אפשרות היישום של "ריאליזם קסום" בדמיון מודרך ככלי בטיפול במצבי חרדה ותסמונת פוסט טראומתית

נכתב ע"י פרופ' לוין

להלן נבחן את היישום הפוטנציאלי של ריאליזם קסום כמסגרת נרטיבית בפסיכותרפיה באמצעות דמיון מודרך לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). בהסתמך על תיאוריה ספרותית, מודלים פסיכודינמיים ומחקר עכשווי בטיפול בטראומה, נטען כי המיזוג של אלמנטים קסומים וריאליסטיים מציע שפה מטאפורית רבת עוצמה שיכולה להקל על עיבוד רגשי, בנייה קוגניטיבית מחדש ואינטגרציה נרטיבית. נציע כי שימוש בטכניקות ריאליסטיות קסומות בדמיון מודרך עשוי להרחיב את היעילות הטיפולית בכך שהוא מאפשר למטופלים לגשת לחומר טראומטי או פובי בצורה עוקפת, ובכך לעקוף התנגדות ולטפח סימבוליזציה יצירתית מחדש של זיכרונות מטרידים.

דמיון מודרך הוא מרכיב חשוב בפסיכותרפיה, במיוחד בטיפול בטראומה וחרדה (Utay & Miller, 2006). עם זאת, התוכן והמבנה של תסריטים דימויים נצמדים לעתים קרובות למטאפורות טיפוליות קונבנציונליות ולמסגרות רציונליסטיות. מאמר זה מציע לשלב ריאליזם קסום – סגנון ספרותי המשלב אלמנטים פנטסטיים עם יומיומיים – בפרוטוקולים של דמיון מודרך. נבחן את הפוטנציאל של הריאליזם הקסום להעמיק תהודה רגשית, להגביר את הגמישות הסמלית וליצור מרחק נרטיבי הדרוש לעיבוד מחדש של תוכן טראומטי.

הבנת הריאליזם הקסום

מקורות ומאפיינים ה"ריאליזם קסום", הופיעו כתנועה ספרותית משמעותית באמריקה הלטינית במאה ה-20. הוא מזוהה לעתים קרובות עם סופרים כמו גבריאל גרסיה מארקס, איזבל איינדה, חורחה לואיס בורחס ו אלחו קרפנטייה ועוד. סימן ההיכר של ז'אנר זה הוא מיזוג החלק של העל-טבעי עם היומיומי, המציג אירועים יוצאי דופן בנימה של ריאליזם רגיל. בטקסטים ריאליסטיים קסומים, רוחות רפאים מתהלכות בין החיים, הזמן עשוי ל"התקפל" או לחזור על עצמו, והטבע עשוי לדבר, אך אירועים אלה מטופלים באותו היגיון ונורמליות כמו התרחשויות ארציות (Faris, 2004; Zamora & Faris, 1995).

הריאליזם הקסום מאתגר את הבינאריות בין מציאות לפנטזיה, ומאפשר לקוראים לאכלס מרחב לימינלי שבו המציאות ספוגה במטאפורה, מיתוס ואמת רגשית. בניגוד לז'אנרים של פנטזיה המעבירים את הקוראים לעולמות אחרים, הריאליזם הקסום ממקם את הפנטסטי בתוך המוכר, ומרמז על כך שהנפלא מוטמע במרקם חיי היומיום.

קרא עוד »

Conversation 47: Understanding the post-traumatic syndrome through the Sensitivity Channels and the internalized characters of the individual

נכתב ע"י פרופ' לוין

Greetings

Below we will detail the model we propose for "Self". First we note that in our model the self includes most of the components of the human soul. The model distinguishes between the "primary self", or the "initial self" which is in fact the basic biological core consisting of a number of innate structures and subject to further development during life, this self includes the emotional and cognitive instinctive parts of the person. A special structure whose characteristics are fed by the cognitive and emotional parts of the primary self is that of the six "channels of sensitivity" of the individual that are related to: status, norms, attachment to others, threat, routine, and energy level. The exact structure of the primary self and the relationship between its parts still requires clarification and it seems that the channels of sensitivity are structures whose instinctive emotional and cognitive characteristics and more are found in the reserves of the primary self.

Based on the structures of the primary self, using its memory stores and abilities, cognition, emotion and more, develops an epistructure of the "social self" [consisting of "secondary selves"], which is a structure that develops during the person's exposure to social influence, and consists of the internalization of characters that are significant to a person, originating from external groups or imaginary groups (related, for example, to a story, myth, movie, etc.) that greatly influenced the person. It is possible that it can also include the personification of objects and agencies that are extremely important to a person.

We will note here that parts of the self are conscious while other parts can be unconscious.

קרא עוד »