Conversation 49: Understanding religious belief within the concept of the Directorate of Internalized Characters

By Prof. Levine & Dr. Salganik

Hello to our readers,

The evolution of religion in human society is a complex and multifaceted phenomenon that has been studied by researchers from various disciplines including anthropology, sociology, psychology and history. Although it is challenging to trace exact origins and trace a linear progression, there are a few key stages and developments that can be seen in the evolution of religion [Written with the help of the GPT CHAT after we checked and made many edits and additions to the text]:

1. Animism and Shamanism: Animism is often considered one of the earliest forms of religious belief, where people attribute spiritual meaning to natural elements such as animals, plants, rivers and mountains. In animistic societies, there is a strong emphasis on the interconnectedness of all living things and the natural world.

Shamanism, which probably arose within animistic cultures, includes the belief in spiritual beings or forces and the practice of shamanic rituals by people who believe they have special powers to communicate with these spirits or to cross between the physical and spiritual realms.

2. Polytheism: Polytheistic religions developed as human societies became more complex and organized. These religions include multiple gods and goddesses, each associated with specific areas such as fertility, war, agriculture, or the arts.

Polytheistic belief systems often include complex mythologies and rituals aimed at propitiating or honoring various deities. Examples include the pantheon of ancient Egypt, Greece, Rome, Mesopotamia and the Norse gods of Scandinavia.

3. Monotheism: Monotheistic religions center around the worship of a single supreme god. This development represents a significant change from polytheism and is often associated with the emergence of ethical monotheism, which emphasizes moral codes and the relationship between humans and the divine.

Judaism, founded by the Hebrew people, is one of the earliest monotheistic religions, with the belief in Jehovah as the one true God. Christianity grew out of Judaism, when the teachings of Jesus Messiah emphasized monotheism and love for God and humanity. Islam, founded by the Prophet Muhammad in the 7th century AD, also promotes monotheism, where Allah is the only God.

תמונה שמכילה פני אדם, תמונה, לבוש, אישהתיאור נוצר באופן אוטומטי

AI-assisted visualization

4. Organized religion: As societies became more complex, religious practices became institutionalized, leading to the formation of organized religions with established hierarchies, priests, and religious laws. These institutions played crucial roles in shaping cultural identity, social norms and governance.

For example, in medieval Europe, the Catholic Church held significant power and influence over both religious and secular matters, and played a central role in the lives of individuals and communities. Similarly, in ancient India, Hinduism developed into an organized religion with complex rituals, caste systems, and philosophical schools.

5. Secularization and rationalization: The process of secularization refers to the decline in the influence of religion in public life and the rise of secular institutions and ideologies. This phenomenon gained momentum during the Enlightenment in Europe, when thinkers advocated reason, science and individual freedom over traditional religious authority.

Rationalism and scientific inquiry challenged religious dogma and superstitions, and led to the separation of religion from the state in many societies. However, religion continues to be a significant force in the lives of individuals and communities, and the relationship between religion and secularism remains complex and multifaceted.

6. Globalization and syncretism: Globalization has enabled the exchange of ideas, including religious beliefs and practices, which has led to increased syncretism [a process of settlement and unification between different faiths] and the merging of different religious traditions. This phenomenon is particularly noticeable in areas with diverse cultural and religious landscapes, where people combine elements from multiple religions in their religious practices.

Examples include the syncretic religions of the Caribbean, such as Voodoo and Santeria, which combine African, indigenous and Christian elements. Globalization has also led to the spread of the world's major religions to new regions, resulting in the adaptation and hybridization of religious traditions.

תמונה שמכילה פני אדם, איש, לבוש, מקום פולחןהתיאור נוצר באופן אוטומטי תמונה שמכילה פני אדם, תמונה, לבוש, אישהתיאור נוצר באופן אוטומטי

AI-assisted visualization

Read more »




שיחה 49: הבנת האמונה הדתית והאל/ים באספקלריה של מנהלת הדמויות המופנמות

By Prof. Levine & Dr. Salganik

שלום רב לקוראנו,

האבולוציה של הדת בחברה האנושית היא תופעה מורכבת ורבת פנים שנחקרה על ידי חוקרים מדיסציפלינות שונות כולל אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה. למרות שזה מאתגר לאתר מקורות מדויקים ולהתחקות אחר התקדמות ליניארית, ישנם כמה שלבים והתפתחויות מרכזיים שניתן לראות באבולוציה של הדת [נכתב בעזרת GPT CHAT לאחר שבדקנו וידאנו ערכנו והוספנו רבות לטקסט]:

  1. אנימיזם ושאמאניזם: אנימיזם נחשב לעתים קרובות לאחת הצורות המוקדמות ביותר של אמונה דתית, שבה אנשים מייחסים משמעות רוחנית לאלמנטים טבעיים כגון בעלי חיים, צמחים, נהרות והרים. בחברות אנימיסטיות, יש דגש חזק על הקשר ההדדי של כל היצורים החיים והעולם הטבעי. שמאניזם, שככל הנראה צמח בתוך תרבויות אנימיסטיות, כולל את האמונה בישויות או כוחות רוחניים ואת התרגול של טקסים שמאניים על ידי אנשים שמאמינים שיש להם כוחות מיוחדים לתקשר עם רוחות אלה או לחצות בין הממלכות הפיזיות והרוחניות.
  2. פוליתאיזם: דתות פוליתיאיסטיות התפתחו ככל שהחברות האנושיות נעשו מורכבות ומאורגנות יותר. דתות אלה כוללות אלים ואלות מרובים, שכל אחד מהם קשור לתחומים ספציפיים כגון פוריות, מלחמה, חקלאות או אומנות. מערכות אמונה פוליתיאיסטיות כוללות לעתים קרובות מיתולוגיות וטקסים מורכבים שמטרתם לפייס או לכבד אלוהויות שונות. דוגמאות לכך כוללות את הפנתיאון של מצרים העתיקה, יוון, רומא, מסופוטמיה והאלים הנורדים של סקנדינביה.
  3. מונותאיזם: הדתות המונותאיסטיות מתרכזות סביב סגידה לאל עליון יחיד. התפתחות זו מייצגת שינוי משמעותי מהפוליתאיזם וקשורה לעיתים קרובות להופעתו של המונותיאיזם האתי, המדגיש קודים מוסריים ואת היחסים בין בני האדם לאלוהי. היהדות, שנוסדה על ידי העם העברי, היא אחת הדתות המונותאיסטיות המוקדמות ביותר, עם האמונה ביהוה כאל האמיתי האחד. הנצרות צמחה מתוך היהדות, כאשר תורתו של ישוע המשיח הדגישה את המונותיאיזם ואת האהבה לאלוהים ולאנושות. האסלאם, שנוסד על ידי הנביא מוחמד במאה ה-7 לספירה, מקדם גם הוא מונותאיזם, כאשר אללה הוא האל היחיד.

הדמיה בעזרת AI

Read more »




Conversation 34: More about internalization processes in general while focusing on the processes of internalizing characters into the "board of internalized characters" that builds the "social self"

By Prof. Levine & Dr. Salganik


We will once again remind those who join the blog that in the model we propose for the "self", one must first differentiate between the primary self, which is actually the basic biological core consisting of a number of innate structures and which is subject to development during life. and the secondary social self, which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalization of figures significant to the person [we will call them secondary selves], originating either from external groups or from imaginary groups related, for example, in the form of a character from a story, from a myth, from a movie, etc. that had a considerable influence on the person.

We will note here that at birth there are innate patterns for most parts of the self such as the "social self" and its parts that are nuclei for a possible future development of these structures.

The "secondary selves" include:

1] the variety of representations of the "I" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life.

2] The representations of the internalized characters that usually originate from significant characters that the person was exposed to during his life, but as mentioned, there may also be imaginary characters represented in books, movies, etc. that had a considerable influence on the person.

3] The person’s representations of the "subculture" [subculture refers to social influences within the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person or group.

These secondary selves that build the social self usually demonstrate a hierarchy and there may be one or more internalized characters that are more dominant in the hierarchy and these dictate the person's positions and perceptions as well as impose censorship on contents and their internalization as well as the internalization of certain characters that do not fit and even contradict the positions of the dominant character or characters. For convenience we call the collection of internalized characters in the social self the "board of internalized characters" and some have called it the "internalized jury." The person is usually not aware of the composition of the social self, which consists of internalized significant figures that activate him in quasi "automatic" behavior patterns, unless he has undergone treatment that brought this to his awareness.

Read more »




שיחה 34: עוד על תהליכי הפנמה בכלל תוך התמקדות אודות תהליכי הפנמת דמויות אל "דירקטוריון הדמויות המופנמות" הבונה את ה"אני החברתי"

By Prof. Levine & Dr. Salganik

שלום רב

נזכיר שוב לאלו המצטרפים לבלוג כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם [שנכנה אותם עצמיים משניים] , שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם. נציין כאן שבעת הלידה קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו המהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.

ה"עצמיים המשניים" כוללים:

1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים

2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם.

3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי.

עצמיים משניים אלו הבונים את האני החברתי מדגימים בדרך כלל היררכיה ויתכנו דמות או אף דמויות מופנמות שהינן דומיננטיות יותר בהיררכיה ואלו מכתיבות את עמדות האדם ותפיסותיו כמו גם מטילות צנזורה על תכנים והפנמתם כמו גם הפנמה של דמויות מסוימות שאינן מתאימות ואף סותרות לעמדות הדמות או הדמויות הדומיננטיות. אנו מכנים לשם נוחות את אוסף הדמויות המופנמות באני החברתי כ"דירקטוריון הדמויות המופנמות" ויש שכינו זאת כ"חבר המושבעים הפנימי המופנם". האדם בדרך כלל אינו מודע להרכב העצמי החברתי המורכב מדמויות משמעותיות מופנמות המפעילות אותו בדפוסי התנהגות מעין "אוטומטיים" אלא אם כן עבר טיפול שהעלה זאת למודעותו.

Read more »




Conversation 31: Socialization among non-human primates

By Prof. Levine & Dr. Salganik


Below is our article about socialization among non-human primates. For this purpose, we critically used GPT 4 and reviewed literature in PUBMED, and from that we focused on one article that we considered important. In light of the abundance of observations and research, we did not include in the review reports by well-known researchers about their lives with the great apes or studies that reported excellent immediate working memory in chimpanzees or interesting works that reveal a variety of human stigmas about the characteristics of alpha males and more.

1. Group life: Most primates live in social groups whose size can range from a few individuals to dozens and even hundreds. These groups offer protection from predators, help find food, and provide opportunities for learning and social interaction.

2. Hierarchies: Many primate groups operate under a social hierarchy, often dictated by factors such as age, sex, and physical strength. Dominant individuals usually have access to the best resources and the best mating opportunities.

3. Communication: Primates communicate using a wide variety of methods, including vocalizations, facial expressions, body postures, and physical contact. Some species also use albeit simple tools and display other forms of complex behavior.

4. Grooming: This is a common behavior among primates and serves not only a hygienic purpose but also a social purpose. Grooming can help strengthen social ties and maintain group harmony.

5. Mating and Parenting: Primates' mating systems are diverse and include monogamy, polygyny (one male, multiple females) and polyandry (one female, multiple males). In many primate species, parenting is largely the role of the mother, but in some, such as marmosets, males play a significant role, and in others, such as siamangs and gibbons, parental care is shared equally.

6. Cooperation and altruism: Primates often cooperate in tasks such as hunting or caring for young. Some primates have even been observed to exhibit altruistic behavior, such as distributing food or helping other group members in need.

7. Learning and Culture: Primates are able to learn by observing others, allowing behaviors to be passed down from generation to generation. This transfer of knowledge and behaviors can be considered a form of culture.

Each primate species has its own unique behaviors and social structures. For example, baboons live in large groups with complex hierarchies, while orangutans are mostly solitary. Chimpanzees and bonobos are known for their sophisticated social structures and behaviors, including their use of tools and displays of empathy. Gorillas live in groups led by a dominant silverback male. Lesser known species, such as lemurs and tarsiers, also have interesting social lives, but are less studied than their larger relatives.

Great Apes Infographic Highlights World Heritage Importance - UNESCO World  Heritage Centre

Read more »




שיחה 31: יחסי חיברות [סוציאליזציה] בקרב פרימטים שאינם בני אנוש

By Prof. Levine & Dr. Salganik

שלום רב

להלן כתבתנו אודות חיברות בקרב פרימטים שאינם בני אנוש. לצורך זה נעזרנו תוך ביקורתיות ב -GPT 4 וסקרנו ספרות ב PUBMED ועוד מתוכה התמקדנו במאמר אחד שנראה לנו חשוב. לאור שפע התצפיות והמחקר לא כללנו בסקירה דיווחים של חוקרות ידועות על חייהן עם הקופים הגדולים או מחקרים שדיווחו על זכרון עבודה מיידי מעולה אצל שימפנזים או עבודות מעניינות החושפות מגוון סטיגמות אנושיות על מאפייניהם של זכרי אלפא ועוד.

פרימטים [לא כולל בני אדם] ידועים בחיי החברה המורכבים שלהם. עם זאת למרות שהמבנים החברתיים וההתנהגויות משתנים באופן משמעותי בין מיני פרימטים שונים, נמנה כאן כמה מאפיינים נפוצים :

  1. חיים קבוצתיים: רוב הפרימטים חיים בקבוצות חברתיות שגודלן יכול לנוע בין פרטים בודדים ועד לעשרות ואפילו למאות. קבוצות אלה מציעות הגנה מפני טורפים, מסייעות במציאת מזון ומספקות הזדמנויות ללמידה ולאינטראקציה חברתית.
  2. היררכיות: קבוצות פרימטים רבות פועלות תחת היררכיה חברתית, המוכתבת לעתים קרובות על ידי גורמים כמו גיל, מין וכוח פיזי. לפרטים דומיננטיים יש בדרך כלל גישה למשאבים הטובים ביותר ולהזדמנויות ההזדווגות הטובות.
  3. תקשורת: פרימטים מתקשרים במגוון רחב של שיטות, כולל קולות, הבעות פנים, תנוחות גוף ומגע פיזי. מינים מסוימים משתמשים גם בכלים אמנם שפשוטים ומציגים צורות אחרות של התנהגות מורכבת.
  4. טיפוח: זוהי התנהגות נפוצה בקרב פרימטים ומשרתת לא רק מטרה היגיינית אלא גם מטרה חברתית. טיפוח יכול לעזור לחזק קשרים חברתיים ולשמור על הרמוניה קבוצתית.
  5. הזדווגות והורות: מערכות ההזדווגות של פרימטים מגוונות וכוללות מונוגמיה, פוליגניה (זכר אחד, נקבות מרובות) ופוליאנדריה (נקבה אחת, זכרים מרובים). במינים רבים של פרימטים, ההורות היא במידה רבה תפקידה של האם, אך בחלקם, כמו המרמוסטים, הזכרים ממלאים תפקיד משמעותי, ובאחרים, כמו הסיאמאנגים והגיבונים, הטיפול ההורי מתחלק באופן שווה.
  6. שיתוף פעולה ואלטרואיזם: פרימטים משתפים פעולה לעתים קרובות במשימות כמו ציד או טיפול בצעירים. חלק מהפרימטים אף נצפו מפגינים התנהגות אלטרואיסטית, כמו חלוקת מזון או עזרה לחברי קבוצה אחרים במצוקה.
  7. למידה ותרבות: פרימטים מסוגלים ללמוד על ידי התבוננות באחרים, מה שמאפשר להתנהגויות לעבור מדור לדור. העברה זו של ידע והתנהגויות יכולה להחשב כצורה של תרבות.

לכל מין של פרימטים יש התנהגויות ומבנים חברתיים ייחודיים משלו. לדוגמה, בבונים חיים בקבוצות גדולות עם היררכיות מורכבות, בעוד אורנגאוטנים הם בעיקר בודדים. שימפנזים ובונובו ידועים במבנים ובהתנהגויות החברתיות המתוחכמים שלהם, כולל השימוש שלהם בכלים וגילויי אמפתיה. גורילות חיות בקבוצות המובלות על ידי זכר כסוף גב דומיננטי. למינים פחות מוכרים, כמו למורים וטרסיירים, יש גם חיי חברה מעניינים, אך הם נחקרים פחות מקרוביהם הגדולים יותר.

Great Apes Infographic Highlights World Heritage Importance - UNESCO World  Heritage Centre

Read more »




Conversation 24: The essence of the crowd

By Prof. Levine & Dr. Salganik

Hello to our followers, this time we will address you in a different way and please let your imagination run wild…

The year was 2084, and the place was a spacious living room in an unnamed city. Alexey Gerbord sat in his chair looking from the height of his years at the huge water tank in front of him. The deadly box jellyfish, also known as the "Sea Wasp", appeared in front of him swimming slowly in the water of the huge aquarium that filled half of the living room of the house. This deadly jellyfish is called a cube jellyfish because of its body structure. With great effort, Garbord obtained it from the Indonesian sailor and tamed it because it was a complex jellyfish in its behavior and faster than other simple jellyfish, while its appearance, which deterred every human eye, spoke dearly to his heart. Its scientific name was Chironex fleckeri and its origin? You guessed it, from the Indonesian islands, it swam now peacefully in front of him, looking at him with her two dozen eyes, four of which were watching him with an almost human expression. Although he was wary of her and never reached out to shake her arms, he used to ask her questions that troubled him and disturbed his peace. Her answer was not in speech, but through thoughts that hurt his mind as if they were placed, inserted, or transmitted to his mind, something that psychiatrists used to call in the early 2000s as “though insertion”.

He has just finished reading the Machiavelli's “Prince” for the third time, each time pinning a page from the pages of the book to the transparent glass of the container and allowing the transparent jellyfish to observe and read as well. This jellyfish is thought to be mostly water and venom and "my God", Alexey thought "how can it read ? I will not understand, since it has no brain". And yet Alexey believed that her wisdom was greater than that of a human wisdom. And she even strangely often reminded him of the artificial intelligence such as CHAT GPT that had joined his life sixty years ago.


The deadly Cube jellyfish, also known as the "Sea Wasp"

This time he turned and asked her: "How is it that in our world, a limited number of people lead crowds led by these leaders?"… "How does this happen?" And you the reader may ask, "how did he asked this a creature which is unable to hear his voice?" The answer is that he showed her a page with the question on it. The jellyfish circled two or three times in the tank with its long arms clinging tightly to its sides, its white transparent body with purple silver streaks passed by him, and the answer appeared and flashed in his mind: "Those who are the led ones are influenced by shapers of public opinion who see their role in the necessity of shaping and correcting the opinion of the led crowd. These shapers represent a limited number of top leaders.” “It’s so reassuring, of course, for the people in the crowd” – added the jellyfish – “to quote these agitators and their words without them fully understanding the dilemmas that exist at the basis of the proposals and messages sent to them and even the possible solutions to these dilemmas other than the only solution offered to them according to the interests of the shapers."..…

"The propaganda of the shapers of public opinion" – continued the jellyfish – "is referring mainly not only to the intellect but also emphasizes emotional aspects, usually conveying targeted, simple, catchy and repeated messages to the crowd, which, as mentioned, arouses emotions to messages that the leaders and opinion shapers are interested in. And likewise, as it is usually presented in propaganda, there is a prominent hostile person, a group, an ideology, against whom the campaign of persuasion is directed."

She carried on: "Sigmund Freud in his essay on crowd psychology ("Group Psychology and the Analysis of the Ego") from 1921 in which Freud refers to the psychology of a society or crowd and especially to what he calls the "herd instinct", argues that there is a phenomenon of a crowd behaving in a regressive way. A crowd that drifts in the direction of those shaping its opinion without the individuals in the crowd really and deeply knowing why they behave and drift in this way, and don't even fully understand what it is all about. More often than not what motivates people is the sense of belonging to the group of the crowd of individuals, who now have a common goal designed for them that unites them. And being inspired by the opinion makers, they have a strong desire that others also join them, and they have a sense of urgency, and a feeling that a catastrophic scenario is about to come true, of an imminent disaster, and all of this is accompanied by very strong emotions."

תמונה שמכילה איש, אדםהתיאור נוצר באופן אוטומטי


Sigmund [Shlomo] Freud Austrian Jewish psychiatrist founder of psychoanalysis [1856-1939]

Freud in his writings mentions Gustave Le Bon, who in his book "Psychology of Crowds", writes:

"The most amazing thing about a crowd is that, by virtue of being a crowd, they become a collective soul, due to which they feel, think and act in a completely different way as a crowd than each of them would think and act if they were acting alone as an individual."

תמונה שמכילה אדם, אישהתיאור נוצר באופן אוטומטי


Gustave Le Bon, French psychologist and sociologist [1841-1931]

Le Bon claims that the crowd's tendency towards conservatism demonstrates a considerable weakness in its logical thinking. Its behavior is essentially emotional, and is based on myths, images and symbols, and tends to enjoy following leaders [and public opinion shapers] who will dictate its path. Le Bon, speaks of 'contagion' between the people of the crowd, a form of hypnosis-like phenomenon, in which the crowd is in a suggestible state. In a crowd, the feeling of responsibility is absent, an instinctive feeling of liberation appears accompanied by a feeling of power that can be called "the power of the crowd", a crowd that becomes impulsive and acts out of impulses. Such a crowd is susceptible to the influence of words and messages and their magical power."

Crowd Behavior - Psychology of Trading


An excited crowd.

"How does the jellyfish know that?" thought Gerbord Alexey, and at one point he remembered that the jellyfish sent a long arm to a pile of books that he had placed a week before near the water tank, a pile in which there were delicacies side by side, Freud's book, Le Bon's and Machiavelli's along with social psychology, history, and war books and these dropped from the arm of his friend the jellyfish into the water of the huge aquarium and soon they were wrapped in all dozens of its arms in front of its two dozens eyes and especially in front of its four well developed eyes and were finally digested and arrived into its transparent insides.

Here Alexey asked the jellyfish: "Tell me, what are the causes of mob mentality?" This time the jellyfish didn't go around in a circle in the aquarium and didn't even change its colors. "I will answer you," she replied, "what I learned from social psychology, since it lists six factors:

Deindividuation – when people are part of a group, they experience a loss of self-awareness.

Deidentification – when people are part of a group, they can lose their sense of personal identity.

Emotions – being part of a crowd induces heightened emotional states, be it excitement, anger, hostility, etc.

Acceptability – behaviors that are normally perceived as unacceptable become acceptable when others in the group are seen performing them

Anonymity – people feel anonymous within a large group, which reduces their sense of responsibility.

Diffusion of responsibility – being part of a group creates the perception that violent or unacceptable behavior is not a personal responsibility but a group responsibility.

Finally, the larger the group, audience or crowd, the greater the chance of de-individuation and diffusion of responsibility."

"I’ve got it," Alexey said to himself…"But sometimes", he thought, “it leads to disengagement, struggle and even killing"…"This reminds me of civil wars" thought Alexey. "This reminds me of divisions in families on the basis of identification with ethnic and other national groups while in the background there is a feeling of a strong threat to survival" he continued to think, and then Garbord Alexey turned to the jellyfish, which was now circling in the aquarium, closed its two dozen eyes and confirmed his last thoughts in his head.

"The main essence," the jellyfish's words suddenly struck in his mind, "is that in every society there is a small group that shapes public opinion and manipulates many people in order to achieve its goals. This happens whether in a small group, whether in an organization, or in a country. The leaders therefore use a group or a crowd that is led according to their goals by shapers of public opinion. And these shapers talk about the danger to survival and convince the crowd to put this as a top priority over other needs, even over basic needs such as eating, reproduction, etc. Hence, these shapers are therefore using the survival instinct in order to achieve their goals. The crowd is therefore a moldable body at the mercy its leaders."

Here Alexei turned again and again to the jellyfish until he begged, but for some reason the jellyfish was silent and no thought of her hurt his mind. So Alexei returned to her the next day, not before emptying a basket full of fish into the aquarium water that was soon wrapped around her long arms, swallowed by her intestine, where it was gradually digested, gradually decomposed and was seen through her transparent body.

"Tell me, my friend," he turned to jellyfish, "what are the mechanisms for activating the crowd?"

At first the jellyfish answered in his mind that "the crowd must know that there is an extremely dangerous and uncompromising enemy”.

"Secondly" she added, "a person must know that its life or freedom and even of those close to him are in danger."

A person must also be convinced that there is a heavy and threatening uncertainty in the current situation and that the enemy may prevail and that catastrophic consequences are eminent….The crowd must even believe that the absolute truth is on the side of the shaper of public opinion and perceive that blatant lies are being told by the opinion shapers and leaders of the opposing side."

Here the jellyfish circled twice in the tank waving her arms and added that "the crowd must believe that there is only one solution without any alternatives and that there should be no contact or negotiation with the enemy and finally she added that it is necessary for the crowd to believe that it must take an immediate action and there shouldn’t be any compromise."

“Indeed”, Alexey thought, "This is a universal mechanism. The thinking dictated to the crowd therefore becomes reductionist, dichotomous, one of black or white without intermediate shades, and the crowd must believe with all its heart that whoever is not with them is against them."

Here Alexei invited to his home his friends Dr. Igor Salganik and Prof. Joseph Levine, who are respected in their own eyes and even in his eyes, "And what would you say?" – he asked. But these two were amazed and shocked at the sight of the huge tank containing the jellyfish, with her eyes looking at them as if they were a prey, with the terrifying transparency of her organs.

Alexey, who sensed this, calmed them down, and handed them two transparent glasses with wine as clear as the aquarium water. Then Alexei spoke to them the previous words of the jellyfish as they appeared in his mind. And despite their reservations about the “monster”, these two psychiatrists agreed with her words and even added:

"We talked," these two said, "in a previous conversation that in a totalitarian country, the majority often change their way of thinking to the way of thinking of the dictator, for the sake of their mental and even physical survival, Thus the positions of the dictator or the totalitarian state take over, override their own positions. This is the essence of indoctrination. Here in each and every individual, in his 'directorate of internalized characters' that builds his 'social self', appears a new dictator-self which overrides the previous dictator-self of his inner directorate [see previous conversations]. In fact, the real figure of the external dictatorial leader becomes a new internalized 'dictator-self' in the individual's 'directorate of internalized figures' dictating positions characterized by black and white mode of thinking without intermediate shades.

Here, embarrassed and apologetic, Alexey asked his guests to wait in a nearby room, as he felt that it would be difficult for the sensitive jellyfish to speak to him and that she preferred privacy, he then turned again to this transparent and gelatinous jellyfish, though without a brain, having an incomprehensible wisdom in her body.

"Tell me my friend the jellyfish?" Alexey addressed her, "How can a person avoid being drawn into the tornado of the crowd and being cut off from its usual ways, and from its usual cognitive judgments ? Oh oh, as the jellyfish answered in Alexey's thought, shaking her arms in

the water, "I know this from my experiences with the masses of huge shoals of jellyfish that wash up on the shores of the seas, and I assume that a similar thing happens to humans as well." Jellyfish continued with her thought, "Please let humans know the mechanisms of manipulation. Draw

before your eyes the image of a satanic enemy, who tries to convince you to perceive and understand a given situation as a threatening danger for you, which could fatally harm your physical or symbolic survival, trying to convince you that there is only one solution to this that the leader is the only one who knows.

In such a situation, you humans, should try to avoid as much as possible exposure to the media or to people who carry out such a practice, especially try to avoid discussions with people or a group of people who are already affected by these manipulations. Be aware of their attempts to get you to

let them know which side you are on in the situation. Do not share your positions and points of view with them. Be careful, look for reputable people who are known to stand up to manipulation, who see multiple points of view and don't see things in black and white dichotomous thinking manner. Sometimes these people will even swim against the current of the crowd. Try to understand their way of thinking and dealing with such situations, and if possible – try to establish contact with them and cooperate with them…

Also, try to continue with your normal flow of life in the family, with friends, at work, in the pursuit of hobbies, and do not allow yourself to be excessively preoccupied with the subject that is at the center of the manipulation effort… Finally, try to inform yourself about the subject in question

through various and diverse sources that provide different points of view that will allow you to form your own opinions."

Here the jellyfish was lighthearted and splashed its many arms in the aquarium water until they drifted and swelled like a sigh as if to say that it is not easy not to drift with the crowd and form an independent opinion.

"And what do you think could be a solution?", Alexey asked, the jellyfish "for situations in which there are two sides, each led by manipulative public opinion shapers, who give each side the feeling that its survival is in tangible and immediate danger, and it is forced to act against the enemy that is the opposing side?"

The jellyfish spined around in the tank, the fish still being digested and sprouted from her transparent intestine, inserting six ways of solving the problem into Alexey's mind:

"1] As soon as the anxiety about the conflict is already more intense than the survival anxiety of each side, there might appeara mediator, actually a newer, independent public opinion shaper. He should be accepted by both parties addressing the survival fears of each party offering a compromise that meets and resolves the fears of both parties.

2] The appearance or rise of a powerful third dictatorial factor that dictates a solution sometimes even by force of arms or through powerful sanctions.

3] Severe damage to one of the opponent groups [and thus actually the second group wins] which weakens it and enables a solution.

4] Gradual stabilization of the conflict, becoming chronic while developing mechanisms of adaptation to the new established conditions.

5] The emergence of a strong existential threat from another factor that brings the hawks to unite in the war against it.

6] Existence of a hidden structured mechanism that exists in both groups all the time (only that they are not aware of it) which enables change within a longer time span.

7] The introduction of external influences or changes in values ​​that will gradually change the conflict’s definition and provide a solution.

That's it gentlemen for the time being,

Best regards

The deadly cube jellyfish also known as the "sea wasp" and her friend Alexey Garbord.

and, as always, yours

Dr. Igor Salganik and Prof. Joseph Levine




שיחה 24: מהותו של ההמון

By Prof. Levine & Dr. Salganik

שלום רב לעוקבנו, הפעם נפנה אליכם באופן שונה ואנא מרקו את כושר דמיונכם…

השנה הייתה 2084, והמקום היה חדר סלון רחב ידיים בעיר בת בלי שם. גרבורד ניזמן אלכסיי ישב בכיסאו מביט ממרום שנותיו במיכל המים הענק שמולו. מדוזת הקופסה הקטלנית, המכונה גם "צרעת הים", ניבטה מולו שטה באיטיות במי האקווריום הענק שמילא מחציתו של סלון הבית. מדוזה קטלנית זו נקראת אף קובייתית בשל מבנה גופה. בעמל רב השיג אותה גרבורד מיורד ים אינדונזי ונצר אותה שכן הייתה זו מדוזה מורכבת בהתנהגותה ומהירה יותר ממדוזות פשוטות אחרות ואילו המראה שלה אשר הרתיע כל עין אנוש דיבר יקרות לליבו. זו שכינויה המדעי ,Chironex fleckeri ומקורה? ניחשתם נכון, מן האיים האינדונזיים שחתה לה כעת בשלווה מולו, מביטה בו בשני תריסר עיניה שארבע מתוכן התבוננו בו בארשת כמעט אנושית. אף שנזהר היה ממנה ומעולם לא הושיט ידו ללחוץ את מי מזרועותיה, נוהג היה לשאול אותה קושיות שהקשו עליו והטרידו את שלוותו. תשובתה הייתה לא בדיבור, אלא באמצעות מחשבות המפציעות במוחו משל הונחו, הוחדרו, או שודרו למוחו דבר שהפסיכיאטרים נהגו לכנות בתחילת שנות האלפיים בלע"ז THOUGHT INSERTION. זה עתה סיים לקרוא בפעם השלישית את הספר הנסיך למקיאוולי תוך שהוא מצמיד בכל פעם דף מדפי הספר אל זכוכית המיכל השקופה ומאפשר למדוזה השקופה אף היא להתבונן ולקרוא. מדוזה זו חשב רובה ככולה מים וארס וכיצד תוכל לקרוא ולייעץ לי זאת לא אבין שכן מוח אין לה. ואף על פי כן סבר כי עולה חוכמתה על חכמת אדם. ואף הזכירה לו תכופות באופן מוזר את האינטלגנציה המלאכותית דוגמת GPT שהצטרפה לחייו לפני יובל שנים.

מדוזת הקופסה הקטלנית המכונה גם "צרעת הים",

הפעם פנה ושאל אותה: "הכיצד זה בעולמנו מספר מצומצם של אנשים מובילים המונים המובלים על ידי מובילים אלו ?"… "כיצד הדבר קורה ?" שאל. ותשאלו, כיצד שאל בת בלי קול זו? הציג לה דף ובו השאלה. המדוזה סבבה פעמיים ושלוש במיכל וזרועותיה הארוכות נאחזות חליפות בדפנותיו, גופה השקוף הלבין קמעה ופסי כסף סגולים חלפו בעדו, והנה ותשובתה הופיעה והבזיקה במחשבתו: "המובלים מושפעים ממעצבי דעת קהל הרואים בתפקידם את ההכרח לעצב ולדייק את דעת ההמון המובל. מעצבים אלו מייצגים מספר מצומצם של מנהיגים מובילים. נוח כמובן הוסיפה לאיש ההמון לצטט תועמלנים אלו ודבריהם מבלי שיבין לעומק את הדילמות הקיימות בבסיס הצעותיהם ומסריהם אליו ואף את הפתרונות האפשריים לדילמות אלו מלבד הפתרון האחד שיציעו על פי האינטרסים שלהם."…..

"התעמולה של מעצבי דעת הקהל" המשיכה "מופנית לא רק אל האינטלקט אלא גם מדגישה היבטים רגשיים, מעבירה בדרך כלל מסרים מכוונים, פשוטים, קליטים וחוזרים אל ההמון, המעוררים כאמור את הרגש, מסרים שהמנהיגים ומעצבי הדעה מעוניינים בהם. וכמו כן בדרך כלל מוצג בתעמולה יריב בולט אחד שמסע השיכנוע מכוון כנגדו."

"זיגמונד פרויד" הוסיפה , "במסתו אודות פסיכולוגיית ההמונים ["פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" משנת 1921 בה מתייחס זיגמונד פרויד לפסיכולוגיה של חברה או של המון ובעיקר למה שהוא מכנה "דחף העדר"] דיבר על כך שישנה תופעה של המון המתנהג באופן רגרסיבי. המון שנסחף בכיוון מעצבי דעתו מבלי שהפרטים בהמון יודעים באמת ולעומק מדוע הם מתנהגים ונסחפים כך, ואף אינם מבינים היטב במה מדובר. לא פעם מה שמניע את האנשים זו תחושת השייכות וההשתייכות לקבוצת המון הפרטים, שכעת מטרה משותפת שעוצבה עבורם מלכדת אותם. ובהשראת מעצבי הדעה יש להם רצון עז שאחרים יצטרפו גם הם אליהם, ויש להם תחושת דחיפות, ותחושה שתסריט קטסטרופלי עומד להתגשם, של אסון המשמש ובא, וכל זה מלווה ברגש עז משמעותי מאוד "

זיגמונד [שלמה] פרויד פסיכיאטר יהודי אוסטרי מייסד הפסיכואנליזה[1856-1939]

פרויד בכתביו מזכיר את אוגוסט לה-בון, אשר בספרו "פסיכולוגיה של ההמונים", כותב:

"הדבר המדהים ביותר בהמון הינו שמעצם היותם המון הם הופכים מן נפש קיבוצית, שבשלה הם חשים, חושבים ופועלים בצורה אחרת לחלוטין כקבוצת המון מזו שכל אחד מהם היה חושב ופועל אילו פעל לבדו כיחיד."

גוסטב לה בון פסיכולוג וסוציולוג צרפתי [1841-1931]

לה בון טוען כי ההמון נוטה לשמרנות מדגים חולשה ניכרת בחשיבתו ההגיונית. התנהגותו היא רגשית מעיקרה, ומבוססת על מיתוסים, דימויים וסמלים, ונוטה לנהות אחר מנהיגים שיכתיבו לו את דרכו [כולל מעצבי דעת קהל]. לה-בון, מדבר על 'הדבקה' בין אנשי ההמון, מן תופעה דמויית היפנוזה, בה ההמון מצוי במצב סוגסטיבי [ונתון כאמור להשפעת מעצבי דעת הקהל]. בתוך המון,זה נעדרת תחושת האחריות, מופיעה תחושת שחרור יצרית המלווה בתחושת עוצמה שניתן לכנות "עצמת ההמון", המון שהופך אימפולסיבי ופועל מתוך דחפים. המון שכזה נוח להשפעת מילים ומסרים ולכוחם המאגי."

Crowd Behavior - Psychology of Trading

המון משולהב

"מניין יודעת זאת המדוזה" חשב גרבורד אלכסיי, ובאחת נזכר ששלחה המדוזה זרוע ארוכה לערמת ספרים שהניח שבוע לפני כן קרוב למיכל המים, ערמה בה שהו מעדנות זה לצד זה, ספרו של פרויד, זה של לה בון וזה של מקיאוולי לצד ספרי פסיכולוגיה חברתית וספרי היסטוריה ומלחמה ואלו נשמטו מזרועה של ידידתו המדוזה אלי מי האקווריום הענק ועד מהרה נכרכו בכל עשרות זרועותיה אל מול שני תריסרי עיניה ובמיוחד מול ארבעת עיניה המפותחות ומשסיימה לקראם הפליאה בהם את רעלניה ובאו אלו אל קרביה השקופים.

כאן שאל אלכסיי את המדוזה "אימרי לי, מהם הגורמים למנטליות ההמון ?" הפעם לא חגה במעגל באקווריום ואף לא החליפה צבעיה. "אשיב לך" ענתה "את שלמדתי מן הפסיכולוגיה החברתית שכן זו מונה שישה גורמים:

דאינדיבידואציה– כאשר אנשים הם חלק מקבוצה, הם חווים אובדן של מודעות עצמית.

זהות – כשאנשים הם חלק מקבוצה, הם יכולים לאבד את תחושת הזהות האישית שלהם.

רגשות – להיות חלק מקבוצת המון הרי זה משרה מצבים רגשיים מוגברים, בין אם אלו התרגשות, כעס, עוינות וכו'.

קבילות – התנהגויות שבדרך כלל נתפסות כבלתי קבילות הופכות למקובלות כאשר אחרים בקבוצה נראים מבצעים אותן.

אנונימיות – אנשים מרגישים אנונימיים בתוך קבוצה גדולה, מה שמפחית את תחושת האחריות שלהם.

פיזור אחריות – להיות חלק מקבוצה יוצר את התפיסה שהתנהגות אלימה או בלתי מקובלת אינה אחריות אישית אלא קבוצתית.

לבסוף ככל שהקבוצה, הקהל או ההמון גדולים יותר, כך גדל הסיכוי שתהיה דה-אינדיבידואציה ופיזור אחריות".

" אכן הבנתי" דיבר אלכסיי לעצמו …"אך עיתים" חשב .."הרי בשעה שיש שתי קבוצות נוגדות ולכל אחת מעצבי דעת קהל משלה וכל אחת חשה איום קיומי עז, יתכן וייווצר בעקבות כך פילוג בעמים, בחברות או במשפחות עד כדי חרם, התנתקות, מאבק ואף הרג"…"זה מזכיר לי מלחמות אזרחים" חשב אלכסיי. "זה מזכיר לי פילוגים במשפחות על רקע הזדהות עם קבוצות לאומיות אתניות ואחרות כשברקע תחושה של איום עז על יכולת ההישרדות" המשיך וחשב, ואזי פנה גרבורד אלכסיי אל המדוזה וזו סבבה כעת באקווריום סגרה את שני תריסר עיניה ואישרה בראשו את מחשבתו האחרונה.

"השורש", הפציע לפתע דברה של המדוזה במחשבתו, "הוא שיש בכל חברה חלק קטן המעצב את דעת הקהל ומבצע מניפולציות על אנשים רבים על מנת להשיג את מטרותיו. הדבר קורה אם בקבוצה קטנה, אם באירגון, ואם במדינה. המנהיגים משתמשים אפוא בקבוצה או בהמון המובל על פי מטרותיהם באמצעות מעצבי דעת קהל. ומעצבים אלו מדברים אודות סכנה להישרדות ומשכנעים את קהל ההמון לשים זאת בעדיפות עליונה על פני צרכים אחרים אפילו על פני צרכים בסיסיים כאכילה, כיצר רבייה ועוד. מכאן שיש אפוא שימוש של מעצבים אלו ביצר ההישרדות על מנת להשיג את מטרותיהם. ההמון הוא אפוא גוף פלסטי הנתון לחסדי המעצבים."

כאן פנה אלכסיי שוב ושוב למדוזה עד תחינה, אך משום מה זו שתקה ונאלמה ושום איזו מחשבה שלה לא הפציעה במחשבתו. חזר אליה אפוא אלכסיי למחרת היום, לא לפני שרוקן למי האקווריום סל עמוס דגה שנעטף עד מהרה בזרועותיה הארוכות, נבלע במעיה, שבם הולך ומתעכל, הולך ומתפרק ונחזה מבעד לגופה השקוף.

"אימרי לי ידידתי" פנה למדוזה "מהם המנגנונים להפעלת ההמון?"

תחילה ענתה במחשבתו כי "על ההמון לדעת כי יש אוייב מסוכן ביותר חסר פשרות.

"שנית" הוסיפה, "עליו לדעת כי חייו או חרותו ואף של אלו של הקרובים לו בסכנה.

צריך גם לשכנעו כי יש אי ודאות מעיקה ומאיימת במצב הדברים וכי האויב עלול לגבור ולדבר השלכות קטסטרופליות….על ההמון אף להאמין כי האמת האבסולוטית הינה בצד מעצב דעת הקהל ולתפוס כי שקרים בוטים נאמרים על ידי מעצבי ומנהיגי הצד שכנגד."

כאן סבבה המדוזה פעמיים במיכל מנפנפת בזרועותיה והוסיפה במחשבתו כי "על ההמון להאמין כי יש רק פתרון אחד ללא כל אלטרנטיבות וכי אין לבוא בכל מגע או משא ומתן עם האויב ולבסוף הוסיפה כי יש צורך והכרח לקהל ההמון להאמין כי עליו לנקוט בפעולה מיידית וללא פשרות".

אכן חשב אלכסיי "זהו מנגנון אוניברסלי. החשיבה המוכתבת להמון הופכת אפוא רדוקציוניסטית, דיכוטומית, כזו של שחור או לבן ללא גווני ביניים , ועל ההמון להאמין בכל ליבו כי מי שלא עימו הוא נגדו."

כאן הזמין אלכסיי לביתו את ידידיו הדר' איגור סלגניק והפרופ' יוסי לוין, הנכבדים בעיני עצמם ואף בעיניו, "ומה תגידו?" שאל. אלא ששני אלו נדהמו השתאו ונזדעזעו למראה המיכל הענק ובו המדוזה הג'לית, עיניה הרושפות לעומתם והרואות בהם טרף, והשקיפות המבעיתה של איבריה. אלכסיי שחש בדבר הרגיע אותם, והגיש להם שתי כוסות שקופות ובהן יין שיכר צלול כמי האקווריום. אומנם שעדיין חשו אימה מסוימת כעת זו פחתה ואזי השיח להם אלכסיי את דבריה הקודמים של המדוזה כפי שהופיעו במחשבתו. ולמרות הסתייגותם ממנה הסכימו שני פסיכיאטרים אלו לדבריה ואף הוסיפו:

"דיברנו", אמרו שני אלה, "בשיחה קודמת כי במדינה טוטליטרית לא פעם הרוב משנים את דרך חשיבתם לדרך חשיבת הדיקטטורה, שכן לצורך השרדותם הנפשית ואף עיתים הפיזית, הם עוברים תהליך של השתלטות עמדות הדיקטטורה או המדינה הטוטליטרית על עמדותיהם [OVERRIDE] שיש המכנים זאת אינדוקטרינציה. כאן בכל יחיד ויחיד מופיע ב'דירקטוריון הדמויות המופנמות' הבונה את 'האני החברתי' שלו, רודן עצמי חדש המייצג את עמדות הדיקטטורה ומשתלט על דירקטוריון הדמויות המופנם הקיים ואף על הרודן העצמי הקודם של דירקטוריון זה [ראה הקורא שיחות קודמות]. בעצם דמות המנהיג הדיקטטורי החיצוני, המציאותי , הופכת ל'עצמי רודן' חדש ב'דירקטוריון הדמויות המופנמות' של היחיד ומכתיבה את עמדותיו התומכות כעת בעמדות קיצוניות בעלות מאפייני שחור ולבן וללא גווני ביניים.

כאן ביקש אלבסיי, נבוך ומתנצל מזוג אורחיו לחכות בחדר סמוך, שכן חש שיקל למדוזה הרגישה ודרוכה לנוכחות זרים אלו מחמת הקטלניות הטבועה בהוויתה לדבר עימו ביחידות, ואזי נפנה שוב אל מדוזה שקופה וג'לית זו, בת בלי מוח, אך שחכמה לא מובנת בגופה ובזרועותיה הארסיות להפליא.

"אימרי לי ידידתי המדוזה ?" פנה אליה אלכסיי "איך יכול אדם להימנע מלהישאב לתוך הטורנדו של הקהל ולהיות מנותק מדרכיו הרגילות, ומיכולות השיפוט הקוגניטיביות הרגילות שלו בהיותו בגפו?

הו הו כמו ענתה המדוזה במחשבתו של אלכסיי בטלטלה זרועותיה במים " מכירה אני זאת מהתנסויותי עם המוני להקות המדוזות העצומות הנשטפות אל חופי הימים ומשערת אני שדבר דומה קורה אף בני האדם". ואזי המשיכה במחשבתו "אנא מכם הכירו בני האדם את מנגנוני המניפולציה. ציירו לנגד עיניכם דמות אויב שטני, המנסה לשכנע אותכם לתפוס ולהבין מצב נתון כסכנה מאיימת עבורכם, העלולה לפגוע אנושות בהישרדותכם הפיזית או הסמלית, מנסה לשכנע אותכם שיש רק פתרון אחד לכך אותו המנהיג יודע. במצב שכזה, בני האדם, נסו להימנע ככל האפשר מחשיפה לתקשורת או לאנשים שמבצעים פרקטיקה שכזו, במיוחד נסו להימנע מדיונים עם אנשים או קבוצת אנשים שכבר מושפעים ממניפולציות אלו. היו מודעים לניסיונות שלהם לגרום לכם לידע אותם באיזה צד אתם מצדדים בסיטואציה. אל תשתפו אותם בעמדותיכם ונקודות המבט שלכם. שימו לב, חפשו אנשים בעלי מוניטין הידועים כעומדים בפני מניפולציות, הרואים מספר נקודות מבט ואינם תופסים דברים בחשיבה דיכוטומית שחור לבן. לעיתים אנשים אלו אף ישחו נגד זרם ההמון. נסו להבין את דרך החשיבה וההתמודדות שלהם עם מצבים כאלה, ואם הדבר אפשרי – נסו ליצור קשר עימם ולשתף איתם פעולה…..כמו כן נסו להמשיך עם זרם החיים הרגיל שלכם במשפחה, עם חברים, בעבודה, בעיסוק בתחביבים, ואל תיתנו לעצמכם להיות עסוקים יתר על המידה בנושא שנמצא במרכז מאמץ המניפולציה…… לבסוף נסו ליידע את עצמכם אודות הנושא המדובר באמצעות מקורות מידי שונים ומגוונים המספקים נקודות מבט שונות שיאפשרו לכם ליצור דעות משלכם". כאן הכחילה קלות המדוזה והטיחה את זרועותיה הרבות במי האקווריום עד כי אלו נסתחפו וגעשו משל נאנחה כאומרת שלא קל הדבר שלא להסחף עם ההמון ולגבש דעה עצמאית.

"ומהו הפתרון לדעתך?" שאל אלכסיי "למצבים בהם שני צדדים, מובלים כל אחד בידי מעצבי דעת קהל מניפולטיביים, הנותנים לכל צד תחושה שהישרדותו בסכנה מוחשית ומיידית, והכרח עליו לפעול כנגד האוייב שהוא הצד שכנגד?"

סבבה המדוזה הפעם פעם אחת בודדת במיכל , ודגי הארוחה עוד מתעכלים וניבטים ממעיה השקופים ופרסה במחשבתו של אלכסיי שישה דרכי פתרון והריהם לפניכם: " 1] ברגע שהחרדה מהקונפליקט כבר יותר עזה מחרדת ההישרדות של כל צד יופיע מתווך, בעצם מעצב דעת קהל חדש יותר, נאטרלי ומקובל על הצדדים שיגע ויתייחס לפחדי ההישרדות של כל צד ויציע פשרה העונה לפחות חלקית על פחדים אלו של שני הצדדים. 2] הופעת או עליית גורם דיקטטורי שלישי בעל עוצמה המכתיב פתרון לעיתים אף בכוח הזרוע או באמצעות סנקציות. 3] פגיעה חזקה באחת הקבוצות [וכך בעצם השניה מנצחת] שמחלישה אותה ומאפשרת פתרון. 4] התייצבות הדרגתית של הקונפליקט והפיכתו לכרוני כך ששני הצדדים ממשיכים לחיות אמנם מפולגים אך מפתחים מנגונני הסתגלות לתנאים החדשים. 5] הופעת איום קיומי חזק מגורם אחר המביא את הניצים להתלכד במלחמה כנגדו. 6] קיום מנגנון מובנה ה נסתר הקיים בשתי הקבוצות כל העת רק אלו אינן מודעות לו, העולה ומתגלה ומאפשר שינוי בדרך כלל בטווח שאינו מיידי או הרחוק יותר. 7] כניסת השפעות חיצוניות או שינויי ערכים שתקופה עתידית מביאה בכנפיה, השפעות שישנו את הקונפליקט ויאפשרו פתרון במצב זה בו תנאי המסגרת ישתנו בעקבות כך."

עד כאן רבותי להפעם.


מדוזת הקופסה הקטלנית המכונה גם "צרעת הים" וידידה גרבורד ניזמן אלכסיי,

דר' איגור סלגניק ופרופ' יוסי לוין





By Prof. Levine & Dr. Salganik

לראשונה פגשתי בחווית הנשגב באמצעות משה [שם בדוי], חולה המאובחן עם סכיזופרניה. פגשתי אותו בבית החולים הפסיכיאטרי רחב הידיים בפיטסבורג. מדשאות בית החולים כוסו שלג לבן, ואילו הוא היה לבוש קל, ברישול מה, חייכן בטבעו, "אני… משה.. אני כך אומרים לי…סובל מסכיזופרניה" סח לי כמו הדבר אינו נוגע לו. ישבנו על ספסל אבן במסדרון המוביל למחלקה אשר מצידו דשא מושלג ובאמצעיותו של זה עץ נישא רווי עלים שפיסות שלג נושרות מהם ואילו קצהו נראה כנוגע לא נוגע בשמיים האפורים. משהו במשה סקרן אותי, אולי הכלאחר יד, בלא כל משא רגשי בו אמר "אומרים עלי שאני סובל מסכיזופרניה" , כאילו לאמירה זו משקל מועט אם בכלל בעולמו הנפשי. ואכן משסיפר לי את סיפורו הבנתי את יחסו הרגשי לאבחנה שהדביקו לו. הדבר לא נבע מהשטחה רגשית האופיינית למחלה זו, אלא משום שלאחר שפגש בנשגב לא הייתה כל משמעות מיוחדת בעולמו הנפשי לתוויות , אבחנות, וסטיגמות למיניהן. "תשמע" אמר לי בפניו המחייכות וקולו הצרוד " …הייתה זו שעת בוקר ככל הבקרים… אלא כשהשמש הזהובה עלתה אט אט מבין ההרים חשתי באופן מופלא התרוממות רוח יוצאת דופן, התרגשות עילאית ויראה ובת קול לחשה לי כי… 'נגלה לך סוד הבריאה, … נתקרבת לאלוהות'. "איך ..למה דווקא ביום מסויים הדבר קרה?" שאלתי. לכך לא ידע לענות ותלה בי עיינים גדולות, משל שואל הוא אותי להסבר. לבד מלומר לו כי חווה חוויה פסיכוטית לא ידעתי לתת לו תשובה וחשתי כי אמירה שכזו עושה עוול נורא לחוויה הנשגבת יוצאת הדופן אותה עבר. פגשתי אותו כעבור שבועיים. מזג האויר כבר השתפר. חולים הסתובבו חסרי מעש במסדרונות בית החולים לבושים חלוקים תכולים. והנה חזיתי בו מתחבא מאחורי אחד מעמודי המסדרונות, עוקב אחרי חולה ירוד שמכנסיו שמוטים ורטובים, זקנו מדובלל ופניו עגומים וחרושי קמטים. ניגשתי אליו…"שששש…ששש" לחש לי "שלא יראה אותנו". "מי?", שאלתי. והוא, משה, הצביע באצבע כפופה ומהססת אל החולה הירוד, נרגש כולו ותחושת התעלות בפניו ולחש לי בקולו הצרוד" אל תחזה בו.. תזהר.. המבט בו ישרוף כל.. זהו האלוקים". "אלוהים אדירים" חשבתי, "משה זה חושב שחולה עלוב נפש זה שמכנסיו שמוטים ורטובים משתן הוא האלוהים בכבודו ובעצמו. וואו… איזו תחושה יוצאת דופן של חרדה ואפילו אימה ממבטו השורף של 'האלוהים' המשולבת בהתרוממות רוח נרגשות ועזה הוא חווה" אז לא ידעתי לתת מילים לתחושה שכזו ואולי אף עתה לא אבינה דיה אך נראה לי כי ניתן לכנותה תחושת נשגבות".

האנציקלופדיה של הרעיונות [דוד גורביץ ודן ערב: אנציקלופדיה של הרעיונות, הוצאת בבל ומשכל, 2012]. גורסת כי "…הנשגב חותר לעונג פרדוקסלי, הנחווה מול העצום מאיתנו. זוהי התפעלות הכורכת יחד הנאה וחרדה מפני אובייקטים הנחשבים על-אנושיים, מוחלטים ובלתי ניתנים לייצוג, כגון אוקיינוס או פסגה מושלגת. בניגוד לחוויית היפה, התואמת את גבולות הניסיון האנושי, הנשגב פונה אל העל-אנושי ואל הבלתי ניתן להגדרה. הנשגב נוגע באלימות של הממשי ומתכתב עם יצרי המוות…".

אמנם רבים מבינים אינטואיטיבית שהנשגב הוא משהו יוצא דופן ומעבר להבנת בני אנוש. אך נראה שהמילה עצמה מאחדת תחת מטריה אחת רגשות רבים ושונים, אפילו מנוגדים, – "פחד", "אימה", "יראת כבוד","תחושת התעלות" כל אלו הם חלק מהמאפיינים המיוחסים לחוויית הנשגב. לכך מתווסף קושי שכל אחת מהמילים הללו יכולה, בנוסף, לתאר או להעביר שפע של רגשות. "פחד", למשל, הוא גמיש מספיק כדי להחילו על מגוון של רגשות ועם זאת לא מדויק דיו בכדי לציין את הרגש הספציפי יותר. הפחד בצפייה בפניו של אדם מאיים ולעומתו הפחד המנותק והקוגניטיבי יותר שחווים בעת צפייה בסצנות טבעיות של נצחיות שונים באופן משמעותי, אך המילה עצמה מניחה אותם תחת אותו מונח. הגמישות היא מחד נכס בשיח הלשוני אך חוסר הדיוק הוא חיסרון. יש שהניחו ש"הנשגב" הוא קומפלקס קוגניטיבי-רגשי מובחן, הכולל מרכיבים רבים אך נבדל מכל אחד מהם בנפרד, כלומר שהשלם הינו אחר מאשר חלקיו [קאנט, וראה למטה טומוהירו אישיזו וסמיר זקי].

ובכל זאת, הנה הפסח מתקרב ועימו עונת הקושיות…וברוח הזמן שאלתי תחילה את ChatGPT [יישום האינצלגנציה המלאכותית העונה לא רע לשאלות מובחנות אך לעיתים נוטה לקונפובולציות כאותו חולה דמנטי על מנת לתמוך בגירסותיו], אנא תני לי דוגמאות העשויות לספק התקרבות אלי חוויית הנשגב? וזו ענתה:

Read more »