למהותה של המנדלה
והנה הדברים לפניכם בצורת דיאלוג בין מר שאול השואל ואדון מנדל העונה בהיותו איש המנדלות:
מר שאול: אשאל אותך תחילה אדון מנדל, אני רוצה שתסביר לי מהי “מנדלה” בלא לעטות אותי בערפל סמיך בתשובתך. מה זה, ולמה זה חוזר בכל כך הרבה תרבויות?
מנדל: מנדלה היא דרך לצייר, ולפעמים גם לבנות במרחב, רעיון פשוט: יש מרכז, יש גבול, ויש סדר שמאפשר לנפש לא להתפזר. לפעמים זה מעגל עם שכבות; לפעמים “מעגל בתוך ריבוע”; לפעמים ארבעה כיוונים עם שערים; ולפעמים רק גאומטריה שחוזרת סביב נקודה. אצל אנשים רבים זה עובד כמו “מפת קשב”: העין נרגעת כי היא יודעת לאן ללכת, מהשוליים אל המרכז.
מר שאול: וזה באמת אכן עתיק־יומין?
אדון מנדל: כן. אבל הכי חשוב להבין: לא תמיד קראו לזה “מנדלה”. לפעמים זו נקראה דיאגרמה דתית, לפעמים דפוס קישוט, לפעמים טקס ריפוי, ולפעמים אדריכלות. המשותף הוא הפונקציה: ליצור מרכז, להגדיר גבול, ולסדר מרחב פנימי וחיצוני.

פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).