדות האדם ותפיסותיו כמו גם מטילות צנזורה על תכנים והפנמתם כמו גם הפנמה של דמויות מסוימות שאינן מתאימות ואף סותרות לעמדות הדמות או הדמויות הדומיננטיות. אנו מכנים לשם נוחות את אוסף הדמויות המופנמות באני החברתי כ"דירקטוריון הדמויות המופנמות" ויש שכינו זאת כ"חבר המושבעים הפנימי המופנם". האדם בדרך כלל אינו מודע להרכב העצמי החברתי המורכב מדמויות משמעותיות מופנמות המפעילות אותו בדפוסי התנהגות מעין "אוטומטיים" אלא אם כן עבר טיפול שהעלה זאת למודעותו.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
Greetings
Below is our article about socialization among non-human primates. For this purpose, we critically used GPT 4 and reviewed literature in PUBMED, and from that we focused on one article that we considered important. In light of the abundance of observations and research, we did not include in the review reports by well-known researchers about their lives with the great apes or studies that reported excellent immediate working memory in chimpanzees or interesting works that reveal a variety of human stigmas about the characteristics of alpha males and more.
1. Group life: Most primates live in social groups whose size can range from a few individuals to dozens and even hundreds. These groups offer protection from predators, help find food, and provide opportunities for learning and social interaction.
2. Hierarchies: Many primate groups operate under a social hierarchy, often dictated by factors such as age, sex, and physical strength. Dominant individuals usually have access to the best resources and the best mating opportunities.
3. Communication: Primates communicate using a wide variety of methods, including vocalizations, facial expressions, body postures, and physical contact. Some species also use albeit simple tools and display other forms of complex behavior.
4. Grooming: This is a common behavior among primates and serves not only a hygienic purpose but also a social purpose. Grooming can help strengthen social ties and maintain group harmony.
5. Mating and Parenting: Primates' mating systems are diverse and include monogamy, polygyny (one male, multiple females) and polyandry (one female, multiple males). In many primate species, parenting is largely the role of the mother, but in some, such as marmosets, males play a significant role, and in others, such as siamangs and gibbons, parental care is shared equally.
6. Cooperation and altruism: Primates often cooperate in tasks such as hunting or caring for young. Some primates have even been observed to exhibit altruistic behavior, such as distributing food or helping other group members in need.
7. Learning and Culture: Primates are able to learn by observing others, allowing behaviors to be passed down from generation to generation. This transfer of knowledge and behaviors can be considered a form of culture.
Each primate species has its own unique behaviors and social structures. For example, baboons live in large groups with complex hierarchies, while orangutans are mostly solitary. Chimpanzees and bonobos are known for their sophisticated social structures and behaviors, including their use of tools and displays of empathy. Gorillas live in groups led by a dominant silverback male. Lesser known species, such as lemurs and tarsiers, also have interesting social lives, but are less studied than their larger relatives.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין
שלום רב
להלן כתבתנו אודות חיברות בקרב פרימטים שאינם בני אנוש. לצורך זה נעזרנו תוך ביקורתיות ב -GPT 4 וסקרנו ספרות ב PUBMED ועוד מתוכה התמקדנו במאמר אחד שנראה לנו חשוב. לאור שפע התצפיות והמחקר לא כללנו בסקירה דיווחים של חוקרות ידועות על חייהן עם הקופים הגדולים או מחקרים שדיווחו על זכרון עבודה מיידי מעולה אצל שימפנזים או עבודות מעניינות החושפות מגוון סטיגמות אנושיות על מאפייניהם של זכרי אלפא ועוד.
פרימטים [לא כולל בני אדם] ידועים בחיי החברה המורכבים שלהם. עם זאת למרות שהמבנים החברתיים וההתנהגויות משתנים באופן משמעותי בין מיני פרימטים שונים, נמנה כאן כמה מאפיינים נפוצים :
- חיים קבוצתיים: רוב הפרימטים חיים בקבוצות חברתיות שגודלן יכול לנוע בין פרטים בודדים ועד לעשרות ואפילו למאות. קבוצות אלה מציעות הגנה מפני טורפים, מסייעות במציאת מזון ומספקות הזדמנויות ללמידה ולאינטראקציה חברתית.
- היררכיות: קבוצות פרימטים רבות פועלות תחת היררכיה חברתית, המוכתבת לעתים קרובות על ידי גורמים כמו גיל, מין וכוח פיזי. לפרטים דומיננטיים יש בדרך כלל גישה למשאבים הטובים ביותר ולהזדמנויות ההזדווגות הטובות.
- תקשורת: פרימטים מתקשרים במגוון רחב של שיטות, כולל קולות, הבעות פנים, תנוחות גוף ומגע פיזי. מינים מסוימים משתמשים גם בכלים אמנם שפשוטים ומציגים צורות אחרות של התנהגות מורכבת.
- טיפוח: זוהי התנהגות נפוצה בקרב פרימטים ומשרתת לא רק מטרה היגיינית אלא גם מטרה חברתית. טיפוח יכול לעזור לחזק קשרים חברתיים ולשמור על הרמוניה קבוצתית.
- הזדווגות והורות: מערכות ההזדווגות של פרימטים מגוונות וכוללות מונוגמיה, פוליגניה (זכר אחד, נקבות מרובות) ופוליאנדריה (נקבה אחת, זכרים מרובים). במינים רבים של פרימטים, ההורות היא במידה רבה תפקידה של האם, אך בחלקם, כמו המרמוסטים, הזכרים ממלאים תפקיד משמעותי, ובאחרים, כמו הסיאמאנגים והגיבונים, הטיפול ההורי מתחלק באופן שווה.
- שיתוף פעולה ואלטרואיזם: פרימטים משתפים פעולה לעתים קרובות במשימות כמו ציד או טיפול בצעירים. חלק מהפרימטים אף נצפו מפגינים התנהגות אלטרואיסטית, כמו חלוקת מזון או עזרה לחברי קבוצה אחרים במצוקה.
- למידה ותרבות: פרימטים מסוגלים ללמוד על ידי התבוננות באחרים, מה שמאפשר להתנהגויות לעבור מדור לדור. העברה זו של ידע והתנהגויות יכולה להחשב כצורה של תרבות.
לכל מין של פרימטים יש התנהגויות ומבנים חברתיים ייחודיים משלו. לדוגמה, בבונים חיים בקבוצות גדולות עם היררכיות מורכבות, בעוד אורנגאוטנים הם בעיקר בודדים. שימפנזים ובונובו ידועים במבנים ובהתנהגויות החברתיות המתוחכמים שלהם, כולל השימוש שלהם בכלים וגילויי אמפתיה. גורילות חיות בקבוצות המובלות על ידי זכר כסוף גב דומיננטי. למינים פחות מוכרים, כמו למורים וטרסיירים, יש גם חיי חברה מעניינים, אך הם נחקרים פחות מקרוביהם הגדולים יותר.
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
